לגבי 1- אני לא יודעת. ממה ששמעתי אצל גברים עניין המשיכה מתפתח הרבה יותר מהר ולכן למרוח מישהי חודשים ואז להפיל על זה היה נשמע לי הזוי. אם אנשי המקצוע שהתייעצת איתם אומרים אחרת, אני אשמח ללמוד תאוריות אחרות ונוספות בנושא.

2. כמו בכל התלבטות אחרת- כל עוד לא שלמים עם הקשר. לא שלמים איתו. וזה בסדר. אם משדרים שלמות ולא שלמים זה סתם עלול לנפץ ולכאוב מאד. מצד שני גם לשדר יותר מדי התלבטות זה מוריד ממש...

לדעתי קיים איזון דק ובשביל זה מקיימים מפעם לפעם שיחות "יחסנו לאן"- או איך אני מרגיש בקשר, ומה עוד חשוב לי שיקרה. (רק אלללל תעשו את זה כל דייט מחדש. זה מורט עצבים)

3.לא ולא ולא ולא.

כשהוא אומר "אני לא נמשך אליה", יכולות להיות לזה דרגות שונות (כשם שלמשיכה עצמה יש דרגות שונות).

אם המראה שלה מאוד מאוד מכוער בעיניו, אז לדעתי אין טעם להמשיך עם הדייטים.

אם היא נראית סבבה אבל הוא לא מרגיש צורך להביט או לגעת בה, זה משהו שבהחלט יכול להשתנות בהמשך כתלות בקשר הנפשי והרגשי (וכדברי נוגע, לא נוגע).

מה שכן, חשוב לדעת לשחרר. לא לחשוב כל הדייט "וואי אני לא רוצה לגעת בה, וואי אני לא רוצה לגעת בה, רגע אולי אם אני אגע זה כן יהיה נעים? ואולי כדאי לי להסתכל עליה יותר זמן ולדמיין שאנחנו מתחבקים?". פשוט לשחרר, לשמוע אותה, לדבר איתה, ליהנות. לא להיכנס ללחץ הזה שבוודאי לא מוביל לשום מקום טוב.

מניסיון, המשיכה בהחלט יכולה להגיע עם הזמן.

אפילו במקרה שהצד שני בכלל לא היה יפה בעיניך לפני שהקשר העמיק.

מי דיבר על להתחתן? השאלה כאן היא האם להמשיך את הדייטים, אף אחד לא ייעץ לו להתחתן כשהוא לא נמשך.

באמת זה תחום שהתאוריות בו כל כך לא ברורות...

וכשומרי הלכה אין לנו באמת דרך לדעת מה יקרה או לא יקרה...

(וזו שאלה רצינית. כן?)

רק שיש תאוריות די רווחות שטוענות שאצל נשים משיכה היא פונקציה של חיבור רגשי.

אתה אומר שניים שלושה דייטים- אם זה לא קורה אז זה לא.

אני אומרת- קשר רגשי זה משהו שלוקח זמן.

לפעמים הרבה זמן.

איך התאוריות האלה מסתדרות?

אה, וזה כבר לא סוד.

אמרת שניים שלושה דייטים- אם אין משיכה היא כנראה גם לא תהיה.

אמרתי- משיכה אצל נשים נבנית בהרבה על בסיס קשר רגשי (מזה נובע: לאשה לוקח הרבה יותר זמן להרגיש משיכה)

ענית: שזה נכון מאד וגם אצל גברים קיים בסיס רגשי לא קטן כתנאי להתפתחות משיכה.

המסקנה שלי: כדי שתהיה משיכה צריך שיתפתח רגש. לרגש לוקח הרבה זמן להתפתח ולכן גם למשיכה **עלול** לקחת הרבה זמן להתפתח.

אבל המסקנה שלך שונה. ואני מנסה להבין איך הגעת אליה אם הסכמת איתי לאורך הדרך.

וסליחה ממשתתפי השרשור על הנצלו"ש.

חשוב לי להבין תאוריות כהווייתן.

ואינטואיטיבית מרגיש לי שיש צדק בדבריך.

רק שכל היועצים הדגולים אומרים אחרת  

דייטים לא יכולים להמשך נצח נכון?

ולכן אם עד שלב מסויים לא מתפתח שום דבר, אפשר להניח שגם לא יתפתח.

כמובן שאפשר להמשיך לנסות ולנסות ולנסות- אבל מה הדד ליין?

זה לאמלל את 2 הצדדים

אפשר להמשיך לבחון,

אפשר לנסות לפתח אותה,

אפשר לראות את מכלול הדברים ולראות אם יש הרבה דברים טובים - אז לתת עוד צ'אנס ולבחון איך אנחנו יכולים (או לא) לפתח קירבה רגשית שאולי תעזור למשיכה גם,

אבל לא להתחתן אם לא מצליחים להגיע למצב שנעים לך להיות לידה, שיש משיכה לפחות בסיסית.

היא לא תצמח יש מאין פתאום...

לכן זה לא אומר או ישר לחתוך או ישר להתחתן,

אלא יש שלב ביניים שאפשר לבחון, ואם טוב לנו במכלול הקשר אז הרצון לבחון יותר לעומק יכול גם להתחזק בהתאם,

נסה למשל בחודש הקרוב לראות אם משהו במשיכה מתפתח לכיוון חיובי, אולי ע"י התייעצות ספציפית כיצד ניתן להגיע למצב שתורם או מגביר או מייצר את המשיכה אם היא קיימת מבפנים וצריך לגרום לעצמנו לראות אותה,

אם יש חסימות כלשהן שקשורות אליך / אליה / בדינמיקה ביניכם - לנסות לפתור ולהסיר אותן ואז לראות אם משהו מתקדם,

ואז אם משהו מתפתח לכיוון חיובי - מעולה

ואם לא - לענ"ד לא מומלץ להתחתן עם אישה / גבר שאתה ממש לא נמשך אליה/ו

לא עבורך ולא עבורה.

זה נכון שהדברים עדינים

וצריך לבחון לעומק

ולדייק

ולהיות מצד אחד לא "עם יד קלה על ההדק" וישר לחתוך

אבל מצד שני גם לא ללכת עם "כיסוי עיניים" ולנסות בכוח שוב ושוב מה שלא הצלחנו גם אחרי מאמץ רב, נתינת הזדמנות וזמן ראוי בהחלט לדברים...

ב"הצלחה רבה רבה

שהקב"ה יכוון אותך לבהירות בהחלטה וסיעתא דשמיא גדולה

תעשה שאלת רב , ותתפלל שה' ישים את המילים בפה שלו.

ב"ה עובד בכל פעם מחדש, ''ועשית ככל אשר יורוך'' , בזכות שאתה מקיים את רצון ה'.

בכל מקרה אם אתה ממש ''נגעל'' או לא הטעם שלך , אני חושב שתגמור את זה בצורה טובה ועדינה

האם התורה אומרת מי צריך להתחתן עם מי?

האם הרב (בזכות תורתו) מחזיק ביכולות ניבוי ולכן הוא יודע שהנישואין יהיו מוצלחים?

האם אחרי מילוי הכרס בש"ס ופוסקים אפשר לקבוע שלא יכיר בעתיד בחורה מתאימה יותר?

ואם אכן מדובר ב"דעת תורה", כלומר אמת מוחלטת כמו אמיתותו של הקב"ה עצמו, איך זה שאם אשאל 5 רבנים על "דעת תורה" אני אקבל מהם 8 תשובות שונות?

בהחלט יש מקרים שבהם צריך להתייעץ עם איש המקצוע המתאים *לדבר הספציפי עליו אנו מתייעצים*

אם יש לי שאלה הלכתית או רצון לפסיקה הלכתית / אמונית / מוסרית וכו' - אוכל בהחלט ללכת לרב.

אם יש לי דלקת גרון, אוכל לקבל ברכה מהרב כמובן, אבל חשוב שאלך לרופא.

ואם יש לי סתימה בכיור - כנ"ל ואלך לאינסטלטור

גם במקרה הזה חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים במשיכה עצמה (למשל מטפל מיני מוסמך), וגם בזוגיות ודינמיקה זוגית (כמו יועצים זוגיים) לפני ובתוך חיי הנישואין

(ואם יש רב שהוא גם סמכות הלכתית וגם איש מקצוע בכל הנ"ל אז מעולה, רק לשים לב שזה אכן כך).

"אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כ"א לנביאים ממש." [ליקוטי אמרים אגרת הקדש יד]

על כל שלל הדברים והרבדים שיכולים להיות כאן

(כהמשך למה שעניתי לשאלתך במסר)

זו באמת שאלה גדולה לכאן או לכאן לכן היא מחייבת היכרות אישית ומעמיקה ומקצועית עם המדובר.

כי אם מישהו יכתוב לX "תצא חודש ואז תחתוך", כאשר לאותו X יכול להיות שיש חסימה כלשהי שקשורה בכלל אליו או לפחדים או דברים שעבר בילדותו או כל דבר אחר כזה - והוא יוצא עם אישה נפלאה וטובה לו גם בעיניו מכל הבחינות - אז לאדם כזה זו אולי תהיה טעות להגיד לחתוך,

ואולי הכיוון יהיה לעבוד עם עצמו על הדברים ולראות אם יש שיפור או מגמת עלייה לפחות בצד של המשיכה לאחר פתירת הדברים והסרת החסמים, ואז לבחון שוב את הדברים.

או אם מישהו כותב לאישה Y - "יצאת 3 חודשים ואין משיכה אז תתחתני ואל תדאגי ואח"כ היא תגיע ותהיה בטוח" - ובעצם לא תהיה כי פשוט אין וזה לא קשור אליה ספציפית או לדינמיקה אלא פשוט אין וזהו - זו גם יכולה להיות טעות.

לכן זו כאמור אחריות מאוד מאוד גדולה גם על הצד שאיתו מתייעצים, וגם על הצד המתייעץ עצמו, לראות לעומק את הדברים ולבחון אותם לאשורם.

לא למהר לחתוך ולא למהר להתחתן אם אין בהירות ושלמות בהחלטה. אם לא ליבנו את הכל הכל.

וכמו שכתבתי קודם - לא למהר להיות עם יד קלה על ההדק מחד, ולא ללכת עם כיסוי עיניים וראש בקיר ולצפות שתגיע משיכה יש מאין גם אם ניסינו מכל כיוון אפשרי וזה לא מצליח מאידך...

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.