הדרך החרדית
לפי השיטה החרדית, העיקר הוא קודם כל לדקדק בקריאה, וכל אחד חייב לכוון ולשמוע. אסור להפסיד אף מילה, ולכן על הקורא לחזור כמה פעמים על השם 'המן', ששמיעתו מופרעת על ידי רעשני הילדים. וכמובן, יש לקרוא פעמיים 'לפניהם' וגם 'בפניהם', 'להרג' וגם 'ולהרג', ואליבא דמדקדקים, גם 'נבעת' בפתח ו'נבעת' בקמץ. צריך להיזהר באמירת 'אשר הניא' ולכוון בשמיעת ברכת 'שהחיינו' גם על משלוח מנות, הכול ככתוב באר היטב בלוח ארץ ישראל של הרב טיקוצ'ינסקי. ממילא לא נשאר הרבה זמן וכוח לחשוב גם מה כתוב במגילה. ובכל מקרה, מה שקרה בשושן הבירה בוודאי אין לו שום שייכות לזמננו, שהרי אז היו בעולם ראשונים כמלאכים ש'כזית' שלהם גדול כאבטיח שלנו, אחריהם באו שניים כבני אדם ושלישים כחמורים, ואילו אנחנו, יתמי דיתמי אנחנו לכל היותר כאַמֶבּות. אין לנו היום תפיסה לא מה זה 'צדיק' ולא מה זה 'רשע'. זאת ועוד, פורים הוא בכלל 'חג התורה שבעל פה' (בגירסה הליטאית) או 'פורים ככיפורים' (בגירסה החסידית), ושמחה גדולה של "קיימו וקיבלו", ומה לו ולפוליטיקות של ציונים או של פוחחים מן הגבעות?
/Besheva/Article.aspx/9057