שאלה.... תושבה בהמשך...החיים מאושרים

היה אצלינו בשבת האחרונה איזה שתי חבר'ה דתלשים שבאו לאכול אצלינו בערב שבת ואז אחד שם שאל אם השם יודע מה נעשה אז למה יש לנו בחירה חופשית כי הוא יודע מה נעשה...

קצת מסובך אבל הבנתם?

גם לי הייתה את השאלה הזאת...תולעת ספריםם


הכוונה איך יש לנו בחירה אם ה' יודע מה נבחר?מבקש אמונה

מה הכוונה "תשובה בהמשך"? זה שאלה או חידה? חצי חיוך

השאלה ביותר ברורהחיים מאושרים

אם השם יודע מה נעשה. אז איפה הבחירה החופשית כאילו הוא יודע מה נעשה אז זה לא בחירה חופשית.

ואני מוסיפה אם הוא יודע מה נעשה אז כאילו למה הוא לא מזרז תעניינים...

 

קיצור ואמרתי תשובה בהמשך התכוונתי כאילו מה שאני חושבת אז אני יגיד בהמשך...

אז הבנתי נכון מבקש אמונה


לא מבין למה כולם מסתבכים בזהekselion

השם יודע מה נעשה אבל לא מתערב בהחלטה שלנו 

מה הבעיה עם זה?

 

 

הסיבוך הוא איך הוא יודע אם יש בחירהמבקש אמונה

איך זה שיש לנו בחירה חופשית אם אין מצב להפתיע אותו עם בחירה שונה ממה שהוא יודע

 

 

אבל שמעתי פעם תשובה על זה שדי יישבה את דעתי.

הרי קורה שאנחנו מכירים מישהו כל כך טוב ברמה שאנחנו יודעים איך הוא יגיב למשהו מסויים למרות שזאת הבחירה שלו...

אז כל שכן הקב"ה שיודע בדיוק מה התכונות של כל אחד, כל שכן שהוא צריך לדעת מה האדם יבחר.

 

זאת נראית לי תשובה די טובה

 

שוב לא מבין איך זה סותרekselion

יש לנו בחירה חופשית.

אנחנו בוחרים מה לעשות הוא לא מתערב בהחלטות שלנו (אבל רואה אותם)

לא מבין למה זה אמור להוות קושי שהוא רואה את הבחירות שלנו תוך כדי שהוא פסיבי לגמרי בבחירות שלנו.

 

יש רק מקרים נדירים שבהם הוא מתערב בבחירה החופשית כמו מה שהיה עם פרעה, אבל זה יוצא דופן

איך הוא יודע בדיוק מה נבחר ואי אפשר להפתיע אותו..מבקש אמונה

הרי לכאורה אם יש למישהו אפשרות בחירה הוא יכול גם להפתיע את האחרים בבחירה שלו

 

בגלל שאין מצב להפתיע אותו, זה מרגיש לאנשים שאין באמת אפשרות לבחור 

קודם כלekselion

צריך לצאת מנוקדת הנחה שכל התכונות ששייכות למציאות של בני אדם

לא רלוונטית אל השם.

ז"א ששאלה כזאת היא מלכתחילה לא רלוונטית כי זה לא שייך אליו.

 

אבל דיברה תורה בלשון בני אדם

אז בשורה תחתונה שום דבר לא מפתיע אותו כי הוא בכל המימדים, וכי אנחנו חלק ממנו לכן הידיעה שלו לגבי הבחירות שלנו היא מוחלטת.

כמו שמסביר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ב

 

אנשים מרגישים את מה שאתה אומר

כי מבינים את השם בהבנה מוגבלת

זה תשובה שלא מסבירה למה זה לא סותרמבקש אמונה

בדעתנו זה סותר אי אפשר להתכחש לזה

 

אני חושב שזה כן רלוונטי רק שאין לנו מספיק שכל להבין...

ידיעה זאת ידיעה.  איך אתה יודע משהו כשיש כמה אפשרויות מה יקרה והחלטת לא להתערב.

 

...ekselion

 

 

מה שאדם בוחר לעשות בהווה הוא מה שנבחר.

וזה לא סותר את העובדה שהשם ידע את הבחירה הזאת עוד לפני טריליון שנה.

הוא לא התערב בבחירה הזאת, זה נטו חופש הבחירה של האדם שהביאה את זה לפועל.

 

לא רלוונטי לייחס אליו תארים כמו הפתעה/כעס/שנאה כי הוא פשוט מושלם, מכל בחינה אפשרית.

כל התארים האלה מיוחסים לבני אדם כמונו שאנחנו חסרים, ורחוקים מהשלימות.

הביטויים בתורה הם נטו על מנת  להמחיש ולהבין מצבים מסוימים בתורה.(כי אין עוד דרך להעביר את המידע הזה לשכל של בן אדם כי מה לעשות - אנחנו מוגבלים)

 וזה לא שבאמת השם התאכזב כשהדור של נח היה על הפנים.

 

"ידיעה זאת ידיעה.  איך אתה יודע משהו כשיש כמה אפשרויות מה יקרה והחלטת לא להתערב"

אתה שוב חוזר למה שאמרתי לפני כן, לא שייך לעשות את ההשוואות האלו בין מה שאנחנו מכירים כי אנחנו לא דומים להשם בכלום בגלל זה ההשוואה הזאת לא רלוונטית מלכתחילה.

 

"הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד"

 

"כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו"

 

 

 

בסדר נו.. זה להגיד שאנחנו לא מבינים. אבל זה סותרמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 00:46

זה לא שבאמת הבנת מה שכתבת עליו ואתה מבין שאי אפשר לעשות השוואה

 

אצל כל אדם חי זה סותר אין מה לעשות... זה מה שאני בא להגיד.

נראה קצת מוזר שאתה כותב "לא הבנתי למה זה סותר" כשאתה לא אוחז בידיעה של אלוהים חושב

..פלונטר19
נראה לי גם אני מעולם לא הצלחתי להבין את השאלה פה. למה זה סותר?
לי יש בחירה חופשית מה לעשות.ה' יתברך יודע מה אני אבחר.אוקי, מה הבעיה? איפה זה מתנגש?
זה מתנגשמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 01:38
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 01:36

כשיש משהו שעוד לא קרה ויש כמה אפשרויות מה יקרה

בשכל זה לא הגיוני שאפשר לדעת בוודאות מה יקרה לפרטי פרטים ואי אפשר להפתיע 

אתהekselion

מתעקש לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כגון הפתעה.

 

אתה מסוגל להפנים שזה לא שייך אליו?

אני מתכוון להחלטה אחרת ממה שידועמבקש אמונה


..פלונטר19
לא יודעת.. אין פה שום קושי בעיני.

"בשכל זה לא הגיוני..." - אולי זה היה נכון אם היה מדובר בבן אדם( וגם אז אני לא רואה איך זה פוגע בבחירה החופשית.)
אבל כאמור מדובר בקב"ה שיודע הכול ובעל הכוחות כולם וכו' אז מה השאלה בכלל?
אחלה שלא קשה לך, אבל אין באמת תירוץ לדבר הזהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 18:22

"יודע הכל" על זה בדיוק השאלה..

ו"בעל הכוחות כולם" גם לא מתרץ את הבעיה

אלא אם כן תסביר (או תסבירי?) איזה כוח צריך כדי לדעת מה יקרה בדבר שעוד לא קרה והכל יכול לקרות. ואיך בכלל יכול להיות כוח כזה כשמשהו עוד לא קרה

 

אבל אם לא קשה לך... זה אחלה מה יותר טוב מזה

גם ככה ר' נחמן אמר שאי אפשר להשיג את זה בשכל אנושי

 

 

...פלונטר19
מה שצריך כדי לדעת מה יקרה עוד קודם שיקרה זה -להיות הקב"ה.

אתה שואל: איך הוא יודע? אבל זה שאלה מאוד מוזרה. כאילו, ה' יודע הכול כי הוא ה'!
אתה רוצה לדעת בדיוק בדיוק איך הוא יודע?
זה בקשה מאוד לא מציאותית לאו דווקא לשאלה הזאת ספציפית אלא לכול שאלה כמעט על ה'.
על זה נאמר אילו ידעתיו הייתיו.
בקיצור אותו עיקרון של "אנחנו לא נבין"מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 19:28
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 19:24
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י' באייר תשפ"ב 19:17

זאת לא תשובה לעצם השאלה, רק אומר שאין טעם לשאול.

 

לא ביקשתי לדעת כלום או להבין איך זה יכול להיות

רק להגיד שאנחנו מאמינים שזה אפשרי אבל לא מבינים איך.. 

שאלת איך זה סותר, עניתי לך.. ואין לך באמת תשובה על זה חוץ מאמונה שאצל הקב"ה זה אפשרי

..פלונטר19
לא יודעת.
אני לא מצליחה להכיל או להבין את השאלתיות שבשאלה.
אבל,כנראה שאתה צודק
מה?ekselion

מה ז"א "לא אוחז בידיעה של אלוהים"? 

ומשה כן ידע?

 

"מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר "הראני נא את כבודך"?

- ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים. כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקב"ה נפרדת בלבו משאר הנמצאים, עד שידע אמתת המצאו כאשר היא.

והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי, שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמתת דבר זה על בוריו"

 

אין שום סתירה, כאמור רוב האנשים מדמים להשם תכונות אנושיות לכן מלכתחילה נכנסים למלכוד המטופש הזה (שמלכתחילה לא רלוונטי) כי להשם אין תכונות אנושיות בפעם ה101..

אני בא להגיד שגם אתה לא מבין למה זה לא סותרמבקש אמונה

כמוני וכולנו - כל אדם חי. (כמו שציטטת)

 

גם אני מאמין בכל מה שכתבת, 

אבל זה רק אומר לנו "אל תשאל מלכתחילה כי גם ככה לא תבין"  אבל לא מסביר למה זה לא סותר..

 

אצלנו זה סותר, רק שאין מה לשאול כי גם ככה לא נבין את התשובה ועבודת ה' תהרס לנו עם הקושיות האלו

 

אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיוekselion

ז"א שהוא לא יצפה ממך לעשות דברים בלתי אפשריים

 

אם כתוב בתורה שיש בחירה חופשית

"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים "

משמע שזה משהו שכן אפשר להבין ולהפנים מבלי להסתבך יותר מדיי.

נכון.מבקש אמונה

בלב זה מתיישב איכשהו - כל עוד לא מתחילים לחקור.  מסכים איתך לגמרי

(מלכתחילה לא חלקתי עליך..)

 

רק באתי להגיד שהשאלה היא שאלה.. רק שהתשובה לא בהשגתנו

 

מי אמר שזה מהווה קושי??החיים מאושרים

יש אנשים שזה ממש סבבה להם ולהפך איך רואים את זה בתור השם יודע על כל מה שאני עושה איזה כבוד וכו...

 

ועל פרעה זה זה משהו אחר...

זו תגובה בעייתי לדעתיירושלמית:)
כי היא בדיוק טוענת את הטענה של הדטרמיניזם, שהיהדות ממש לא דוגלת בה (הרמב"ם הפריך אותה).
התשובה שהכי סיפקה אותי היא שהקב"ה נמצא מעל ציר הזמן, ככה שהידיעה שלו נובעת מהבחירה שלנו. אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו רוצים, אבל בגלל שהזמן הוא משהו מגביל וציר שה' נמצא מעליו, הוא ידע את הבחירה שלנו. הידיעה נובעת מהבחירה ולא הבחירה מהידיעה.
יש עוד רב ששכחתי מי הוא שמסביר את העניין הזה בכך שהנחת היסוד שה' יודע כל מה שנבחר היא שגויה.
מסכים.. לעומק זה לא באמת מכסה הכלמבקש אמונה

אבל התשובה שסיפקה אותך עוד יותר לא מובנת לי...

כי אם מדברים על ציר זמן, זה רומז שמה שאני אבחר בעתיד כבר קרה?  (או שלא הבנתי)

תכלס לא יודע אם יש טעם לדון בזה, זאת כנראה שאלה שבכל מקרה לא נבין את התשובה שלה

 

מי זה הרב שאומר את השורה האחרונה? ואיך הוא מסביר?

הרי יש מאמרים מפורשים שמוכיחים שהוא כן יודע:

 

אברהם אבינו רואה ברוח הקודש שעם ישראל יעבוד ע"ז בדן - רש"י "וירדוף עד דן" (בראשית יד יד)

הקב"ה מודיע למשה רבינו כבר מהתחלה שפרעה לא ירצה לשלוח את ישראל,

מודיע לו שאהרון אחיו ישמח לשמוע שמשה ינהיג את ישראל ולא הוא

שעם ישראל יצא לעוד גלויות.  

 

 

 

הכוונה שלי הייתהירושלמית:)
שהזמן זה תחום מגביל. מה שיהיה בעבר היה, כרגע אני נמצאת בהווה והעתיד זה מה שיהיה מחר כתוצאה ממה שאני בוחרת. לשכל האנושי מאוד קשה לתפוס כל מה שמחוץ לתחום המגביל הזה. אבל הקב"ה, נמצא מעל ציר הזמן. זה לא שהוא עכשיו נמצא בהווה ו "שולף מהעתיד מידע על מה שתעשי" כמו בסרטים, כי אז באמת הוא כביכול שולל את הבחירה שלך לבחור במשהו שהוא לא זה. אלא, אתה יכול לבחור במה שאתה רוצה ולעשות איזו החלטה שבא לך, וכתוצאה מהבחירה הזאת, ה' ידע את הבחירה כי הוא מעל ציר הזמן המגביל, ככה שאין לידיעה שום השפעה על הבחירה. כמו שאמרתי, הידיעה נובעת מהבחירה ולא הבחירה מהידיעה.
אני יודעת, זה משהו שמאוד קשה לתפוס בשכל, אבל אם חושבים על זה לעומק זה ממש הגיוני.
ולגבי הרב שטען את זה שהנחת היסוד היא שגויה, זה הרלב"ג. העלית שאלות טובות לגבי זה (ואכן יש הרבה שחולקים עליו), מוזמן לחפש באינטרנט "הרלבג ידיעה ובחירה" ולקרוא על זה יותר לעומק
פשש יפה לא שמעתי על זה אבל ממש מגניבהחיים מאושרים


זה לא כזה בעיה להסתבך...החיים מאושרים

כי אם הוא יודע מה נעשה אז הוא כביכול כן ''מתערב'' בהחלטה שלנו כי עובדה שהוא יודע מה נעשה...

איך יש עולם אם אין עוד מלבדואחו
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך י' באייר תשפ"ב 17:39

עניתי באריכות כאן

 

הרמב"ם התייחס לזה בהלכות תשובה פרק ה' הלכה ה', אני מתאר לעצמי שיש תשובות מעמיקות בקבלה / חסידות

 

בקיצור נמרץ היגיון זה בסך־הכל מה שנראה לנו אינטואיטיבי או שנובע מאקסיומות שנראות לנו אינטואיטיביות, ה' נתן לנו את ההיגיון הזה על־מנת שנוכל לפועל בעולם הגשמי שמבוסס עליו

באשר לדברים רוחניים, אין הם כפופים להיגיון כשם שאינם כפופים לכוח המשיכה או לחוק שימור החומר הרי מן־הסתם חוק שימור החומר בהגדרתו מתייחס לחומר (או לאנרגיה) ולא לרוח

 

לכן אין מה להיבהל אם סוגיה רוחנית שידועה כ"בעייתית" לא מסתדרת לפי כללי ההיגיון הגשמי, אחרי־הכל מדובר פה על דרכי ההנהגה של ה'.

 

לחילופין יש גם תירוצים נוספים, הנה הראב"ד:

 

"אם [...] היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו, אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה.

והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות,

אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע.

והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה, וכל זה איננו שוה."

 

על־פניו זה נראה דחוק, כי ההסברים שהיו רווחים בימי הראשונים פחות פופולריים בימינו (לאו דווקא עקב אי־נכונותם), אבל למעשה זאת תשובה לא רעה בכלל.

 

מה הפשט "לדעת את העתיד"?

 

לגלגל את הסרט קדימה ולראות מה יהיה לפני שהיה? הרי לפני שהיה, למעשה אינו קיים כלל וכלל. הבחירה שבחרנו לא קיימת עד שלא בחרנו אותה. כשם שלא ניתן לאמוד או לתאר משהו שלא קיים, אין משמעות לידיעה אותו במהותו.

 

סוג הידיעה שמתאר הראב"ד, היא היכולת לחזות את מה שעדיין לא היה, כמו שאסטרולוג יכול, על־סמך הבנת הכוכבים - כלומר המציאות בעבר ובהווה, לחזות מה יקרה בעתיד, מבלי שהעתיד יהיה קיים.

 

אם אני זורק כדור בכוח x בזווית y, מחשב בדיוק את החיכוך עם האוויר ואת עצמת הרוח וכוח הכבידה והשפעות מגנטיות אנ'ערף, האם אני יודע היכן הוא ינחת? התשובה היא כן, למעשה אני יכול לחזות באופן מושלם, זאת מבלי לדעת את רגע הנחיתה בעצמותו - שהרי הוא לא קיים.

 

על זאת הדרך, אם נבחן כל אטום ותת־אטום ואת כל הגורמים בעלי ההשפעה בעולם כולל אנרגיה אפלה או מה שזה לא יהיה ונחשב ביחד את כל המידע שיש על הכל, האם למעשה נוכל לדעת מה יקרה בעוד שנייה? אם כן אז תיאורטית אפשר גם ללכת מיליון שנה קדימה. לכן גם מבלי להכניס למשוואה את ידיעת ה' אפשר להגיע למסקנה של עולם דטרמיניסטי.

 

אז האם ה' יכול לחזות את העתיד באופן מושלם? כן, ועדיין הוא נותן מקום לבחירה החופשית לחרוג מן המערכת ולא להיות תלויה בה.

 

אז כמו שאומר הראב"ד "ואע''פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה.", ושוב אמנם זאת תשובה לא רעה בכלל אבל בכל־אופן התשובה האמיתית היא שזה שמשהו לא מסתדר לנו בראש לא מפריך אותו.

 

עריכה: קצת ניסוח והרחבה

לא מצליח להביןאוי טאטע!
ספוילר! את של עוד 5 דקות תדע מה את של עכשיו הולכת לעשות עוד דקה, אז אין לך בחירה חופשית?
את יודעת עם מי אמא שלך בחרה להתחתן, זה אומר שפעם, כשהיא עוד חיפשה לא היה לה בעצם בחירה חופשית?

ד' הוא פשוט מעל הזמן

אז הוא יודע כבר עכשיו את מה שאנחנו נבחר בעתיד
אבל הוא יודע את זה כי אנחנו נבחר בזה, לא להיפך
וואו ניסוח מעולהירושלמית:)
אוקיי ואם נבחר אחרת?אחו


אז הוא ידע מראש את האחרת שלנואוי טאטע!

בדיוק כמו שאם אבא שלך היה בוחר להתחתן עם מישהי אחרת אז גם עכשיו אתה היית יודע אחרת
אבל הוא יודע אחרי, וה' יודע לפנימבקש אמונה

אז הדוגמא שאתה מביא שונה לגמרי מהשאלה

 

מה זה מעל הזמן? הרי עוד לא בחרנו

ואז מה?אוי טאטע!
ואני לא מבין מה הבעייה בזה שעוד לא בחרנו את זה
אנחנו בעתיד נבחר ואם היינו בוחרים אחרת אז ד' היה יודע מראש את האחרת

אבל הידיעה של ד' מושפעת מהבחירה שלנו
ואז הדוגמא שלך לא דומה למקרה שלנומבקש אמונה

אתה כותב שזה לא בעיה אבל זה כן...

אם משהו עוד לא קרה וכל האפשרויות פתוחות איך אפשר לדעת מה יקרה 

 

(אני חושב שזה כי הוא מכיר אותנו טוב מידי..

אבל להגיד "מעל הזמן" לא נשמע לי תשובה אמיתית כי שוב, עוד לא בחרנו אז הבחירה שלנו לא קיימת בשום זמן)

 

מצחיק שאני עונה לכולם פה.. טוב נו, נחמד להתווכח לפעמים חושף שיניים

כמו שאמרו לך כברekselion

השם לא מוגבל תחת חוקי הזמן

כי הזמן קיים רק היכן שיש חומר

לכן זה לא רלוונטי אליו

ולכן הוא יודע מה תהיה הבחירה שלנו אבל לא מתערב בה

אבל עוד לא בחרתי מבקש אמונהאחרונה

אז מה זה משנה אם הוא מוגבל בזמן או לא..

 

אני בטוח שאמורה להיות סיבה אחרת איך הוא יודע - בלי הקטע של ציר זמן

אני לא סגור על איך זה עובדאחו

האם למעשה "ברגע האמת" יש לך אפשרות לבחור בין א' לב'?

אם כן אז ברגע שתבחר אתה מקיים את א' ופוסל את ב'

ergo כל מי שהימר על ב' הפסיד את הכסף שלו

 

אם אני אומר לך שבקופסה יש כדור צהוב, אז או שיש שם כדור צהוב, ועובדה זאת שרירה וקיימת ובלתי ניתנת לשינוי, או שהתבדיתי

 

וזה לא כזה משנה אם הידיעה שלי משפיעה על צבע הכדור, או שצבע הכדור משפיע על הידיעה שלי, במקרה שבו אני יודע את צבע הכדור הרי שיש לו צבע אחד ויחיד, ואם יש לו צבע אחר אז אני לא יודע מה הצבע שלו

 

אם הידיעה של ה' מושפעת ממה שאבחר בעתיד, למעשה היות וידיעת ה' את העתיד קיימת ברגע זה ממש, הרי שהעתיד עצמו קיים ברגע זה ממש, והבחירה שאבחר כבר קיימת (איך משהו שלא קיים יכול להשפיע?), אז אם היא קיימת כפי שהיא מה יש להתאמץ לבחור אותה שוב? למעשה זה אומר שכל הבחירות שנבחרו, אם נבחרו, נבחרו עוד בטרם נברא העולם, אם כן אין לנו מה לעשות בהווה חוץ מלבצע את מה שבחרנו כבר

 

עכשיו האמת אם לחשוב על זה, זה לא בלתי־אפשרי להמשיך את קו המחשבה, זה לא שולל את שכר ועונש, זה לא שולל את התשובה כי אפשר שבחרנו גם לחטוא וגם לחזור בתשובה, ופשוט בבוא הזמן הבחירות ה"על־זמניות" (או "טרום־זמניות") אט־אט יוצאות לפועל, כאילו החיים שלנו היו "מגולגלים" בסרט פילם קטן ולאורך הזמן הולכים ו"נפתחים" - חלק מהתמונות הקב"ה "צייר", חלק אנחנו ציירנו (בהמשך למה שכתבה נעה ונדה), אבל זה מה שנקרא רחוק מאוד...

 

מטריד אותי שעדיין לא מצאתי בעיה מהותית בזה, "זרו רשעים מרחם, תעו מבטן דברי כזב", או "וקם העם הזה", "והשיב לב אבות על בנים", "זאת היא התשובה שהיא מוכרחת לבוא ושסופה לבוא", הדבר היחיד שמציק לי זה שהרעיון הזה מייתר את הצורך בהתאמצות בהווה, כי ממילא בחרת כמה תתאמץ, אז אם "עלית על השיטה", הרסת את השיטה? כמובן יכול להיות שאדם יאמין שהכל "מכתוב" ועדיין ישתדל להיות צדיק אבל... כל המחשבה הזאת רחוקה ביותר.

מביט לסוף דבר בקדמותופלונטר19
..נעה ונדה

לא קראתי את שאר התשובות אז אולי אני אומר משהו שכבר אמרו...

 

בעיקרון יש משל שעונה על זה, כתבתי אותו כאן כבר כמה וכמה פעמים:

X בנה מכונת זמן והגיע לעתיד. להפתעתו, הוא גילה שY נבחר לראשות העיר. כשחזר להווה הוא שמר את הגילוי בליבו, ואכן Y נבחר. האם עצם הידיעה של X שY יבחר שללה את זכות הבחירה של המצביעים?

 

עכשיו יש עוד שאלה שמסבכת את העניינים: כשמישהו נפגע ממישהו אחר ל"ע, בד"כ אומרים לו שהכל משמיים והוא רק שליח של ה'... מכירה? אבל מה, הפוגע לא בוחר מה לעשות? ה' מחליט לו?

חשבתי הרבה על תשובה לשאלה ושום דבר לא סיפק אותי, עד שחשבתי על משהו שמתבסס על מה שלמדתי בספר "בסוד התפילה" של הרב ראובן פיירמן. חשוב לי להדגיש שהתשובה היא לענ"ד בלבד, ואם מישהו לא מסכים עם הנאמר (עם המסקנות ולא עם הנחות היסוד, כי הן מוכחות ומבוססות בספר שהזכרתי ומובאות ע"י גדולי הרבנים כמו הרמב"ם, המהר"ל והראי"ה קוק) - הוא מוזמן לחלוק עלי. המטרה שלי היא רק בירור האמת.

התשובה לענ"ד היא שאנחנו צריכים להבין שאנחנו לא בובות על חוטים בידיים של ה' כי אנחנו פשוט לא נפרדים מה'. אנחנו "חלק אלוק ממעל" כפשוטו, וה' מוביל את המהלך העולמי באמצעותנו. הבחירות שלנו הן חלק מהתכנון האלוקי מהסיבה הפשוטה שאנחנו חלק ממנו. ה' הוא כמובן לא "רק" אנחנו, הוא אינסופי, וההשגחה העליונה היא שמסדרת את כל מה שלא תלוי בנו ובבחירות שלנו (כמו אסונות טבע).

דור של נשמות צמאות?יאיר עמר

מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?

כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'

אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
הפרשת חלות פה, ציצית בלי כיפה שם. סתם טרנד חולף, הרבה חוזרים בתשובה לא יצאו מזה.
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
מי החליט שדתי הוא רק מי ששומר 100% מהכל?
זה מגיעooאחרונה

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סכמו את החגזיויק
איך עבר לכם?
חצי־חצי.חתול זמני

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

עבר מהרofirmendel

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

 

דב סרטים

תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
בחו"ל, בזכות היו"ט שני של גלויות - מתקיימת בלילה השני, לא בלילה הראשון - ואז כולם הרבה יותר עירניים, אחרי מנוחה טובה וצבירת כוח ביום טוב הראשון.  
ארוך, משעמםשושיאדית

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

 

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

מבאסזיויק
איפה היית השנה?
ההורים שלושושיאדית

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

 

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

 

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

אוקיזיויק
מרגיע משהו
דל"פנקדימוןאחרונה

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה

בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?

עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?

ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?


פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.

הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

 

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

 

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

 

תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?


 

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

 

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

נכון, תודה רבהעַלְמָה
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
זה שיחה חד פעמית או קשר לטווח ארוך?
לא ממש משנה,חתול זמני

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ומתרחקת מכל יצור אנושי באופן שווה.
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

אניoo

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית


אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת


הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

לא כל כך מסכימה...שושיאדית

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם


אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים


(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)

שאלתי פעם אם צריך לברך על דמעות......תמימלה..?
עכשיו הבנתי שכן, שהכל נהיה בדברו, לא רק כי זה נוזל, כי זו בדיוק המשמעות של הברכה, גם זה שבועים עכשיו-גם זה נעשה בגלל שה' החליט וגם על זה צריך להלל אותו....
תסביריזיויק
כשבוכים הרבה הדמעות נכנסות לפהתמימלה..?
תהיתי מתישהו האם צריך לברך עליהן(ברמה ההלכתית...) לפני יומיים הבנתי שאולי הלכתית לא אבל ברמת האמונה-כן, צריך לברך גם על הטוב וגם על מה שנראה רע כי הוא קורה לטובה, לכן גם שהכול נהיה בדברו(ברכה הלכתית על נוזל) זו ברכה מתאימה....
יפה!עַלְמָה
אבל הלכתית באמת מברכים?
אם נהנים מטעמן, כן.חתול זמניאחרונה
תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדיםעיתים לתורה

מצרף פסק שנכתב על ידי הרב ירון אליה בעניין תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

ההלכה בקצרה

גילוח - מי שמגלח זקנו בקביעות מותר לו להתגלח בערב שבת זו של ר"ח אייר.

תספורת - בתספורת הראש נכון להחמיר. למעט מי שרגיל להסתפר כל שבוע וכעת נראה פרוע או מצטער. וטוב לחוש לדברי הסוד ולהמנע בכל אופן מתספורת הראש עד שבועות.

 

טעמי ההיתר בקצרה:

  • היתר גילוח בערב שבת ור"ח הובא בכל נושאי הכלים בפירוש בשיטת השו"ע שאוסר גילוח בראש חודש.
  • גם השו"ע עצמו התיר לקצר את ימי האבלות בצירוף של שמחת שבת לשמחת ל"ג בעומר אע"פ שלא יהיו בהם ל"ג יום שלמים.
  • מנהג רבים מגדולי פוסקי ספרד להתיר אפילו בראש חודש רגיל. ודי להחמיר במה שכתב השו"ע בפירוש.
  • גילוח הזקן קל מגילוח הראש לכמה שיטות כנפסק למעשה בחזו"ע ובילקו"י אפילו בראש חודש רגיל.
  • לא נהגו גדולי הדורות לדחות סברא של פוסק רק מצד שאינו שייך למוצא או לחוג הקרוב 'שלנו', אלא היה כבוד הדדי לכל סברא שהיא ישרה.

לדך מקורת מפורט עם הסבר לפסק ראה באתר: תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

וכן מצורף קובץ PDF עם המקורות וההסבר 20260415130158.pdf

 

כל טוב.

מנהגי ספירת העומרעיתים לתורה

מועדים לשמחה!

 

ההלכות הנוהגות למנהגי ספירת העומר עלו לאתר ומצורפים גם כאן לשימושכם

 

מבוא למנהגי ספירת העומר

מקור הדין - שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם(יבמות סב ב) לכן קיבלו ישראל על עצמם לנהוג מעט מנהגי אבלות בימים אלו שעיקרם נישואין ותספורת (שו"ע תצג א) והוסיפו עליהם ריקודים ומחולות של רשות (מג"א שם א) ושמיעת כלי נגינה (אחרונים).

תקופת המנהג - למנהג הספרדים מנהגי הספירה חלים מפסח עד בוקר ל"ד לעומר (שו"ע תצג ב) ומהאשכנזים יש נוהגים מפסח עד בוקר ל"ג בעומר (רמ"א שם) ומנהג האשכנזים בירושלים מפסח ועד ר"ח סיון למעט ל"ג בעומר (אשרי האיש סה א). ויש מנהגים נוספים (רמ"א תצג ג. משנ"ב יד-טו)

תכלית המנהגים – המנהגים נועדו להרחיק מנפשנו בימים אלה מדת השנאה והקנאה והתאוה והגאוה והכבוד ולקנות מדת האהבה והענוה והשלום (כה"ח תצג ה בשם האר"י)

שאר מנהגי אבלות – ימים אלו של ימי הספירה אינם ימי פורענות כשלשת השבועות, אלא ימים קדושים וחשובים לקראת חג השבועות ומתן תורה ואף יש בהן בחינה של חול המועד (רמב"ן ויקרא כג לו). ולא נוהגים בהם שאר מנהגי האבלות. 

ולכן מותר בימים אלו לקנות כלים חדשים ואפילו גדולים וכן מותר לברך ברכת 'שהחיינו וקיימנו והגיעהו לזמן הזה' על בגדים ועל פירות חדשים (משנ"ב תצג ב. כה"ח תצ"ג ד. אול"צ ג יז ב. אשרי האיש סה יב. ויש שכתבו שממידת חסידות ימתין לשבת). וכן מותר לכבס בהם ומותר להתרחץ ולרחוץ בים ובבריכה כשאין בהם סכנה מיוחדת (אשרי האיש שם טו). וכן מותר להיכנס לדירה חדשה בימי הספירה, ואף מותר לצייר ולסייד הדירה, או לעשות טפטים לנוי (יחוו"ד ג ל. הלכות חג בחג עמ' נח בשם הגריש"א) וכן מותר לטייל לחזק נפשו וכל שכן בארץ ישראל שיש בזה מצווה (ע"פ מנחת אלעזר ד מד). ויש שנהגו חומרות במקצת מהדברים המותרים.


איסור נישואין בימי העומר

נישואין - נוהגים שלא לישא אשה בתקופה זו, והמנהג לאסור גם למי שלא קיים פריה ורביה (משנ"ב א. וראה שעה"צ א שיש מקלים) אמנם להחזיר גרושתו מותר שאינו שמחה כל כך (משנ"ב שם).

נישואין בשעת הדחק - למנהג האשכנזים יש מתירין להתחתן כבר בליל ל"ג בעומר כאשר הוא יוצא בערב שבת (המועדים כהלכתם עמ' תרנא בשם הרב אלישיב) ויש מתירין בכל שנה כשאין אולמות פנויים במוצאי ל"ג בעומר (שם) ולמנהג הספרדים מותר בשעת הדחק להתחתן בליל ל"ד בעומר (חזו"ע יו"ט רנד).

אירוסין – מותר לעשות מפגש אירוסין ('וורט') שבו מסכמים סופית על שידוך וכן מותר לעשות בו סעודה. אך ללא כלי נגינה (שו"ע שם. מג"א א).

הזמנה לנישואין – אדם שהוזמן לשמחת נישואין, אע"פ שלפי מנהג אבותיו לא נושאים אשה בימים אלו מותר לו להשתתף בשמחת הנישואין כמנהג המזמין בריקודים ובכלי שיר (אג"מ א קנט. הליכ"ש יא יט. אשרי האיש סה ל). וכן מותר להסתפר לשם כך אם ללא התספורת ימנע מלהגיע לשמחת הנישואין, כיון שחל עליו חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ ב צה) ואם המזמין עבר ונשא בזמן שגם לפי מנהגו אין נוהגים להנשא, יש נוטים להתיר כיון שכלפי המוזמן אין איסור אלא חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ שם) ויש נמנעים מלהשתתף (הליכ"ש שם 70).


איסור תספורת בימי העומר

תספורת וגילוח - נוהגים שלא להסתפר בתקופה זו וכן לא לגלח הזקן, והנוהגים על פי הסוד לא מסתפרים עד ערב שבועות וכן לא מקלים בימי שמחה. 

שערות הגוף – איסור הגילוח בימי הספירה כולל בגברים את כל שערות הגוף (אול"צ ג, יז ד ע"פ שו"ע תקנא יב).

ציפורניים – מותר לקצוץ ציפורניים בימים אלה (כה"ח תצג טז).

שפם - שפם שמעכב את האכילה, מותר לגלחו בעומר (שו"ע תקנא יז).

ראש חודש אייר וערב שבת – כאשר ראש חודש אייר חל בשבת יש מתירים בגילוח (משנ"ב תצג, ה) ויש אוסרים (בית דוד רפ"א) ובמקום צער יש מי שהתיר בגילוח הזקן בראש חודש גם לספרדים וכן במקום צורך גדול לגלח הזקן גם בערב שבת שאפשר שדין הזקן קל יותר (חזו"ע יו"ט עמ' רסב).

לג בעומר – מנהג הספרדים להסתפר רק ביום ל"ד בעומר ומנהג האשכנזים ביום ל"ג. ואם חל ל"ג בערב שבת יסתפרו בו גם בני ספרד (שו"ע שם). ואם חל ל"ג ביום ראשון מנהג האשכנזים להסתפר כבר בערב שבת לכבוד השבת (רמ"א תצג ב) והספרדים מסתפרים ביום שני ל"ד בעומר כמנהגם (כה"ח תצג לב)

שבועות – לנוהגים שלא להסתפר עד חג השבועות, אם חל החג בשבת מסתפרים בערב שבת (מורה באצבע רכ"א).

נשים וילדים - למנהג הספרדים נשים וילדים אינם בכלל האיסור תספורת (אול"צ ג יז, ג) ואפשר שלנוהגים ע"פ הסוד יש להחמיר גם להם (רב פעלים ד ס"י טו). ולמנהג האשכנזים ילדים אסורים בתספורת אלא אם מצטערים. וכן נשים אסורות (רמ"א יו"ד שצ ה) למעט לצורך טהרה או צניעות וכן מה שנוהגת לעשות שלא תתגנה על בעלה.

בעלי ברית - אבי הבן הסנדק והמוהל רשאים להתספר לקראת הברית (רמ"א תצג, ב) ואם אין שהות ביום הברית יסתפרו ביום שקודם הברית (דרכ"מ תצ"ג ג) אולם לשאר מוזמנים אין היתר להסתפר לקראת הברית.

חתן – חתן מותר להסתפר בכל שבעת ימי המשתה כיון שהם ימים טובים אצלו (אשרי האיש סה ד)

בר מצווה – נער בר מצווה ביום שמלאו לו י"ג שנים מותר להסתפר (חזו"ע יו"ט רסד, הליכות שלמה שס"ב יז. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ולגבי אביו ואמו נחלקו הפוסקים (חג בחג עמ' עג. שבחוות יאיר תצג ב התיר. והחת"ס קנ"ח אסר). ויש אוסרים גם לנער עצמו (אשרי האיש שם ה).
יום העצמאות – המכירים בניסי ה' וחסדיו בהקמת מדינת ישראל ראוי שיתגלחו לכבוד יום העצמאות (יין הטוב חלק ב סימן יד), ויעשו זאת ביום שקודם כניסת החג כדין בעל ברית. ומי שנמנע מלהתגלח בגלל פסיקת רבותיו יקפיד לפחות ללבוש בגדי חג שלא יראה ח"ו ככופר בטובת ה' על עמו ישראל.

פרנסה – אדם שלצורך פרנסתו נדרש להופיע בפני אנשים חשובים ולא יכול להגיע אליהם כשאינו מגולח מפני כבודם או שיהיה לו מכך הפסד מרובה של ממון יעשה שאלת חכם (ראה חת"ס קנח 'וכיון שכן'. אג"מ ד קב. כה"ח תצג יט) ואם יקלו לו יצטרך התרת נדרים בפני שלשה (כה"ח שם) ויש אומרים שבימינו לא שייכים היתרים אלו כי יש בעולם אנשים רבים שלא מתגלחים ואינו נראה משונה (אשרי האיש שם ו').


ריקודים ושמיעת כלי נגינה בעומר

בימים אלו נוהגים שלא לשמוע כלי נגינה וכן להמנע מריקודים ומחולות.

אירועי מצווה – מותר להשמיע כלי נגינה באירועי מצווה כגון ברית מילה, הכנסת ספר תורה (חזו"ע יו"ט רנ"ט) נישואין שהותרו (אג"מ צה, ב) סעודת שבע ברכות (משנה הלכות ו, קט) וכן בסיום מסכת, ואפילו לא היה רגיל בכך כיון ששמחת התורה אין לה גבול (אשרי האיש סה כב). וכן בר מצווה ששלמו לו י"ג ביום האירוע (חזו"ע יו"ט רנח. אול"צ ג יז א ולא הזכיר שהוא ביומו. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ויש שאסרו כלי נגינה בבר מצווה (הלח"ג כ מו). ויש מי שאסר בכל סעודת מצווה (מבית לוי עמ' עז).

חול המועד – מותר לרקוד ולשמוע כלי זמר בחול המועד כשמכוונים לשם מצווה של שמחת המועד (הלכות חג בחג עמ' צט בשם הגריש"א).

קלטות ילדים - קלטות סיפורים לילדים מותר להשמיע להם בימי העומר אף על פי שמשולבים בהם שירים (הליכות שלמה שם הערה 53).

ילדי גן - גננת שמנגנת לילדי הגן מותרת לנגן לילדים קודם גיל חינוך (חוט שני שם. אשרי האיש תלד).

חולשת נפש - אדם חולני וכן אדם הזקוק לחיזוק הנפש ומועיל לו שמיעת כלי נגינה מותר לשמוע בהם בימי העומר (הליכ"ש שם הערה 54) ויעשה זאת בצנעה.

מורה לנגינה – אדם שמלמד נגינה, מותר להמשיך בעבודתתו אם עושה לפרנסתו ולא להנאתו מהניגון (אג"מ ג, פז).

תלמיד נגינה – תלמיד הלומד לנגן והוא בשלב הלימוד שאינו נהנה מן הנגינה, מותר להמשיך וללמוד בימי העומר אותם ניגונים שטרם התמקצע בהם (ספ"כ ב, יב טז בשם הגריש"א).

שירים שקטים – שירים שאינם מתאימים לרקודים ומחולות כמוסיקה קלאסית יש שהתירו במקום צורך (הליכות שלמה יא הערה כב, 54. הרב יעקב אריאל באתר ישיבה

שירה בפה – מותר לשיר בפה כשהשירה היא דרך הודאה לה' או תפילה ואפילו בשירי שמחה (יחווד ו לד אפילו לענין בין המצרים) ויש מתירים דווקא  בשירי נשמה שקטים המרוממים את האדם ואינם מעוררים לריקוד (הליכות שלמה שסא) או בשירי מוסר שאינו דרך שמחה (חוט שני שבת ד שע"ט).

איסרו חג פסח – יש שכתבו שבאיסרו חג של פסח מותר לשמוע כלי נגינה ויש אסרו (ראה באריכות בספר בירורי חיים ג סימן כט)

 

 

מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))

חבר, אבא,מלך.

אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמני

אך זה שאני מתפלל אליו.

הטוב המוחלטפצל"פאחרונה
ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק

בלו"ז שלכם?

מה זה אומר בפועל?

באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג

אני לא על זה בכלל לצערי

תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

הפחד, כפיות טובהadvfb

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

אולי יעניין אותך