הסטודנט והמחקר – סיפורו של פּ ' דוידוביץ'.
אפרים בן שוחט
סיפורי הוא ישן, מהתקופה שלפני הגירוש... גרתי בשא נור ת"ו
ולמדתי פסיכולוגיה בבר אילן. באותה תקופה, הייתי תושב חדש
בשומרון ולא ידעתי מה קורה פה (מאז השלמתי הרבה חומר). יום
אחד, התחבר אלי בחור שטען שהוא עושה מחקר על מתנחלים וביקש
ממני להשתתף במחקר שהוא עורך. זה היה נראה לי דבר בנאלי
וסביר והבעתי את הסכמתי להשתתף במחקר.
נפגשנו כמה פעמים לצורך המחקר, וכצפוי, הוא שאל אותי הרבה
שאלות. לא חשדתי בדבר, בסך הכל זה דבר שגרתי ומצוי בתחום
אותו למדתי. מקובל, כי משלמים מחיר מסויים על שיתוף פעולה
במחקר שכזה, והסטודנט "שלי" שילם מחיר גבוה מהרגיל... הוא
ביקש להעביר את החומר גם לחבר שלו שעושה עבודה בנושא
ובהמשך הוא גם הכיר לי אותו. לאחר היכרות עם ה'סטודנט' השני, הם
הלכו צעד נוסף והכירו לי מישהו מהשב"כ בשם 'גיא' שהם מכירים "במקרה" ולדבריהם, מעונין לפגוש אותי...
הסכמתי. הוא היה הרבה פחות סימפטי משני 'הסטודנטים' הנחמדים, הוא שאל אותי על רבנים ומנהיגים שונים
בהתיישבות, ועל מישהו מתלמידי הרב כהנא שהיה גר בשא נור. בשלב הזה כבר חשדתי בכל העסק, הבנתי שמשהו פה כבר
מסריח ולא שיתפתי פעולה. הוא התחנן שאעזור לו והשתמש בטענה הרגילה שלהם ש'זה עוזר לכל עם ישראל'...
החלטתי לעשות משהו פשוט: הלכתי לרב הכי הכי הכי ממלכתי שאני מכיר (אני מכיר הרבה, סמכו עלי). אמרתי לעצמי
שאם אחוש כי תשובתו מתונה מדי עבורי, אני אחפש מישהו פחות ממלכתי. פניתי אליו. סיפרתי לו את כל הסיפור ושאלתי
אותו מה לעשות?
לקח לו יותר זמן מהרגיל לענות, כשנתן את תשובתו הוא התחיל עם הכלל שלכאורה אני צריך לעזור לביטחון המדינה, ואז
אמר במילים אלה: "
לא! לא! לא! תנתק כל קשר איתם, הם אנשים נוראים ואכזרים. אוי אוי אוי, אם תסכים לעזור להם,תהיה חייב לעשות כל מה שהם אומרים וביום שתגיד להם לא, הם יהרסו לך את החיים בלי שום חשבון. תנתק קשר
איתם כמה שיותר מהר".
הדברים יצאו מפי אחד שלא תאמינו בחיים שיגיד משהו שלילי על המדינה ומערכות הביטחון. אבל, הוא יהודי תלמיד חכם.
לא הייתי צריך יותר שכנוע, "גיא" התחנן אלי במשך תקופה ארוכה, בצורה הכי בזויה שיש, שאשתף פעולה איתו. אני
המשכתי לסרב. הוא לא התייאש ולאחר מכן המשיך להתקשר מדי פעם לחזק אותי בעניין הצלת עם ישראל ...
בתקופת טרום הגירוש הוא היה פשוט היסטרי
(ולקח לו הרבה זמן להבין שממני לא יוציא הרבה). לא נראה לי שעזרתי לולהזיק ליהודי ספציפי,
אבל כן עזרתי לו לדעת ולהבין את העולם שלנו (כולל הרבה מושגים ביהדות) זה כנראה מאוד עוזרלהם וחשוב להם
. את חטאי אני מזכיר היום לראשונה.חשבתי לעצמי חצי בצחוק וחצי ברצינות: "אם בימים הקרובים אעלם ממקום מגורי באופן פתאומי, לפחות תדעו למה".
אבל כל אחד צריך להבין בצורה הכי פשוטה: אסור, אסור להתעסק איתם. לא לדבר איתם מטוב ועד רע.
לא הגיע הזמן שיקרה משהו?
עד מתי ניהיה בהלוויות של חברים שלנו?
כל הזמן אומרים לנו לעבוד עם צה''ל לא לעשות בלגן...
זה מה שקורה שעובדים עם צה''ל. הנה דוגמא.
תשטחו את הכפר תעשו משהו.
חבורה של האבלים.
הנה זה מה שקורה שהולכים עם המערכת. מתים.
האופציה השניה היתה ללכת לסיור הזה בלי תיאום, או בלי ליווי צבאי בכלל. ואז מה היה קורה? לא נרצח אחד ו3 פצועים אלא חבורה שלמה טבוחה.
אני בא לומר שמאוד קשה לתת אמון בצה''ל אחרי שרואים דבר כזה
כשאני מסתכל על מה שאלפי החיילים עושים במשימות השונות, גם אצלנו ביו"ש, קל עד בינוני לתת אמון. זה לא אומר אמון בכל מצב, וצריך גם שכל - אבל להסתכל רק על האירוע הזה זה לא שגוי.
עכשיו אני רואה שבאמת שינו את הדיווח.
ועדיין, מיותר לציין שהביקורת על היעדר הירי של החיילים עד לאחר האסון היא מוצדקת בלי "אבל".
אפשר לעשות יותר אבל הפוסט הזה הוא במידה רבה כפיות טובה.
לגרש אותם מהארץ הקדושה שלנו.
ארץ ישראל השלמה שייכת אך ורק לעם ישראל.
מחברים את אוהבי הארץ במקום אחד! 🤝
אם הלב שלכם פועם למען יישוב הארץ, מקומכם איתנו. הקמנו צאט מייל קהילתי שמרכז את כל מה שבוער ומעניין: עדכוני התיישבות, סיבובי שערים, אירועים ופעילויות.
היתרון הגדול? כולם שותפים! כל אחד ואחת יכולים לעדכן ולשתף בזמן אמת.
📜 רוצים לזכות להיות חלק? שלחו בקשת הצטרפות קצרה למייל: 6159375@gmail.com ונצרף אתכם בהקדם!
..
קיצור, בא לי לעשות טיול כמה ימים ביו"ש. יש בעיה, בטחונית בלילות. אי אפשר לישון במצפה מבודד וכדו'. קיצור, חשבתי לטייל מחווה לחווה, דהיינו לפתוח אוהל בחוות ולישון שם, ולהפוך את הטיול מסתם טיול, לטיול בלי שבילים, מחווה לחווה. קיצור, מישהו מתעניין בקונספט?
בואו נארגן קבוצה ונתקדם.
