שאלת כפירהאבןישראל
בתור אחת שרק בהדרכת כלות ידעה את הפרטים על יחסי אישות...
ובעקבות השאלה על ילדה בת 8 ששאלה את אמא שלה על הנושא איך באים ילדים לעולם..
יש לי שאלה
למה צריך כל כך לפרט לילדים את הפרטים עד הסוף?
לי זה היה מעולה לדעת את זה רק כשידעתי על זה ולא לפני זה.
אז למה צריך לענות להם ממש לפרטים ולהסביר להם את התהליך הפיזי שקורה.?
למה אי אפשר להסביר בכללי, איך התהליך קורה בלי להיכנס לפרטים הפיזיים?
שואלת באמת כדי להבין כי לא מצליחה להגיע להבנה למה זה כל כך חשוב .
תודה!
היתה שם בשרשור תגובה שהסבירה את הגישהאחת מכאן
ילדה בת 8 והשאלה איך באים לעולם ילדים | ערוץ 7

קודם לתשאל את הילדה ולשמוע ממנו מה היא יודעת, כדי שהאמא תוכל להכין ולהיערך לתשובה שהילדה תקבל, ללכת לפי השאלות של הילדים.

ולא להכנס לפרטים אישיים עלינו, ההורים.
אלא להישאר ברמה הכללית, ככה נוצר ומתפתח הריון אצל בני האדם.

המקרה שלך לדעתי נדיר ולא מצוי, שרק בהדרכת כלות נחשפת למלוא המשמעות של יחסי אישות.

מצוי ונורמלי שילדים יודעים פחות או יותר הכל בשנות ההתבגרות. גם בחברה נפרדת.
יש סקרנות טבעית להבין את הפלא הזה, כיצד באים ילדים לעולם.
ויש ילדים חכמים ונבונים לגילם, מלאי סקרנות ורצון להבין איך פועל העולם בו אנו חיים, ואם יש ילדה שמרגישה בנוח לשאול את אמא על זה, לא מתאים להתחמק. לענות, אך להישאר ברמה הכללית ולא לענות על עצמנו.
תודה על התגובהאבןישראל
קראתי את התגובה שם
וזה עוזר לי להבין את התהליך שצריך/ כדאי לעשות עם הילדים.
צריכה לעבד את זה עם עצמי כנראה..
זה נדיר לשמוע על הפרטים רק בהדרכת כלותאיזמרגד1
רוב הילדים/ מתבגרים מחפשים את הידע לפני. ואם את לא תספקי להם את הידע הזה הם יקבלו אותו מחברים או מהאינטרנט...
תודה על התגובהאבןישראל
מחפשת תשובה ללמה להיכנס לכל הפרטים.?
למה אי אפשר להסתפק בכללי, לא הכל ילדים יודעים וזה בסדר נראה לי..
זה בסדר אם ילדים לא יודעים הכלאיזמרגד1
זה פחות בסדר אם הם רוצים לדעת הכל ומחפשים את זה לבד או שחברים אומרים להם.
אני בתור מתבגרת חיפשתי מידע ודי לא נרגעתי עד שידעתי הכל כולל כל הפרטים. ואת אמא שלי לא יכולתי לשאול אז חיפשתי את המידע בעצמי ובדיעבד ממש הייתי רוצה לקבל את זה בצורה מסודרת ובריאה יותר...
תכלס אני חושבת שמה שבאמת צריך זה קשר טוב ככה שאם ילד ירצה לשאול משהו הוא ידע שהוא יכול לפנות אלייך.
אני סיפרתי לחברה שממש לחצה עליילהשתמח
בכיתה ז' כי רצתה לדעת, וכנראה לא הרגישה בנוח לשאול את ההורים.
ואמא שלי סיפרה לי כי היא הבינה את העניין מתוך סרט שראתה בגיל ההתבגרות ורצתה שאני אקבל את המידע בצורה מסודרת.
בגדול-קופצת
לדעתי זו הקצנה לכיוון השני לעומת הדור הקודם.
לפני דור לא היו מדברים בכלל והכל היה טאבו.
היום מקצינים לצד השני והורים יושבים עם ילדים בני ארבע ללמוד אישות והלכות נידה 🤷
יש בזה משהואבןישראל
ולכן מנסה להבין מה הלחץ לספר לילד אם לא שאל,
אם שאל אפשר לספר בגדול את התהליך בלי הפרטים.
אני מסכימה איתך שזה סוג של קיצוניות שאני פחות מצליחה להתחבר אליה ומנסה להבין מה עומד מאחוריה.
גם ילדoo
שהסבירו לו פרטים פיזיים (מיותר בעיניי) לא באמת מבין ולא באמת מענין אותו הפרטים.

מה שחשוב הוא שיהיה שיח פתוח עם הילד, שירגיש בנוח לשאול ושההורה ירגיש בנוח לענות.
אני לא כל כך מסכימהאבןישראל
אם היו מספרים לי לפני נראה לי שהייתי חושבת על זה הרבה ולא בטוחה שזה היה בריא לי..
שיח פתוח צודקת אבל אולי אפשר שיח פתוח בלי פרטים ברורים.
תלויoo
איך מספרים, צריך שיהיה מותאם לגיל.

הבן שלי בגיל 6 ראה פדים ולא הסתפק בתשובה שלי שזה לשימוש אישי, אז הסברתי לו שזה מיועד לנשים לצורך ספיגת דימום, ההסבר הזה סיפק אותו.

אותו ילד שאל אותי בגילאים גדולים יותר, את אותה השאלה. הוא לא באמת הפנים וזכר את הנושא, זה עלה לו כשאלה והתשובה סיפקה אותו באותו רגע ורגע אח״כ הוא שכח.

ברור שאם נותנים תאור שלא מותאם לגיל אז זה יכול לפגוע בילד
אני גם לא חושבת שחייבים להסביר לפרטי פרטיםיעל מהדרום
לק"י

אני ידעתי על חיי אישות בגיל יחסית מאוחר. לא זוכרת בדיוק, אבל אולי סוף התיכון.
לא הפריע לי בכלל....

אולי באמת צריך לראות מה מעניין את הילד, וכמובן להתאים לגיל את ההסבר.
יש גיל שיספיק לדעת שצריך ביצית וזרע, ויש גיל שהייתי מסבירה איך זה עובר בין ההורים (לא בגיל 5 כנראה....).
מסכימהאבןישראל
ועכשיו אולי הצלחתי להבין משהו.
אולי בגלל שיש ילדים שכן יודעים/ הסבירו להם/ הם שאלו וענו להם אז עדיף שזה יגיע ממנו ולא מהם...לא יודעת...
זאת גם נקודה חשובה בעינייקמה ש.
בס״ד

לדוגמה לגבי אסון מירון, פרשת חיים ולדר ופיגוע מסוים, זה מה שהנחה אותי. ידעתי שהגדול שלי בוודאי ישמע מחברים. והעדפתי לתווך לו את זה אני... גם כדי שאוכל לבחור את המילים שנראו לי המתאימות ביותר. וגם כדי שהוא לא ירגיש שכולם יודעים דברים מסוימים ושרק ההורים שלו ״מסתירים״ ממנו סוגי מידע רגישים ושלכן הם לא כתובת לנושאים כאלה.

[אוסיף שאם ילד שומע מילד אחר ששמע מהוריו (כי הוא שאל לדוגמה), המצב עוד מעולה יחסית. עלול להיות קצת טלפון שבור ואולי תיווך לא אידיאלי של הנושא - אבל זה עדיין תסריט סביר. (אגב ככה אני שמעתי על זה בגיל 10, מחברה ש״ידעה״ והחליטה לספר לי).

אבל מה אם לעומת זאת הוא ישמע דברים מחבר שנחשף לתכנים לא ראויים (בדרגה כלשהי)?... איזה סוג מידע הוא יקבל, אז? ואיזה אימפקט חשיפה של דברים כאלה (גם אם רק בדיבור) עלול לעשות עליו? בשבילי זה שיקול משמעותי... אם היינו חיים בעולם סטרילי, זה כנראה היה משהו אחר. אבל אנחנו ממש לא בעולם כזה...]

אני גם חושבת כמוךהמקורית
לא רואה עניין לספר על זרע וביצית לילדים וכל המסביב
לפחות לא בינתיים
הילד שלי שאל אותי אחרי שראה קרובת משפחה שלי שהיתה בהריון מתקדם והיה בברית גם ואמרתי לו שאבא ואמא מתפללים להשם שייתן להם תינוק והוא גדל בבטן של אמא תקופה והרופאים עוזרים לו לצאת מהבטן.
הרגשתי שלמה עם מה שאמרתי וזה היה נראה לי תואם לגמרי.

מאמינה שאם זה יעלה בגיל בוגר יותר אחשוב אם ואיך לפרט.
זו הגישה שלי בכל מקרה
אני לא חושבת שצריך לספר לפרטי פרטיםפולשת לרגע**
אבל לגמרי מבינה את מי שכן מספר. אין מה לעשות, אנחנו חיים בדור שהילד ידע מזה בכל מקרה. אז עדיף שאמא שלו תספר לו באופן תואם גיל ותואם מידע שהאמא רוצה שידע, מאשר שהילד ישמע שמועות מפחידות מהסביבה ולאט לאט יוודע לעוד פרטים ובינתיים יאכל סרטים.

שוב, אני לא חושבת שצריך לספר במדויק אבל בהחלט מבינה את מי שכן מספרת.

ממני, אחת שלא סיפרו לה וגילתה בדרכים פחות סימפטיות🙄
לא חייבסליל
(ואפילו לא כדאי) להסביר בכל גיל ולכל ילד את הכל לפרטי פרטים.

אבל, ההנחה שלי היא, שיש מיניות בעולם. זה כוח גדול, שיכול להיות לטוב ולחיים ויכול להיות גם הרסני.
ובסופו של דבר, כל אדם ייפגש איתו. השאלה איך הילד שלי ייחשף לזה.
האם הוא ייחשף לזה בצורה בריאה, בצורה שתאפשר לו להשתמש בגוף שלו ובכוח הזה לדברים טובים, מצמיחים, להקמת משפחה, להוספת אהבה, לחיבור לגוף. או שהדרך שבה הוא יגלה את הכוח הזה, תגרום לו לרתיעה, לדחייה, לבלבול.
וכדי שהוא ייחשף לזה בצורה שאני חושבת שנכונה, אז לאט לאט אני אלמד אותו. לא מיד, לא לפרטי פרטים. אבל כל פעם הוא ידע עוד קצת ועוד קצת עד שבסוף הוא יבין איזה כוח מדהים זה. ויבים גם את הקשיים של הכוח הזה.
אבל אם אני לא אדבר איתו על זה, הוא עלול להיחשף לזה בצורה לא נכונה, אם יהיו לו שאלות בנושא לא תהיה לו כתובת לשאלות האלו, אולי זה ירתיע אותו או כל דבר אחר.

ולכן אני בעד לדבר ולחשוף, בהדרגה ובהתאם לגיל כמובן, אבל בוודאי לדבר.

בנוסף, אם משאירים את הדיבור בנושא רק לפני החתונה, זה משייך את כל הנושא הזה ספציפית רק להקשר הזוגי, אבל התחום הזה שייך לכל אחד, זה אמנם מתבטא בצורה שונה בכל שלב בחיים, אבל אין מישהו שזה לא רלוונטי אליו. ולכן נכון בעיניי לדבר על זה במהלך החיים, כחלק מהחיים.
מנסה להסביר מה מניע אותי באופן אישיקמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ד בתמוז תשפ"ב 21:15
בס״ד

1. זה דור שהוא שונה מאד מהדור שבו גדלנו. היום הדברים נגישים בצורה כמעט חופשייה. אומרים לדוגמה (אין לי מקור ומקווה שמדייקת, אבל שמעתי את זה בכמה הרצאות רציניות) שהחשיפה הראשונה לפורנוגרפיה היא היום בממוצע בגיל 11, ושזה בגדול לא משנה לאיזה מגזר משתייכים... לכן, בהינתן לעובדה שלמרבה הצער הסיכויים גדולים שזה ח״ו יקרה לילדים של הרבה מאד מאיתנו, חשוב לי להנגיש להם את הדברים בעצמי. בצורה נכונה ולפי הערכים שלנו, ערכי התורה. כך שגם אם ח״ו תתרחש חשיפה כזאת (בין אם פורנוגרפיה ממש ח״ו, ובין אם משהו בדרגה פחותה מזה), תעמוד להם כנגד ידע נכון וגישה ליחס הנכון שצריך להיות לדברים האלה.

2. בעיניי הדיבור הפשוט סביב הנושאים האלה עשוי לשרת גם את העניין של מוגנות. ההנחה היא שככל שילד ירגיש שהוריו מהווים כתובת גם לנושאים הדיסקרטיים של העולם, כך הוא גם ירגיש מסוגל יותר לפנות אליהם
- אם נושא יטריד אותו (במקום לחפש תשובות החוצה), - אם הוא ירגיש מבולבל בגלל התנהגות של מישהו כלפיו (במקום להחליק את זה כי הוא לא בטוח אם באמת קרה משהו בעייתי)
- ואם ח״ו ח״ו ח״ו יקרה לו משהו בפועל.

3. כנ״ל לגבי התמודדויות רוחניות ח״ו שעלולות להתרחש (שמירת הברית, צפייה בתכנים בעייתיים, התמכרויות וכו׳). אני רוצה שילדיי יראו בנו כתובת. ואיך שאני רואה את זה, *אחת הדרכים* שהם יראו אותנו ככזאת היא לשדר פתיחות אמיתית סביב הנושאים האלה. (דרך נוספת ומשלימה היא להיות בקשר כללי טוב מאד עם ילדינו).

אני לא בטוחה לגבי מה היה בעבר. אבל היום, כמה שאני לא הופכת בזה, אני מרגישה שזה כבר צו השעה ושאני חייבת לאפשר (ולפעמים ליזום) שיח על הדברים כדי להגן על ילדיי, גם פיזית וגם רוחנית.

מתפללת ממש בקביעות לבהירות בכל הדברים האלה, כדי שנשכיל לחנך בצורה נכונה, מתאימה, טובה ומיטיבה 🙏🏻
אני גם לא מבינה למה זה חשובשושיאדית

הרבה יותר נכון בעיני להסביר להם בגיל שהדעת כשירה לקבל ולהבין בצורה ברורה ובוגרת.

הגם שהנושא הזה לא כ"כ אמור לעניין ילדים קטנים...

וזו שאלה בפני עצמה "למה את/ה שואל/ת"? ואז להגיע למסקנות.

מה זה ילדים קטנים?יעל מהדרום
לק"י

וזה דוקא מעניין- איך נוצר תינוק פתאום בבטן של אמא?!
לא את כל הילדים זה מעניין, ותלוי בגיל גם.

אם דיברת על קיום יחסים ממש, מניחה שיש גיל שזה מעניין אותם איך בדיוק הזרע והביצית מתחברים.
אבל לא בגיל קטן באמת.
אני שואלת למה הם בכללהמקורית
צריכים לדעת על זרע וביצית בגיל קטן.
זה מה שלא מובן לי
מה זה גיל קטן?יעל מהדרום
לק"י

הבן שלי בן 7.5, לא זוכרת שהוא שאל אותי.
הוא כן קרה בספר על גוף האדם על התפתחות של תינוק, ושם מוזכרות רק הביציות.

אם הוא היה שואל אותי איך נוצר תינוק, מניחה שהייתי אומרת- שיש חלק מהגבר וחלק מהאשה שמתחברים ונוצר תינוק. אולי גם הייתי אומרת זרע וביצית.
גיל 4,3המקורית
והאמת אולי גם גיל מאוחר יותר.. לא יודעת אני במחלוקת עם העניין הזה בינתיים
זה באמת מיותר בעינייעל מהדרום
לק"י

זה גיל שהם בקושי יודעים אצלי את שמות האיברים האינטימיים
לא רואה סיבה ללמד אותם על זרע וביצית.
התכוונתי לגיל יותר גדול אפילושושיאדית
10 11

לא יודעת מה דחוף ככ להסביר להם לפרטי פרטים...

בכלליות מן הסתם יעניין אותם אבל לא יותר מדי להכנס לפרטים, לא נראה לי שייך...
אז זהו שבגיל הזה יש ילדים סקרניםלהשתמח
שהפרטים כן מעניינים אותם
דווקא זרע וביצית זה מצויין בגיל הזהאן אליוט
הם שותלים בגן דברים, אז אצלינו מאוד התחברו לרעיון.
בייחוד שלצערי בדיוק אחרי שגיסה ספרה על ההריון ל"ע נפסק הדופק, והיינו צריכים לספר גם לילדים שגם כבר שמעו על ההריון. אז ההשוואה לזרע שנזרע באדמה ולפעמים לא מצליח לצמוח מאוד התאימה.
אנחנו מספרים לילדים על זרע וביצית, ובינתיים לא שאלו איך הזרע מגיע.. בגיל צעיר כנראה נגיד להם שיש חיבוק מיוחד של גבר ואישה, אבל בגילאים יותר מבוגרים כן נספר. כנראה אחרי שלב של שיחת המחזור.
אבל כמו שציינו פה, אנחנו לא בקהילה סגורה, והם ישמעו אחרת מחברים. חוץ מזה שזה נראה לי מאוד חשוב בשביל מוגנות. ואני ממש לא הייתי אוהבת אם היו עונים לי שכשאתחתן אז יספרו לי, אז גם לא אענה ככה לילדים שלי.
בעיני זה לא מידע מוגזםבארץ אהבתי
כמובן תלוי איך מספרים את זה.
אצלנו הילדים שאלו איך התינוק מגיע לאמא, או משהו כזה. אז סיפרתי להם שההתחלה הוא בכלל לא נראה כמו תינוק, היא מתחיל ממשהו כל כך קטן שאפילו אי אפשר לראות. זה תא קטן שחצי ממנו מהאמא וקוראים לו ביצית, וחצי ממנו מאבא וקוראים לו זרע (האמת שעכשיו אני לא בטוחה אם קראתי להם בשמות, אבל כן דיברנו על התאים), וזה התא מתחלק לשניים, וכל אחד מתחלק לשניים, והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות, ואז הם מתחילים לקבל תפקידים - יש תאים שיוצרים צורה של אוזן, ויש תאים שיוצרים את היד, ויש תאים של הלב, והעובר כבר מקבל צורה של תינוק אפילו שהוא ממש קטנטן, ולאט לאט הוא ממשיך לגדול ולגדול, עד שהוא מספיק גדול כדי להיוולד.
הדגש הוא לא על התאים והחיבור שלהם. הדגש הוא על התינוק. אבל מתחילים מההתחלה, וככה יש להם את המידע הזה בראש.

האמת שהשיחה הזאת היתה לי עם הגדולים יותר (בני 6 ו-8, אבל זה לא היה עכשיו, זה היה פעם כשהם שאלו על זה). הקטן שבן 3+ לא שאל אז לא יצא לנו לדבר על זה. כן סיפרתי לו פעם על איך הוא היה קטנטן בתוך הרחם שלי, ואז הוא גדל וגדל עד שהוא נולד לנו. אבל בלי פירוט מעבר.
יש כאן הרבה תגובות יפות ומעניינותnorya
עבר עריכה על ידי norya בתאריך י"ד בתמוז תשפ"ב 23:11
מעלה משהו מכיוון קצת אחר.
בבית שגדלתי בו נושא המיניות באמת כמעט לא דובר. היו לי שאלות מגיל צעיר אבל לא הרגשתי בנוח לשאול עד שמצאתי תשובות בגיל בוגר יותר בדרכים אחרות. ברמה שאפילו לא פניתי לאמא שלי כשהסתבכתי עם בדיקות הטהרה לפני החתונה.
ואז התחתנתי... והיה לי מאוד מאוד קשה. הנושא שתמיד היה מוסתר פתאום קודם לקדמת הבמה, ופתאום הייתי צריכה ללמוד להכיר את הגוף שלי ומה עושה לי נעים, לדבר על נושאים כאלו עם מישהו אחר ולהתגבר על כל כך הרבה מחסומים של בושה והסתרה. לקח לנו כמה שנים (!) ויעוצים שונים להגיע למצב נעים וטוב בנושא הזה.
אני יודעת שזה לא מחייב, ושאצל אחרות אולי המעבר הרבה יותר חלק, אבל ככה היה אצלי. ואני מקווה ששיח פתוח בבית יעזור לילדים שלי להיות יותר מיודדים עם המיניות ועם הגוף שלהם, בצורה בריאה וטובה בע"ה, וכמובן אני מקווה שזה יעזור להם לפנות אלי בשאלות גם בנושאים האלו.
ובסוף הכל מהקב"ה... רק תפילות שבע"ה נצליח לומר את הדברים שהכי מתאימים לילדים האהובים שלנו❤
אני לא מאמינה ששיח פתוח עם ילדים בענייןהמקורית
יביא למיניות יותר טובה בזוגיות.
מה יקדם את הילד כשאני מסבירה לו על זרע וביצית בדינמיקה זוגית? הרי מין זה לא רק מין זה תורה שלמה. אני לא חושבת שנכון להסביר את זה ממש.
אני מאמינה שצריך לעשות לקראת התבגרות מינית כדי שיבינו מה עובר על הגוף שלהם. זה וודאי. אבל ממש לא לדבר על העניין בעצמו כדי שאולי לא יחוו קושי.
סתם לסבר את האוזן - אנחנו בעלי תשובה וידענו הכל לפני והתמודדנו עם הרבה קשיים בנושא. לא משו שההורים שלי יכלו לפתור בשיח על מיניות וגדלתי כנערה שמאוד מחוברת לגוף שלה, גם לא אינטרנט פתוח.
מה כן? אם היינו מקבלים כלים של תקשורת נכונה ובריאה כדוגמה מהבית זה היה מקדם אותנו הרבה יותר לפתרון הבעיה כי כשצריך ללמוד לתקשר מההתחלה הדרך ארוכה יותר
צריך לשמור על שיח ותקשורת פתוחה. אבל מעבר לזה - לא שייך לדעתי לדבר על מין עם ילדים שלא יחוו את זה לפני החתונה.
הדרכה ושיחה לפני החתונה בעיניי זה מספיק. להסביר שאם חווים קושי זה לא גזרת גורל שאפשר לפנות לבקש עזרה, ושהמעבר לחיי נישואין דורש שינויים מסויימים.
מעבר לזה - לא רואה עניין לדבר על מיניות
אפשר לשאול אותך משהו?תהילה 4
לא הלחיץ אותך פתאום, כשאת כבר כלה לגלות מה זה אומר חיי נישואין ומיניות? לא נבהלת מזה ופשוט ביקשת לחזור אחורה?
בחוויה האישית שלי, הייתי צריכה לעכל את זה לחיות עם זה כמה שנים ואז להגיע ואפילו להתחתן מתוך הבנה שזה טוב, וזה נעים ולא "מגעיל". כמו שזה יכול להישמע בפעם הראשונה.

כמו שאמרו פה הרבה פעמים ילדים לא מבינים מה זה אומר ובגישה שלי מחכים להזדמנות שהילד שואל משהו כדי לפתח את זה להסבר נקי ולא שיגלה את זה בדרך עקומה. @קמה. (אני לא יודעת לתייג).

אבל באמת אני סקרנית להבין איך אפשר לדעת שאת מתחתנת ורק אחכ לגלות שזה דורש ממך משהו שהוא ההיפך הגמור מכל מה שגדלת עליו במישור הצניעות.
אני אענה לך מהמקום שלי:קופצת
גם אני התוודעתי לראשונה בהדרכת כלות.
הלחיץ? מאוד! ( יש כלה לא לחוצה?)
ודווקא בגלל התמימות הזו איתה באתי ובלי רקע ובלי להבין באמת מה זה מיניות - היה לי פשוט וברור שמה שהיה עד עכשיו היה. ומעכשיו מתחיל משהו חדש.
קיבלתי נורא בפשיטות שההגדרה לצניעות מעכשיו משתנה.


ולא. לא לקח לנו שנים וקשיים ודמעות וייעוצים על מנת לפתח ולהבין את המיניות שלנו.
גילינו אותה יחד, למדנו אותה יחד, גדלנו יחד. זה היה כיף ומדהים!

האמת, לפחות ממה שנראה בפורום וממה שאני רואה בחיים - לא ראיתי קשר בין מיניות טובה ובריאה בין בני זוג לבין האם ידעו מגיל צעיר או לא.
מה כן ראיתי קשר? - תקשורת טובה למשל.
לדעתי יש קשר חיובי חזק בין מיניות טובה ליכולת תקשורת מילולית ורגשית גבוהות.


לענייננו. אני ממש לא מצדדת בחינוך כמו שאני קיבלתי.
בבית שלי כיום לא מסתירה כלום.
ילד שישאל - יקבל ומקבל תשובה אמיתית מותאמת לגילו.
ילד שלא שואל כ"כ ( הילדים החנונים שלי😅) - אנחנו פותחים איתם שיחה בגיל מתאים.
לחוצה מזה שהם לא ידעו בגיל שש דווקא?
דוחפת לזה?
ממש לא.

הרבה יותר חשוב וקריטי בעיני ללמד אותם תקשורת זוגיות בריאה מדוגמא אישית שהם רואים.
לשמור על בית יציב ושמח, ערוצי תקשורת פתוחים ובריאים.
העיקר לבנות - דוגמא אישית מהיחס שלי לגוף שלי, מדימוי עצמי חיובי, נשיות....

בקיצור, כמו תמיד. לא חושבת שיש נוסחא מנצחת. תעשי כך - הילדים שלך יצאו כך.
כל בית וילד והאופי שלו ומה שהוא צריך.
מה כן?
אני חושבת שהכי טוב שכל הורה יזרום עם הדרך/ השיטה הקרובה לליבו. והשרשור הזה כן חשוב בקטע של לחזק את האמהות שבוחרות קצת אחרת ממה שמקובל היום...
כשאמא הולכת עם נטייתה הטבעית ועם מה שקרוב לליבה - סיכוי גדול שיצאו מזה דברים טובים.


מצטרפת לכל מילה!באר מרים
תודה. אתחיל מהסוף. מסכימה ממש עם מה שכתבת.תהילה 4
אני לא מהאלה שחושבת שצריך להכיר *הכל* ולחשוך ילדים להכל. אני כן חושבת שצריך הכנה וידיעה מה זה אומר.

אני גם לא יודעת ולא יכולה לדרג איפה החיים נכונים יותר ואיפה יש יותר או פחות בעיות. כי כמו שכתבת בעיות יש בכל מקום ומהרבה סיבות וגורמים. לכן השאלה שלי נסובה על התחושה הפנימית. לא על מה יותר טוב ובטווח הארוך.

בסהכ ברמת השיח, הגישה, והשדר שאני משתדלת להעביר לילדיי נדמה לי שאנחנו די קרובות. אני כן מנסה להבין, אם זה היה כזה מוצלח למה את לא ממשיכה את הדרך של ההורים שלך? בגלל השתנות הדורות?

לא אמרתי שזו שיטה מוצלחת.קופצת
אמרתי שהיא לא בהכרח לא נכונה וגורמת נזק.

למה אני לא ממשיכה ככה?
כי אני שונה באופי שלי מזה שמרחק שנות אור.
אמי שלי היתה כ"כ נבוכה לספר לנו על המחזור. אני מחכה לזה...
אני טיפוס מאוווד משוחרר. מיניות בעיני זה קסם! זה וואו!!! לא מביך אותי, מרגש אותי לשתף בזה.
במיוחד את הבנות - להפוך לאישה זה מופלא בעיני! ואני מחכה לעבור את התהליך יחד איתן.

קיום יחסי מין - אם ישאלו - אענה בהתאם.
לא דחוף לי לפתוח מעצמי...

הבנתי. אז,באמת שאנחנו מסכימות.תהילה 4
בהצלחה לנו 🙂
לא הספקתי לענותאבןישראל
אבל @קופצת כתבה מדהים.
מבחינתי זה היה מדהים לגלות את זה בזמן של ההדרכת כלות וברוך ה' יכולה לספר שלי זה היה מעולה.
כאן אני מתחבטת האם זה נכון לכולם או שיש צורך לכוון כל אחד/ת לפי הצורך שלו/ה.
ולא ידעת כלום כלום קודם?יעל מהדרום
לק"י

חשבת שנישואים זה רק קשר נפשי ומגע של חיבוקים ונשיקות?
לאאבןישראל
לא התעמקתי בזה בכלל.
ולא עניין אותי
וגם הבית שלי לא היה כל כך רגיל בעניין הזוגי...
אז טוב שלך זה התאיםיעל מהדרום
לק"י

למישהי אחרת זה היה עלול להיות קצת טראומתי.
לגמרי ..מכירה כלות שלקחו את זה קשה מאוד.אמא לאוצר❤
אני לגמרי חושבת שכדאי שבחורה תדע ותבין מה זה אומר לפני שהיא מתחילה להיפגש....
במיוחד שלצערינו אני חושבת שהרוב נחשפים היום כבר קודם. ובצורות לא הכי נעימות. וכדאי ממש שזה יגיע מההורים בצורה בריאה וטובה.
אני שמעתי על זה מחברה בכיתה ז או ח, הזדעזעתי עד עמקי נשמתי. גם מאיך שהיא סיפרה וגם מהגילוי עצמו. היה לי קושי עם זה שנים אח"כ. לקח לי זמן ממש להשתחרר מאיך שזה נודע לי. עד היום אני חושבת על זה ונהיה לי כווץ בלב. ממש.
אז ברור לי שאספר לילדים שלי יחסית מוקדם כדי שאני אהיה זאת שמספרת להם ולא שישמעו את זה מאף אחד אחר בצורה שאני לא יודעת מה היא לפני שהם שמעו על זה ממנו.
למה ההפך ממה שגדלתי עליו?אם מאושרת
זה קומה נוספת מעל.
בחתונה הבנתי לעומק את עניין הצניעות
יש משהו יפה במה שאת כותבתתהילה 4
אני יכולה להבין מאיפה זה בא. ואם אני מבינה נכון,
אז אני מודה שאצלי תפיסת הצניעות לא נוגעת רק ליחסים של בינו ולבינה אלא לגישת חיים ומשהו שהוא הרבה. מעבר. (יש את הספר מה את מבקשת שלדעתי גורס את הגישה שאת מביאה פה).

אבל לעצם העניין. בפועל, מסגירות מוחלטת כזו שאת לא יודעת מה זה אומר נישואין את הולכת להיפוך המוחלט. נכון שזה רק עם אדם אחד ובתנאים מסויימים ועדיין....
סיקרנת אותי עם הספר...אם מאושרת
את חושבת שיש סתירה בין זה שמרגיש לי קומה נוספת בצניעות לבין זה שאת תופסת את הצניעות כגישת חיים?
אי אפשר גם וגם? הרי כתוב והצנע לכת עם אלוקיך בלי קשר לזה?
גם שמעתי על זה רק בהדרכת כלותאם מאושרת
ואני מתפללת שנצליח כך גם עם הבנות שלנו.
( בנים זה משהו אחר- הם לומדים מגיל קטן חומש וגמרא וממילא לא חושבים על זה לעומק בגיל הזה).
הרבה אומרים לי שבדור היום זה אחר כי הילדים יותר חשופים לאינטרנט וכו',
אבל כשאני משחזרת מה היה בילדותי, כמה פעמים חברות כן דיברו על זה- סיפרו בהתלהבות שגילו שאמא שלהם הלכה לטבול והזיזו מיטות וכו'.
ושאלתי את אמא שלי והיא אמרה לי שהיא חושבת שכדאי לי לשמור את זה בדברים של "כשתגדלי תביני" ולא לעסוק בזה עכשיו.
היא גם אמרה לי שהיא יודעת שאני יכולה לדבר על זה לעומק עם החברות,או ללכת לספריה ולחפש לבד באינציקלופדיה בנושאים האלו,
אבל היא חושבת שלטובתי כדאי לי לעסוק עכשיו בדברים אחרים והיא מבטיחה לי שכשאתחתן היא תספר לי כל מה שיעניין אותי.
לי זה הספיק,האמון שהיא נתנה בי גרם לי להאמין לה ולא לחפור בנושאים האלו.
לכן אולי כדאי לבנות תקשורת ואמון טובה בין אמא לבת ואז אין חשש שהיא תתעמק במה שהיא תשמע מאחרים?
אני דוקא חושבת שלא לדעת כלום על חיי אישותיעל מהדרום
לק"י

ולהיחשף לזה רק לקראת החתונה, עלול להיות מלחיץ לאנשים מסויימים.

לא אומרת שצריך פירוט מדוייק של איך בדיוק זה נעשה, עם כל "הכללים". אבל כן ידע כללי בנושא.
לא מדברת על גיל צעיר, אבל לפחות בגיל ההתבגרות המאוחר יותר (גיל 17 נניח).
נו אז נגיד יש לך ילד בגיל הזההמקורית
מה את אומרת לו?
נראה לי שיעל מהדרום
לק"י

כדי שהזרע יעבור לביצית- מחברים את האיברים אחד לשני או שהאיבר של הגבר נכנס לאיבר של האשה.

משהו כזה. מניחה שכשאגיע לשלב אני אתייעץ או אבדוק מה הכי נכון להגיד.

שניה לפני החתונה לגלות בהפתעה שהולך להיות מגע צמוד עם גבר נשמע לי מלחיץ.
וגם קשה לי להאמין שאנשים בגיל מסויים לא ידעו כלום (אלא אם כן, הם באים ממגזר סגור מאוד).
טוב אני פחות מסכימה עם זה האמתהמקורית
אבל אנחנו יותר סגורים, ונראה לי שיותר מתאים לעשות שיחה לקראת פגישות הכרות שבה אפשר יהיה לדבר על כל מיני דברים.
מה שברור לי שלא כדאי לעשות שיחה כזאתיעל מהדרום
לק"י

כשעומדים להתחתן.
לפני שמתחילים להפגש זה משהו אחר.
למה יש הבדל בעינייך?המקורית
כי אני אישית לא הייתי רוצה לגלותיעל מהדרום
לק"י

שנישואים כוללים קשר גופני קרוב למדי עם גבר, כשאני כבר מחוייבת למישהו.
זה יכול להיות מאוד מלחיץ לחשוב על זה. בעיקר שעד החתונה מקפידים על צניעות ושומרים נגיעה.

לא חושבת שהייתי רוצה לדעת יותר מידי לפני השלב שרציתי להתחתן, אבל כן שיהיה לי מידע כלשהו לקראת מה אני הולכת.
(ואני בכלל לא הייתי מהסקרניות שמחפשות ידע בנושא).
מבינה אותךהמקורית
אני חושבת שברגע שעולה השיח על שמירת נגיעה והחשיבות שלה יש מקום להרחיב מעט.
אבל בכל מקרה לא הייתי מגיענ למעשה עצמו
מסכימהאבןישראל
שכנראה יש כאלה שאם יגלו את זה מאוחר זה לא יעשה להם טוב,
המסקנה מבחינתי
שיש צורך בשיח פתוח, משהו שאנחנו מנסים ומשתדלים בכל הערוצים ובכל הנושאים.
כששואלים אפשר להסביר בכללי.
ותודה ל@אם מאושרת שעזרה לי להגיע לרעיון שחשבתי עליו אבל לא ידעתי איך ליישם אותו,
שאמא שלה אמרה לה שכדאי לה לשמור את זה ל "כשתגדלי תביני/ תדעי".
מעניין... אני חשבתי להיפךאם מאושרת
אחרי ההדרכת כלות דווקא שמחתי שלא ידעתי לפני,
נראה לי שזה היה מבלבל אותי בדייטים, וזה בדיוק הסיבה שאני ארצה לפרט על כך לבת שלי גם רק בהדרכת כלות.
זה נראה לי פחות מלחיץ ללמוד את הדברים האלה כשיש לי בראש את החתן שלי מאשר באופן תיאורטי בגיל צעיר יותר.

(וזה לא נראה לי צריך להלחיץ-הרי כל ילד יודע שיש קשר קרוב בין זוג נשוי- זה לא הפתעה- החידוש הוא הפירוט- וזה מרגיש לי יותר מתאים דווקא לפני החתונה)
אני חושבת שזה קשור לאופי של הילדזוית חדשה
כי גם אצלי אמא שלי סברה שמספיק שידברו איתי בהדרכת כלות. וכן, שאלתי אותה על דברים בגיל ההתבגרות והיא התחמקה מלענות. אבל אותי זה לא סיפק האימרה שזה לא לגיל שלי, והלכתי וחיפשתי תשובות לבד. וזה לא עשה לי טוב. ממש לא. קיבלתי מידע מוטעה בחלקו, וגם כשכן התברר לי בסוף הדברים עדיין זה הגעיל והרתיע אותי. ברמה שסבלתי פיזית מלחשוב על זה.
ואני חושבת שאם היו יושבים איתי ומסבירים לי על זה מסודר, וגם את היופי שמאחורי זה היה לי יותר קל לקבל את הדברים.
אז הנקודה שלי שמה שעבד אצלך, לא בהכרח יעבוד אצל ילדייך. כי לכל אחד אופי שונה, מה שיכול לגרום לתגובה שונה.
(ודווקא יש לי תקשורת ממש טובה עם אמא שלי. רק בנקודה הזו היה לה קשה לדבר איתי.)
משתפת ממה שהיה לי בילדותאנונימית באהב"ה
אמא שלי גם לי היתה פתוחה איתי בנושא הזה. גם על המחזור דיברנו פעם אחת די מביכה, ומאז זה אף פעם לא היה נושא לשיחה עד לקראת החתונה (בשביל לקבוע את תאריך החתונה).
בשיעור ביולוגיה בכיתה ז' או ח' למדנו על מערכת הרבייה, ולמדנו על הזרע והביצית וההזדווגות של בעלי החיים, ואיך נוצר מזה העובר וכו'. ואני מניחה שגם דובר בפירוש על כך שזה אותו דבר אצל בני אדם, או שאני הסקתי את זה בעצמי כי זה די הגיוני שהמערכות אותו דבר.
איך הזרע מגיע לביצית - זה החלק שלא ידעתי. הבנתי שאמור להיות מגע פיזי כלשהו, לא הצלחתי ממש לדמיין איך זה, אבל ידעתי שכשאני אצטרך לדעת אני אדע מה שאני צריכה, אז לא התעמקתי בזה יותר מידי.

בערך באותה תקופה היתה לי חברה עם רקע הרבה יותר פתוח. ופעם, לא זוכרת באיזה הקשר, היא אמרה משהו על זה ש'הגבר נכנס לתוך האישה' (בהקשר שידעתי שהיא מדברת על יחסי אישות). לא היה לי מושג למה הכוונה, וזה היה נשמע לי משהו סוריאליסטי ולא הגיוני (איך הוא נכנס לתוכה? לא חשבתי שרק האיבר נכנס, חשבתי שהיא התכוונה שכולו נכנס, וזה לא היה נשמע הגיוני בכלל).
יכול להיות שאם הייתי קצת פחות תמימה ועם יותר סקרנות, הייתי מחפשת באינטרנט תשובות, וזה לא היה מוביל לדברים טובים. ב"ה אני ידעתי שאלו דברים שלא אמורים להטריד אותי בשלב הנוכחי, ולכן השארתי את זה בצד וידעתי שכשיגיע השלב המתאים אני אדע כל מה שצריך.

בפועל באמת ידעתי רק בהדרכת כלות את כל הפרטים.
לי זה היה בסדר. כן הפתיע במידה מסויימת, אבל ברמה שיכולתי להתמודד איתה. והיה בסדר אחרי החתונה מצידי (היה קושי אחר של בעלי שלא קיבל הדרכה נכונה, אז הרבה זמן לא עשינו את זה כמו שצריך. גם הוא הגיע מרקע תמים, וההדרכה שלו לא ירדה מספיק לפרטים...).

ולגבי הילדים שלנו - אני כן סיפרתי לילדים על הזרע והביצית שצריכים להיפגש ביחד ומזה נוצר עובר. לא שאלו אותי על איך הם נפגשים אז לא דיברנו על החלק הזה.
אני חושבת שאני כן אפרט בשלב כלשהו ברמה מסויימת, אבל בהחלט יש דברים שאני אגיד להם שאין צורך לדעת לפני שמגיעים לזה, וכשיגיעו לשלב המתאים אני אוכל לספר להם כל מה שצריך. אני חושבת שאם יש שיח מספיק פתוח שהילד יודע שהוא יכול לשאול אם בכל זאת מסקרן אותו, והוא יודע שכשזה יהיה רלוונטי אז ברור שהוא ידע הכל, זה יכול להספיק, ולא חייבים להגיד הכל רק כדי שהוא לא יחפש במקומות אחרים.
הדיון ממש התפתח כבר לא יודעת איפה להגיבממשיכה לחלום
אז אגיב להודעה הראשונה.
בעניין הזה זה מאוד משתנה לדעתי לפי אופי הילד.
יש ילדים שצריכים לדעת את התשובות האלה בשביל להבין איך העולם עובד ומהו הגבולות שלו. כמובן כל דבר בשלב שלו ובצורה תואמת גיל.
מנגד יש ילדים שיכולים להשאיר את הסקרנות בצד כיהם מבינים שהנושא הזה לא צריך להעסיק אותם עכשיו.
אני חושבת שכל הורה צריך להתאים את המידע לילד, טמצד שני גם לסביבה בו הוא חי. כמו שכבר הרבה בנות כתבו פה.

חוץ מזה שממש מסכימה עם קופצת (איו לי מושג אי מתייגים) שמ שחשוב למיניות טובה זה פחות השלב בו מתוועדים לנושא אלא תקשורת פתוחה ואוהבת, חוויה טובה עם הגוף האישי, ביטחון עצמי וקבלב עצמית.
תודה!אבןישראל
רציתי להגיד תודה לכל מי שהגיבה פה!
זה ממש עזר לי להתמקד ולחשוב על הדברים בשונה ממה שחשבתי.
וגם הצלחתי לברר לעצמי את העניין ועכשיו מצליחה לראות דברים שמקודם לא ראיתי..

כמה דברים מניסיון שליפליונקה
אמא שלי סיפרה עם ספר ילדים בגיל די קטן, כך שבאמת פשוט לקחתי את זה העובדת חיים בלי יותר מדי מחשבות. כך שבגיל יותר גדול כשילדים אחרים התחילו לגלות את זה מכל מיני מקורות פחות טובים, לא הייתי צריכה את זה.
מניסיון שלי ילדים מדברים בינם לבין עצמם בנושא סביב גיל תשע - עשר. כך שכדאי לספר לפני.
עוד נקודה. ילדים מקבלים דברים אחרת. פעם אחד הילדים חזר מהגן בסרטים כי חבר הסביר לו שחותכים את הבטן כדי להוציא את התינוק. ילדים בגיל הזה כבר מבינים שאסור לחתוך את גוף האדם .
לבן אחר היה חשוב לדעת איך אבא קשור לילדים, הוא הבין שילד גדל בתוך אמא אבל איך אבא קשור לילד שלו? אז תשובה על זרע וביצית בדיוק היתה במקום.
עוד משהו. לדעתי חשוב לתת לילד ידע כללי על העולם, אי-אפשר באמת לבנות אישיות היום בלי ידע כללי בנושאים חשובים. ברגע שילד או מבוגר חסר מידע בסיסי בתחום חשוב ,תמיד יש סיכון שמישהו ינצל את זה לרעה. לדעתי ידיעה כללית על מיניות ואיך באים לעולם הם חלק ממידע בסיסי שחייבים לדעת.


אני שמחה שהיה לך ככה, אבל לא לכולן...אמא של בנותיאחרונה

גם לי נודעו הפרטים של יחסי אישות רק אחרי שהתארסתי, וזה היה גרוע מאוד.

לא היתה לי שום מוכנות נפשית לעשות כזה דבר.

 

לא אומרת לספר בגיל 8, אבל אם היו מספרים לי בגיל 16-17-18 נניח ונותנים לי להפנים את זה ולדעת מראש למה אני נכנסת, היינו חוסכים הרבה מאוד כאב בתחילת הנישואין...

ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה

האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?

בן כמה הילד?חושבת בקופסא

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

כל מקרה לגופו124816אחרונה

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


אולי יעניין אותך