ארוך ממש... למי שיש כוח התייעצות בנושא אימהות..אוהבת את השבת
אז ככה..
אני כבר כמה שנים מגדלת את הילדים בבית.. כל פעם מסיבה אחרת.. בגדולים הארכתי חופשת לידה עד גיל שנה ואז כבר התקרבה הלידה הבאה ובשנתיים האחרונות ממש רציתי כבר לצאת לעבוד אבל בעלי בקבוצת סיכון לקורונה אז העדפנו לא לשלוח את הילדים למסגרות ונשארתי איתם.

בעיקרון אני ממש נהנית מלהיות איתם ושמחה והרבה פעמים מודה לה' שכך יצא ואני איתם, מרגישה שזה ממש זכות! וכיף לי להיות איתם כל הזמן ולהרגיש שאני ממש מלווה אותם כל רגע בשנים הראשונות..

אבל מהצד השני לפעמים יש לי רצון בוער גם קצת לצאת ולממש את עצמי ולהיות בעשייה מחוץ לבית, לפני שילדתי את הראשונה הייתי חלק מעשייה חינוכית מאוד אינטנסיבית ומאוד נהניתי מזה.. להרגיש שאתה יכול להשפיע ולגעת בילדים בכל מיני מצבים, וגם להיות בעמדה משמעותית בחיים של הרבה ילדים, ממש אהבתי את זה ונהניתי מזה ..

ולגבי עכשיו ממש, אנחנו עדיין לא שולחים למסגרות עד סוף השנה הנוכחית ואני בגדול ממש נהנית עם הילדים ומזדהה עם ההשארה בבית בשביל הבריאות אבל...

בגלל שב"ה ב"ה אני בהריון בחודש חמישי, אני יודעת שבתחילת שנה הבאה (בעזרת השם!!!) אלד אז קשה לי המחשבה שהנה אהיה בבית גם שנה הבאה עם תינוק קטן שתלוי בי ולא אוכל לצאת.. כי מאוד קשה לי לשחרר אותם בגיל צעיר ולרוב רק בגיל 9 חודשים כזה- שנה התחלתי להשאיר יומיים בשבוע וכזה בשביל לימודים וכאלו..

אז אני מנסה לחשוב אולי להספיק לעשות משהו בארבעה חודשים ב"ה שנשארו עד הלידה.. בעלי יכול לפנות אותי ליומיים בערך בשבוע.. ולא כ"כ מוצאת כיוון מה אפשר. כי אני גם לא רוצה משהו שהוא בחשיפה גבוהה לקורונה..

כי אני חוששת שאם לא אעשה את זה לקראת הלידה ואחריה אהיה בבאסה של להיות בבית, במיוחד שזה בתחילת חורף ואני לא רוצה להיות באנרגיות שליליות סביב הלידה.. שצריך הרבה כוחות..
וגם בחורף תמיד הילדים שלי חולים מלא אז יש לי חששות מחורף קשוח עם ילדים קטנים שחולים הרבה מאוד ותינוק/ת קטן ובעל שעובד אינטנסיבית כי כבר כמה שנים הוא המפרנס היחיד. . בקיצור חוששת מחןפשת לידה קשוחה...

ומצד שני, אני מתלבטת אולי הדבר הנכון הוא בזמן הפנוי המועט שלי לנוח הרבה בחודשים האלה, לארגן את הבית ,לעשות קניות וכאלה.. (כי אני סובלת גם מכל מיני כאבי הריון..)
ובסוף אחרי הלידה אהנה מהתינוק החדש ויהיה בסדר..

ואיפה שהוא אני אומרת לעצמי שאולי זה פשוט עניין של עבודה עצמית וזה סתם ג'וק כזה בראש.. של לצאת כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה, וכי זה מהשכולם עושים אז יש לי תחושה שאני לא שווה אם אני לא גם..
ואם אעבוד על עצמי ואבין את החסד הגדול שאני חיה בו פשוט אשמח מלהיות בבית ולגדל את הקטן שנה הבאה עם האתגרים של הילדים "הגדולים" יותר.. ושזה יותר עניין של להרגיש שלימה עם הבחירות שלי בחיים שאני שלימה איתם אבל זה תמיד עבודה להזכיר לעצמי שזה הדבר הנכון.. אני לא לגמרי מצליחה להסביר אבל כשאני ממש מצליחה להתפלל וכזה אני פתאום אומרת לעצמי מה חסר לי? אני זוכה להיות עם הילדים, זוכה לגדל אותם ולהוסיף למשפחה עוד ילד בעזרת השם!!! אז אולי זה סתם מחשבות שלא צריך להתייחס אליהם יותר מדי..

מצד שני, אלמלא האילוצים של הקורונה ממזמן הייתי יוצאת ואין לי ספק שזה הדבר שנכון לי, פשוט תוהה בגלל האילוצים כמה לנסות להשקיע בזה עכשיו בארבעה חודשים שיש לי עד הלידה..

יצא ממש ארוך ומקווה שהצלחתי להסביר..ואני יודעת שזה התלבטות סבוכה ואולי יותר מתאים להתייעץ מסודר עם מישהי מקצועית אבל אשמח לשמוע את דעתכן❤❤
אוף יצא ממש ארוך .. לא מצליחה לקצר..אוהבת את השבת
כי אני ממש מבולבלת...
האמת אני הייתי עושה השתדלותשלומית.

כן לצאת מהבית, וזה בכלל לא עניין לדעתי של חוסר השלמה או אי הודיה אלא זה רצון מאוד טבעי לפגוש עוד אנשים ולעסוק בדברים נוספים חוץ מענייני הבית. אז קודם כל לבדוק מאיפה נובע הרצון. אם זה באמת רק ממקום של להיות כמו כולם עדיף לוותר כי סה"כ נשמע שנח לך אבל אם זה באמת צורך נפשי לצאת לא הייתי מבטלת אותו. 

לא יודעת איזו עבודה את יכולה למצוא עכשיו (יש לך תואר? או נסיון בעבודה כלשהי?) אבל אם את צריכה את היציאה כדי להטעין את עצמך תמצאי למה לצאת, בעיניי זה חשוב.

(סליחה שיצא קצת מבולבל, אני קצרה בזמן אבל זה נגע בי...)

ואת נשמעת אמא מהממת!

תודה רבה! את מחזקת אותי..אוהבת את השבת
אני מרגישה שזה באמת רצון מאוד חזק אצלי,
מה שכתבתי על להיות כמו כולם זה יותר ספקות שאולי לא צריך להתאמץ לצאת והרצון לצאת הוא סתמי אבל את עוזרת לי לחדד שהרצון לצאת הוא באמת ולמצוא עוד משמעות מחוץ לבית הוא באמת מבפנים ..

ותודה על הדברים האחרים שכתבת זה מאוד עוזר לי,
כיא ני צריכה אומץ לקפוץ למים ולחפש עבודה לחודשים שישי עד תשיעי סתם בשביל הנפש.. זה נשמע כאילו מופרך מבחוץ..
מה עם לנצל את הזמן ללמוד משהו שאת רוצה לעסוק בו?מיואשת******
כיוון מעניין.. יש לי כבר תואר בחינוך..אוהבת את השבת
וזה מה שאני רוצה לעסוק בו.. מרגישה שחסר לי תחושת העשייה והמשמעות .. אבל אולי אם זה משהו שאני אדע שיעזור לי בעתיד אז זה גם ימלא אותי.. אבל סתם ללמוד משהו אין לי כוח.. איזה דברים למשל התכוונת?
תודה על ההתייחסות ♡♡
לא התכוונתי למשהו מיוחדמיואשת******
אבל גם אם יש לך תואר כבר עברו מלא שנים
בחינוך בכלל נראה לי השתלמויות מעלות את השכר לא?
ויש מלא דברים נחמדים שמוכרים
ואפשר לקחת קורסים ביעוץ חינוכי וכד

תראי אם את יכולה לצאת רק אם את מביאה. משכורת נוספת אז זה לא מתאים
אבל אם יש לך אפשרות לצאת בלי להביא הכנסה לכמה חודשים, תנצלי אותה! עבדת מספיק קשה כל השנים עם הילדים בבית תפרגני לעצמך משהו כיפי לפני שתחזרי לשוק העבודה בע״ה
תודה על הפרגון והחיזוק!!אוהבת את השבת
אני באמת לא חייבת להביא הכנסה.. עדיף שכן, אבל ברור שלא מה שמנחה אותי עכשיו בחלון זמן הקצר ..
אבל אין לי כוח ללמוד בשביל להעלות שכר בעתיד.. אני רוצה משהו שימלא אותי.. ונראלי אני באמת יותר בכיוון של עבודה עם ילדים/אנשים ממש..
אולי לימוד תורה?אן אליוט
לצאת למדרשה יום בשבוע?
או אם למדל יש לך תחביב כלשהו להתמקד בו? למשל אם את אוהבת אמנות אז קורסי ציור, או תכשיטנות וכדומה?
אולי "בקר נשים"? אולי טיולים?אם מאושרת
בשנים האחרונות שמעתי בכמה מקומות על "בקר נשים" - גם שיעורים,גם ארוחת בקר יחד ,וגם סדנאות.
שילוב של מה ש@אן אליוט כתבה.

אולי טיולים?- אפשר להצטרף לסיורי היסטוריה כדי שלא יהיה מדי קרבי.
יש המון סיורים במיוחד בחודשים האלו של יום העצמאות,ירושלים וזה נמשך גם כל הקיץ.
יש דברים חינמיים ולא יקרים ( כרגע עולה לי- עמיתים לטיולים,אבל יש גם של עיריות ומועצות )

והיה כיף לקרוא מה שכתבת - איזה אמא טובה! שזורמת בשמחה עם המציאות שה' גלגל ומתבוננת בעיניים פקוחות על מה נכון לעשות. איזה כיף לילדים שלך!
איזו מתוקה את!קמה ש.

בס''ד

 

הי אוהבת את השבת המקסימה!

 

אני כ''כ מזדהה עם כל הדברים שהעלית!!!

 

גם אני כבר כמה שנים בבית (אומנם עם ילד אחד כל פעם, ולא שניים - אם כי היו לנו המון בידודים וסתם מחלות חורף אז יצא לא מעט בשנתיים האחרונות שהבית היה די מלא........ אבל בהגדרה אני רק עם אחד). וגם אני נהינת מזה ממש ומודה על הזכות כל-כך! ועדיין, באופן אישי באיזשהו שלב הרגשתי שאני לא אוכל להמשיך ככה עוד הרבה זמן ולשמר רמה מספיקה של שמחה וסיפוק. בסופו של דבר, התחלתי לעבוד על איזשהו פרויקט מהבית שמאד מספק אותי ב''ה ותקופה אחר-כך גם חזרתי לעבור בחוץ, ברמה של כמה שעות בשבוע. באופן אישי, אני מרגישה שזה הרבה יותר מאוזן ושמח לי ככה.

 

לעניות דעתי, התחושות שלך אמתיות וכדאי לשמוע להן, בעיקר שיש לך עכשיו חלון הזדמנות מוכן ומזומן! זה מקסים ממש שבעלך יכול לפנות לך יומיים בשבוע ואני הייתי ממליצה לך ללכת על זה. זה שעד עכשיו היה לך מספיק כיף וממלא בבית, זה נהדר! עכשיו הלב דורש דיוק מסוג אחר, וגם זה נהדר ❤

 

בהנחה שיש לנו אופי די דומה (כמו הקושי להשאיר תינוק קטן והרצון להישאר איתו עד שהוא יגדל קצת, ההנאה מלהיות בבית ולראות אותם גדלים מקרוב וגם - הצורך לממש עוד חלקים מהאישיות שלנו), לי נראה אידיאלי לחזור לעשות משהו אחר ביומיים האלה (או רק ביום אחד, אם עדיף לכם איכשהו). בסופו של דבר את עדיין תישארי עם הילדים ברוב רובו של הזמן ואת תמלאי את עצמך בעוד דברים שמשמחים אותך בע''ה.

 

בקריאת הדברים שכתבת, לא התרשמתי שזה מהלך שמעניין אותך בגלל לחץ חברתי (מה חושבים עלייך וכו'). את נשמעת לי ממש מרוצה ומסופקת מהבחירה שלך להיות בבית עד עכשיו. לי נשמע יותר (מוזמנת לתקן אותי אם זה לא נכון) כמו חשש שחלקים אחרים וטובים של ''אוהבת את השבת'' ילכו לאיבוד חלילה. כי זה יהיה עוד שנה בבית בע''ה. ואולי אחריה תגיע עוד אחת... ואולי עוד אחת... . אם לא, לפי דעתי אם כבר יש לך אפשרות לעשות משהו בשבילך, תעשי את מה שבאמת עשוי למלא אותך!

 

 

מה את יכולה לעשות תכלס? אני לא יודעת אם מה שעשית לפני הכניסה לאימהות מסתדר עם חשיפה כמה שיותר מועטת לאנשים אחרים. אולי איזשהו תהליך פרטני מול ילד אחד / ילדים בודדים? אולי היגוי וכתיבה של תוכן חינוכי? הדברים האלה יכולים להיות תמורת שכר אם תמצאי עבודה לימים האלה או בהתנדבות (אם עיקר העניין הוא הצורך בהגשמה, גם זה יכול להשיג יפה מאד את המטרה). אולי ללמוד משהו כמו ש@מיואשת****** מציעה. ואולי ללמד אחרים את הדברים שאת יודעת לעשות (בתחום החינוכי או בכל תחום אחר [כמו הניסיון שלך בחינוך ביתי?]) - לפתוח בלוג, לבנות קורס דיגיטלי...

 

המון בהירות הדרך, ברכה והצלחה יקרה!!!!! ❤

וואו תודה על התגובה!!!אוהבת את השבת
תודה על כל מילה ומילה, על כל פסקה ופסקה!!!!

ממש שימחת אותי, כיף שככה את מבינה אותי ואת הסיטואציה השלימה! זה ממש משמעותי בשבילי!
תודה את מחזקת אותי ואת מאוד מדוייקת- באמת יש לי את החשש שאם אני אצא עכשיו אני אהיה אמא פחות נוכחת וכו וחוששת מהשינוי הזה..

אבל באמת מרגישה וחוששת שזה יכול לעלות לי ביוקר אם לא אצא בהרבה פחות שמחה וסיפוק ברמה שלא אתפקד כאמא שמחה כמו שהייתי רוצה להיות.. או יותר מזה.. חוששת אפילו מדיכאון סביב הלידה ואחריה..

אז תודה! את עוזרות לי למצוא כוחות לקפוץ למים..



אני אקרא את זה עוד כמ פעמים בזמן הקרוב♡♡♡
בשמחה ממש 🙂💛קמה ש.
בס״ד

וזכות גדולה שזה דיבר אלייך, ב״ה!

זה נכון שלהכניס עבודה עלול להכניס גם עומס מסוים וכתוצאה מכך פחות פניות באופן נקודתי. כי צריך להגיע בזמן למקום העבודה או כי חייבים להכין או להגיש משהו וכו׳. וגם כי לעבוד זה יכול להיות מעייף .

אבל כשמדובר בעבודה שאוהבים, זה גם מביא איתו חיוּת מסוג אחר, שמחה ואנרגיות טובות. הדברים האלה הם תרומה לא רק לעצמך אלא לבית כולו!

בטווח המיידי כי לפעמים דווקא הנתק הקצר הזה מייצר געגוע בריא לילדים שלנו וגורם לנו לחזור דווקא עם יותר פניות.

ובטווח הבינוני-ארוך, זה חשוב ממש שהילדים יזכו באמא שכמה שיותר מסופקת. הילדים שלך קטנים עדיין אז אולי עכשיו-עכשיו זה עדיין לא ידבר אלייך. אבל עוד מעט הם יגדלו ובחירות כאלה, שאת רגע שמה את עצמך ״לפני השאר״, הן מתנה לילדים שלומדים שחשוב בחיים לעשות דברים שממלאים אותנו ושחשוב להיות מחוברים לרצונות, חלומות ואהבות שלנו. זה מסר גדול... 🙂

ואם את חוששת שלא לצאת עלול להתנקם בך חלילה בדיכאון לקראת הלידה או אחריה, אז זה בכלל מבטל את כל הספקות בעיניי. הדבר הכי גדול שאת יכולה לתת לילדים שלך, עוד לפני העניין של הנוכחות (שהוא חשוב ממש!) - זאת אמא בריאה, מאוזנת ושמחה! כי זה הבסיס להכל. כשיש שמחה, איזון ובריאות, אפשר להגיע גם לנוכחות. בעוד שעם דיכאון חלילה, כל הנוכחות המדהימה שיש לנו בדרך כלל עלולה להעלם כלא הייתה... (שלא תדעי בע״ה!)



המון הצלחה יקרה!!!! 🧡🧡🧡

וואי איזה מדהימה את!!!אוהבת את השבת
כמה שכל מילה שלך מדוייקת בשבילי!!
באמת איזה מתנה את לעולם, לפורום ולי♡♡♡
תזכי להמשיך להשפיע טוב בעולם
אין כמוך!!!
❤❤קמה ש.

בס''ד

 

איזה כיף שזה היה לך מדויק, ב''ה ממש ששולח מחשבות ומילים!

ותודה על כל המילים הטובות, שימחת אותי! ❤

 

אני שמחה שבמבט שני את יותר רגועה בהקשר של מה יהיה סביב הלידה!

באמת שבפעם הקודמת התמודדת עם הרבה בבת אחת!

בע''ה שהכל יהיה בקלות מכל מבחינה אפשרית 🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼🙏🏼

ועוד משהו..אוהבת את השבת
אני לא יודעת אם הגזמתי לגבי הדיכאון.. אבל אפילו חשש מזה מצדיק באמת לעשות השתדלות לקפוץ למים!

הדיון פה באמת הצליח לחדד לי יותר את הדברים..

שבאמת הכל מושפע מחששות שיש לי לקראת הלידה ונראלי בעיקר יושבים על זה שהתקופה אחרי הלידה הקודמת הייתה ממש קשוחה, כי כולם היו פיצים וגם היה סגר וחורף .. ובעז"ה בלידה הקרובה הם יהיו כבר הרבה יותר גדולים אז לא נרלאי שיהיה כזה קשוח בעז"ה!
תגובה מדהימהלפניו ברננה!
אלו דברים דומים למה שאני חשבתי לכתוב, אבל מתוך ניסיון שזה הרבה יותר טוב 🙂
🥰❤קמה ש.אחרונה

בס''ד

 

תודה יקרה!

שאלת המשך למי שיש עוד כוחאוהבת את השבת
מרגישה שעזרתן לי לקבל כוחות לצאת..
תודה על זה!!!!


ולגבי מה אשמח להתייעץ גם...

אני עדיין בהתלבטויות כזה..
אם יש למישהי כוח לעזור לי לחשוב על זה..
אני יותר בעניין של מגע עם הילדים עצמם.. ופחות כתיבה של משהו או ללמוד משהו..

ויש לי כמה כיוונים כללים בראש..
אולי שיעורים פרטיים- אני מאוד אוהבת מתמטיקה, אבל לא נגעתי בזה מאז התיכון חח
ואולי ביולי להחליף מחנכת או גננת לחודש שהוא יותר משמעותי.. (שזה יהיה משמעותי אבל אולי קפיצה מעל הפופיק כי אני אהיה בחודש שמיני, ואני עם סימפיזיוליזיס וספק צניחת רצפת אגן או ורידים שממש מקשים, לא יכולה לעמוד הרבה..)


אני במצבך הייתי הולכת על שיעורים פרטייםלפניו ברננה!
את יכולה לקחת ספר מתמטיקה של תיכון ולעבור עליו כדי לרענן לעצמך את הזיכרון, לא צריך יותר מזה.
תודה!♡אוהבת את השבת
אבדוק את הכיוון, מקווה שיתן לי סיפוק..
שיעורים פרטיים נשמע מעולהשלומית.

אם את עושה לילדים ביסודי הגיוני שתצליחי בהרבה מקצועות להיות טובה...

להחליף מחנכת זה באמת יותר משמעותי ומאתגר אבל תחשבי אם זה לא יותר מדי, במיוחד שאת לא רגילה לכמות גדולה כזו של ילדים.

אם יש עוד משהו שאת טובה בו אולי את יכולה להעביר איזה חוג/סדנה לילדים בחופש

אולי משהו חינוכי של חופש גדול?באר מרים
לרכז או להדריך בקייטנה / בית הספר של החופש הגדול/ סמינריון / מחנה קיץ...
תודה!! קלעת באמת לכיוון שחשבתי..אוהבת את השבת
אבל היום קצת יותר העמקתי בזה בעקבות התשובות כאן..
והבנתי שהגוף שלי פשוט לא יעמוד בזה.. כבר הערב צלעתי בסוף היום אחרי סתם יום בבית.. אלא אם כן המצב של הסימפיזיוליזיס ישתנה ב180 מעלות ואז באמת זה ממש הדבר שאני הכי רוצה לעשות, תודה על המחשבה!
מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

שאלה על בטיחות ברכבכל היופי

יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.

היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.


אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).


א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.

ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)

לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

אולי יעניין אותך