אז קחי לך

ולגמרי מבינה את ההרגשה.

זה באמת אחד הדברים העקריים שאני צריכה

מה עם לפתח רצונות יותר קטנים? להנות בפגישה קצרה סה"כ, יש לך מקום גם בשביל תרחיש כזה?

ברור שקיים גם רצונות קטנים, אבל זה עדיין לא פשוט לשחרר מהרצונות הגדולים
ב"ה אחרי יום ובזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.

מבינה אותך ממש.. קשה כשמרגישים שאין את מי לשתף ועם מי לחלוק את הרגשות.. ):

בקשר להצעה, לענ"ד לא כדאי לך לפסול.. יש מצב שזה האחד שלך, ואפילו שזה אחוז אחד מתוך 10, עדיין אנחנו צריכים להשתדל לעשות את המקסימוםם אפילו שנגמרו הכוחות, תנסי למצוא את אלה שעוד קיימיםם.. 

אבלל, מה שכן, תנסי לא לבנות יותר מידיי על הפגישה.. תתפללי לה' שיעשה את מה שהכי נכון ותדעי שיש גם סיכוי שלא יצא מזה כלום.. אה חוץ מלדבר עם אדם נחמד כמה שעות.. גם משו (:

בכל מקרה, אל תרגישי לבד נשמה! יש אותנו שאנחנו תמיד פה לשמוע ולחבק  וכמובן יש את הקב"ה שתמיד שומע אותנו..

יש מחיר לקשר.

זה דורש הרבה כוחות נפש.

שוב להיפגש עם מישהו.

שוב לספר על עצמי. שוב לחשוף את עצמי.

ושוב להתאכזב.

אבל, 

זאת הדרך היחידה לצאת מהמצב הזה.

ובכל קשר יש סיכוי שהפעם זה יהיה אחרת.

שהפעם נמצא שפה משותפת.

שהפעם משהו יצמח מתול הקשר. 

שהחשיפה תוביל לקרבה.

יגעת ומצאת, תאמיני.

אני חושבת שאפשר להגדיר זמן שאין לך בו חשק. להגיד למי שמציע שזה לא רלוונטי בשבוע הקרוב - כן, שיהיה תאריך סיום. תאריך שבו את אוספת את עצמך, ומחליטה להיכנס לאיזור הסיכון, שיש בו פוטנציאל כאב, אבל גם פוטנציאל שמחה מאוד גדול. 

לא יודעת אם רלוונטי, אבל אולי אפשר לשתף קצת את מי שיוצאים איתו - נמאס לי מדייט ספספל, שוב לספר על עצמי וכו', אכפת לך אם נעשה משהו קצת אחר יחד? ולעשות משהו שהוא כיף ונחמד לך, שהיית עושה גם עם חברות שלך. בעצם להפוך את הסביבה של הפגישה למשהו עם אנרגיות חיוביות יותר.

תהילכים ובירורים זה משהו שאנחנו עושים כל חיינו. אין לזה סוף. וזה לא אמור למנוע מאיתנו להתקדם.

התגובה שלך עזרה לי

בזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.

בזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.

והתגובה שלך ספציפית גם הקלילה לי את זה,
בזכות הפרקטיקה והמעשיות שבה
"הכל בנחת תה תה תה ויהיה בסדר"

תודה, הייתי צריכה לשמוע את זה!

ועל ה'להתכונן'? תשאל את אחותך(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?