פריקה- אני רק צריכה לשמוע שאני נורמלית..אני זה א
סליחה על הבלבול שיצא אני עייפה ומותשת.
קיבלתי אוצרית מתוקה אבל באמת מאתגרת.
תודה ל-ה' עליה ותודה על השאר אבל מרגישה שאני שוב נחלשת ומאבדת את זה אחרי תקופה שדוקא הרגשתי יותר טוב..
אני אנסה להסביר
הקטנה בוכה המון המון המון לא לוקחת מוצץ לא בקבוק לא אוכלת כמעט מוצקים( לא בלחץ מזה) רק יונקת. בת 10 חודשים.
אני המוצץ אני האוכל אני המרדימה.
כשערה היא כן יכולה קצת לשחק ברצפה אבל יחסית מעט זמן.
שאר הזמן רוצה ידיים ואם לא צרחות אימים.
מה שגומר אותי שכמעט הכל עושה או בליווי בכי או איתה בידיים או מהר להספיק לפני שתבכה.
אני מרגישה שפיזית אבל גם נפשית זה חונק אותי התלותיות רק בי.
בעלי כן מנסה לקחת אותה ולהיות איתה ולאפשר לי מרווח קצת אבל רוב היום הוא עובד ולא נמצא.
והכי גרוע מרגישה שזה לוקח לי את הפניות לשאר הילדים כי כל הזמן עסוקים סביבה או שהגדולה מרימה אותה או שאני ובימים שהיא רגועה קורה מדי פעם אני כן מצליחה להיות יותר בשביל הילדים אבל ביומיום הרגיל פחות קורה לצערי..
איזה יום למשל הייתי ביום כייף עם הגדולה וחזרנו ישר לבלגאן של כולם וכמובן שזה שיבש לקטנה את היום והרגשתי שלמרות הכייף וזה שהקדשתי לגדולה בוקר שלם בנחת הצהרים קילקל הכל ובנוסך אני גמורה מהיום הזה מרגישה שפיזית אני מתפרקת( עשיתי בדיקות דם הכל תקין כלל מאגרים של הכל)
אני יודעת שזו תקופה שתעבור ועוד אתגעגע לזה אבל באמת קשה לי .. מחר מחכה לי יום כייף עם אח אחר שהבטחתי לו ועוד מיחיון דברים גם שיש לעשות בשביל ילדים אחרים אני לא עומדת בעומס,פשוט. וכל זה כשאני לא עובדת בחוץ.
חיזוקים יצקבלו בברכה סליחה על הבלגאן והמרמור
אפשר ממש להבין אותך. זה קשה שתלויים רק בךיעל מהדרום
ואובימבה אדומה
חיבוק גדול
וואו קשוח ממשהמקורית
למה היא בוכה ככ הרבה?
אני זוכרת שכתבת בעבר שהיא בוכה המון אבל עכשיו כשהיא קצת יותר 'גדולה' וזה לא גזים נגיד, מה מפריע לה לדעתך? הרצון לקרבה שלך? חוץ מלא לאכול מוצקים - היא מתפתחת בהתאם לגילה, פחות או יותר?

וגם - עשרה חודשים בהם היא רק יונקת בלי מוצץ ובלי בקבוק זה כבר המון המון ביחד עם עוד ילדים. גם בלי הבכי 🤯
את אלופה. מהממת. אמא מדהימה.
❤️❤️❤️
בדקתי כמה םעמיםאני זה א
אצל רופא ילדים על פניו אין משהו שמציק לה היא פשוט רוצה פינוק.
מתפתחת די בסדר קצת לאט ביחס לשאר אחיה אבל זה לא נקרא ממש עיכוב זה בטווח..
בדקת רגישות תחושתית?קצתצפוף
הגדול שלי סובל מזה עד היום אבל בשנה וחצי הראשונות לחייו בכה המוןןןןןן
לא מוצץ.. לא אור.. לא רעש.. לא הרבה אנשים אפילו מוכרים.
טיפת מים או זיעה מוציאה אותו מדעתו..
מה זה אומר ואיך מטפלים?אני זה א
תגגלי אנשים רגישים מאד.קצתצפוף
אנחנו קולטים את העולם דרך חושים ראיה שמיעה תחושה ריח טעם
יש אנשים שהקולטנים שלהם יותר רגישים ולכן צריכים מינון תחושתי נמוך יותר
לדוגמא אני מתעייפת מהר בארועים המוניים.
בשביל תינוק רגיש 6 אנשים בחדר זה המון..
תדמייני את עצמך בחדר עם מכונת כביסה מיקסר ומוסיקה.. לא נעים. כך בשבילו מוסיקה רועשת מדי.
מה הטיפול? בגיל הזה בעיקר לסנן עבורו כמה שאפשר תאורה רכה חושך לא להעמיס משחקים ותמונות. מוסיקה עדינה. לדבר אליו ולידו בנחת. לבדוק שכל הבגדים מכותנה רכה מכובסים ללא תויות בלי ריח עז של מרכך..
גם אני כזו אבל לא הכרתי את המושגהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ"א בסיון תשפ"ב 17:16
'אנשים רגישים מאוד'.
פתחת לי צוהר לעצמי, מסתבר.
תודה ❤️
יש ספר שלם מאוד מומלץ על זהממשיכה לחלום
הוא נקרא אדם רגיש מאוד של אילין ארון
כן בדיוק קראתי על זה מקודם.המקורית
כנראה שאקנה אותו. בשאלון יצאו לי כמעט כל התשובות נכונות. לא יודעת איך פספסתי את זה עד עכשיו🤦
אגבממשיכה לחלום
אדם רגיש זה לא אומר בעיה בויסות חושי
נכון. זה לא בהכרחהמקורית
אבל יש אלמנטים של וויסות חושי שכן ראיתי שמופיעים במה שקראתי.
תודה.דוקא היא אוהבת חברהאני זה א
וכשיש עוד אנשים אפילו לא מוכרים היא מבסוטה. כמובן לא תלך למישהו זר או לא מוכר אבל כן נהנת לשחק ברצפה כשמסביב יש עוד אנשים.
היא מאוד אוהבת להיות בחוץ.
היא מפחדת ממש ממים אפילו במקלחת היא מוכנה רק בכיור ובמקלחת עצמה לא מוכנה אפילו לשבת..
גם ביום שהייתי איתה נבהלה מהמים ובכללי היא נבהלת מהרבה דברים.מגע פחות שמתי לב שמפריע לה בצורה שונה או רגישה יותר
אני חושבתקצתצפוף
שאמל כל אדם או ילד זה מתבטא אחרת.
למשל אצל הבן שלי בגדים ומרקמים במזון מציקים מאד.
ומים כמובן. עד היום שנתיים וחצי המקלחות קשות. וכשהוא היה תינוק זה היה קשהה כי ציפיתי שהאמבטיה תרגיע אותו ולא..
בדקת ויסות חושי?לא מחוברת
הבת שלי ממש כמוה . בת שנה וקשה לה הכל בוכה המון וכו.
ובדקנו ובאמת יש לה.
זה בעיקר עוזר לי להבין אותה. אבל לגמרי יש כלים מה לעשות/לא
גם לי יש אחת דבק כזאת בת 9 חודשיםאני נונימית
שאני המוצץ הבקבוק והכל עבורה ועם מוצקים גם לא הכי זורם נורמלי
היא גם ישנה רק עלי וצמודה אלי רוב היום
זוחלת ומשחקת לפרקים קצרים
והיא גם לא עולה במשקל (במעקב)

אז מזדהה בהרבה

חוץ מהבכי הלא פוסק שאותי ישר לוקח ל-אולי ריפלוקס?

אני פשוט מחזקת את עצמי שזה זמני ויעבור והעיקר שלא אשכח להנות מהמתיקות שיש בגיל הזה למרות הצמידות
תודה. חשבתי על ריפלוקס אבל לאאני זה א
חושבת שזה זה.ואצלי היא עוחה חמסה חמסה יפה מאוד
את לא ישנה טוב נכון?מיואשת******
כל מה שאת מתארת זה דברים שאפשר לצלוח למרות שממש קשה
אבל לא כתבת איך את ישנה
אם הקטנה תינוקת קשה אז אני מנחשת שאת לא ישנה טוב
תקשיבי
בלי שינה אנינו מתפרקים
אין ריכוז אין יכולת להתמקד אין יכולת לתכנן הכל עמוס מפחיד מלחיץ מבולבל
תבקשי מבעלך יום אחד בשבוע לתת לך לישון ממש
לקחת אותה אפילו החוצה, שתבכה בחוץ ולא תשמעי
או נגיד כל יום יומיים שתלכי לישון מוקדם והוא יהיה אחראי עד שתיים ומשם את וככה יהיה לך רצף משמונה עד שתיים והוא משתיים עד הבוקר
את חייבת לישון שעות רצופות ודווקא בלילה. שנ״צ לא ממלא את זה
העייפות שלך נשפכת עד לפה וזה הורס וקורס וקשה נורא נורא נורא כל משימה היא כמו הר ענק כשעייפים
❣️❣️❣️❣️
וואו זה ממש חשוב ונכון!! ושיצאו מהביתאוהבת את השבת
שיהיה לך שקט מטורף לישון חזק חזק חזק בלי לשמוע ציוץ קל אפילו של בכי..
תודה נכון אני לא ישנה רצוף בכללאני זה א
מדי פעם זה מש שעושים בעלי לוקח אותה ותתפלאי אפילו לא צריך לצאת איתה החוצה ברגע שהוא לוקח אותה אני פשוט נטרקת ונרדמת לא שומעת כלום.
בהתחלה לא היה ככה בהתחלה הייתי שומעת את הבכי ומתייסרת עכשיו מרוב עייפות אני באמת משחררת ברגע שהוא לוקח אותה עליו.
כל יומיים זה קשוח לו הוא עוד יותר רגיש ממני בשינה אבל זה קורה אחת לשבוע ואז באמת הכל נראה לי ורוד יותר
תנסי שיעשה את זה פעמיים בשבועמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"א בסיון תשפ"ב 08:09
אין מה לעשות גם לך קשוח במיוחד
עוד פעם באמצע השבוע מאד תעזור לך ❤️❤️
תעשו פעם אחת באמצע השבוע ופעם נוספת בשבת (שאז יותר קל גם בשבילו להשלים שעות)
בשבתות את יכולה לבקש מהגדולה שלך לקחת אותה לטיול קצר ולישון שתיכם
תודה בהחלט ננסה. עד עכשיו סחבתי כי חשבתיאני זה א
שהנה זהו זה עובר. אבל לא זה עוד כאן ונכון שיש שיפור אבל חא מספיק עדין כדי שארגיש הקלה
וואי נשמע ממש קשהאוהבת את השבת
דבר ראשון חיבוק ענק!!
איזה אמא גיבורה ומדהימה את!!!!
ממש!!

ודבר שני, יכול להיות שהתחושות שלך הם חשובות כדי לעשות שינוי..

לא בטוח שזה טוב גם לה..
אני זוכרת שקראתי פעם בפורום על מישהי שסיפרה שהיה מצב דומה אצלם והילדה לא עלתה במשקל ובסוף מה שעזר זה שרופאה מומחית אמרה פשוט להפסיק לגמרי הנקה והדברים התחילו להסתדר!!

גם אצלנו הקטנה האחרונה ילדה ממש ממש דורשת והיה שנה של סרטים איתה עד גיל שנה, לא הסכימה לאכול ולישון היה סיוווטטט... וגם לא בד, לא מוצא לא בקבוק גם לא הסכימה עגלה רק מנשא והנקה.
ושכשגמלתי מהנקה סביב גיל שנה דברים ממש התחילו להסתדר- התחילה לאכול הרבה יותר טוב ולישון הרבה יותר טוב!! להיות פחות דבוקה אלי ולהיפתח לעולם ולהנות מטיולים עם אבא שלה ממש ממש ממש!!! שעד אז לא שיחררה אותי ועכשיו חולה עליו וכיף לה ממש להיות עם הגדולים בטיולים..

יכולה לחפש לה את השרשור שהזכרתי אם תרצי..
ויכול להיות שהעצה שלי לא בכיוון בכלל אז יכולה פשוט לזרוק לפח😘😘

בהצלחה ענקית!!
את מדהימה וזה נתינה ענקית וזה באמת כ"כ קשה הדביקויות והתלותיות הזו..
הי תודה אבל היא עולה יפהאני זה א
היא אפילו בטטה לא קטנה ועולה גם האחוזונים מה שלא קרה אצחי עם אף ילד תמיד רק יורדים באחוזונים ..
אבל אני בהחלט שוקלת לצמצם הנקות
קשה לי להפסיק לגמרי אני כל כך אוהבת להניק וגם לא בטוחה שיבואו עוד אחריה אז גם לא בא לי עוד להפסיק להניק
ומוסיפה מקודם לקחתיאני זה א
אקמול ועכשיו אחרי שעתיים מרגישה הרבה יותר טוב אבל מרגיש לי לא נכון לקחת אקמול לפחות פעם בשבוע אני ממש לא כזע שכל היום עם כדורים.
אה וואו ב"ה!! טפוטפו אזיה כיף!!אוהבת את השבת
אצלנו נוסף לכל חששנו כל הזמן על המשקל..
מבינה אותך שלא רוצה להפסיק להניק..
ואני לא יודעת כ"כ איך להילחם איתם על פחות הנקות.. כשהם מתעקשים.. סתם ככה לקראת הגמילה אני מרווחת עם הסחות דעת אבל בלילות הצלחתי רק בבת אחת.. אז אין לי כ"כ עצות..
רק עוד חיבוק גדול והצדעה ענקיתתתת
אבל יתינוקת שלא לוקחת בקבוק איך מפסיקים הנקה?אני נונימית
היא פתאם תקח?
היא גם לא מוכנה בכפית לאכול
וגם לא מוצץ

אבל היא יורדת במשקל (לא באחוזונים-במשקל!!) או לא עולה
ואני בקשר עם הרופאה..היא חושבת שכשהברזל והערכים שנמוכים יעלו זה יסתדר-אני נותנת
אבל לא בטוחה שזה מספיק
עונה על שאלתך בתור אמא לתינוקות סרבני בקבוקיםבימבה אדומה
כשארוחות המוצקים מבוססות, ולאט לאט ההנקה מתקצרת ונהיית בתדירות נמוכה... אפשר להחליט להפסיק.
היא סרבנית מוצקים גם כןאני זה א
אוכלת ממש מעט לא יכולה להחשיב את זה כארוחה.והיא עולה ממש יפה במשקל מהנקה בלבד
בת כמה היא?יעל מהדרום
10 חודשיםאני זה א
ברוך ה כן התחילה לאכול טיפה ( אני חא בלחץ מהאוכל בכלל)פשוט זה לא כמויות של ארוחה
אתמול נניח אכלה קצת פיתה פיצה הרוב זרקה לרצפה( הבאתי לה רבע פיתה) ומעדן גמדים וזהו..
גם הקטנה שלי לא אכלה כמויות בגיל הזהיעל מהדרום
לק"י

היום היא בת שנתיים ואוכלת ב"ה יפה מאוד.
כן אני לא מודאגת מהאוכל סתםאני זה א
אנשים טובים דואגים להגיד שבטח היא רעבה אבל מה אני יעשה היא מסרבת לאכול משהו חוץ מהנקה והאמת היא עולה יפה במשקל הכי טוב מכל הילדים אז רעבה היא לא..
אנשים נודניקיםיעל מהדרום
לגמרי.הכי נודניקים אלו שאומרים ליאני זה א
מה היא לא לוקחת מוצץ איך את לא משתגעת וואי זה לא בריא שאין לילד משהו שעוזר לו להרגע.. כאילו מה זה תלוי בי? אם הייתי יכולה הייתי מדביקה לה מוצץ לפה חחח
מבינה אותך ממשבימבה אדומה
יעזור לך שתחשבי שלאנשים יש רצון להביע את ההפתעה (אפילו השתאות) מאיך את מסתדרת בלי כי בחיים שלהם זה מוצר בייסיק ש"מציל" להם את החיים...

בקיצור... מתוך 3, שניים מילדיי לא לקחו בקבוק ולא מוצץ... ולשני הצלחתי "להדביק" שמיכי... קיבלנו ללידה ורק באיזור גיל שנה התחיל להידבק לזה וסוגשל למצוץ את זה עד היום (בן שנתיים וחצי)
כן גם אצלי חלק לא לקחו מוצץ אבלאני זה א
גם לא היו בכיינים בצורה כזו.
ובאמת מי שלא חווה ילד בכיין ממש קשה לו להבין את ההתמודדות. ולמרות הכל היא מתוקה כל כך
הבנתי..בימבה אדומה
בעיקרון זה אופי... יש ילדים בכיינים יותר גם כשלוקחים מוצץ.. אבל מבינה מה את אומרת..
גם שלי ככה..אוהבת את השבת
ממש קשוחה..
תהיתי לעצמי לאחרונה אם זה קשור שבהריון שלה הייתי ממש בלחץ וגם אחרי הלידה..
מעניין..
גם תקופה מאוד עמוסה וגם הייתי בטרם ממש שלא להידבק בקומונה בהריון כי לא היו חיסונים ושמעתי על הרבה שחלו בהריון והסתבכו..
הבת שלי גם מוצצת אצבע ולא מוצץיעל מהדרום
וואו, מזדהה...מתואמת
כולל ימי הכיף לאחים שנהיים מעייפים ולא מספיק כיפיים בזכות התינוקת... אצלי לפחות היא עוד קטנה, אז לא משנה לה מי מחזיק אותה (כל עוד היא לא רוצה לינוק), אבל מרגישה גם את ההרגשה של התליות הבלעדית הזו...
אל תאשימי את עצמך! זה באמת קשה... מתפללת עלייך שהתקופה הזו תעבור מהר, ושיגיעו ימי נחת עם הקטנה...
תודה חיזקת אותי בנתיים אני מתה מפחדאני זה א
מה יהיה בחופש הגדול רק בגלל הקושי איתה.אפיחו חשבתי לרשום לקיטנות השנה אבל כל כך בא לי להיות איתם בחופש ולעשות דברים כייפים.. שנה שעברה הייתי בסוף הריון ואז ילדתי אז בקושי עשינו דברים..
מבינה ממש את החששות שלך...מתואמת
אולי תרשמי אותם לקייטנות ביולי, ותתפללי שעד אוגוסט יהיה שינוי במצב ה"דבק" שלה?
כנראה ארשום את חלקם לפחות למרותאני זה א
שממש יקר יוצא לי 1500 לכולם וזה רק 3 שבועות
וואו, באמת יקר...אין אצלכם קייטנות חינמיות של הגן?מתואמת
אצלינו קייטנה עולה 300 שקל עד אחתיעל מהדרום
לק"י

צהרון זה תוספת של 500-600 שקלים....
בגן ובבית הספר.
וואו... אצלנו הקייטנות בחינם. רק על הצהרון משלמים.מתואמת
יש מקומות כאלה....חבל שאצלינו לאיעל מהדרום
גם אצלנו לא מנסה לעזור

בגן עולה לי 180 ש"ח לשבוע!! 5 ימים עד 1

ומי שרוצה צהרון זה עוד 40 ש"ח ליום!! ולהביא ארוחת צהרים מהבית.

 

מחירים ממש הזויים!! וזה רק לילד אחד..

ובי"ס עולה לי 360 ש"ח ל-14 יום (3 שבועות ובלי י"ז בתמוז ובלי ימי שישי) עד 1+ 240 ש"ח הסעה ל-3 השבועות הללו..

 

לא מבינה למה זה כל כך יקר

בדברים האלהבימבה אדומה
אני מרימה ידיים ואומרת
ה' קוצב לכולנו. הוא המוריש והמעשיר. אני עושה את ההשתדלות שלי...

כן אם אפשר אצלכם איכשהו להביע מחאונת בעניין... אפילו שכולכם תשלחו מיילים לנציג במועצה/עירייה
נכון. את צודקת.מנסה לעזור

גם אין כל כלך הרבה ברירות.. כשהורים לא נמצאים בבית.

 

מה שכן- לצהרון אני לא רושמת וביקשתי להשלים שעות מהבית.. מקווה שלא יהיה קשה לי מידי כי קשה מאוד להתרכז בעבודה מהבית כשהילדים מסביב/ בחופש.

 

ניסינו למחות בענין אבל אין כל כך סיכוי. (מנסים כל הזמן. בעוד ענינים).

יש ענין של הדרת הציבור הדתי חרדי באיזור שלנו ואנחנו מופלים לרעה בהרבה עניינים. לא רק בזה..

לצערנו.

 

 

וואו! אתם גרים בישראל? 😏כי לעולם חסדו
עצוב שיש ככה הבדלים בין המקומות בארץ...מתואמת
ממש מנסה לעזור

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

זה ממש מעצבן!!יעל מהדרום
לק"י

אצליכם זה נשמע ממש קיצוני
וואו, זה באמת מרתיח נורא... מתואמת
גם אצלנואורוש3אחרונה
מה זה קיטנה חינמית?בימבה אדומה
אצלנו יש קייטנות בחינם בגנים.מתואמת
תהנובימבה אדומה
אין לנו דבר כזה.
יש מקומות שהקייטנה בחינם (והצהרון לא)יעל מהדרום
תודהבימבה אדומה
לא נתקלתי...
הלוואי חינמיות עולות 450 בבית ספראני זה א
ובגן 550 רק לילד של החינוך מיוחד,זה חינמי
זה המחיר בלי צהרון?!יעל מהדרום
כן בלי צהרון ובלי ימי שישיאני זה א
וואו! פתאום אצלינו נשמע לי זול (300)יעל מהדרום
לק"י

זה כל כך מעצבן החוסר אחידות הזה....
יש מקומות עם קייטנות בחינם ומקומות עם קייטנות יקרות.
מחשבים את זה לפי חישוב של כלל התושביםאמא אבא ותינוק
ככ מטטפש בעיניי... אבל ככה זה.
מחשבים מצב סוציואקונומי של כל התושבים יחד ולפי זה הסבסודים לקייטנות
יפה מאוד. ממש הגיוני <ציניות>יעל מהדרום
זה לפי אשכולות מחושבאני זה א
אבל כאילו מה בגלל שאני גרה מעיר שנחשבת ליקרה לא אומר שאני צריכה לשלם יותר
מסכימה איתך לגמרייעל מהדרום
וואו מתואמת
מצד אחר שלא ראיתי שהתייחסו כל כךכתבתנו
אני ראיתי שלהסביר לילדים במילים פשוטות שהם מבינים את המצב מאוד עוזר לי ולהם לעבור סיטואציות יותר בטוב. לפעמים אנחנו לא מסבירים להם דברים שהם יכולים להבין, והתיווּך הזה יכול לעשות הבדל גדול. אפילו ברמה שאני שמה לב שאני יותר עצבנית, להגיד לילדים, אני משום מה (או אם יש סיבה ואני רוצה לשתף) עצבנית יותר עכשיו, בבקשה תנסו להתנהג בלי מידי שטויות עכשיו שלא תוציאו ממני את המפלצת- זה עוזר. להגיד את זה בקול, לעצמי ולהם- מכוון את כולנו להיות במודעות של איך נתנהג עכשיו.
וגם בתקופות שהן יותר מתמשכות, להגיד לילדים (ואין שום בעיה לחזור על זה)- התינוקת שלנו החמודה שכולנו מאוד שמחים נולדה מה' שהיא צריכה הרבה על הידיים וגם שאמא תניק אותה (גם כשאתם הייתם בגיל הזה אמא הכי אהבה להניק אתכם ככה), ואם לפעמים זה משבש לנו תדעו שבסוף תינוקות מפסיקים לינוק ועד אז אתם כל כך עוזרים כשאתם מרימים אותה, משחקים ומשמחים אותה, או פשוט מבינים שאלו ימים שלפעמים קשה לאמא להתפנות גם אליכם קצת אבל זה יעבור, ועד אז אנחנו מוצאים זמנים מיוחדים כדי שחס וחלילה לא תחשבו ששכחנו אתכם. ותגידי את זה גם לעצמך, שוב ושוב, אני אמא טובה, אני משתדלת כל כך הרבה בשביל התינוקת וכל שאר האחים, הימים הלחוצים יעברו גם אם לא תוך יום יומיים, זה יעבור זה יעבור זה יעבור. הרבה פעמים יותר מהר ממה שנדמה כשזה מציף אותנו.

אם את כבר עושה ככה- נפלא.
אם לא נשמע לך שמתאים לך ככה, תמשיכי הלאה, תתעלמי- וזה נפלא לא פחות.

והכי חשוב, חיבוק. כמו שאמרתי, האור בקצה המנהרה קרוב יותר ממה שמרגישים- יבואו ימים טובים בע"ה בקרוב.
ממליצה לך על אוסטופתשמיכת פוך
הבת של אחותי היתה בול ככה. בוכה ללא הפסקה.
היא לקחה אותה לטיפול אצל אוסטופת ואחרי טיפול אחד היא נהייתה ילדה אחרת לגמרי!!! לא להאמין.
.אם תרצי את המס' בפרטי..
היינו אצל אוסטאופט כמה טיפולים וזה קצת עזראני זה א
לצערי פרטי כרגע לא רלוונטי ודרך הקופח אין תורים.
בנתיים התחלנו דיקור כינזה יותר זמין נראה איך יהיה
מבינה אותך ממש גם הבת שלי הייתה כזופעם אחרת
כנראה שהיא מאוד רגישה, ופחות אוהבת שינויים... לדעתי כדי לחפש משהו שכן מרגיע אותה.. אולי מוזיקה או עיסוי.. ולנסות להרדים אותה בלול נגיד בתוק התחלה.. שנת צהריים.. לקחת אותה עוד לפני שהיא ממש עייפה.. לעשות לה עיסוי ולתת לה אווירה נעימה ולנסות להרדים אותה בלי הנקה.. בהתחלה זה יכול להיןת קשה אבל צריך להיות עיקבי.. וכל פעם למשוך עוד קצת את הזמן.. עד שהיא תסכים לישון שם.. תנסי לעשות דברים בהדרגה.. זה לדעתי הכי נכון.
בהצלחה
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !