היה אצלינו בשבת האחרונה איזה שתי חבר'ה דתלשים שבאו לאכול אצלינו בערב שבת ואז אחד שם שאל אם השם יודע מה נעשה אז למה יש לנו בחירה חופשית כי הוא יודע מה נעשה...
קצת מסובך אבל הבנתם?
היה אצלינו בשבת האחרונה איזה שתי חבר'ה דתלשים שבאו לאכול אצלינו בערב שבת ואז אחד שם שאל אם השם יודע מה נעשה אז למה יש לנו בחירה חופשית כי הוא יודע מה נעשה...
קצת מסובך אבל הבנתם?
מה הכוונה "תשובה בהמשך"? זה שאלה או חידה? ![]()
אם השם יודע מה נעשה. אז איפה הבחירה החופשית כאילו הוא יודע מה נעשה אז זה לא בחירה חופשית.
ואני מוסיפה אם הוא יודע מה נעשה אז כאילו למה הוא לא מזרז תעניינים...
קיצור ואמרתי תשובה בהמשך התכוונתי כאילו מה שאני חושבת אז אני יגיד בהמשך...
מבקש אמונההשם יודע מה נעשה אבל לא מתערב בהחלטה שלנו
מה הבעיה עם זה?
איך זה שיש לנו בחירה חופשית אם אין מצב להפתיע אותו עם בחירה שונה ממה שהוא יודע
אבל שמעתי פעם תשובה על זה שדי יישבה את דעתי.
הרי קורה שאנחנו מכירים מישהו כל כך טוב ברמה שאנחנו יודעים איך הוא יגיב למשהו מסויים למרות שזאת הבחירה שלו...
אז כל שכן הקב"ה שיודע בדיוק מה התכונות של כל אחד, כל שכן שהוא צריך לדעת מה האדם יבחר.
זאת נראית לי תשובה די טובה
יש לנו בחירה חופשית.
אנחנו בוחרים מה לעשות הוא לא מתערב בהחלטות שלנו (אבל רואה אותם)
לא מבין למה זה אמור להוות קושי שהוא רואה את הבחירות שלנו תוך כדי שהוא פסיבי לגמרי בבחירות שלנו.
יש רק מקרים נדירים שבהם הוא מתערב בבחירה החופשית כמו מה שהיה עם פרעה, אבל זה יוצא דופן
הרי לכאורה אם יש למישהו אפשרות בחירה הוא יכול גם להפתיע את האחרים בבחירה שלו
בגלל שאין מצב להפתיע אותו, זה מרגיש לאנשים שאין באמת אפשרות לבחור
צריך לצאת מנוקדת הנחה שכל התכונות ששייכות למציאות של בני אדם
לא רלוונטית אל השם.
ז"א ששאלה כזאת היא מלכתחילה לא רלוונטית כי זה לא שייך אליו.
אבל דיברה תורה בלשון בני אדם
אז בשורה תחתונה שום דבר לא מפתיע אותו כי הוא בכל המימדים, וכי אנחנו חלק ממנו לכן הידיעה שלו לגבי הבחירות שלנו היא מוחלטת.
כמו שמסביר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ב
אנשים מרגישים את מה שאתה אומר
כי מבינים את השם בהבנה מוגבלת
בדעתנו זה סותר אי אפשר להתכחש לזה
אני חושב שזה כן רלוונטי רק שאין לנו מספיק שכל להבין...
ידיעה זאת ידיעה. איך אתה יודע משהו כשיש כמה אפשרויות מה יקרה והחלטת לא להתערב.
מה שאדם בוחר לעשות בהווה הוא מה שנבחר.
וזה לא סותר את העובדה שהשם ידע את הבחירה הזאת עוד לפני טריליון שנה.
הוא לא התערב בבחירה הזאת, זה נטו חופש הבחירה של האדם שהביאה את זה לפועל.
לא רלוונטי לייחס אליו תארים כמו הפתעה/כעס/שנאה כי הוא פשוט מושלם, מכל בחינה אפשרית.
כל התארים האלה מיוחסים לבני אדם כמונו שאנחנו חסרים, ורחוקים מהשלימות.
הביטויים בתורה הם נטו על מנת להמחיש ולהבין מצבים מסוימים בתורה.(כי אין עוד דרך להעביר את המידע הזה לשכל של בן אדם כי מה לעשות - אנחנו מוגבלים)
וזה לא שבאמת השם התאכזב כשהדור של נח היה על הפנים.
"ידיעה זאת ידיעה. איך אתה יודע משהו כשיש כמה אפשרויות מה יקרה והחלטת לא להתערב"
אתה שוב חוזר למה שאמרתי לפני כן, לא שייך לעשות את ההשוואות האלו בין מה שאנחנו מכירים כי אנחנו לא דומים להשם בכלום בגלל זה ההשוואה הזאת לא רלוונטית מלכתחילה.
"הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד"
"כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו"
זה לא שבאמת הבנת מה שכתבת עליו ואתה מבין שאי אפשר לעשות השוואה
אצל כל אדם חי זה סותר אין מה לעשות... זה מה שאני בא להגיד.
נראה קצת מוזר שאתה כותב "לא הבנתי למה זה סותר" כשאתה לא אוחז בידיעה של אלוהים ![]()
כשיש משהו שעוד לא קרה ויש כמה אפשרויות מה יקרה
בשכל זה לא הגיוני שאפשר לדעת בוודאות מה יקרה לפרטי פרטים ואי אפשר להפתיע
מתעקש לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כגון הפתעה.
אתה מסוגל להפנים שזה לא שייך אליו?
"יודע הכל" על זה בדיוק השאלה..
ו"בעל הכוחות כולם" גם לא מתרץ את הבעיה
אלא אם כן תסביר (או תסבירי?) איזה כוח צריך כדי לדעת מה יקרה בדבר שעוד לא קרה והכל יכול לקרות. ואיך בכלל יכול להיות כוח כזה כשמשהו עוד לא קרה
אבל אם לא קשה לך... זה אחלה מה יותר טוב מזה
גם ככה ר' נחמן אמר שאי אפשר להשיג את זה בשכל אנושי
זאת לא תשובה לעצם השאלה, רק אומר שאין טעם לשאול.
לא ביקשתי לדעת כלום או להבין איך זה יכול להיות
רק להגיד שאנחנו מאמינים שזה אפשרי אבל לא מבינים איך..
שאלת איך זה סותר, עניתי לך.. ואין לך באמת תשובה על זה חוץ מאמונה שאצל הקב"ה זה אפשרי
מה ז"א "לא אוחז בידיעה של אלוהים"?
ומשה כן ידע?
"מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר "הראני נא את כבודך"?
- ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים. כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקב"ה נפרדת בלבו משאר הנמצאים, עד שידע אמתת המצאו כאשר היא.
והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי, שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמתת דבר זה על בוריו"
אין שום סתירה, כאמור רוב האנשים מדמים להשם תכונות אנושיות לכן מלכתחילה נכנסים למלכוד המטופש הזה (שמלכתחילה לא רלוונטי) כי להשם אין תכונות אנושיות בפעם ה101..
כמוני וכולנו - כל אדם חי. (כמו שציטטת)
גם אני מאמין בכל מה שכתבת,
אבל זה רק אומר לנו "אל תשאל מלכתחילה כי גם ככה לא תבין" אבל לא מסביר למה זה לא סותר..
אצלנו זה סותר, רק שאין מה לשאול כי גם ככה לא נבין את התשובה ועבודת ה' תהרס לנו עם הקושיות האלו
ז"א שהוא לא יצפה ממך לעשות דברים בלתי אפשריים
אם כתוב בתורה שיש בחירה חופשית
"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים "
משמע שזה משהו שכן אפשר להבין ולהפנים מבלי להסתבך יותר מדיי.
בלב זה מתיישב איכשהו - כל עוד לא מתחילים לחקור. מסכים איתך לגמרי
(מלכתחילה לא חלקתי עליך..)
רק באתי להגיד שהשאלה היא שאלה.. רק שהתשובה לא בהשגתנו
יש אנשים שזה ממש סבבה להם ולהפך איך רואים את זה בתור השם יודע על כל מה שאני עושה איזה כבוד וכו...
ועל פרעה זה זה משהו אחר...
אבל התשובה שסיפקה אותך עוד יותר לא מובנת לי...
כי אם מדברים על ציר זמן, זה רומז שמה שאני אבחר בעתיד כבר קרה? (או שלא הבנתי)
תכלס לא יודע אם יש טעם לדון בזה, זאת כנראה שאלה שבכל מקרה לא נבין את התשובה שלה
מי זה הרב שאומר את השורה האחרונה? ואיך הוא מסביר?
הרי יש מאמרים מפורשים שמוכיחים שהוא כן יודע:
אברהם אבינו רואה ברוח הקודש שעם ישראל יעבוד ע"ז בדן - רש"י "וירדוף עד דן" (בראשית יד יד)
הקב"ה מודיע למשה רבינו כבר מהתחלה שפרעה לא ירצה לשלוח את ישראל,
מודיע לו שאהרון אחיו ישמח לשמוע שמשה ינהיג את ישראל ולא הוא
שעם ישראל יצא לעוד גלויות.
כי אם הוא יודע מה נעשה אז הוא כביכול כן ''מתערב'' בהחלטה שלנו כי עובדה שהוא יודע מה נעשה...
עניתי באריכות כאן
הרמב"ם התייחס לזה בהלכות תשובה פרק ה' הלכה ה', אני מתאר לעצמי שיש תשובות מעמיקות בקבלה / חסידות
בקיצור נמרץ היגיון זה בסך־הכל מה שנראה לנו אינטואיטיבי או שנובע מאקסיומות שנראות לנו אינטואיטיביות, ה' נתן לנו את ההיגיון הזה על־מנת שנוכל לפועל בעולם הגשמי שמבוסס עליו
באשר לדברים רוחניים, אין הם כפופים להיגיון כשם שאינם כפופים לכוח המשיכה או לחוק שימור החומר הרי מן־הסתם חוק שימור החומר בהגדרתו מתייחס לחומר (או לאנרגיה) ולא לרוח
לכן אין מה להיבהל אם סוגיה רוחנית שידועה כ"בעייתית" לא מסתדרת לפי כללי ההיגיון הגשמי, אחרי־הכל מדובר פה על דרכי ההנהגה של ה'.
לחילופין יש גם תירוצים נוספים, הנה הראב"ד:
"אם [...] היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו, אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה.
והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות,
אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע.
והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה, וכל זה איננו שוה."
על־פניו זה נראה דחוק, כי ההסברים שהיו רווחים בימי הראשונים פחות פופולריים בימינו (לאו דווקא עקב אי־נכונותם), אבל למעשה זאת תשובה לא רעה בכלל.
מה הפשט "לדעת את העתיד"?
לגלגל את הסרט קדימה ולראות מה יהיה לפני שהיה? הרי לפני שהיה, למעשה אינו קיים כלל וכלל. הבחירה שבחרנו לא קיימת עד שלא בחרנו אותה. כשם שלא ניתן לאמוד או לתאר משהו שלא קיים, אין משמעות לידיעה אותו במהותו.
סוג הידיעה שמתאר הראב"ד, היא היכולת לחזות את מה שעדיין לא היה, כמו שאסטרולוג יכול, על־סמך הבנת הכוכבים - כלומר המציאות בעבר ובהווה, לחזות מה יקרה בעתיד, מבלי שהעתיד יהיה קיים.
אם אני זורק כדור בכוח x בזווית y, מחשב בדיוק את החיכוך עם האוויר ואת עצמת הרוח וכוח הכבידה והשפעות מגנטיות אנ'ערף, האם אני יודע היכן הוא ינחת? התשובה היא כן, למעשה אני יכול לחזות באופן מושלם, זאת מבלי לדעת את רגע הנחיתה בעצמותו - שהרי הוא לא קיים.
על זאת הדרך, אם נבחן כל אטום ותת־אטום ואת כל הגורמים בעלי ההשפעה בעולם כולל אנרגיה אפלה או מה שזה לא יהיה ונחשב ביחד את כל המידע שיש על הכל, האם למעשה נוכל לדעת מה יקרה בעוד שנייה? אם כן אז תיאורטית אפשר גם ללכת מיליון שנה קדימה. לכן גם מבלי להכניס למשוואה את ידיעת ה' אפשר להגיע למסקנה של עולם דטרמיניסטי.
אז האם ה' יכול לחזות את העתיד באופן מושלם? כן, ועדיין הוא נותן מקום לבחירה החופשית לחרוג מן המערכת ולא להיות תלויה בה.
אז כמו שאומר הראב"ד "ואע''פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה.", ושוב אמנם זאת תשובה לא רעה בכלל אבל בכל־אופן התשובה האמיתית היא שזה שמשהו לא מסתדר לנו בראש לא מפריך אותו.
עריכה: קצת ניסוח והרחבה
אז הדוגמא שאתה מביא שונה לגמרי מהשאלה
מה זה מעל הזמן? הרי עוד לא בחרנו
אתה כותב שזה לא בעיה אבל זה כן...
אם משהו עוד לא קרה וכל האפשרויות פתוחות איך אפשר לדעת מה יקרה
(אני חושב שזה כי הוא מכיר אותנו טוב מידי..
אבל להגיד "מעל הזמן" לא נשמע לי תשובה אמיתית כי שוב, עוד לא בחרנו אז הבחירה שלנו לא קיימת בשום זמן)
מצחיק שאני עונה לכולם פה.. טוב נו, נחמד להתווכח לפעמים ![]()
השם לא מוגבל תחת חוקי הזמן
כי הזמן קיים רק היכן שיש חומר
לכן זה לא רלוונטי אליו
ולכן הוא יודע מה תהיה הבחירה שלנו אבל לא מתערב בה
מבקש אמונהאחרונהאז מה זה משנה אם הוא מוגבל בזמן או לא..
אני בטוח שאמורה להיות סיבה אחרת איך הוא יודע - בלי הקטע של ציר זמן
האם למעשה "ברגע האמת" יש לך אפשרות לבחור בין א' לב'?
אם כן אז ברגע שתבחר אתה מקיים את א' ופוסל את ב'
ergo כל מי שהימר על ב' הפסיד את הכסף שלו
אם אני אומר לך שבקופסה יש כדור צהוב, אז או שיש שם כדור צהוב, ועובדה זאת שרירה וקיימת ובלתי ניתנת לשינוי, או שהתבדיתי
וזה לא כזה משנה אם הידיעה שלי משפיעה על צבע הכדור, או שצבע הכדור משפיע על הידיעה שלי, במקרה שבו אני יודע את צבע הכדור הרי שיש לו צבע אחד ויחיד, ואם יש לו צבע אחר אז אני לא יודע מה הצבע שלו
אם הידיעה של ה' מושפעת ממה שאבחר בעתיד, למעשה היות וידיעת ה' את העתיד קיימת ברגע זה ממש, הרי שהעתיד עצמו קיים ברגע זה ממש, והבחירה שאבחר כבר קיימת (איך משהו שלא קיים יכול להשפיע?), אז אם היא קיימת כפי שהיא מה יש להתאמץ לבחור אותה שוב? למעשה זה אומר שכל הבחירות שנבחרו, אם נבחרו, נבחרו עוד בטרם נברא העולם, אם כן אין לנו מה לעשות בהווה חוץ מלבצע את מה שבחרנו כבר
עכשיו האמת אם לחשוב על זה, זה לא בלתי־אפשרי להמשיך את קו המחשבה, זה לא שולל את שכר ועונש, זה לא שולל את התשובה כי אפשר שבחרנו גם לחטוא וגם לחזור בתשובה, ופשוט בבוא הזמן הבחירות ה"על־זמניות" (או "טרום־זמניות") אט־אט יוצאות לפועל, כאילו החיים שלנו היו "מגולגלים" בסרט פילם קטן ולאורך הזמן הולכים ו"נפתחים" - חלק מהתמונות הקב"ה "צייר", חלק אנחנו ציירנו (בהמשך למה שכתבה נעה ונדה), אבל זה מה שנקרא רחוק מאוד...
מטריד אותי שעדיין לא מצאתי בעיה מהותית בזה, "זרו רשעים מרחם, תעו מבטן דברי כזב", או "וקם העם הזה", "והשיב לב אבות על בנים", "זאת היא התשובה שהיא מוכרחת לבוא ושסופה לבוא", הדבר היחיד שמציק לי זה שהרעיון הזה מייתר את הצורך בהתאמצות בהווה, כי ממילא בחרת כמה תתאמץ, אז אם "עלית על השיטה", הרסת את השיטה? כמובן יכול להיות שאדם יאמין שהכל "מכתוב" ועדיין ישתדל להיות צדיק אבל... כל המחשבה הזאת רחוקה ביותר.
לא קראתי את שאר התשובות אז אולי אני אומר משהו שכבר אמרו...
בעיקרון יש משל שעונה על זה, כתבתי אותו כאן כבר כמה וכמה פעמים:
X בנה מכונת זמן והגיע לעתיד. להפתעתו, הוא גילה שY נבחר לראשות העיר. כשחזר להווה הוא שמר את הגילוי בליבו, ואכן Y נבחר. האם עצם הידיעה של X שY יבחר שללה את זכות הבחירה של המצביעים?
עכשיו יש עוד שאלה שמסבכת את העניינים: כשמישהו נפגע ממישהו אחר ל"ע, בד"כ אומרים לו שהכל משמיים והוא רק שליח של ה'... מכירה? אבל מה, הפוגע לא בוחר מה לעשות? ה' מחליט לו?
חשבתי הרבה על תשובה לשאלה ושום דבר לא סיפק אותי, עד שחשבתי על משהו שמתבסס על מה שלמדתי בספר "בסוד התפילה" של הרב ראובן פיירמן. חשוב לי להדגיש שהתשובה היא לענ"ד בלבד, ואם מישהו לא מסכים עם הנאמר (עם המסקנות ולא עם הנחות היסוד, כי הן מוכחות ומבוססות בספר שהזכרתי ומובאות ע"י גדולי הרבנים כמו הרמב"ם, המהר"ל והראי"ה קוק) - הוא מוזמן לחלוק עלי. המטרה שלי היא רק בירור האמת.
התשובה לענ"ד היא שאנחנו צריכים להבין שאנחנו לא בובות על חוטים בידיים של ה' כי אנחנו פשוט לא נפרדים מה'. אנחנו "חלק אלוק ממעל" כפשוטו, וה' מוביל את המהלך העולמי באמצעותנו. הבחירות שלנו הן חלק מהתכנון האלוקי מהסיבה הפשוטה שאנחנו חלק ממנו. ה' הוא כמובן לא "רק" אנחנו, הוא אינסופי, וההשגחה העליונה היא שמסדרת את כל מה שלא תלוי בנו ובבחירות שלנו (כמו אסונות טבע).
בלו"ז שלכם?
מה זה אומר בפועל?
ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב
אני לא על זה בכלל לצערי
אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים
אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב
הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..
תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה
נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.
שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.
שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.
ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.
אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.
שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.
תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!
🤭
מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם
מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.
חבר, אבא,מלך.
אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.
תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...
אך זה שאני מתפלל אליו.
ערב טוב,
קיצור עיקרי ההלכות הנוגעים מעתה ועד לאחר הפסח זמין ללימוד באתר כנהגי הספרדים והאשכנזים.
להורדת הקובץ: 20260317000037.pdf
לגישה ישירה לפרקים:
שואני קרבת אלוקים לי טוב.
הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.
לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!
שלג דאשתקד
אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.
אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,
מפלח את הלב
קורע את הנשמה
איך אפשר ככה?
אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת 
על מה הצער שלי?
שציערתי את ה' יתברך?
זה באמת צער גדול.
אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!
ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.
אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.
אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.
ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..
אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.
ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין.
אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!
אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.
י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה
ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.
ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.
בהצלחה חבר יקר!!!
מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם
בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.
שהכותרת שלו היא
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ
הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...
שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...
אולי מתבגרים
אולי התשובה עולה קומה
אולי יש פחות זמן...
בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...
הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.
אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.
מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.
"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"
ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
- התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.
יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.
על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.
יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.
"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.
אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)
אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה
צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...
עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.
לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם
כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.
הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,
דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.
הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.
הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.
וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?
ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].
דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..
אז מה אני?
זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..
ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-
מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.
איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..
זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?
גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.
הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."
אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..
ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.
ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?
את מול עצמך, ואת מול אנשים.
האם את מול עצמך מגובשת כבר?
אני מסכימה עם זה. כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.
אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו
בתשובה, או שבמוסדו למדנו....
מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות
בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות
דומות למגזר מסויים אך לא בכל.
הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי
והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.
ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים
ודעות את מתחברת.
לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס
ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון. וגם ההיפך מותר לך כמובן...
אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש
כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.
מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,
וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?
חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.
לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.
ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.
תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים; אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,
ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה
וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי
זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את
הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.
ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.
הכי חשוב זה הקשר שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים
אבל כל כך קשורים לקב"ה.
עולם הפוך כאן.
חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,
בקש עבדך".
אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר
שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן
אם תרצי בזה. היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים
ומאוד מאוד הם עצמם.
כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים
בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.
ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.
אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -
יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.
גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.
נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.
בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.
לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.
מעניין אם יתאים לך...
סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים
רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?
כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני
וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...
מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?
לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?
את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?
אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?
או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?
לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו
אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק
וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.
אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!
איך מתחברים לקדושת הארץ?
סדר טו בשבט מיוחד?
דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?
נטיעות?
לימוד? תפילות?
לבד? משפחה? בחבורה?
שבעת המינים (ולא רק)
תפילה על האתרוג
לימוד על הפירות
תפילה על הפירות
בקשות בעת רצון הזו
הלוואי שנזכה בשלימות.
שירים
ברכות
דברי תורה, מדרשים
תפילה על האתרוג
ברוך ה'.
לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...
זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...