שרשור הכרת הטוב לקב"הבארץ אהבתי
בעקבות כמה שרשורים ומחשבות שלי לאחרונה, חשבתי לפתוח פה שרשור של הכרת הטוב לקב"ה.
כי כשמסתכלים נקודתית, תמיד יש הרבה קשיים והרבה סיבוכים, והרבה דברים שהיינו רוצים לשנות.
אבל אם מסתכלים בפרספקטיבה קצת יותר רחבה, ומתוך מבט יותר הסטורי (אפילו לא רחוק אחורה, רק כמה דורות אחורה), הרבה יותר קל לראות את כל הטוב והשפע שאנחנו זוכים לקבל מהקב"ה היום.
וכל כך חשוב לראות את הדברים ולהודות עליהם, גם עם כל הקשיים והחסרונות שעדיין קיימים.
(כמו שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יעריכו ויכירו טובה על כל מה שאנחנו משקיעים בשבילם, ועל כל הטוב שאנחנו נותנים להם, גם כשיש דברים שאנחנו עושים שקשים להם).

אז מזמינה כל אחת לכתוב ולשתף בדברים שהיא מרגישה שראוי להודות עליהם.
(ומי שמתאים לה - ממליצה גם להגיד את הדברים בפה - להודות לקב"ה באמת ולא רק בכתב. גם על מה שהיא כותבת, וגם על מה שהיא קוראת מאחרות ומתחברת…)
אני אתחילבארץ אהבתי
תודה לקב"ה שאנחנו בדור של רפואה כל כך הרבה יותר מפותחת מפעם. שכל כך הרבה מחלות שהיום מטפלים בהם בקלות - פעם היו ממיתות…

רק לפני לא הרבה זמן, היה די נדיר שכל הילדים במשפחה יגדלו.
סבתא רבה שלי (בארה"ב) היתה אחת מתוך 12 ילדים, מתוכם 3 נפטרו כילדים. וזה היה נחשב ממש הרבה באותה תקופה ש-9 הגיעו לבגרות.
לסבתא שלי (ברוסיה) היה אח לפניה שנפטר כתינוק.
גם לאבא של בעלי (בתימן) היו אחים שנולדו לפניו אבל נפטרו כתינוקות.
היום כל סיפור כזה היה נחשב כטרגדיה. פעם זו פשוט היתה המציאות כמעט של כולם.
וואו יש לי כ"כ הרבה!!:-)

ואין לי עכשיו זמן לכתוב...

אבל רוצה כי זה מכניס למודעות וחלב שוב את ההודעה.

אז הגבתי כדי שיפוץ לי בהמשך...

 

תודה על השרשור הזה.

כיף שהגבת, מחכה לקרוא אותך כשיהיה לך זמן...בארץ אהבתי
תודה לקב"הבארץ אהבתי
תודה לקב"ה על הזכות לחיות בדור שבו נבואות הנחמה מתחילות להתגשם מול העיניים שלנו.
שאנחנו זוכים לקרוא את הפסוקים של הנבואות לא כתפילה לעתיד, אלא כתיאור של ההווה שאנחנו רואים סביבנו -
"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"
"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך"
"עוד ישמע… בערי יהודה ובחוצות ירושלים… קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"
"ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם"
ממש! זה כ"כ מרגש ומיוחד שאנו זוכים לחיות בדור הזהאם מאושרת
תודה @בארץ אהבתי על השרשור המיוחד!
בעקבות מה שכתבת חשבתי הרבה על כל הזכות העצומה לחיות בדור הזה.
וזה עוטף אותנו בהמון פרטים-
# המון המון יישובים וערים ברחבי ארצנו הקדושה.
( בעבר- היו רק 4 ערי הקודש, היהודים היו מרוכזים בחלק קטן מאד בארץ)
#שפע כלכלי- קו העוני של היום הוא קו העושר של פעם. אנשים לא היו חולמים בכלל על השפע שעוטף אותנו.
#שפע רוחני- מעולם לא היו כ"כ הרבה ישיבות ותלמודי תורה,בת ספר ומדרשות.
ממש מלאה הארץ דעה את ה'
#שפע בריאותי- סל בריאות עשיר מאד,ביטוח בריאותי לכל אזרח.
# אריכות ימים- מתחבר למה שכתבת על זקנים וזקנות.
להורים שלי לא היו סבא וסבתא בחיים...
( אם בגלל מלחמות,אם בגלל מחלות שהיום מתגברים עליהם,ואם בגלל רעב...)והילדים שלי גדלים על ברכי סבא וסבתא רבה!
#שפע פירות וירקות-
שאלתי את סבתא שלי על השמיטה- והיא אמרה שכשהיא היתה ילדה בקיץ לא היו ירקות כלל,ובחורף לא היו פירות. וגם זה לא היה שפע ובכלל לא איכותי ( מה שהערבים מסביב הביאו לשוק).
ממש הארץ נותנת פריה
#מצוות התלויות בארץ-
כל כך הרבה מצוות שאנו היום "דשים בעקבינו" ואלפיים שנה לא קיימו אותם.
#גאווה לאומית-
כבר לא היהודי שפוגעים בו כמו בזבוב- אלא מדינה עם צבא חזק . לא בקלות יפגעו ביהודי בכל העולם!

תודה לך ה' שאנו זוכים לראות ולחיות את כל הטוב הזה!
איזה מקסים כתבת!אוהבת את השבת
הלוואי שנזכור להודות על כך אלה!!
במיוחד היום שיש תחושה שיש כל כך הרבה שסעים בעם.. הרבה פירוד..
גם בנושא הזה - חשוב לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבבארץ אהבתיאחרונה
הרב שמואל אליהו תמיד אומר שאנחנו חיים בדור שיש בו הרבה יותר אחדות מאשר כמעט בכל הדורות עד עכשיו.
בתקופת התנ"ך עם ישראל היה נלחם אחד בשני, היו ממש הורגים אחד את השני (איך אפשר לתאר דבר כזה היום? זה מזעזע...). מלחמת פילגש בגבעה (עם ניסיון להכחיד שבט מישראל, עד שהתעוררו וניסו להציל אותם), מלחמות של ממלכת יהודה מול ממלכת ישראל (עם המוני הרוגים), וכו'...
בתקופת הגלות בכלל אין מה לדבר על אחדות. עם ישראל היה כולו מפורר, וכל אחד היה עסוק בהישרדות של עצמו.
ובחזרה שלנו לארץ - עברנו תקופות קשות. אלטלנה, הסזון. פערים עמוקים בין עדות שונות (תימנים שחיו מחוץ לחומות ירושלים כי לא הסכימו לתת להם לגור בפנים. ובהמשך - פרשת ילדי תימן, ועוד).

ברור שיש עוד הרבה מה להתקדם ומה לשפר. אבל הכיוון הכללי הוא של עלייה. עם ישראל מרגיש יותר ויותר כמו משפחה. שגם אם יש בה חילוקי דעות, יש בה גם הרבה אהבה ואכפתיות, ובמיוחד בזמנים של קושי פתאום כולם מתאחדים ושוכחים מהמחלוקות.
כתבת מקסים! תודה!בארץ אהבתי
על כל נקודה שכתבת אפשר להרחיב עוד המון.
זה באמת פלא להסתכל אחורה ולהבין באיזה דור מדהים אנחנו חיים!
אהבתי את מה שכתבת, שקו העוני של היום הוא קו העושר של פעם. זה כל כך נכון. עם כל יוקר המחייה, גם מי שיש לו הכנסה נמוכה - יש לו הרבה יותר שפע בבית ממה שהיה פעם, לא כל כך מזמן...

ומשהו שפעם שמעתי ואהבתי - אפילו למלכים של פעם לא היה מזגן בבית. הכי טוב שהיה להם היה מישהו שינפנף עליהם עם מניפה... איכות החיים שלנו היום היא גבוהה יותר מאשר מלכים מפעם... 🙂
תודה לה׳מיואשת******
יש לי ילדות
יש לי בעל
יש לי הורים
כולם בריאים (יחסית לגילם)

באמת באמת באמת כמה שזה ישמע פשוט ואולי לא לזה התכוונת אני מסתכלת כבר עשר דקות על השורות היפות האלו שכתבתי ומרגישה ממש עשירה
תודה שפתחת את השרשור הזה
וואווו....באר מרים
אחרי היומיים שעברת שככה את כותבת!!!
ממש לא פשוט. מדהימה שאת ❤️❤️המקורית
ממש השראה לאמונה ולהכרת הטוב. אין עלייך!
❤️❤️❤️בארץ אהבתי
איזה מדהימה את...
באמת כל אחת מהשורות שכתבת היא פלא ולגמרי לא ברור מאליו. אבל כמה גדוּלה צריך כדי לראות את זה ולהכיר בזה, כשנמצאים עמוק בתוך הקושי והחסר...
תודה שכתבת!

וגם @המקורית ו@משמעת עצמית - כתבתן ממש מרגש ואמיתי, תודה!
(לא מגיבה לכל אחת בנפרד כדי לא להעמיס על השרשור..)
וואו איזה מדהימה את!!אוהבת את השבת
פשוט השראה
את מודל לחיקוי בשבילי! באמת!
תודה יקרות ❣️מיואשת******
תודה על השרשור הזה איזו זכות יש לך!!שירה_11

אגיב בהמשך בע"ה 

אוהווו יש לי כל כך הרבהה

מצטרפת אליכןהמקורית
תודה להשם על שליחים טובים שהוא שולח לי שיאירו לי את הדרך
על המשפחה היקרה שלי
על הזכות להשתדל מאוד בכבוד הוריי ובכבוד הורי בעלי
על זכות החיפוש במשמעות בעולם, במחשבות ותהיות, הליכות ותפילות
תודה על ילדיי המדהימים וגם על בעלי. כמה התפתחתי עם עצמי מאז החתונה. ממש קיבלתי שכל חדש ואני מרגישה שאני אישה אחרת לגמרי ממה שהייתי. תודה על הזכות להדריך את ילדיי ללכת בדרכם של אנשים יראים ואוהבי השם
תודה על הבריאות. על הקימה בבוקר, כל בוקר, בבריאות. עם עיניים רואות, רגליים הולכות, ידיים שזזות, מחשבה שמחוברת למעשה ומערכות גוף שפועלות
תודה לך השם על היכולת להודות ולא להיות מכונסת במה שקשה לי

יש עוד הרבה כמובן, ברוחניות ובגשמיות. וגם אם אמלא פה דפים שלמים לא אספיק. וגם אעשה לעצמי אאוטינג מטורף
איזו מדהימה את וכמה יפה כתבת❣כי לעולם חסדו
תודה ❤️❤️❤️המקורית
תודהמשמעת עצמית
על הרצון
עצם החיים
שגם כשנראה שזהו,
ובשביל מה עוד?
פתאום נובט שם
עוד רצונון קטן של חיים
וצומח
ומתפתח
לשמחה גדולה.
בהמשך לשרשור שליסמיילי12
תודה לקב"ה ששמר לי על הגוזל הקטן שלי. ושהאיר את עיננו לראות מה לא תקין.

תודה לקב"ה על בן שלישי זה הכי טוב בשבילנו ואמא שלו מאושרת ומכורה.

תודה לקב"ה על משפחה מדהימה. על אמא ואבא שדואגים לי ולילדים שלי. שמאפשרים לי להחלים בנחת. על אח מהמם שדואג לי ומפנק אותי.

תודה לקב"ה על בעל מתוק שמאפשר לי לנוח ונמצא עם הילדים הגדולים ב100%. ודואג לי לאוכל טוב ולמנוחה.

תודה לקב"ה על סכרת היריון שבזכותה אני 10 קילו פחות ממשקל תחילת ההיריוו

ויש עוד הרבה. ברוך השם. שנזכה תמיד לראות ולהודות על הטוב.
תודה לה.לא מחוברת
קודם כל על המשפחה שיש לי בת מדהימה ובעל נדיר.
וברוך ה שיש לנו מדינה, עבר עלי יום השואה לא פשוט וזה ככ ככ מרגש אותי שיש לנו מדינה! שאנחנו מדברים בעברית!
ברוך ה!
קראתי הכל כולכן מדהימות . שרשור מרגש שבא לבכותהשלך על ה' יהבך
תודה להשם על משפחה בריאה ושלמה , בעל מדהים, ילד שממלא באושר , לימודים שנהנית מהם , חברים טובים שרוצים את קרבתנו, אורחים בשבת , קשר טוב עם אמא , קשר טוב עם חמותי המדהימה , ואילו פינו מלא שירה כים.... אין אנחנו מספיקים להודות .
ככ חשוב להודות תודה לך פותחת השרשור!!!
תודה לבורא עולםמיוחדותאינסופית
תודה על בעל מדהים
תודה על 2 ילדים מתוקים מתוקים
תודה על משפחה מורחבת מושלמת
תודה על הבית שיש לנו
תודה על זכות להיות עם הילד עד גיל שנה וחצי בבית ועם הילדה עד 7 חודשים.
תודה על העומס המטורף שחווינו בחודשים האחרונים
תודה על זה שאני מצליחה להקפיד על ברכות השחר וברכת התורה
תודה על השגחות פרטיות בלי סוף
תודה על הכוחות להתמודד עם הכל
תודה שאתה נותן לי להבין כמה עוצמות יש בי וכמה שאני מסוגלת להכל!

תודה על הפוסט הזה!!
תודה על השרשור הזה על ההזדמנות להתמקד בטוב.סמטאות
כולנו בריאים ב"ה,
הצלחתנו להתגבר על קשיים קטנים ובחיוך,
התחלנו התנהלות כלכלית נכונה יותר בעז"ה,
התחלתי מ.מ שוחק וקשה אבל הבנות מתוקות ומשמחות,
יש לי רשת ביטחון בזמנים שאני נשברת.
תודה אבא!
תודה💕:-)

תודה ה' קודם כל, שקמתי הבוקר!

שהסימפיו' עבר, ואני בכושר💪

תודה על בעל מתוק שהוא נס!

תודה ה' שלמרות שכרגע לא עובדת, אתה, אותי מפרנס 

תודה על התינוק שלי, האור שלי, המושלם!

תודה שאפשרת לי להיות שותפה בהבאתו לעולם!

תודה שהבלאגן שעברנו, מאחורינו 

ואנחנו גרים בבית יפה כמו שרצינו!

תודה על מלא כשרונות שנתת לי בפוטנציאל 

ועוד יותר תודה על אלו שהצלחתי לממש בפועל  

ועוד אלפי תודות 

על המשפחה שלי, הורים, אח, אחיות ודודות

תודה ה' שנתת את אפשרות הבחירה 

להתמקד בטוב ולא ברע...

 

ותודה לך @בארץ אהבתי על השרשור הטוב 

שנתן לי להתחיל יום יותר מודה וורוד!

 

 

 

 

 

 

 

 

קרה לנו משהו מדהים עכשיו!אנונימית בהו"ל
אתמול גילינו שאנחנו במינוס קטן, פעם ראשונה בחיים..
הצטברות של כמה דברים שהיינו צריכים לשלם ומלגה שלא נכנסה.. קצת נכנסנו ללחץ ואתמול בלילה ניסינו לחשוב איך חוסכים בתקופה הקרובה ואיך מכסים את המינוס מהר, אבל הלכנו לישון בתחושה שהקב"ה ידאג לנו.
קמתי בבוקר וקבלתי הודעה מביטוח לאומי שאשרו לי הפרשים בדמי לידה, ואנחנו אמורים לקבל סכום נכבד בימים הקרובים!!
"הבוטח בה' חסד יסובבנו"
מרגש ומחזק.תודהאחתפלוס
תודה לה', יש כל כך הרבהחדשה לשאלה

אחרי שעברתי תקופות קשות נפשית שום דבר מבחינתי לא מובן מאליו.

הקושי הגדול שלי זה להודות על הרווקות בגיל 35 .

אבל אני מודה לה' על כך יום יום כי בגלל שאני עדיין רווקה אני יכולה לאפשר לעצמי להתפתח באופן אישי.

בורא עולם השנה פתח לי כל כך הרבה הזדמנויות לסיפוק עצמי, מה שלא היה בשנים קודמות, הוא נתן לי בריאות נפשית, נתן לי את היכולת להסתכל על הדברים הטובים הקטנים שלא מובנים מאליהם...

תודה שיש לי 2 הורים, אחים ואחיינים

תודה שזכיתי לחזור בתשובה

תודה על העבודה

תודה על החברות המקסימות ועל היכולות החברתיות שה' נתן לי, מכירה אנשים שאין להם חברים ואף אחד לא מבין אותם..

תודה על הבריאות

תודה שהבדיקות פוריות שלי יצאו תקינות

תודה על הדירה שאני גרה בה עם השותפות

תודה על איך שאני נראת

תודה על כל הבגדים שיש לי 

תודה על הבוסית המכילה

תודה על האנשים שקשה לי איתם, מרגישה שבזכותם הצלחתי יותר להתפלל לה' ולבקש

תודה לך ה' על כל נשימה ונשימה, על זה שאני הולכת, שומעת, מריחה, מדברת, רואה, יכולה לאכול מה שבא לי, לא אלרגית לשום דבר.

 

מהממת!!רק טוב=)
שבעז"ה תמיד תזכי לראות את הטוב💜
תודה רבה אמן ואמן וכן לאמורחדשה לשאלה


תודה לה'בארץ אהבתי
מעתיקה קודם קטע מרגש שאמר נתן שרנסקי (ראיתי בשם סיוון רהב מאיר)

"כשאני גדלתי באוקראינה, בדונייצק, היו שם המון אומות ולאומים. היו אנשים שהיה כתוב בתעודת שלהם 'רוסי', 'אוקראיני', 'גרוזיני', 'קוזאקי'. זה לא היה כל כך חשוב, לא היה הבדל גדול, אבל דבר אחד היה חשוב – אם היה כתוב 'יהודי', זה היה כאילו יש לך איזו מחלה.
לא ידענו כלום על יהדות, לא היה שום דבר משמעותי בזהות היהודית שלנו חוץ מאנטישמיות ושנאה כלפינו. לכן אף אחד לא השתדל להחליף בתעודת הזהות שלו את המילה 'רוסי' במילה 'אוקראיני', למשל, כדי להתקבל לאוניברסיטה, כי זה לא משנה, אבל אם היה כתוב 'יהודי' והיית מצליח לשנות את זה – כמובן שהסיכוי שלך להתקבל יותר גדול.
נזכרתי בזה השבוע כשראיתי אלפי אנשים עומדים בגבולות, מנסים להימלט מהטרגדיה באוקראינה. הם עומדים שם יומם ולילה, ויש מילה אחת שיכולה לעזור להם לצאת משם: 'יהודי'. אם אתה יהודי – יש בחוץ יהודים שדואגים לך, יש מישהו בצד השני של הגבול שמחפש אותך, הסיכוי שלך לצאת הוא גדול. העולם התהפך. כשהייתי ילד, 'יהודי' הייתה מילה יוצאת דופן לרעה, אף אחד לא קינא בנו, והיום בגבול אוקראינה יהודי היא מילה יוצאת דופן לטובה, היא מתארת אנשים שיש להם לאן ללכת ויש עם שלם, שהוא המשפחה שלהם, שמחכה להם בחוץ"

גם אבא שלי גדל ברוסיה, ולא התקבל לאוניבסיטה רק בגלל שהוא יהודי.
אבל דווקא זה גרם לו להתחיל לחשוב מה זה בעצם אומר שהוא יהודי, ואחרי תקופה של בירור וחיפושים הקב"ה הוביל אותו ללימוד תורה ומשם לארץ.
אז תודה ה' על האנטישמיות ששמרה על עם ישראל בגלות, והובילה את אבא שלי חזרה ליהדות.
ותודה גדולה ה' שאנחנו כבר בארץ, והיהדות פורחת בלי שנצטרך אנטישמיות שתדחוף אותנו להבין למה אנחנו יהודים.
ותודה על זה שהיום כל יהודי יודע שהוא חלק ממשפחה גדולה שדואגת לו, שלכל יהודי יש פה מקום בארץ ישראל, ושאנחנו יכולים להתגאות ולשמוח בזכות להיות יהודים ובנים לקב"ה.


ותודה גדולה לכל אחת ואחת שכתבה פה בשרשור.
עכשיו ישבתי להודות לקב"ה בפה, עברתי על כל התגובות ומעלה אחת מארלי את הדברים שמתאימים גם לי, והיו כל כך הרבה. תודה על כל אחת שהוסיפה את התודות המיוחדות שלה.
תודה לה'נטועה
ששלח אלינו הריון שכל כך רצינו וחיכינו לו דווקא בתקופה כל כך קשה ומורכבת, זה עוזר לראות את האור ולהתמקד בתא המשפחתי שלנו שהולך ונבנה בע"ה
תודה לה' על בעלי המדהים שזכיתי בו ברמות שאין לתאר בכלל ולא יכולתי לבקש טוב יותר
תודה לה' על כשרונות ומתנות חינם
תודה לה' על שהביא אותי לעולם הזה בתור יהודיה מאמינה ונתן לי תורה ומצוות
תודה לה' על הבית המדהים שגדלתי בו
תודה לה' על החשמל והמים הזורמים בביתלפניו ברננה!
השבוע היו אצלנו הפסקות משני הסוגים וזה פתאום גרם להעריך את זה שכל הזמן יש.
תודה לה' על שלושה מתוקים מדהימים.
תודה לה' שיש לי לְמה ולַמה לסדר את הבית כל היום 🙃
תודה לה' על המשפחה האהובה והתומכת שלי מקרוב ומרחוק.


אשרייך @בארץ אהבתי ❤️❤️
אוהבת שרשורים כאלהאם_שמחה_הללויה
מגיבה כדי לכתוב בהמשך
תודה לה'שאלותהריון
על משפחה מהממת גרעינית ומורחבת מכל הצדדים
על בעל מדהים
בת מתוקה
ועל ההריון

על קולגות מקסימות
על עבודה מאתגרת וגם משמחת

על העידוד והבשורות הטובות
מרגישה דה' מלווה אותי ועוסר לי לצאת מסיטואציות מורכבות ללמוד מהן, להתאושש ולשמוח מדברים טובים שקורים לי
כשאתן מזמינות את כלתכן שלושה ימים אחרי לידהחמדמדה

אז תארגנו לה את החדר לפניי שהיא מגיעה אם לא תהיו בבית כשהיא מגיעה

טוב? 🥱

עייפתי חח

וגם תכינו אוכל, כן אוכל זה חשובחמדמדה

אף פעם לא חשבתי ללכת לחמותקל"ת

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אני כן… בעקרון הם חמודים ואחלה וזהחמדמדה

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

גמני הייתי אצל חמתי אחרי הלידה הראשונההמקורית

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אף פעם לא לא הלכתי לאף אחד אחרי הלידהעל הנס

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

וואו אחותידיאט ספרייט

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

זה היה ממש מזמןעל הנס

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

לאלא הם לא גרועיםחמדמדה

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

סורי אז נשמע שזה לא בית שמתאים ליולדתקל"ת

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

אפשר לשאול למה הלכת לשם?המקורית

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

בעקרון, כי אנחנו תמיד אומרים מה אולי יהיה כיף??חמדמדה

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

האמת שאני לא רואה בזה ענייני כבודהמקורית

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

את לא רואה כנראה גדלת במשפחה שזה לא היה ערךחמדמדה

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

אני עדיין חושבת שמה שטוב ליולדתהמקורית

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

אני מסכימהחמדמדהאחרונה

יכול להיןת שאם היינו יודעים שככה יהיה לא היינו באים

אבל לא ידענו

ואנחנו כבר פה

אז להגיד למה באתי לא יקדם אותי אז אני מנסה לראות את הטוב ואת הכיבוד הורים וזהו🙃 זה מה יש ועם זה (נשתדל) לנצח

ולהפיק לקחים ללידה הבאה חחח

אני מקווה שהתגברתם על זה.. ♥️המקורית

תשמעי זה השיא..קל"ת

😵😵

השם ישמורשימושית

אמאל'ה שד' ישמורדיאן ד.

הייתי יוצאת מדעתי...

מההה אויש 😵💕💕לפניו ברננה!

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

גם בעלי לא יכל לארגן כי לא הוחלט איזה חדר אנחנוחמדמדה

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

את אלופה. לא מדמיינת את עצמי בסיטואציה כזושימושית

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

כפי שראינו- יש גרועים יותר חח ברוך ה'חמדמדה

👍👍

מה שמדהים בעיני הואנעמה301

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

השאלה תמיד מה האלטרנטיבהפרח חדש

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אני גם מבינה שאף אחד לא חייב לי כלוםשימושית

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אבל זה ממש לא נקרא עזרה מסביבקל"ת

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

לשאובאנונימית בהו"ל

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

ואווו ואווו 💕💕💕לפניו ברננה!

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

אני שואבתרק טוב!

לא מרוקנת את השד. שואבת עד להקלה. זה משמעותי.

מזל טוב! תרגישי טוב!

סיפור לידה🤩 ארוך במיוחד ראו הוזהרתן חחחמדמדה

משוערת ל15.11 ובעקרון רוב ההריון מכחישה

אורזת תיק רק בתחילת שבוע 38, קונה דברים ב37, כזה…

ביום שלישי בשבוע של 38 צירים בלילה שחשבתי שמתקדמים (התחזקו, הצטמצמו) ובסוף כלום. ואז קרו שני דברים- 

  1. ההכחשה עברה בבת אחת וזהו דיי באלי ללדת עכשיו הרגע

  2. כמעט כל לילה צירים 'צעצוע' שעתיים כל חמש דק ציר אבל לא חזק, שעה צירים חזקים אבל אז נעלם, כזה מין, אז עייפה מאוד כבר ואין כוח

בראשון בבוקר הולכת לעיסוי אגרונומי שאחותי קנתה לי כי רחמה עליי שאני כבר ככה😂 כיף ממש אחרי זה יושבת שותה קפה מטיילת קצת בקניון חוזרת הביתה וערב רגיל. 

כשבעלי חוזר הביתה באותו ערב פתאום אני מתחילה משום מקום לבכות את נשמתי לא ברור למה אין לי צירים אני שמחה אבל כאילו משו בנפש משתחרר פתאום לא מוסבר אני שמה את הפלייליסט שהכנתי לי ללידה אומרת לעצמי שלא אבהל מהבכי, הנפש יודעת משו שהגוף עוד לא

הוא מארגן את הילדות לשינה אני מתאוששת מתקלחת יושבים אוכלים הולכים לישון.

בשתיים מתעוררת לקטנה היא נרגעת אחריי שנייה אבל לי השינה כבר ברחה… קצת אחר כך ציר, כרגיל… מתעלמת… אחרי איזה חצי שעה של ציר כל עשר דק אני רואה שזה קצת קצת מתחזק, שמה לי סרט ולא מנסה לישון

בשלוש וחצי מעירה את בעלי מציר כואב יותר

ארבע מחברים טנס

ארבע וחצי טלפון לאחותי שתבוא 

חמש וחצי יוצאים לבית יולדות עם ציר כל חמש דק'. לא צירים מהגהינום. אני ממש ממש 'על זה',  אבל צריכה את הטנס וזזה בציר 

מגיעים למיון בשש בבוקר בערך בבדיקת פתיחה 2.5 אחורי חצי מחוק. אני בבאסה, המיילדת אומרת לי תקשיבי את לידה שלישית, את תתקדמי מהר. ואני פאסימית אני אומרת לה עזבי בטח ייקח עוד מלא זמן… אחרי עשרים דק מוניטור ואומרת לי לכי תטיילי תחזרי עוד שעתיים נבדוק אותך נראה

בשעתיים האלו הצירים כזה נחלשים, מתרחקים, אני מוציאה את הטנס

ואני ממש ממש בבאסה ששוב ככה… ושהפעם כזה גם הקפצתי אנשים ויודעים שיצאתי איפ פדיחות לא כיף

אחרי שעתיים בודקים אותי- עדיין שתיים וחצי. המזכירה של המיון אומרת לי לכי הביתה תנוחי זה יקדם אותך ומעבירה אותי לרופאה, היא אומרת לי את אותו דבר. אני מבקשת סטריפינג והיא עושה (לא כואב, יותר פולשני מכואב)

ביציאה אחת המיילדות רואה שאני ככה אומרת לי מאמוש אני רואה אותך ואני אימרת לך אם זה היה כלום כבר היינו משחררות אותך, לכי הביתה , מקלחת חמה, לישון, את חוזרת בלידה! אמרתי לה שהיה לי ככה וכל פעם שנרדמתי עבר וכבר אין לי כוח היא אומרת לי לא את תרדמי הגוף יצליח להפריש הורמונים ואת תהיי שם.

חוזרים הביתה כל הדרך אולי שני צירים (אבל אני מרגישה אותם יותר בצוואר הרחם כזה לא יודעת) ואני כבר במחשבה שיאללה מה נעשה אבל מצד שני גם הרופאה וגם המיילדת היו אופטימיות אז אני מנחמת את עצמי שזה קרוב.

אני נכנסת להתקלח ובמקלחת שני צירים, המים עוזרים אבל מעדיפה לישון כדי לא לחשוב ולתזמן… בעלי בסלון רואה סרט חח

נרדמת מעשר וחצי עד אחת עשרה וחצי (בבוקר כמובן)

מתעוררת מציר, כואב. מחברת טנס, זה צירים חזקים יותר וכל חמש דק לבערך דקה. ובעלי אומר לי אם את ככה עד 12 יוצאים כי יש גם ארבעים דק נסיעה ולידה קודמת פתאום קפצתי הוא לא רוצה לקחת סיכון. אני חוששת שזה מוקדם מידי אבל מקשיבה לו 

מגיעים למיון בערך באחת, אותה מיילדת ששחררה אותי, חמודה, מכניסה אותי לחדר בדיקה כי אין מקום במוניטורים אבל רואה שאני כאובה, בודקת- 4 סמ, מעלים אותך לחדר לידה. 

אני כאובה אני כזה אומרת איה בצירים אבל סך הכל אני ממש על זה נושמת כל ציר כי אני מרגישה שזה כזה יש לי עוד הרבה דרך אז אני חייבת להיות עדיין חזקה כי פדיחה להישבר בפתיחה 2 חחחחח ילדה מצחיקה

ו

נמשיך אחר כך חח

יאא מעניין תמשיכי!! חחהרמה

איזה חמודה את. תמשיכיאורוש3

מה זה לאן נעלמת באמצע המתח??? זה לא חוקי בעליל!😠Doughnut

ממש!!!! להשאיר אותנו ככה במתח לשבת 😮🤭אמא לאוצר❤אחרונה

איך אפשר ללמוד פרשת בשוע עם הילדים?איילה12

חוץ מלקרוא את הפסוקים?

רשימת ופרשנים אני מבינה לפעמים ולא את הפירושים הסבוכים

וגם מעייף אותם הרבה פרשנים

יש לנו הפרשה מספרת לי

אני מחפשת ללמוד איתם יותר מהחומש עצמו.

אולי יש כמו פניני הלכה לילדים,חומש הפרשה עם הילדיםנפש חיה.

מהחומש זה יותר לילדים גדוליםכורסא ירוקה.

אבל לקטנים את יכולה לקרוא בחומש לפני ולדבר אילם על נושאים מרכזיים

לקטנים יש סדרה חמודה ממשרק רגע קט

של אמילי עמרוסי.

גילאי 3-4 כזה.

יש את הספרים בדרכה של תורהמוריה

בדרכה של תורה - מכון הר ברכה

זה מבוסס על הפסוקים, פחות מדרשים ופירושים.

משכן שילה אם את מכירההמקורית

זה עלון למשפחה שיש בו המון דברי תורה וגם פרשת השבוע לילדים

אנחנו לומדים אותו יחד כבר כמה שנים

יש סדרת ספרים מעולה ב2 וורסיותקנמון

שנקראת "סיפורי התורה שלי" בהוצאת מעינותיך.

ספר לכל חומש.

לכל פרשה יש: נושאים בפרשה, סיפורים קצרצרים על נושאים מהפרשה

ו3 סיפורים ארוכים שהם או סיפורי הפרשה עצמה בדרך סיפורית או סיפורים על נושאים/מצוות מהפרשה.

יש גם ציורים מתוקים וזה מצוין.

יש את הסדרה הזו בגרסה הבוגרת שנקראת "התורה שלי", בה לכל פרשה יש את הפסוקים מהתנך וגם סיפורים.

לנו יש את סדרת "סיפורי התורה שלי" ואני ממליצה ממש. (העדפתי אותה כי מותאמת יותר לגילאים הצעירים-גן בתחילת יסודי)

היינו עוברים באחת הסעודות על נושאים מהפרשה ומספרים סיפור.

כיום הילדים כבר קוראים בעצמם.

ערכתירקאניאחרונה

רק עכשיו קלטתי שכתבת שיש לך את זה

באלי לגדולאיילה12

לקום כל בוקר להליכה

להתחיל את היום שמחה

לא להתעצבן

ליזום

להיות אקטיבית

ולא להרגיש קורבן של המציאות

לכתוב מחשבות

לכתוב שירים

לכתוב סיפורים

להיות נוכחת

לא לכעוס לא להתעצבן על הילדים ובכלל

להתמלא , למלא מצברים ברגעים קטנים לאורך היום

וגם פעם בשבועיים שלוש נסיעה לבד בלי הבייבי

לישון טוב

ללכת לישון מוקדם

לא להיכנס עם פלאפון למיטה

לדאוג למיטה פנויה מבלגן וילדים מתוקים שמצטרפים כדי שאוכל לישון טוב

להיות אכפתית

להיות אמיתית

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

לשמוח

לעשות רק כדי לעשות רצון ה'

לעשות בתמימות

לא בשביל להרשים

לא בשביל לקבל מחיאות כפיים

או שמישהו ישים לב או יתפעל

לעשות כדי שיהיה טוב

כדי לעזור למי שאפשר לעזור

להתחבר לבפנים שלי

להרגיש מה נכון להתקדם

להתמקד

לעשות בטוהר הלב

להתכוון רק לתועלת הדבר בלבד

מזוקק

בלי פניות

מאיפה מתחילים?

מלישון מוקדם ולהשאיר את הפלאפון מחוץ לחדרשימושית

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

נכון אולי אתחיל בזה בלי נדר בעזרת השםאיילה12

לא סתם בא לךהמקורית

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

טוב לי. גם לקחתי שנה רגועה כדי להתקדם בזהאיילה12

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

התחלת כבר מהצעד הכי חשובאיזמרגד1

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין מה שכתבת, אולי באמת לקחת כל שבוע שתייםאיילה12

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

שבועיים זה קצר מידי, צריך לפחות חודש בשביל הטמעהשימושית

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

מבחינה מוחית,כדי להטמיע שינוי נדרשים לפחות חודשייםנפש חיה.

כך שמעתי מרופא בתחום המוח שעבדתי איתו.

קראתי ושמעתי את זה גם (66 ימים)שימושיתאחרונה

ולמען הדיוק זה עדיין ברמת המחקרים הבודדים שסוברים ככה אבל בעיניי זה גם תלוי למה קוראים הטמעה ולאיזה סד גודל של שינוי.

בפועל ראיתי גם על עצמי וגם על הילדים שמספיק חודש בשביל להטמיע בגדול את ההרגל החדש ואפשר כבר להוסיף עוד משהו.

כמובן הרגלים קטנים לא משהו בומבסטי.

(יש לי משהו אחד שאני כבר מעל עשור נאבקת לשנות ועוד לא הצלחתי אבל זה יוצא מן הכלל)

מסכימה עם שימושיתאיזמרגד1

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

בעצםoo

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

מחמלהנעמי28

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

וואי, בא לי גם!שמש בשמיים

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

כתבת מהמםצמאה

ממש התחברתי לרצונות

ולרשימה הזו

ממש נשמע כזו שאיפה ענקית ...

אבל באמת מתחברת גם למה שענו לך זה להתחיל מקטן

לקחת מחברת ולכתוב תודות מסקנות מחשבות תפילות

ורצונות

ולראות איך מתקדמים... .

הלוואי שתצלחי ותשמחי בעצמך

גם מתפללת על עצמי

לצאת מהדכדוך

לאהוב את עצמי להעריך לפרגן

ולראות בהתקדמויות קטנות צמיחה.

לא לשאוף לקפוץ מ0 ל100

תודהרבה לכל מי שכתבה ליאיילה12

מקפיצה לישמעונה

למה מבחן מחוננים בכיתה ב'?רינת 24

אז היה פה שרשור דומה לאחרונה אבל רק היום קבלנו את המכתב ממשרד החינוך. כתוב בו בפירוט רב שמאד מומלץ לעשות את המבחן בכיתה ג… לפי מחקרים, מומחים וסקירת ספרות… אז למה הוא מתקיים בכיתה ב?

מבולבלים? גם אנחנו…

זה ממש אחד המכתבים המוזרים שראיתי אי פעם

השערה שלי שההמלצה להיבחן בכיתה ב היאכבת שבעים

למחוננים שלא צריך מבחן בשביל לדעת שהם מחוננים. כאלה שזה בולט אצלם. ומשעמם להם ממש בשיעורים, אז רוצים שהם כבר יתחילו להיכנס לתהליך כמה שיותר מוקדם.

שאר הילדים זה כנראה מלחיץ אותם אז עדיף לחכות עם זה

זה גם מה שאני הבנתיקופצת רגע

מה שכתוב במכתב הוא שמי שמומלץ לו לעשות את המבחןבוקר אור

בכיתה ב אלה ילדים שיש להם מאפיינים מאוד ספציפים שמפורטים שם..

אנחנו בסוף החלטנו כן להגיש אותה השנה

אני חושבתהשם שלי

שפעם היו עושים את המבחן בב', תוכניות המחוננים היו מתחילות בג'.

אחר כך שינו את ההמלצות, אבל התוכניות עדיין מתחילות בג', אז כדי להתחיל בזמן צריך לעשות את המבחן בב'.

יש המלצות, אבל הן לא מחוברות למציאות בשטח.

בפועל המבחן הכללי שעושים בבתי הספר נשאר בכיתה ב', ומי שרוצה לעשות בג' צריך לפנות למשרד החינוך באופן עצמאי.

באמת לא ברור העניין.

בדיוקאפרסקה

אני פחדתי שאשכח לרשום אותה עצמאית בכיתה ג' כי כזאת אני, שכחנית, אז היא ניגשה למבחן בכיתה ב' וזהו

באמת לא ברורלהתחיל מהתחלהאחרונה

למה הם לא עושים הפוך? מגישים את כולם בג' ואותם חריגים שייבחנו לבד בב'? למשרד החינוך פתרונים...

כשאני הייתי ילדה היו נבחנים בג' ומתחילים בד', לדעתי בגלל לחץ מהורים הורידו בשנה.

אצלנו לדעתי הייתה עוברת גם בב', אבל חשתי שאין לה את ההבנה מה זה מבחן, כי אין אצלם מבחנים

אז ארשום בג' ושתדעו שזה החודש להירשם למבחן הזה

יש לכן המלצות על יועצת זוגית *תותחית* בשומרון?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 19:49

אנחנו ממש במצוקה.

יש אהבה גדולה. יש הרבה ילדים. יש רצון כ"כ חזק שיהיה לנו טוב.

אבל אין את הכלים להגיע לזה. מבחוץ נראים המשפחה הכי מושלמת שיש. ילדים טובים, זוגיות יציבה ואוהבת. ובאמת אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי.

אבל הוא סובל מאוד מכעס. יש תהום גדולה בין הדרך שבה אני חושבת שצריך לדבר להתנהג עם הילדים לבין איך שהוא מתנהג (הוא גם רוצה אחרת, אבל פשוט לא מצליח) אני מרגישה שהוא עושה נזק לילדים. אני כועסת עליו ולא מצליחה לגשר. יש דברים שברור לי שזה גם יושב עליהם וזה רק מפריע.

הילדים כבר גדולים, מרגישים הכל. זה לא הזוגיות שאני רוצה. זה לא החינוך שאני רוצה לתת לילדים שלי.

ויש תקופות שהכל טוב. הזוגיות שאני רוצה. מצליחים לחנך בצורה נכונה. יש לנו את האפשרות. לא מצליחים למצוא את הכלים.

אני מחפשת מישהי ממש תותחית. שתתן לנו כלים. ושתהיה מבוגרת, עם הרבה ניסיון. אנחנו כבר לקראת סוף שנות ה-30 לא רלוונטי מישהי צעירה או בגילנו.

הלוואי תצליחו לעזור לי🙏🏻

גם מרכז ובנימין יכול להיות רלוונטי.

אם הבעיה העיקרית מבחינתכםאיזמרגד1

היא ניהול הכעס שלו, למה טיפול זוגי? נשמע לי הרבה יותר הגיוני טיפול אישי בשבילו... (או הדרכת הורים משותפת לשניכם, אם גם את מרגישה שאין לך כלים)

תודה על ההתייחסות! שאלה טובה.אנונימית בהו"ל

ברור לי שצריך פה גם טיפול בשבילו. הוא גם לא מסרב באופן נחרץ, אבל די תקוע עם זה. לבד כנראה לא יילך ואני מרגישה שזה כ"כ משפיע על הזוגיות שגם העבודה צריכה להיות משותפת וזוגיות, ואני מאמינה שעם מטפלת טובה גם העבודה הזוגית תשפיע ותתרום לכל אחד באופן אישי.

בנוסף, אני מרגישה שאנחנו לא רואים את המציאות בדיוק באותו מבט (הגיוני סה"כ) ודברים שמבחינתי הם חמורים מאוד , מבחינתו לא כ"כ נורא. זה הוא יכול ללכת לטיפול אישי ולעבוד על הדברים שמפריעים לו, אבל עדיין יהיה את הפער הזה בנינו. ועל זה אני רוצה לעבוד.

הבנתיאיזמרגד1

לדעתי טיפול אישי משפיע על הזוגיות לטובה יותר מאשר זוגי, אבל אם הוא לא ילך לבד אז טיפול זוגי זה באמת רעיון טוב. אולי לשקול מישהו שעושה גם פגישות אישיות עם כל אחד מבני הזוג לבד. (אין לי המלצות כי לא מכירה, אבל מאמינה שיש כאלה...

דווקא יש גישות שונות בנושאשיפור

נכוןאיזמרגד1

זאת הדעה שלי מהניסיון האישי שלי, אבל כמובן שבסוף כל זוג ומה שנכון לו

וברור שגם טיפול זוגי משפיע בהחלט לטובה🙂

ציפי רייןEBM

אולי הרבנית לבנון? אבל אני לא יודעת אם היא מקבלת..נפש חיה.

יש לא מעטמתיכון ועד מעון

גילוי נאות, אני מטפלת זוגית בשומרון

ויש עוד לא מעט

יש את שי יהודאי

יש אתשלומית.

מוריה סטולוביץ בפסגות

ואמיר דנה בבית אל

תודה!אנונימית בהו"לאחרונה

על אמיר דנה שמעתי כבר כמה פעמים. יש לך מושג איפה אפשר למצוא את המספר שלו? לא מצאתי באינטרנט…

תגידו זה פדיחות להראות תמונות א"ס?הריון ולידה

ב"ה תחילת הריון ראשון (מאנונימי כדי שלא ישייכו את ההריון לניק שלי בינתיים)

אני מתלבטת אם להתפדח להראות תמונות של המתוק בא"ס

מצד אחד מתמקדים בו..

מצד שני זה הרחם שלי בעיקרון

אתן מראות? ויש הבדל אמא/ אבא/ חמות/ אחים וכו?

תודה!!

(בינתיים אני סתם מתלהבת כן? שבוע 9 בקושי רואים משהו... אבל בשבילי זו תמונה חמודה מאוד כבר עכשיוו)

חוזרת לניק שלי לעקוב

לא מפדח אותיהשם שלי

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

חוץ מבעלי כמובן, הראיתי רק לאמא שלי אחרי הלידהפצלושון

תמונה אחת ממש חמודה

גם אני הרגשתי ככה בהריון ראשוןכורסא ירוקה.

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

בטח אני משוויצה בכיף למי שקרוב אליDoughnut

הראתי.מוריה

לא התעמקתי בזה.

נראה לי שבחיים לא חשבתי על זה...יעל מהדרום

הראתי . וגם שמתי באלבומים של הילדיםואילו פינו

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

כנ"ל, גם לגבי האלבומיםקנקן שבור

(למי שיש חח, הלוואי והיה לכולם, אבל לכולם שומרת תמונות לשים שם ביום שנגיע לזה)

יצא לי גם לשתף בווטסאפ המשפחתי בתמונות שיצאו יפה (בשלב יותר מתקדם שרואים ממש פרצוף וכו)

לגמרי מראה😊צלולה

יש תמונות ממש מתוקות וכיף להתרגש ביחד.

בכלל לא חשבתי על זה... בעיני זה כמו להראות תמונות של התינוק❤️

לדעתי זה לא משהו אישי או חשוף בכלל בכללאמא לאוצר❤אחרונה

ואין לי שום בעיה שגם סתם אנשים רנדומליים יראו 😅 חושבת שבהריון הראשון הראתי לכולם, מאז זה פשוט לא עד כדי כך מעניין אבל לא אני חושבת שזה פרטי / לא צנוע או משהו

מי עוד קנתה היום בשיין?מחכה עד מאוד

מרגישה לא בסדר להוציא מלא כסף על עצמי ועל בגדי ילדים מצד שני אני פחות משבועיים אחריי לידה וכל שנה אני עושה סבב יד שנייה ומוצאת בגדים מעולים לכולם...

אבל עכשיו אסתובב?

ואולי כן

אז יש לי מצפון על ה800 ש"ח..

סה"כ לעצמי ול3 בנות לחורף

אוף אוכלת את עצמי שזאת קנייה רגשית.

למרות שאשתמש בהכל וחלק לארוע שיהיה באזור פורים.

תרגיעו אותי

אני מדוכדכת

האמת שבשיין לא קניתיהמקורית

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

גם לי נשמע סכום סביר לחלוטין. תתחדשו!יעל מהדרום

מקסימום תחזיריבוקר אור

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

איך מחזירים?מחכה עד מאוד

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

נקודות שוות כסףהמקורית

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

יש ךי ילדה שלא מוכנה להשתמש במה שנשאר מתאיםלפניו ברננה!

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

מנצלש"תרק טוב!

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

אין מכס על הזמנות בשיין הם משלמים אותוהמקורית

ומע"מ?רק טוב!

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לא, שיין סופגים את המיסים שישטארקו

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

בטח שיש... אל תנסי אבל אםתנסי תראי שישאולי תדעו

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

זה לא נכון...טארקו

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אצלי לא היה "לפעמים לא צריך"המקורית

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

לא נכון. אין!!! אני אף פעם לא קונה בסכום של המכס..אמהלה

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

בדיוקטארקו

לא סגרתי הזמנה עדייןטארקו

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

אני רקברונזה

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

יש גם סחורה כזו פה בארץהמקורית

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

קונה המון בזארה ילדים, פלייסברונזה

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

אני לא עושה את זה יותר כי לילדיםהמקורית

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

תלוי מה האיכות שאת מחפשת האמתטארקו

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

מה שכן חשוב לשים לב בשיין- הקופוניםאמהלה

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

קניתי בזכותך חחחרקאני

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

לא הבנתי איך בכל חשבון יצא סכום אחר? אולי בגללאמהלה

דרגת הVIP? הקופונים?

אני לא יודעת בדיוק איך זה עובדרקאני

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

נכוןאיזמרגד1

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

פעם הבאה אבדוק בעז"האמהלה

בדיוק היום שמעתי מחברות לעבודהיעל מהדרום

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

👍את זה אני מכירה. עובדת רק לפי הקופונים. תודה לךאמהלה

זה לא נשמע מלא כסףנעמי28

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

וואו שאלה חשובה....מחכה עד מאוד

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

גדלתי בבית דומהנעמי28

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אולי זה הזדמנות ללמוד לעשות שלום עם הכסףמשתדלתלהיותאני

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

איזה כיף שעשית את זה!רק טוב=)אחרונה

ב"ה שיש את האפשרות לקנות מהספה בבית, אני גם קניתי במלא כסף, תודה לה' שיש על מי להוציא אותו..

ומקסימום תראי שיש דברים מיותרים- תחזירי