חלום על המגבעת-יעל רועי
שוב-יעל רועי
בית בובות-מירי זוננפלד
טירת הכסף-י. דרור
סיפור משפחתי - לאה פריד
במשעול-לאה פריד
אפשר לקרוא לך אמא-לאה פריד
לחיות וחצי-רותי קפלר
הנורמלי האחרון-רותי קפלר
שניה לפני האור-רותי קפלר
אנוכי מבקש - רותי קפלר
סולו-איילה ברמץ
עת לקרוע ועת לתפור-רחל פומרנץ
פרח בר-רחל פומרנץ
היינו כחולמים-רחל פומרנץ
הרים סביב לה-רחל פומרנץ
פרק ב'-אתי אברמוביץ
לדהור עם הרוח-רחלי לביא
אנדנדינו-מירי סגל
פירורים - מירי סגל
לכן הים מלוח-מירי סגל
בפרק הבא - מירי סגל
תרדי מהבמה-מירי סגל
המשך יבוא-דבורי רנד
אדום לבן-דבורי רנד
תחנות-דבורי רנד
הלוואי שתהיי-דבורי רנד
פחות או יותר - דבורי רנד
שומרת השערים-דבורי רנד
לא חפשתם אותי - תמר מור
ואם תמצאו-תמר מור
הפרש-חיה הרצברג
צומת הדרורים( גבעת הדחלילים😁)-חיה הרצברג
גם שם- ח. ברטלר
לא מתה אנוכי -ח. ברטלר
תלויה-ח. ברטלר
סתירה מצלצלת-ח. ברטלר
נפש תהום - ח. ברטלר
לילה ולא דומיה- ח. ברטלר
אל תדמי בנפשך-ח. ברטלר
לילה ולא דומייה-ח. ברטלר
רוח גדולה וחזק-ח. ברטלר
אך טוב וחסד-ליבי קליין
אל תסתר-ליבי קליין
אשא עיני-ליבי קליין
גם כי אלך - ליבי קליין
כי אבי ואמי-ליבי קליין
כי אתה עמדי-ליבי קליין
לולא האמנתי-ליבי קליין
לראות בטוב-ליבי קליין
מאין יבוא-ליבי קליין
תמורות - תהילה יוספזון
דפים של נדוניה-נועה בארי
ריח הגרניום במרפסת - פנינה פקשר( אגב, זכיתי להיות תלמידתה)
תנו לי את הירח - ליבי לזווניק
מעל ומעבר- נחמה קרמר
זעקה ללא מענה- נחמה קרמר
גדרות ירוקים - ריבה פומרנץ
קשר גורדי- מ. ארבל
עין בעין- מ. ארבל
בלתי הפיך- מ. ארבל
קו השבר - חוה רוזנברג
תשעים ותשע - חוה רוזנברג
לחצוב בסלע- חוה רוזנברג
פקעת- חוה רוזנברג
ותמיד לבחור - חוה רוזנברג
רק בלחש - חוה רוזנברג
על אש נמוכה - חוה רוזנברג
שריקות - חוה רוזנברג
עשרים ושמונה שורות - חוה רוזנברג
כשצרבו החולות - חוה רוזנברג
הדמעה הזאת מיותרת - נעמה
חומות של נייר-מיה קינן
בית מספר 5- יהודית פריינד
משהו לקחת הביתה- יהודית פריינד
להתראות ילדים - יהודית פריינד
כורי הפחמים - יהודית פריינד
סמבטיון חיי-יהודית פריינד
שלא ישאר סימן - אסתר קווין
פרח מוגן- אסתר קווין
שרים הדחלילים - אסתר קווין
הקוקיה-אסתר קווין
הילדים מקצה המחנה-רות רפפורט
אנשים מקצה המחנה-רות רפפורט
אלמונית מקצה המחנה-רות רפפורט
הדרן-מ. מילר
מידע גורלי - א. פרידמן
ברירת מחדל - א. פרידמן
מבחן חוזר - א. פרידמן
רחובות אדם - א. פרידמן
שבתי וקומי-נעמי צוובנר
מגדלור-נעמי צוובנר
חכמת נשים - נעמי צוובנר
ורוח אחד לכל-נעמי צוובנר
קלעים - נעמי צוובנר
קשר דם - א. אונגר
יהלומים בחול - יהודית גולן
משחק מילים-יהודית גולן
משוואה בשלושה נעלמים - ה. שחר
קטסטרופה-רחל בן מנחם
התיקון - רחל בן מנחם
מסע כבד-פרידי דביר
שולינקה - מנוחה בקרמן
עד ראיה-רחל שור
שלא נדע-רחל שור
מוגרלים-רחל שור
כלוב מכסף-רחל שור
מעורבים-רחל שור
התחלפות-רחל שור
מצפון נקי-רחל שור
ציפורים בלילה-רחל שור
נשארת אמא לתמיד-רחל שור
חנינה-רחל שור
בלי כיסוי - רחל שור
אבוקה-רחל שור
הילדה שאת מחפשת - רחל שור
השבוע שבו הלכת-רחל שור
רוחות מדבר-רחל שור
הורים לשנתיים-רחל שור
גשמים בתשרי-רחל שור
אולי היא תחזור-רחל שור
דייג טורף-כ. דוידזון

מקווה ממש שלא שכחתי כלום..
חלק מההמלצות כאן לא הוזכרו בשרשור המקורי, הוספתי מעצמי...
תהנו❤️

לא אני כתבתי, רק ערכתי מעט את המקור.. כולל גם ספרי נוער וילדים,
ממויין לפי א"ב של שם פרטי

א. אונגר:
קשר דם
המוח
מים שאן להם סוף

אביגיל מייזליק:
שיר מן הגבעות
מלכהל'ה


אביגיל פראגר:
קומה אחת מעל
מישהו הוריד את השלטר

הרב אהרן מרגלית:
אתהלך
בעקבות אתהלך

אסתר טוקר:
שחמט
כלים שלובים
בת ערובה
קרובה רחוקה
יהלומי דמים
למצוא מכנה משותף
גג על גג
בומרנג
דלת נעולה
דמות הצללים
משקל נגד

אסתר קווין:
שלא ישאר סימן
תן לי הנפש
שלט רחוק
פרח מוגן
המושל מארץ דרדרולה (ילדים)
ביצת הזהב (ילדים)
ילדת חלומות (ילדים)
סוף העולם שמאלה
הקוקיה
שרים הדחלילים
ריח הדבש
לקטוף כוכבים

בנימין חינקיס: (ספרים מדהימים לחובבי ידע ונתונים מרתקים)
יש דברים כאלה
אין דברים כאלה
שקוף שזה
לא מה שחשבת

ג. הלוי: (מתח. סגנון פחות מלוטש אבל עדיין מהמם)

חבורת צופן 1-9 (ילדים ונוער צעיר)
יוני גאוני 1-2 פותר תעלומות (ילדים ונוער צעיר)
מדרון חלקלק
היהלום
הסמינר
השידוך
שרביט קסמים
כפרה בכפור
המרגל
זינוק לאחור (ספר מושלם לבת מצווה)
נשק סודי

גילה המאירי: (מדהימה לילדים)
אחרונה חביבה
בכל אופן
הכל בדולר
לחם חסד

דבורי רנד:
תחנות
אדום לבן
מוקאדם
שומרת השערים
המשך יבוא
פחות או יותר
שתי אחיות ודואט

ח. אלקנה: (ספרים קסומים על פעם)
הצלקת
שלושים שנה אחרי

ח. ברטלר: (פחות מתחברת לכן רק 2)
גם שם
בין הפטיש לתהילה

חוי בר : (מתח צעיר)
מבחן נאמנות
אמון בלתי מסויג
משבר אמון

חיה הרצברג:
מורה ג'ינג'ית
צומת הדרורים
הנערים מביתן 3
הפרש
כולם בנים
לנה
עשרה ימים בחנות של קובה

חיה לוברבום:
אלמוני
מעבר להרי החושך
כל הנחלים הולכים

חיים אליאב: (שם עט לרב משה גרילק)
דון קרלוס מליסבון
דון קרלוס בכלא
בין קורי העכביש
כתונת פסים
המעטפה
המשימה

חיים גרינבוים: (סופר מתח)
טביעת אצבע
תיק מקסיקו
צוואה

ליבי קליין
סדרת "גם כי אלך":
גם כי אלך
כי אתה עמדי
אך טוב וחסד
סדרה אל תסתר (עם הבזקים ל"גם כי אלך")
אל תסתר
לולא האמנתי
לראות בטוב

יהודית גולן:
חבורת לא אירא (סדרה מקסימה, מותחת וחינוכית לילדים, יוצאת עכשיו במהדורה חדשה):
חבורת לא אירא במבצע חילוץ
חבורת לא אירא אצל סבתוש
חבורת לא אירא בעקבות הפקיד הקשוח
חבורת לא אירא בעקבות המפתח הנחושת
מוטי פנים חמוצות (לילדים)
יהשוע בריבוע (לילדים)
דפים של אתמול (ביוגפיה של הגברת אילה רוטנברג)
הלילה עוד אפל (ביוגרפיה על סבה- הרב יצחק ברנשטיין)

יוכבד לוונשטיין:
עד קצה השמים (מתח אבל לא פרוע... ספר מדהים!)
רחוב הברוש 63 (לילדים)
מזכירה לי 1+2 (לילדים)

יונה ספיר:
המצולע
משפט שדה
סדרת מרגל להשכרה:
אויב באדמת ידיד
מבוקש
לוחמי הצללים
התנקשות
שתול
טווח אפס

יעל רועי: (סופרת שנונה וקולעת)
החלום על המגבעת (ספר חובה. קראתי מיליון פעם)
כמו בתחנה מרכזית
הגולם מפראג 17
בית עם גג אדום
העולם שמתחת לספריה הציבורית
ילדי דינור (אלגוריה)
מחלק התמונים (אלגוריה)
כשלונות חרוצים
אפילו לא שש

יצחק פרקר: (ספרי מתח... ועוד איזה מתח)
הפרוטוקולים
כסף זר

לאה סמילנסקי:
תהומות
אם לקחו לך בית
לעקור נטוע
עולם קטן
פגע וברח (חדש ומומלץ מאוד!)

לאה פריד:
המסע הארוך של נאן
נאן: לא תם המסע
תקוותה הגדולה של נאן
אבא חוזר
אפשר לקרוא לך אמא
סיפור משפחתי
אחת מתוך הארבע (ספר הרפתקאות- רביעיית חברות)
טובות הארבע מן האחת
הילד מחורשת הארנים (ספר מומלץ מאד מאד לילדים!!)
לא הלכתי רחוק

ליבי לוזווניק: (ספרים מתורגמים)
תנו לי את הירח

מ. ארבל: (סופר מתח...)
יום ושש שעות
סיכון מחושב
הצתה מאוחרת
זמן שאול
נאמנות כפולה
סוללה חזקה (הומור)
בלתי הפיך
עין בעין
קשר גורדי
השעיר השלישי (חדש)

מיה קינן:
חומות של נייר (ספר פחות מוכר שלה אבל מדהים)
זרח הפיקח (לילדים. חמוד ממש)
עולם אחר
אחד מאלף
ממלכה במבחן:
איסתרק
מהללאל
יוזבד 1+2

מינדי גולומבק:
הפנימייה (ילדות ונוער צעיר)

מירי סגל:
בפרק הבא
פירורים
תרדי מהבמה (נוער)
הערפיליים (נוער)

נאווה:
שתי סיכות ביטחון (ספר על שתי בנות שאביהן נפטר, סיפורי יום יום.

נחמה קרמר: (ספרים ישנים ומרגשים עם עלילה שווה)
זעקה ללא מענה
אני הייתי שם
מעל ומעבר

מרים כהן:
יתומה לשתי אמהות

נחמן סלצר: (ספרי מתח אינטלגנטיים)
הרשת- תכנית אברהרט
החוליה
הצללים

נ. צביאלי: (מתח לילדים. קלאסי ויפה)
סדרת הבלשים:
הבלשים בצוללת
הבלשים במנהרות המסתוריות
הבלשים בשחקים
הבלשים בגן החיות
הבלשים במבצע יוחנן
הבלשים בשוויץ
הבלשים וסוד הפירמידות
הצוללת הצהובה
רב החובל

נ. צוובנר:
הזדמנות שניה (מומלץ לבנות הנעורים)

פנינה פקשר:
יש מקום לכולם (מחולק לסיפורים)
צאו מהבייסמנט (מחולק לסיפורים)
קרש קפיצה (מחולק לסיפורים)
רגע לפני (מחולק לסיפורים)
עוגה בצורת קטיושה (מחולק לסיפורים)
הכל יעבור (מחולק לסיפורים)
אחרונה בתחנה (מחולק לסיפורים)
ריח הגרניום במרפסת
אם ייפול עץ בדרום
זאבים בשם החוק
כשהמוביילים שותקים

ציפורה אדלר: (זה בכלל גבר שלקח את השם הבדוי רחוק. סופר מתח מוצלח מאוד!)
טרם תשקע השמש
ממלתעות הרשע
מעבר חציה
בודד במערכה
תכנית מגירה

רבי מנדל: (לילדים ולא רק... מומלץ בכל פה)


•סיפורי הרבי מנדל, 1995
•זכרונותיו של מוטי ויליאמזון, 1997
•גבעת השממה, 2000
•יוצא דופן - ספר החידות של רבי מנדל, 2000
•מגלים את אמריקה (יוצא דופן 2), 2001
•רק שלושה חודשים, 2003
•עשרים צעדים, 2006
•הסוד, 2007
•האמת תצא לאור, 2008
•הקמע, 2009
•בעל הפטנטים, 2012
•הקפה של ליל שבועות, 2013
•גורדי תהומות, 2016
•הכד השבור, 2017
•סיפורי הרבי מנדל: נדרו של השייח', 2018
רותי קפלר (במילה אחת: ואוו!)
שיבולים שנותרו בשדה (לבנות הנעורים)
עוד פנס ודי (לבנות הנעורים)
אנוכי מבקש
הנורמלי האחרון
לחיות וחצי

רות רפפורט:
21 בבית אחד (סדרה מקסימה לילדים על משפחה עם... 21 ילדים כמובן. יש בסדרה כבר 14 ספרים)
כחול עמוק
אין מקום לשתיים
מקום לשתיים
הילדים מקצה המחנה
האנשים מקצה המחנה
אלמונית מקצה המחנה

רחל לביא:
לילות לבנים
לדהור עם הרוח (עוד לא יצא... באמצע פרסום ב"בתוך המשפחה")

רחל פומרנץ: (גרת צדק אמריקאית מדהימה. רוב ספריה תורגמו, וכמובן הם בסגנון קצת יותר פתוח מהמקובל, אבל עדיין נמצאים בכל הספריות החרדיות)
עת לקרוע ועת לתפור
פרחי בר
פרח קקטוס
הרים סביב לה

רחל שור: (ספרים רגשיים- חלקם מותחים בעיקר על שידוכים ומשפחה)
מעורבים
ציפורי לילה
אבוקה
הילדה שאת מחפשת
גזר דין
שלא נדע
התחלפות
עד ראיה
השבוע שבו הלכת
השבוע האחרון
מוגרלים
חנינה
נשארת אמא לתמיד
רוחות מדבר

רייזי שורץ:
ארץ נושבת

ש. אמיתי:
ועדיין חרוט

ש. ברקוביץ:
ילדים גדולים (ספר ציני וקורע על השנה הראשונה של זוג צעיר)

שרה ליאון: (לילדים. לא מתעכבת על הקומיקסים)
סדרת חלונות אור:
קרן אור
המסע לצרפת
חורף בפנימייה
קיץ בפנימייה
בית בארץ רחוקה
שבוע באיראן

ש. מלוביצקי:
קוביית קרח (ספר מדהים על חולת כליות בנימה אנושית ואפילו משעשעת)

שרה קיסנר:
מבצע לונדון (מתח לבנות...)
צופן ממעמקים (ילדים)
כאילו הכל בסדר (ילדים)
ליקר שוקולד
סתם שמונה מסתם שכונה במסתרי גן השעשועים (ילדים)
עיירה בצד הדרך (ילדים)
נאות מדבר
הנערה בעלת המזוודה הכחולה (נוער- ספר מדהים לבנות)
בטבעת זו
ילדי שושן העמק בפרשת חבלי קליטה
הקוץ בשושן העמק: תעלומה בירושלים
המרוץ לצמרת
האגוז (ילדים)
הנדנדה
הפקדון (ילדים)
חבורת האמיצים (ילדים):
האמיצים בתעלומת המחסן הנטוש
חבורת האמיצים בתעלומת החפצים הנעלמים
מסתורין בעכו (ילדים)
תעלומה בחדר שבע (ילדים)
יחזקאל (ילדים)
פריחת החבצלת (ילדים)
חנות הספרים של מיסטר סטון (ילדים)

תהילה יוספזון:
תמורות (ספר מדהים!!)

תמר מור: (בעיקר לבנות הנעורים)
כבשה סגולה
דברו עלי
ימים בלי תכלת
מחר
שש עשרה משולשים
לא חיפשתם אותי
ואם תמצאו
מחר יהיה יפה

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

היא כותבת כ"כ טוב! ומלא אמונה ותפילה... לדעת להעריך את החיים.

למרות שהם קצת עצובים מידי לפעמים...

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

בשליש שלישי קורה לי הרבה..

תשתי הרבה מים ותהיי במנוחה

אני לא מיובשת ודווקא היה יום בנחת

טוב נחיה ונראה

הלכתי להיבדק וראו פעילות רחמית

אמרו לשתות הרבה ולנוח

לא היתה פתיחה או משהו

אני לא מתרגשת מזה

פשוט מנסה לשתות כמה שיותר

ציר אמיתי מאוד כואב, אלו זו סתם הכנה

לק"י

וזה גם עניין אישי וכוח סבל.

אני ממש מרגיז אותי כזה כשאומרים לאישה בהריון כשיהיו לך צירים תדעי

כן ברור

השאלה היא לא על לידה פעילה דודה, אלה על ההתחלה…

לכולנו ברור שכנראה לא אלד בבית

אבל אם אני רוצה אפידורל אני לא רוצה להגיע בפתיחה תשע…

(לידה קודמת בפתיחה מלאה חשבתי שאני בפתיחה שלוש כי התקדם מהר… לא חשבתי לבקש עוד בדיקה, חשבתי שככה זה…)

אצלי הברקסטונים בכלל לא מורגשים

רק הבטן נהיית קשה

אבל זה לא מפריע לי לדבר ללכת , זה בלי שום כאב.

בצירים שמקדמים פתיחה יש הרגשה כאילו הגוף נשאב לתוך הציר, גם באלו של השלב החטטני, לפני פתיחה 3.

ויש כאב חד משמעית בצירים מקדמי לידה ולא מדומים. אבל ז כמובן רק אצלי

גפ עם הפיטוצין בהתחלה אמרתי לבעלי זה צירים? זה לא? זה התקשות? מה שלומנו?

יש לבעלי היום משהו חשוב מארבע עד חמש

אז אני אמרתי לריבוש"ע שהיום אפשר להתחיל צירים בארבע

ככה אעביר שעה עד שיסיים, גם אדע שזה משו, הוא יבוא נשים את האפרוחיות לישון עם חיבוק ונצא

נשמע לי תכנית מעולה

קאט ל

עוד שבועיים וחצי אני לוויתן 😂😭

בעזרת ה'

ממש לא מזמן

מתחילת תשיעי היו לי צירים קטנים, התקשויות של הבטן + כאב קטן בזמן התקשות.

אבל זה לא היה סדיר

הרופאה בבדיקה בתחילת תשיעי ידעה להגיד שכבר יש צירים (לא מוניטור או משהו, רק הרכישה את הבטן), אבל בגלל שזה לא היה סדיר זה לא היה כל כך משנה

ופשוט באיזשהו שלב זה הפך להיות סדיר, כל ציר התארך ולא היה רק כמה שניות, וכשניסיתי לא הצלחתי לישון איתם וגם כשנרדמתי התעוררתי.

אז אלו היו הסימנים בשבילי לדעת שעכשיו זה באמת מוביל ללידה בקרוב ולא רק הכנה כללית של הגוף.

אז אם זה חוזר שוב, הייתי מתחילה מלבדוק כמה זמן אורך כל ציר וכמה זמן יש בין ציר לציר. זה נראה לי נותן מדד די אמין

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

אצל אחת עבר כשהפכנו את כיוון הנסיעה, אצל אחד כשהפחתנו את כמות הנסיעות באופן דרמטי

אני משתדלת למשוך הרבה מעל גיל שנה נגד

וכשהפכנו זה התחלף בהקאות אצל חלק מהילדים ואז זה בכי קצר מאמצע הנסיעה עד שמקיאים

ולא לאורך כל הנסיעה...

מפסיקים להקיא אצלי בנתיים סביב גיל 5

הגיל הקטן שצורחים ואי אםשר לדבר איתם הוא נורא ואיום

אצלינו בגיל שנה וחצי בערך

מאוחרררר

כשהפכנו כיוון.

השלישית גם היתה ככה בהתחלה. עבר כמעט לגמרי ב"ה סביב גיל 4 חודשים

חיבוק

לתחוב גרביים מאחורי הכתפיים של התינוק בסלקל ומגבת מגולגלת מתחת לברכיים שלו.

לא זוכרת מי זאת היתה אבל היא אפילו צירפה סירטון. שווה לנסות.

בהדרגה

עד גיל שנה

חיבוק, זה סיוט סיוט סיוט סיוט

אצלנו לא היה שורד אפילו נסיעה של 2 דק בתוך השכונה, לאסוף את אחיו הגדול

אמאלה לבכות מלהיזכר...

גיל 2 ושמונה כזה אבל מאז שעבר הוא מטורף על נסיעות ובוכה כשמגיעים..."רוצה עוד באוטו עוד באוטו..."

מקוצוניות ולקיצוניות

מה שכן היום הוא מאוהב בנסיעות.

ובחזרה מהגן זה מה שמרגיע אותו ונכנסים לבית בנחת.

הפחתת נסיעות ''בזכות'' הקורונה.

דווקא השארנו נגד הכיוון עדיין גם אז כי בעיקרון ההמלצה של בטרם זה שנתיים. וכבר לא בכה אז זה לא היה זה.

זה היה אבל פשוט סיוט... ניסינו כמה דברים אבל כלום לא ממש הועיל. בגדול כל נסיעה הכפילה כי עצרנו כל כמה זמן.

בע''ה יעבור לכם מהר.

עד גיל בערך 10 חודשים זה צרחות של החיים עד שנרדם.ואז מתעורר וחוזר חלילה.. יאו זה היה קשוח ממש.

אבל היה עוזר כיסא בטיחות במקום סלקל

הוא היה יותר רגוע. יכול להיות שלא אהב את הסלקל בכלל? אולי לא היה לו נוח... בכיסא שמתאים מגיל 0 היה קצת יותר מרווח..

למפרע הבנתי פה מהפורום שיכול להיות שזה קשור לדלקות אוזניים... ובאמת לבת שלי היה הרבה דלקות אוזניים

מלא זמן נמנעתי מלנסוע כי זה היה מזעזע אבל אני חושבת שאחרי כמה חודשים היה שיפור משמעותי. לדעתי עד גיל חצי שנה עבר לגמרי.

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

צריך סנהדרין בשביל זה..

לא יודעת מה להגיד איתך באותה סירה… מאחלת לנו בשורות טובות בקרוב

דחוף

מעלה רעיון בעדינות, לא יודעת אם נכון בשבילך כרגע. אולי להשאיר את זה בידי שמיים? כשה' ירצה הוא ייתן, ובינתיים להתקדם מבחינה אישית ומקצועית, ובעזרת ה' כשיגיע תראי איך לשלב את הדברים...

הייתה לי מחשבה כזו שהשתעשעתי בה, אבל בסופו של דבר אני שואלת את עצמי עד מתי זה בכלל יהיה רלוונטי? הרי הגיל עולה, הפער העתידי גדל... אם אני עוד רוצה לעשות משהו זה עכשיו.

מה גם שאני כן צריכה להיות באיזה מעקב של מתי הביוץ כדי לדעת מתי תקופת הטהרה ואיך לסדר אותה.. קשה בסוף להתנתק ולהתעלם מזה.. ובאותו האופן, לא לדאוג להיות יחד סביב הביוץ (אצלי הוא רחוק מהטבילה אז זה גם ענין)

מכירה משפחות עם פערים גדולים, וזה יוצר קשרים שונים אבל לא פחות אוהבים ומיוחדים.

לגבי שאר הדברים זה באמת מורכב... בהצלחה!!

מזכירה לי מאוד את עצמי ...עם הציפייה הגדולה כל חודש שיקרה נס . הסיפור שלנו דומה ...

גם אני מוטרדת מהפער שגדל בין הקטן להריון חדש... ותוהה לעצמי איך יהיה לקטן לגדול בנפרד מהאחים שלו. אין לי תשובות. משתדלת להתפלל, להודות על כל הטוב הקיים, לחשוב עוד ועוד על השתדלויות שאפשר לעשות כמו לחפש עוד ייעוץ וכד'. והשאר להשאיר בידי שמים . אבל זה ממש בוערר בי 💖ממש מבינה אותך .

מברכת אותך שה' ימלא במהרה משאלות ליבך לטובה!!

תודה על ההזגהות, הלוואי וה' יברך אותנו בקרוב🌹

השאלה אם יש מה כן לעבוד מול הבעל איכשהו. וכן לעשות בדיקות בסיסיות (כולל זרע, זה בייסיק). כי זה כרגע את באפלה של הספק. יכול להיות שאם תדעי משהו שאפילו יגרום לכם להחלטה משותפת לוותר, תיהיה במקום יותר רגוע מאשר כל הערפל הזה. או שלא, לא תמיד ברור. אולי הוא יסכים להיות איתך במשהו יחסית מה''קל'' נגיד הזרעות או אפילו תזמון יחסים בדיוק לביוץ עם מעקב זקיקים וקצת תרופות, להגביל לכמה. לא יודעת, הייתי מתחרפנת לא להבין מה הולך בכלל. לא שזה בידיים שלנו בכל מקרה ועם כל תוצאה שלא תהיה, אבל במידת הכלים שיש לנו בעולם הזה בכל זאת. וגם אם הוא לא במאה שלם והוא מוכן לעשות איתך תהליך כלשהו, בהחלטה משותפת (אפילו אם חלילה כן מוצאים משהו ומחליטים לא להתערב אקטיבי ולשחרר), לפחות יוריד את הלבד וחוסר הוודאות הנורא הזה.

אגב עזבי את הפסים הדפוקים האלה. תעקבי אחרי ביוץ ותעשי בטא. מניסיון.

(בגדול יודעת מתי הביוץ, בכל מקרה משתדלים יום כן יום לא עד שבוודאות יודעת שעבר- עושה בדיקת דם לודא במידת הצורך). כלומר אני ממש על זה. הוא לא מודע. מבחינתו אני פשוט טובלת ואנחנו יחד...

לגבי תרופות, שאלה אם הוא יזרום, זה מעלה סיכוי להריון מרובה עוברים. אני בעד,כן? אבל נראה אם בעלי יאהב את הרעיון. הייתה לי מחשבה בעבר לנסות לעשות הזרעה ואז דרכה כבר תהיה בדיקת זרע. מזמן חשבתי על זה. בזמנו- הוא לא היה בעניין. מתלבטת אם לנסות ללכת לשם. (ויש לדעתי סיכוי שיש בעיה כזאת, מעדיפה לא להכנס לסיבה למה).

לפני קרוב לשנתיים נכנסתי להריון תוך כדי מניעה שנפל ממש מיד, זה כן קצת מעודד אותי. אבל לא מספיק. רוצה ילדים בריאים ושלמים🙏🏽

נראה לי שבאמת הכיוון עכשיו יהיה שיחה על המקום שלי מול זה ואז נראה מה יזרום לעשות. היתה לי מחשבה גם אולי ללכת לאיזה רב גדול.

מנסים מאוד שלא יעלה סיכוי למרובה עוברים. רצו לבטל לי פעם הזרעה בגלל כמה זקיקים. אבל בסוף עשו.

לא מאמינה שיתנו הזרעות ושום דבר בלי בדיקת זרע בכל מקרה זה דבר שצריך לעשות...

ממש בהצלחה בהכל וגם מול הבעל הלוואי שיצליח לך לגייס אותו לפחות לבירור קל.

שיתחיל להבין כמה זה חשוב לך ותהיי טיפה פחות לבד בסיפור הזה. לדעתי עצם ההסתרה יוצרת איזשהי מחיצה❤️‍🩹

כשהלב רוצה זה משהו שאי אפשר להסביר..

בעז"ה תפילות!

שתבדוק יותר לעומק את הדברים

בעלך יודע על הרגשות שלך?

אם הוא לא מתנגד לילד אולי שווה לשתף אותו כמה הרצון הזה עמוק אצלך ולשאול אותו אם אולי בכל זאת יהיה מוכן להתחיל טיפולים?

טיפולים זה חוויה לא פשוטה אבל בעיקר לאישה. בסוף המעורבות של הגבר נגמרת בלתת זרע פעם אחת וזהו. (אולי פעמים כי פעם אחת לבדיקה)

אם הכמיהה שלך כל כך גדולה אולי הוא יצליח להיות שם גם

מבינה אותך מאוד מאוד

חיבוק גדול ואמן שתהיה לך ישועה מהירה

ועוד משהו אחד, אם בעלך פחות כתובת לשיתוף הזה, הייתי מוצאת מישהי אחת שתהיה,

אפילו מטפלת טובה שתתמוך בך בתקופה הזאת

התכוונתי כמובן למעורבות טכנית. רגשית ודאי שזה משפיע על שני בני הזוג