ולכן היא לא ממש טובה.

אבל אם תקחי דוגמאות קלאסיות כמו פוליטיקה וטיבעונות, מפריע אבל זה יחסית זניח וניתן להסתדר כל זמן שמגיעים להבנות בנושא ( לדו' לא לדבר על פוליטיקה \ ארוחות בשריות אחת לשבוע וכדו'). 

נגיד ומדובר בצדיק שכבר לא חי.

ברסלב, סבבה?

לא סובלת שמדברים על הצדיק כאילו הוא אלוקים,

אבל בולעת את זה שהוא יסע לאומן לר"ה.

איפה עוד זה יכול לבוא לידי ביטוי?

אכן כתבתי על חסידים רגילים שזה בסופו של דבר משפיע ברמה האישית, החל מטישים וכלה בהתייעצויות. 

ברסלב שונים בכך, אבל גם הם מעבירים הרבה מהאחריות האישית שלהם לצדיק.

למיטב ידיעתי ברסלבים לא מדברים על ברסלב כאילו הוא אלוקים, אלא הם 'חיים' אותו, באותו אופן שהחרד"ל חיים את הרב קוק, ושהליטאים חיים את הרב סלנטר ( או המהרש"ם או או או בתתלוי איזו ישיבה למד עלם החמד, הליטאים מסובכים XD ) וכמובן הספרדים את הרב עובדיה. 

במה זה יתבטא? במה שילמד בזמן החופשי ובהשקפה הכללית כשמגיע צרה על האדם ועוד ועוד. 

ובכלל יש שמגדירים עצמם X אבל זה לא מתבטא בשום דבר, כמו בחורה שמלאנית שחוץ מלהצביע לא הולכת להפגנות או מתעניינת בפוליטיקה בכלל, אז זה ממש לא משנה מה היא חושבת...

לענ"ד יש מספיק על מה לפסול בן אדם בייחוד בגילאים מאוחרים כך שלתת לדבר הזה משמעות זה סתם להצטמצם. 

אם באופי שלו הוא אדם פרקטי והרמה הדתית שלו היא כמו שאת מחפשת, אז מה בכך אם הוא מחובר לחסידות כזו או אחרת? 

אבל המהרש"ם? איך הגעת אליו???..

כוונתך לדעת תורה של ר' ירוחם?...

בא, מחכה לך בפרטי

אבל לשאלתך, תשאל את המשגיח בישיבה בה למדתי...

תרצי שיהיה לכם "רב" שתעשו נעשה ונשמע לפיו?

אני בנאדם של חשיבה עצמאית וחופש מחשבתי.

אין דבר כזה מבחינתי.

אני כן מתייעצת לפעמים, אבל הרב שלי הוא הכי מקורקע ומחובר למציאות שיש, וההתייעצויות שלו הן התייעצויות, ולא פסיקה.

מאיפה הגיע הרעיון שהברסלבים לא הולכים לפי ההלכה?!

יש להם רבנים גדולים בתורה ובחסידות שהם גם "הכי מקורקעים ומחוברים למציאות שיש".

זה ממש לא קשור לברסלב או לכל חסידות אחרת.

אבל יש להם איזו תפיסה של הרבי הוא האלוקים או משהו בדומה.

ועם זה קשה לי מאד לחיות, למרות שהרבי לא חי.

אבל מאמינה שזה בא לידי ביטוי בביטול שלהם לצדיקים בדורנו.

אני לא בטוח מאיפה זה מגיע, זה לא נכון, חסידים מכבדים רבנים, אם זה היה נכון אז לא היה להם מקום למשה רבינו ולרשב"י!

אכן יש להם יותר מפינה חמה בלב לרבי, לכל חסיד, אחד מחברי החסידים אמר לי " חסיד שלא מאמין שהרבי שלו הוא המשיח - אינו חסיד אמיתי" ( אלא שהדור לא היה זכאי ) אבל מכאן ועד להשוות לאלוקים שזו כפירה ממש,  הנוצרים עשו זאת וכן שבתאי צבי, ותראי להיכן הם הגיעו.

מהיכרות אישית ( ולא שאני מכיר הרבה חסידי ברסלב ) אבל הם דווקא מכבדים (בשונה מREDACTED ששמים קצוץ על REDACTED ועוד ועוד). 

אם הייתי רוצה להיות מובן לא הייתי מצנזר את זה. 

וזו לא צורת ההסתכלות שלהם

איזה פסיכית יצאתי יואו...

בגדול ברסלב היום מפוצלת לכמה "קבוצות חברתיות", בגלל המאפיינים המיוחדים שלה והעובדה שאין אדמו"ר חי אז אין "סינון" קבלה.

ה"תנאי קבלה" לחסידות זה חיבור לתורת חסידות ברסלב וזה דבר משתנה בכמה אתה באמת מחובר ומיישם.

ככה שאני לא יכולה לומר באופן כללי על כולם איפה הם נמצאים.

חוץ מזה, המיינסטרים הברסלבי לרוב יהיה משוייך לקהילה עם רבה שהם מתייעצים איתו בעיני היום יום.

עכשיו בעניין "רבנו" (וואלה הכנסתם אותי למוד של "רבנו") היה גאון עצום שהטווה דרך עבודת ה' והיחס אליו הוא בהתאם, והוא באמת היה קדוש וגאון.

נ.ב. להיות ברסלבר זה כן משפיע על היומיום (כדאי קצת לקרוא את תורת רבי נחמן, זה עמוק ורחב מיני ים ויעיף לך את המוחין )

אני גם הייתי בהתלבטות דומה בעבר, והחלטתי שנקודות מסויימות אין מקום לפשרות בדיוק מהסיבות הנ"ל.

יש משמעות מבחינת הבדלי מנטליות. וזה הרבה יותר משמעותי מהבדלי השקפה שבאמת יכולים להיות חסרי חשיבות.

(גילוי נאות: יצאתי פעם עם מישהי מרקע ברסלברי ואלו בדיוק היו המילים שלו כשנפרדנו)

וגם, מה הבחור מרגיש וחושב כש"האלוקים" שלו לא מוערך בעייניך? הרבה פעמים בדברים כאלה יש צד אחד שיותר קריטי לו.

כל השאלה היא האם במידה ואני צופה שייתכנו פערים כאלה עדיין כדאי לצאת ולברר מול האינדבדואל?

או להניח שככל הנראה זה מזמן מורכבויות כאלה ועדיף לוותר מראש?

 שקשה לענות עליה... עקרונית צריך לשקלל רווח מול הפסד (כוחות נפשיים, בזבוז זמן וכו')

אם את שואלת מה אני הייתי עושה - יתכן שכן הייתי מנסה לצאת לדייט אחד או שתיים, רק בשביל לראות האם שווה להמשיך ולבחון כמה הפערים גדולים והאם ניתנים לגישור.

במילים אחרות: תלוי כמה זמן את חושבת שיקח כדי לעלות על הפערים.

החל מכיסוי ראש (פאה, מטפחת, כובע, קרחת ) ועד לחינוך הילדים (למשל, הורה חב"דניק לא יקנה לילדיו ספר שבו מצוירות חיות שאינן כשרות). 

ולא כולם עושים אותם

כגון ברסלב, חב"ד, גור וויז'ניץ, נגלה עשרות תקנות ומנהגים שיכולים להיות שלא לרוחו של מישהו שלא מקושר מספיק אל אותה החסידות. אני אישית מאוד מעריך את חב"ד, אבל לעולם לא אאמץ את החומרות הקשורות לפסח, כולל קילוף עגבניות ובישול סוכר.

אבל בדיוק לקחת את החסידויות שמאופיינות במנהגים, יש עוד עשרות אם לא מאות חסידויות ולא לכולן יש סייגים ברמה שמשפיע על היומיום או בכלל

זה תלוי, תלוי מהי ההשקפה וכמה הפער גדול.

גם סה"כ פער יש בין כל האנשים ("כשם שפרצופ...") אני לא אמצא מישהו עם בדיוק אותן השקפות ובדיוק אותן ניואנסים,

אלא אם כן זו השקפה שהיא ממש דרך חיים אבל אז יש לה ביטוי בחיי היום יום.

ובאמת הדוגמא שהבאת היא חצי קנייטש, כי כמו שכבר כתבו פה, קשר לצדיק יש לו המון ביטוי בחיי היום יום.

נ.ב. לדעתי רוב ההשקפות באות לידי ביטוי באיזשהו אופן, ואם לא עכשיו בזוגיות אז אולי בצורה שהוא יחנך את הילדים.

ככה שמעניין לשמוע באמת דוגמא להשקפה שלא באה לידי ביטוי בחיי היום יום.

אז אני ארכך את זה קצת,

יש חסידים מכל הסוגים,

ניקח לדוגמא את הקהילה שלי, אני משתייכת לחסידות כלשהי (פרטים שמורים במערכת),

והייתי מממקמת כל אחד מהחסידים בחסידות על רצף כלשהו ,

בצד אחד חסידים שבכל צומת דרכים בחיים ילכו לרבה לשאול מה לעשות,

מה שהרבה יגיד זה מה שיהיה, זה יהיה בענייני שידוכים, בחירת מקום לימודים, בחירת מקצוע,

מעבר דירה, וכן הלאה וכן הלאה (לא נראה לי שחסידים מתייעצים איזה אגרטל לקנות ע"ע קרלין)

המעגל הזה מעבר להיותו קשור לרבה הוא גם מחויב מאוד לקהילה.

ובצד השני אנשים שהקשר שלהם לאדמו"ר מתבטא שהם מבקשים ממנו לענות על שאלות שהם מאוד מתקשים להכריע בהם, או ברכה לדברים משמעותיים בחיים,

הם לא יתייעצו עם הרבה באופן יומיומי/שבועי והקשר שלהם לקהילה יהיה מינורי יחסית.

יש חסידויות עם מאפיינים שונים לגמרי, אבל בכללי ברוב החסידויות הסטנדרטיות זה כך

הדבר משתנה בין חסידות לחסידות, וזה גם תלוי איך מהי התפיסה של האדם

שאלה קצת אישית..

אני רואה המון ברכה (והאמת קצת מקנאה, כי אין דבר יותר מרגיע מלתת למישהו לבחור בשבילך) במי שמצליח להביא את עצמו לידי ביטול עצמי לצדיק, לי עצמי קשה עם זה,

גם הצורה של החסידות בימינו מפריעה לי (אב לבן ולא לתלמיד מובהק) אני מרגישה שהחסידים הופכים את האדמו"ר לאדמו"ר בעצם המלכתו עליהם, למרות שאני כן מבינה את הערך והטוב בעצם זה שיש דמות רוחנית מוגדרת.  

חוץ מזה יש לי עוד דברים בחסידות כיום שמפריעים לי וגם יש המון דברים יפים..(היריעה קצרה מלכתוב הלך מחשבה שלם..)

אני באמת לא שואלת כל דבר, אולי אפילו שום דבר, שאלות הלכתיות אני אשאל את אבא שלי או אבדוק לבד. הבחירות שאני מבצעת הן בחירות שמבחינתי (וגם מבחינת הורי) מוטלות עלי, אני צריכה לשקלל ולבחור לפי איך שאני מכירה את עצמי, ואני גם אקח עליהן אחריות בסופו של דבר. 

הרי לא מדובר רק במנהגים אישיים שהבעל דבק בהם, כגון לנסוע לאומן, אלא בכל מיני תקנות שמחייבות את האישה. נניח, הבעל החסיד לא אוכל מצה שרויה בפסח, ואז על האישה להיערך בהתאם מבחינה קולינרית. 

אני לא מכירה כלום חוץ מטיסות לאומן.

בכלל הבנתי שרבי נחמן התנגד לחומרות באופן כללי.

וגם צריך להיות בשמחה תמיד. סיוט.

כאלו אנשים אני צריכה, שליליים בדיוק כמו שאני אוהבת

בעצם שחושבים על זה יש שם שירים דיכאוניים למופת, לא יודעת אם זה תחת ההגדרה של זמר עברי אבל לפעמים שאני שמחה אני שומעת בלופים שיר מדכא של ביאליק וזה מיד מוריד לי את המצב רוח

בהחלט לא מומלצים

חחח נשמע ונראה אם אני מסכימה

האנשים הכי עצובים שאני מכירה הם ברסלבים

מה זה עצובים? מעניין אותי מה נדרש מאדם לעשות בשביל להיות מוגדר "עצוב"

כל היום מדברים על הבלבולים שלהם, על ההסתרות, על הריחוק. קשיי יום משהו.

אנשים קשי יום נמשכים לברסלב שתרפא אותם מהדיכאון

קיצור לא מפחיד מדי אה?

עם זה אני יכולה לחיות. לא אכפת לי לא לאכול בצל חי, ואני ממילא נוהגת ככה בגלל בריאות.

אבל מפריע לי הקידוש הזה לכל מנהג של הרבי.

ואם הוא לא אהב בצל חי?

זו סיבה שהחסידים שלו לא יאכלו?

זה משגע אותי.

ופה בדיוק נכנסת השאלה העקרונית שלי.

פסדר בחיים עצמם זה לא מהותי. אבל הרעיון שעומד מאחורי זה הוא מהותי. ואני לא חיה איתו בשלום.

פייר לצאת עם גישה כזו?

אני חושבת שבתור "לא מתחברת לחסידות ברמה קיצונית" אני ממש לא אוכל לסבול מישהו שלא רק מקבל אותה בסבבה אלא ממש חסיד בעצמו.

זה פער ממש גדול, בהשקפה, באופי, וממש בחיי היום יום. 

אין לי רעיון לדוגמא טובה יותר, אבל היא צריכה להיות משהו שלא מעצב את כל תפיסת החיים כמו חסידות.

שיחול עליה אישית. כיסוי ראש כזה או אחר, חינוך הילדים בסגנון כזה או אחר (לא כל ספר ילדים שמתאים למשפחה ליטאית, יהיה מקובל על אבא חסיד), מידת ההיחשפות לחיים המודרניים (החסידים בד"כ יותר שמרניים מהליטאים). 

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)