זה קצת יותר מסובך וקצת יותר גורלי מפוליטיקה. בסוף אנחנו לא יכולים לסמוך רק על עצמנו, אנחנו יכולים לטעות. טוב ואפילו הכרחי ללמוד מגדולים ממנו שמבינים טוב יותר, כמובן בלי לקבל כלום כמובן מאליו.

רק במידה ולא יהיו תשובות מספקות בתוך הגבולות האלה (אחרי בירור מעמיק, בלתי מתפשר ו-אובייקטיבי כמובן), אין ברירה אלא לצאת מהן. לפעמים רק כך מגיעות שיטות חדשות ומפרות ביהדות, כמו החסידות, תנועת המוסר, הציונות הדתית וכדו'. אבל לפעמים כשהמניעים לא טהורים לחלוטין ונגועים באינטרסים זרים, אפשר להגיע לקראות, שבתאות, הרפורמה וכדו'.

והביקורת בחוץ היא לא פעם מוטה לכיוון השני

הרבה פעמים ב"מדעי הדת" באים דווקא מכיוון שלילי ולא אובייקטיבי...

"אובייקטיוביות" היא עניין נדיר. אפשר לדבר רק על "יחסית אובייקטיבי" ו"לא אובייקטיבי"..

חוקרים גונזים מחקרים שעלולים להתפס ע"י הפרוגרסיבים בצורה בעייתית ומפרסמים פסאודו-מדע בכמויות. 

זה בעיקר בכל התחום של הלימודים ההומניים - אבל אפילו לרפואה זה נכנס (למשל, חישובים ומינונים שהתשמשו בעבר בצבע המטופל בגלל הבדלים פזיולגיים בין הגזעים השונים הפכו להיות בעייתיים). 

כמו כן, היה לפני כמה שנים כמה חוקרים ממדעים מדויקים שהראו כמה זה קל לפרסם מאמרים פרוגריסיבים מופרכים והזויים לחלוטין. 

מצב האקדמיה היום הוא לא טוב. 

למעט אולי רפואה שגם שם כבר מתחילות בעיות. 

מבחינתי, אין הבדל בין חוקר מלימודים הומניים שכותב מאמר לבין ילד בן 12 שכותב בלוג. 

שני ארכיאולוגים ימצאו את אותו ממצא בדיוק וכל אחד יטען שהוא מאשש את התיאוריה שלו למרות ששתי התיאוריות סותרות אחת את השניה. 

אפילו את ההיסטוריה מעוותים היום. 

כל דבר שבו הפרשנות יותר משמעותית מהממצאים בפועל - שזה בערך כל מה שהוא לא מדעים מדויקים או מדעי הטבע. 

"לא אכפת לי כמה התיאוריה שלך יפה - אם היא נכשלת בניסוי, היא שגויה. 

במדעים מדויקים, בסופו של דבר, יש ניסוי ויש תוצאות. 

אם התוצאות לא מתאימות לתחזיות של הניסוי, הן שגויות. 

מה שמוביל לפריצות דרך במדעים מדויקים הם ה"חורים" בתיאוריות הקיימות - תופעות שהתיאוריות הקיימות לא חוזות נכון. (חוקי קפלר והפריהליון של כוכב חמה, הסתירות בין המכניקה הניוטונית והלקטרומגניות וכו'). 

ביולוגיה היא לא מדע מדויק - היא חלק ממדעי הטבע, אבל ממש לא מדע מדויק. 

ארכיאולוגיה, היא אפילו לא מדע טבע כמו ביולוגיה. 

אפשר הפרשנויות שם לא ניתנות לאישוש וזה שלא מצאו ממצא כלשהו, לא מעיד על כך שתיאוריה מסוימת לא נכונה. (אפשר לראות את זה אפילו בארכיאולוגיה המקומית עם "בית דוד" ו"ישראל"). 

ארכיאולוגים יכולים להתווכח ולטעון טענות מנוגדות לחלוטין וייתכן שלעולם לא נדע מי מהם צודק. 

מדובר בעיקר בפרשנות. 

בביולוגיה, כולל באבולוציה, בסופו של דבר, יש קו שמעטים יכחישו, אם בכלל. 

זה פשוט לא אותו הדבר. 

בסוף יש אמת אחת. זה או ש1+1=2 או שלא, אין אופציה שלישית.

אפשר לטעון שהיעדר ממצאים אמפיריים והוכחות אפריוריות מספקות בהכרח נותן מקום לפרשנויות, אבל הבעיה היא שהמציאות היא לא כזו - יש בהחלט ממצאים והוכחות מספקות.

המשפט שלך: "המסקנות לעניין האבולוציה כדוגמא יכולות להיות שונות בין מדענים וזה תלוי במטען הריגשי שהמדען מביא איתו. מדען אתאיסט יקח לכיוון מסויים ומדען מאמין יקח לכיוון אחר". מאוד קומם אותי! זה בדיוק העניין שעליו פתחתי את השרשור הזה - אנשים מסמנים לעצמם מטרה מראש ומבחינתם כל האמצעים כשרים כדי להוכיח שהם צודקים, כולל שקרים במודע. לרגש אין מקום בשום ענף מדעי! רגש כבסיס מסלף את האמת! עיין במאמר שהבאתי כאן באחת התגובות: אמונה ורציונליות

לכן לצערי גם בענף מדעי כמו הארכיאולוגיה יש סילופים (כמו ההשתקה של ממצאי מזבח יהושע).

בגדול הם שלחו מאמרים אקדמיים מופרכים לכתבי העת המובילים בתחומי מגדר וגזע והמאמרים האלו התקבלו ופורסמו ואפילו קבלו שבחים כי הם הגיעו למסקנות הפרוגרסיביות הנכונות.

מאמרים כמו: קטע של מיין קאמפף משוכתב במושגים של פמיניזם אינטרסקשנאלי, "מחקר" הבודק אברי מין של מאות כלבים כקישור ל"תרבות האונס", ניתוח רעיון קשירת ילדים לבנים בשלשלאות בבית ספר כדי להתגבר עם הפריווילגיה הלבנה שלהם, ועוד חירטוטים מופרכים שהעיקר מגיעים למסקנה הנכונה.

זה כ"כ נכון.

אבל הינה אחת התגובות (תרגום אוטומטי), לדעתי חשוב לקרוא למרות שלדעתי זה לא סותר את המסקנות של המחקר:

הדבר הגרוע ביותר בניסוי הוא כמה אנשים מאמינים שהוא הצליח בכלל. הם הגישו 20 מאמרים, עשו 50 הגשות חוזרות, ורק 4 מאמרים פורסמו לפני שנחשפו. זו לא ביקורת יעילה על מחקרי "תלונה" מכיוון שהם יכלו לעשות את הניסוי עם תוצאה שווה בכל תחום מחקר ללא ספק. זו גם לא ביקורת יעילה על הטיה אידיאולוגית במחקרי "תלונות", מכיוון שהם אף פעם לא ניסו לפרסם מאמרים עם סוגים שונים של אידיאולוגיה. זו אפילו לא ביקורת יעילה על המדע באופן כללי, שכן פרסום מאמר הוא חסר משמעות אם הוא אפילו לא מצוטט על ידי אף אחד. לטענת המחברים, כוונתם הייתה ממש לחשוף הטיה אידיאולוגית במדע ובסופו של דבר... רק ההטיה שלהם בולטת לעין. בואו נסכם: חובבנים מונעים פוליטית תוקפים כתבי עת מדעיים, למרות שלא היו להם נימוקים מדעיים... וזה כנראה הירואי מהסיבה X? כי זה ממוסגר כחושף אג'נדה אידיאולוגית? להבהיר: בסרטון הזה הם טוענים שהם חשפו אג'נדה שבה רק עיתונים אופנתיים מבחינה פוליטית מתקבלים... אבל הם אפילו לא ניסו את זה! הם מעולם לא כללו עיתונים לא אופנתיים מבחינה פוליטית כבקרות. הם גם מציעים שמחקר האשפה שלהם יכול להשפיע על אוניברסיטאות או פוליטיקאים, כאשר במציאות אתה יכול לפרסם שטויות שנוצרו באקראי אם אתה באמת רוצה... עם זאת, אף אחד לא יצטט או אפילו יקרא את זה! מעבר ביקורת עמיתים לפני פרסום הוא רק השלב הראשון של ביקורת עמיתים והם נתפסו!

הם כתבו מאמרים מופרכים בכוונה להיתפס, לא היה להם באמת עניין שזה יגיע לרמה של מאמרים מצוטטים ומקובלים מבחינה אקדמית כי הטענה שלהם היא שהתחומים האלו מעדיפים פוליטיקה על פני מחקר אובייקטיבי, הם לא מנסים להוריד את רמת האמינות המחקרית אפילו יותר, רק לחשוף אותה.

הסיבה שהם לא ניסו לפרסם סוגים שונים של אידאולוגיות היא שכולם יודעים מה האידאולוגיה השולטת שם. שאלת המחקר שלהם היא "עד כמה האידאולוגיה הפרוגרסיבית שולטת בתחומים האלו?" לא "איזו אידאולוגיה שולטת?"

הם חשפו בעיה ייחודית לתחומים האלו, זה לא שאם היו מגישים מאמרים מופרכים לכתב עת בפיזיקה היו מקבלים אותם, כי בתחומים כאלו הם היו צריכים להיות חישובים נכונים ומסקנה שבאמת מחדשת משהו, לא סתם אישוש האג'נדה המובילה. זה לא היה עובד בשום תחום אחר.

המאמרים שמצוטטים ומתקבלים מבחינה מדעית בכתבי העת האלו נהיים כאלו מקובלים בגלל האמינות של כתבי העת, אם כתבי העת האלו מפרסמים כל מה שמתאים לאידאולוגיה שלהם, מה זה אומר על המאמרים האחרים שמקובלים במחקר? 

מה הקריטריון ל"כתבי עת אופנתיים פוליטית" שהוא מציב? האדם הפשוט לא היה שומע אף כתב עת שכזה כי אלו ממילא כל האקדמיה לא ממש נגישה לאדם הממוצע, ככה שהקביעה איזה כתב עת אופנתי או לא היא לגמרי סובייקטיבית ולא רלוונטית לנושא. בסופו של דבר הם הכניסו מאמרים מחורטטים עם המסקנות הנכונות לכתבי עת מוכרים ורשמיים בתחומי לימודי מגדר, מין וגזע. אם לפחות היו לו דוגמאות ספציפיות ללמה כתבת עת כזה או אחר לא נחשב מספיק, היה על לדבר, אבל הוא שולל את כולם בלי לסביר בכלל למה.

ואם כבר ההטיה היא של כותב התגובה שמכנה שאת מה שהם עשו כ"אשפה", וכמוטה פוליטית. הם בעצמם כינו את עצמם שמאלנים שחושבים שצריך להיות מחקר של התחומים האלו (אני בכלל לא מסכימה עם הרעיון הזה). רק בגלל שחושפים את ההטיה הפוליטית מצד שמאל לא מחייב שאותם החושפים הם דווקא ימנים. וגם אם היו, זה לא מספיק כדי לומר שמה שהם אומרים לא רלוונטי.

אהבתי את הניסוח, טיעונים טובים

כמעט תמיד מקבלים הערות ותיקונים - עצם העובדה שכותבי המאמרים הללו קיבלו הערות ותיקונים על מה שהם כתבו, זה מחדל. היו צריכים לגרוס את השטויות שהם כתבו. 

העובדה ש-20% מהמאמרים שלהם פורסמו, היא לא נתון כזה גרוע - במיוחד לאור העובדה שהם כתבו מאמרים בכוונה כדי "להיתפס". 

אגב, 20% הצלחה, באופן כללי, זה לא מעט. 

בעולם מחקר נורמלי, כל המאמרים שהם כתבו היו אמורים להיגרס ואפילו לא לקבל התייחסות מעבר ל: "אתם מסתלבטים?"

עצם העובדה שהם קיבלו הערות ופירסמו מאמרים, זה מספיק כדי להבין עד כמה המצב גרוע. 

ומה עם ביקורת המקרא, מזבח יהושע והכתובת ה"ארורה"?

זאת דוגמה אחת, אין אובייקטיביות מלאה.

שיש לך נגיעה אישית בנושא "להראות את התורה האמיתית ששונה ממה שהרבנים אומרים" או איך שאתה לא מנסח את זה לעצמך.

בשביל ללמוד השקפת עולם ודרך חיים הולכים למי שמאמין בה, זה ההיגיון הכי בסיסי. ללכת לאקדמיה בשביל ללמוד יהדות זה כמו ללכת לטבעוני כדי ללמוד על שחיטה.

למה בכלל נצלש"ת את השרשור לנושא הזה?

שאת אחרת ואת שונה ואת מעריכה.

כל האנשים האלו והנשים הללו , השקרנים , השוטים , המניפולטיביים והדמגוגיים , את זכית להיות שונה מהם.

כמה שונה ? זה תלוי בך.

עזבי אחרים , תהיי הכי טובה  שאת יכולה להיות.

זה לא משמים - ככה הם פועלים. 

הם מנסים להפוך הכל לענין של פוזיציה, הם עושים רעש על נושאים שוליים - מעצבנים וכואבים אולי - אבל שוליים לחיים שלנו כאן, הם מציפים בעיות אבל אין להם שום כוונה לפתור אותן כדי שהם יוכלו להציף אותן שוב ושוב כדי לזכות במנדטים וכו'. 

הכל נעשה בכוונה - כדי להרדים את הציבור. 

יש סרטון של ירון זליכה שרובו, אגב, הוא גיבוב של שטויות - אבל בהתחלה הוא אומר משהו נכון: כל רעשי הרקע שהפוליטיקאים שלנו מגבירים ומפמפמים נועדו להרדים אותנו בזמן שהם שודדים אותנו, מחלקים ג'ובים לחברים שלהם וצוברים עוד ועוד כח. 

זה לא סתם "קרה" - ככה עובדת הפוליטיקה. מכל הכיוונים. 

אבל זה לא רק הפוליטיקאים, זאת גם התקשורת וגם הרבה אנשים שאני מכירה, משפחה וחברות... לפחות להם אני יכולה לענות, אבל התקשורת זה מתסכל.

מפוליטיקאים אני אפילו לא מצפה, התייאשתי.

דוגמה שאם היא לא הייתה עצובה היא הייתה מצחיקה: נתניהו בעד חוק ביטול חוק ההתנתקות. איזה בדיחה. - אקטואליה וחדשות נתניהו שהצביע בעד ההתנתקות וכל שנותיו כרה"מ לא עשה כלום כדי לבטל אותו פתאום בעד ביטול החוק. נו באמת😒

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מפלגת מרכז כמו כחול לבן עושה דברים שמאוד מעצבנים אותי מבחינה אידיאולוגית והציונות הדתית לא תעשה אותם בחיים. זה שמפלגות הימין לא מסוגלות לא אמור לגרום לי להצביע למפלגות שאני לא מסכימה עם הדרך שלהן.

1 מה נחשב בעיניך "מפלגת מרכז"? יאיר לפיד?

2 אם אף אחד לא יצביע למפלגה שמייצגת את דעותיו, איך הדעות האלה יבואו לידי ביטוי בכנסת? כי מפלגת המרכז תתחשב בהן?

3 לא בכל דבר אני צריך לאזן עם הדעה החולקת. יש דברים שזה בריא והגיוני ללכת לפי דעה אחת בלבד

בקיצור, מה שכתבת הוא פשוט מגוחך מבחינה מעשית. אולי יש מדינות שבהן זה רלוונטי.

וכאמור, אין דבר כזה מפלגת מרכז

ובכל זאת לא להצביע זה גורם נזק?

מפלגות שלא מיישמות אידאולוגיה ימנית זה לא בגלל שהן מפלגות ימין אלא למרות שהן מפלגות ימין

אבל לדעתי הציונות הדתית היא מפלגת אידאולוגית מעשית לא פחות ממפלגות המרכז (לא כמו הליכוד, ימינה וקדימה של אריק שרון), ובניגוד אליהן - עושה את מה שחשוב לי ולאנשי הימין ולא את מה שחשוב לאנשי המרכז.

אני לא מדברת על הליכוד מול העבודה או מפ"ם, אף אחת מהן לא מייצגת אותי. זה שלציונות הדתית אין יכולת אמיתית לקדם את האידאולוגיה שלה לא אומר שצריך לא להצביע לה, להיפך - צריך דווקא לחזק ולהגדיל את הכח שלה.

כחול לבן אולי באה לעבוד, אבל המצע שלה הוא לא המצע שאני מעוניינת בו. אולי הם עשו גם הרבה דברים טובים, אבל מבחינה אידאולוגית הם לא יעשו את מה שאני חושבת שנכון, ולכן זה לא משנה מי חזק יותר ומי מצליח לפעול יותר.

חוץ מזה, תקציבים ומשרות זאת אחלה דרך לקדם אג'נדה, לא?

לכל הדתיים שאינם תומכי בנט אין יותר מדי אופציות הנוגעות אליהם..

ברגע שיהיה פריימריז בציונות הדתית יהיה אפשר לחולל שינוי שם.

ואני מסכים איתך שהביצועים חשובים- אבל שיהיו הביצועים של האידיאולוגיה שלי ולא של רע"מ..

כמו שזה נראה כרגע, אני עומד להצביע לליברמן.

תיפקודו כשר אוצר הוא ההפתעה הכי נעימה בפוליטיקה של 20 השנים האחרונות. 

אני לא צריך מועמד עם כיפה על הראש - זה לא עושה עלי רושם - אני רוצה מישהו שמנסה לשפר את החיים שלנו פה.  

ורק להזכיר: אני לא סבלתי את בנט הרבה לפני שזה נהיה המיינסטרים. 

כי מי שתמך בבנט רצה מצד אחד ימין, מצד שני לא נתניהו, ומצד שלישי לא מגזרי.

כיום אין מפלגה כזו. (ימינה ניסתה להיות כזו. לא הלך לה.)

כשאני חושב על זה, זה לא בעיה של דתיים בלבד- אלא שאין ימין חילוני בלי נתניהו. 

[כן, אני יודע שיש בעיה הלכתית להצביע למועמד שלא שומר מצוות- אבל זה לא העניין)

גם ימין דתי וגם ימין חילוני. 

אני לא רואה שום בעיה הלכתית להצביע למועמד חילוני - מה זה משנה? 

נתניהו הוא לא ימין. אין שום קשר בינו לבין ימין. 

הוא לא קידם שום דבר ימני משום בחינה בכל שנות שלטונו. 

הבעיה העיקרית של הימין היא העובדה שביבי איכשהו הצליח לשווק את עצמו כימין למרות שהוא לא. 

אבל חלק ניכר מהח"כים של הליכוד הם ימין. וכרגע (לצערי) הוא האופציה הריאלית היחידה לראשות ממשלת ימין כל עוד הוא עדיין בפוליטיקה.. אם תשאל אותי- עדיף שיפרוש, ואז הימין יוכל לחזור לממשלה (אבל לא לשלוט.. הימין לא שלט פה אפילו יום אחד. אולי חוץ משמיר)

לגופו של עניין: ליברמן חסר עמוד שדרה. סער אדם טוב, אבל שנאת נתניהו העבירה אותו על דעתו הוא מחזק את בג"צ במקום לנסות לבלום אותו ובאופן כללי המפלגה שלו לא וואו.. (אולי חוץ מאלקין..)

מסכים איתך במאה אחוז לגבי ביבי. אבל הדבר לא תלוי בי.. ה' יעזור.

עד אז, להצביע למפלגות מרכז חסרות עמוד שדרה במקרה הטוב או בעלי אידיאולוגיה הפוכה לשלנו אינה אופציה..

הליכוד היום הוא מה שפעם נקרא מפא"י - חבורה של עסקנים שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא הכיסא. 

למי מחברי הליכוד יש אידיאולוגיה? לאורלי לוי אבקסיס? 

אני לא ראיתי את ליברמן אף פעם חסר עמוד שדרה - למעשה, הוא היחיד שהוכיח שוב ושוב שאין לו בעיה לותר על תפקיד שר בכיר בגלל הדברים בהם הוא מאמין. 

סער הוא דביל - אבל הוא עשה ועושה יותר כדי להחליש את מערכת המשפט הרבה יותר ממה שביבי אי פעם עשה. 

אז הבחירה היא בין להצביע למפלגות אופורטוניסטיות חסרות עמוד שדרה שכבר הפכו את ישראל למדינה המערבית שהכי גרוע לחיות בה לבין מפלגות אופורטניסטיות חסרות עמוד שדרה שלפחות מנסות לתקן את הנזקים שנעשו כאן עד היום. 

אני בעד הקבוצה השניה. 

חלאס לנצל"ש!

- קודם כל, למפא"י הייתה אידיאולוגיה- והם לא וויתרו עליה מעולם (לא אותה אחת של השמאל היום, אבל אחת מאוד ברורה. כור ההיתוך, סוציאליזם, ועוד). לגבי הליכוד כיום-  יואב גלנט, אבי דיכטר, יולי אדלשטיין. אלו רק השמות שעולים לי כרגע.. אבל בתכל'ס- הליכוד באמת משקיע פחות ביישום האידיאולוגיה הבית"רית/רוויזיוניסטית.

- נצמד לחרדים כשמתאים לו, וכשלא- מכריז שהם הדבר הכי גרוע.. זה לא חסר עמוד שדרה? סער כרגע לא עושה כדי להחליש את מערכת המשפט. גם ביבי לא.

- אי אפשר לתקן נזקים ע"י יצירת חדשים.. תסתכל על המצב הנוכחי במדינה ותבין שלממשלה הנוכחית יש חלק ניכר מהאחריות על המצב.. (בכל זאת, שנה זה מספיק זמן לתקן חלק ניכר מהליקויים). הם מנסים בחלק מהמקרים, בשאר הם מעלימים עין או הורסים (ע"ע כהנא. גם אם אתה מסכים עם הרפורמות, לומר על מי שטוען ש"הריבון היחיד באל אקצא זה מלך ירדן" שאין לא שאיפון לאומיות זה עיוורון..)

היו הכוונות שלהם - אבל הפעולות שלהם היו דומות לפעולות של הליכוד. 

בסופו של דבר, קבוצות לחץ ושאר מקומבנים פשוט השתלטו על המפלגות הללו דרך מפקדי ארגזים וזה מה שקיבלנו. 

שלושת השמות שציינת הם הרבה דברים, אבל אידיאולוגיים הם לא. 

אם אלה הדוגמאות הכי טובות שאתה מוצא, אז זה רק מעיד על המצב הקשה של מפלגת הליכוד. 

ליברמן פעם היה חבר של דרעי, נכון. מותר לאדם להתפכח ולשנות את דעתו. אני חושב שפשוט נפל לו האסימון לגבי הנזק שהמפלגות החרדיות גורמות למדינת ישראל. 

באופן כללי, אני חושב שליברמן מאוד התפכח וכשר אוצר, הוא פועל בהתאם ובצורה נהדרת. 

סער הוביל לכך שצריכים רוב מיוחס כדי למנות שופט לבית המשפט העליון ובכל העניק לפוליטיקאים זכות וטו שלא היתה להם. (גם לשופטים - אבל זה בכל מקרה היה להם). 

עכשיו הוא העביר שימוע למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. 

הוא רוצה לפצל את תפקיד היועמ"ש - אבל בממשלה הנוכחית זה לא יכול לעבור. 

המצב הנוכחי במדינת ישראל הוא עדיין, בעיקרו, באשמת הממשלות הקודמות. 

"אבן זרק שוטה לתוך באר - לא יועילו עשרה חכמים להעלותה". 

אי אפשר לתקן נזקים של יותר מעשור במשך שנה. איך אפשר לאסוף כ"כ הרבה נשק לא חוקי? איך אפשר ברגע לשנות את הרגשת "בעל הבית" בקרב החברה הערבית אחרי עשור שבו הם עשו ככל העולה על רוחם? 

הריבון בהר הבית היא ממלכת ירדן - זה לא חדש. 

ביבי הרי העביר מכתב פומבי למלך ירדן שבו הוא מצהיר שרק למוסלמים מותר להתפלל בהר - לדרישת מלך ירדן. 

זה מעצבן, אבל זה לא חדש. 

חוץ מזה, לא כתבתי לרגע שהממשלה הזאת מושלמת - אבל מהבחינה הלאומית\מדינית, היא אותו דבר. 

לפחות מהבחינה הכלכלית היא הרבה הרבה הרבה יותר טובה. 

כמה טובה? אם ביבי היה מיישם ב-12 שנות שלטונות רק חלק מהרפורמות שעברו כאן בשנה האחרונה, כנראה שעדיין הייתי מצביע למפלגה בגוש שלו וכמוני עוד כמה עשרות אלפים אחרים וביבי היה היום ראש הממשלה. 

-בהתחלה הייתה אידיאולוגיה. גם בליכוד וגם במפא"י. מה שקרה זה שעברנו מערכים לזהויות, ועכשיו אף אחד לא טורח לדבר על אידיאולוגיה.. חבל חבל חבל. גם על מפא"י (שאם באמת היו משקיעים- המדינה לא הייתה נראית כך, וסביר להניח שהיינו נשארים בגוש קטיף) וגם על הליכוד.

- קשה לדעת מה באמת המניעים של ליברמן, אבל משום מה עכשיו פתאום מתאים לו להיות שונא דת (לא רק שונא חרדים.. תשאל את יוליה מלינובסקי..). שתי אופציות: חוסר עמוד שדרה במקרה הטוב או ריקבון פנימי מראש. (מסכים שיש צורך בשינויים, והרבה; אבל לא ככה)

- לגבי סער, הוא עדיין מכר חלק ניכר מערכיו כדי לשבת בממשלה הזו.. לגבי מערכת המשפט- באמת נכון שהוא עשה יותר מביבי (הרי ביבי רק מדבר ולא באמת עשה, לא סתם אהרון ברק אמר שהוא דווקא מגדולי המגינים על מערכת המשפט..).

-נכון! הרבה באמת באשמת הממשלות הקודמות. אבל יש הרבה דברים שהיה אפשר לעשות מאמץ כדי לתקן- ולא נעשה. וזו התביעה מהממשלה הנוכחית.

- לא אמרתי שזה חדש. אבל לקרוא לזה "חוסר שאיפה לאומית" זה שקר גס. אני לא יודע איך מתן כהנא יכול לשקר ככה בלי למצמץ, למרות שהוא יודע שכולם יודעים שהוא משקר.. (אמת, גם ביבי שקרן לא קטן- אבל אצלו זה לא בלט עד כדי כך..)

- נכון. אם אתה שואל אותי ביבי באמת צריך ללכת הביתה והרבה דברים שהיו תקועים מתחילים לזוז. הבעיה היא שבחלק ניכר מהדברים הממשלה הנוכחית דוחפת לכיוון הנגדי..

בכל מקרה, אני לא רואה בליברמן שונא דת. אני לא רואה שהוא עשה שום דבר  נגד הדת. 

סער, הוא קיבל כמה הישגים יפים אבל היה ברור לו שהוא לא יקבל את כל מה שהוא רוצה. 

הממשלה הזאת החלה לתקן והרבה - במיוחד בכלכלה - אבל אלה דברים שלוקחים זמן. 

רוב הרפורמות שהממשלה הזאת העבירה עדיין לא נכנסו לתוקף. 

לגבי המצב הביטחוני - זה אפילו מורכב יותר. אחרי כ"כ הרבה שנים של הזנחה, תקופת החסד של הממשלה הזאת צריכה להיות ארוכה יותר משנה, לדעתי. 

זה לא אומר שהם בהכרח יתקנו את המצב, אבל לדעתי מגיעה להם הזדמנות. 

אני לא מעריץ של הממשלה הזאת ואני לא מסכים עם כל דבר שחבריה אומרים או עושים - אבל בהינתן שתי האופציות הקיימות, היא הרע במיעוטו. 

כרגע, הממשלה הזאת עושה יותר תועלת מנזק שזה משהו מרענן. 

הלוואי ונזכה לממשלה טובה באמת יום אחד - אבל אני לא אופטימי. 

- לגבי תיקונים: אני מבין שלוקח זמן, אבל הממשלה לא מראה שהיא מנסה בכלל בתחום הבטחוני. אם לשפוט לפי רע"מ- גם לא ינסו..

- אני לא בטוח שהנזק רב על התועלת בממשלה הזאת, אבל זה כבר דיון אחר.

חוץ מזה, שכבר נערכו כמה מבצעים לתפיסת נשקים במגזר הערבי - משהו שאני לא זוכר שהיה. 

נכון, זו טיפה בים - אבל איסוף הנשק במגזר הערבי זה תהליך ארוך ומייגע. 

לפיו בחירת שופטים לבית המשפט העליון תהיה חייבת רוב מיוחס של 7 מןך 9 חברי הועדה למינוי שופטים. 

זה למעשה נתן זכות וטו גם לימין במידה והוא מרכיב את הממשלה (שר משפטים, נציג הממשלה וח"כ מהקואליציה). 

לפני כן, היה מספיק רוב של 6 מה שנתן זכות וטו לשמאל (3 שופטים, נציג האופוזיציה ולפחות אחד מהנציגים של לשכת עורכי הדין). 

כלומר, היא נתן לימין קלף חזק במינוי שופטי העליון. (בקלף הזה נעשה שימוש אבל לא מספיק חזק לטעמי בבחירות השופטים האחרונות לעליון). 

בקדנציה הזאת הוא העביר שכל שופט שמועמד לעליון יעבור שימוע פומבי - לא מושלם, אבל לפחות זה משהו. 

התכנית שלו היתה גם לפצל את תפקיד היועמ"ש - אבל כרגע אין לו סיכוי להעביר את זה בממשלה הנוכחית. 

ישנם 3 שופטים בוועדה- מה שאומר שבכל מקרה יש ווטו לשופטים, בלי קשר לממשלה..

זה נוגד את עקרון הגבלת השלטון (שהרי השופטים בוחרים את עצמם.. או לפחות מכריעים מי ייבחר ומי לא)

שבו לפחות אחד מחברי הכנסת או לשכת עורכי הדין לא היו שפוטים שלהם. 

זה קצת איזן את המצב ונתן כח לפוליטיקאים. 

וכן, הועדה והרכבה היא ביזיון, אבל לפחות זה משהו. 

אין לי עניין בביצועים שלא תואמים לאידיאולוגיה שלי, אני רוצה בכנסת אנשים שלפחות ינסו לקדם אותה.

יש את הפן הכלכלי ויש את הפן המדיני-ביטחוני. 

מבחינה מדינית ביטחונית - זה לא באמת משנה מי בשלטון והכל נשאר ויישאר כפי שהיה. 

אף אחד לא יספח מטר, אף אחד לא ימוטט את החמאס, אף אחד לא יילחם בטרור או יעביר עונשים מרתיעים וכו'. 

אנשים ידברו, יצעקו, יתראיינו - אבל שום דבר לא באמת ישתנה. 

מבחינה כלכלית, ה"ימין" כרך את גורלו בכל קבוצת לחץ אפשרית שהורסת כאן את הכלכלה ופוגעת בכלל האזרחים למעט אותם חברים בקבוצות לחץ: ההסתדרות, הועדים הגדולים (נמלי חיפה ואשדוד, התעשיה האוירית, רשות שדות התעופה וכו'), החקלאים, נהגי המוניות, המגזר החרדי (שמשתף פעולה בתחום עם המגזר הערבי בועדות הכנסת), ארגוני המורים ועוד. 

ה"ימין" לא יכול - גם לו היה רוצה - לתקן את המצב הנוכחי והמצב הנוכחי דורש תיקון עמוק ויסודי. 

אז הבחירה היא בין 2 קבוצות:

אחת שתצעק סיסמאות ימין מדיניות ולא תעשה כלום ותחריב את המדינה מהבחינה הכלכלית והחברתית והשניה אמנם לא תצעק סיסמאות ימניות אבל לפחות יש סיכוי שתנסה לתקן את המצב. 

אתה אומר שאין הבדל בין מדיניות ימין למדיניות השמאל מבחינה מדינית ביטחוני על סמך מה? על סמך ממשלות הליכוד וקדימה? אלו לא ממשלות ימין. אף פעם לא היה לימין כוח מספק כדי להקים ממשלת ימין אמיתית. גם לגבי ההבדל בין ממשלות המרכז שהיו עד היום לבין ממשלות השמאל, השמאל הורס את התדמית של ישראל בעולם בלי קשר לפעילות המעשית בשטח. ההסברה היא קריטית לא פחות.

מבחינה כלכלית, אולי אתה צודק, אבל אני לא מבינה בזה וגם לא מיתמרת להבין בזה. זה לא השיקול שלי.

אם את מחשיבה את הליכוד כ"ימין", אז ממשלת "ימין אמיתית" היתה יכולה לקום ב-2009 וב-2013. 

ביבי, פעמיים, בחר לצרף מפלגות שמאל על פני מפלגות ימין. 

אם את לא מחשיבה את הליכוד כימין, אז לימין אין שום סיכוי להקים ממשלה בעתיד הנראה לעין. 

התדמית של ישראל בעולם היא פיקציה. 

אף אחד לא משנה את דעתו בגלל הסברה. לא בפוליטיקה המקומית ולא בעולמית. 

זה הכל משחק של אינטרסים. 

אם הבחינה הכלכלית לא מהווה שיקול אצלך - ואני לא מתכוון לפגוע או להעליב - אז אני מניח שאת עדיין לא צריכה לפרנס משפחה או אפילו את עצמך (כמו הרבה מאוד צעירים בימינו).

ואני מודעת לזה שלימין אין סיכוי להקים ממשלה. מה שהוא כן יכול לעשות זה להעיף את ביבי שגורם לו לשלם כ"כ הרבה מחירים בלי להחזיר תמורה אמיתית שתצדיק אותן, ולחבור למפלגות המרכז.

לדעתי הרבה מהשנאה העולמית כלפינו היא בגלל מערך ההסברה הפלשתיני המעולה ולעומתו מקבילו הישראלי הגרוע. בסוף המהלכים הפוליטיים נקבעים בגלל אינטרסים, אבל דעת הקהל העולמית היא נגדנו בעיקר בגלל ההסברה, ויש לה כוח להשפיע גם על האינטרסים של הפוליטיקאים.

צודק, כרגע אני לא מתמודדת עם בעיות פרנסה, וכל עוד זה כך - זה לא השיקול שלי. ברגע שאני אתחיל להתמודד אני אוכל להבין טוב יותר איזה פוליטיקאי פועל לטובתי בעניינים האלו ואיזה לא, ורק אז אני אוכל להכניס את השיקול הכלכלי לבחירה שלי בקלפי.

ואולי לא. 

אני לא חושב שהשנאה כלפיי היהודים ומדינת ישראל קשורה להסברה - שונאים אותנו כי זה טבוע בהם. 

זה לא באמת מעניין אף אחד. (יש פרק מאוד נחמד על זה ב"גן אדוני ראש הממשלה" בנושא וטו בריטי על גינוי של האו"ם לישראל). 

את דוחה את הקץ - מתישהו, כן תתמודדי עם בעיות פרנסה ואז זה כבר יהיה מאוחר מדי לחשוב על זה. 

את לא צריכה להתמודד עם בעיות כדי לגבש תפיסת עולם - להיפך, רצוי לגבש אותה לפני שמתחילות הבעיות. 

סמוטריץ'? לטענתך לא יועיל.

ביבי? נו, באמת.

בנט? ליברמן? סער? מקדמים אידאולוגיה הפוכה לשלה..

חשבנו שהוא אדם עם אידיאולוגיה ונכונות לערכי הימין. כנ"ל שקד ובנט (אם כי היו רבים שהתריעו מפני שקד ובנט.. הם צדקו, כמובן).

שרון הוא באמת מקרה חריג- הלחץ שהפעיל עליו בית המשפט באותו זמן גרם לו לעשות את טעות חייו. שרון היה עתיר זכויות, ביניהן פיקוד בששת הימים ומבצע חומת מגן. ההתנתקות היא לא באמת חלק מהאידיאולוגיה שלו, אלא מהלך בהול כדי ש"יאתרגו" אותו עקב הלחץ שהיה נתון בו. חבל שנכנע, הימין היה זוכר אותו כרה"מ בין הטובים שהיו פה. (כרגע ברשימה הזו אין הרבה.. רק שרת ושמיר)

נקודה למחשבה: יצא לי לדבר עם אחד המורים אצלנו בישיבה על הנושא, והוא אמר שהימין כיום לא באמת מציע אלטרנטיבה לשמאל. שתי האידיאולוגיות אומרות דברים מאוד דומים.. לכן אין באמת הבדל בין ממשלות הימין לממשלות השמאל במובן הלאומי (כשחושבים על זה לעומק, זה די נכון..)

הציונות הדתית, מפלגות החרדים ושאר המפלגות שיותר מחוברות ליהדות (כרגע זה הליכוד וימינה) צריכות לבנות אלטרנטיבה לאומית לאידיאולוגיה השלטת כיום. הלוואי והדבר יקרה

ועכשיו כולנו רואים מה המשמעות של תלות ברע"מ...

מה חשבת שיקרה? 

בכל אופן, חומת מגן 2 זה לא רעיון גרוע. (גם ביו"ש, גם בעזה). לגבי הגדר- אמנם יש בעיה עם חומה ממש- אבל בכל אופן צריך לתחזק את הקיים (בבקשה לא להיכנס לוויכוח על הצורך בחומה ולא בגדר)

והדבר הזה דווקא נובע מתוך הערכים, לא מתנגד אליהם או דורש את נטישתם. [ישיבה של הציונות הדתית עם מרצ באופן הקיים בממשלה כיום הייתה דורשת מכירת ערכים]

חלאס לנצל"ש..

בהתחלה דיברו פה על אובייקטיביות באופן כללי. גילגלתם את זה לבחירות, ועכשיו אתה שוב משנה נושא?!

אבל ברצינות, זה באמת לא שייך לנושא השרשור.

הרי אין רוב בציבור התומך בממשלה הזו.. וחוץ מזה, אם הפוליטיקאים שלנו ירצו מספיק- זה יקרה.

אגב, שאלה אחרת: אם מדיניות ימין לא ישימה, אז פשוט ננטוש את כל הערכים שלנו וזהו? מוזר.

היה יכול למשל להפסיק את נוהל "קדימה הסתער" באוטובוסים בינעירוניים ולאפשר להזמין כרטיסים לנסיעות הללו מראש עם מקום שמור - כמו בכל מקום בעולם המערבי ואפילו ברוב מדינות העולם השלישי. 

זה הדבר הראשון שצריך לעשות כל שר תחבורה. (אני אפילו לא מדבר על להפריט את המערכת האיומה הזאת כרגע - רק ליישר קו בסיסי עם כל יתר העולם באיכות השירות). 

במקום זה,  הוא העדיף לעשות כל מיני מחוות פופוליסטיות שמצטלמות יפה בתקשורת אבל חסרות כל משמעות אמיתית. 

אם סמוטריץ' היה עושה את הדבר הקטן הזה, עוד הייתי עלול לחשוב שיש עוד דברים שחשובים לו למעט הכיסא ושאולי, בתוככי ליבו, באמת מעניינת אותו רווחת אזרחי מדינת ישראל. 

אני אסביר: (פשוט יש לי קרוב משפחה שעובד במשרד התחבורה, אז הוא סיפר לי)

בכל מהלך יש עבודת מטה שצריכה להיעשות לפני. זה לוקח זמן רב. לדוגמה- נתיב פלוס תוכננה חודשים בסוף תקופת השר כץ במשך חודשים. למעשה היא כבר הייתה מוכנה- אבל כץ לא רצה להפעיל את זה (הרי זה לא בדיוק מהלך פופולארי.. ראית את מה שקרה בפועל), וסמוטריץ' הפעיל למרות שזה לא צעד פופולארי.

כשמדובר בממשלת מעבר, עד שתסתיים עבודת ההכנה כבר יעברו הבחירות (ואז ייכנס שר אחר, שיחליט על צעדים משלו..) ולכן שר בממשלת מעבר לא הוגה תכניות חדשות אלא רק בוחר אם לבצע תכנית קיימת.

אני די בטוח שאם סמוטריץ' היה שר בממשלה שאינה ממשלת מעבר הוא היה עושה הרבה מעבר, אפילו באותו פרק זמן. אבל הבנת את הפואנטה..

או אפילו אתר אינטרנט - לא על משהו מורכב. 

אני מוכן לכתוב את הקוד של אתר האינטרנט הזה בחינם. 

אני לא חושב שסמוטריץ' היה עושה שום דבר גם אם הוא היה שר במשך עשור. 

[מקווה שהבנתי אותך נכון- מדובר על רכישה מראש באינטרנט]

הנה כמה נקודות בעייתיות:

- הציבור החרדי ואינטרנט.. סביר מאוד שהמקומות ייתפסו ברובם דרך האינטרנט, מה שיפריע לחרדים שאינם יכולים לעשות זאת.

- נסיעה אינה תמיד דבר מתוכנן אלא ספונטני. מה קורה אם אני לא בטוח באיזה שעה אני אצא בפועל? ואם פספסתי את האוטובוס?

- שכחתי להזמין כרטיס (כמו שסביר שיקרה הרבה מאוד בהתחלה), ועכשיו כל המקומות תפוסים. מה קורה?

יש עוד, אבל אתה מבין את הנקודה. בגלל זה אי אפשר לעשות שינוי כ"כ דרמטי בחודשיים..

1. החרדים יכולים ללכת לקופה או להזמין בטלפון. רגליים יש לרובם וגם טלפון. 

2. מה עושים בשאר העולם? מי שנוסע בצורה ספונטנית עושה את זה על בסיס מקום פנוי - אני לא ממציא פה את הגלגל אלא רוצה ליישם את מה שעושים אפילו בהונדורס ובליז. 

זו לא סיבה להפוך את התחבורה הציבורית לסיוט אחד גדול ומלחמת מרפקים. 

3. אתה רוצה לטוס ליוון ושכחת להזמין כרטיס - מה תעשה? אותו הדבר בדיוק: תהיה אחראי ואל תשכח, קח אוטובוס מאוחר יותר או על בסיס מקום פנוי אם יש. 

מאוד לא מסובך. 

למען האמת, אני לא מבין אף אחד מהנקודות שהעלית.

אני מקווה שאתה מודע לזה שאת מה שאני מציע כאן, לא המצאתי אלא זו הנורמה הנהוגה בכל מקום בעולם למעט מדינות שבאמת אין לנו מה ללמוד מהן (המקום היחיד שאני זוכר שמתנהל כמו בישראל הוא נפאל). 

בכל מקום אחר בעולם, אתה פשוט מזמין כרטיס ונוסע. 

יותר מזה, זה עוזר גם לחברות האוטובוסים לתכנן כמה אוטובוסים להוציא לכל יעד בכל שעה כיוון שהן יודעות מראש כמה נוסעים כבר שריינו מקום. 

את השינוי הזה צריכים לעשות היום. אפילו לא לחכות למחר בבוקר. 

וככה הדבר עובד בממשלת מעבר: אין חדש באמת, יישום של תכניות מהקדנציה הקודמת. לא מצדיק מצב קיים, רק אומר שזה יותר מסובך מהינף יד.. וזה לא קורה בממשלת מעבר.

וזה משהו שקשה לי לראות איך אזרח אחד בישראל יתנגד אליו. 

כולם סובלים מהמצב הקיים. 

מדיניות ימין היא ישימה ועוד איך - אבל... למה שמישהו מה"ימין" יתאמץ כדי לקדם אותה? זה קשה, זה מתיש, זה דורש מאבקים ותמיד מישהו יהיה לא מרוצה... אפשר פשוט לצעוק "אני ימין, הביטו בנוצות הטווס הנהדרות שלי... כולן ימניות כ"כ" - ולהיבחר לכנסת ואפילו לראשות הממשלה. 

בקיצור, זה לא שמדיניות ימין היא לא ישימה - אלא שאין לאף אחד אינטרס לקדם אותה. 

אלה שמוכנים להסתפק בביבי, למעשה הפכו את ביבי לעובד המגזר הציבורי עם קביעות והם יצביעו לו בכל מקרה משלל סיבות (הרע במיעוטו, הערצה עיוורת וכל מה שבאמצע) - אז למה שהוא יעשה משהו? מה האינטרס שלו לעבוד קשה? 

אמונה ורציונליות

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.