ולאיזון כללי, זה יכול לבוא בכמה כיוונים, כל מה שהוא עושה לטובה ועדיין יש שסובלים בחיים, אנחנו מתפללים שהטוב יהיה בדרך שגלויה גם לנו ושנראה את הטוב.

מישהי יקרה לליבי אמרה לי פעם משפט יפהפה - התפילה לא באה כדי לשנות את הקב"ה כי הוא בוודאי עושה טוב, אלא באה לשנות אותנו, שנראה את הטוב.

שעוד לא התפללנו ועוד לא הכנו כלי למה שאנחנו מבקשים/צריכים

הרי כל תפילה אנחנו מבקשים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" (בלשון רבים) על כל ישראל 

כן כי זה מקשר אותנו לעם ישראל ולרצון לעשות טוב

ולא, כי זה לא באמת תלוי בנו, כבר הובטח שנעשה תשובה.

אני יודע שזה יכול לסתור את כל הקטע הזה של בחירה חופשית

אבל זה מסוג השאלות שלא טוב להתעמק בהם יותר מדיי, ופשוט להבין ולהפנים שיש דברים שאנחנו לא יכולים להשיג.

ובאמת גם לי אין מושג

כנראה שזה הכי דומה למה ש@בנש"ק אמר

כי בתכלס בתכלס גם המצוות זה לא בישבילו

אלא בישבילנו זה אמור לקדש אותנו אז נראה לי שכנ"ל גם לגבי תפילות

שה' יתן לי כוחות לעמוד בנסיונות

וייתן לי נקיות להבין את רצונו

נשמע הגיוני?

מעניין מאוד

כי ה' מלכתחילה עושה הכי הכי טוב

"אם נבקש יפה אז אבא יתן"

קצת צורמת לי הגישה הזאת

נראה לי שהתפילה היא הרבה יותר כללית מאשר פרטית

וזו גם הסיבה שכל ה 18 מנוסח בלשון רבים.

בסוף התפילה או בשומע תפילה אדם יכול להוסיף בקשות משלו על עצמו

אבל שוב, חז"ל מלמדים אותנו שאסור לבנות על זה.

אסור לבן אדם להאריך בתפילתו ולחשוב שבגלל שהתפלל יפה השם יענה לתפילתו

זה כתוב שם בברכות לב ע"ב

תפילה נועדה לכלל.

הקטע הפרטי שבתפלה הוא ממש שולי.

ולא ביקש להנאתו הגשמית

יש הבדל בין בקשות גשמיות לרוחניות

וכל אחד צריך לבדוק את זה עם עצמו

אפשר לעבוד את ה' כרווק, וגם בשכירות, אבל כשצרכי הגוף הבסיסיים לא מסופקים, זה מסיח את הדעת תדיר

וכן, אם הרווקות סובבת אותך כל הזמן ומטרידה את שלוותך, אתה יכול לבקש מה' להתחתן

כפי שכתוב פה:

אם הכל לטובה, למה להתפלל?

מישהו פה שלח לי את זה, וזה מסביר יפה את הנושא

לחשוב שאם הוא התנהג בצורה טובה השם צריך לגמול לו.

ולזה חתרתי מההתחלה.

אגב, לא רק לגבי תפילה אלא הכלל הזה צריך ללוות אותנו בכל עבודת השם.

כל אחד הוא מיוחד זה נכון, אבל לא בגלל שאני מיוחד השם אמור לתת לי X Y Z.

צריך להכיר טובה במה שיש, ולא לבוא בגישה של "תן לי כי מגיע לי"

הכרת טובה זה תיקון חטא אדם הראשון

שתדעי אני אף פעם לא מזלזל בתגובות שלך חלילה, הן דווקא ממש מחכימות

אבל יש לי נטיה לרצות לחדד את הדברים תמיד (:

אנחנו צריכם לזכור שאנחנו עבדים של השם לא הוא שלנו...

הוא לא חייב לנו כלום תפילה זה כדי להודות לו ולבקש לא בדרישה בבקשה להגיד לו שיש דברים שחסרים לנו... (יש לי עוד דברים להגיד אבל אני באמצע עבודה אז אולי מחר או יותר מאוחר...)

והגיוני שאני קצת יתקן את עצמי...

זה לא מסתדר עם מה שכתבת

אין לי כוח+זמן לכתוב עכשיו שולחת קישור ועושה ספוילר...

א. האם גם זו לטובה? כלומר: אם הכל זה טוב, והכל זה "גם זו לטובה" , אז למה אדם חולה מתפלל להיות בריא? למה מתפללים לקיבוץ גלויות הרי הכל לטובה? ב. האם יש לחיות באופן שעל כל דבר אומרים "גם זו לטובה" ? הרי אם ח"ו יש פיגוע ולוקחים את זה ככה בקלות , ואומרים "גם זו לטובה" זה מסוכן מאד !!! ??? אדם לא איכפת לו מחברו? ! תודה רבה!!

והינה קישור לתשובה..

הכל לטובה? | שאל את הרב - כיפה

בעולם...

את סותרת את דברי רבי עקיבא שאמר 

כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד הוא ביטוי ארמי שמשמעו: "כל מה שעושה הקב"ה - לטובה הוא עושה זאת"

מעניין אותי לפי מה את כותבת את זה מי אמר לך את זה וכו'...

ואיי ואני פשוט ממש לא מסכימה אם מה שכתבת אז סליחה על הדילאי...

אבל לא בטוח שהדבר עצמו הוא טוב.

לדעתי אין הבדל בין טוב עצמי לתכלית טוב, אבל זה כבר משהו אחר...

אבל אם המטרה שלו טובה אז כנראה שגם זה טוב.

כתוב שמשיח בא או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב.

יש הנהגה "רגילה" מבלי השתדלות האדם שבסופו־של־דבר גם היא מביאה לסוף טוב, אבל יש גם אפשרות להנהגה אחרת שבה האדם בוחר להשפיע לטובה וברור שזאת הדרך מעולה ורצויה יותר.

יש כהנה וכהנה דוגמאות אבל נלך על הכי פשוטה, בכפרה על עוון, יש אפשרות לכפר בייסורים ויש אפשרות לכפר על־ידי לימוד תורה, כך שלמעשה מגיעים לאותה תוצאה של כפרת העוון עם או בלי ההשתדלות הרוחנית של האדם אבל ברור מה עדיף ומה מצופה מאיתנו לעשות.

כמובן תפילה אין כוונתה לבקש שנתקבל למשרה מסוימת או נתחתן עם מישהי מסוימת כי בדברים אלה בוודאי ראוי יותר לסמוך על ה' שיודע מה טוב בשבילנו, לכן סדר התפילה עוסק בעיקר בעניינים כלליים יותר, ויסודתו על־פי רוח הקודש לכן ידוע בוודאות שזה אכן רצון ה'.

כתוב בהקדמה לסידור יעב"ץ:

"ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה [...] ואם אמרו רז"ל הלואי יתפלל אדם כל היום, [...] ומכל מקום לא כיוונו אלא על תפילות שתקנו אנשי כנה"ג שהחזירו העטרה ליושנה, וכבר הזהירו טוב מעט בכוונה, וכ"ש באלה הנוספות שתקנו אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדבורן, ובירושלמי אמרו, חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל."

היעב"ץ מתייחס לשתי בעיות בריבוי אותן "בקשות מחודשות", האחת היא שאין עניין להרבות בבקשות מעבר למה שתקנו חז"ל, והשנייה היא שכיוון שלא תוקנו על־ידי חז"ל, יש חשש שאינן תהיינה לגמרי על־פי האמת (אני מתאר לעצמי שיש בזה גם התייחסות מרומזת לכל הסאגה של השבתאות אבל זה לא רלוונטי לנושא).

נתמקד באותו ירושלמי (תענית פ"ד ה"א):

ומניין לנעילה? א"ר לוי: גם כי תרבו תפלה אינני שומע - מיכן שכל המרבה בתפילה נענה.

מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן א"ר אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכני בשם ר' לוי: בכל עצב יהי' מותר ודבר שפתים אך למחסור - חנה ע"י שריבה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל שאמר' וישב שם עד עולם.

והלא אין עולם של לוי אלא חמשים שנה דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וחיי דילון חמשין ותרתיי א"ר יוסי בי ר' בון ושתים שגמלתו.

וכא הוא אמר הכין.

כאן ביחיד כאן בציבור.  ר' חייה בשם ר' יוחנן ר"ש בן חלפותה בשם ר"מ והיה כי הרבתה להתפלל מיכן שכל המרבה להתפלל נענה.

כלומר, לפי ר' לוי, על־ידי שחנה הרבתה בתפילה, היא ביקשה משהו שלא הייתה אמורה לבקש - ששמואל ישב לפני ה' עד עולם - ויש בזה רמז לכך שלא האריך ימים מעבר לשנות העבודה של הלויים.

במאמר מוסגר זה נראה שהמחלוקת (על־כל־פנים הרעיונית) המשיכה גם אחרי הירושלמי, יש כאלה שדוגלים בריבוי תפילות ותחינות בנוסח אישי, התבודדות, או הנוסחים השונים שתוקנו על־ידי האחרונים כמו התחינות שמביא הבן־איש־חי, ויש כאלה שמסתייגים מהוספות כאלה ואחרות ונצמדים רק לנוסח העיקרי.

בכל־מקרה הרעיון הוא שצריך לתת את הדעת על־כך שבתפילות אישיות יש מקום לטעות, ולכן צריך יותר תשומת לב מה מבקשים, הרי מניין לנו לדעת אם להתקבל למשרה מסוימת או להתחתן עם מישהי מסוימת זה דווקא לטובה ורצון ה', בדברים כאלה עדיף פשוט לבטוח בה', אבל תפילות הציבור - לכו"ע ברור שהתפילה מהותה קיום רצון ה' לכן כל המרבה משובח.

אם נקבל את כל מה שהוא נותן לנו בלי להתפלל, נרוויח את כל השפע אבל נפסיד את הקשר אליו.

יש דברים שאם האדם לא יתפלל עליהם הוא כנראה גם לא יקבל

רש"י ד"ה "טרם יהיה בארץ" (בראשית ב, ה): 

כל טֶרֶם שבמקרא לשון עד לא הוא ואינו לשון קודם ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים וזה מוכיח ועוד אחר (שמות ט) כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן עדיין לא תִּירְאוּן ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם וכל עשב השדה עדיין לא צמח ובג' שכתוב וַתּוֹצֵא לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ו' ולמה כִּי לֹא הִמְטִיר ומה טעם לֹא הִמְטִיר לפי שאדם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה ואין מכיר בטובתן של גשמים וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים.

לה' יש הרבה טוב שהוא רוצה להשפיע עלינו, אנחנו רק צריכים להכין את הכלים.

שכיוונת לשאלה ענקית ונפלאה שעסקו בה גדולי הדורות.

לא הספקתי לקרוא תגובות או להגיב בעצמי, אז לפחות לומר שהיא שאלה בהחלט טובה.

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...