איך עושים את זה??????אנונימית בהו"ל
גם נראים מושלם אחרי כמה לידות
הבית מתוקתק
תמיד נקי
אין כלים בכיור
הרצפה מושלמת ישר לקטלוג
הילדים מקולחים ומסודרים
תמיד יש אוכל טעים על הגז
עובדים 9 שעות ביום וקורעים את עצמנו
זוגיות מדהימה
מה זה???
איך???

ולמה רק לי זה לא מצליח
כולן סביבי 60 90 60 או איך שלא אומרים את זה
ואני כבר כמעט שנה אחרי לידה
נראית כמו חבית
מרגישה כמו סמרטוט
הבית באלגן
עייפה אחרי עבודה סוחטתתת
רצפה מפה לשם
הרדמות של הילדים קשות בטירוף
מתפנה לעצמי רק ב23:00 בלילה ואז יש לי כוח בדיוק להגיד לבעלי 'לילה טוב' וללכת לישון

אז תגידו לי
איך עושים את זה? 😢😢😢
מפסיקים להסתכל על אחרים?מוריה
וגם ברשתות החברתיות.

הכל שם נראה דבש.
למה? דווקא טוב ללמוד מאחריםאנונימית בהו"ל
אולי יש משהו שאני לא עושה טוב
בהנחה שמה שרואים זה אמיתי.מוריה
ברשתות חברתיות לא רואים דברים אמיתיים.
לא דיברתי על רשתות חברתיותאנונימית בהו"ל
אני מתחברת לגישה שלך דווקא. אבל מסייגתהמקורית
אם את יכולה ללמוד מאחרים ולהשתפר בתחומים שאת מרגישה שאת פחות חזקה בהם, זה מעולה. אבל ב2 תנאים:
1. שזה עומד ביכולות שלך ובכוחות שלך. או במילים אחרות: ישים.
2. שזה לא מתסכל אותך אם גילית שזה לא מתאים לך.

ביכולות שלך ובכוחות שלך זה לא אומר שאת צריכה לעשות הכל לבד. ולכן צריך להיות עם ראש פתוח במטרה לחקור מה עושה לך טוב וצה מתאים לך.
אולי תגלי שבכלל לא מספק אותך לנקות ולהיות כל היום במוד של סדר וארגון? ובכלל מתאים לך לשבת לקרוא ספר?
אולי עוזרת בתשלום כן מתאימה לאורח החיים שלך?
מדיח?
בייביסטר?

אולי בסוף תגלי שאת לגמרי בסדר עם זה שאת לא מספיקה הכל,
או שתלמדי לנהל זמנים אחרת ולתעדף בצורה שונה. אבל הכל מהכל אין אף פעם. לא אם אין לך עזרה.. זה הלימוד שלי מהתהליך שעברתי עם עצמי בנושא. ההשלמה עם כוחות הנפש שלי וכוחות הגוף בהתאם לנסיבות חיי. ועדיין נאבקת עם זה מעת לעת
אגב, אם את רוצה עצות פרקטיות אז תכתביהמקורית
אנסה לעזור לך מהניסיון שלי
בדיוק. הכל חיצוני. אל תאמיני לאף אחדדובדובה
הדבר הכי נורא בעולם זה להשוות את עצמנו לאחריםLana423
זה באמת מקור כל הרוע בעולם.
כולם נראים לנו יותר יפים יותר רזים יותר מוצלחים. אני אפילו מגדילה לעשות וחושבת על אחרים שהם יותר נקיים ומריחים יותר טוב
תחשבי עם עצמך ורק עם עצמך מה את צריכה כדי להרגיש טוב. ולא מה יש או אין לאחרים
לא הבנתי איך את יודעת מה קורה אצל אחרים?אנונימיות
איך את יודעת שהזוגיות מדהימה? כי הם העלו פוסט קוצי מוצי או תמונה מחובקים? מספיק להסתכל ברשתות החברתיות ולראות כמה זוגות מושלמים כאלה התגרשו כדי להבין שאת רואה מה שרוצים להראות לך.
והרצפה הנקייה איך את יודעת? מהתמונות? זוויות צילום, שלום. וברור שכשבאים אורחים הכל פיקס.
האמת שלא, יש לי חברות כאלהאנונימית בהו"ל
שמתי שתגיעי הבית נקי
אבל זה לא אומר בהכרח שכל השאר אצלם מושלםיעל מהדרום
לק"י

הייתי גם שמחה שיהיה פה נקי ומסודר יותר.
בפועל אין לי תמיד כח, או שמסדרים ושוב מתבלגן.
ומה הדרך לזה שהבית יהיה נקי?מוריה
מי אמר שהדרך לזה שווה את הניקיון?
מאין לך מה קורה איפה שאת לא רואה?

תחפשי איפה את טובה.
לא למה את לא ככה.
את לא ככה כי את זאת את.
ואני זאת אני.
והיא זאת היא.
סבבה, אז זה כן קיים אבל איך את יודעת מה הזוגיות?אנונימיות
ומה טיב הקשר עם הילדים?
ומה המצב הנפשי או הבריאותי?
פעם כתבה בפורומים מישהי שאם רק המכרים שלהם היו יודעים שכל הכסף שיש להם בא מביטוח לאומי על מחלה כרונית הם לא היו מקנאים כל כך.
אני קצת כזאתפשיטא
הבית שלי לא תמיד נקי, אבל בהשוואה לבתים אחרים סביבי הוא נקי ומסודר
אני נראית קלילה (ומרגישה בטטה אגב;))
יש לי בעל מקסים
ילדות מטופחות

מה יש מאחורי כל זה?
כנראה שלא כל השכנות והחברות שלי יודעות..
שה' ירחם כמה עבודה עצמית יש לי,
עם כמה אני מתמודדת
כמה כל פעם שאני סבלנית לילדות שלי אני בפנים מחזיקה בשיניים את עצמי לא להתפוצץ
וכמה אני כן מתפוצצת ואף אחד לא יודע..
וכמה אני מסתבכת בענייני עבודה ומקצוע...


אני רחוקה שנות אור מלהיות מושלמת ולחלוש על כל התחומים בשלמות.
כותבת לך את זה כדי לחבק אותך על הקושי בלראות סביבך מציאות שאת חולמת עליה..
כי לכל אחת יש את התיק שלה בלב ואת הארגז כלים האישי להתמודד עם החיים.
אחת חזקה יותר בנקיון וסדר
אחת חזקה יותר בסבלנות
אחת אלופה בבישולים חמים וטריים כל יום
אחת גאון בקשירות מטריפות למטפחת
אחת מוכשרת ממש בלעצב את הבית שלה מהמם

ואת שיש לך בטח מלא מלא מלא חוזקות שממלאות לך את הלב ומסתירות לך את כל התכולה שלו
ויש להם את אותו מס' ילדיםבתאל1
ובאותם גילאים? עובדים אותו מס' שעות? ויש להם בדיוק אותן כוחות כמו שלך יש?

גם לי יש חברות שתמיד נקי אצלן...אבל אצל אחת הבעל לפעמים מבשל והיא לא עובדת..השניה גם כן לא עובדת ואצל השלישית יש ילדים גדולים שיכולים לעזור ולשטוף ולהכין והיא עובדת מהבית ... קיצור...
החיים שלנו שונים ולא ברי השוואה
הבית שליoo
כמעט תמיד נקי ומסודר.
זה לא אומר שכל החיים תותים.
זה אומר שאוהבים לשמור על הסדר והניקיון.
איפה את נתקלת רק בנשים כאלה?יעל מהדרום
לק"י

רק מהפורום תראי כמה כאלה לא שם.
ואם זה מעודד אותך אז אני יכולה לצלם לך את רצפת הבית, הכיור ואת מה שאוכלים אצלינו......
למה את בטוחה שאצל אחרות זה כמו שכתבת???שירה_11


אני לא מכירה אף אחת כזאתממשיכה לחלום
כמובן מכרה כאלה שיש להם הרבה פרמטרים מתוך הרשימה, לא הכל
ותמיד יש *אבל*
אבל יש לה הרבה תמיכה פיזית וכלכלית מההורים
אבל היא לא צריכה לשלם שכירות
אבל היא מרגישה טוב בהריון ולא חלשה
או הרבה מאוד סיבות אחרות

יקרה, אנחנו לא רואים הכל, אפילו לא חצי
ותאמיני לי שמבחוץ גם את נראית אחרת לגמי ממה שמבפנים
זה באמת בסדר
לא חייב שבחוץ יראה בדיוק אותו הדבר
זה תקין ונורמלי שהעטיפה שלנו תהיה יותר יצוגית
אבל, וזה אבל גדול
לא צריך לחשוב שהעטיפה של אנשים זה מי שהם
לי למשל יש התמודדות שאף אחד לא יודע מבחוץ, ואף אחד גם לא ידע.
בקושי ההורים יודעים
ותאמיני לי שבשבילי זאת ממש ממש התמודדות לא פשוטה.
מבחוץ אולי אני נראית הרבה דברים, בתוך הבית בסביבה הבטוחה יש מקום לחלקים הפחות בטוחים, הפחות מצליחים, לרגשות הקשים יותר.
מצד אחד, צריך לקבל את זה. לנסות להכין ולהבין
מצד שני אם יש דברים ספציפיים שמפריעים לך אפשר וכדאי לעבוד על זה. רק לא ממקום של ביקורת עצמית והרס אלא ממקום של בניה ושיפור איכות חיים
ועוד משהוממשיכה לחלום
לכל אחת יש נתונים אחרים וסדרי עדיפויות אחרים,
והתמונה מורכבת מכל כך המון חלקים שאי אפשר להשוות.

אני מאוד אוהבת ניקיון, אבל בסדר עדיפויות שלי קודם נמצאת המנוחה שלי, הזמן עם המשפחה, ועוד המון דברים.
לכן זה משפיע על הביצוע שלי. שימי לב שגם לך יש סדר עדיפויות מסוים, תהפי אותו לתהליך מודע וזה יקל עליך
את מתארת מציאות נורמלית לגמרילפניו ברננה!
יש לנו נטייה לאסוף דברים שהיינו רוצות.
לרצות בית מתוקתק כמו רחל
אוכל חם טרי כל יום כמו לאה
פרנסה כמו שרה
כוחות כמו של רבקה
גוף כמו של יוכבד
עבודה כמו של מרים
סבלנות לילדים כמו שפרה
זוגיות כמו של פועה
וכן הלאה..
יש לנו נטייה לאסוף חלומות מכל הסביבה ולהרגיש נחותות מול האישה הדמיונית שראינו בעיני רוחנו כאישה המושלמת.
זה יכול להוביל אותנו לשיגעון הרדיפה אחרי כל הסעיפים האלו.. צריך לזכור שלכל אחת יש את החוזקות שלה ואת הכוחות שלה בתחומים אחרים. ולהתמקד ביש, ולא באין...
כתבת חזק!!!! וכמה נכון, מסכימה עם כל מילה פרצוף כרית

ומבדח שלקחת דמויות תנ"כיות,

וכש"נגמרו" לך האמהות - השתמשת בדמויות נוספות חחחח

לגמרי. אומרים שגם את אשת חיל שלמה כתב על כמהאם_שמחה_הללויה
נשים שונות
חחחחחחחחח וואי בדיחה עצובה, הרי היו לו כמה נשים...פרצוף כרית


חחחחחח כן תראו כמה נשים צריך כדי להגיע לשלמותאם_שמחה_הללויה
😂😂 גדולהמקורית
באמת לא הכרתי את הפירוש הזה.
תודה!
ואו יפהלפניו ברננה!
לא הכרתי את הפירוש הזה..
כי זה נשמע באמת חתיכת אישה מושלמת
אז לפי מה שאת אומרת, אשת חיל היא אחת שממלאת ולו רק שורה אחת מזה? ;) אז אם כך כולנו 😁💕 אשרינו!
ברור!!!לפעמים אנחנו שוכחות להעריך את עצמנואם_שמחה_הללויה
הוא לא כתב את זה על הנשים שלושלומית.

אלא על נשים שונות בתנ"ך, זו לא בדיחה

כן לזה התכוונתיאם_שמחה_הללויה
יש לנו גם נטייהלמה לא123

לראות את ה"יש" אצל האחרים

ואת ה"אין" אצלינו

זה צריך להיות הפוך

כתבת מדהים! תודה על זה ❤️המקורית
כתבת ממש ממש יפה!!!יעל מהדרום
לא עושים את זה 😄דפני11
ברצינות לגמרי
אי אפשר הכל. פשוט אי אפשר.

סדרי עדיפויות
מה הכי קריטי
מה פחות
אולי יש משהו שאפשר להביא בשבילו עזרה חיצונית
אולי לא

אי אפשר הכל, באמת.
אני חושבתפרצוף כרית

שהבעיה נעוצה בזה שיש אנשים שתמיד משדרים שהם "מושלמים"

ותמיד יבואו אליך בהרגשת פליאה - "מה?????? לא הספקת כמוני XYZ????"

וזה לא משנה אם זה קשור לטיפוח הבית או לעבודה שווה או להכנת תבשילים או עוגות או סיפורים לילדים, זה לא משנה

 

תזכרי שגם להם קשה,

פשוט הם עוטים מסווה ומסיכה של מושלמות

 

אז זהו שלא,

על כולם עוברים קשיים

רק מה, הם מסתירים אותם טוב טוב, כדי לא לחשוף(ויש בזה גם משהו יפה, לא לחשוף הכל וכלפי חוץ להראות טוב)

אז אל תבהלי מהאנשים האלו,

גם להם קשה

 

ואם לנחם אותך,

גם לי לפעמים עוברת מחשבה כזו בראש

וברגע שפתחת את השרשור אני מבינה שכנראה טבעי לחשוב כך, אבל האמת שזה ממש לא נכון

הבית שלי מלא פעמים מבולגן

ולא מצליחה לתקתק ארוחות

ואם לומר את האמת - לא מצליחה לג'נגל בין בית לעבודה

ולא מצליחה להיות שמחה כל הזמן

 

משתדלים כמה שאפשר

תבחרי לך תחום שהכי חשוב לך, ובכל השאר תבחרי לחפף, אין מושלם באמת שאין

 

ולגבי דרך התמודדות, חפשי שיטות לפתרון בעיות בצורה יעילה ומהירה, אבל לא תמיד זה עובד ....

לדוג' לחפף בשטיפת רצפה וככה לפחות מרגיש נקי ולא לעשות יסודי 

וכו' 

(אם תרצי אוכל לתת לך טיפים וארחיב בנושא הזה..) 

 

או לקחת עזרה בתשלום , גם אפשרי - ביביסיטר או מנקה.. יש תקופות עמוסות, לא צריכה להרגיש רע עם זה..

את הכי נורמלית שיש... זה עמוס עם ילדים כו'  

יאללה שתפי את הטיפ שלך בשטיפת רצפהאם_שמחה_הללויה
אני חושבת שבעבודות בית - כמו נקיוןפרצוף כרית

כל אחת צריכה למצוא את השיטה שמתאימה לה

כלומר לחשוב עם עצמה איפה עיקר הקושי שלה או איך הכי קל לה לעבוד, 

ממש שיטה פסיכולוגית שתעבוד על הצורת חשיבה שלה , איך שהראש שלה עובד

כי הראש של כל בנאדם עובד אחרת,

 

למשל אני, 

שמתי לב שבניקוי רצפה הכי מעצבן אותי למיין או להחליט איפה לשים כל דבר

אבל לנקות - זה החלק הכיפי!

אז החלטתי לשנות את סדר הפעולות - 

במקום קודם למיין ואז אני מתעיפת ואין לי כח כבר לנקות...

 

אז לגרוף הכל לפינה/לאמצע

ולהתחיל עם החלק הכיפי - להעביר סמרטוט קליל

ואח"כ המיון יותר קל כי נעים שרוב הרצפה נקיה 

 

דבר נוסף שעבד אצלי, הקטע של הגיוון במשימות ולא לדבוק במשימה עד לסיום 

אלא להפך - לעבוד כמה דקות על משימה, ולהחליף למשימה אחרת, זה מרענן ומגוון

למשל - 10 דקות כלים, 10 דקות קיפול כביסה (אפילו שעדיין לא סיימתי את הכלים!!!!)

אבל אפשר גם דקה אחת בלבד, 

זה מדרבן ונותן מוטיבציה, אצלי

 

אבל אולי יש כאלו שדווקא מעדיפות להתחיל משימה ולא לעזוב עד שמסיימות יסודי עד הסוף....

 

דוגמא נוספת,

בקיפול כביסה, לא חובה לקפל (במקרה של חוסר זמן..) , העיקר למיין שימצאו איזה בגד שייך למי

וכל מיני כאלה... 

 

כל אחת והראש שלה...

טיפים מעולים! תודה!!אם_שמחה_הללויה
בשמחה ושמחה שעזרתי פרצוף כרית


איך עושים את זה? עושים את זה!מתואמת
עושים את עצמי מושלמת. אבל לא משנים את עצמי בשביל זה (אלא אם כן מדובר בדברים קריטיים ובני שינוי) - אלא מסתכלים על עצמי, איך שאני עכשיו, כמושלמת.
מחפשים בכוח את הדברים הטובים בי, אלה שאולי אפילו יגרמו לאחרות לקנא, ויוצרים תמונה שלמה שנעימה לעין שלי (ושלי בלבד).

הקנאה הזו מוכרת כל כך... וזו עבודת חיים לשמוח במה שיש אצלי ולא להסתכל על ה"מושלמות" של אחרות.
והכי חשוב - זה להתפלל על זה. לא לקנא, להיות טובה באמת במה שאני טובה בו, להשתפר במה ש*אני* הייתי רוצה להשתפר (בלי השוואה לאחרות)...
אז בשביל זה יש את הפורוםאם_שמחה_הללויה
פה הבנות מנרמלות את המציאות
וכל יום כמעט מתלוננות על בעיות שאת מתמודדת איתן.
איו שלמות.. יש סדר עדיפויות. תשבי עם עצמך ותחשבי מה הכי חשוב לך.
לגמרי הפורום הזה הכי מנרמל! תודה בננות אוהבת אתכן!פרצוף כרית


לא עושיםחגהבגה
אים דבר כזה באמת זה יכול להיראות מבלוץ אבל האמ. היא שזה לא קיים.
דרך אבס הרבה נשיפ שהבית שלהן תמיד נק, סיבלות מocd. ניראלי שעדיף בית טיפה מבולגן ובלי זה...
אשה רזה, ישר אחרי חידה, רוב הפעמים זה גנים.
רני מכיקה ילדים מתוקתקים אבל מתוסכלים ועצובים.
אז מה כן?
תבחור לך כמה נןשאים שהם ייהרג ובל יעבור.
אצלי זה כביסה, מקלחות, אוכל.
שיאכלו אוכל מבושל )גם קוסקוס משקית זה אוכל מבושל)
שילבשו בגדים נקיים, ושילכו לישון מקולחות ונקיות.
יוצאות לגן מסודרות, שיניים מצוחצחות וקוקו יפה.
כל השאר בגדר בונוס. הספקתי כלים? שאפו.
קיפל י כביסה? פלוס.
בוחרת את המלחמות שלי.
בהצלחה יקרה
לא מכירה נשים כמו שתארתאורי8
ואם הן קיימות, מניחה שיש להן עוזרת כמה פעמים בשבוע.
או שהן קורסות נפשית ולא מראות כלפי חוץ.
לא עושים את זהבתאל1
אף אחד לא עושה את זה...זה פטה מורגנה..תבדקי שאת לא הוזה או משהו.
אולי תיהי חברה שליnorya
ואז תרגישי ממש טוב עם עצמך😁
אני מהאלהיעלללל
המסודרות האלה שכל הזמן הבית מתוקתק, והילדים נקיים והכל מוקפד
אבל אני סיר לחץ😔
ממש מתעצבנת שיש בלאגן, וחסרת סבלנות
אז עדיף להיות רגועה ולא מסודרת(הלוואי שיכולתי לשלוט בזה)
הי יקרהתהילה 3>
הנקודה העיקרית בעיני, היא הכאב שלך,
החויה שיש משהו שאת רוצה, ושהיית רוצה להיות,
וזה לא ככה.

זה באמת מבאס לחיות בחוויה של חסרון,
שהייתי רוצה להיות במקום אחר ולא משנה באיזה תחום,
וכרגע אני לא מצליחה או שזה לא קורה לי.

אז קודם כל תחבקי את עצמך במקום הזה, כי זה טבעי ולגיטימי להרגיש כאב כשמה שהיינו כל כך רוצות לא קורה.


אפשר להגיד שבכלל כולם ברשתות החברתיות רק מציגים את הדברים הטובים
ולא כל מה שנוצץ זהב

ושזה עניין של סדר עדיפויות
ותמיד יבוא על חשבון משהו אחר
ואם הייתה לך את כל החבילה של אותה מישהי אולי לא היית מחליפה איתה,
ושאל תסתכלי במקומות שלא עושים לך טוב,
ואולי זה גם נכון במידה זו או אחרת,

אבל כל אלה זה נסיונות הסחה מהנקודה האמיתית, והיא מה שאת רואה בחוץ ומכאיב לך,
פשוט מזכיר לך את מה שאת רוצה בפנים.

אז אני בעד לתת לעצמך חיבוק גדול,
ולומר לעצמך שזה לגיטימי לרצות יותר מהחיים.

ואם את רוצה במדריך שכתבתי ואפשר להוריד מהחתימה יש גם התייחסות לחויה שכל כך משותפת להמון אמהות
של מרוץ אחרי החיים שלא משאיר לנו אויר לעצמנו ועצות שיכולות לעזור..

מאחלת לך חיים טובים באמת❤
וואו רוצה להגיד לךנגמרו לי השמות
שאת נשמעת אישה מיוחדת כ"כ, עם חוכמה רבה ועצות זהב 👑
איזה מהממתתהילה 3>

תודה רבה יקרה

מי שמדברת

❤🤗נגמרו לי השמותאחרונה


למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך