חשוב להעלות את המודעות מידי פעם. ולהיזהר מהכללות ועין רעה ולשון הרע שלא לתועלת.

בס"ד

שלום רב,
מצ"ב תגובת *הרה"ג שמואל אליהו שליט"א* לסדרת הכתבות המתפרסמת בימים אלו:


*משהו על פרשת האולפנות*

ראינו את הכתבה הראשונה בכאן 11 על האולפנות שהם המקום המסוכן ביותר לבנות ישראל. מה ראינו שם? אשה אחת שמספרת בפנים גלויות על רב באולפנה שהתקרב אליה קירבה גדולה מידי אבל לא נגע בה. ועוד סיפור בפנים מטושטשות על פגיעה מינית בבית ספר יסודי על ידי רב שמכוון בנות לאולפנות.

אנחנו לא מפקפקים בכך שיש בכל מקום אנשים שמטרידים מינית, גם במשטרה ובצבא ובאקדמיה ובמקומות עבודה. השאלה היא האם מכסים עליהם או מבערים את הרע? יש כמה גופים שמבערים את הרוע הזה. הם דנים בעשרות מקרים, וברוב מוחלט של המקרים הם מרחיקים את הפוגע או את הפוגעת מהקהילה, דואגים שיעזוב את מקום העבודה, לפעמים מצליחים להכניס אותו לכלא, במקרה של ולדר הוא התאבד.

אי אפשר להכתים את כל האולפנות בגלל אירועים בודדים, יש בארץ מאות אולפנות ובהם אלפי מחנכים ומאות אלפי תלמידות, בעשרות השנים האחרונות התקבלו מספר קטן מאוד של תלונות על מחנכים ומחנכות באולפנות והם טופלו במלא החומרה, מספר כל כך קטן של תלונות במפעל כל כך גדול, הוא אות כבוד למפעל האולפנות הענק.

אנחנו לא מקבלים את הגישה של יוזמת הכתבות שפרסמה בפוסט היכנס/י לפייסבוק וגם בכיפה "ל"ג בעומר הוא יום השנה לאונס של נערות רבות" - כיפה כי "ל"ג בעומר הוא חג מסוכן לאונס בנות ישראל". למה כל מדורות ל"ג בעומר הם מועדות לאונס יותר מכל ארוע אחר? כי מישהי נאנסה שם. לפי ההיגיון הזה אסור ללכת לצבא, למשטרה, לאקדמיה, לעבודה כי בכל המקומות הללו היה פעם אונס. לפי ההיגיון הזה אסור גם לחצות את הכביש.

ליבנו יוצא מרחמים לנערה שנאנסה, אין מחילה למי שעשה דבר שכזה. עם זאת אסור לאף אחד להפוך את כל מדורות ל"ג בעומר למקום מועד לפורענות. תקלות בודדות במאות אולפנות ואלפי מחנכים ומחנכות לא מאפשרות להפוך את כל האולפנות למקומות מועדים לפורענות.

--

חשוב להזכיר דבר נוסף. חלק מהכתבות שיתפרסמו בנויות על זיכרון מודחק שצף בגיל מבוגר (כפי שכתוב בפוסט של יוזמת הכתבות). בבית המשפט בישראל נקבע כי אי אפשר להאשים להאשים אדם על זיכרון מודחק. (דיסוציאציה) כיון שהתברר שזכרונות מודחקים הם לא תמיד מדויקים. (קוֹנְפַבּוּלַצְיָָה). לכן נפסק בבית המשפט העליון בישראל (למשל תיק תפ"ח (ת"א) 1027/05) כי לא מרשיעים אדם על סמך זכרון מודחק שצף בגיל מבוגר. זו הסיבה שבגללה המתלוננות לא קיבלו סיוע מבתי המשפט או מבתי הדין המיוחדים.

אנחנו לא אומרים שהמתלוננת משקרת חלילה, יכול להיות שהיא משליכה פגיעה של מישהו אחד על מישהו אחר. בכל מקרה נקבע שאי אפשר להרשיע בן אדם על סמך ראיות שאינן קבילות. גם החיים של החשוד הם חיים וגם לו מגיע צדק. כשאנחנו בטוחים באשמת הפוגע, איננו נושאים פנים לאיש. התורה אמרה שצריך להתייחס אליו בשיא החומרה, "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה", וכך כולנו צריכים לפעול.

ולדבר על הנושא.

איך צריך לטפל בנושא הזה שאלה מסדר שני. אבל אני חושב שלחברה הדתית ובכלל לכל חברה בישראל זה צריך להיות לגיטמי לדבר על נושאים אלו. ומי שעברה שתדבר על כך .

כי הרבה פעמים נוצר קשר שתיקה.

ואני מסכימה שצריך לדבר על זה.
פשוט לא כל אולפנה ככה ולא כל רב עבריין (בלי קשר לזה שלדעתי צריך רבניות ולא רבנים בגילאים האלה)

כן זה סביר שהם ממש מגזימים ...

אם צריך שרק נשים ילמדו בנות.
ראיתי טענות לצד השני שהרב יוני לביא כתב
בעקבות העדויות על פגיעות מיניות באולפנות - צריך לאסור על גברים ללמד בנות?

הרב אליהו על תחקיר האולפנות: "פשע עיתונאי" | ערוץ ７

כעת התחיל באיזה ערוץ בטלוויזיה טרנד חדש.. בנות שנפגעו באולפנות.

 

כל בת (או בן) שנפגעת, זה נורא. עולם ומלואו.

אבל, כמו שאמר הרב שמואל אליהו, כשלוקחים מאות מוסדות שעברו בהן מאות אלפי בנות על משך תקופה של 30 שנה, ומוצאים כמה עשרות מקרים (לא כולם ברורים. יש גם בנוסח, כעת אחרי שנים הבינה שבעצם נפגעה..), זה תעודת כבוד למפעל הזה. על אף שאין ספק שאפילו מקרה אחד, היכן שיהיה בעולם, זה יותר מידי.

 

אלא שלהערכתי, סביר שזה לא במקרה. מי שרוצים להילחם בציונות הדתית וכד', ובכל הרוח הזו, משתמשים - ניתן אולי לומר ברוח הנושא המדובר, מנצלים את הנפגעות - במקרים הכאובים והנוראים, למטרתם.  מלבד סתם רדיפת סנסציות.

 

אבל האמת, האולפנות הן בפאזה של המוסדות הכי מוגנים לבנות. אצלי אישית עברו 5 בנות באולפנות. זה היה המקום הבטוח, היציב, עם ראש האולפנה המתון, המיטיב,  כולו לשם שמיים.

 

לעומת זה - לצערנו הרב מאד, כי גם הם מעם ישראל - אלה שעורכים "תחקירים" כאלה, הרי שולחים ואולי גם למדו, לפחות בחלקם, במוסדות ששם לעיתים לא צריך "להטריד".  פשוט עושים שיעורים ב"חינוך" כזה, ומסבירים שזו הנורמה... (לא ע"י סמכות חינוכית, אבל ממי שסביבם), משהו כמו לתת "סם אונס" ואח"כ לומר שזה בכלל היה ברצון.  עובדה, לא היתה התנגדות..

מנצלים את הנאיביות של בנות, הליכתן אחרי העדר, אי הבנתן באופן בסיסי את ההבדל בינן לבין הבנים ומה אלה רוצים - ובנות, כשכבר מקימות בית, מגיעות סמרטוטיות משומשות ובלויות, אפילו בלי יכולת להבין מה הפסידו והיכן הן.

 

אלה מחפשים "תחקירים" אצל מקומות שבכללותם מחנכים, בתוך הגלים העכורים שאותה תרבות טלוויזיונית מייצרת, לאידאליזם, טוב, נקיות, משפחה.

התגובה שלך מזעזעת אותי. עצוב, פשוט עצוב.

לרוע המזל הסטטיסטיקות מראות שנשים וגם גברים נפגעים בכל המגזרים בצורה שווה.

אין למקום חרדי או דתי איזה שהיא נקודת זכות בעניין הזה.

 

דבר נוסף, שיעורים של חינוך מיני הם ממש לא מקום בו מלמדים על סמי אונס.

זה שלאנשים יש דעה אחרת בעניין החשיפה לנושא המיניות, לא אומר שהם מעודדים אלימות או פגיעה בנשים.
יותר מזה, גם אנשים דתיים יכולים להשתמש בסמי אונס, או לשם שינוי, בהסברים הלכתיים או השקפתיים מעוותים שיגרמו לקורבן לחשוב שזה בסדר. עיין ערך ברלנד ושות'.

בכל המגזרים אנשים פוגעים.

להכחיש שזה קיים, זה לתת לפגיעה הזו יד ולהסכים שתמשיך.

נכון, זה לא מחמיא שמפרסמים שאנשים חשובים בציבור הם פוגעים,

אבל מכיוון שהדבר הזה הוא חלק מהמציאות- צריך פשוט להכיר בעובדה שהמציאות לא תמיד מחמיאה. לטייח את זה לא יהפוך את זה להיות לא קיים.

הסדרה הזו לא ייצרה משהו חדש. היא רק הביאה דברים שהיו מוסתרים, אל המסך, שכולם יראו.

אז נכון זה לא נעים לראות.

יותר לא נעים זה לחוות את זה על בשרך. וד"ל.

 

ממש לא. לחלוטין.

 

המלצה להבא: לקרוא ביתר שימת לב, כי אחרת עלולים "להלביש" על תגובה דברים שאין לה זכר בה...

 

אבל בהיות שמן הסתם זה לא נעשה בכוונה מזידית, אז אני אתייחס לנקודות שציינת, בחס למה שכתבתי.

 

א. לגבי היכן נפגעים יותר או לא (במובן של תקיפה) - מגזרית - לא התייחסתי לכך אפילו במילה אחת בכל מה שכתבתי (הגם שאינני יודע כמה "סטטיסטיקות" בענין זה נכונות. אבל זה גם לא משנה. מספיק שיש מקרים).

 

ב. מה שאמרתי על האולפנות, היה לא על "מגזר", אלא על המקומות הללו, ספציפית, שאותם ניסו להכליל (הרי לא היתה כתבה על "פגיעות בגילאי תיכון בארץ"..). על זה אמרתי, שהאולפנות, בתוכָן, ככלל, הן מהמקומות היותר מוגנים לבנות. על אף שגם שם לצערנו הרב מאד, יש חריגים.

 

ג. כעת, לנקודה העיקרית שלא הבנת כנראה בדברי (שלא לדבר על כך שלקחת מינוח שהבאתי בצורה סמלית, ומשום מה חשבת שאמרתי שמלמדים עליו..):

 

אני לא אמרתי שבשיעורים הלו בבתיה"ס מלמדים לתקוף מינית, אלימות... בוודאי לא אמרתי שמלמדים שם לקחת סמים.. מילה אחת לא על נושאים כאלה.

 

אמרתי, שה"תרבות" הזו, שבה לגיטימי לנהוג בפריצות בוטה מגיל צעיר; ה"תרבות" הזו, שבה מדברים בשיעורים כאלה לא על הכנה לנישואין - אלא על התנהלות מינית פרוצה באותם שלבי חיים שהם בה - היא ה"הטרדה" הכי גדולה. וכמו שהסברתי, בנות צעירות שאינן תופסות כלל מה רוצים הבנים בגיל המקביל להן, שהופכות להיות, בגלל שטיפת מח "תרבותית", לכלי לסיפוק יצרים (בלי אלימות, "בהסכמה".. הרי על זה בדיוק דיברתי), זה ההרס הכי גדול, בתור "תרבות". לתמיד.

 

ד. כעת, השאלה היא מה פירוש, "זה שלאנשים יש דעה אחרת בנושא החשיפה למיניות"... אם היינו מדברים על עד היכן צריך להגיע בחינוך לחיי נישואין בגילאים אלה - ניחא. אפשר להבין דעות שונות.

 

אבל אם המשפט הזה הוא "מכבסת מילים" בעצם.. להציג כאילו יש "מקום לגיטימי" לחינוך לפריצות בשלבים אלה של החיים - אז אני לא מסכים עם זה טוטאלית. זה בדיוק מה שאמרתי, שזה הרס שאינו נצרך ל"אלימות", הוא פשוט מעין "סם" שמסביר שבכלל אין כאן בעיה.... ר"ל.

 

אבל לא אמרתי לשניה אחת שמעודדים אלימות. לא נמצא בשום מקום בדברַי. ולגבי עידוד פגיעה בנשים - במכוון בוודאי שלא. אבל עצם הדבר הזה, שבחורה מבינה שכך "נורמלי" שהיא תגיע לנישואין כמו שתיארתי, זו פגיעה נוראה, המונית.  זה בדיוק מה שבאתי לומר. כמובן, כחלק מאותה תרבות, ה"אלימות" נמצאת בעצם הנסיון לסתום לאנשים את הפה מלומר מה שכל בן תרבות היה מבין עד לפני שנים לא רבות...

 

ה. לגבי שיכולים אנשי נבלה לפתות גם ב"נימוקים" פסאודו-"דתיים"... לצערנו אכן. מזעזע. לרמות אפשר בשם כל מיני דברים. היכן אמרתי משהו אחר?

 

ו. חלילה "להכחיש". איפה ראית מילה בדברים שכתבתי בכיוון כזה. הרי הרב שמואל הי"ו עצמו, שציטטתי מדבריו, נלחם לבער את הנגע. 

בוודאי אסור להכחיש היכן שיש דברים מזעזעים כאלה. בוודאי צריך לטפל. לגבי "לפרסם", לא תמיד נכון. לפרסם כיום, זה כמעט עונש מוות. צריך לבחון היטב - מתי יעזור (למשל, כאשר אין דרך אחרת לעצור את הפוגע מלגרום בעצמו "עונש מוות" לאחרות..) ומתי לא, ואז אין ענין סתם בשביל "המציצנות הציבורית". תרבות התקשורת צריכה בקרה גדולה: מתי היא מועילה, ומתי ההיפך. לא מפיהם אנו חיים.

 

ז. לגבי הסידרה, זה נראה לי קצת נאיביות מה שכתבת. 

יש הבדל גדול בין להביא "דברים מוסתרים" (למשל, נניח שהיו מסתירים את השוחד של 50 מיליארד לערבים, ומישהו היה חושף את זה.. כל הכבוד) - 

 

לבין לבחור מגזר מסוים, מוסדות מסויימים (שבכללי, כמו שכתבתי, המוסדות הללו הם בפאזה ברמה הגבוהה ביחס למוגנות בהם), לאסוף כמה מקרים, אפילו עשרות, מ30 שנה, ממאות מוסדות, ממאות אלפי תלמידות - ולומר, הנה... ולהיתמם,  "רק הבאנו דברים מוסתרים אל המסך".... שקוף שמנסים להוציא דיבתם רעה באופן כללי - ממש ההיפך מהאמת - או שזו סתם רדיפת סנסציות, "אדם נשך כלב"....  לא מדבר על חשיפה ספציפית במקום שבו מנסים להסתיר ולהזיק בכך כשיטה.

 

 

על כן, בסיכום הענין הזה: 

 

להתכחש לדברים איומים שקורים ל"ע, לטייח, קל וחומר לא לטפל בהם - חס ושלום. בכך אנחנו לגמרי מסכימים.

 

למקד את הפוקוס לא פרופורציונאלית, ובמקומות שהם יחסית הכי מוגנים (גם אם יש חריגים. קשים. ועדיין); ובפרט כשזה בא בהתעלמות בוטה מ"תרבות" של חלק מה"חושפים" - שגם אם אינה מעודדת חלילה פוגענות אלימה ישירות, אבל מעודדת אי הבנה של הפגיעה שיש בהפקרות פריצותית ואדרבה נותנת לכך לגיטימציה - זה לא.

 

ז. לגבי "יותר לא נעים לחוות את זה על בשרך", אכן. לגמרי. מחריד ומזעזע. נורא ואיום. אני מכיר דברים כאלה (בלי קשר למוסדות הללו ולנושא הכתבה. סתם כאלה שנפגעו ר"ל). ה' ירחם. כמה כואב.

קודם כל יש לציין שהם טרחו להדגיש שזה דווקא "מאד מאד דתי"... לא משנה

 

חוץ מזה אני גם לא מבינה למה רבנים אמורים ללמד בכיתות של בנות... בתור אחת שלמדה שיעורי דינים מפי רב, בכיתה... זה פחות שייך. הבנות לא נמצאות במצב של למידה, אלא התכנסות, שיעמום ובוסופו של דבר חלומות בהקיץ או לא...

 

סתם דבר מוזר ובעייתי לאנשים שלא מספיק יראי שמיים.

 

שיעורים עם רב אמורים להתבצע באולם כנסים, גדול, עם מרחב ומרחק נכונים - כך אפשר להתרכז, ללמוד ולהבין - גם לטובת הרב. 

 

 

ואווו והיא כ"כ צודקת שזו חברה שבנויה על השתקה! ממש ככה, אני מדברת מהצד החרדי...

 

מבחינתי כל רב בתיכון/אולפנה/סמינר שמעיר על צניעות, בדבר הקטן ביותר מסגיר את עצמו כבעייתי.

וזה נכון!

 

אני מכירה תיכון שהיה בו רב כזה, הרבה בנות שהסתבכו עם המנהל/רב מכל מני נושאים בסופו של דבר היו הולכות למוסדות אחרים רק בגלל שהם סבלו ממנו כ"כ. 

 

הדברים שהיא אומרת נכונים כ"כ, נכון שזה לא קורה בכל מקום, ולא כל סיפור הוא נכון - אבל כל שמץ שיכול להוות נורת אזהרה צריך להקפיץ את כל הצוות!!

זה המשך ל"בכל החסידויות באופן גורף"?

אולי די עם סיסמאות ילדותיות שמוציאות שם רע על אלפי אנשים בבת אחת?

אני בשניה מעלה לך לכאן עדות על הערה שהעיר הרב עובדיה על צניעות.
זהו? הוסגר כסוטה?

אמרתי רב בסמינר/אולפנה/תיכון שמעיר לבנות על צניעות... 🤦‍♀️

 

וד"א זיהיתי כבר בהודעה הראשונה שתייגת אותי - את הפצל"ש אז דיי.

למה זה שבנאדם הוא רב באולפנה זה כבר סימן בטוח שאם הוא מעיר הוא סוטה?
אין שום סיכוי קטן, משהו, פיצפון, שהוא לא סוטה? שום חשש? את כל כך בטוחה בהשמצות שלך?

למה דיי? את מוציאה שם רע על אנשים, למה שאוותר לך, ולמה שזה יהיה קשור למי אני?

שניגש לבחורה להעיר לה על הבגד,התנוחה,מה שצריך להעיר - כן. זה לא בסדר!

זה בחלט מעיד עליו שהוא לא בסדר.

זה לא התפקיד שלו להעיר על צניעות, הוא לא אמור לצפות בהן.

 

וכבר ביררתי ושאלתי - היה לי רב כזה בתיכון, שהיה מעיר, וזה לא היה תקין.

כעבור שנתיים הוא פוטר.

 

זה הכל.

ואם אתה חולק עלי אז גם אתה בעייתי.

 

(ד"א לא אמרתי סוטה ואתה סתם מכניס לי מילים לפה.)

 

 

אני לא חולק שזה לא אמור לקרות.
אבל מי שכן עשה כך - זה יכול להיות מאלף סיבות, שום דבר פה לא "מסגיר".
זה בדיוק כמו בסיפור עם החסידויות, יש לך נטיה להיות דרמטית ולהאשים בבת אחת מלאמלא אנשים שאת לא מכירה ואין לך עליהם מושג, בהאשמות חמורות ומוגזמות. לא ברור מה את מנסה להרוויח מזה חוץ מלהצטייר כילדותית.

הבנתי מזמן

מה גורם לך לחזור על דבריך שוב ושוב.

 

תפסיק לרדוף אחרי ההודעות שלי. ולהציק לאנשים. 

זה לא בלוג פרטי כידוע לך, ומותר להגיב לך.
אם את לא רוצה שיגיבו - תפתחי בלוג.


מה שגורם לי לחזור על הדברים זה שאני לא מוכן לשתוק כשמשמיצים ומוציאים שם רע על אנשים רבים, שונים ומגוונים, סתם כי יש נערה שאוהבת להכליל.
לא כשזה על אדמו"רים וחסידויות, ולא כשזה על רבנים ומורים. וספוילר: גם לא על הקבוצה הבאה שתחליטי להיטפל אליה.

עד כדי כך?

ואוו לא חשבתי שהעוצמה שלי כ"כ משמעותית

מציעה לך ללכת לשירות הפסיכולוגי המהיר ביותר שקיים באזורך...

 

כי המקרה שלך נראה אבוד, תסמונת נדירה של דאגה לאחרים עם תערובת משהו לא ברור של אובססית רדיפת נערות שאוהבות לעשות כל מני דברים ומאיימות על הקיום של העולם

שמדברים פה עלייך באופן אישי?

והוא סוג של התפטר

אם אני יודעת על מי מדובר 😅

שלי אני לא שם כאן אתה שכתבי כבר לפני שנתיים שאני לא מבין למה יש "ראש אולפנה" גבר לבנות.

את הבת שלי הקפדתי לרשום לאופלנה שיש שם ראש אולפנה אישה בדיוק בגלל זה.

וזה אפילו לא בקטע דתי. כי הדת ממני והלאה

הכי נכון.

מנסיון - צודק לגמרי!

שמתעורר בו יצר הרע כשעורה. שאור שבעיסה-ברכות יז עמוד א.

הרב שמדובר עליו עזב אותה לפני כ7 שנים. הוא הדמות האולי בעייתית היחידה שם בסיפורים מעורפלים שקרו מזמן.
הנהלים שם כבר מזמן שאין דבר כזה שהרבנים יעשו שיחות אישיות, יצרו קשר אישי עם בנות, או יעירו בעצמם על צניעות, וכל תפקידם הוא ללמד שיעורי תושב"ע ולהעביר שיחות בפורום ציבורי.
הסיפור הזה ממש מטלטל את האולפנא תלמידות, מורות, ובוגרות.

בכלל לא מציינים בכתבה שמדובר על דברים מעורפלים שקרו לפני שנים רבות. המורות שם טורחות לפתוח את הנושא ולדבר עם הבנות אפילו בזמן החופש בגלל הכתבה הזאת.

אני חושבת שזאת ממש הוצאת שם לאולפנא הזאת ולכל האולפנות בכלל. אם יש מקרים בעייתים צריך לטפל בהם, אבל בלי להכפיש את כל הסביבה שלא מעורבת בסיפור.
הקפיצה להאמין לכל האשמה תוך כדי קפיצה למסקנות מרחיקות לכת לפי אופנת הme too פוגעת בכל כך הרבה מעגלים מסביב, עד שזאת הפגיעה שהאולפנא ההיא מתמודדת איתה עכשיו, לא מה שקרה לפני לפחות 7 שנים.

כמה בורות, חוסר ידע והאשמת הקורבן. פשוט עצוב. לא להאמין ש2022. 

 

האם זה שאנשים מספרים על חוויות שהם עברו, הם מוציאים שם רע?

מצטערת לומר, אבל האנשים שעשו את הדברים הרעים, הם אלו שהוציאו את השם הרע.

לא הבנות שמדברות על זה, וגם לא האנשים שבחרו לקבץ עדויות מהנשים הללו.

עדות פירושה מתן מידע על מציאות שהיית עד לה. 

היא לא יצירת המציאות עצמה.

כך שאם יש למישהו תלונות, הוא יכול להפנות אותם אך ורק לרבנים הסוטים.

שהתנהגו בצורה סוטה והוציאו כך שם רע לכלל האולפנות. 

זה שזה היה מושתק- לא הפך את זה לפחות קיים, הגיע הזמן שאנשים יבינו את זה.

אז הכביסה המלוכלכת בחוץ. אוי אוי אוי. אולי זה יגרום לכמה אנשים לחשוב פעמיים לפני שהם בוחרים להתנהג בצורה סוטה בפעם הבאה.

ואולי הגיע הזמן שתפסיקו להאשים את הקורבנות ותתחילו להוקיע את האנסים והפוגעים.

נכון, זה מאד מפתה להגיד שדברים מעורפלים וזכרון ישן ולקעקע עדות של אישה שנפגעה.

הרי בסך הכל היא אישה. ומה נשים מבינות. 

והיא בטח חשבה ש ודמיינה ש. ואולי רצתה את זה בכלל. 

ומעורפלים- מה זה אומר? שלא ברור מה היה. אולי היא בעצם ביקשה את זה. אולי היא סתם מעלילה עליו, נכון? אנשים ממש היו שמחים לעבור כזה דבר ולכן הם ימציאו על עצמם רק כדי לנקום במישהו.

בקיצור, פאסה, עבר העידן הזה של לתמוך בפוגעים.

די עם זה.

אולי הגיע הזמן שמישהו יתאפס ויתחיל לומר תודה ה' שהחוטאים האלה יוצאים לאור.

ולא נסכים יותר שיהיה חושך במקומות האלה.

כשיש חושך, זה מקום מושלם לפגוע עוד ועוד.

אז די, פשוט די להגן על עצמכם בכל מיני פילוסופיות. 

זה נורא שיש אנשים כאלה, שעושים מעשים כאלה, 

זה נורא שזה בציבור הזה, זה נורא שהם במסווה רבני

וזה נורא מבייש שכל העולם יודע עכשיו וחושב שכולנו אנסים.

אבל אם נגן עליהם, לא נהיה טובים מהם.

אז איפה הצידוק שלנו?

כואב, כואב מכעיס ועצוב.

עם הרוח הזו, זה די ברור מאיפה הרקע לתקיפות.

בדיקת העובדות והסתכלות על התמונה הרחבה לפני שקופצים למסקנות מרחיקות לכת היא ממש פגיעה במושג המקודש "נשים" באשר הן.

אולי יפתיע אותך, אבל אנחנו לא קולקטיב בעל מוח כוורת אחד, ויחס לאישה אחת ממש לא קשור ליחס לאישה אחרת.

כשסיפורים כאלו צצים צריך להסתכל על מכלול העובדות ועל כל המצב ולא להאמין בכל מצב למישהי אך ורק בגלל שהיא מישהי. בודקים את התלונות שלה בדיוק כמו כל תלונה על נושא פלילי אחר.

אף אחד פה לא האשים אותה בכלום, אולי בזיכרון מעווות בגלל טראומה קודמת שהיא חוותה. 
שאת שם הפוגע החמור היא מסתירה, ואת מי ששאל אותה שאלות קצת לא נעימות והתקרב יותר מידי- זה מה שהיא מתארת!- היא חושפת ברבים ואת האולפנא שהוא עזב מזמן.

 

את אומרת שיש כאן הוכחה שהכתבה הזאת חשובה, אבל חוץ מלכלך על אנשים היא לא משיגה כלום.

הרב הזה מזמן לא מלמד שם ככה שאין את עניין הסרת הפוגע הפוטנציאלי מלפגוע בעוד אנשים, וגם אין אפשרות להפליל אותו כי כמו שהרב שמואל אליהו אמר בתגובתו, לא מפלילים אדם על זיכרון מודחק שצף בגיל מבוגר.

(הינה סוד קטן- בגלל שרמת האמינות של זיכרונות כאלו לא ממש גבוהה, בלשון המעטה. היו סיפורים מעולם של מטפלים שמחפשים בכוח אצל מטופלים כל מיני פגיעות מיניות בילדות שמסבירות בקלות ובנוחות את כל המטען הפסיכולוגי שלהם)

 

אז מה הכתבה הזאת השיגה ברוב חשיבותה? בסך הכל נתנה לך ולחברותייך הפמיניסטיות (ולגברים הרפוסים שרצים מהר להיות "מגני זכויות נשים") תירוץ להטיף בצדקנות לחבורת השוביניסטים שכאן, בכל האולפנות, ובכל הציבור הדתי את חמשת המשפטים הקבועים שאתם צועקות כשמשהו רק מזכיר את הנושא הזה ומיד לתייג את הכל בתוויות ברורות ולצעוק אותן בקולניות עד שתכניעו (את עור התוף של) כל מי שמעז לא להסכים אתכן.

את המי טו שלי.

מה קרה?

מה ההתנגדות למי טו?

התגובה שלך ממש לא רגישה, רק שתדעי. אפילו פוגעת בי.
אני שומעת את הכעס גם אצלך, ויכול להיות שגם אני דיברתי מקודם בצורה לא רגישה ואולי פגעתי בך. אז סליחה, לא התכוונתי לפגוע. רק דיברתי מכאב.

זה נושא שמאד כואב לי ורגיש לי באופן אישי.

 

מסכימה איתך בנוגע לשונות בין נשים, ולראייתן כנפרדות זו מזו ולא כאגודה אחת,

רק הרשי לי להסביר לך שבדיקת התלונות בנושאי פגיעה מינית

היא לא אמורה להיות בדיקה כמו כל נושא פלילי אחר.

זה בדיוק הבעיה בזה שהחקירות בנושא מתנהלות במשטרה.

מדובר כאן בפגיעה פיזית ונפשית מאד מאד קשה, שכן, גורמת לעיוותים בזכרון, לדיסוציאציה(ניתוקים מהמציאות), חוויות של בושה ואשמה, הזדהות עם התוקפן, ועוד הרבה מאד פגיעות שהם מעבר לפגיעה ה'פיזית' עצמה. כמובן שגם בזה יש רמות לפי חומרת הפגיעה, המשך שלה, הגיל שבו זה קרה, זהות האדם הפוגע, תגובת הסביבה ועוד. 

מה שאני רוצה לומר, זה שלחוקרי המשטרה ברוב המקרים אין כלים מתאימים לחקירה של נפגעת כזאת. העולם הטיפולי זר להם, הם לא מבינים את התופעות האלה שהזכרתי מקודם ורואים אותן כפשוטן. בנוסף, הכללים של החוק לגבי הרשעה- הם מאד בעייתים ולא תואמים למציאות שבה בדכ קשה לנפגעות לבוא ולהגיד נפגעתי, זה לוקח להן זמן עד שהן מסוגלות, לפעמים חל כבר חוק התיישנות - וזה לא אומר שהאיש לא פגע אלא שמבחינה חוקית כבר אי אפשר להרשיע אותו בזה,

ועוד ועוד התנגשויות בין החוק למציאות המורכבת של התמודדות עם פגיעות מיניות. 

לכן גם אם לא מפלילים- זה לא אומר שהאדם לא עשה משהו רע. רע מאד. רצח נפש של ילדה. 

ושמגיע לו, אם לא עונש משפטי, אז הוקעה ציבורית. או לפחות לעמוד לימין הנפגעת ולהגיד- זה לא בסדר מה שקרה לך. האיש הזה הוא האחראי למעשיו, את לא אשמה.
ולגבי הסוד הקטן- מציעה לך לעשות בדק בית לפני שאת אומרת כאלה דברים בכזאת קלות.

נראה שאולי אין לך באמת היכרות עם התחום. תבדקי באינטרנט, בספרות המקצועית הטיפולית, קוראים לתופעה הזו "תסמונת הזיכרון הכוזב" ומי שאחראי להקמת הרעיון, אלו זוג הורים שבתם התלוננה על שהתעללו בה. מיותר לציין שהתופעה הזו מעולם לא הוכחה ונמצאה כאמינה ותקפה מבחינה אמפירית, וגם בבית משפט היא הופרכה. ואנשי טיפול המבינים בתחום מכירים אותה ומוקיעים אותה מכל וכל. הנה פה תוכלי לקרוא על זה תסמונת הזיכרון הכוזב  וטוב שאת מדברת על זה כי זו הזדמנות באמת להבין את הנושא.
זיכרון מעוות זה האשמה מאד קשה.

וגם, למה היא חייבת להגיד את השמות של כל מי שהיא מדברת עליהם?

מן הסתם מדובר באנשים בעלי כוח וקשרים. היא מפחדת מהם.

 

על התועלת של הכתבה, כתבתי בהמשך מוזמנת לקרוא.

ושוב מדייקת- היא לא לכלכה עליו. מי שסיפרה היא לא המלכלכת. הוא המלוכלך, שליכלך את עצמו.

אם לא היה עושה דברים כאלה- הוא לא היה מתלכלך עכשיו, נכון?

לא פגעת בי ולי אין כל כוונה לפגוע בך, רק לדון על עובדות.

אין סיבה רציונאלית להאמין בלי בדיקה לכל תלונה על הטרדה מינית כאשר אין שום הוכחות. וזאת אפילו לא תלונה רשמית, סתם כתבה של ארגון מוטה פוליטית, צריך לשקול גם את העובדה הזאת.

 

הסיפורים המדוברים קרו לפני שנים רבות והמתלוננת עצמה מתארת דברים שבמקרה הכי גרוע הם חוסר טאקט ופלישה למרחב האישי, לא תקיפה גופנית\ מילולית מכוונת.

אני מדברת על הרב והאולפנא שהיא נקבה בשמם והכפישה ופגעה בהם הרבה יותר ממה שהם לכאורה פגעו בה.

 

לגבי הפגיעה החמורה לכאורה שהיא עברה לפני שלמדה באותה האולפנא- היא לא נותנת שום פרטים, הוכחות או שמות. ולכן ממילא בין אם מאמינים לה או לא, אין שום דבר שהכתבה שלה השיגה חוץ מלהוציא שם רע לאולפנא הזאת ולכל האולפנות לפני תקופת בחירות ולתת לפמיניסטיות את התענוג לצדקנות עצמית מול מי שמעז לבחון את העובדות לפני קפיצה למסקנות.

 

לגבי זיכרונות כוזבים, פרופסור ג'ורדן פיטרסון, פסיכולוג קליני ומרצה באוניברסיטת טורונטו, מדבר בספר שלו על העניין הזה שמטפלים לפעמים מחפשים דרך קלה ופשוטה להסביר מטענים פסיכולוגיים דרך חיפוש פגיעת מין מודחקת בילדות. הוא מסביר את הגישה שהוא נקט בה כשמטופלת באה אליו לא בטוחה אם היא עברה אונס- לא להוביל אותה למסקנה חד משמעית שזה אכן קרה או לא, כי במצב כזה למטפל יש כוח מאוד גדול לשכנע את המטופל לכאן או לכאן לפי ההטיות האישיות שלו.

(אין לי מראה מקום מדויק להביא לך, אבל זה מה שקראתי בספר)

 

בתור חברה, אסור שתהיה לנו הטיה להאמין או לשלול כל מקרה ששומעים עליו, צריך לבחון את העובדות ואת התמונה הכוללת לפני שקופצים למסקנות, במיוחד כשמדובר באשמה שמתרחבת בעיני אנשים לכל האולפנות באשר הן.

כן. לספר חוויות עבר יכול להיות לשון הרע (לא מוציא שם רע אם זה אמת). זה שזו מציאות לא משנה כלום.
אף אחד לא האשים את הבחורה על מה שקרה לה. איזה אבסורד. ודווקא טענות מהסוג שלך הכי פוגעות בהן. כן. מותר להעביר עליהן ביקורת ובלי טיפת האשמה על מה שעשו להם. זה ממש לא קשור לכיבוס של כביסה מלוכלכת בחוץ.
אם יש תועלת בפרסום הזה, מעולה. חשוב! זה גם לא לשון הרע. וגם אז צריך לשים לב מה אומרים. מה מביא תועלת ומה לא. המקרה טופל. אני בספק מה התועלת.

מקשקשת. תודה. כי אני לא מבינה מה אני אומרת, נכון?

לא מסכימה איתך שלספר חוויות שקרו לך זה לשון הרע.

למנוע פגיעה באנשים נוספים זה יותר גרוע.

אולי פשוט לא אכפת לי מה'לשון הרע'. כי אם מישהו רצח מישהו, גם לספר על זה נקרא לשון הרע?

לא האשימו על מה שקרה לה. האשימו שהיא סיפרה.

הוציאו אותה הפוגעת, בגלל שהיא 'מוציאה שם רע'.

אז עניין התועלת לדעתי, הוא לא רק בקשר לאדם הסוטה עצמו.

התועלת היא גם לבנות אחרות שחוות אולי את הדברים האלה, ולא יודעות שזה מה שקורה להן.

לא מזהות את הסיטואציה, כשהן בתוכה.

ואולי לראות את הכתבה הזו יעזור להן להבין ואולי לפנות לעזרה.

התועלת היא לאנשים שמחזיקים בתפקידי מפתח, שאולי יהיו ערניים יותר. 

להתנהגות של אנשי הצוות שלהם.

להתנהגות חריגה של תלמידות.

התועלת היא לנשים שנפגעו עצמן- יש תועלת פסיכולוגית בלהוציא את זה, לדבר על זה.

זה חלק מתהליך הריפוי של הטראומה.

התועלת היא בדיון הזה שקורה כאן- 

שכל אחד יתבונן בעמדות הפנימיות שלו בסיפורים האלה,

שהוא יפסיק להיות מושתק.

גם בחברה החרדית זה קרה וזה היה מאד קשה, עם כל משי זהב ווולדר.

אבל זה תהליך, וזה תהליך טוב. גם אם הוא קשה.

איזה טענות מהסוג שלי פוגעות בהן?

מעניין אותי לשמוע איך.

וחבל על האימוציות. אני לא מצליח להבין איך בכלל העלית על דעתך שמישהו מנסה להגן על מי שפגע או להשתיק את מי שנפגע.
כן. יש מושג של לשון הרע. גם למי שרצח אם אין תועלת. זה לא מעניין אותך? עניין שלך. זה בכלל לא עניין של הסכמה.
כשהכתבה ממוסגרת כחשיפות מאולפנות ברור לכולם מה המטרה..
את בהחלט צודקת בקטע שצריך להציף כשקורה ולא להשתיק. חמור מאוד מי שמשתיק! וזה צריך להיות מטופל במלא החומרה. כמו שכתבת, אונס זה כמו רצח. ועדיין זה לא קשור למקרה הזה. היה, טופל, מוסגר באופן פוגע. זה שנפגעה (הלב מתכווץ ממש בשביל הנשים האלה, את יכול לא להאמין אם בא לך), זה לא סיבה לצאת ככה. אגב, לה, עצמה, בחיים לא הייתי אומר את זה. כי אני לא חושב שאני מסוגל לשפוט. אבל לכאלה שמהדהדים את זה כמוך, בהחלט צריך להגיד את זה.
הדבר הזה גם פוגע על הדרך בכל כך הרבה אנשים אחרים לעומת התועלת הקטנה אולי.

כל הנקבות בעולם הפכו בתגובתך להיות דבוקה אחת, דבלת תאנים, קיגל ירושלמי.
אם מישהו מעז לומר שאשה מסויימת פעלה שלא כשורה - הוא מזלזל ב"נשים".
ומי לא מזלזל ב"נשים"? מי שחושב שלשום אשה אין יכולת בחירה וחשיבה עצמאית, שכולן הן זרועות מתוכנתות בידי איזה מושך בחוטים, היוצר אותן זהות לחלוטין - באמונתן, בזהותן, במחשבותיהן, בנסיונותיהן, במידותיהן, במעלותין ובחסרונותיהן.
אכן, אין כבוד גדול מזה לנשים.

או בכללי פוליטיקת הזהויות רואה ככה כל קבוצה שהיא החליטה להכניס אליה.

הנשים שנשנאות הכי הרבה אך ורק בגלל שהן נשים אלו נשים ימניות דתית, או בכללי אלו שמעיזות "לבגוד בבנות מינן" ולא להסכים עם איזה מעקרונות הפמיניזם.

בתיאוריה, מבחינת המסגרת הכללית של נושא הפגיעות, במבט מלמעלה אכן את צודקת.

אבל מצד שני, מה שאולי מנסים להגיד לך זה שהטלויזיה היום הפכה להיות השופט והתליין במשפט שדה. את הדין מכריעים היום מבחינה חברתית בטלויזיה ולא בבית משפט.

וזה הסכנה המדוברת. ששופטים וחורצים דין עם יד קלה על ההדק. במיוחד בתקופתינו בעידן הרשתות החברתיות ובמחי כתבה אחת נהרסים חיים גם של אנשים חפים מפשע.

היום, לצערנו, מי שמואשם, אפילו אם בסוף זיכו אותו, נשאר לו "כתם" לכל החיים. בלי יכולת לטהר את עצמו.

זה החשש הגדול.

כמובן שמבחינה מוסרית את צודקת לחלוטין. פגיעות והטרדות בכל מוסד שהוא, חייבות להיות מדויינות גם ציבורית. אבל כשנוצרת אוירה ציבורית מזוהמת מלכתחילה קשה מאוד להגיע לחקר האמת.