והרושם הראשוני שלך מטעה. את עושה רושם של מישהי מונוטונית, משעממת, אולי קצת אדישה, ולא אחת שיש לה יותר מדי מה למכור (תודה באמת... כיף לשמוע
וזו הבעיה שלך שאת מבלבלת. כי כשמעט נכגסים יותר לעומק מגלים שזה לא כך. אבל אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. (וחוצמיזה שאת רווקה וזה אישיו אבל עזבו זה לא הנושא עכשיו).
למה אני שמה את זה פה?
כי זה משהו שמפיל אותי חזק גם בדייטים. כן יש בי צד מופנם. נכון, אני לא במצב שאי אפשר לנהל איתי שיח. ב"ה. בכלל לא. אבל לוקח זמן לגלות אותי, את כולי, את מה שיש מתחת למעטה הרגוע/ מאופק/אדיש/משעמם.
ולא, אין לי דרישה שלכל המדוייטים תהיה אותה מידה של סבלנות כדי להצליח להכיר אותי באמת.
אבל זה מתסכל. וכשאני שומעת את זה מעוד כיוונים זה עוד יותר מתסכל.
ובאמת שאין לי מושג איך לפרוץ את המעגל הזה. אני לא יכולה בכח.
ותאמיני לי שאני שבעת אימונים אישיים, ותהליכי עומק יסודיים יותר.
ז\ה חלק ממי שאני.
אבל העולם דורש ממני להיות אחרת.
ואני לא יכולה.
וזה לא פייר.
זהו.
אנסה לעודד אותך, "העולם דורש" זה לא בהכרח האמתאם רק נאמין
והאמת זה מה שמעניין. כל אחד עם ההתמודדויות הלא-פייריות שלו, והאתגר שלנו היא להפוך את התיסכול לקבלת העובדה שלא אנחנו מנהלים פה את העסק אלא הקב"ה, ששלח אותנו לתפקיד מסויים שכל תנאי המגרש שלנו מתאימים אליו בדיוק. מי שחס ושלום יש לו מגבלה גופנית שלא באשמתו, גם כן יכול לקחת את זה למקום של תיסכול והרמת ידיים, אבל מבחינה אמונית זאת תהיה טעות. יש לו התמודדות לקבוע יחס נכון למגבלה ולחיות איתה ואולי אפילו למצוא נקודות אור בתוכה.
דוגמה לנקודת אור ברושם ראשוני מטעה: רק מישהו שנמצא במערכת יחסים ארוכה איתך יגלה מי את באמת, ככה שהטוב שלך הוא יקר יותר. מי שרואה את מי שאת באמת זה אומר עליו שהוא קשור אלייך. ואפרופו השירשורים האחרונים, אנשים רעים ופוגעניים יתייאשו ממך מראש כנראה
אמורה להיות מודעות לזה בדייטים, ובאמת מהצד השני צריך לעבוד על הנקודה הזאת של לקחת בעירבון מוגבל את הרושם הראשוני.
יצא לי לשמוע במהלך בירורים כמה פעמים "היא קצת ביישנית ושקטה בהתחלה ולוקח לה זמן להיפתח, אז אל תטעה מהרושם הראשוני". זה עזר לי לשים את בצד ולקוות שזה ישתנה בהמשך (לא זכיתי להספיק לראות את השינוי אז אין לי את הניסוין להגיד מה היה בסוף..)
אז אולי תדאגי שישמעו את הפרט הזה עלייך מראש, זה יכול לעזור.
פיכ, אל תתני לאמירות החיצוניות להחליש אותך. המעטפת הזאת היא חלק ממי שאת. מה שאת כוללת בעסקת חבילה המהממת שלך זה העניין הזה שבהתחלה את יותר מאופקת. מי שיתאים לך באמת הוא אחד שיוכל להכיל גם את זה. את לא הבעיה. הבעיה היא בשיח הציבורי שאומר שכל מי שעוד לא התחתן כנראה יש בו משהו פגום שהוא צריך לתקן. וזאת טעות חמורה וגורם נזק אדיר בעיני. את טובה וראויה כפי שאת. מותר לך שתהיה לך מעטפת כזאת או אחרת, זה אנושי. לא עשית שום דבר רע.
אבל מה הכי אבסורדי? חזרתי אחרי הראיון לבית ההורים... וכולי מצוברחת ומספרת לאבא שלי על החוויה הלא נעימה הזאת... והוא אומר לי: "אבל זה באמת פידבק שאת מקבלת בעוד מעגלים בחיים וזה גורם לי לתהות על זה כמה את בנכונות להביא את עצמך בקשרים..........."
איזה מבאס!! אבל אי אפשר שכל העולם יהיו אנשים מוחצנים שעושים רעש ובלאגן על הרגע הראשון... ותאמיני לי, שהרבה פעמים בעבודה מחפשים דווקא את אלה שלא יעשו בלאגן. אני לא יודעת באיזה תחום את, אבל אצלנו כשגייסו עובדת, חיפשו דווקא מישהי רגועה שלא עושה בלאגנים.
וגם בשידוכים! רוב הזוגות מורכבים מאחד דומיננטי יותר ואחד פחות. מה שבטוח שיש לך שכל וכושר ניתוח ומי שיעבוד איתך / יתחתן איתך רק ירוויח!!
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אהבתי "נשמה ג'ינג'ית" סוף סוף אני יודעת איזה גווןחתולה ג'ינג'ית
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
תמיד היה לי קשה עם בחורים שנפתחו תוך שניה עוד לפני שהם בכלל הכירו אותי.. איפוק מעיד על יחס של כבוד לעולם הפנימי. זה יפיפה. (וזה אפילו אחד מהדברים שכבשו אותי אצל ארוסי😅) יש צד שזה מוזיל אם נותנים לכל אחד להיכנס אל העולם הפנימי שלנו. זה צריך גם להישאר משהו צנוע, נסתר..
פעם יצאתי עם בחורה שהיה קשה לה ממש ממש בדייטים ראשונים ובערך שעתיים וחצי לפני הדייט מישהי שביררתי אצלה עליה התקשרה אלי ואמרה לי שקשה לה ולנסות להתחשב בזה. זה ממש עזר לי בדייט.
גם אם לא שעתיים מראש להודיע - אבל זה הכי לגיטימי בעולם שהשדכן יעביר מסר שבהתחלה טיפה יותר קשה אבל זה יכול להיות משתלם אם בנאדם יודע מראש שזה עניין אז הוא יכול להתכונן לזהו להתייחס לזה בצורה שונ ואולי גם להיות יותר סבלני.
את לא צריכה שלכל המדוייטים תהיה סבלנות, את צריכה רק אחד שתהיה לו את הסבלנות ושהוא בכלל לא יצטרך אותה כי הוא פשוט יאהב בדיוק את הנקודה הזאת- את המופנמות הזאת בהתחלה ואת העובדה שלאט לאט מגלים כמה את מיוחדת ונעימה וטובה.
אל תשני את עצמך רק בגלל שמישהו אמר או שמישהו חושב שככה תגיעי ליעד לדעתו. תהיי מי שאת ותסמכי על הקב"ה שיגיע האחד שיאהב אותך בדיוק בגלל מי שאת.
כלומר, מי שתתאים לו הפנימיות שלך, יזהה את זה גם ברושם הראשוני
מי שלא מתאים לו, לא יזהה את זה בהתחלה וגם לא אחר כך
יש הרבה אנשים שיש דואליות ביחס של אנשים אליהם, וזה בגלל שיש כמה רמות של עומק בין הרושם הראשוני לעומק
מצד שני, אני זוכר מישהי שיצאתי איתה ולקח לי זמן לראות את העומק מאחורי הרושם הראשוני שהיה מאד רדוד - אבל זה בגלל שניסיתי לחפש את העומק ולכן לא מצאתי אותו, עד ששחררתי ואז גיליתי את העומק
ועוד דבר ממש ממש חשוב - אל תנסי להיות מלאכותית. מי שירצה אותך כמו שאת ירצה אותך כך, ומי שלא - אם העמדת פנים תעזור, זה קצת מחשיד. אם את רוצה, את יכולה לעבוד על לפתח יכולות שיחה שנותנות רושם ראשוני אחר, אבל לא כהעמדת פנים אלא שזה באמת יהיה חלק מההתנהלות שלך
בסוף, האנשים שאומרים אמירות כאלה לא מספיק מבינים בנפש ובטח שלא במופנמים.
מניסיוני, יש אנשים ששופטים ככה וזה חבל אבל לא כולם. יש לא מעט שיודעים להעריך
.
תהיי מי שאת, זה הבסיס.
על גבי הבסיס הזה אפשר להוסיף: ללמוד על נושא המופנמות, להתכתב לפעמים במקום לדבר כי נראה שאת טובה בזה, ללמוד על דרכים נוספות לתת הרגשה טובה ושיראו את הטוב שבך. אוכל להרחיב עוד בפרטי.
פחות או יותר זה היה ככה: היא היתה במקום קצת קשה\תקוע מבחינת יצירה (והתפתחות אישית?), ובתחושה קשה היא נכנסה לחדר והחליטה לא לצאת עד שיהיה לה משהו. וזאת התוצאה.
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."
