כואב לשמוע, בהחלט נשמע שזה תהליך שעוברים בו דברים לא פשוטים אבל גם רואים התקדמות ותקווה וכיסופים לשפע חדש שיבוא בעזרת ה'.

נראה לי שכל היבט מסויים שקשור לגירושין הוא מצריך לעבור איתו תהליך וחלק מזה זאת גם התקופה של הפגישות. כשאני קורא את דבריך פחות מפריע לי באותה רגע הסטיגמה שיש על גרושות וגורשים צדיקים וגיבורים אלא על הדרך שלך להתמודד עם זה כחלק מהתהליך שאת עוברת. תהילך שמצריך אומץ רב. פחות משנה מה אומרים, יותר משנה מה את אומרת לעצמך, ולוקח זמן לגבש עמדה ברורה וזה בסדר. את יודעת הכי טוב מה בשבילך. 

תודה רבה על התגובה .

אמת אמרת שפחות חושב מה אומרים האחרים ,לי בכל אופן מאוד קשה לא לחשוב מה האחרים אומרים ,רוב חיי זה ניהל אותי ,זה משהו שאני צריכה לעבוד עליו ,מאוד קשה להתחיל פרק ב' במיוחד שישנה  סטיגמה שלרוב רובצת את הגרושים והגרושות ,שהם חלשים ולא מוכנים לעבוד על זוגיות ,אנשים קלי דעת ,זה סטיגמות שאני בתור רווקה נתקלתי ,והיום אני מבינה אותם על בשרי ,דבר שמוסיף על הקושי למצוא את הזיווג החדש

וכל אישיות היא בנוייה ממכלול שלם.

ההגדרות ההעצמאיות עלינו על אחרים הם לא באות לקשר הממשי שתופס בסוף.

מי שמסתכל בנשמה ומחפש נשמה - הוא זה שיזכה.

אגב, בתור רווק, יש יתרון מסויים בלצאת עם גרושה. יש ניסיון בחיי נישואין, זה לא דבר של מה בכך (במידה ולומדים ממנו). יש גם בדרך כלל סדר עדיפויות מאוד ברור והבחנה מאוד ברורה בין עיקר לטפל בחיי הנישואין. 

1 כמדומני יש פורום ייעודי לפרק ב, יכול להיות ששם תמצאי יותר מענה. אולי אני טועה

2 שנה וחצי זה לא זמן קצר מדי. השאלה היא מה היכולת שלך כרגע לבנות קשר חדש ממקום בריא. זה יכול להיות מיד וזה יכול להיות אחרי עבודה. אני לא חושב שאנחנו יכולים לענות לך, ובכלל כדי לענות על זה צריך להכיר אותך ממש. לא יודע אפילו אם את יודעת לענות על זה.

3 מנקודת מבטי כגבר, לקבל ילד בן שנתיים לזוגיות זה בערך המקרה הכי קל מכל האפשרויות של "גרושה+". אז אם אכן מתאים לך, יש יתרון לא לחכות.

4 הסטיגמות הרבות והשונות על גרושים וגרושות מבוססות כמובן על מקרים אמיתיים, וסביר שגם את תפגשי בהם, גם אם יש הרבה מקרים שאינם כאלה. בכל מקרה מה שחשוב באמת זה המציאות שלך ושל האדם שתמצאי

בהצלחה!

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!