אז מי שעקבה פה יודעת שעד שבוע 38 היא היתה מצג עכוז ועשיתי היפוך שעבר בהצלחה אצל פרופ' פלוטקין בפרטי.
כל הזמן עוד היה חשש שתתהפך חזרה... הייתי בטוחה שההיפוך לא יצליח ואלד מיד אחר כך בקיסרי וב"ה עבר טוב אבל אז הרגשתי שאין לי מושג מתי תהיה הלידה
הזמן עובד וכלום... לא צירים, לא ברקסטונים, לא כלום. פשוט רגיל.
אני מתקרבת ל40 ומתחילה להיות בלתי נסבלת, כבד לי אני במתח קצת חוששת מהלידה רוצה לדעת איך היא תהיה ורוצה בעיקר להחזיק את התינוקת ולהיות אחרי.
שבוע 39+4 שבת אצל ההורים שלי לא מרגישה תנועות כמעט יוצאים לבית חולים ואז היא מואילה בטובה לבעוט ושוב אני מתלבטת אם אני שמחה או מבואסת. רוצה ללדת. אחותי תכננת להתארס שבוע אחרי ואני רוצה ללדת לפני. היא אומרת לי שעד התאריך אני יולדת וזה נראה לי לא הגיוני.
יום שני יום לפני התאריך אני כבר ממש במתח מחליטה לעשות זירוזים טבעיים אבל לא תרופות וכאלה- הליכה ארוכה, עיסוי פטמות, אמבטיה מרגיעה וכזה...
לא מרגישה שעוזר עדיין בלי צירים הולכים לישון ואני מבואסת בטירוף.
עכשיו מתחיל האקשן:
12 וחצי בלילה קמה לשירותים עם הרגשה של עצירות וכואבת לי הבטן כאב של עצירות לא עובר מחליטה להתקלח עם מים חמים כי זה עוזר לכאב בטן, תוך כדי שמה לב שזה כאב בגלים מחליטה לנסות לתזמן אולי זה צירים. רואה שיש כל 3 דקות ציר של חצי דקה זה צפוף מאוד אז מחליטה להעיר את בעלי ולקרוא לאבא שלי ואחותי שיצאו (אחותי נשארה עם הגדולה בבית שלנו) תוך כדי שהם בדרך מתחילה ירידת מים ואז אני נרגעת כי יודעת שאין סיכוי שנחזור בלי התינוקת.
רבע לארבע מגיעים לבית חולים, יש לי צירים סדירים והם כואבים אבל אני מתמודדת איתם יפה ולא נראית להם מספיק כאובה אז לא ממש מתייחסים אלי. יש לי ג'יביאס חיובי ועוד בעיה בריאותית שמחייבת תרופה מסויימת בלידה (ולכן גם אסור לי אפידורל) אז אני מנסה לזרז אותם לבדוק אותי ולהתחיל עם הכל.
האחות בודקת- יש ירידת מים פתיחה 3 ראש מאוד גבוה צוואר אחורי לפחות מצג ראש.
היא מייאשת אותי שיש עוד המון זמן כי הצוואר ממש אחורי. מחברת למוניטור והולכת.
מתחיל לי צירים ממש חזקים ורואים במוניטור שבערך איך שנגמר ציר מתחיל חדש. נמאס לי לשכב על הגב אני רוצה חדר לידה, מקלחת, כדור פיזיו לזוז, כואב לי ממש.
בעלי קורא לאחות שאומרת שאני יכולה לעמוד ועוד מעט יבדקו אותי אני עומדת והמוניטור במקום דופק עוברי קולט דופק אימהי אז זה לא טוב.
אני מבקשת להיכנס לחדר לידה טבעי ואומרים לי שיכניסו אותי אחרי שאשכב רבע שעה למוניטור תקין.
6.20 אומרת לאמא שלי לצאת כי נאסרנו, יש דם.
7 אמא שלי באה ואני שוב מבקשת להיכנס לחדר לידה אז מכניסים אותי ו- חדר ישן. ממש חשוב לי הנראות והאווירה אז ביקשתי לעבור חדר אמרו לי שאין. או להישאר פה או מיון, החלטתי להישאר בתקווה שאם יתפנה חדר יעבירו אותי.
מגיעה מיילדת נראית זקנה אני מתבאסת אבל זורמת- בדיעבד מיילדת מדהימה!!!! לא יכלתי לבקש טוב יותר.
מבקשת ממנה לבדוק פתיחה היא מעדיפה שלא כי אני עם ירידת מים אבל אני ממש מתעקשת פתיחה 4 צוואר קדמי. מתעודדת שהצוואר קדמי
היא מציעה לי גז צחוק שזכור לי כחוויה לא טובה מהלידה הקודמת אבל היא משכנעת אותי לנסות, ששינו משהו במערכת. אני מנסה חצי שעה טיפה מרפה אותי אבל מציק לי השכיבה הזו על הגב וחוסר היכולת להתמודד עם הצירים ואני מפסיקה. הלכתי לשירותים והיא נכנסה וממש נלחצה שקמתי ושאני בלי ניטור אחרי גז צחוק אז חזרתי לשכב. היא ראתה שאני סובלת והציעה לבדוק פתיחה- השעה 8 בבוקר פתיחה 6!! התקדמנו.
היא רואה שאני סובלת ועוזרת לי לעמוד על הברכיים להישען על גב המיטה שהיא העמידה והיא עושה לי עיסויים. כל ציר אני מתרכזת מאוד בעצמי נושמת עמוק ובין ציר לציר מגיבה לסביבה ומדברת.
היא היתה בהלם איך אני אסופה ומרוכזת ואמרה לי שזה מדהים ומצויין וזה עודד אותי ממש.
אני מרגישה שהלחץ ממש משמעותי אבל תכלס מתחילת הלידה בערך מרגישה לחץ אז מתלבטת
8.30 היא בודקת- פתיחה 8! אנחנו מתלהבים ומתרגשים אבל הכאבים מטורפים וממש קשה לי.
אחרי 3 צירים פשוט נשכבתי על הגב והודעתי לה שאני יולדת ומתחילה ללחוץ. היא מיד מתארגנת באמת פתיחה מלאה.
היא מבקשת ממני להיות איתה ולא ללחוץ כשהיא אומרת כדי לנסות לשמור שלא אקרע.
היא רואה שאני מתחילה להקרע ועושה חתך יזום.
09:07 הנסיכה בחוץ. מניחים אותה עלי והיא מהממת. קופי של אחותה, ג'ינג'ית קטנה😍
אני מרגישה מדהים! תוך כדי שתופרים אותי מתכתבת כבר עם כל העולם. אושר.
והיא תינוקת מדהימה, ורגועה (הגדולה היתה קשה) ב"ה.
בסוף כולם יוצאים
כל הזמן עוד היה חשש שתתהפך חזרה... הייתי בטוחה שההיפוך לא יצליח ואלד מיד אחר כך בקיסרי וב"ה עבר טוב אבל אז הרגשתי שאין לי מושג מתי תהיה הלידה
הזמן עובד וכלום... לא צירים, לא ברקסטונים, לא כלום. פשוט רגיל.
אני מתקרבת ל40 ומתחילה להיות בלתי נסבלת, כבד לי אני במתח קצת חוששת מהלידה רוצה לדעת איך היא תהיה ורוצה בעיקר להחזיק את התינוקת ולהיות אחרי.
שבוע 39+4 שבת אצל ההורים שלי לא מרגישה תנועות כמעט יוצאים לבית חולים ואז היא מואילה בטובה לבעוט ושוב אני מתלבטת אם אני שמחה או מבואסת. רוצה ללדת. אחותי תכננת להתארס שבוע אחרי ואני רוצה ללדת לפני. היא אומרת לי שעד התאריך אני יולדת וזה נראה לי לא הגיוני.
יום שני יום לפני התאריך אני כבר ממש במתח מחליטה לעשות זירוזים טבעיים אבל לא תרופות וכאלה- הליכה ארוכה, עיסוי פטמות, אמבטיה מרגיעה וכזה...
לא מרגישה שעוזר עדיין בלי צירים הולכים לישון ואני מבואסת בטירוף.
עכשיו מתחיל האקשן:
12 וחצי בלילה קמה לשירותים עם הרגשה של עצירות וכואבת לי הבטן כאב של עצירות לא עובר מחליטה להתקלח עם מים חמים כי זה עוזר לכאב בטן, תוך כדי שמה לב שזה כאב בגלים מחליטה לנסות לתזמן אולי זה צירים. רואה שיש כל 3 דקות ציר של חצי דקה זה צפוף מאוד אז מחליטה להעיר את בעלי ולקרוא לאבא שלי ואחותי שיצאו (אחותי נשארה עם הגדולה בבית שלנו) תוך כדי שהם בדרך מתחילה ירידת מים ואז אני נרגעת כי יודעת שאין סיכוי שנחזור בלי התינוקת.
רבע לארבע מגיעים לבית חולים, יש לי צירים סדירים והם כואבים אבל אני מתמודדת איתם יפה ולא נראית להם מספיק כאובה אז לא ממש מתייחסים אלי. יש לי ג'יביאס חיובי ועוד בעיה בריאותית שמחייבת תרופה מסויימת בלידה (ולכן גם אסור לי אפידורל) אז אני מנסה לזרז אותם לבדוק אותי ולהתחיל עם הכל.
האחות בודקת- יש ירידת מים פתיחה 3 ראש מאוד גבוה צוואר אחורי לפחות מצג ראש.
היא מייאשת אותי שיש עוד המון זמן כי הצוואר ממש אחורי. מחברת למוניטור והולכת.
מתחיל לי צירים ממש חזקים ורואים במוניטור שבערך איך שנגמר ציר מתחיל חדש. נמאס לי לשכב על הגב אני רוצה חדר לידה, מקלחת, כדור פיזיו לזוז, כואב לי ממש.
בעלי קורא לאחות שאומרת שאני יכולה לעמוד ועוד מעט יבדקו אותי אני עומדת והמוניטור במקום דופק עוברי קולט דופק אימהי אז זה לא טוב.
אני מבקשת להיכנס לחדר לידה טבעי ואומרים לי שיכניסו אותי אחרי שאשכב רבע שעה למוניטור תקין.
6.20 אומרת לאמא שלי לצאת כי נאסרנו, יש דם.
7 אמא שלי באה ואני שוב מבקשת להיכנס לחדר לידה אז מכניסים אותי ו- חדר ישן. ממש חשוב לי הנראות והאווירה אז ביקשתי לעבור חדר אמרו לי שאין. או להישאר פה או מיון, החלטתי להישאר בתקווה שאם יתפנה חדר יעבירו אותי.
מגיעה מיילדת נראית זקנה אני מתבאסת אבל זורמת- בדיעבד מיילדת מדהימה!!!! לא יכלתי לבקש טוב יותר.
מבקשת ממנה לבדוק פתיחה היא מעדיפה שלא כי אני עם ירידת מים אבל אני ממש מתעקשת פתיחה 4 צוואר קדמי. מתעודדת שהצוואר קדמי
היא מציעה לי גז צחוק שזכור לי כחוויה לא טובה מהלידה הקודמת אבל היא משכנעת אותי לנסות, ששינו משהו במערכת. אני מנסה חצי שעה טיפה מרפה אותי אבל מציק לי השכיבה הזו על הגב וחוסר היכולת להתמודד עם הצירים ואני מפסיקה. הלכתי לשירותים והיא נכנסה וממש נלחצה שקמתי ושאני בלי ניטור אחרי גז צחוק אז חזרתי לשכב. היא ראתה שאני סובלת והציעה לבדוק פתיחה- השעה 8 בבוקר פתיחה 6!! התקדמנו.
היא רואה שאני סובלת ועוזרת לי לעמוד על הברכיים להישען על גב המיטה שהיא העמידה והיא עושה לי עיסויים. כל ציר אני מתרכזת מאוד בעצמי נושמת עמוק ובין ציר לציר מגיבה לסביבה ומדברת.
היא היתה בהלם איך אני אסופה ומרוכזת ואמרה לי שזה מדהים ומצויין וזה עודד אותי ממש.
אני מרגישה שהלחץ ממש משמעותי אבל תכלס מתחילת הלידה בערך מרגישה לחץ אז מתלבטת
8.30 היא בודקת- פתיחה 8! אנחנו מתלהבים ומתרגשים אבל הכאבים מטורפים וממש קשה לי.
אחרי 3 צירים פשוט נשכבתי על הגב והודעתי לה שאני יולדת ומתחילה ללחוץ. היא מיד מתארגנת באמת פתיחה מלאה.
היא מבקשת ממני להיות איתה ולא ללחוץ כשהיא אומרת כדי לנסות לשמור שלא אקרע.
היא רואה שאני מתחילה להקרע ועושה חתך יזום.
09:07 הנסיכה בחוץ. מניחים אותה עלי והיא מהממת. קופי של אחותה, ג'ינג'ית קטנה😍
אני מרגישה מדהים! תוך כדי שתופרים אותי מתכתבת כבר עם כל העולם. אושר.
והיא תינוקת מדהימה, ורגועה (הגדולה היתה קשה) ב"ה.
בסוף כולם יוצאים
