אני לא קורא את המחשבות שלה.

אולי זה בגלל שאין לה צורך או בגלל עניין אחר שעבר לה בראש.

בלהפסיק קשר יכולות להיות המון תחושות שליליות שצפות בצורה טבעית - אשמה, רחמים, אכזבה, כעס... - ממילא יש מספיק סיבות למה שהשיחה הזאת לא תהיה נעימה שיהיה רצון לקצר אותה כמה שניתן.

העקרון - האדם לא יעזוב סתם בלי לתת תוקף לכך שקרה פה משהו משמעותי מספיק כדי ששני הצדדים השקיעו את עצמם בו במידת מה.

היום כבר הסקתי את המסקנות (בתקווה שלא יקרה דבר כזה בעתיד אחרי קשר נוסף כ"כ ארוך)

מה שקרה זה שהבנתי שזה לא (אחרי קשר של כמה וכמה חודשים) - ואז נפגשנו רק אחרי 3 ימים מההחלטה ודי ייבשתי אותו עד אז כי אם זה לא, למה לתת לו תחושה שכן- ממש חשבתי שזאת הונאה.

בפועל ישבנו 3 שעות ודיברנו על הפרידה. לפחות את זה עשיתי כמו שצריך

אבל כן הוא מאוד נפגע וביקש ממני לא לייבש בעתיד. מסתבר שהוא אכל סרטים 3 ימים על מה הוא עשה לי ולא הבין כלום. (אם היו עושים את זה לי כבר הייתי מאבדת את זה מזמן...)

מה אני מנסה להגיד פה?

אנחנו עושים טעיות. בטח ובטח בשנה הראשונה שהחלטנו לצאת וכל ה"חוקים" עדין חדשים. אבל אולי זה יעזור לחבר'ה החדשים פה- אל תהיו כמוני

קרה לי שהוא התקשר אליי, שאל בשלומי, ואני שופכת על כל הדברים והעניינים, ואז המשפט תגובה שלו זה שהוא רוצה לחתוך. 

בעיני הוא בעצם אומר לי - אני לא באמת מעוניין לשמוע כל דבר שעובר עלייך, כי אני לא רוצה לבסס קשר איתך.

ואז אני מרגישה לא נעים שהשתפכתי בפני מישהו שבכלל לא מעוניין.

אני מרגישה שהוטעיתי, שהוא שידר עניינים כרגיל ופתאום מטיל פצצה.

בעיני, אם הגעת כבר למסקנה - תיגש אליה. אל תשלה אותי. זה לא אומר שאסור להתעניין, אבל יש סדר של הדברים שצריך להיעשות. וכמובן, מתוך כבוד ורגישות.

ובכלל, תקשורת ושיח זה אחלה. כנות יכולה למנוע הפתעות. ממליצה לדבר גם על הדברים שאולי פחות מתאימים בינינו, להניח את הדברים על השולחן ולא להעמיד פנים שהכל מצויין. דווקא מתוך המקומות האלה יכול לצמוח משהו מעניין.

ועוד נקודה אחרונה: תחשבו על עצמיכם. אולי פגעתם מתוך תום לב במישהו בצורת הפרידה שלכם? אולי גם מתאים ושייך לשלוח הודעת התנצלות.

לא רואה את הצורך דווקא בהודעה.

אני יותר חושש שהצורך להכין הוא גורם למריחה או לחוסר כנות.. הרי מה אתה אומר לה שאתה 'מכין אותה'? שאתה נפרד? שאתה חושב על זה? שקשה לך? נשמע לי מוזר, מה אפשר להגיד שהוא יהיה כנה ואמיתי ויכין לפרידה?

בדרך כלל לקראת פרידה, בצורה טבעית, יהיו סימנים מקדימים (מדברים פחות, נפגשים פחות וכולי)... לא נראה לי ש'לייצר' בצורה מלאכותית סימנים כאלה זה צעד כנה.

ובכללי, לתת איזו הקדמה לפרידה, לא להטיל אותה בפתע פתאום בלי סימנים מוקדמים.

אפשר הודעה מקדימה שתסמן שזה הכיוון או משהו בסגנון...

הי מה קורה? בעקבות מה שדיברנו אתמול...

חשבתי הרבה על הקשר שלנו והייתי רוצה שנמצא זמן לדבר על זה...

משהו כזה שנותן לצד השני להבין שיש פה איזה דיון סביב הקשר ואולי לא הכל חלק 

זה עניין של ניסוח... ודי תלוי הקשר.

(בפעם היחידה שסיימתי קשר ארוך ומשמעותי השתמשתי בניסוח הזה והבחור הבין מיד שלשם זה הולך. טוב, אבל היו תקדימים נוספים...)

גם המקרה שאני הבאתי וגם המקרה שאת הבאת טעון חוסר רגישות

גם אם אני לא מתייחס לכך שהיא משתפת אותי ברצינות - זאת דוגמא לחוסר רגישות

גם אם אני לא מתייחס לשלומה של מי שאני מתעלם ממנה - זאת דוגמא לחוסר רגישות

והיא התקשורת, השיח שאנחנו יוצרים בדייטים.

אפשר להרחיב על זה הרבה, בכותרות - איפה הפוקוס?

עליי, עליך או עלינו?

הלוואי והיינו פותחים את הלב שלנו קצת יותר, בלי שזה יגבה מחיר גדול מידי. קצת חושפים את עצמינו, מתוך אמונה שהצד השני רגיש ויכיל. שהמפגש הזה בינינו יניע את שנינו לכיוון הנכון (בין אם זה יחד ובין אם זה בנפרד), אבל מתוך ההיחשפות הזאת נוכל אולי להכיר אותך לחברה שלי.

כי אם אתה לא היית רגיש כלפי - ככל הנראה לא אנסה להכיר אותך למישהי.

ואתה יודע, זה מתבטא בדברים הכי קטנים וטריוויאלים. יש הבדל בין לשאול - 'מתי נוח לך שניפגש?' לבין לקבוע 'אני יכול רק עוד 4 ימים בין השעות 18-20, ובמרחק של עד 5 ק"מ מאיפה שאני' (סיפור אמיתי!). אני חושבת שרוב האנשים נוטים יותר כלפי הצד הראשון. בדר"כ אפשר לראות איפה האדם עומד על הסקאלה הזו, אפילו מתוך מפגש קצר - ואפילו לפני המפגש, כמו בחירת המיקום והשעה.

אנחנו צריכים תמיד לזכור שאנחנו יוצאים עם אדם, שיש לו רגשות ומחשבות ושאיפות וציפיות, ולנסות להעמיד את עצמינו בנעליים שלו, בקטע של מה ששנוא עליך, אבל אפשר גם להדר בואהבת לרעך כמוך. 

נניח - נפרדת ממישהו - אפילו אחרי פגישה או שתיים - אפשר להגיד ממה כן התרשמתם, למרות שלא התאים.

זהו? הוא כבר לא בנאדם? לא מעניין אותך איך עבר לו היום או איך הוא מרגיש גם בלי קשר אליך?

וכן להיפך, גם אם את נפרדת.. לא מעניין אותך איך הוא מרגיש גם בלי קשר לקשר? 

(אני לא חושב שטענת כך אלא רק מנסה להבהיר את העמדה למה סמול טוק עדיין חשוב)

זאת בדיוק הנקודה שקשה לי - 

אם מדברים רק בצורה עניינית וקצרה אז אני פתאום שואל את עצמי מה היה כאן עד עכשיו? מה קרה בכל הפעמים היא כן התעניינה, היא לא עשתה את זה מתוך התעניינות אנושית פשוטה? היא עשתה את זה בגלל אינטרס?

ברור לי שיש עניין ליצור את הקשר ולכן להרחיב בדיבור אבל גם מתי שאין עניין ליצור קשר אלא להיפך, יש עניין להפסיק את הקשר - עדיין אפשר להתנהג בצורה אמפתית ואנושית כפי שאנחנו מתנהגים כלפי כל אדם. 

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.