הוצאות כלכליותמתחדשת11
איך אתן מרגישות עם ההתנהלות הכלכלית שלכן?
גם אתן ממש מחשבות כל דבר שיוצא ונכנס?
או שאתן מרגישות יותר בנח להוציא גם מבלי החישובים האלה וזה בדכ לא פוגע בחשבון הבנק?

אצלנו הכל ממש מחושב, אחרת זה עלול ליצור בלאגן
וההוצאות מטורפותתת
תוהה אם יש עוד כמונו או שאנחנו צריכים לחשב מסלול..

(השאלה מכוונת בעיקר למי שלא מקבל עזרה כלכלית קבועה)
בדיוק הבוקרשירה_11

אמרתי לבעלי שאני לא יכולה כברררר

לחשב כמה אפשר להוציא החודש ולהיכנס כל כמה ימים לחשבון לראות כמה נשאר

ולתמרן עם מה שנשאר כדי שההורדה באשראי לא תהיה גדולה יותר 

ולפני כל קניה לחשוב אלף םפעם אם זה נצרך או שעדיף לקנות משו חיוני במקום

ווואיייי

זה מעייף נפשית

כבר כואב לי הלב מהחישובים האלה זה פשוט לא נגמר 

ועכשיו יש לי 2 הוצרות 400 שח כל אחת ואני בתסביך מאתמול מאיפה למשוך וכמה יישאר ומה אני יעשההההה

מתסכלללל

אי אפשר לחיות ככה

ובסוף תמיד אני יוציא קצת יותר עצוב

אוף ממש😔 מזדהה ככ!!אמא לאוצר❤
לגמרי!!מתחדשת11
והקטע שבכל קורס או ליווי בתחום זה מה שהם מנחים
להתחשבן
ולחשוב אם זה נצרך
אם זה לא עומד בשתי הקטגוריות האלה פשוט לא לקנות
תוהה אם בכלל זה ריאלי...
בעיניי זה מאוד ריאליהמקורית
אני מתנהלת ככה כבר שנים מבחינת לקנות רק אם נצרך, אבל מוסיפה לזה את הנדבך של האמונה.
אם זה לכבוד עונג שבת, לכבוד המועד, לתועלת עבור השלום בית, לחיזוק בצניעות - קונה. אבל גם, לא אם אני צריכה לקחת הלוואה לשם כך.
אין לך רצונות מעבר לנצרך?מתחדשת11
בגדול לא.המקורית
כך גדלתי.
אבל אולי גם הנצרך שלי ושלך לא זהים..
ככל שתרבות הצריכה נהייתה מטורפת זה גורם לי להתבצר יותר בעמדה שלי כי אין לזה סוף וזה שואב
זה לא כלכך משנה מה נצרך עבורימתחדשת11
השאלה היא אם לפעמים את לא מרגישה שאת רוצה מעבר למה שבאמת אתם צריכים?
לא נראלי שקיים אדם כזה אלא אם הוא מלאך
מזדהה ..בעלי לא רוצה כלום מעבר לצריך המינימליאחת שתיים שלוש
אני כן מרגישה שרוצה מעבר
אפילו ישיודעת שלא הכל חייב.אבל יש דברים שהיה לי מפנק וכיף
ובכלל התחדשות זה משמח
ויש דברים גם ממש פרקטיים כמו מדיח שהיה חוסך לי שעות עבודה
וכדומה

אני כועסת על עצמי שבא לי כל מיני דברים
אני לא מבזבזת בפועל
אבל מרגישה אדם חומרי שזה מה שמעסיק אותי לפעמים..מאוד..
ממש לאלמה לא123

דווקא שמעתי פעם שהרצון לעוד

מגיע ממקום מאוד רוחני

 

מהשאיפה להתקדם עוד ועוד

אז שתדעי שהמקור שלך טוב

 

וחוץ מזה שהלקאה עצמית

אף פעם לא מביאה למקום טוב

 

את נורמלית

שמעתי סיפור על אשתו של הרבנית שטיינמן זצ"ל

שהתעניינה בתכשיטים של כלה אחת

ואמרה לה שהיא מאוד אוהבת תכשיטים

אבל אין לה, כי ככה היא בחרה

 

אז היא חומרית?

כן, היא בן אדם

מה לעשות עם זה, זו כבר בחירה שלך

אני חושבת שהרצוןהמקורית
בחומריות הוא מאוד לגיטימי
הגוף והנשמה הם 2 ניגודים שמושכים כל אחד לכיוונו, ואני לעצמי לוקחת את החומריות שתהיה לתועלת בעבודת השם שלי עד כמה שאני מצליחה. ואם החומריות עוזרת לי להיות יותר טובה ומקלה עליי והיא צורך בעיניי - אשתמש בה. לא רואה בזה פסול.
הראייה הנכונה היא לקדש את החומר ולאו דווקא לסלוד מהצורך בו, כל אחת בדרגתה.
וכן נאמר בפרקי אבותלמה לא123

דירה נאה,,, וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם

גדולים בהרבה מאיתנו האמינו בזה

ברור שלפעמים זה עולההמקורית
אבל אני מאוד שמחה במה שיש לי
רוב הזמן אני מרגישה עשירה ושלא חסר לי כלום מבחינה חומרית ב"ה
מתי זה עולה? לרוב אם אני רואה משו אצל מישהי אחרת אז זה יכול 'לעורר' צורך. אבל כמעט כל פעם שזה עולה זה גם הולך לו כי אני מאוד קשובה לעצמי ולרוב כן עונה לעצמי על הצרכים, וצורך הוא אינדיבידואלי גם. ותלוי בעיניי גם על מה הוא עונה.
יש אחת שצורך שלה זה נגיד ציפורניים. היא חייבת. אז בשבילה זה מאסט.
בשבילי מדיח הוא צורך. אז על זה כן הוצאתי כסף.

הצורך תמיד מגיע בהלימה להכנסה וליכולתמתחדשת11
זה פחות עניין של לשמוח במה שיש
יש לנו גם צרכים נוספים זהם יותר בעולם הרומאשר צרכים שממלאים דברים בסיסיים
לא מחייבהמקורית
יש הרבה אנשים שחיים מעבר להכנסה שלהם בצורה לא פרופורציונלית ומנהלים חיים ברמה גבוהה
מה שניסיתי לומר הוא כזה:מתחדשת11
אמרת שאת לא צריכה מעבר למה שנצרך,
אבל אולי הנצרך שלי ושלך שונים.
וניסיתי לומר לך שזה לא רלונטי לדיון.
כי מה שנצרך, מגיע תמיד בהלימה ליכולת שלי.
מניחה שזה כך גם אצלך




אז אני אומרת שזה לא נכוןהמקורית
מה שנצרך לא מגיע תמיד בהלימה ליכולת, אחרת היינו מסתכלים על הדברים אחרת ושמחים בחלקנו. יותר נכון לומר, שאצל רובנו הנצרך הוא מעל ליכולת.

אצלי אני כן משתדלת שיהיה כך אבל ממה שאני רואה סביבי לא תמיד זה כך. הרוב מרגישים שחסר להם
אולי הבלבול הוא בין צורך לרצוןלמה לא123

כלומר בין "נצרך"

לבין "לרצות"

 

אולי הרצונות עולים בהלימה להכנסות?

כן, עם זה אני יכולה להסכים. חלקית.המקורית
שהרצון עולה בהתאם להכנסות.
אם כי שוב, אני מכירה הרבה שהרצון שלהם יותר גבוה מההכנסה הנוכחית גם בלי שתעלה והם גם מממשים אותו.
ממשיכה לחפור.. 🤪מתחדשת11
לא תמיד קונים כי מרגישים שחסר
או כי לא שמחים במה שיש
אלא כי יש צורך שהוא יותר "רוחני"
שצריך למלא
על זה שאלתי.
אין בך צורך כזה?
מה הכוונה צורך רוחני?המקורית
אולי אנחנו מתכוונות לאותו דבר
את מתכוונת נגיד לבגד לחג?
אם לא הבנתי, אשמח שתסבירי
נכוןלמה לא123

רק מלאך לא רוצה, כי למלאך אין תפקיד

אין עבודה עצמית

אנחנו בני אדם, יש לנו תפקיד

ויש לנו רצונות ותאוות

וצריך לקבל את זה ולא להילחם בזה

 

אם תודי על מה שיש לך

עם הזמן תראי שיש לך כ"כ הרבה 

וממילא תהיי יותר מרוצה ממה שיש לך

ופחות תרצי מה שאין לך

 

תביני

שכבני אדם אנחנו תמיד נרצה עוד

זה אף פעם לא מפסיק!!!

וזה טוב

זה מקדם אותנו בהרבה תחומים 

גשמיים ורוחניים

 

 

 

 

וואי כל כך מעצבן להתחשבן על כל שקל..הילושש

ממש נורא. מתסכל ומבאס.. 

שאין לי אפשרות לקנות שום דבר.. אפילו לילד. כל דבר להתחשבן. 

כבר לא מדברת על עצמי שכבר חצי שנה רוצה לקנות לעצמי בגדים כי אין לי מה ללבוש לעבודה.. יש לי 3-4 אפשרויות ועם זה מושכת כל השבוע, וחוזר חלילה שבוע אחרי. 

נמאס כבר. 

אבל מה נעשה? יש ברירה?! 

 

זה משהו זמני?בוקר אור
תקופה שאחד מכם סטודנט/אברך?
אם לא, אז לפי דעתי זה נשמע קצת לחוץ בהגזמה. צריך שיהיה מאיפה להוציא כסף לבלת"מים וכאלה
ואני סופר חסכנית, אבל אם יש משהו שבאמת צריך אז קונים
יש לבלתמים. אבל בה יש הרבה כאלהמתחדשת11
יש המון הוצאות נלוות
אף אחד מאתנו לא סטודנט או אברך
אבל הכל יקר
ואנחנו סופר מחושבים
ומחשבים כל הוצאה והכנסה
לא קרה לי שהוצאתי כסף מבלי לדעת כמה יש לי בחשבון
אז זה תלוי בך לדעתיבוקר אור
קודם כל אם אתם לא בנימוס זו התחלה ממש טובה
אבל נשמע לי שלא טוב לך לחיות ככה
אם זה משהו נפשי אז זה משהו אחר, אבל אם זה בגלל שבאמת ההכנסות קטנות אז אפשר לחשב מסלול מחדש.
זה נפשי..מתחדשת11
הקטע הזה שכל דבר צריך לחשב ולקנות רק מה שצריך הוא נורא קשה
אני ממש מזדההאמא לאוצר❤
מרגישה שזה ממש פוגע לי בבריאות הנפשית כל החשבונות האלה
ומה שממש מתסכל שמתחשבנים על כל דבראמא לאוצר❤
כבר תקופה לא קנינו כמה וכמה דברים נצרכים
ועכשיו יש לנו כמה הוצאות רפואיות הכרחיות שיוצאות ביחד סכום משמעותי
וכאילו זה בלתי נמנע..
אז עוד יותר הלך הסיכוי לקנות את הדברים שצריך
שלא לדבר על להתארגן קצת ללידה וכו
אוף 😕
מאוד 💜מתחדשת11
בולשירה_11

וגם לנו יש בלתמים כמו לכולם

ועכשי עונת האירועיםםם

אמאלההה לשים מעטפה בצד עם סכום לכל ההזמנותתתת 

זה בחירה בעיני..לא רוצה ליצור על זה דיוןאחת שתיים שלוש
אבל בעיני מתנה לא נותנים כשאין מאיפה
או מקסימום נותנים משהו קטן
או מזמינים מראש משהו מתוק מעלי אקספרס ומביאים לכל החתונות
אני בקושי הולכת לחתונות.אחת לכמה שנים נראה לי (עברנו את הגיל חח)
אבל גם כשכן מעולם לא שמתי צ'ק
לא מזדהה עם זה.
לחברות טובות מתנה קטנה הספיקה.
אפשרהמקורית
גם להסתכל על זה קצת אחרת
אם את קונה נגיד דברים בסוף עונה אז את יכולה להרשות לעצמך לקנות יותר פריטים בסכום נמוך ולא חייב להשתמש בהכל ברגע שקנית.
נגיד, אני קונה בסוף עונה של הקיץ גם לתקופת החגים של תשרי אם אני צריכה בגד ומצאתי. גם לילדים אגב.
כי זו הוצאה שתצא בכל מקרה. אז עדיף לי לשלם פחות, וגם אני לא אוהבת לשלם הרבה על בגדים.


ולגבי הלידה אפשר גם להתחדש במה שצריך מיד 2 או שוב, במבצעים.
אולי זה מעמיס קצת על החודש הזה, אבל תוציאי פחות מאשר בחודש הבא על אותם פריטים.
גם אני הייתי ככהלמה לא123

עד לא מזמן

והיום כל הוצאה שיש לי אני שמחה, אני מודה על זה שיש לי ילד להוציא עליו את הכסף

בריאות בשביל לקנות לעצמי בגדים

שיניתי חשיבה

ואם יש הוצאה מתבקשת, שהיא לא מותרות, אני סומכת על ה' שיביא לי את הכסף לזה

ואני התחלתי לראות בחוש את הקב"ה בכל דבר

אבל זה לא סותר את ההשתדלות להביא פרנסה, ולא להוציא סתם כסף

אבל אם זה נצרך, אני סומכת עליו

עכשיו אני חייבת חולצה ואין לי כסף, וכשגיליתי שנקרעה החולצה האהובה עליי, אמרתי איזה כיף, ה' מפרגן לי חולצה חדשה

ואני בטוחה שהוא יעזור לי

כי הוא תמיד עוזר לי, אני רואה את זה

זו הייתה עבודהלמה לא123

זה לא קרה ביום אחד

אני זוכרת שהתקמצנתי לנסוע באוטובוס

והייתי הולכת מרחקים ברגל

מתוקה את מתחדשת11
ברור!! אילולא הוא לא היינו מסתדרים
תודה לה' על הכל
מדהימה!סליל
כמו שאמרו, אם זה לא זמני כדאי לפנות לייעוץ כלכליתהילה 4
דוגמת פעמונים, מקימי ולדעתי בשנים האחרונות יש גם דרך העיריות וכד. שווה לבדוק
עשינו קורס עם ליווי מסודרמתחדשת11
פשוט יש בה הרבה הוצאות וסתם מתסכל כל היום להתחשבן..
נושא כבדפרצוף כרית

אין לי תשובה ברורה....

זה באמת התמודדות לא פשוטה לדעת כל הזמן איך להתנהל...

זה אחד האתגרים הגדולים בחיים , לא?

הי אצלנואני זה א
אנחנו מאוד מחושבים מבחינת ההוצאות אבל כן מפרגנים לעצמנו את מה שצריך.
למשל אם יש משהו שהוא מותרות אבל סובל דיחוי אז כן נדחה קצת לזמן רגוע יותר אבל לא נוותר עליו לגמרי.
משתדלים לתזמן את ההוצאות בצורה חכמה אל באמת לא תמיד זה אפשרי.
למשל עכשיו צריכה לעשות קניההשל דברים לחופש לילדים וגם לשלם על ספרי לימוד לבית הספר אז החלטנו לחלק את הרכישות של הציוד לחופש וככה לא הכל בבת אחת..
ולמדתי לפרגן לעצמי אפילו בדברים קטנים כאיחו אם אני צריכה בגדים אז אולי אין לי אפשרות עכשיו למיליון פריטים אבל פריט או שניים זה אפשרי אז מפרגנת לעצמי כי ביננו הוצאות תמיד יהיו
וואו החופש הגדול זו הוצאה בפני עצמהמתחדשת11
נכון ולכן הכנתי תוכנית מסודרתאני זה א
גם כדי שלילדים יהיה סדר יום וגם כדי שלא נהיה מופתעים פתאום מההוצאות.
כאילו אם למשל יש,בריכה ועוד כל מיני אטרקציות אז אני יכולה להערך מבחינת התקציב ולהחליט מה מתאים ומה פחות שייך..
נגיד יום אטרקציה של כולנואני זה א
זו הוצאה לא קטנה אז לכן החלטנו קודם כל על תקציב שסביר לנו להוציא ולפי זה חיפשתי אטרקציות מתאימות.בנוסף גם החלטנו כמה ימי אטרקציה אנחנו רוצים כי למשל אם התקציב הכללי לאטרקציות בחופש,זה 2000 שח וכל אטרקציה זה בסביבות 300 שח לכל המשפחה אז אני יכול להכניס איקס אטרקציות בתקציב שלי ..
כמובן שיש חריגות אבל גם הן נלקחות בחשבון כי כשבונה תקציב אז אם יש לי 100 שח אני מתכננת שימוש ב80 וה20 הנותרים זה לחריגות..
עונהבתי 123
קודם אגיד שאנע ממש לא בזבזנית. אנחנו לא מתפנקים בבילויים או נסיעות לחול.
פעם ניסיתי להיות מחושבת הבנתי שבשבילי זה לא הולך פתאום ראיתי שאין ברכה, שיש יותר הוצאות בלתי צפויות.
אז אני לא עושה חשבונות אני קונה מה שצריך וסומכת על הקב"ה שהוא זן ומפרנס לכל.
בעצתו של רב אנחנו מקפידים על מעשרות ונזהרים מאיסור של מלווה בריבית
שאלה לא קשורה מה זה איסור מלוה בריבית?אני זה א
כאילו חוץ מבנקים אין אנשים שלוקחים ריביות לא?
עונה לפי מה שהרב הסביר לנו אני מניחה שיש דיעות שונבתי 123
שני דברים אחד מול הבנק. בעצם מותר לקחת הלואה ע"פ היתר עסקה רק לצורך השקעה או נכס שהערך שלו יכול לעלות. למשל קניית דירה או פתיחת עסק.
מינוס בעובר ושב לא נכלל בזה בעקרון.
היום הקרנות וקצבאות ילדים פנסיה וכו מושקעות בכל מני מסלולים של מניות צריך לבדוק אם המסלול כשר אלו שלא יש בהם חשש של מלווה בריבית.
דבר שני שזה אני מניחה יותר עניין של החמרה זה הלוואות פרטיות שאת נותנת או נותנים לך זה יכול להיות גם מוצרים לא רק כסף
נכון,יש בזה הרבה דינים וזה לא רק בהלוואותהמקורית
שנותנים לאנשים או להתנהלות מול הבנק
תודה על ההסבראני זה אאחרונה
אשריכם..מתחדשת11
הצד הזה שה' הוא זן ומפרנס הוא נורא נכון
יש אנשים שעובדים מבוקר עד ערב,
כך שאם זה היה תלוי בהם הם היו אמורים להיות עשירים גדולים
אבל זה לא כך, כי הקבה זן ומפרנס
מצד שני
אני לא יכולה שלא לחשב,
אנחנו מפרנסים ללא עזרה, ולא מעוניינים בהלוואות בנקאיות
כך שאין ברירה..
אין שום קשרלמה לא123

לפעולות שלך

את תמשיכי לפעול כך ולתכנן

אבל במחשבה את צריכה לשחרר את התוצאה של המעשים שלך

את ההרגשה שזה בידיים שלך,

את התוצאה הקב"ה מחליט!

מבטיחה לך שאין לי כסף יותר ממך

אבל החיים שלי הרבה יותר רגועים

כי אני יודעת שאני עושה רק השתדלות

ואת השאר ה' מחליט

 

ממליצה לך לשמוע אותהלמה לא123
אני מתחברת לתפיסה.. מעניין אותי איך את מרגישה אםאחת שתיים שלוש
למרות דאת חיה ככה באמונה..וגם עובדת מה שאת יכולה ועושה השתדלות
אין מספיק פרנסה..
ב''ה לא שאין בכלל
לא שהמקרר ריק
ממש לא
וכדי להרוויח באמת מה שצריך..זה לעבוד הרבה יותר שעות..וזה לחנוק את עצמך כמעט מעבר ליכולת

אני בעד השתדלות
ובעד אמונה
ולשלב אותם יחד
ולפעמים זה מסץבך לי הבאמת להאמין

אפשר לשאול מה זה מה שצריך עבורך?המקורית
שיספיק להוצאות קבועות -שכר דירה, מים חשמל, משפחתוןאחת שתיים שלוש
וכדומה
שישאר סכום מספיק לדלק וביטוח לרכב-
ולקניות בסופר
לנעליים לילדים (משתדלים שבזול..)
בגדים לפעמים..(בעיקר לגדולים שאין לי מאיפה להשיג.. וגם קונה רק כשבאמת צריך)


פיצה אחת לחודש זה בערך המותרות היחידות
וחטיף לשבת לילדים שזה בעיני כבוד שבת כי זה השמחה שלהם

וכן לפעמים יש בלתמים
כמו מוסך או דוח או משהו כזה או אחר

כשהילדים שלי היו תינוקות צפופיםהמקורית
באמת התנהלתי ככה
על השקל
עם רשימות מדויקות
וזה באמת יכול להרגיש מחנק
אבל אם מסתכלים על זה מכייון אחר - יש לך הרבה שפע לתת לילדים גם במצב הנוכחי ובעיניי זו המשמעות של האמונה. להבין שמה שיש לי זה מה שאני צריכה כרגע ולשמוח בזה ולהודות על זה.
וגם, באמת, כמו ש@בתי 123 כתבה - לא הייתי עובדת מעל היכולות שלי גם אם זה אומר כביכול ש'אני מרוויחה פחות'. החלטתי שההשתדלות שלי עבור הפרנסה עוברת בגבול שבו אני מצליחה גם לחיות ולהנות מהילדים שלי. ומשם שחררתי.
זה בעצם, בעיניי, שילוב של ההשתדלות שאני מסוגלת לעשות שלא תוביל אותי לחיות במרמור, תסכול ועצבות, ושמחה בחלקי.
וזה מאוד אינדיבידואלי כמה השתדלות לעשות, אבל זה לא הכל אצלי. כמו שאת אומרת - לפעמים יש בתלמים כמו דוחות והוצאות לא צפויות. זה יכול לקרות גם אם היית מרוויחה יותר וחיה ברמת חיים יותר גבוהה, מכאן שההשתדלות היא מוגבלת וכמה היא תועיל לי בשורה התחתונה זה רק בידי השם.
בדיוק מה שהיתי צריכה לשמוע. מאוד נגע בי תודה רבה ראחת שתיים שלוש
שמחה שהועלתי יקירה ❤️המקורית
אז לא עובדים מעבר ליכולתלמה לא123

ה' נתן לי ילדים בכדי לגדל אותם

ה' רוצה שנשמח ולא שנעבוד בלי נשימה

ושנחיה בסחרור

אני חיה בפשטות ממה שיש

אם אפשר לקחת בגדים מאחות או גיסה, אני לוקחת

ואם זה נראה סמרטוט, אני קונה

 

זה באמת מפחיד לשחרר

גם אני הייתי במקום הזה,

חשבתי שאם רק אעשה כך וכך, הכל יסתדר

אבל זה פשוט לא נגמר

ואז התחלתי לחפש ולשמוע הרצאות בנושא

והבנתי שזה נסיון מה'

ויש גם אנשים שיש להם והם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה

ויש אנשים שאין להם, והם מאושרים ומסתפקים במה שיש

 

דבר ראשון התחלתי להודות

על כל מה שיש לי

מהדבר הכי קטן

וואו, אחרי תקופה החיים שלי השתנו ממש

פתאום ראיתי כמה אני עשירה

כמה יש לי

כמה הייתי כפוית טובה עד היום

ומאז אני כל הזמן מודה

אני מקפלת כביסה ואומרת תודה ה'

יש לי ילדים לקפל להם כביסה

אני עושה כלים

תודה, יש לי ילדים והם בריאים ויכולים לאכול דרך הפה

ויש לי כסף לקנות להם אוכל

אני פותחת חלון ויש מזג אוויר טוב

תודה ה' על המזג אוויר

על היכולת לנשום אותו ולהנות ממנו

 

התחלתי לדבר עם ה' 

לספר לו כמה זה קשה

להודות לו על הכל, דבר ראשון

ואז לבקש ממנו שיראה לי את הדרך הנכונה

שייתן לי את הכח ואת היכולת לראות אותו בטבע ששולט פה בכל פינה

שיתן לי את השליחים הנכונים בדרך

ואת התובנות וההחלטות הנכונות

 

אח"כ התחלתי לחפש הרצאות שיחזקו אותי

שיעזרו לי להרפות ולשחרר

זה היה קשה והיה תהליך

ולגלגתי בליבי על ה"סיפורי סבתא" של אנשים שטענו

שהם האמינו והכל הסתדר

וכסף התחיל להגיע

 

אבל כשהתחלתי להתחזק בנושא

לשמוע הרצאות של אנשים שחוו דברים

מצוקות כלכליות או זוגיות

גם לי זה קרה

וכסף באמת לפעמים צץ מכל מיני מקומות מוזרים

או שהוצאות פחתו

ומה שהיה הכי שווה

שהחיים נהיו שמחים ורגועים

 

 

תודה ענקית מילים מדוייקות שעשו לי טוב בלבאחת שתיים שלוש
אין לי זמן לענות ארוך אבל אקרא את זה שוב בהמשך כי זה מחזק אותי. תודה
בכיף מתוקהלמה לא123


אני ממש לא במקום הזה שמאמין שהכל בידיים שלי מתחדשת11
סתם משתפת בכמה קשה ההתנהלות הזו
נכון, זה לא כיףלמה לא123


בשביל זה צריך לדעת בטוח שיש לך מספיק הכנסותאחת שתיים שלוש
כי למה ש'צריך' אין סוף
זה גם ממש נתון לפרשנות אישית מה זה 'צריך'

אצל מישהי שאני מכירה כשצריך מיטת תינוק או עגלה אז הולכים לחנות וקונים במחיר מלא
ואצלי כשצריך אז מחפשים יד שניה או למסירה

צריך זה מאןד מתעתע

וגם אני חייתי ככה בלי חדעת וקניתי מה שצריך בתי מותרות מדי
אבל כשהמשפחה גדלה ..ויש מלא הוצאות מכל פינה..אז בקלות רק הצריך הבאמת הכרחי יכל לעלות מעל ההכנסות
נכוןהמקורית
אבל יש בשחרור הזה משו שהוא לא מתמטי ומעבר להגיון.
נכון זה מאוד אישי אבל העיקרון אותו עיקרוןבתי 123
אני לא אקנה מיטה חדשה אם יש יד שניה אבל יש משפלות שאצלם ריהוט חדש זה לא מותרות.
הוצאות של משפחה אף פעם לא משהו מדוייק
וזה נדמה לנו שההכנסות הם כן אבל צריך לזכור שגם ההכנסות זה מה' ויכול להשתנות כל רגע.
מוכראהבתחינם
אני רואה את זה על האששראי שלנו..
איך גדלו ההוצאות תודה לאל!
אין ברירה. הכל התייקר
בעלי הלך לסופר יום חמישי להשלמות ממש קטנות
300 שח.
מטורף. וזה אחרי קניה גדולה שעשיתי בשלישי.
אבל כל הוצאה אני אומרת תודה ה׳ כל עוד זה לא לבריאות
בשמחה אני אוציא.
יהיה קצת מינוס,
יהיה קצת לחוץ.
אבל תודה! כולנו בריאים טפו טפו
הבית מתפקד תודה לאל.
ב״ה אלף פעם
בדיוק.סמיילי12
זה מה שאמרתי היום לחברה.
ביומיים האחרונים הוצאנו באיזור ה2000 על הרכב.
לקראת טסט.
זה המון.
אבל זה על דומם ולא על בריאות השם ישמור.
יש אנשים שהיו משלמים כדי להתחלף איץי.
אז תודה רבה לקב"ה ושתמיד נמשיך להוציא על דברים טובים!
גם תודי לה' שיש לך רכבלמה לא123


נכון.סמיילי12
חיינו תקופה ארוכה בלי. והייתי לוקחת את הילד באוטובוסים ומוניות כדי להגיע לעבודה בזמן וכו.
עד שיום אחד נפלתי איתו עם העגלה כשניסיתי לעלות לאוטובוס ואף אחד לא בא לעזור לי.
אמא שלי שמעה את זה. ונכמר ליבה.
הם גם ככה תכננו לקנות רכב אז הם הביאו לנו את הרכב הישן שלהם.
הוא לא שווה הרבה. והוא לא עושה נסיעות ארוכות כי הוא זקן. אבל הוא מספק אותנו לגמרי.🙂
איזה הורים מקסימיםלמה לא123


אכן. ברוך ה'❤סמיילי12
בדיוקאהבתחינם
הדברים הקטנים האלה שכל-כך לא מובנים…
רכב,
ילדים לקנות להם אוכל,
מזגן שדולק,
מים למלא להם בריכה, מקלחת…
אוכל חם,
מסגרות לשים אותם
תודה לאל אלף פעם!!!!!!!!
זה באמת קשהלהשתמח
אבל בעזרת ה' זה זמני כי שנה הבאה אני ארוויח יותר ונוכל להיות קצת יותר בנחת.
אם זה מצב קבוע אז אולי לנסות לחשוב אם יש דרך להגדיל את ההכנסות
לא עושהבשורות משמחות
חשבונות על כל דבר
בגדול כן אשאל את עצמי מה חשוב יותר עכשיו לקנות
ומתעדפת בערך מבחינת מחירים ומבחינת זמן הרכישות (לדוגמא-החודש נשקיע בבגדים לילדים, חודש הבא בבגדים לנו)
אצליזמני לשליש1
משתדלת לחשוב מה נחוץ ומה לא.
ב"ה יכולה להרשות לעצמי בלי להתחשבן על השקל, אבל אין ספק שהכל עלה ואני כן מוצאת את עצמי חושבת אם זה הכרחי או לא.
בכל קניה תמיד משתדלת להתפנק בדבר אחד.
ולילדים לא מחסירה.

אני כן אציין שתמיד קונה בגדים במבצעים, מקבלת מחברות ודואגת גם להעביר הלאה למי שצריך. בסופר משתמשת בקופונים, דואגת להשוות מחירים. אם יש למסירה וזה דברים שאני צריכה אז לוקחת ומשפצת (מיטות, פינת אוכל וכו).
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינםאחרונה

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"לאחרונה

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תביעת חלת- מישהי הצליחה למלא??נועה לה

אני כבר אובדת עיצות

כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!

הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס

מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי

פליז עזרה!!!

נראה ליהשם שלי
אמור להיות בתלוש/ טופס 106
תלוש שכר אחרון יש לך? / טופס 106?המקורית
אבל כבר העלתי תלושים במקום אחרנועה לה
יש מצב שצריך להעלות פעמיים? 
למי שיש אישור לנ"ז מפקיד שומה הסעיף הזההמקורית

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ואוו תודה רבה רבה!!נועה לה
את לא מבינה כמה אני מתוסכלת מול כל הביוקרטיה הזאת, כל הזמן מעלה את כל הטפסים עונה את כל הפרטים ואז צריכה לבדוק על איזה טופס והכל נמחק!!!  התגובה שלך עזרה לי לעשות המשך לדף הבא סוף סוף! 
ממש בשמחה יקרה המקוריתאחרונה
צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך