בס"ד

- 15 שבועות לבחירות -
"בני גנץ הוא היום המנהיג המתאים ביותר לעמוד בראש ממשלת האחדות הזאת" אמר שר הפנים גדעון סער במסיבת העיתונאים שקיימו הוא ושר הביטחון בני גנץ ביום ראשון בשעה שהודיעו על ריצה משותפת והקמתה של מפלגת 'כחול לבן התקווה החדשה'. המטרה של השניים, לפי מה שהם סיפרו לנו במסיבת העיתונאים, היא להקים מפלגת מרכז ממלכתית שאחרי הבחירות תקים ממשלת אחדות רחבה שאינה נשענת על הקצוות, זאת אומרת הרשימה המשותפת מצד אחד ואיתמר בן גביר מהצד השני. 'אין יותר ימין ושמאל' הסביר לנו גנץ עם כניסתו לפוליטיקה, 'ישראל לפני הכל'.
אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה. לא צריך להתאמץ יותר מידי בכדי למצוא מה אמרו בעבר הלא רחוק גדעון סער וזאב אלקין על בני גנץ. חיפוש קטן בגוגל מגלה אוצר שלם של אמירות והאשמות שונות. זה בעצם הסיפור כולו על רגל אחת. אין שום דבר שמאחד בין גדעון סער וזאב אלקין לבין בני גנץ ואיתן גינזבורג. כל הסיפור של האיחוד בין השניים, שנרקם כבר תקופה ארוכה והוכחש על ידיהם נחרצות, הוא סה"כ אינטרס פוליטי של כל אחד מהצדדים.
אם בשבוע שעבר דיברנו על כך שהמטרה של נתניהו הוא משחק ראש-בראש עם לפיד, המטרה של גנץ היא למנוע את זה בכל מחיר. המטרה שלו היא להיות שוב שחקן משמעותי בבחירות הבאות, כזה שיש לו גם את האופציה הגדולה ביותר להרכיב את הממשלה הבאה. בשביל להגיע אל המטרה הזאת הוא קודם כל חייב לצמצם את הפער במנדטים שיש בינו לבין לפיד, וזה מה שהאיחוד עם תקווה חדשה מביא להם. על פי סקר של מנו גבע שפורסם לפני מספר שבועות בחדשות 12, איחוד בין המפלגות מניב 15 מנדטים, דבר שמקרב את גנץ משמעותית לכיוונו של לפיד
אחרי שהובן מה גנץ מרוויח, והוא הקריב לא מעט מקומות ברשימה למען האינטרס הזה, אצל סער הדברים כבר הרבה יותר פשוטים – הישרדות. אחרי שהתמודד מול נתניהו ונכשל, הקים מפלגה ורץ לראשות הממשלה ונכשל, התמנה לשר המשפטים ונכשל להביא מצביעים נוספים, כעת אין לו ברירה אלא להתאחד. על פניו הצעד הנכון עבורו, אבל השאלה היא מי מחכה בצד השני. בסוף, בשביל ההישרדות הפוליטית שלו ושל מפלגתו היה מוכן סער ללכת עוד צעד שמאלה ולחבור למפלגה אחת יחד עם בני גנץ, זה שהצהיר שיפנה את חומש, זה שנפגש עם אבו מאזן בשבוע שעבר ברמאללה ולפני כמה חודשים גם בביתו שבראש העין. זה השותף החדש של מי שעד לא מזמן הגדירו את עצמם 'ימין הממלכתי'.
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. על פי הסקרים שפורסמו אתמול (שלישי) המצב כבר הרבה יותר גרוע. 14 מנדטים על פי הסקר שפורסם על ידי כאן חדשות ו13 מנדטים בסקר שפורסם בחדשות 12. הרבה פעמים מסבירים לנו שבאיחוד, השלם גדול מסך חלקיו, אבל לפעמים זה גם פשוט אחד ועוד אחד. אם נוסיף לכך את העובדה שבדרך כלל שיא המנדטים מגיע עם ההודעה על האיחוד או על מפלגה חדשה, נדמה שהמצב של המפלגה המאוחדת לא טוב בכלל. את הסיבה לכך כבר אמרנו – הציבור לא מבין מה אחד מחפש אצל השני, ואיך חיבור שכזה יכול להחזיק מעמד.
כמו כן מי שהתעוררו לחיים אלו מפלגות השמאל. בבחירות הקודמות גנץ ניסה למצב את עצמו כיצחק רבין החדש, והוא ומירב מיכאלי רבו על מי ירש את התואר, גנץ הממלכתי או מיכאלי שמובילה את מפלגת העבודה. אגב, לאורך כל השנה האחרונה גנץ פעל במשרד הביטחון בדיוק על פי התפיסה הזאת, במטרה לחזק את התדמית הזאת אצלו. כעת, האיחוד עם תקווה חדשה העיר אותם משנתם כאשר המטרה שלהם היא לנסות להביא את מצביעי כחול לבן ולהחזיר אותם למפלגת העבודה, ואולי גם למרצ שעל פי הסקרים אתמול, שוב נמצאת מעל אחוז החסימה.
לעומת זאת בימין סביר להניח וישמרו על השקט. למעט תגובה של נתניהו "הליכוד לא יתערב לשמאל כיצד הוא מחלק את המנדטים שלו" אנחנו לא נראה קמפיין שקורא למצביעי גדעון סער לחזור לימין. הסיבה העיקרית לכך היא כאמור, ראש בראש מול לפיד, בדיוק מה שגנץ מנסה להרוס לו ונתניהו לא ייתן לזה לקרות. סיבות נוספות הן שבליכוד שומעים בעצמם את התגובות מתוך המפלגה ואת הכעס של הפעילים והמצביעים על המהלך ומעדיפים כנראה לתת לזה לקרות מאליו ולא להתערב.
ברית הפליטים
לצד כל החגיגות מהאיחוד החדש יש גם כמה מפסידים. בראש ובראשונה מדובר בחברי מפלגת דרך ארץ, חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר. מי שהתחילו את השותפות הפוליטית שלהם עם בני גנץ, ובהמשך חברו לגדעון סער, לא מצאו את עצמם חלק מהמפלגה המשותפת. לגנץ יש עוד חשבון פתוח עם השניים שמנעו ממנו להקים ממשלה בעבר ולסער לא היה דחוף לדאוג להם כל כך מהר במציאות שבה גם המקומות של חבריו הקרובים, מיכל שיר ושרן השכל, עדיין לוטה בערפל.
אבל הסיבה העיקרית היא החרדים. במפלגת יהדות התורה כבר הבהירו לגנץ שאם נתניהו לא מצליח להשיג 61 והוא בונה עליהם להרכיב ממשלה אחרת, אז הם לא יעשו את זה כל עוד הנדל שם. מכיוון וכבר אמרנו וגנץ חותר להגיע למציאות שבה החרדים ממליצים עליו לראשות הממשלה, הוא לא מוכן לקחת סיכונים ומבחינתו אין שום בעיה לזרוק את הנדל החוצה. הבוקר התשלום הראשוני כבר הגיע, וב'יתד נאמן' הביטאון של דגל התורה כבר הבהירו שהחרדים הם לא ימין ולא שמאל תוך קריצה גדולה לגנץ. גם אם לא יוכל להקים ממשלה, מקווה גנץ להשתמש בקלף הזה אל מול לפיד ולדרוש רוטציה כאשר הוא הראשון בתור ומביא איתו את החרדים, אחר כך, הוא יטען, הם כבר יתרככו ויסכימו לשבת גם תחת לפיד.
מי שעוד נכנס למשוואה הזאת יחד עם יועז הנדל הוא סגן שר הדתות מתן כהנא. כהנא, שלאחר נטישת בנט התחיל לחפש בית פוליטי חדש, ניהל מו"מ עם כחול לבן, אבל גם בפניו הדלת נטרקה בגלל הווטו של החרדים. השניים, יחד עם ליברמן, נכנסו בקרביים של הציבור החרדי ופגעו בו הכי הרבה, כפי שהסביר בסוף השבוע משה גפי בראיון לידיעות אחרונות. בציבור החרדי לא מתכוונים לסלוח לכהנא על הפגיעה שלו בכשרות ובגיור, ולהנדל על הניסיון לפגוע בקומה הכשרה שכבר נבלמה לאחר מהלך מבריק של ש"ס בשעותיה האחרונות של הכנסת, ועדיין ישנם מאמצים בימים אלו להביא לקבורתה הסופית.
משכך, לכהנא לא הייתה ברירה אלא לחזור לימינה, שם שקד נותרה עם מפלגה מתפוררת שהיא צריכה לנסות להקים מחדש אחרי פרישתו של בנט. לשם גם מכוונים כרגע הנדל והאוזר מתוך הבנה שאין להם ברירה אחרת. אתמול נפגשו הנציגים של שתי המפלגות לישיבת משא ומתן, אך ללא התקדמות משמעותית. הפער העיקרי בין הצדדים הוא שוב הרצון של הנדל, כהנא והאוזר להחרים את נתניהו בעוד שקד לא רוצה לצאת בהצהרות כבר עכשיו אלא לחכות לתוצאות האמת.
אבל זה לא באמת משנה יותר מידי. אם נחזור לסקרים אתמול, שקד לא עוברת אח אחוז החסימה ונמצאת ממש רחוק ממנו. בסקר חדשות 12 שקד לבד מקבלת 1.9% ועם צירוף של הנדל זה עולה ל2.8%, עדיין מתחת לאחוז החסימה. אם המציאות הזאת תימשך לא רק שלא יהיה איחוד, אלא פרישתו של בנט עלולה להביא גם את פרישתם של שקד, קארה, פינטו, הנדל והאוזר. רשימה מכובדת למי שעמד עד לפני שבועיים בראשות מפלגת שילטון.
הערה לסיום
בעוד שלושה שבועות ויום תקיים מפלגת הליכוד את הבחירות הפנימיות של המפלגה, כאשר התאריך שלהן נקבע בלילה שבין ראשון לשני ופורסם לציבור בשני בבוקר. המטרה של בחירות הבזק האלה הם למנוע חריגה של חברי הכנסת מקו הקמפיין של הליכוד. במפלגה חוששים, ויש להם על מה להסתמך, שכחלק מהמאבק בין הח"כים שנאבקים על מקום ברשימה, הם יצאו באמירות כאלו ואחרות שלא מתרימות לו שהליכוד רוצה להוביל בבחירות האלה. לכן הם מעדיפים מערכת בחירות קצרצרה ומיד לאחר מכן יש מספיק זמן ליישר את כולם על פי קו אחיד כאשר מה שנאמר בבחירות המקדימות כבר יישכח.