וגדולות הרבה הרבה יותר

לרכישה גרועה במליונים יכולות להיות השלכות ארוכות ומשמעותיות בהרבה 

א. אתה קובע איזה מסלול משכנתא לקחת, ואתה תמיד יכול לבחור לקחת מסלול לא צמוד לכלום עם ריבית קבועה.

ב. גם אם תהיה עלייה היא תהיה נמוכה בדרך כלל, מאות שקלים בחודש במקרה המאוד מאוד רע. בשכירות זה יכול להיות יותר מזה.

ג. למשכנתא יש תאריך סיום, וכל עלייה בריבית או הצמדה כלשהי חלה רק על החלק שעוד לא שילמת. ברגע שתשלם הכל - לא יהיו יותר עליות. שילמת אחוז גבוה? העליות לא ישפיעו עליך הרבה.

כל אחד מאיתנו ירצה להרוויח את המקסימום שהוא יכול עבור הון או זמן שהוא משקיע, זו לא חמדנות אלא הדרך של העולם להתקדם.

כשנותנים לכולם את אותו הדבר בלי קשר לכמה הם עבדו או השקיעו, מקבלים מקום שבו אף אחד לא רוצה לצאת מהמיטה ולייצר ערך לאנשים אחרים.

כמובן, אם השכרת דירות תהיה עסק לא משתלם, פחות ופחות אנשים יקנו דירות להשקעה - מה שיגרום למחסור של דירות בשכירות ו... יעלה את המחיר (כי יהיו יותר דורשים לכל דירה פנויה).

אני רואה בכל מיני מקומות (וגם דרך חברים וכו') מה השכר המקובל לדרגה, לוותק, לניסיון, להשכלה שלי וכו' - וזה השכר שאני מבקש מהמעסיק. האם יש לי "צורך כלכלי" בשכר הזה? זה לא עניינו.

יכול להיות שאני יורש של מיליונים, ועדיין אני מבקש את השכר *המקסימלי* שמגיע לי על עבודתי וזה הכי לגיטימי.

אם יהיו יותר אנשים שיקנו דירות ממה שאנשים רוצים לגור בשכירות - בעלי הדירות ייתקעו ולא יוכלו להשכיר, או שהם ישכירו במחירים מגוחכים שלא יצדיקו את ההשקעה.

מי שקונה עונה על צורך אמיתי של השוק, זה שהוא עושה זאת בשביל להרוויח מכך זה לא באג אלא פיצ'ר.

ברגע שהשוק יהיה רווי בדירות - המחירים יירדו ומספר המשקיעים יירד.

"מלחמה בקוני הדירות" (השימוש במילה "מלחמה" מזעזע בעייני) רק תעלה את מחירי השכירות, בין אם בגלל שבעלי הדירות יגלגלו את עלות המלחמה לשוכרים (כמו כל בעל עסק שמגלגל ללקוח את העלויות שלו), ובין אם בגלל שיהיו פחות בעלי דירות ולכן ההיצע יקטן בעוד הביקוש יישאר כפי שהוא.

אני אחזור על מה שאמרתי גם שם

כלכלית - שכירות יותר זול אם אתה משקיע נכון את הכסף.

פסיכולוגית/נוחות - כל אחד והמקום שלו.

אני נשוי טרי. נשוי רק 6 וחצי שנים. עברתי 3 דירות.

3 הפעמים שעברתי זה היה מבחירה. בחירה שלי. לא של בעל הדירה.

אם הייתי קונה הייתי נתקע. למכור ולקנות שוב זה סרט הרבה יותר מסובך.

הרבה יותר נוח לי הגמישות שלי כיום לעבור דירה.

וכן, יש בעלי דירות שהם לא נעימים ולא כיף איתם ולא מטפלים ונותנים התראות קצרות ומעלים את השכ''ד (לגיטימי) זה חלק ממה שאתה בודק כשאתה שוכר דירה - את הבעל בית. מדברים עם הדיירים הקודמים..

אני אוהב לחתום על חוזה לשנתיים. מחפש בעלי דירה שמחפשים שוכרים לטווח ארוך. לשנינו זה נוח. לשנינו יותר יעיל חוזה פעם בשנתיים. מלבד איזורי הביקוש שתמיד יהיו לך שוכרים בכל מחיר הזוי שתתן - שוכר טוב זה נכס.

בעל בית טוב זה נכס.

הקרובים

הסיבה היחידה שאני רוצה בית משלי זה מטבח ענק לשחק בו...

אני מבטיח לך שאם היית משקיעה את הכסף נכון היום היה לך יותר מאשר אם היית קונה דירה.

התשואות בעשור וחצי האחרונים בשוק ההון פשוט הזויות

כל עוד את לא גרה ביישובון קטנטן שאין בו היצע של דירות או שיש לך דרישות סופר מפורטות למה הבית שלך - אפשר למצוא יחסית בקלות דירות, העלויות של המעבר ממש לא אסטרונומיות ביחס לחלופות הכלכליות.

 החיים הם לא מתמטיקה זה נכון.

אבל מי שלא מבין את המתמטיקה של החיים ושל הכסף ועובד רק לפי יפורים ורגשי מקבל החלטות ממקום לא נכון.

אני חוזר ואומר מה שהדגשתי גם אז

כלכלית טהור - עדיף להשקיע ולשכור.

נוחות/פסיכולוגית/יציבות - כל אחד כמה שזה מפריע לו.

לגיטימי להחליט לקנות בית למרות המחיר הכלכלי בבשביל הנוחות והיציבות

רק לא להתחיל לספר לכולם ולחשוב בעצמך שזה הדבר הכי נכון כלכלית

למה? כי אז יש המון המון צעירים ש'חייבים' לקנות דירה כי זה הדבר הכי נכון כלכלית למרות שבכלל אין להם את הצורך הזה

א שוק ההון עשה יותר. תראי, את יכולה להגיד היתה לי אופציה מצויינת ספציפית מאד, גם במניות היו אופציות מסויימות (תדמייני כמה הרוויח מי שהשקיע לפני עשור בביטקויין אפל נטפליקס או אמזון) אבל הממוצע - המדד עשה 220 אחוז. ז''א על כל 100,000 ששמת ב2010 היו לך היום 320,000 של. את עדיין בטוחה שהיית מרוויחה יותר?

ב לא אמרתי לעזוב קהילה ומוסדות.ההורים שלי עברו באותה עיר 3 דירות עם אותה עבודה ואותם מוסדות.

ג מכיר הרבה אנשים באיזור גיל ה40 לחייהם שגרים בשכירות ומרוצים. וזה מבחירה הם יכולים לקנות דירה גם בלי משכנתא.

ד אני צעיר נכון, ובהחלט מעניין אותי ה תהיה דעתי בעתיד. ברור לי שבשלב מסויים יגיע היום בו הנוחות תהיה שווה לי את המחיר הכלכלי, כל עוד זה לא קרה אין לי סיבה לקנות למגורים

ה המתחח הזה לא קים אצלי. יעלו פי 2? יש לי את היכולת לשלם כי אני  מתנהל כלכלית נכון. ישפץ או לא? זה לא מתח. מקסימום אני אתקן על חשבוני ואנסה להתקזז מולו - ואם לא לא נורא. שווה לי לשלם עוד 200 שח בחודש ולהיות רגוע.

א 100,000 + 200,000 זה 300,000 כפול 3 זה 900,000 בקרית ארבע יש דירות עם חצר בפחות.
 אני אתן דוגמא להשקעות שהצליחו יותר או פחות ותגידי לי את אם בשוק ההון אין גם 'מציאות' כאלו.

ב אני מכיר גם אנשים שנדפקו כשהם קנו דירה. השאלה היא מה הסטיטסטיקה. לא מה כמה סיפורים שאני מכיר..

ג נשואים + 5-6 ילדים בכל מיני מקומות קריות, רחובות, צפת, יו''ש, באר שבע. ירושלים.

ד לא הבנתי. אשמח אם תסבירי. (אם הכוונה למה עדיף לקנות בגיל 50-70 ולא עכשיו הסיבה פשוטה. אני עכשיו לוקח את ההון עצמי משקיע אותו 30-40 שנה  ואז במקום לשלם 30 שנה משכנתא הוא בונה לי את עצמו ויהיה שווה הרבה יותר מרק בית עוד כמה עשרות שנים. רק מהרווחים אני אקנה בית ועדיין ישאר לי הרבה ממה לחיות.

ה - אני אגיד לך סוד. אפשר לשכור מאנשים שיש להם כבר דירה שהם גרים בה. והדירה מבחינתם זה נכס שיתן להם שכירות לפנסיה. אין להם סיבה למכור או לבוא ולגור בה. זה חלק ממה שבדקתי כששכרתי בעבר דירה (כיום אני שוכר מאמנה אז זה לא רלוונטי)

על התיקונים היקרים אני אריב איתו ויוציא ממנו את הכסף או אוותר. (גם בדירה בבעלותך יש הוצאות ותיקונים. גם ככה אתה תוציא את הכסף)

זה שאצל רוב האנשים דיור זה 30-40 אחוז זה התנהלות כלכלית לא נכונה.
ממוצע הכנסות למשק בית הוא 15,800 שח. שליש מזה זה 5000 שח. 40 אחוז מזה זה 6000 שח. מי שמכניס 15000 ומוציא 5000 מזה על שכירות מתנהל לא נכון. אתה לא יכול להכניס פחות מהממוצע ולהוציא על דירה יותר מהממוצע.

אני משתדל להכניס יותר מהממוצע ולהוציא על דירה פחות מהממוצע 0כשאתה לא גר בת''א זה לא מסובך מידי) גם אם יכפילו לי שכ''ד אני לא אגיע היום ל40% מההכנסות

יותר

אבל אין לי כוח להמשיך להתווכח. את פשוט לא קוראת מה שאני כותב מתוך מקום של לשמוע. אחרת רוב השאלות שלך לא היו עולות

א גם אני דיברתי על בית חד בחצר. לא על דירה ולא על דו.

איך הגעתי לסכום הזה? אמרת שהיית מוציאה 300 אלף שח. הראנו שב12 שנה האחרונות 300 אלף שח הפכו לכמיליון שח. שזה מספיק לבית כזה למשל בקרית ארבע. פי 7 מ100 אלף זה 700 אלף.

אני לא מדבר על השקעות מסוכנות שהניבו הרבה יותר כמו שהראתי אלא על מדד 'טיפש' על ממוצע. על דבר שכבר עשרות שנים מומחי השקעות אומרים שבו הכי בטוח להשקיע.

את מכירה בנדוד שנמחק לו בבורסה אני מכיר אנשים שנמחק להם בנדלן. (בעיקר עסקאות כמו שאמרת. קרקע ובית ישן ונטוש או רק קרקע שאיבדה ערך בכל מיני מושבים ויישובים)

ב אני מדבר על סטטיסטיקות ואת שוב אומרת חברות שלי. את מדברת על זה שזה לא השקעה איזוטרית שהוצעה רק לך ואת מספרת שזה קרקע ביישוב שמי ערב לך שיתפתח. זו עסקא בסיכון...  

אף אחד לא אומר שהנדלן לא עולה אלא ששוק ההון עולה יותר.

הצרות שאת חושבת שהם כמה אלפים מגיעים בסופו של יום להמוני דירות שנמכרות בהפסד ריאלי. אם את רוצה מקור ובאמת תקראי (אפילו יש סרטון על זה, יותר קל) אני מוכן למצוא לך אותו. כן. דירות נמכרות בהפסד. בעיקר בפריפריה וביישובים כמו שהציעו לך. זה קורה. 

ג  - שכוייח אין לי מה לענות

ד - כיוון שאני מכיר את עצמי אני לא אהיה מופתע  מאד אם זה יקרה. מה שכן אני אעשה מהלך מודע. בדיוק כמו שאני אוהב בשר איכותי ומשלם עליו בהתאם. אוהב וויסקי טוב ומשלם עליו בהתאם. אוהב ספרי קודש ומשלם עליהם בהתאם. אוהב ללכת למסעדות ומשלם על זה בהתאם גם כאן כשארצה אני אעשה מה שאני עושה בכל רכישה גדולה - אבדוק מה המחיר האם אני יכול לעמוד בו והאם אני רוצה לעמוד בו ואז כשיהיה לי את שלושת התשובות ביד - אני אקנה או לא אקנה. אני חושב שייקח זמן. אני חושב שהמצב הכלכלי שלי בגיל 35-40 יהיה בעז'''ה טוב מהממוצע בגלל ההתנהלות עד אז ואני אוכל לאפשר לעצמי לקנות דירה או בית שטובים לי בלי לשעבד את עצמי לבנק 30 שנה.

ה - אני משתתף בצערך. חתיכת חוסר מזל מעצבן. אני עכשיו מבין יותר טוב מאיפה את אומרת את הדברים. זו חוויה אישי לא נעימה פעם אחר פעם. אבל אני ממש מקווה שתביני שיש אנשים הגונים, שנותנים שכירות לאורך שנים ובטוב.

ו - אני לא רוצה לכתוב את המספרים שאני מוציא ומכניס כי זה לא רלוונטי. אבל הדוגמא שלך לא טובה. גם אם יכפילו לי את השכירות פי 2 ואפילו פי 2.5 אני לא מגיע ל30% מההכנסות שלנו. כן, אם יכפילו לי את השכ''ד אני אצטרך לוותר על ינוקים אחרים או לעבוד קצת יותר. אבל זה בחירה שלי.

(לפני שנה וחצי חשבנו לעבור דירה. ומצאנו דירת גן חלומית גדולה פי 2 מהדירה הקודמת עם חצר ענקית במיקום יפהפה. המחיר היה פי 2 ממה שאנחנו משלמים עכשיו. אפילו קצת יותר. ו... ואאלה. לא היה לי בעיה כלכלית לעבור לשם וגם אם הוא היה מייקר בעוד הכפלה הייתי מסתדר. אממה -  בחרנו להשאר ביישוב שלנו. לא מתוך קמצנות אלא מתוך שליחות שלנו במקום בו היינו. 

מה שאני מנסה להגיד זה שעם סייעתא דשמייא והתנהלות נכונה - דיור לא צריך להיות יותר מ 20-25 אחוז מההוצאה. אתה מכניס כמשפחה 10,000 זה טירוף להוציא  יותר מ2500 שח על דיור. זה נראה הגיוני כשאתם רווקים או הורים לתינוק קטן. אבל כשזה משפחה, כבר 3-4 ילדים. אם אתה מוציא 4000 שח על שכירות תוסיף חשמל מים ארנונה  נסיעות חינוך אין ממה לחיות. 

עשיתי את הטעות הזאת בהתחלה. היום אני מאד נזהר מזה. אני ידאג להגדיל הכנסה, שיהיה לי לחוית בנוחות ובשפע בלי לחץ כל רגע אם אני יכול לקנות או לא יכול לקנות. שיהיה לי לחסוך לילדים ולמשפחה לעתיד, שיהיה לי לתת צדקה בשפע. שיהיה לי להתפנק כשאני רוצה... כן,, אני עובד בשביל זה קשה. אבל זה אפשרי. לפחות אפשרי לשאוף לשם. והדרך להגיע למצב כלכלי כזה לא עוברת דרך להשתעבד ל30 שנה הקרובות ל 40 אחוז מההכנסה שלך על משכנתא לדיור.

נכון, יש הוצאות נלוות ללגור ב'חור' ויש לגור באמצע. במקומות כמו קרית ארבע מעלה אדומים  שיש תעסוקה ותחבצ וקופח וחנויות וגנים. או בכוכב יעקב בית אל תל ציון שקרובים לירושלים או בפריפריה אחרת. אבל ההבדל הגדול הוא שזה גמיש אני יכול לוותר על הרבה מההוצאות האלו כשאין. אני יכול לעבור לאוטובוס, לנסוע פחות, לוותר על צהרון, למכור רכב. התחייבתי למשכנתא מתוך הבנה(לא נכונה) שזה הדרך שלי לעצמאות כלכלית - כמה שאני אהיה חנוק אני לא אמכור. וזה הבעיה. מעמיסים התחייבות במקום דברים גמישים...

זהו. סיימתי להגיד את שלי. אני לא אשאר להתווכח על זה כי הדיון די מיצה את עצמו.

בהצלחה רבה!

זה יכולת למנף את עצמך בעזרת דירה

ותשלום מס שבדירה יחידה כמעט ולא קיים

אציג לך תרחיש הגיוני

יש לך 300K הון אפשרות השקעה ל25 שנים

השקעה בבורסה ל25 שנים (נגיד SP500, הלוואי שימשיך לעלות כך גם ב25 שנה הקרובות)

ב25 שנה האחרונות SP500 עלה בערך פי 4.15

(שער 6/1997 היה בערך 900 נק'

שער  היום 3750 נק

משמע יש לך 300*4.15= 1.245 מיליון. הרבה לא?

אבל שאתה בא לממש, כמה יש לך על הרווחים יקחו לך 25% מס

משמע יש לך ביד מליון ש"ח נקי

נלך לדירה, עבור 300 אלף תוכל לקחת משכנתא של עוד 600 אלף (אפשר גם יותר)

הדירה עולה 900 אלף ש"ח

החזר חודשי קבוע (בשביל החישוב הנוח, כן?) 

לקחתי ריבית קבועה של 4% זה לא מעט, אבל זה מפשט את החישוב

החזר חודשי בערך 3150

דירה כזאת אתה משכיר 3300 בערך 

כך שהשכירות משלמת את המשכנתא, ובעודף שנוצר אתה מגשר על איזה חודש פעם בפעם שנים שאין לך שוכר או איזה תיקון קטן שיש

על ההכנסות מהדירה אתה לא משלם מיסים,

והם לא נכנסים כרגע לחיסכון, כי כמו שאמרו הם פלוס מינוס מתקזזים עם ההוצאות)

מחירי הדירות עלו בערך פי 3  (תכלס קצת יותר) ב25 שנה האחרונות (ונניח שימשיכו לעלות כך)

כך שהדירה שקנית ב900 אלף

תהיה שווה  2.7 מיליון

ובגלל שזאת מכירה של דירה יחידה, אתה תהיה פטור ממס שבח על הדירה הזאת

אז מי אמר שמשתלם להשקיע בשוק ההון?

וזה לא משנה אם מדברים על דירה להשקעה  יחידה או דירה למגורים 

כי זה תכלס אותו דבר כי אם אני לא אגור בדירה שלי, אצטרך לשכור אחרת.

אז נכון שעל הנייר מדד S&P500 עלה 415%

לעומת 300% במחירי הדירות

אבל שיורדים לשטח, רואים שעדיין משתלם להשקיע בדירות

א לפני 25 שנה יכלת להשקיע בקופת גמל אחרי 15 שנה למשוך בפטור מלא ממס

ב גם בשוק ההון אפשר למנף. וגם התעלמת מהעלויות הנלוות של נדלן

ג ההוצאות על דירה הם הרבה יותר מ150 בחודש

אבל זה פטור.

ב האחוזים הרבה יותר זניחים. 

ג לטווח רחוק אני לא מסכים איתך. אני כן מסכים שאפשר להרוויח מלקנות ולמכור ולקנות ולמכור כל 10-15 שנה יותר משוק ההון. בסופו של יום זה כבר משהו אחר. זה לא שגר ושכח. זה לעבוד. וכאב ראש כל פעם מחדש

לקנות ולחכות 40 שנה בשוק ההון הכסף יכול להכפיל את עצמו פי 15 בכיף. בנדלן זה לא מכפיל פי 15. זה ממתבלה, מתיישן, בשלב מסויים הערך לא ממשיך לטפס באותו קצב...

א שכירות בעיר פריפריאלית = קניה בעיר פריפריאלית. אין הבדל ממשי. אם את מתעקשת לגור בירושלים אז החישוב יהיה לפי קניה בירושלים לעומת שכירות בירושלים.

ב מה זה 'אם נשאר' מדובר בעיקר על ההון העצמי לא על השוטף.

ג לא צריך להבין הרבה בלהשקיע. הרבה יותר קל להשקיע בשוק ההון ולהבין בו מאשר בנדלן. רק שבנדלן זה לגיטימי לקחת הלוואה בשביל השקעה ובשוק ההון זה מסוכן (בצדק) בנדלן מקובל לקחת בתשלום של כמה אלפים יועץ משכנתא ובשוק ההון זה מרתיע אותך לשלם 500 שקל ליועץ

ד מעבר דירה זה לא וואו אבל זה לא נורא אם את מחליטה לשלם עוד 3000 שח על אריזה ופריקה של הציוד שלך. מחיר שכלול בתוך החישוב של שכירות לעומת קניה שהעלתי בעבר

ה וודאי מסכים לגמרי יש המון הקרבות שלא שוות את הכסף. רק אם אתה לא יודע כמה כסף זה שווה אתה לא באמת יודע לעשות את השיקולים בצורה אמיתית

ו יש לי דירה ואני לא גר בה. ואני לעולם לא אגור בה. (בניין, קומה 3. בלי מעלית. 2 חדרי שינה) היא לא רלוונטית לי. אני שוכר דירה, מעלים לי את שכר הדירה, אני לא נאבק כדי לסגור את החודש רק כי אני עובד נכון, לא בגלל הדירה.

ז זה נחמד להאשים את מי שעבד קשה ולקח על עצמו התחייבויות בזה שהוא 'לא מבין' זה לא רציני. מדברים מספרים. תתני מספרים

את מדברת רגשי? זה לא קשור לדיון.

א וב - בעיקר ההשוואה היא מול ההון העצמי. כי נניח ששכירות או משכנתא בכל מקרה תשלם. עיקר ההבדל זה ההון העצמי.

ג גם בנדלן לא מבינים. רק מה? כולם עושים בלי להבין ולוקחים יועצים. קח יועץ יסביר לך הכל יטפל בהכל ועל הדרך גם בפנסיה. לא צריך אוטודידקטיות או מונגש. שילמת ליועץ משכנתא 5000 שח? למתווך עוד 10,000 שח? לעו''ד עוד 5,000 שח? תשלם ליועץ השקעות 5000 שח ותתחיל להקשיב לו

ד-ה לא כלכך הבנתי את התחביר והטענה

ו - אם תחפשי קצת בהיסטוריה שלי ובכ. אישי שלי תגלי שזה דבר שאני מחזיק ממנו מאד. הברכה בכסף ובפרט אצל אברכים (גילוי נאות אני אמנם חייל עכשיו אבל עד לפני חודשיים אברך) אני מתעקש על התנהלות כלכלית נכונה רק בגלל שאנשים מתנהלים בצורה מאד מנותקת מהיכולות שלהם ואז הם במקום לתקן צועקים כלפי שמיא.. אנחנו יהודים מאמינים. ויודעים שצריך השתדלות לא פחות ממה שצריך ביטחון (אגב, אם כבר בביטחון עסקינן למה לקנות דירה שמא עוד מעט יקרה משהו? ברור שכל הדיון הזה הוא על מה ההשתדלות הנכונה ולא האם יש ביטחון)

ז - השבע מבין את הרעב כי הוא היה פעם רעב... 

בהרבה מקרים, דווקא קניית הדירה היתה כלכלית יותר מהשקעה של הכסף במדד בבורסה.

במיוחד,

1.שלרוב האנשים, אין את הכישורים להשקעה לטווח ארוך בבורסה בלי להתפתות לקחת קצת (כי יש מילא מיליון של בחשבון) או למכור בפאניקה בהפסד בעת נפילה ולחזור רק אחרי שחצי כבר עלה.

2. וגם, מי שיכל לקנות בזול במחיר למשתכן/מטרה או כל תכנית אחרת, דירה בעשרות אחוזי הנחה, עשה עסקה טובה מאוד בהרבה מקרים. 

3. בהשקעה בדירה אחת או בדירת מגורים יש הרבה הטבות מס, שאין בהשקעה בבורסה שמחייבת מס רווחי הון של 25%. בדירה אחת לרוב יש פטור ממס גם על ההשכרה ומס השבח.

4. מינוף בנדלן, המשכנתא. יכולה לשנות את כל התמונה. דוגמא אמיתית.

דירה שנרכשה ב 2010. מחיר 900,000. הון עצמי 400,000. מושכרת כיום 4,800, מחיר כיום 2,300,000-2,400,000. התשואה השוטפת החזירה את כל ההלוואה במהלך הדרך עם עודף.

אז התשואה על 400,000 שהפכו ל 2,300,000 היא גבוהה בהרבה מתשואת המדדים השונים. נכון, צריך היה לטפל בדירה,שוכרים וכו. אבל עדיין.. וזה פטור ממס אם זו דירה יחידה.

בקיצור, הרבה פעמים יש יתרונות לדירה גם מבחינה כלכלית, הרבה פעמים לא. תלוי בגישה הכלכלית ובעיקר במקרה הספציפי, רק, לא הייתי מציג את זה כאמת מחולטת שקניית דירה פחות כלכלית.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

האם זה היה הצעד הכלכלי הכי חכם שלי? כנראה שלא.

אבל אני חושב שעדיף להשקיע.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.