וגדולות הרבה הרבה יותר

לרכישה גרועה במליונים יכולות להיות השלכות ארוכות ומשמעותיות בהרבה 

א. אתה קובע איזה מסלול משכנתא לקחת, ואתה תמיד יכול לבחור לקחת מסלול לא צמוד לכלום עם ריבית קבועה.

ב. גם אם תהיה עלייה היא תהיה נמוכה בדרך כלל, מאות שקלים בחודש במקרה המאוד מאוד רע. בשכירות זה יכול להיות יותר מזה.

ג. למשכנתא יש תאריך סיום, וכל עלייה בריבית או הצמדה כלשהי חלה רק על החלק שעוד לא שילמת. ברגע שתשלם הכל - לא יהיו יותר עליות. שילמת אחוז גבוה? העליות לא ישפיעו עליך הרבה.

כל אחד מאיתנו ירצה להרוויח את המקסימום שהוא יכול עבור הון או זמן שהוא משקיע, זו לא חמדנות אלא הדרך של העולם להתקדם.

כשנותנים לכולם את אותו הדבר בלי קשר לכמה הם עבדו או השקיעו, מקבלים מקום שבו אף אחד לא רוצה לצאת מהמיטה ולייצר ערך לאנשים אחרים.

כמובן, אם השכרת דירות תהיה עסק לא משתלם, פחות ופחות אנשים יקנו דירות להשקעה - מה שיגרום למחסור של דירות בשכירות ו... יעלה את המחיר (כי יהיו יותר דורשים לכל דירה פנויה).

אני רואה בכל מיני מקומות (וגם דרך חברים וכו') מה השכר המקובל לדרגה, לוותק, לניסיון, להשכלה שלי וכו' - וזה השכר שאני מבקש מהמעסיק. האם יש לי "צורך כלכלי" בשכר הזה? זה לא עניינו.

יכול להיות שאני יורש של מיליונים, ועדיין אני מבקש את השכר *המקסימלי* שמגיע לי על עבודתי וזה הכי לגיטימי.

אם יהיו יותר אנשים שיקנו דירות ממה שאנשים רוצים לגור בשכירות - בעלי הדירות ייתקעו ולא יוכלו להשכיר, או שהם ישכירו במחירים מגוחכים שלא יצדיקו את ההשקעה.

מי שקונה עונה על צורך אמיתי של השוק, זה שהוא עושה זאת בשביל להרוויח מכך זה לא באג אלא פיצ'ר.

ברגע שהשוק יהיה רווי בדירות - המחירים יירדו ומספר המשקיעים יירד.

"מלחמה בקוני הדירות" (השימוש במילה "מלחמה" מזעזע בעייני) רק תעלה את מחירי השכירות, בין אם בגלל שבעלי הדירות יגלגלו את עלות המלחמה לשוכרים (כמו כל בעל עסק שמגלגל ללקוח את העלויות שלו), ובין אם בגלל שיהיו פחות בעלי דירות ולכן ההיצע יקטן בעוד הביקוש יישאר כפי שהוא.

אני אחזור על מה שאמרתי גם שם

כלכלית - שכירות יותר זול אם אתה משקיע נכון את הכסף.

פסיכולוגית/נוחות - כל אחד והמקום שלו.

אני נשוי טרי. נשוי רק 6 וחצי שנים. עברתי 3 דירות.

3 הפעמים שעברתי זה היה מבחירה. בחירה שלי. לא של בעל הדירה.

אם הייתי קונה הייתי נתקע. למכור ולקנות שוב זה סרט הרבה יותר מסובך.

הרבה יותר נוח לי הגמישות שלי כיום לעבור דירה.

וכן, יש בעלי דירות שהם לא נעימים ולא כיף איתם ולא מטפלים ונותנים התראות קצרות ומעלים את השכ''ד (לגיטימי) זה חלק ממה שאתה בודק כשאתה שוכר דירה - את הבעל בית. מדברים עם הדיירים הקודמים..

אני אוהב לחתום על חוזה לשנתיים. מחפש בעלי דירה שמחפשים שוכרים לטווח ארוך. לשנינו זה נוח. לשנינו יותר יעיל חוזה פעם בשנתיים. מלבד איזורי הביקוש שתמיד יהיו לך שוכרים בכל מחיר הזוי שתתן - שוכר טוב זה נכס.

בעל בית טוב זה נכס.

הקרובים

הסיבה היחידה שאני רוצה בית משלי זה מטבח ענק לשחק בו...

אני מבטיח לך שאם היית משקיעה את הכסף נכון היום היה לך יותר מאשר אם היית קונה דירה.

התשואות בעשור וחצי האחרונים בשוק ההון פשוט הזויות

כל עוד את לא גרה ביישובון קטנטן שאין בו היצע של דירות או שיש לך דרישות סופר מפורטות למה הבית שלך - אפשר למצוא יחסית בקלות דירות, העלויות של המעבר ממש לא אסטרונומיות ביחס לחלופות הכלכליות.

 החיים הם לא מתמטיקה זה נכון.

אבל מי שלא מבין את המתמטיקה של החיים ושל הכסף ועובד רק לפי יפורים ורגשי מקבל החלטות ממקום לא נכון.

אני חוזר ואומר מה שהדגשתי גם אז

כלכלית טהור - עדיף להשקיע ולשכור.

נוחות/פסיכולוגית/יציבות - כל אחד כמה שזה מפריע לו.

לגיטימי להחליט לקנות בית למרות המחיר הכלכלי בבשביל הנוחות והיציבות

רק לא להתחיל לספר לכולם ולחשוב בעצמך שזה הדבר הכי נכון כלכלית

למה? כי אז יש המון המון צעירים ש'חייבים' לקנות דירה כי זה הדבר הכי נכון כלכלית למרות שבכלל אין להם את הצורך הזה

א שוק ההון עשה יותר. תראי, את יכולה להגיד היתה לי אופציה מצויינת ספציפית מאד, גם במניות היו אופציות מסויימות (תדמייני כמה הרוויח מי שהשקיע לפני עשור בביטקויין אפל נטפליקס או אמזון) אבל הממוצע - המדד עשה 220 אחוז. ז''א על כל 100,000 ששמת ב2010 היו לך היום 320,000 של. את עדיין בטוחה שהיית מרוויחה יותר?

ב לא אמרתי לעזוב קהילה ומוסדות.ההורים שלי עברו באותה עיר 3 דירות עם אותה עבודה ואותם מוסדות.

ג מכיר הרבה אנשים באיזור גיל ה40 לחייהם שגרים בשכירות ומרוצים. וזה מבחירה הם יכולים לקנות דירה גם בלי משכנתא.

ד אני צעיר נכון, ובהחלט מעניין אותי ה תהיה דעתי בעתיד. ברור לי שבשלב מסויים יגיע היום בו הנוחות תהיה שווה לי את המחיר הכלכלי, כל עוד זה לא קרה אין לי סיבה לקנות למגורים

ה המתחח הזה לא קים אצלי. יעלו פי 2? יש לי את היכולת לשלם כי אני  מתנהל כלכלית נכון. ישפץ או לא? זה לא מתח. מקסימום אני אתקן על חשבוני ואנסה להתקזז מולו - ואם לא לא נורא. שווה לי לשלם עוד 200 שח בחודש ולהיות רגוע.

א 100,000 + 200,000 זה 300,000 כפול 3 זה 900,000 בקרית ארבע יש דירות עם חצר בפחות.
 אני אתן דוגמא להשקעות שהצליחו יותר או פחות ותגידי לי את אם בשוק ההון אין גם 'מציאות' כאלו.

ב אני מכיר גם אנשים שנדפקו כשהם קנו דירה. השאלה היא מה הסטיטסטיקה. לא מה כמה סיפורים שאני מכיר..

ג נשואים + 5-6 ילדים בכל מיני מקומות קריות, רחובות, צפת, יו''ש, באר שבע. ירושלים.

ד לא הבנתי. אשמח אם תסבירי. (אם הכוונה למה עדיף לקנות בגיל 50-70 ולא עכשיו הסיבה פשוטה. אני עכשיו לוקח את ההון עצמי משקיע אותו 30-40 שנה  ואז במקום לשלם 30 שנה משכנתא הוא בונה לי את עצמו ויהיה שווה הרבה יותר מרק בית עוד כמה עשרות שנים. רק מהרווחים אני אקנה בית ועדיין ישאר לי הרבה ממה לחיות.

ה - אני אגיד לך סוד. אפשר לשכור מאנשים שיש להם כבר דירה שהם גרים בה. והדירה מבחינתם זה נכס שיתן להם שכירות לפנסיה. אין להם סיבה למכור או לבוא ולגור בה. זה חלק ממה שבדקתי כששכרתי בעבר דירה (כיום אני שוכר מאמנה אז זה לא רלוונטי)

על התיקונים היקרים אני אריב איתו ויוציא ממנו את הכסף או אוותר. (גם בדירה בבעלותך יש הוצאות ותיקונים. גם ככה אתה תוציא את הכסף)

זה שאצל רוב האנשים דיור זה 30-40 אחוז זה התנהלות כלכלית לא נכונה.
ממוצע הכנסות למשק בית הוא 15,800 שח. שליש מזה זה 5000 שח. 40 אחוז מזה זה 6000 שח. מי שמכניס 15000 ומוציא 5000 מזה על שכירות מתנהל לא נכון. אתה לא יכול להכניס פחות מהממוצע ולהוציא על דירה יותר מהממוצע.

אני משתדל להכניס יותר מהממוצע ולהוציא על דירה פחות מהממוצע 0כשאתה לא גר בת''א זה לא מסובך מידי) גם אם יכפילו לי שכ''ד אני לא אגיע היום ל40% מההכנסות

יותר

אבל אין לי כוח להמשיך להתווכח. את פשוט לא קוראת מה שאני כותב מתוך מקום של לשמוע. אחרת רוב השאלות שלך לא היו עולות

א גם אני דיברתי על בית חד בחצר. לא על דירה ולא על דו.

איך הגעתי לסכום הזה? אמרת שהיית מוציאה 300 אלף שח. הראנו שב12 שנה האחרונות 300 אלף שח הפכו לכמיליון שח. שזה מספיק לבית כזה למשל בקרית ארבע. פי 7 מ100 אלף זה 700 אלף.

אני לא מדבר על השקעות מסוכנות שהניבו הרבה יותר כמו שהראתי אלא על מדד 'טיפש' על ממוצע. על דבר שכבר עשרות שנים מומחי השקעות אומרים שבו הכי בטוח להשקיע.

את מכירה בנדוד שנמחק לו בבורסה אני מכיר אנשים שנמחק להם בנדלן. (בעיקר עסקאות כמו שאמרת. קרקע ובית ישן ונטוש או רק קרקע שאיבדה ערך בכל מיני מושבים ויישובים)

ב אני מדבר על סטטיסטיקות ואת שוב אומרת חברות שלי. את מדברת על זה שזה לא השקעה איזוטרית שהוצעה רק לך ואת מספרת שזה קרקע ביישוב שמי ערב לך שיתפתח. זו עסקא בסיכון...  

אף אחד לא אומר שהנדלן לא עולה אלא ששוק ההון עולה יותר.

הצרות שאת חושבת שהם כמה אלפים מגיעים בסופו של יום להמוני דירות שנמכרות בהפסד ריאלי. אם את רוצה מקור ובאמת תקראי (אפילו יש סרטון על זה, יותר קל) אני מוכן למצוא לך אותו. כן. דירות נמכרות בהפסד. בעיקר בפריפריה וביישובים כמו שהציעו לך. זה קורה. 

ג  - שכוייח אין לי מה לענות

ד - כיוון שאני מכיר את עצמי אני לא אהיה מופתע  מאד אם זה יקרה. מה שכן אני אעשה מהלך מודע. בדיוק כמו שאני אוהב בשר איכותי ומשלם עליו בהתאם. אוהב וויסקי טוב ומשלם עליו בהתאם. אוהב ספרי קודש ומשלם עליהם בהתאם. אוהב ללכת למסעדות ומשלם על זה בהתאם גם כאן כשארצה אני אעשה מה שאני עושה בכל רכישה גדולה - אבדוק מה המחיר האם אני יכול לעמוד בו והאם אני רוצה לעמוד בו ואז כשיהיה לי את שלושת התשובות ביד - אני אקנה או לא אקנה. אני חושב שייקח זמן. אני חושב שהמצב הכלכלי שלי בגיל 35-40 יהיה בעז'''ה טוב מהממוצע בגלל ההתנהלות עד אז ואני אוכל לאפשר לעצמי לקנות דירה או בית שטובים לי בלי לשעבד את עצמי לבנק 30 שנה.

ה - אני משתתף בצערך. חתיכת חוסר מזל מעצבן. אני עכשיו מבין יותר טוב מאיפה את אומרת את הדברים. זו חוויה אישי לא נעימה פעם אחר פעם. אבל אני ממש מקווה שתביני שיש אנשים הגונים, שנותנים שכירות לאורך שנים ובטוב.

ו - אני לא רוצה לכתוב את המספרים שאני מוציא ומכניס כי זה לא רלוונטי. אבל הדוגמא שלך לא טובה. גם אם יכפילו לי את השכירות פי 2 ואפילו פי 2.5 אני לא מגיע ל30% מההכנסות שלנו. כן, אם יכפילו לי את השכ''ד אני אצטרך לוותר על ינוקים אחרים או לעבוד קצת יותר. אבל זה בחירה שלי.

(לפני שנה וחצי חשבנו לעבור דירה. ומצאנו דירת גן חלומית גדולה פי 2 מהדירה הקודמת עם חצר ענקית במיקום יפהפה. המחיר היה פי 2 ממה שאנחנו משלמים עכשיו. אפילו קצת יותר. ו... ואאלה. לא היה לי בעיה כלכלית לעבור לשם וגם אם הוא היה מייקר בעוד הכפלה הייתי מסתדר. אממה -  בחרנו להשאר ביישוב שלנו. לא מתוך קמצנות אלא מתוך שליחות שלנו במקום בו היינו. 

מה שאני מנסה להגיד זה שעם סייעתא דשמייא והתנהלות נכונה - דיור לא צריך להיות יותר מ 20-25 אחוז מההוצאה. אתה מכניס כמשפחה 10,000 זה טירוף להוציא  יותר מ2500 שח על דיור. זה נראה הגיוני כשאתם רווקים או הורים לתינוק קטן. אבל כשזה משפחה, כבר 3-4 ילדים. אם אתה מוציא 4000 שח על שכירות תוסיף חשמל מים ארנונה  נסיעות חינוך אין ממה לחיות. 

עשיתי את הטעות הזאת בהתחלה. היום אני מאד נזהר מזה. אני ידאג להגדיל הכנסה, שיהיה לי לחוית בנוחות ובשפע בלי לחץ כל רגע אם אני יכול לקנות או לא יכול לקנות. שיהיה לי לחסוך לילדים ולמשפחה לעתיד, שיהיה לי לתת צדקה בשפע. שיהיה לי להתפנק כשאני רוצה... כן,, אני עובד בשביל זה קשה. אבל זה אפשרי. לפחות אפשרי לשאוף לשם. והדרך להגיע למצב כלכלי כזה לא עוברת דרך להשתעבד ל30 שנה הקרובות ל 40 אחוז מההכנסה שלך על משכנתא לדיור.

נכון, יש הוצאות נלוות ללגור ב'חור' ויש לגור באמצע. במקומות כמו קרית ארבע מעלה אדומים  שיש תעסוקה ותחבצ וקופח וחנויות וגנים. או בכוכב יעקב בית אל תל ציון שקרובים לירושלים או בפריפריה אחרת. אבל ההבדל הגדול הוא שזה גמיש אני יכול לוותר על הרבה מההוצאות האלו כשאין. אני יכול לעבור לאוטובוס, לנסוע פחות, לוותר על צהרון, למכור רכב. התחייבתי למשכנתא מתוך הבנה(לא נכונה) שזה הדרך שלי לעצמאות כלכלית - כמה שאני אהיה חנוק אני לא אמכור. וזה הבעיה. מעמיסים התחייבות במקום דברים גמישים...

זהו. סיימתי להגיד את שלי. אני לא אשאר להתווכח על זה כי הדיון די מיצה את עצמו.

בהצלחה רבה!

זה יכולת למנף את עצמך בעזרת דירה

ותשלום מס שבדירה יחידה כמעט ולא קיים

אציג לך תרחיש הגיוני

יש לך 300K הון אפשרות השקעה ל25 שנים

השקעה בבורסה ל25 שנים (נגיד SP500, הלוואי שימשיך לעלות כך גם ב25 שנה הקרובות)

ב25 שנה האחרונות SP500 עלה בערך פי 4.15

(שער 6/1997 היה בערך 900 נק'

שער  היום 3750 נק

משמע יש לך 300*4.15= 1.245 מיליון. הרבה לא?

אבל שאתה בא לממש, כמה יש לך על הרווחים יקחו לך 25% מס

משמע יש לך ביד מליון ש"ח נקי

נלך לדירה, עבור 300 אלף תוכל לקחת משכנתא של עוד 600 אלף (אפשר גם יותר)

הדירה עולה 900 אלף ש"ח

החזר חודשי קבוע (בשביל החישוב הנוח, כן?) 

לקחתי ריבית קבועה של 4% זה לא מעט, אבל זה מפשט את החישוב

החזר חודשי בערך 3150

דירה כזאת אתה משכיר 3300 בערך 

כך שהשכירות משלמת את המשכנתא, ובעודף שנוצר אתה מגשר על איזה חודש פעם בפעם שנים שאין לך שוכר או איזה תיקון קטן שיש

על ההכנסות מהדירה אתה לא משלם מיסים,

והם לא נכנסים כרגע לחיסכון, כי כמו שאמרו הם פלוס מינוס מתקזזים עם ההוצאות)

מחירי הדירות עלו בערך פי 3  (תכלס קצת יותר) ב25 שנה האחרונות (ונניח שימשיכו לעלות כך)

כך שהדירה שקנית ב900 אלף

תהיה שווה  2.7 מיליון

ובגלל שזאת מכירה של דירה יחידה, אתה תהיה פטור ממס שבח על הדירה הזאת

אז מי אמר שמשתלם להשקיע בשוק ההון?

וזה לא משנה אם מדברים על דירה להשקעה  יחידה או דירה למגורים 

כי זה תכלס אותו דבר כי אם אני לא אגור בדירה שלי, אצטרך לשכור אחרת.

אז נכון שעל הנייר מדד S&P500 עלה 415%

לעומת 300% במחירי הדירות

אבל שיורדים לשטח, רואים שעדיין משתלם להשקיע בדירות

א לפני 25 שנה יכלת להשקיע בקופת גמל אחרי 15 שנה למשוך בפטור מלא ממס

ב גם בשוק ההון אפשר למנף. וגם התעלמת מהעלויות הנלוות של נדלן

ג ההוצאות על דירה הם הרבה יותר מ150 בחודש

אבל זה פטור.

ב האחוזים הרבה יותר זניחים. 

ג לטווח רחוק אני לא מסכים איתך. אני כן מסכים שאפשר להרוויח מלקנות ולמכור ולקנות ולמכור כל 10-15 שנה יותר משוק ההון. בסופו של יום זה כבר משהו אחר. זה לא שגר ושכח. זה לעבוד. וכאב ראש כל פעם מחדש

לקנות ולחכות 40 שנה בשוק ההון הכסף יכול להכפיל את עצמו פי 15 בכיף. בנדלן זה לא מכפיל פי 15. זה ממתבלה, מתיישן, בשלב מסויים הערך לא ממשיך לטפס באותו קצב...

א שכירות בעיר פריפריאלית = קניה בעיר פריפריאלית. אין הבדל ממשי. אם את מתעקשת לגור בירושלים אז החישוב יהיה לפי קניה בירושלים לעומת שכירות בירושלים.

ב מה זה 'אם נשאר' מדובר בעיקר על ההון העצמי לא על השוטף.

ג לא צריך להבין הרבה בלהשקיע. הרבה יותר קל להשקיע בשוק ההון ולהבין בו מאשר בנדלן. רק שבנדלן זה לגיטימי לקחת הלוואה בשביל השקעה ובשוק ההון זה מסוכן (בצדק) בנדלן מקובל לקחת בתשלום של כמה אלפים יועץ משכנתא ובשוק ההון זה מרתיע אותך לשלם 500 שקל ליועץ

ד מעבר דירה זה לא וואו אבל זה לא נורא אם את מחליטה לשלם עוד 3000 שח על אריזה ופריקה של הציוד שלך. מחיר שכלול בתוך החישוב של שכירות לעומת קניה שהעלתי בעבר

ה וודאי מסכים לגמרי יש המון הקרבות שלא שוות את הכסף. רק אם אתה לא יודע כמה כסף זה שווה אתה לא באמת יודע לעשות את השיקולים בצורה אמיתית

ו יש לי דירה ואני לא גר בה. ואני לעולם לא אגור בה. (בניין, קומה 3. בלי מעלית. 2 חדרי שינה) היא לא רלוונטית לי. אני שוכר דירה, מעלים לי את שכר הדירה, אני לא נאבק כדי לסגור את החודש רק כי אני עובד נכון, לא בגלל הדירה.

ז זה נחמד להאשים את מי שעבד קשה ולקח על עצמו התחייבויות בזה שהוא 'לא מבין' זה לא רציני. מדברים מספרים. תתני מספרים

את מדברת רגשי? זה לא קשור לדיון.

א וב - בעיקר ההשוואה היא מול ההון העצמי. כי נניח ששכירות או משכנתא בכל מקרה תשלם. עיקר ההבדל זה ההון העצמי.

ג גם בנדלן לא מבינים. רק מה? כולם עושים בלי להבין ולוקחים יועצים. קח יועץ יסביר לך הכל יטפל בהכל ועל הדרך גם בפנסיה. לא צריך אוטודידקטיות או מונגש. שילמת ליועץ משכנתא 5000 שח? למתווך עוד 10,000 שח? לעו''ד עוד 5,000 שח? תשלם ליועץ השקעות 5000 שח ותתחיל להקשיב לו

ד-ה לא כלכך הבנתי את התחביר והטענה

ו - אם תחפשי קצת בהיסטוריה שלי ובכ. אישי שלי תגלי שזה דבר שאני מחזיק ממנו מאד. הברכה בכסף ובפרט אצל אברכים (גילוי נאות אני אמנם חייל עכשיו אבל עד לפני חודשיים אברך) אני מתעקש על התנהלות כלכלית נכונה רק בגלל שאנשים מתנהלים בצורה מאד מנותקת מהיכולות שלהם ואז הם במקום לתקן צועקים כלפי שמיא.. אנחנו יהודים מאמינים. ויודעים שצריך השתדלות לא פחות ממה שצריך ביטחון (אגב, אם כבר בביטחון עסקינן למה לקנות דירה שמא עוד מעט יקרה משהו? ברור שכל הדיון הזה הוא על מה ההשתדלות הנכונה ולא האם יש ביטחון)

ז - השבע מבין את הרעב כי הוא היה פעם רעב... 

בהרבה מקרים, דווקא קניית הדירה היתה כלכלית יותר מהשקעה של הכסף במדד בבורסה.

במיוחד,

1.שלרוב האנשים, אין את הכישורים להשקעה לטווח ארוך בבורסה בלי להתפתות לקחת קצת (כי יש מילא מיליון של בחשבון) או למכור בפאניקה בהפסד בעת נפילה ולחזור רק אחרי שחצי כבר עלה.

2. וגם, מי שיכל לקנות בזול במחיר למשתכן/מטרה או כל תכנית אחרת, דירה בעשרות אחוזי הנחה, עשה עסקה טובה מאוד בהרבה מקרים. 

3. בהשקעה בדירה אחת או בדירת מגורים יש הרבה הטבות מס, שאין בהשקעה בבורסה שמחייבת מס רווחי הון של 25%. בדירה אחת לרוב יש פטור ממס גם על ההשכרה ומס השבח.

4. מינוף בנדלן, המשכנתא. יכולה לשנות את כל התמונה. דוגמא אמיתית.

דירה שנרכשה ב 2010. מחיר 900,000. הון עצמי 400,000. מושכרת כיום 4,800, מחיר כיום 2,300,000-2,400,000. התשואה השוטפת החזירה את כל ההלוואה במהלך הדרך עם עודף.

אז התשואה על 400,000 שהפכו ל 2,300,000 היא גבוהה בהרבה מתשואת המדדים השונים. נכון, צריך היה לטפל בדירה,שוכרים וכו. אבל עדיין.. וזה פטור ממס אם זו דירה יחידה.

בקיצור, הרבה פעמים יש יתרונות לדירה גם מבחינה כלכלית, הרבה פעמים לא. תלוי בגישה הכלכלית ובעיקר במקרה הספציפי, רק, לא הייתי מציג את זה כאמת מחולטת שקניית דירה פחות כלכלית.

האם זה היה הצעד הכלכלי הכי חכם שלי? כנראה שלא.

אבל אני חושב שעדיף להשקיע.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)