לידה טבעית - התייעצותיובלית

דוחה דוחה, אבל כבר הגיע הזמן להתייעץ ולקחת החלטה, כבר שבוע 34...

אשמח לניסיון שלכן, לחוות דעתכן, סתם חיזוקים ושיתופים וכל מה שבא לכן להאיר. 

(הריון ראשון, אחרי IVFׂ)


אז ככה 

רוצה חוויית לידה מרוממת! מדמיינת אותה עם שירים ברקע, אלה שליווי אותי בזמנים הקשים בטיפולים ועכשיו ילוו אותי ברגעי הגאולה והחסד האלוקיים. ובעלי המתוק שיצחיק אותי, תפילה ודיבור עם ה', מחשבות חיוביות. 

חיה בסרט? יכול להיות, אני לא באמת יודעת. בוודאי יהיו שם כאבים וזעקות ובכיות, וזיעה, ורצון שכבר יסתיים ואני אראה אותו בחוץ. להרגיש אותו עלי, ולבכות מאושר. 

יכול להיות, באמת יכול להיות. 

אז מה ההתלבטות? 

הבנתי שאני רוצה את החוויה של לידה טבעית - עם חיבור לגוף ולהורמונים, לדרך המדהימה שה' ברא את הגוף שלנו (אחרי כל המלאכותי שעברנו בהשגת ההריון), רוצה שזה יהיה שלי ולא סבילה, ושהחלום שציירתי למעלה יתממש, לפחות בחלקו. 

אבל, 

לא לגמרי בטוחה. 

יש בי קול זעיר שמקטין קצת, את החלום, את הרצון, את השאיפה. 

וככה עומדת כבר שבועיים קפואה בשאלות איפה ללדת, טבעי מלכתחילה / לא, מיילדת? דולה? קורס הכנה? 

הכל פתאום עמוס ודורש כל כך.

 

אשמח לשמוע מנשים שילדו טבעי, איך היה, האם בדיעבד שמחות על זה?

אם זה היה בלידה ראשונה, אשמח אולי קצת לפירוט של האורך והסיבולת בצירים ובכאב...

ומה עזר לכן לעבור את הלידה טבעית טוב יותר, טיפים, שיתופים, מה שבא לכן...

זה שרשור קצת לא מוגדר, מבטא את הבלבול וההתרגשות שלי לקראת 😍

יאאאא. מרגש ממש!!!מאוהבת בילדי

ממש מבינה אותך לגבי התוכנית לידה שלך. גם אני הייתי ככה. תתפללי על זה...

 

אצלי בלידה הראשונה לקחתי דולה- היא לא כ"כ הייתה שם בשבילי. מה שכן- עזר לי שהיא הסבירה לי כל הזמן מה מצבי, מה צריך לעשות, כלומר- תיווך. אני צעקתי והיא הרגיעה אותי. נתנה לי להרגיש בטוחה ויודעת לקראת מה הולכת.

 

ללידה השניה התכוננתי עם סוג של הרפיות כאלו- אבל ילדתי בשבת, אז את ההרפיה של הלידה עצמה לא שמעתי. אבל!!! זאת הלידה הכי טובה שהיתה לי. הייתי מחוברת וקשובה לעצמי, ועשיתי דמיון מודרך כל הזמן איך היא יורדת ומתברגת...

 

המון התרגשות ותפילות!!!

 

אני ממש מתרגשת בשבילך!

תודה רבה רבה 💕יובלית

על השיתוף והאיחולים

בלידה השנייה גם הייתה לך דולה? 

לאמאוהבת בילדי

בלידה השניה אמא ובעל

גם בשלישית והרביעית.

 

אבל אמא שלי מאד דינמית ועוזרת בלידה- ממש כמו דולה- עושה מסאג', עושה לי רוח (כי ממש ממש חם לי), עוזרת להתקלח, מזכירה להתפלל, מדבררת אותי לצוות... שתהיה בריאה!

מרגש ממש!!ואילו פינו
ממליצה על קורס הכנה ללידה עם מישהי בגישה טבעית.
אפשר אולי ים גולה ואם תרגישי צורך בה בהמשך אז לקבוע איתה..
והכי חשוב להתפלל על הלידה.. שתהיה טובה וקלה, עם שליחים טובים..
הוספה חשובה - מי מכירה / התנסתה בשיטת אמית?יובלית


עשיתי.ואילו פינו
יש לה יתרונות וחסרונות.
אם את רוצה יכולה לפרט לך בפרטי
אני עשיתי את זה כהכנה ללידה ראשונההשקט הזה
קודם כל כקורס הכנה ללידה ראשונה- זה לא מספיק.
אני הסתפקתי בסרטונים של הכנה ללידה של תל השומר שיש ביוטיוב ובהמון קריאה כאן בפורום ולגמרי הספיק לי בשביל המעטפת.
אמית זו שיטה מאד ספציפית להתמודדות עם הצירים וזה אחלה אבל צריך קצת יותר הכנה ללידה ראשונה.

השיטה עצמה מאד עזרה לי בצירים בבית, בנסיעה ובבית חולים אבל-
א. היא מעייפת מאד. אני חושבת שהתחלתי להשתמש בתרגילים מוקדם מידי ולכן התעייפתי מוקדם גם
ב. צריך תמיכה של מישהו ומהרגע שבדקו לי פתיחה ונאסרנו בעלי לא יכל לעזור לי ולא יכלתי להשתמש בה בעצם

בשורה תחתונה-
צריך הכנה נוספת ללידה ראשונה
היא מאד עזרה לי אבל לזמן מוגבל (ואני חושבת שהיא מאד קידמה את הלידה כי הראש היה נמוך כבר בפתיחות מוקדמות יחסית)
צריך להתחיל אותה מאוחר יחסית בלידה ולהיות עם מלווה שיכולה לגעת בך
אני בסופו של דבר כן לקחתי אפידורל😅

אני אוסיף ואגיד מה שהדולה שהכינה אותי ללידה אמרה לי-
בלידה, לא חשוב התהליך והדרך, חשובה התוצאה. והתוצאה הרצויה היא אמא וילד בריאים.
זה בסדר להתכונן למשהו מסויים ואם את בקטע של לידה טבעית תעשי הכנה לזה. אבל קחי בחשבון שזה מצב שהגוף שלך לא חווה מעולם ואת לא יודעת מה יקרה בפועל בלידה עצמה. תכיני את עצמך גם לאפשרויות נוספות.
אנימקרמה
עשיתי ללידה שניה,
בהחלט נתן לי כלים והיתה לידה שונה בתכלית מהלידה הראשונה שהתהליך גיהינום.

אבל מאחר וזה לא הפרמטר היחיד שהשתנה
לא יכולה להגיד שכל השוני בין הלידות הוא בגלל השיטה.

ם את רוצה לידה טבעית זה מצריך הכנה.
אני יותר ממליצה לקרוא בנושא
יש את הספרים 'לידה פעילה' 'היפנובירז'

לקרוא גם עם ביקורת, קחי את מה שמתאים לך סנני מה שלא.

לעשות קורס הכנה טוב.
לעשות תיאום ציפיות עם הבעל/עם מי שילווה אותך
גם הוא צריך לקבל כלים

והכי חשוב, לדעת שהכל דינמי ולהסתגל לשינויים.
אפשר לבוא אם תוכנת סדורה אבל לגעת שהתוכנית יכולה להתנות
ולדעת שגם את יכולה לשנות תוכניות ברגע באמת

הכי חשוב להיות נוכחת בסיטואציה,
להקשיב לעצמך
ממליצה מאוד על דולה מנוסה, במיוחד בלידה ראשונהמיקי מאוס
ובלידה טבעית בכללי...
הכי חשוב לבוא ללידה עם ידע על התהליך והאפשרויות אבל הרבה פתיחות למה שיבוא,לזרום עם הגוף שלך וההתפתחויות כי אי אפשר לדעת איך יהיה לך בפועל
לאפשר לעצמך גם לומר בזמן אמת - בעצם לא מתאים לי ההתמודדות הזו והכאבים, ואני מעדיפה אפידורל וקצת יותר רוגע
ממש לא חייבים להחליט מראש,יש טווח של זמן מתחילת הצירים ועד שכבר מאוחר מדי לאפידורל (יש שלב כזה וצריך רק להיות מודעים אליו)
ויש עוד עזרים- גז צחוק, טנס..
דולה עם נסיון תעשה איתך הכנה מראש ובעיקר תדע לתמוך תוך כדי ולעזור לפי ההתפתחות

בעיני מיילדת פרטית זה מיותר אם אין איזה סיבה מיוחדת, זה מאוד יקר ורוב המיילדות נהדרות ויודעות את העבודה שלהם שזה בשלב הסופי
הערך הגדול של הדולה הוא בכל השלבים עד אז, שזה מיילדת בבית חולים בד"כ לא פנויה ופחות מתעסקת

שיהיה בשעה טובה בבריאות וידיים מלאות!
לא ילדתי טבעי, אבל כן רציתיLana423
התכוננתי לזה.. קראתי ספרים, עשיתי קורסים
ברגע האמת לא הצלחתי לעמוד בכאב של הצירים. כלום לא עזר לי.. נשימות, טנס, תנועה.. הייתה לי דולה שניסתה לעזור לי אבל פשוט לא עמדתי בזה.. עברתי מפתיחה 2 לפתיחה 8 בשעה, יש מצב שזה בגלל זה.. ויש מצב שלא קשור. בפתיחה 8 התחננתי לאפידורל וקיבלתי.
אז רק שיהיה לך בראש שזה גם יכול לקרות - ומבינה לגמרי את הרצון, אבל אל תשכחי שאחרי זה יש עוד התמודדויות
מה את מגדירה טבעי. בלי אפידורל?בוקר אור
מרגש ממש ממש תידה לה' על החסדיםחגהבגה
קוראת את ההודעות שלך מהתחלה וממש ממש מתרגשת איתך♥️
באחת הלידות, לא זוכרת איזו, אמרתי למיילדת שלא ילדתי טבעי, יתדתי עם אפידורל.
אז היא אמרה לי, למה זה לא טבעי? זה טבעי מאוד, פשוט עם משכך כאבים!
בקיצור,
לידה טבעית זה לאו דווקא לידה שאת מחייכת ועוברת אותה בנשימות.
לידה זה תהליך ארוך.
יכול להיות שהגוף שלך יתחיל אותו, ויכול להיות שלא, יש נשים שהגוף שלהם יולד ויש נשים שמיילדים אותן אבל בסוף, הכל טבעי שום דבר פה לא מחלל החיצון.
אז אל תלחיצי את עצמך עם הגדרות.
בלי קשר, אני חושבת שטוב לעשות קורס הכנה ללידה
ודוחה אני חושבת שזה מצויין בלי קשר לכלום, למי שיכולה שאשה אחרת תדבר ותגע בה .
רק דבר אחד חשוב יש לי לומר לך.
מותר לך לחלום לצייא בדמיון לבקש ולהתפלל לה'.
אבל לא משנה מה יהיה הגוף שלך עושה עבודה מהממת ובבקשה אל תהיי מאןכזבת!!!

איזה מרגש!!בארץ אהבתי
אני ילדתי שלוש לידות בלי אפידורל (לא לגמרי טבעיות, כי שתיים מהן היו עם פיטוצין..).
אני מניחה שכל אחת חווה את זה אחרת, אבל באופן אישי לי היתה חוויה טובה בכולן. זה לא קל, אבל זה מיוחד עוצמתי.
אני לקחתי דולה רק בלידה השלישית. אבל בלידה הראשונה הלכנו לחדר לידה טבעי בעין כרם, אז היתה לנו מיילדת צמודה כל הלידה שגם היתה מקסימה. והלידה השניה גם היתה טובה, אבל פחות. (אמא שלי ובעלי גם היו איתי כל הלידות, וזה כן עזר, אבל אם יש אפשרות לקחת דולה לדעתי זה בהחלט מוסיף וכדאי).

ולגבי מה שעזר לי - כתבתי כבר הרבה פעמים על השיטה של הנשימות שלמדתי מאמא שלי. זה קל ללמוד וליישם, ואותי זה הציל (היתרון הגדול שלה הוא שהיא לא דורשת שום דבר, אז יכולתי להשתמש בה גם בלידה שהייתי תקועה על המיטה עם פיטוצין מצד אחד ומוניטור מהצד השני...).

שמה פה קישור להודעה שבה פירטתי על השיטה -
בבקשה תעזרו לי🙏 | ערוץ 7
את כל הלידות ילדתי טבעי לגמרי ולידה מבחינתי זה מדהאושר עד מתי
החוויה הכי עוצמתית הכי מטורפת והכי מגלה לי את הכוחות שיש בתוכנו ואת הנשמה הטהורה שלנו שלמרות הכל כל כך קרובה ורוצה ומתגעגעת

התרחישים בפועל היו שונים ומשונים
מלידה ארוכהההה וקשה בנתונים ועד לידת בזק ובין לבין אחת סטנדרטית ואחת מעצבנת

אבל אני לא בוחנת לידה כמכלול
בכל לידה יהיה רגע מפחיד
רגע פנימי ואסוף
רגע לחוץ
רגע חושש
רגע עוצמתי
רגע של תפילה
רגע של אני לא יכולהההה
רגע שבא לי לברוח מהגוף של עצמי
רגע שאני רק רק בידיים של ה' ורק שלו
רגע של התרגשות וציפיה

אז ככה אני לא מתרגשת כשיש רגע כזה
גם המפחיד
אני יודעת שהוא יגיע
ואני מכינה מראש משפטים לומר לו
ואני יודעת שזה רק רגע וזה זמני
ותכף יבוא רגע אחר
הכוחות מתחדשים ממששש
במיוחד עם חשיבה נכונה

וכשאני לא מצליחה בעצמי
אני מבקשת מבעלי שיחזק אותי
שיאמר לי מילים טובות
שיזכיר לי את המחשבות המעצימות שלי

הרבה םחות משנה ההתרחשות בחוץ
כשאת קרובה ואסופה ומחוברת לעצמך
זה הכח שלך!!!
לא להלחם להתנגד להתכווץ
להסכים
לאפשר לקבל להרפות לנשום
זה המוטו


ממליצה מאודדדד
על קורס הכנה טוב גם ובעיקר במימד הנפשי+טכניקות להתמודדות עם צירים

דולה זמינה- ממש ממליצה במיוחד בלידה ראשונה

ולחשוב טוב
ולא לשמוע סיפורים מחלישים

ולבא פתוחים
לכל התרחשות
ומותר גם לקחת אפידורל
העיקר שתצאי עם חוויה חיובית של כל הרגעים העמוקים והטובים


מרגששש

אלא אוספת
וואו איזה מרגש!!!!:-)

ממליצה לך על הקורס של נחמי סגל- טיבעי לך ללדת.

הוא מדהים בשביל מה שתיארתי!

אני בסוף לקחתי אפידורל, די הייתי סגורה על זה מלכתחילה אבל באתי בראש מאד פתוח, הרגשתי שהגעתי מוכנה לגמרי! בראש חיובי למקבל והיתה לידה מדהימה!

שרנו שם,  והתפללנו.... קיבלתי את הנסיך שלי בצורה מדהימה. ויש בקורס סיפורי לידה מדהימים!

אם תרצי פירוט בכיף!

 

מאחלת לך לידה הכי חלומית שאת מאחלת לעצמך!

מזל טוב!!רק טוב=)
אני אישית הרגשתי חוויה הרבה יותר מרוממת ומיוחדת כשהייתי עם אפידורל, הרבה יותר..
אבל אם חשוב לך לנסות בלי, את תמיד יכולה להתחיל בלי ואם תרגישי שזה כבר קשה לך מידי אז תקחי אפידורל (או גז צחוק, יכול מאוד להקל בצירים בסוף..)
תתחילי בכיווןבשורות משמחות
ללידה טבעית
ואם תראי שאת צריכה אפידורל ואילחוש תקחי
אם את עוד לא מכירה את הגוף בלידה ייתכן ותופתעי לגלות שאת נינוחה בלידות והלידות שלך דווקא קלות..
תזרמי..
ממליצה לקרוא את הספריםDove
היפנובירת'ינג ולידה פעילה אבל לקחת אותם בערבון מוגבל ולא להינעל על משהו מסוים, לבוא ללידה בראש פתוח
אני לקחתי דולה שהיתה מקסימה ועזרה לי עם הצירים אבל תכלס ציפיתי ממנה ליותר אז לא יודעת אם ממליצה
אני נורא רציתי לידה טבעית, במים עם תנועה ובסוף ילדתי בלידה מכשירנית עם וואקום וחתך יזום וכל הלידה הייתי על הגב ועדיין יצאתי בחוויה מאוד טובה מהלידה.
לקחתי גז צחוק וזה עזר לי מאוד וילדתי בלי אפידורל, אז ממש ממליצה (אם כי לא על כולן זה משפיע אותו דבר ואצלי לקח לזה 20 דקות עד שהתחיל להשפיע)
ממליצה לשתות חליטת עלי פטל ולאכול 6 תמרים ביום בחודש תשיעי זה עוזר לחזק את הרחם ולרכך את צוואר הרחם
איזה כיף!ממשיכה לחלום
ממש מרגש להיות כבר בסוף
אז קודם כל הרבה הרבה הצלחה בכל ההחלטות

במוגע ללידה: אני רציתי לידה טבעית והחלטתי לקחת דולה
בדיעבד זו הייתה החלטה מדהימה
הייתה מורכבות מסוימת בלידה שלי, לא רוצה לפרט כאן כי לא רוצה שיזהו, אבל היא עזרה לי לעשות תרגילים כדי לקדם, עשתה רפלקסולוגיה ודיקור, הביאה תמציות הומאופתיות, שמנים ריחניים ובעיקר גישה כל כך שמחה ומיוחדת!
למרות כל המורכבות הרגשתי שהיא עזרה לי לחוות חוויה חיובית טובה ומעצימה
אז מהחוויה שלי דולה זה מאוד משמעותי לטובה,
המיילדות לא היו רוב הזמן, הן באו רק ברגעים קריטיים.
לדולה שליוותה אותי קוראים דינה שרעבי, ממליצה בחום ולא מקבלת אחוזים;)

באופן כללי אני חושבת שצריך לבוא פתוחים, לדעת מה את רוצה, איך לעזור לעצמך עם הכאב אבל לבוא פתוחים למשל אני לקחתי אפידורל בסוף וזה היה ממש נכון עבורי.
העיקר זה אמא בריאה ושמחה ותינוק בריא

מותר לחלום גם אם יודעים שלא תמיד הכל זורםחילזון 123
בסוף לפי התוכניות.

כדי להגביר את האופציה להצליח ממליצה לקחת דולה טובה שמכירה גם את הבית חולים והצוות ששם תלדי, כזאת שתוכלי לפגוש כמה פעמים קודם ולראות שהיא זורמת איתך.
או מיילדת (אבל לבדוק שהיא לא רק בעד לידה טבעית אלא גם עושה מה שדולות יותר עושות שזה תמיכה ריגשית, להרגיע וכו')

אישית ילדתי ללא אפידורל וטבעי יחסית רק בלידה 6 🙈

בכל אופן גם אם תקחי דולה וכו' אפשר לשוחח איתה על איך הלידה יכולה להיות מרוממת ושמחה גם אם יהיה צורך באפידורל/זרוז וכל מני כאלו

וממליצה ללכת לקורס, וללמוד על הנקה ומה קורה גם אחרי נלידה וכו
אני רק רוצה להאיץ בך- להתחיל קורסלהתחיל מהתחלה
אני חושבת שכדאי לבוא עם כמה שיותר ידע במיוחד אם את רוצה לוותר על האפידורל.
אני יולדת בלי ואני ממש מרגישה שהכי קריטי לבוא עם כמה שיותר כלים, בלידה ראשונה עשיתי קורס ממש טוב והסבירו לי על נשימות, חשבתי לעצמי, מה הקטע לתרגל לפני, נגיע ללידה ואנשום מו שהסבירו. אבל! זה ממש לא הולך ככה, וככל שתטמעי דברים בתוכך כמו נשימות זה יבוא לך בלידה באוטומט, אחרת לא זוכרים...
לגבי אפידורל-ציפיה.
אני אמרתי שנתחיל ונראה איך זה, ואם יהיה לי סבבה, לא אקח אפידורל.
ואז הגיעו הצירים. כאבו לי כל כך שרק רציתי שיתנו לי כבר אפידורל.
ואז הוא שיכך את הכאבים ויכולתי להיות בכל רגע ורגע בנחת ובהתפעלות.
כיף לקרוא אותך סליל
שני דברים חשובים בעיניי:

א. להתחיל כבר קורס. כמה שיותר מהר. חשוב להגיע מוכנים ללידה, בטח אם את רוצה ללדת טבעי. אני הייתי בטוחה שבגלל שזו לידה ראשונה יש לי זמן, התחלתי קורס מאוחר ובסוף ילדתי בשבוע 37. זה אומנם די נדיר, אבל זה קורה. אז ממש ממליצה לך להחליט ולהתחיל משהו.

ב. את מתארת את התהליך של הלידה מאוד פסטורלי, ואני מקווה ומתפללת שבאמת תהיה לך לידה כמו שאת חולמת. אבל חוששת קצת מזה שאם מגיעים עם חלום מאוד מסויים, כל מה שקורה ולא תואם את החלום, יכול לגרום לקושי יותר גדול אחר כך.
אז בעיניי חשוב שמה שלא תבחרי, תזכרי שהכי חשוב זו אמא בריאה ותינוק בריא. ואם הולך טבעי, אז זה מהמם. אבל אם זה קשה, ואם זה כואב, ואם משהו לא קורה כמתוכנן, זה בסדר גמור להיעזר באמצעים "לא טבעיים", ואם נדרשת התערבות, אז נדרשת התערבות. ב"ה שיש לנו היום את הכלים האלו שיכולים לעזור להרבה נשים לעבור לידות בשלום ובטוב. אז רק תזכרי גם את זה.

שתהיה לידה קלה!
כמה דברים שחשוב לזכורעננים כחולים
א. את לא יודעת איך הגוף שלך יתמודד עם לידה. יש כאלה שבועות על לידה ללא התערבויות ובפתיחה 2 כבר זועקות לאפידורל ולעומת זאת יש כאלה שאומרים שהן רוצות אפידורל ובסוף באות ואומרות ''אה זה לא כזה נורא אני אסתדר בלי''. יצא לי לראות גם וגם. אז לא משנה מה את רוצה בסוף בתכנית לידה שלך חשוב לזכור להיות קשובה לגוף, אם את מרגישה שמשהו מסוים נכון לך אז ללכת איתו ואם משהו אחר אז אולי משהו אחר. הרבה פעמים יולדות מאוכזבות מהלידה שלהן כי ''זה לא היה מה שרציתי'' וזה לפעמים בגלל מקובעות לחלום מסוים. אז כן, חשוב לחלום אבל לזכור שבסופו של דבר זה בידיים של הקב''ה.
ב. אם בסוף הלידה לא תהיה כמו שרצית זה לא כישלון. אם תחליטי לקחת משהו שיעזור לך ללדת טוב יותר זה גבורה בפני עצמה. את אמא, את לביאה, את גיבורה. מה שלא יהיה ולא אכפת לי איך ילדת ובמה נעזרת.
ג. להתכונן נכון. ממש חשוב לבוא עם ידע, לעשות קורס הכנה ללידה שמקיף את המידע הבסיסי שתצטרכי כדי לקבל החלטות נכונות בזמן אמת. מעבר לזה חשוב גם לאסוף לך כלים שאולי יעזרו לך. קחי טנס מיד שרה, תלמדי נשימות, תשמעי דמיון מודרך ביוטיוב, תעשי לך פלייליסט לידה, ועוד כל מה שנראה לך שיעשה לך טוב! בפועל, יש מצב שתשתמשי ויש מצב שלא אבל זה שיהיה לך כלים שונים בוודאות ייתן יותר הרגשת מוכנות, פחות חרדה, יותר עצמאות והרגשת מסוגלות.
ד. בקשר לדולה/לא דולה, זה באמת התלבטות. אף אחת לא יכולה לומר לך מה יעשה לך טוב. כדאי לשבת עם עצמך ולחשוב ''האם נוכחות של אישה נוספת בחדר ייתן לי יותר ביטחון?'', ''האם אני צריכה מישהו שיתווך ביני לבין הצוות?'', ''האם ירגיע אותי לדעת מראש שיש מישהי שתוכל לגעת בי ולהיות איתי מתחילת הלידה עד סופה?'', ''האם יש מישהי שאני יכולה להתייעץ איתה על דברים לפני ואחרי הלידה או שאני צריכה אחת כזאת?''

נראלי שזהו, מקווה שעזרתי🤷 בהצלחה ענקית עם הבחירה ועם הלידה עצמה והאימהות. בטוחה שזה יהיה בדיוק מה שמתאים לך ומה שהקב''ה מגלגל אלייך לידיים. שיהיה בקלות ובנחת ובידיים מלאות❤️
קודם כל בשעה טובה!!!אין כמו טאטע!
ממש מרגש ומובן כל התחושות והבלבול שתיארת.. ..

הייתי לוקחת קורס כל שהוא כי ידע זה הכנה מאוד חשובה ללידה. שתרגישי שלא מדברים מעלייך ותוכלי לקבל החלטות שטובות לך.


לי היתה לידה טבעית ( עם דולה וגז צחוק) אבל לא ראשונה .
זה הזמן שלך לברר בנחת מה הכי יהיה מדויק לך
ותבואי בראש פתוח!
גם אם לא ילך לפי התכנית שחלמת.העיקר אמא ותינוק בריאים!
מנסה לענות קצתבתאל1אחרונה
אצלי בלידות לא יכלתי לקבל אפידורל אז מלכתחילה כיווננתי ללידה טבעית.
הלידה הראשונה היה צריך זירוז ובסוף התחיל לבד אבל היה ארוך ארוך... וצירים כואבים ועם טשטוש אז לא קמתי .. ולא ידעתי ככ איך ללדת באמת טבעי...כל מה שלמדתי כאילו נשכח...כי בפועל היה לי כואב ו... קיצור בסוף זה קרה ב"ה.

לידה שניה היתה ממש מהירה שלא הספקתי להגשים חלומות... אבל כן עזרו לי נשימות ותזוזות של האגן-בלי זה לא הייתי שורדת. הייתי באמבולנס וכל ציר פשוט הנעתי את האגן כדי שיכאב פחות וזה ממש קידם את הלידה ועזר קצת לכאב...
ב"ה גם זה עבר והיה בסדר...אבל כואב
לידה שלישית- הרגשתי צירים רק מפתיחה6 והתמודדתי איתם בעמידה וגם הנעה של האגן. ונשימות. באמת היה לי הרבה יותר טוב מהראשונות. וב"ה היה פחות כואב. (תמיד כואב בסוף, כן? רק יש כאב ויש כאב).
עכשיו בלידה האחרונה החלום שלי היה ללדת טבעי, עם כל מה שחזרתי ולמדתי על נשימות ותרגילים ותנועות אגן וכו'. ממש דמיינתי לידה רגועה עם מוזיקה נעימה והתרכזות שלי בלידה ובגוף...
אבל ...
ה' רצה אחרת והלידה התחילה בזירוז כלשהו שבהתחלה היה סבבה אבל לא התקדם כמו שרציתי... ולכן לא לקחתי אפידורל למרות שלמרבנ הפחא הפעם כן יכלתי לקבל. חשבתי שיהיה כמו פעמים קודמות. אבל פתאום לפתע התחילו צירים חזקים ממש ברמה שבכיתי שאני לא מסוגלת ועכשיו מהר אפידורל. הצלחתי להתגבר על הכאב רק עם נשימות כלב חזקות ממש ומסאג' חזק בנק' מסויימת בגב התחתון.
ואפילו שחלמתי על לידה ממש אחרת...ללדת הכי טבעי ובכריעה (ואפילו המיילדות שאלו אותי אם אני רוצה ועודדו אותי לכך)...בסוף ילדתי עם אפידורל (לא מתחרטת על זה אחרת היו נגמרים לי הכוחות רק בפתיחה 6).
אז מחזקת אותך ללמוד כל מה שאת יכולה בשביל ללדת טבעי, זה טוב מאד ועוזר מאד גם אם תקחי בסוף אפידורל. כי זה יקדם את הלידה ויותר בריא לך ולתינוק לעשות מה שאפשר כדי לקדם את הלידה בטוב.
אבל תהיי מוכנה לכך שלא בטוח שזה יקרה ולקבל את זה בטוב ובאהבה.
בכלל-כל שלב במהלך הלידה לקבל שזה מה שקורה עכשיו אפילו שזה לא מה שחלמתי.
אבל כן לחלום מלכתחילה ולהתכוונן! מה שחותר ללמוד ולהתכונן-יותר טוב.
לידה קלה בעז"ה ובידיים מלאות!!
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)
רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשהאחרונה
פתחתי שרשור במשוב
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקיאחרונה

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתיאחרונה

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזהאחרונה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזהאחרונה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגע
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מכשיר חשמלי שווהדיאן ד.

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

 

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

 

אולי מכשיר חשמלי למטבח או סט שווה של כלי בית/למטבחPandi99אחרונה
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

כתבת מאד יפהזוית חדשהאחרונה
מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

תודהאנונימית בהו"ל

מה עושים שם אבל? מדברים?

כן, מדברים, פורקים, מלבנים יחד חוויות וקשייםהתייעצות הריון
ואת מקבלת מקום שהוא רק שלך, מרחב מכיל ובטוח..

אולי יעניין אותך