פורום עבודת ה'

האם יתכן הבנה שלמה בתחום שהאדם לא התנסה בו

כ"ג ניסן 12:06

נניח שנהיה יום אחד צדיקים ותלמידי חכמים ויבקשו מאיתנו עצה בדבר שלא יצא לנו להתנסות בו.

האם אדם (צדיק ותלמיד חכם גדול בקיא בתורה ככל שיהיה) יכול להגיע להבנה בתחום שהוא לא עבר דרכו ולא התנסה בו על גופו?? 

 

לדוגמא הבנה וייעוץ בחינוך למרות שלאותו צדיק אין ילדים ולכן לא התמודד עם הדבר הזה

וכן על זה הדרך...  

מה דעתכם? 

 

(אם אני זוכר נכון לדוגמא כדי להיות בסנהדרין ולשפוט בדיני נפשות חובה להיות עם ילדים כדי שאותו אדם יהיה רחמן.. תקנו אותי אם אני טועה)

 

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 13:46

פעם היו צדיקים שהגיעו לרמות רוחניות כאלו גבוהות שמגבלות גשמיות כאלו פשוט לא היו רלוונטיות לגביהם.

לדעתי כיום אין צדיקים כאלה, לכן צריך לפנות לרב רק בשאלות הלכתיות, השקפתיות או מוסריות. כל השאר - לפנות למומחה המתאים, בברכת הרב כמובן.

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

כ"ג ניסן 13:51

לפני הדיון האם פעם שונה מהיום

אשמח קודם כל למקורות כלשהן האם זה בכלל היה אפשרי אי פעם. 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 15:28

זה מה שמצאתי:

 

האם צריך להתייעץ עם הצדיק אפילו על דברים קטנים? - ברסלב שלי

 

עשה לך רב- מה הגבול? | ערוץ 7

 

לגבי פעם יש סיפורים מסמרי שיער על מופתים גלויים והוראות שנראה שצפו את העתיד. מכאן מגיעה דעתי זו

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

כ"ג ניסן 16:08

האם אותו צדיק שמייעץ צריך להיות אחד שחווה את ההתמודדות בעצמו או לא...

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ה ניסן 16:49

ש(לדעתי) פעם היו צדיקים שהיו מעל הטבע (כמו שכתב החזון אי"ש: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה, הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה"). הם ידעו מה לייעץ כי הם יכלו להבין מה עובר עליו גם בלי להתמודד באותה ההתמודדות שלו, והייתה להם היכולת להבין מהלכים גבוהים.

תחשוב, אם הם לא יכלו לעשות זה אז גם אם הם עברו את אותו הדבר הם עדיין לא יוכלו להיכנס לנעליים של אותו האדם שבא להתייעץ איתם, כי הם לא חולקים את אותן התכונות ואת אותן הנסיבות. בדרך הטבע הרגילה אין אפשרות בכלל להבין עד הסוף התמודדות של מישהו אחר.

"האחדות הכוללת, המכרת רק את הא-להות, ויודעת גם כן שכל גלוי פרטי איננו ענין הא-להות, כי אם הכל, ומקור הכל, ומה שהוא למעלה למעלה מזה" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שצ"ה). "בבטחה יכולים אנו להשקיף על היחס הכללי של הכל, וממילא על הפעולה שהכל מתפעל מן הכל, והכל פועל על הכל. אין לנו אטום גשמי, ולא שרעף רוחני, שאיננו פועל ונפעל על מלא ובמלא כל" (אורות הקודש חלק ב' עמ' שנ"ה).

כ"ג ניסן 14:57
לדעתי כן
קודם כל, אפשר לתת עצה מהשכל בלבד, ובמיוחד שלת"ח יש "שכל של תורה" שזו ראיה ממקום גבוה יותר
חוץ מזה שאפשר לחוות את רוב דברים מההבנה והדמיון גם בלי לחוות אותם באמת
אם כי זה לא יהיה אותה הבנה כמו מניסיון
אבל לפעמים מספיק שכל של תורה ולב להכיל מצוקות ומצבים קשים של אחרים
הרי גם אם מדובר על אותו ניסיון עצמו כביכול (נגיד לא להיפקד בילדים לא עלינו), שני האנשים לא יעברו את זה אותו דבר
כדי לתת עצה טובה צריך להיות אדם גדול, גם חכם וגם עם לב וזה בדיוק תלמידי חכמים של עמ"י...
חוץ מזה שבגלל שהם שליחי ציבור ה' נותן להם סמכות מיוחדת וכוח במילים שלהם

כ"ג ניסן 16:22

 

ראי תגובה למטה נזכרתי בכמה מאמרים שמשמע להפך - שאי אפשר לחוות בדמיון או רק מהשכל.

 

ואגב, אני לא מתכוון על להבין את הצרה של האדם, אלא לייעץ לו איך להתמודד עם זה בצורה הכי טובה. 

גם אני כחוזר בתשובה יכול להבין חוזרים בתשובה, זה לא אומר שאני יכול לייעץ להם איך להצליח

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 15:33
בס"ד
בגדול כפי שציינת א יש העדפה לסנהדרין לאדם שהתנסה שגדול שמכיר נושאים..ולרוב זה הדרך, אם זאת יש משפט מופרסם מהבעל שם טוב אדם נמצא במקום שמחשבותיו נמצאות,וזה הדרך להסביר כיצד צדיק גדול יכול לפסוק גם בדברים שלא התנסה בהם הסיבה היא שאדם גדול יכול במחשבתו להגיע אל הדברים, הוא יכול ללמוד לפעמים ובאמת להתנסות בתעודתו גם בדברים שלפעמים לא יתנסה בהם, העניין בו זה הכי קיים הם הלכות הקשורות לפיקוח נפש שברוך לא תמיד הרב נמצא במצב סכנה זה אך מכיוון שהוא מבין והוא חושב הוא יכול לתאר ולחוות מתוך מחשבתו זה לדעתי כיצד ניתן לפסוק גם אם לא חוויתי בפועל, אבל בהחלט יש עוצמה גדולה לאדם המכיר ממש את פרטי הדברים
כ"ג ניסן 16:12
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ג בניסן תשפ"ב 16:28

הבעל שם טוב אמר את זה על קישור לעולמות עליונים או לגשמיות לפי המחשבות של האדם.

 

(האמת שככל שאני חושב על זה אני נזכר במאמרים שמשמע מהם שאי אפשר להבין במשהו שלא חווינו...  

לדוגמא "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן"  

או עכשיו עלה לי לראש שאם אני לא טועה העלי שור כותב שתלמיד חכם כמה שילמד על נושא מסויים כל עוד הוא לא התנסה בעצמו הוא לא באמת יבין איך הכל נכנס במקרה הנ"ל) 

 

@אניוהוא  אני זוכר שאתה קראת את הספר, אשמח לתגובתך

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 17:49
בס"ד
אם אתה רוצה להכיר בהרחבה אז אני למדתי מהספר של הרב ד"ר משה רט פנטזיהדות על הנושא אבל אנסה להגיד בקיצור את הנקודה הרלוונטית לעינינו

מה העיקר האם הגוף או התודעה והנשמה?
נראה לי ביהדות ובחסידות רובם יגידו לך שהעיקר זה הנשמה והתודעה באופן פשוט(בלי להיכנס לשאלה האם הגוף הוא אמיתי או רק חוויה של התודעה שזה שאלה פילסופית שמועלה בספר)

הנקודה שאם אני מבין שעיקר העצמי שלי הוא הנשמה היא התודעה דרכה אני חווה את הדברים אז אם אהיה מספיק מודע לה אוכל באמת להיות במקום בו מחשבותי לפחות העיקר שלי התודעה שלי תוכל לפרוש כנפיים ולהתקרב לעומקים ולמקומת רחוקים, זה לא דבר שכל אדם יכול, להתחבר כל כך למהות הנשמתית ואלוקית שבו שבעצם הוא חלק אלוקה ממעל וממילא יש בו מכל ההוויה אבל צדיקים גדולים באמת יכלו מעט לפי הבנתי לגעת במרכז זה שהנשמה ולהיות עם המחשבה והתודעה גם בתחושות וחווית רחוקות מהם בדרך העולם והמיצאות זה לא עיקר דרך הפסיקה, עיקר הפסיקה הוא במציאות ה' רצה שנוריד את התורה לעולם הזה למציאות הגשמית מה שהיא לא תיהיה(תודעה אלוקית המהווה את העולם הזה זה הכיוון שלי) אז כדרך פסיקה לא זו ההנחייה אבל גדולים באמת נראה לי יכולים להגיע למקומת אלא ואף נצרכים לפעמים לפסוק בדיני נפש מלחמה ומדינה שהם לא באמת יוכלים לחוות עד הסוף..למשל הרב הראשי צריך לפסוק בעניין חלוקת התקציבים של התרופות וגם עם הוא לומד את נתוני החולים והכל עדיין את כל הרגשות והמצב של כל גורם הישפוע מהדבר והרגש לכאורה הוא לא יכול לדעת ולחוות עם זה בכח המחשבה הוא מנסה לתאר ולחשוב כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר..מקווה שמובן יותר..
כ"ג ניסן 17:59
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ג בניסן תשפ"ב 19:55

כי גם את זה שהצדיק יכול לעלות ולהתחבר לנשמה ולדעת וכו' וכו'

אפשר להגיד מסברא ופילוסופיה ותכלס אולי מי שאמר את זה לא באמת חווה את הדברים והמציאות היא אחרת

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 22:14
בס"ד
מבחינת המקור לתאוריית אז כמו שאמרתי הספר של הרב משה רט והמשפט של הבעל שם טוב מסבירים את העניין שבעצם אדם יכול לשים את עצמו גם בחוויה שלא חווה כי העיקר של האדם זה התודעה.

באופן כלליההמלצה היא כן להכיר כמה שיותר המשנה באבות אומרת אל תדון אאדם עד שתגיע למקומו, האדם צריך להיות באותו מקום ומצב של האדם השני כאשר הוא בא לדון אותו ואם נמשיך באידאל גם העונש הוא ממש מידה כנגד מידה "עין תחת עין, שן תחת שן" כך היה ראוי להיות, כך היה אמור להיעשות אלא האידאלים..
אלא שלא תמיד הכל מתיישם במציאות כפי האידאות ואיננו מוצאים את העין למי שמוציא עין או הורס מפה לבעל המכבסה שעשה כתם במפה שלך וכו' אנחנו מנסים לאמוד את הצער ולמצוא את הדרך הנכונה..

וכנ"ל לעיניינו הדיין לא בהכרח יכול לעסוק בכל המלאכות לדעת את הלחץ של בעל המכבסה את הערך הסמנטי של הבגד של מי שנהרס לו עד כמה לא ניתן להחליף וכמה בדיוק יהיה הסכום הנכון לשלם..
אבל יש דרך להתחבר הדיינים בבית מקשיבים לנידונים כל אחד בתורו, אין כמעט עורכי דין אין שאלות מכוונת אלא רצון להבין ולנסות במחשבה לפחות לשמוע ולנסות לעמוד במקום השואל, כנראה שאף פעם לא תיהיה אדם אחר גם אם הרב נשוי הוא לא נשוי לאותה אשה של השואל בדוגמא שהבאת אבל הוא מקשיב הוא מנסה להיכנס לנעליו, אם הוא נשוי זה יעזור לו כנראה לנסות להיכנס אבל אם הוא גדול מספיק והרגש והנשמה שלו מחוברת מספיק גם בלי זה הוא יוכל להקשיב ולנסות להבין את מקום השואל.

לסיכום באידאל צריך כמה שיותר להכיר "אל תדון אדם עד שתגיע למקמו" במציאות לרוב הדרך להגיע קרוב למקומו זה על ידי ההקשבה והמחשבה..ואדם גדול יכול להרחיב ולהקשיב גם בדברים שהוא פחות מכיר, יש העדפה שיכיר מה שיכול אבל לא ניתן לעשות הכל..
כ"ד ניסן 00:13

שמע, המשפט של הבעל שם טוב - אני מאד בספק אם לזה הוא התכוון, לדעתי לא.

אשמח לדעת מי זה הרב משה רט המדובר.

 

אם אתה מדבר על לשפוט אחרים, הדיין לא חייב לדעת את הערך וכו' יש כבר הלכה שמחליטה כמה צריך לשלם.  אני מדבר על סיטואציה חברתית

לגבי זה שהיועץ לא נשוי לאותה אשה ואין לו אותם ילדים, אתה צודק, אבל יש כללים בנפש האדם שמאפיינים גבר ומאפיינים נשים.  וככל שיש לאדם ניסיון הוא די ידע מה תהיה התגובה של כל פעולה כלפי השני ולפעמים זה מאד מורכב.  וממה שאני ראיתי בחיים ככל שהאדם יותר מתנסה בסיטואציות חברתיות הוא ידע יותר לזהות כל סיטואציה מה השני רוצה לשמוע במצב הזה.

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ד ניסן 14:06

בס"ד

 

ביחס לרב משה רט קישור לויקפדיה אם אתה רוצה לדעת קצת יותר עליו

 

ביחס למשפט לא סתם הבאתי את עניין המכבסה כי זה מקרה ששמעתי עליו כמקרה שהגיע לבית דין של אדם ששם במכבסה מפות לפני פסח ובעל המכבסה איבד אותן והיה ויכוח על הזמן שבו בא הבן אדם לאסוף האם עברו 30 יום של האחריות או לא בדיוק{הוא גם לא גר באותה עיר זה חלק מהסיבה שבגללה בא ממש לקראת סוף ה30 יום או קצת אחריהם עם מחשבים את ימי חול המועד}

עכשיו כדיין שבא לשפוט אתה צריך לנסות להבין גם את צד האדם שלא גר בעיר ובא לקראת סוף השלושים יום וגם את הלחץ של בעל המכבסה בטח בתקופה לפני פסח שהרבה מכבסים ולדון עד כמה זה היה רשלנות או שזה אונס וכמה בדיוק לחייב{חלק מסכום המפות כל הסכום, או רק סכום סמלי של אחריות, או שמא בכלל לא} הבאתי את זה כדי להמחיש את הצורך להכיר ולהקשיב שזה התפקיד של הדיינים וכן יש העדפה לרוב למי שמכיר מקרוב את התחום.

אבל לרוב הדרך לשפוט בצורה המיטיבית ההיא הקשבה הקישור המחשבתי.

 

בעניין התייעצות

כמו במשפט וכמו שאמרת עדיף אדם שחווה שמכיר את הנושא במידה כלשהי, אך עצה טובה יוכלה להגיע מעוד מקומות, ואינה מחייבת את הנסיון, הנסיון נותן.. אבל יותר מזה לדעתי זה ההקשבה, היכלות לשים את עצמי בנעלים של האחר.

 

אם אקח דוגמא למקרה בו האדם חסר נסיון אבל ברור שיכול לתת עצה טובה, נגיד אתה נשוי טרי ויש לך חבר טוב  חבר שהיה חבר שלך שנים חברותא של ממש אבל הוא עדיין רווק, והגעת לישיבה אחרי ריב קטן עם האשה, האם לא תוכל להתייעץ איתו? האם הוא לא יכול לתת לך עצה טובה מהיכרות איתך? לעזור לך לנתב את הרגשות?

נראה לי שתסכים איתי שכן, בעיני גדול אמיתי יכול להתקשר לנפש שלך גם  בשמיעה הסיפור, כלומר גם כשהוא לא לגמרי בתוך העניין אתה שואל אותו ואתה מרגיש שהוא מקשיב לך ומנסה לתת לך עצה המתאימה לך.

 

אביא דוגמא מעשית שקשורה לנוכחות שלנו בפורומים השונים, אני נכנסתי לפורמים כנער והיה לי שיחות פתאום שיחות אישיות עם בנות כדי לעזור לחזק בכל מיני מקרים, אבל לא ידעתי מה נכון, מצד אחד אני רוצה לעזור ולא רוצה להתעלם מצד שני כן הבנתי שיש בזה משהו לא בריא, אז הלכתי לשאול כמה רבנים את המחנך שלי, ואת הרב זילברשטיין ועוד רב בישיבה כרם ביבנה שהייתי שם במחנה תורני, להגיד את האמת כנראה שרובם לא יודעים מה זה פורמים וגם לא בהרכח קל להגדיר מה זה עזרה, ויש רמות וצרכים שונים של עזרה, ויתכן שעדיף היה שהרב ידע מה הולך בפורמים כדי לייעץ אבל למרות זאת בהחלט היה ביכולתם להקשיב לשאלה לחוויה שלי, לתחושות שלי ולייעץ לי בהתאם

 

בקיצור תמיד היינו רוצים שהאדם ידע ויכיר מחוויה דומה, אך זה שאדם לא מכיר לא פוסל ממנו לייעץ או לשפוט, כי החלק העיקרי במשפט ובייעוץ הוא ההקשבה בעיני, היכולת להקשיב ולנסות לשים את מחשבותיי במקום של מי שמולי, ולעזור לו לשקף את עצמו לעצמו.

כ"ד ניסן 14:19
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ד בניסן תשפ"ב 15:10

לא לאדם שמייעץ לך בקטע של לשאול שאלות שיעזרו לך להבין את עצמך או את הצד השני וכו'

או לתת איזה רעיון כללי 

 

אני מתכוון לאדם שממש קובע כללים "עשה" ו"לא תעשה" באותו תחום

אולי הדרכה זו המילה הנכונה - לא ייעוץ

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 17:45

אני לא מתכוון לפיקוח נפש ודברים שהם ניכרים במציאות

אלא למצבים שצריך להבין מה עובר על האדם במצב כזה ומה ההשלכות, כמו לייעץ על שלום בית (להבין איך הגבר או האשה מרגישים בסיטואציות מסויימות) או חינוך ילדים (להבין מה הילד מרגיש ואיך הוא יגיב למצב מסויים) כשאדם מעולם לא ניסה ולא חווה את הדברים...

 

היית מתייעץ עם רווק על שלום בית או אדם בלי ילדים על חינוך ילדים?

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ו ניסן 00:18

א' - האם ידע בתורה או עצם המציאות של ת"ח על כל רמותיה מקנה ידע פרקטי

ב' - האם אפשר לעזור בנושא שלא התנסת בו.

 

לגבי א' - באמת יש בזה גישות שונות כיום, באופן אישי, בעניין הזה אני נוטה לחשוב שהפרדה בין חול לקודש זה דבר חשוב.

לגבי ב'  -  כן. אפשר לעסוק בעקרונות חינוכיים שקשורים לנפש האדם בלי להיות עם ילדים. לצורך העניין. אולי יש מקרים שצריך יותר להכיר באופן נקודתי.

כ"ו ניסן 00:40

אם נגיד שאפשר לעסוק בעקרונות חינוכיים גם בלי להיות עם ילדים (כמו שענית לשאלה השניה)

מה לגבי הדרכה לפרטי פרטים - מה לעשות ומה לא לעשות.  האם ידע בתורה מספיק או שלזה כבר צריך התנסות בשטח עם ילדים. 

 

(לא ממש הבנתי למה כתבת "הפרדה בין קודש חול" בעניין הזה, איפה יש כאן קודש וחול)

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

ג' אייר 13:46

הבנת המקרה לפרטי פרטים, אם יש את זה - למה לא?

אם מדובר על שאלה בקשר ליכולות רוחניות גבוהות שנותנות ידיעה גם בצורה שהיא לא רגילה - מודה שאני לא יכול להתייחס לכך.

 

(לגבי הסוגריים - הנחת היסוד שלי היא ששואלים ת"ח בתחומים שבעיקר קשורים לקודש או יש להם השקה מסויימת לקודש ונושאים  של חול שאולים מומחה שמבין בעניין, זה מה שרציתי להפריד. אם זה לא קשור לדבריך אז יכול להיות שבאמת אמרתי את זה ללא ההקשר המתאים)

ג' אייר 13:29

ראשית, האם ניתן לייעץ במה שלא התנסינו בו? כן, כשם שפסיכיאטר יכול להיות מומחה להפרעות נפש גם אם מעולם לא חווה אותן בעצמו, אלא על סמך לימודיו וניסיונו, ואכן לעזור לאנשים באמצעות המומחיות שלו, כך בכל תחום אחר.

 

לכן אם מדובר בענייני הלכה או השקפה מן־הסתם תלמיד חכם אמיתי יוכל לתת את התשובה, כמובן צריך לדעת להפעיל שיקול דעת ולדון מקרה לגופו. לצורך העניין אם מתעוררת שאלה בנוגע לחינוך ילדים לגבי ילד שמתרחק מהדת ח"ו, לא חייבים למצוא רב שהיה לו ילד כזה, הרי גם אם ימצאו כשם שפרצופיהן שונים כו', כל אדם הוא שונה ונמצא בסביבה שונה לכן אם זה מצד ניסיון אישי הסיכוי לקלוע תמיד בול הוא נמוך.

 

ואם מדובר בשאר ענייני דעלמא, איך כתוב בתניא?

 

"לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כ"א לנביאים ממש."