אוף.
החליטו שעושים נופש משפחתי בצד שלו.
אני לא בנאדם של נופשים משפחתיים - לא מסתדרת ככ טוב עם האריזות והיציאה מהשגרה, וכשמישהו אחר מחליט איפה נהיה ומה נעשה אז בכלל לא כיף לי.
בחרו מקום שאין מצב בעולם שהייתי בוחרת להיות בו אם זה היה תלוי בי.
אבל זאת משפחה ואני לא רוצה לצער את בעלי, אז החלטתי לנשום עמוק ולזרום.
ואז גיליתי שמצופה מאיתנו לשלם סכום ממש גבוה, לפחות בסטנדרטים שלנו.
עכשיו, אני מבינה את ההיגיון. אבל במשפחה שלי זה שונה - אם ההורים מארגנים הם משלמים הכל, ואם מצפים משהו בודקים מראש שזה מתאים לכולם.
פה בעצם הם קבעו את התנאים, לא שאלו מראש אם מתאים לנו הסטנדרט הזה, ומצפים מאיתנו להשתתף בתשלום.
זה כנראה עניין של מנטליות - לבעלי כן היה ברור שנשלם, אבל עליי זה ממש נפל בהפתעה, וכבר סגרו את הכל ולא היה מתאים לומר שום דבר.
שתבינו - אם היינו יוצאים לבד, רק המשפחה המצומצמת, לנופש שמתאים לנו והוא בדיוק כמו שאנחנו רוצים, לא היינו מוציאים כזה סכום.
אבל עכשיו אנחנו הולכים גם לבזבז ימי חופש, גם להיות במקום מבאס, גם לעבוד קשה (אריזות, בישולים וכו') וגם לשלם על זה סכום יוצא גבוה ממה שתכננו לשלם על נופש.
מעצבן לי ממש.
עכשיו, אנחנו נגיע. זאת לא שאלה. בעלי והילדים ממש יהנו ואני לא רוצה להרוס להם.
אבל אני פשוט עצבנית ולא ממש מצליחה להרפות מזה.
כל הסיפור הזה מבאס אותי טילים.
בעלי הציע שנעשה חופשה רק שלנו אחר כך. אבל אז אני בודקת צימרים ורק מתעצבנת יותר, כי אני מתקמצנת כדי שיתאים איכשהו לתקציב שלנו, ואז אני חושבת איזה נופש כייפי היינו יכולים לעשות אם לא היינו צריכים לשלם מלא כסף על הנופש המשפחתי הזה.
מה אני רוצה מכן?
בעיקר חיבוקים...
אבל אם יש עצות איך לעבור את זה בטוב אני אשמח לשמוע.
(ברור שאני אביא לעצמי ספרים וכאלה ואם לא יהיה לי כוח לכולם אני אלך לחדר. אבל מעצבן אותי לשלם כזה סכום על כזה דבר לא כיף.)
החליטו שעושים נופש משפחתי בצד שלו.
אני לא בנאדם של נופשים משפחתיים - לא מסתדרת ככ טוב עם האריזות והיציאה מהשגרה, וכשמישהו אחר מחליט איפה נהיה ומה נעשה אז בכלל לא כיף לי.
בחרו מקום שאין מצב בעולם שהייתי בוחרת להיות בו אם זה היה תלוי בי.
אבל זאת משפחה ואני לא רוצה לצער את בעלי, אז החלטתי לנשום עמוק ולזרום.
ואז גיליתי שמצופה מאיתנו לשלם סכום ממש גבוה, לפחות בסטנדרטים שלנו.
עכשיו, אני מבינה את ההיגיון. אבל במשפחה שלי זה שונה - אם ההורים מארגנים הם משלמים הכל, ואם מצפים משהו בודקים מראש שזה מתאים לכולם.
פה בעצם הם קבעו את התנאים, לא שאלו מראש אם מתאים לנו הסטנדרט הזה, ומצפים מאיתנו להשתתף בתשלום.
זה כנראה עניין של מנטליות - לבעלי כן היה ברור שנשלם, אבל עליי זה ממש נפל בהפתעה, וכבר סגרו את הכל ולא היה מתאים לומר שום דבר.
שתבינו - אם היינו יוצאים לבד, רק המשפחה המצומצמת, לנופש שמתאים לנו והוא בדיוק כמו שאנחנו רוצים, לא היינו מוציאים כזה סכום.
אבל עכשיו אנחנו הולכים גם לבזבז ימי חופש, גם להיות במקום מבאס, גם לעבוד קשה (אריזות, בישולים וכו') וגם לשלם על זה סכום יוצא גבוה ממה שתכננו לשלם על נופש.
מעצבן לי ממש.
עכשיו, אנחנו נגיע. זאת לא שאלה. בעלי והילדים ממש יהנו ואני לא רוצה להרוס להם.
אבל אני פשוט עצבנית ולא ממש מצליחה להרפות מזה.
כל הסיפור הזה מבאס אותי טילים.
בעלי הציע שנעשה חופשה רק שלנו אחר כך. אבל אז אני בודקת צימרים ורק מתעצבנת יותר, כי אני מתקמצנת כדי שיתאים איכשהו לתקציב שלנו, ואז אני חושבת איזה נופש כייפי היינו יכולים לעשות אם לא היינו צריכים לשלם מלא כסף על הנופש המשפחתי הזה.
מה אני רוצה מכן?
בעיקר חיבוקים...
אבל אם יש עצות איך לעבור את זה בטוב אני אשמח לשמוע.
(ברור שאני אביא לעצמי ספרים וכאלה ואם לא יהיה לי כוח לכולם אני אלך לחדר. אבל מעצבן אותי לשלם כזה סכום על כזה דבר לא כיף.)
