איך שומרים נגיעה?dht20

אז חונכתי בישיבה תיכונית אבל לא נשארתי דתי ממש מאז.


יצא לי להכיר בחורה דתייה ממש ששומרת נגיעה והכול.
למרות שלא חשבתי שאיי פעם ארצה להיות עם מישהי דתייה כזו, היא ממש מצאה חן בעיניי ונקשרתי

אלייה אבל הדחקתי את הרגשות שלי כלפייה.
ואז הייתה תקופה של חברים דתיים שומרי נגיעה שהתחילו להתחתן,
ואמרתי וואלה זה אפשרי, זה כולה להתגבר על היצר, התחלתי עם הבחורה ההיא היינו ביחד תקופה.
אבל גיליתי שזה לא פשוט, היו לנו שיחות רגשיות שפשוט לא יכולתי בלי חיבוק מינימלי, ומפגש אחרי געגוע חזק ללא חיבוק, נשברתי, חתכתי בנינו.
לא היה פשוט כי היה יוצא לנו לראות אחד את השנייה בגלל חברים משותפים. 

עבר הרבה זמן ויוצא לי עדיין לחשוב עלייה לפעמים.
תגידו שומרי נגיעה איך אתם מצליחים לשמור נגיעה?

כמו שמירת מצוות אחרות שמצריכות התמודדות עם יצריםאחת מכאן
לשמור שעות בין בשר וחלב, לא להכנס לאכול במסעדה לא כשרה, מוטמע בנו מאז ומתמיד וזה חלק טבעי מחיינו ולא מצריך התמודדות קשה במיוחד.
לא רואה קשר בן הדבריםdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 18:10

האמת אני לא רואה קשר בן המצוות שציינת.

אם לא היה מובן לא היה לי קשה העניין הפיזי-מיני-תשוקתי,
בגלל שמאוד נקשרתי אלייה זה ממש לא עניין אותי.

היה לי קשה חוסר החיבוק החברי.
לא יודע אולי זה כי ככה אני גם עם חברים, אוהב לחבק.
והיה לי מוזר וקשה שלא יכולתי לחבק מישהו שאני כל כך מחובר אליו.

מי שתמיד שומר נגיעה- יהיה לו קל יותר להמשיך לשמור.תילי חורבות
אבל מי שהיה בקשרים בהם הם לא שמרו נגיעה-
סיכוי מאוד נמוך שהוא יסכים לוותר על זה.
להבדיל אני תמיד תוההתילי חורבות
איך חברים שלי שמעשנים כבדים שורדים שבת
בלי שום סיגריה...
יש לי הסבר פשוט על הסיגריהdht20

יש לי הסבר פשוט על הסיגריה.
כי האנלוגיה הזו עברה לי בראש בזמנו,
כי שאתה מפסיק לעשן ליום אתה יודע שאתה צריך לחכות רק 24 שעות ואתה יכוול לחכות.

 

במצב עם הבחורה, כל פעם שהיינו נפגשים היה חסר לי החיבוק
הצלחתי להתעלם מהקושי הזה כמה זמן, עד שזה בא לי בבום שכבר לא יכולתי, אז חתכתי.
וכבר פחדתי שבהמשך יהיה לי עוד יותר קשה.

כשהסברתי להdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 08:53

כמו שהסברתי בתגובה למעלה החוסר בנגיעות המיניות לא הפריע לי
בגלל שמאוד נקשרתי אלייה זה ממש לא עניין אותי.
הפריע לי שאני לא יכול לתת או לקבל חיבוק, כל השאר לא עניין אותי.
אפילו עם חברים קשה לי לא לחבק, החברים שלא חבקנים אני לא מרגיש קרוב אליהם.

כשהסברתי לה שקשה לי העניין
אחרי כמה זמן היא יצרה קשר שהיא מוכנה להפסיק לשמור נגיעה איתי
אבל החלטתי שלא, כי לא רציתי למקרה שיגמר מסיבה אחרת שהיא תהיה "נגועה".

וואוekselion

זה בטח ממש קשה לעשות צעד כזה

ורק כדי שמי שאתה אוהב לא תיפגע.. זה ממש אצילי מצדך

 

אני מכיר את זה, הקטע הזה שאתה רק רוצה לבטא את מה שאתה מרגיש

בנגיעה (בגלל לא בקטע מיני) זה משהו ממש יפה וטהור בעיני.. אבל גם זה אסור

כי זה יכול להוביל לדברים.. וממש מדהים שלמרות שאתה לא שומר מצוות כרגע ההבנה שזה לא תקין

גרמה לך לחתוך למרות כל הקושי זה ממש ראוי לשבח.. 

תאמת לא כל כך ראוי לשבחdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 19:05

האמת לחתוך לא היה דבר קל, כי לא פירטתי מה היה איתנו.
כשהכרנו הייתי סוג של משענת שלה בגלל מה שקורה בחייה.
ובאמצע הקשר גם אצלי התחיל בלאגן בחיי, והיא הייתה נקודת האור בתקופה ההיא.
וגם הייתה לה בעייה בחיים שהיא לא ראתה איך היא יוצאת ממנו, ואני רציתי לפתור לה את הבעייה, אבל היה לי קשה בגלל מה שהיה בקשר בנינו.
אז לחתוך ממנה היה מאודדדד קשה בגלל הנסיבות.

שקלתי לחזור לדבר איתה כידיד רק כדי לפתור לה את הבעייה, אבל זה היה קשה מדיי.
דיי מצטער שלא לפחות פתרתי לה את הבעייה.

אין ספק שזה קשה מאודמאמינה-בטוב
אבל ההליכה הברורה אחרי ההלכה, לא נותנת שום לגיטימציה למצב אחר.
כשמייצרים את ההבנה ומכניסים לתפיסה המחשבתית שזה פשוט לא בא בחשבון בשום מצב, כי זו ההלכה וכי כך ה' ציווה, זה כבר לא נהיה משהו שממשיכים להתלבט איתו - כי אין פה שום התלבטות, על אף הקושי.

זה גם מאוד משנה אם חשוב לשני בני הזוג לשמור או רק לצד אחד, כי כשזה הדדי אז כל צד יודע לעזור לשני ולהמשיך לשמור בשבילו.

כנראה שבכל זאת תמיד יהיו נפילות, אך לדעתי הן יותר שכיחות כאשר העוגן ההלכתי יותר חלש, ועדיין תמיד יש יוצאים מהכלל, כי אכן ההתמודדות קשה.
אומרים שזה שווה את זה (:
בהצלחה!
הלכה הלכה אבל אנישואל איך אשפריdht20

הלכה הלכה אבל אני שואל איך זה אשפרי מבחינה אנושית,
אם הייתם אומרים תשמור את היצר שלך בצד על נשיקה, או יחסי אישות הייתי מקבל.

אבל איך אפשר להיות עם בן אדם
שאתה ממש מחובר אליו בלי לתת חיבוק.
זו השאלה, לא קשה לכם ריגשית ?
או שאני חלש מבחינה ריגשית, מה הבעייה שלי ?

..אנונימית~
אני לא חושבת שזה חלש רגשית.. ההפך, זה נשמע שיש לך המון רגש שאתה רוצה להעביר בחיבוק, שזה דווקא מהמם בעיני!
אני אישית גם שומרת נגיעה, ובאמת זה לא קל.. אבל בסוף מסתדרים עם זה ואני יודעת שזה באמת הכי טוב בשבילי, וגם בשביל הצד השני.. כדי שלא ייגרר למקומות פחות טובים וזה..
אז מה אתם עושים עם זהdht20
אז מה אתם עושים עם התחושה הזו?
זה תחושה קשה סוג של מועקה
איך אתם בולעים את זה ? מה הסוד שלכם אז?
זה תחושה שדומה לפרידה בזמן שאנחנו ביחד.
אני באמת מנסה להבין.
זה תלוי..אנונימית~
אם אתה לא מתכוון להתחתן איתה, אז זה באמת קשה כי אתה יודע שלעולם לא תוכל לחלוק איתה את החיבור שבחיבוק..
אבל, אם זה רק התהליך שבדרך לחתונה, אתה פשוט יודע שאחרי החתונה תתחבקו כמה שבאלכם ותהיו הרבה יותר 'שלמים'.. אז אפשר לשרוד את זה.. (:
אבל זה לא קל בכלל.. צריך הרבה כח רצון משני הצדדים
אם הכל היה נכון, הייתי רוצה להתחתן איתהdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 14:57
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 14:56

אם הכל היה נכון, הייתי רוצה להתחתן איתה.
אבל גם לא ידעתי מה "השלבים" של דתיים חזקים כדי להחליט על חתונה.
וזה למרות שהכרתי זוגות דתיים שומרי נגיעה שהתחתנו. אבל לא הבנתי מתי הם מרגשישים שזה זה.
אני אדם חצי דתי, אז בראש שלי זה שונה משומרי נגיעה וגם שונה מחילוניים.

היא גם ידעה שאני דיי רציני, כי היכרנו בעבודה, והיו איתנו לא מעט בחורות חילוניות
שהתחילו איתי שניפנפתי. ובגלל שהיא הייתה חסרת ביטחון לא הבינה למה אני מנפנף אותן,
זה איך היא ידעה שאני בוגר ישיבה תיכונית שמעוניין במישהי עם נגיעה לדת. 

וגם לא ראיתי איך אני ממשיך בקשר כאשר אני נעצר ריגשית מולה כשאני לא יכול
לתת או לקבל חיבוק. מלבד הקושי הריגשי  הדבר הזה גרם לי להרגיש שאנחנו הולכים אחורה בקשר.

וואי.. זה קשוחאנונימית~
אבל נראלי בחתונה פשוט הולכים לפי ההרגשה.. אם מרגישים שזה זה, ונוצר חיבור עמוק וגם ששניכם בשלים לחתונה, אז לא נראלי יש סיבה לא להתחתן..

וואי.. אין מצב שתצליח להתגבר על זה?

וגם, אתה יודע אם היא בקטע של חתונה בכלל?
אז ככהdht20

אצלי בראש ההחלטה להכריז שזה-זה

זה ככשיש חיבור עמוק כמובן, וכשאתה מחובק או במגע קירבה דומה ומרגיש סופר בנוח
עם מישהו גם כשיש שתיקה ארוכה ארוכה. זה האינדיקציה שאני רוצה ויכול להיות עם הבן אדם לנצח.
זה למה התחרפנתי שאני לא אדע אם זה-זה לעולם, מלבד הקושי הריגשי שניסיתי להתעלם ממנו.
ותאמת לא יודע איך זה בראש אצל אחרים.

להצליח להתגבר על חוסר בחיבוק, אולי אצליח לא יודע. אבל אותה גם ככה
אני לא אצליח להחזיר היא המשיכה הלאה.

ידעתי מחברים משותפים שהיא בקטע של חתונה, היא גם שלחה לברר אם אני רציני או סתם.
אבל כמו שהזכרתי היא המשיכה הלאה, אני שואל כאן בפורום גם כי זה קצת אוכל אותי שפיספסתי
אותה, אבל גם למקרה שאמצא שומרת נגיעה לדעת אם אצליח לשמור או לוותר מראש.

רק להגיד שלא נשמע שפיספסת,אנמונימי
היא ממש ניסתה לחזור,
רואים שהקשר היה חשוב לה ממה שאמרת.

לדעתי אחרי שתתברר עם הנקודה הזאת
תפנה אליה,
תסביר את עצמך-תסביר למה חתכת ואת תובנות שגרמו לך לרצות לחזור
בעיני יש סיכוי.
טוב אז אגיד את זה יותר ברורdht20

טוב אז אגיד את זה יותר ברור, היא כבר מצאה קשר רציני
היא לקראת חתונה.
באמת שמח בשבילה, היא הייתה יקרה לי ושמח היא מצאה מישהו כי הרגשתי רע שסיימתי את זה,
אבל אני מרגיש קצת פיספוס.

אוי. סליחה.אנמונימי
מאחלת שתמצא מישהי שתשמח איתה, וזה יהיה בצורה שלמה, וטובה בקרוב ממש!
תודהdht20

רק שאני מבולבל, אני במצב שאני חצי דתי
קשה לי עם חילוניות, פשוט זה רחוק ממני
אבל כמו שהבנת היה לי קשה עם דתייה. מרגיש במקום רע באמצע
חושב כבר ללכת על חילונייה כדי לא לבד...

..אנונימית~
זה טוב שקשה לך עם חילוניות, נשמע שאתה באמת אדם רציני..! אבל אל תתפשר, האחת שלך תגיע אל תדאג... מאחלת לך שזה ייקרה בקרוב בעזרת ה'!
אבל דברים השתנו מאזdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 17:28

אז כשהיתי איתה, הייתי "מבוקש" על ידי הרבה בחורות, בעיקר כי הייתי בשיא מבחינת כל הפרמטרים.
היא דיי חשבה זה למה שאני חותך ממנה, חשבה מצאתי מישהי אחרת.
שלחה חברות משותפות לברר למה חתכתי וכו'.

היום אני לא כזה מבוקש, חושב על להתפשר בגדול.

..אנונימית~
מבינה..
אולי באמת מה ש@ekselion אמר יהיה הכי טוב.. אתה מכיר בעלות תשובה?
לא, לא מכירdht20

לא אני לא מכיר בעלות תשובה...
היו כמה מחברים משותפים, אבל הקשר עם החברים הללו דיי נותק.

אבל עדיין לא נראה לי להתחיל לחפש בנרות יעזור לי.

שוקל להתפשר על מה שיבוא, אין לי את הפרבילגיה
של אז כשהייתי מבוקש, באמת הייתי בוחן אותן לעומק בשיטות שלי.
היום אם אעשה מה שהייתי עושה אז אסיים לבד.
 

..אנונימית~
אהא הבנתי.. וואי באמת לא נחמד כל כך ככה..
אבל חס וחלילה! ה' לא משאיר את הילדים שלו בודדים🙂
אולי באמת לא לחקור לעומק, אבל אם פעם היה חשוב לך שהיא תהיה דתיה, הייתי ממליצה לך לשמור על העקרונות שלך ולא לרדת מהם.. הקב'ה יכול לשדך בכל מצב..! (:
תודה על המילים המנחמות והמעודדות אבלdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ב בתמוז תשפ"ב 21:27

באמת תודה על המילים המנחמות והמעודדות

אבל קשה לי להישען על "ה' יסדר" לי, או מה שנקרא חסדי ה'..
חסכתי לכם בפוסט על מה שעברתי במקביל לקשר איתה ולאחריו בחיי האישיים,
דברים יותר קשים אפילו מהפרידה ממנה.
ושלא נדבר על מה שהיא עברה בחייה, קושי מטורף באמת שלא הגיע לה, אז קשה לי לעשות את החשבונות הללו עם ה' יותר.
זה למה קשה לי להישען על חסדיו אם כבר מפחד שתנחת עליי עוד מכה לחיי מה' שבאמת לא מגיע לי.
 

תקשיב יהודי יקראני:))))
זה לא משנה מה עברת בחיים, אנחנו לא יודעים למה דברים קורים רק שזה בהשגחה וככה ה' רוצה וזה הכי לטובה שאפשר.
קשה לך להישען על ה'? אתה כבר נשען עליו! כול דבר הכי קטן שיש לך בחיים זה בחסד גמור.
אמרת שאתה מפחד שתקבל מכה שלא מגיעה לך? אז ארגיע אותך ואומר שאין חיה כזאת.

רק באתי להגידdht20

רק באתי להגיד להגיד שאני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים
ולחכות שה' יסדר אותי כמו שנשמע בדבריה.

באמת לא ניכנס למה עברתי, זה גם ככה מסובך וקשה מדיי לכתוב כאן על זה בפורום.
להיגיד" כול דבר הכי קטן שיש לך בחיים זה בחסד גמור" רק מראה שעליי לעשות מאמצים 

גדולים עוד יותר.
כלומר אני חייב להתחיל להתפשר בגדול כדי לא להישאר לבד.
 

הבנתיאני:))))
אבל למה שתתפשר כלפי מטה ולא כלפי מעלה?
אם אתה רואה כפי שאמרת שיש יותר בנות דתיות אז למה שלא תתפשר ותהיה ברמה שלהן?;)
מבינה..אנונימית~
אבל עדיין..
ולא אמרתי לשבת בחיבוק ידייםם! את ההשתדלות שלנו לגמרי אנחנו צריכים לעשות! רקפשוט באמת כמו ש@אני))) אמרה, למה שלא תעשה את ההשתדלות שלך כלפי מעלה? (:
לא חושב שיש לי זמן להשתדלויות, חושב שזה הזמןdht20

לא חושב שיש לי זמן להשתדלויות, חושב שזה הזמן להשלים עם מה שאני.
כי את המאבק התורני שלי סיימתי.
סחטתי מהדת/תורה וספגתי את כל הערכים, השקפת עולם, דרכי התנהגות והתמודדות לחיים, שאהבתי והתחברתי אליהם. בעיקר דרכים שהבנתי איך הם עוזרים בצורה מעשית.

זה נראה לי למה בזמנו היה טוב וקל לי בכל התחומים כמעט. אנשים היו נדהמים איך הולך לי טוב מבחינת לימודים עם בקושי השקעה,
ונדהמים איך בעבודה כל כך לוחצת אני כל כך רגוע, וגברים היו שוברים את הראש איך כל כך הרבה בחורות מתחילות איתי.  
נדהמים איך אני תמיד שליו ומחייך,  ולמה כמעט כל אדם שפגש אותי אוהב להיות בסביבתי והתחבר אליי.
 

אבל אחרי המכה שספגתי בחיי הרבה השתנה, ואנני אטרקטיבי כמו אז,
חייב להתפשר, מספיק לי מישהי שאין לה סלידה לדת ומשם לעשות עבודה לכיוון שארצה. ואם היא דתייה שלא תהיה "מחתימת כרטיס" וכמה שיותר לייט.
מבחינת אופי גם כאן אצטרך להתפשר,  מלבד תכונה או שתיים שפסיכולוגית לא יאפשרו לי להימשך לבחורה.

 

וואי..אנונימית~
טוב, את השיקולים שלך נראה שכבר החלטת, אז לא נותר לי אלא לאחל לך הצלחה רבה בעזרת ה'!

ומנסיון, לא להתייאש מהתפילות.. גם אם בחרת להתפשר והכל אז סבבה אבל התפילות אף פעם לא מזיקות אז אל תוותר עליהן..!
אזekselion

לדעתי תחפש מישהי שהיא במצב דומה לשלך

ככה תוכלו להתחזק ביחד ולא תרגישו פער גדול מדיי

 

נדיר שאני פוגש חצי דתייהdht20

נדיר שאני פוגש חצי דתייה,
לא יודע איך ולמה, למרות שסטטיסטית חשבתי יש יותר דתיות לייט מאשר דתיות עד הסוף
אולי זה בגלל שמעגל החברים הדתיים שלי הצטמצם..

תחפשekselion

בעלות תשובה בתחילת דרכן ב"ה יש בשפע.

אתה חצי דתי בעצם באת מבית דתי אבל אתה לא לגמרי שומרי מצוות אתה סוג של מתחזק

אתה בעצם בעל תשובה. ושמע הסיפור שסיפרת עם מה שהיה לך, יש סיפור כזה בגמרא

וחז"ל שם מפארים את זה ככ.. זה ניסיון הכי קשה שיש

 

תשמע בן אדם זה נראהאני:))))
שאתה מעודד אותו לעבירות.

בנוסף בעלות תשובה בתחילת הדרך ובחור שהיה דתי וקצת ירד זה הפכים לגמרי.
אומנם אולי זה נראה מבחוץ שהם באותו מקום אבל הכיוונים שונים.

וגם מה שאמרת שהוא מתחזק ובעל תשובה זה פשוט לא נכון.
כיום זה התפשרות לא רעהdht20

גם מאז "ירדתי" בדתיות שלי.
וגם אכפת לי רק שיהיה קרקע טובה לדרך חיים שלי
שמבוססת על העולם הדתי.

אז רואה בזה התפשרות לא רעה.
מה גם שאני שוקל להתפשר על מסורתיות בלאי.

טובekselion


השאלה היא באיזה מקום הואאנונימית~
אם הוא במקום של להשאר דתי לייט ולהתחזק בחזרה לאט לאט, או בקטע של לרדת עוד.. בינתיים נשמע יותר הכיוון הראשון
אהה הבנתיאנונימית~
זה באמת בעיה אם ככה.. אבל זה לא יכול להיות שתלך גם לפי אם אתם מרגישים בנוח בכללי אחד עם השניה וכזה נותנים אמון?
לא חושבת שכדאי לך לוותר מראש.. חבל..
זה באמת מוביל לקונפליקט לא פשוטadvfb

א. לאף אחד זה לא קל

ב. שומרים על גבולות גזרה של קשר, לא כל דבר אומרים לפני שהקשר ממוסד.

ג. המטרה היא מאוד עניינית, אין עניין סתם ככה להנות או לחזק את הקשר, המטרה הראשית היא למסד את הקשר בברית הנישואין (במידה וזה ראוי לכך) וכל השלבים באמצע הם אמצעי לכך (באמצע לאו דווקא חושבים כל הזמן על חתונה אבל לשם כל הזמן מכוונים).

ד. בגלל ג' מקווים שהתהליך יהיה יחסית מהר ונוכל להגיע לעיקר שבשבילו הגענו עד הלום.

 

 

עוד דבר - להתמודד עם רגשות זה לא להדחיק אותם, אלא לתת עליהם את הדעת ולעכל מה כל הסיטואציה ולהחליט בצורה מושכלת שבה הרגש משפיע אך השכל בסוף מקבל את ההחלטה הסופית.

מענייןdht20

א. כן, מהתגובות כאן אני מבין שלא קל לכולם, רק עדיין לא הבנתי איך כולם קופצים מעל המשוכה הזו.

ב. זה באמת מעניין, מה זה אומר "לא כל דבר אומרים לפני שהקשר ממוסד ".
ג. בלי קשר לדת זה צרוב אצלי בראש ככה. אני בכלל מאלו שחושבים שצריך להתחתן בגיל צעיר יותר, אפילו יותר מהגיל המקובל אצל הדתיים. כי כולם עם הגיל מתחילים לפתח בעיות שמקשות עוד יותר על הזוגיות.
ד. כמו שאמרתי בג' אם מחפשים בגיל צעיר יותר קל בזוגיות וככה למסד את הקשר, עם הגיל יותר בעיותף פחות קשה להגיע לעיקר.
ה. לא הבנתי את האמירהעל להתמודד ולא להדחיק את הרגש, אשמח לשמוע איך שומרי הנגיעה מתמודדים עם הרגש הזה.

לגבי אחיות צבעונית
אני חושבת שלמרות שזה ממש ממש קשה זה גם תחושה טובה כי אתה יודע שאתה מתחתן לא רק כי הפרמטרים נכונים וזה החבר הכי טוב שלך, זה מעיד על קשר הרבה יותר עמוק וקרוב מזה.
לגבי ה' אני חושבת שהוא התכוון לדבר על זה. עם מישהו אם זה לא מתאים עם בן הזוג. למרות שאני חושבת שאם עושים את זה בצורה נכונה זה הכי טוב כשזה עם בן הזוג, כי אתם בהתמודדות יחד וגם נותנים כוח אחד לשני
דיי מובןdht20

א. דיי מובן.. כשהייתי שומע איך חילונים(רובם הגדול) מתייחסים ורואים את עניין המיניות
התמלאתי גועל והופתעתי עד כמה זה נפוץ אצלם צורת המחשבה הזו, שלא נדבר על איך זה משפיע על איך הם רואים את עניין הזוגיות.
אבל מצד שני שומרי הנגיעה נראו לי לא אנושיים בגלל שלא מחבקים,

זה כמו אמא שלא תחבק את הילד שלה.
מסכים איתך זה למה לא אכפת לי לא לנשק או לקיים יחסי אישות לפני החתונה.
לגבי ה. לא בטוח הבנתי איך לדבר עם הבן זוג על זה יכול לעזור.

עונהadvfb

א. לא צריך לקפוץ מעל המשוכה, צריך לכאוב אותה ולהמשיך.

ב. רמת האינטימיות בקשר לפני שמתחתנים צריכה להיות פחות מרמת האינטמיות לאחר שמתחתנים. ככל שהאינטמיות גבוהה כך אפשר להביא לידי ביטוי את הקשר בעוד מילים וצורות. כמו מגנט, שאתה מנסה להתקרב אליו אבל לא לגמרי באופן שאתה כבר תצטרך להיות צמוד אליו. בנישואין אפשר להיות צמוד. וגם בנישואין יש זמנים שבהם אי אפשר לגעת.

ג. מעולה, גם בלי קשר לבעיות אני חושב שיש בזה צד מאוד טבעי. אם כבר להיות בקשר - אז שזה יהיה רציני.

ד. מה התכוונתי - שעצם זה שאי אפשר לגעת זה זרז לחתונה.

ה. ב"ה שיש קשר טוב ואני יודע שאני מחובר אליה ריגשית והיא מחוברת גם אלי, אני שמח בכך. אני יודע שאנחנו לא רוצים לגעת אחד בשני למרות שזה קשה, אבל אני שמח שאנחנו שומרים על איפוק ועומדים בכך. שמח שיש גבולות. לשמוח בכך ממש.

אשמח לפירוטdht20

א. איך כואבים את זה, תוכל לתאר לי?
ב. מסכים רמת האנטימיות צריכה לגבור אחרי החתונה, זה למה אני רואה ביחסי אישות לפני חתונה כדבר בעייתי מאוד. ובצד השני יש את אלו(רוב החילונים) שרואים בריבוי יחסי מין עם מספר פרטנרים כמטרה וכהישיג, ואפשר לראות איך זה משפע עליהם לרעה.
אבל אני מתפשר על חיבוק חברי.
ג. שנינו מסכימים
ד. שנינו מסכימים
ה. זה כבר דומה לא', אשמח לפירוט או תיאור יותר מדוייק.

אסביר את כוונתי ל"לכאוב את זה"advfb

א. הכוונה שמתי שאני מרגיש קירבה שיכולה לבוא לידי ביטוי במגע, וקיים בי הצורך הזה, אני לא מדחיק אותו אלא נותן מקום. אני חושב על זה שבמידה וזה היה שייך הגיוני מאוד שהייתי עושה את זה, אבל זה לא שייך ולכן מבחירה אני משלם את המחיר באהבה.

אין איזה טקס מסויים. אבל חשוב להזכר בזה שזה צורך טבעי, ואני משלם עליו מחיר שאני לא ממש אותו, אבל המחיר הזה שווה את זה ואני עושה את זה למען מטרה נעלה.

כשבנאדם לא נזכר בזה והוא מדחיק אז הוא מפספס תהליך נפשי שכדאי שהוא יעבור. הוא מפספס את הנוכחות של שלל הכוחות שלו שבסיטואציה. הוא אומר ליצר ולתשוקה שלו - אתם לא נמצאים כאן, לכו. זה לא חיובי בעיני. 

ב. אזכיר את ההקשר הכללי שסעיף זה - שאלת אותנו בתור דתיים איך אנחנו שומרים נגיעה, אז אני עונה לך שאנחנו משתדלים לשמור על מרחב אינטימי מוגדר גם בלי קשר לנגיעה ומתוך כך זה גם משפיע על הרצון למגע. מבחינת דקויות - לא באתי לשכנע אותך ולא זה היה הנושא. נטו עניתי לך מה עוזר לשמור את ההלכה הזאת.

יראת שמייםאני:))))
אם אין יראת שמיים עלולים לעבור על כול התורה כולה.
ניכר שאתה צריך לחזק את היראת שמיים.בהצלחה!
לא מתחבר למושג הזה ייראת שמייםdht20

לא מתחבר למושג הזה ייראת שמיים,
אני פרקטי, סופג כל מה שלמדתי בעולם הדתי ומיישם מה שהבנתי ומתאים.
זה מה שקשה לי עם העולם הדתי, כולם על אוטומט,
זה למה הרבה שם סובלים, לא מבינים את טעמי המצוות, ככה מגיעים להם הצרות.

אוקיאני:))))
זה לא עובד ככה, זה לא בופה שאתה בוחר מה בא לך ומה פחות.
אנחנו מחוייבים בכול המצוות.
אתה צודק, יש עניין חשוב ללמוד את טעמי המצוות אבל ,גם אם לא הבנו וכו' אנחנו עדיין מחוייבים.
לא הבנתdht20

לא הבנת מה אני טוען,
אי הבנת טעם המצווה גוררת לרוב בני האדם לטעות בקיומה כמו שצריך...

אה, אוקיאני:))))
איפה אתה רואה את זה לדוגמא?
יש כמה וכמהdht20
יש כמה וכמה תחומים
למשל לאחרונה דיברתי עם חבר על זה, וזה כשרות ומה שסביב זה.
תפילה, ברכת המזון.

ובגלל שאנחנו לא חיים בוואקום יש קונפליקט בן מצוות.
אז אם אתה לא יודע מה הטעם למצווה אתה תפספס את מהותה.

ובגדול, הרבה דתיים עושים זאת בתור החתמת כרטיס.
מפספסים את העיקר.
אני לא מקיים הרבה מצוות כי אני לא חי בסביבת דתיים בגלל נסיבות חיי. אז באופן טבעי לאט לאט הם נעלמות.
אוקי אתה באמת צודקאני:))))
אבל ,יש גם עניין בקיום של ההלכה היבשה גם אם לא תמיד זה בא ביחד עם ההבנה של מה המטרה המסוימת של המצווה.


כן, אבל זה יותר מורכבdht20

כן, אבל זה יותר מורכב.
אני מכיר מקרוב קרוב דתיים חזקים חזקים, אבל זה לא שווה כלום
חוסר ההבנה שלהם גורמת להם לעשות שטויות שגוררות סבל.
זה בגדול גם למה אני לא "דתי חזק", הבנתי שהאמונה שלי או איך שאני רואה את התורה שונה מאוד מהדתי הסטנדרטי.

זה לא תירוץאני:))))
גם כאן אתה מתפשר?;)

תקשיב.אם אתה רואה שיש כאלה שכביכול דתיים אבל הם לא ממש מבינים מה הם עושים ואתה, כן יש לך הבנה והסתכלות נכונה על התורה אז אתה אמור לקחת את עצמך בידיים ולהיות הכי דוס וצדיק שיש ולא ח"ו לרדת בגלל זה בשמירת מצוות.
לא מתפשר זה קורהdht20

לא מתפשר זה קורה

כמה תגובות למעלה דיברנו על מה שעברתי בחיי, ודיי דילגנו על זה בהקשר שם.
אז כאן זה דיי קריטי.
בעקבות מה שעברתי אחד הדברים שיצא מכך הוא שהקשרים מהחברים הדתיים בחיי התנתקו, כל הסביבה שלי הפכה לחילונית.
הדתיים היחידים שסביבי הם בושה לדת, עדיף להיות חילוני ולא להתקרב אליהם.
הדתיים הסבירים בחיי בקשוי יוצא לי לראות.
 

אז תחשוב שאם היית מוקף כל היום ברק חילוניים כמה מצוות תצליח לשמור כמו שהיית בימי הישיבה התיכונית?

אדם זה יצור חברתי, אני אומנם מנטלית מצליח לא לסופג את ההשקפות עולם המוזרות של חלקם.
אבל קשה לשמור על כל המצוות כשאין לך חבר'ה דתית סביבך.

יצורים חברתיים זה נכוןסבכי החשתי
אבל כשדבר הוא נכון אז הוא נכון בכל מצב, יוסף נזרק למצרים ערוות הארץ בגיל 17 לחיות בין אנשים שטופי זימה ועובדי עבודה זרה עם שאר כישופים וחמזמזים(אסי וגורי שם שם), ונשאר בצדיקותו. אתה לא יוסף הצדיק, נכון, אבל הסיפור הזה לא בא ללמד שזה דרגה של צדיקים בלבד, כשלומדים את הסיפור הזה צריך לקבל מזה עוצמות של אמת וצדקת הדרך שהאמת נכונה לא משנה מה קורה סביבך, זה הניסיון האמיתי, אל תהיה דתי כי סביבך יש אנשים דתיים, זה פשוט לא רציני להיות דתי כשיש לך אישורים מהסביבה שאתה בסדר, תהיה דתי כי זה האמת, ואת זה אני אומר לך בתור אדם שנמצא רוב הזמן בסביבה חילונית עם כל המשתמע מכך(זימה, סמים, חברים שאינם יהודים, מוסריות ברמה גבוהה בלי אמונה בכוח עליון, כסף במקום הראשון, נהנתנות, נטפליקס ועוד מיני ירקות), אומר לך גם יותר מזה, היו כמה שאף לעגו לי, ואמרו לי שאני מפספס, ושחבל.. אני אומר אמנם את מה שאמרו לי בקצרה, וזה לא נשמע משכנע, אבל יש פעמים שאומרים לך דברים בניסוח הנכון ובזמן הנכון וזה עושה לך מערבולות.

מבין את ההתמודדות שלך ולא שופט, אני גם חווה את ההשפעה של הסביבה עליי, שזה מחלחל.. אבל, אני לעולם לא אקבל את זה. נפילות וקשיים זה לגיטימי כשזה חלק מתהליך, אבל זה לא לגיטימי כשזה חלק מנורמליזציה של הדבר, והמסקנה שאין לך ברירה אלא להתנהג כמוהם. החיים בידיים שלך אחי. גם אם לא הולך עכשיו, זה לא אומר שאתה פטור מלחלום(כלומר, לחיות אורח חיים על פי ההלכה גם אם תזרק חס ושלום לגולאג בסיביר אם אינם יהודים חובבי שומן חזיר).
וזה נכון בכל תחום אגב.
לא הבנת אני לא נופל...dht20אחרונה

אתה חושב שאני הולך בעקבות החילוניים ההולליים. זה לא כך בכלל..
אני חיי חיים הפוכים מזה ולא משנה עם כיפה או בלי, זה טבוע בי חזק בלי קשר לדת אלא יותר לאיך שאני רואה את החיים.

הייתה תקופה שהיו לי חברים דתיים, ובכל זאת לא "השתפרתי" דתית, עשיתי מה שעשיתי דברים בלי קשר אליהם.

אני מדבר על דברים כמו שבת, חגים, תפילות או כל מיני מצוות שאתה צריך איתך עוד אנשים דתיים, כשאין לך
אף אחד דתי סביבך אז הדברים האלה הופכים לדברים של העבר.

אני מאמין יש לך שיגרת בית כנסת או משהו כזה שאתה נפגש עם דתיים. אחי, לי אין...
מקסימום כמה שאין לי כוונה להיות בסבבתם כי הם גרועים יותר מכל חילוני שאני מכיר.

טעמי המצוות וקיום המצוות הם לא ערובה אחד לשני...בייניש אנונימי

הראיה הכי גדולה- פרה אדומה, שלא ברור טעמה...

ושלמה המלך, שחז"ל אומרים שאמר שלמרות הפסוק "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" הרבה ואמר שהוא יזהר, והפסוק אומר עליו "נשיו הטו את לבבו"...

 

זה שאדם יודע את טעמי המצוות לא אומר שהוא ישמור אותן כמו שצריך, וזה שהוא שומר אותן כמו שצריך לא אומר שהוא יודע את טעמיהן...

 

למה אנחנו מקיימים מצוות? כי ככה ה' אמר, נקודה. אחרי שברור לנו ש"נעשה", אנחנו יכולים לבוא גם ל"נשמע", אבל הוא לא בא על חשבון העשייה- מטעמי המצוות אנחנו יכולים רק להוסיף הרחקות ולא להקל...

 

אין לי בעיה עם קיום המצוות ללא הבנתםdht20


אין לי בעיה עם קיום המצוות ללא הבנתם.
זה מצליח כשהכל סבבה בחיים אבל שדברים משתבשים כדאי שתבין את טעמן.
רוב הדתיים כשאני רואה שהם נתקלים בקושי, הפיתרון מונח להם מתחת לאף בטעמי המצוות או בהבנת התורה. אבל רובם ילכו לאיבוד.
אחי, כל קושי שנתקלתי פתרתי בזכות שהייתי תמיד מעוניין בטעם המצוות וכו',
אני לא אלך לא לפסיכולוג, תזונאי, מאמן אישי, יועצים למיניהם, ואפילו לרופא.  
מצד שני דתי סטנדרטי ילך לנ"ל ורוב הסיכויים רק יחמיר את מצבו, והופ פתאום להבין את מהות המצוות חשובה.

זה למה הרבה "מתקלקלים" כי עד גיל 13-14 לרוב אין בעייה עם המצוות, אבל אז בא הקונפליקטים(כביכול) של ההלכה
עם המציאות והחיים ואז "גרף המתקלקלים" מתחיל לזנק. ( אני מזכיר שאני מקולקל כי חי בסביבה של חילונים בלבד)
וזה בגלל שמצטייר בעיניכם בלי שאתם שמים לב כאילו קיום המצוות זה חלק נפרד מהחיים ולא חלק אינטגרלי ממנו.
 

ברור שהמצוות הם חלק אינטגרלי מהחיים...בייניש אנונימי

בגדול, כל קושי שיש הולכים לתורה, ועושים לפי הדרכתה- שואלים רב, פותחים ספרים וכד'...

כן הולכים לרופאים, לפי התורה- "ורפא ירפא"- מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות. והרמב"ם מסביר בשמונה פרקים שזה גם על חולי נפש, לא רק על מחלות גוף...

 

ודווקא כשדברים משתבשים  קצת בחיים ומתערערים אז התורה הכי עוזרת- "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי".

 

להפיל את הקלקול על הפער בין המציאות לחיים זו שגיאה קלאסית- הקלקול נובע מחוסר האמונה שכל מה שקורה הוא מאת ה' ומתוך מחשבה שאנחנו יכולים לחשב חשבונות שמיים ח"ו. זו שגיאה עקרונית, חמורה הרבה יותר מאשר הפער בין המציאות ברוב הציבור היום לבין המצוות

התשובה שלך ממחישה טוב את הבעייה אצל הדתייםdht20

התשובה שלך ממחישה טוב את הבעייה אצל הדתיים
ציינת את הרמב"ם, אכן הוא תומך ברפואה. אך אם הוא היה רואה את הרופואה בדורנו היה קורא להם איצטגנינים.
הרפואה של ימינו מתבססת על חוקות הגויים נטו, והתפתחה לפני 150 שנה בערך.
למזלי מגיל קטן נתקלתי בעולם הרפואה, הבנתי זה הכל בלוף, מלבד כירורגיה חירום. זה בעיקר הסיבה למה מאז אני אוהב לההבין את טעמי המצוות.
 

שוב, שדברים משתבשים התורה עוזרת, אבל אם אתה מאלו "שמחתימים כרטיס" שדיקלם פסוקים ולא התאמץ להבין את משמעות הדברים
 איך תסתדר, אין לך הבנה של התורה ואיך היא נותנת לך כלים להתמודדות.
 

לא ניסחתי את עניין ההתקלקלות טוב, עד גיל 13-14 נערים לא חושבים על העתיד, לכן אין להם בעייה לעשות מצוות כמו תוכי.
אבל כשמגיע הגיל שמתחילים לחשוב על העתיד, ועל איך המחוייבויות של חיים בוגרים משתלבים עם מצוות שהם לא מבינים את משמעותם
שם הרבה מתחילים "להתקלקל".

לא למדת את הרמב"ם כמו שצריך, כנראהבייניש אנונימי

איך אתה יודע מה הוא היה אומר על הרופאים של ימינו? הוא לא דיבר רק לימיו ברוב הספרים שלו, למה שהנקודה הזו תהיה כך?

 

המאמץ להבין הוא טוב, לא חיוני. גם אם אתה לא יודע איך אקמול עובד הוא עדיין עובד... והתורה כמובן טובה הרבה יותר מכל תרופה, לא באתי להשוות אלא לתת דוגמה.

 

שוב, ה"קלקול" לא נובע מחוסר הבנה, אלא מחוסר אמונה. זה לא משנה באיזה גיל...

הרמב"ם וכדומיו דנו בהאםdht20
עבר עריכה על ידי dht20 בתאריך י"ד בתמוז תשפ"ב 22:30

הרמב"ם וכדומיו דנו בהאם צריך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות לחסדי שמיים או לעשות פעולות (רפואה) כדי להירפות.
אני אומר זאת על הרפואה של ימינו כי תקח לדוגמה שרופאים מוציאים בניתוח את התוספתן כי זה איבר מיותר על פי האבולוציה,
זה רק ממחיש לך במעט על מה מבוססת הרפואה של ימינו, על חוקות הגויים.
 

בקשר לאקמול, אני יודע טוב מאוד איך זה עובד. ממליץ לך לא לגעת, הכבד שלך יודה לי.
 

המושג "אמונה" הוא מושג חרוש שהעמיסו עליו יותר מדיי אז לא אדבר עליו. הגיל שציינתי זה גיל שבו מתחילים לחיות באמת וכשאתה לא מבין
את משמעות התורה הרוטינה ו"מטלות" החיים גורמות לך לחיות פחות כמו שרוח התורה מנסה להראות לך, במיוחד ל"מחתימי הכרטיס" הדת למיניהם.

שמירת נגיעה לא באמת שונה מהותית משאר המצוות...בייניש אנונימי

אם אתה מבין שהמצוות לא באו סתם להגביל אותנו, ממילא אנחנו מקבלים מהן משהו שאנחנו לא חיים בד"כ...

 

שמירת נגיעה היא חלק מהרחקות בין גברים לנשים, שהן דבר קצת מעורפל ועדין- יש סביבו מחלוקות רבות היום.

הרחקות מנשים חיוניות כדי לבנות בית, כדי לטפח קשר זוגי בריא וטוב, דבר שהוא חובה אפילו יותר מכיבוד הורים לכאורה- "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשצו והיו לבשר אחד".

גם הקשר בין איש לאשתו הוא לא בלי גבולות, כי יש לו מטרה- להמשיך את הקיום של העולם באופן מתוקן וראוי. לכן קיום יחסי אישות הוא לא מופקר, יש לו כללים ברורים מאוד, והרחקות שלא מצאנו כמעט בשום איסור אחר... 

 

כל מגע שהוא מביע קרבה מסוימת. לא בהכרח קרבה ספציפית לשם הקרבה, אבל גם מגע של רופא כדי לבדוק דופק שזה מגע ענייני- מביע קרה, בלי המגע בלתי אפשרי לבדוק דופק בלי לגעת, ביד או במכונה.

 

מגע שלא בא בשביל או בגלל הקרבה הוא מגע מותר, מגע שבא בגלל או בשביל- הוא אסור. חיבוק בא רק בשביל קרבה, ולכן הוא אסור תמיד. וכמו ששומרים שבת למרות שקשה לפעמים לא להיות בטלפון- אנחנו שומרים נגיעה.

 

איסור מגע של חיבה הוא לא חומרה, או המצאה- הוא חובה הלכתית., ולכן שומרים אותו, ואם קשה- אז מוצאים דרכים להתמודד...

פשוט ברור לנו(לנו=לי) שזה מה שצריך לעשותחופשיה לנפשי
וכן זה קשה מאוד
מעריך את הכנות והפתיחות ללמוד מהסביבה מה מוצלחהיום הוא היום
אני חושב שהשאלה הראשונה פה היא איך אתה מגדיר את עצמך היום מבחינה דתית ומה המגמה. לפי זה תיפגש עם מישהי דומה לך מבחינה רוחנית.

לגבי שמירת נגיעה, ברור לי שזה עוזר. צריך להתרגל לזה ולשמור על העיניים. להתחזק בחשיבות של זה, להיפגש במקומות שיביך אתכם לגעת
בעייתי הלכתית כעיקרוןסבכי החשתי
עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

משהאחרונה
נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

אל תשתנה בשביל מישהי אחרתהאופטימי

א. היום זו מישהי אחת מחר זו מישהי אחרת שבגללה תרגיש צורך להשתנות במשהו אחר.

ב. שינוי בשביל מישהו אחר ללא רצון אישי להשתנות בזה, זה לא מחזיק מעמד (אפילו אם מדובר על מישהי שהיא כבר נשואה לך ואתה אוהב אותה באמת).

 

גם אצלי קרה שהרבה בנות הפסיקו את הקשר איתי בתואנה שאני לא מוביל מספיק.

כשסיפרתי את זה לאשתי, היא טוענת שהיא ממש לא מבינה אותן. שזה שהייתי רגיש אליהן, זה לא אומר שאני לא מוביל.

 

די ברור לי שהסיבה לכך שהיא נפרדה ממך, זה כי הרגש אצלה לא התפתח כפי שרצתה.

היא אולי ניסתה לעגן את הפרידה בתכונה כלשהי שלך או בהסברים כאלה ואחרים, אבל כנראה זו לא הייתה הסיבה היחידה.

גם לא בטוח שבזמן הפרידה היא הצליחה לנסח אפילו לעצמה למה היא נפרדת.

 

אני יכול להעיד על עצמי שהיה לי קשר עם מישהי שהרגשתי מאד מאד מותש, אבל לא הצלחתי להסביר לעצמי למה.

היא רצתה נורא להמשיך את הקשר, אבל אני הייתי מותש, והיה לי ברור שהקשר איתה לא עושה לי טוב אע"פ שלא הצלחתי באותו הזמן להסביר אפילו לעצמי מדוע.

רק כמה חודשים לאחר הפרידה הצלחתי להסביר לעצמי, וזה התחדד יותר לאחר שמצאתי את אשתי.

 

אני בטוח שיש נשים שתאהבנה את התכונות שלך כפי שהן כיום.

וכשתתחתן בע"ה באהבה, אתה תבין איך תכונות שנתפסו בעיני הבנות ש"חתכו" אותך כחולשות שהן תכונות שהן בעצם החוזקות שלך עם האשה אשר תאהב.

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

אולי יעניין אותך