גם אתה מול עצמך
וגם אתה מולה.
צריך לראות מה שם מפריע *לך*?
מה מפחיד אותך בהתנהגות שלה?
מה אתה חושש שיקרה?
צריך להקשיב לעצמך,
לחששות שלך, לפחדים שלך,
למה מרתיע אותך,
לתפיסות שלך, לאמונות שלך
ולהתחיל לפרק דבר דבר ולראות איך מתמודדים מולו והאם יש מה לעשות.
ואח"כ גם במישור הזוגי לבחון ולראות.
כתבת שהיא בחורה ממש טובה, שהיא אחלה,
שיש ביניכם חיבור
שיש ביניכם התאמה
שיש ביניכם גם הרבה שיתוף, היא כנראה מרגישה בנוח לומר לך דברים עמוקים עליה,
יש כאן רמה של פתיחות, שקיפות, כנות ותקשורת עמוקים מאוד.
וכל אלו אינם דברים של מה בכך.
אלו מצרכים נפלאים לזוגיות טובה!
הייתי מנסה להתסכל עליה כאדם שלם בפני עצמו.
לראות את המכלול.
ולהביט ממש בחוכמה ובתבונה ולראות מה אני אוהב באדם הזה שמולי?
מה מוצא חן בעיניי?
אילו יתרונות יש לה?
ואילו חסרונות?
והאם אני יכול ורוצה ומוכן לחיות עם כל החבילה הזו?
הרי אין אישה אחת בעולם שהיא מושלמת.
ואין גבר אחד בכל העולם שמושלם.
אין.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
לכולנו יש יתרונות וחסרונות.
יכול להיות שתצא עם אישה אחרת שלא תפחד מחתולים ולא תפחד ולא תילחץ,
אך אולי היא לא תהיה מתאימה לך כמו שכתבת שכעת יש התאמה מצד שניכם?
אולי איתה לא יהיה לך חיבור כזה?
אולי היא לא תשתף אותך לעומקם של דברים ותגלה חלק אחרי החתונה וחלק בכלל לא?
אולי לא תהיה בה כנות ופתיחות כמו כאן?
ואולי עוד הרבה דברים.
אולי גם כן יהיו לה את כל הנ"ל - אבל דברים אחרים לא.
למה? כי היא בן אדם. לכן בהכרח היא לא תהיה מושלמת.
לכן אנו נדרשים לחפש אחר מי שטוב לנו איתו, שמתאים לנו, שיש חיבור איתו, שנעים לנו יחד, שרואים מידות טובות, שרואים עתיד משותף, שיש תקשורת טובה וכן הלאה, ושהחסרונות שלו/ה הם דברים שאנו מבינים ומקבלים כמכלול של האדם הניצב מולנו.
ואני רוצה להתייחס לחיסרון עצמו כפי שהצגת - של לחץ אולי מדברים או פחד מדברים או אי-יכולת להגיד "לא" לאנשים ואולי להיות במקום מרצה -
יש לדברים הללו גם את הטוב שלהם.
נראה שיש כאן רגישות מאוד גדולה, שיכולה לבוא בכיוון הטוב שלה גם לשימת לב לדקויות ורגישות אליך ולצרכים ולרצונות שלך.
יש כאן אישה שלוקחת אחריות.
שהולכת לפסיכולוג ומטפלת בנפש.
בעיניי זו תעודת גבורה ולא תעודת עניות.
בעיניי זה מראה על מודעות עצמית גדולה
על קשיבות עצמית
על ענווה, על דרך, על הבנה של תהליכים בנפש,
על הבנה שכמו שכל אדם בעולם ילך במהלך חייו לרופא משפחה אם תהיה לו דלקת גרון וכדומה - כך כל אדם צריך לטפל גם בנפש שלו.
נבראנו גוף ונפש יחד.
לא רק גוף.
לא רק נפש.
וגם הנפש צריכה התייחסות.
בעיניי המקום שאדם הולך לטיפול אישי ומקבל כלים, תובנות ונהיה אדם יותר שלם ומודע - זה מבורך, וכל אדם צריך ויתרם מכך! כל אדם.
לא צריך להיות "דפוק" חלילה או עם בעיה כדי ללכת לפסיכולוג.
איך אמר הר"מ של בעלי לכל התלמידים עוד כשהיו בכיתה ט'? נכנס לכיתה ואמר להם: "אני מצפה מכם שכל אחד מכם ילך לפחות פעם בשנה לפסיכולוג"!
ממש מצפה.
מצפה כי הוא מבין שהנפש היא נפש וצריכה התייחסות בדיוק כמו שהגוף.
ואי אפשר להזניח אותה.
ובמיוחד שעברנו כולנו עכשיו שנתיים מאוד מאוד מורכבות ומאתגרות של קורונה, של אזעקות, מלחמות, פיגועים ומה לא...
זה משפיע.
ועל אדם רגיש, אישה רגישה כמו כאן - זה משפיע.
דברים לא עוברים "על ידה"
אלא היא נוכחת.
היא חיה.
במלוא מובן המילה.
וכן, יכול להיות שדברים יותר משפיעים עליה גם לכיוון שיש יותר לחצים או פחדים,
אבל היא מטפלת בהם!
היא לוקחת אחריות!
היא "על זה" מה שנקרא!
וזה מקסים בעיניי.
נשמע שיש בה הרבה מאוד טוב.
גם זה שהיא בחרה לשתף אותך, שהרגישה בנוח להביא את הלב שלה ככה על מגש. לא כל אחת הייתה מסוגלת לעשות כך, וזה גם אומר הרבה עליך ועל הקשר ביניכם (רק לטובה כמובן).
נשמע שהיא מאוד כנה ואמיתית
שמה את הדברים על השולחן כבר למן ההתחלה.
מאוד ישרה.
ובעצם שואלת-מבקשת ממך - אתה מקבל אותי ככה? איך שאני? על כל המכלול שלי?
אתה מקבל את הפחדים שלי? אתה תעזור לי לחבק אותם? אתה תהיה שם? או לא?
אני צריכה לדעת... אני צריכה את האישור הזה, את הביטחון הזה, שזה משהו יציב ושריר וקיים, שאתה כאן כי להישאר.
ואו אז היא תוכל אפילו להיפתח בפניך הרבה יותר ולהביא לידי ביטוי גם את שאר הצדדים הנפלאים שלה, שכאמור יש המון.
היא אדם שלם עם מכלול שלם של יתרונות נפלאים ומופלאים, לצד חלקים אנושיים כמו שיש בכולנו, אז אצלה זה מתבטא למשל דרך פחד מסוים.
גם מניסיון אישי יכולה לומר רק תודה לקב"ה שבעלי קיבל אותי איך שאני, למרות כל החסרונות שלי שהיו אז ושיש עכשיו, ואת כל החלקים הפחות מוצלחים שבי, גם את הפחדים והחרדות שהגיעו לא רק בעבר אלא במהלך השנים (למשל אחרי שאבי ז"ל נפטר, לפני 5 שנים כמעט, עברתי תקופה לא פשוטה של התקפי חרדה, ביעותי לילה ולחצים גדולים... מה שלא היה בעבר. ב"ה טיפלתי בכך והיום הכל טוב תודה לאל, אבל כן, בהחלט, הנפש אומרת את שלה במהלך החיים של כולנו...
דווקא הלדבר על הדברים, הלהסתכל להם בעיניים ולטפל בהם ולא "לטאטא מתחת לשטיח" או לשמור הכל בבטן - זה דווקא המקום היותר בריא לנפש.
היכולת לאוורר את כל הרגשות.
לתת להן מקום.
לגיטימציה.
מענה.
אני יודעת שכתבתי ארוך, ויש לי עוד המון מה לכתוב, אבל באמת שבעיניי המקום הזה של הבירור הוא מאוד עדין ונצרך.
כי לא כדאי לוותר על משהו טוב מאוד,
ומצד שני צריך לדעת נכוחה לקראת מה הולכים.
לכן צריך לקחת את כל הצדדים בחשבון.
ולברר דבר דבר.
עם מבט רחב וכולל למכלול כולו.
וגם ליתרונות.
וגם לטוב ולחיובי שיש בחסרונות.
וגם לאומץ ולמודעות וללקיחת האחריות לטפל בדברים כי כולנו בני אדם בשר ודם...
נסה להוריד לרמת היומיום גם את הפחדים שלך.
ממש לדבר אותם.
ובתקשורת טובה יחד איתה לבחון האם הקשר מתאים לכם.
וזה יכול לקחת זמן, אז סבלנות.
אגב, לגבי מה שכתבת שאתה מפחד שתמיד תצטרך לתמוך בה -
גם כאן הייתי מקשיבה לפחד הזה שלך.
אולי הוא יושב על מקום בעבר שהרגשת שאתה תומך? שזה היה כבר עול עליך? גדול עליך?
אולי אתה מצפה להיות במקום עם הדדיות שגם אתה תהיה נתמך וגם תומך ויהיה איזון?
ואגב, אישה עם פחדים שמטפלת בעצמה ממש לא תצטרך שתמיד תתמוך בה - כי היא הולכת בדיוק בשביל זה לאיש מקצוע שנותן מענה לכך. ובן הזוג הוא לא מטפל. הוא בן זוג.
הוא תומך, מעודד, נמצא שם, אבל לא מטפל.
ולמה "ברור שהיא תתפרק בסוף" כפי שכתבת? שוב, אם היא הולכת לאיש מקצוע למה שתתפרק? היא הולכת כדי לקבל כלים ולחיות יחד עם זה בשלום ובטוב...
גם אם תעניק לה את הביטחון והיציבות הזו שדיברתי עליה קודם - אתה תראה איך מאוד יכול להיות שהיא תוציא מעצמה צדדים שעוד לא הכרת, לטובה כמובן. צדדים שגם היא שם בשבילך. גם היא תומכת בך. גם היא כתובת עבורך. ודווקא לאדם רגיש זה יכול להיות מקום מאוד מיוחד עבור בן הזוג שלו, ואתה יכול להרוויח המון...
גם המקום הזה שאם היא תרגיש יציבות וביטחון בקשר עצמו - יכול לכשעצמו להוריד חששות ופחדים, למשל גם במקרה של הריון ב"ה בעיתו ובזמנו.
הדברים מאוד ארוכים ונראה שאעצור כאן,
אבל בהחלט יש הרבה מה לדון ולברר,
שוב - הן לצד שלא "ללכת עם כיסוי עיניים" ולקבל דברים שאנו לא מסוגלים לחיות איתם
והם לצד של - לא להפסיד את כל הטוב שיש ושעוד יכול להיות במחי יד
לכן כדאי לברר לעומק ובצורה ספציפית את כל הדברים, בפן האישי והזוגי גם יחד.
ב"הצלחה רבה בכל! בהירות שלמה ורק טוב ב"ה 
קראתי כעת את תגובתך לאחר ששלחתי