לפני כחודש, פתחתי פה דיון תחת הכותרת 'הטחו עינינו מראות' ובו תהיתי כיצד הציבור ממשיך ללכת אחרי רבנים המובילים אותו בכחש, רבנים שטחיים אהובי נפשה של התשקורת, כאלו שאין להם שום אמירה אמיתית משל עצמם - ואת כל כוחם יונקים הם מההמון הדבוק בהם - ההמון המחפש רב 'פופולרי' שיודע לסחוף ברטוריקה ובדיבור המלהיב והיפה שלו, אך באמירתו אין ולו כלום. הם כותבים על כל נושא - אך לא מחדשים כלום - אלא בסך הכל מסגננים את דבריהם בצורה יפה - אך התוכן, אוי כמה שהוא ריק, הכל נבוב מבפנים, רדוד וחלול, ורק ה'שואו' וה'עוצמתיות' החיצוניים הם הם שמדברים.
התכוונתי בעיקר לאחד, ובאורח פלא - זמן מועט אח"כ התפוצצה פרשייתו של התאום שלו - שניהם בדיוק אותו הדבר: מלהיבים את הציבור בדברי הבל, והציבור נסחף, ועוד איך נסחף, כי - למען האמת - למי יש כח להתבונן ולהבין דברים לעומק, להתייגע בתורה ובדברי חכמים, ולשנות את כל אורח החיים, לעבוד על המידות, וכו' וכו'.
וכך, את מאורי וגדולי הדור החליפו, במחילה, 'רבני קיוסקים' - ורבים אינם יודעים עוד להבחין בין ת"ח אמיתי לנואם בחסד.
ולואי ומהסיפור האחרון - תצמח ישועה גדולה, אנשים יתחילו להבין כי את התורה האמיתית לא ימצאו אצל אהובי התשקורת - אלא בדיוק להיפך: דוקא אצל מי ששונאי ישראל משמיצים אותו - שם נמצאת התוורה, שם נמצאת האמת, ומרבנים כאלו כדי ללמוד.
שנזכה.
) פשוט מה שנכון זה התורה שנכונה,
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל