המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום אימהות השלב הבא

בהנהלת: יעל מהדרום , לפניו ברננה! , מתואמת
מכתב פתיחה
ילדה בת 8 והשאלה איך באים לעולם ילדיםאנונימית בהו"ל
התלבטתי אם לשאול מאנונימי והחלטתי בסוף שכן, גם אם יזהו זה לא מפריע לי , מרגיש לי יותר מתאים.
מקווה שזה בסדר לשאול כאן.
הבת שלי בשבת באה אלי באמצע הבוקר וסיפרה לי שחברה טובה שלה סיפרה לה שאבא שלה מכניס משהו לאמא שלה בנרתיק וככה הם נולדו.( אמא שלה הסבירה לה, אני מכירה את האמא)
הבת שלי שאלה אם זה באמת והאם גם אנחנו עושים את זה.
את האמת שבגדול עדיין לא סיפרתי לה משהו בנושא אבל די הופתעתי.
אמרתי לה שנדבר מחר ואסביר לה.היא קיבלה את זה במיוחד שהיה רעש ברקע, היא כנראה רצתה לספר לי ולא לשכוח.)
עכשיו אתם נכנסות לתמונה,
התחברתי להסבר שפעם קראתי פה שאמא ואבא עושים חיבוק חזק וה' עוזר להם וכו..
את זה אני רוצה לדבר איתה אבל משהו בהסבר שחברה שלה הסבירה לה נשמע לי לא כל כך טוב וקצת קשה לקבל בגיל שלהם,
אשמח אם תוכלו לעזור לי לחשוב איך אני עונה לה על השאלות שהיא שאלה אותי
האם זה נכון והאם גם אתם עושים את זה( נראה לי שהשאלה השניה זה מה שכנראה קצת הטריד אותה).
הילדה בת 8 חכמה אבל בענינים האלו פחות נגענו עדיין.
מה שחשוב מאד שלא תשקרי להאור123456
קרה לה לי בדיוק אותו דבר עם הגדולה בגיך 9-10 והסברתי לה את הדברים בצורה הכח פשוטה ונכונה והיא קבלה את זה
לעומ י אמא אחרת הכחישה את העיניין והילדה הייתה מאד מבולבלת ולא אאמינה שאמא שלה משקרת לה כשכל הילדות באו ואמרו שהאמהות שלהם אישרו את הדברים
וזה יצר משבר אצון בינה לבין האמא שלה..
וואוי כמה טעויות כתיב 🤦‍♂️אור123456
בעיניי יש כאן הזדמנותקמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ד' בתמוז תשפ"ב 07:54
בס״ד

דבר ראשון, אני חושבת שהעובדה שהבת שלך ניגשה אלייך כדי לאמת את מה שהיא שמעה היא תעודת הוקרה לקשר הפתוח שביניכן 🧡. ילדים הם עם רגיש ויש בהחלט ילדים שהיו קולטים בחושיהם שלא מתאים לשאול את אבא ואמא ולא היו פונים אליהם כמו שהבת שלך עשתה.

אני חושבת שזה מעולה שאמרת שתעני לה מחר. לפעמים אנחנו צריכות זמן כדי לגבש תשובה, וזה בסדר גמור! עדיף לקחת את הזמן כדי לסדר מחשבות ולהתייעץ וככה להיות מסוגלת לענות בצורה בטוחה ורגועה יותר.

בעיניי, הגיל הצעיר של הבת שלך הוא יתרון! זה גיל שעדיין אין את המבוכה שיכולה להופיע בגיל ההתבגרות, מה שעשוי לאפשר לדבר על הדברים בצורה קלה יותר. אני באופן אישי ממש שמחה על כל שאלה כזאת שהילדים שלי שואלים אותי (גילאים דומים). בשבילי זאת הזדמנות שאני אוכל אסביר להם את הדברים, במקום שהם ישמעו ממקורות פחות אמינים. בנוסף, אני רואה את זה כבניית יסודות של שיח פתוח וכאפשרות שהם יתפסו אותי ככתובת לנושאים האלה גם בעתיד בע״ה.

לגבי הבת שלך, מכיוון שהיא כבר שמעה חלקי מידע מהחברה שלה, הייתי מתחילה מלשמוע מה בדיוק היא שמעה. בנחת. אם הכל נכון, אז מאשרת את הדברים ומוסיפה שאני שמחה שהיא פנתה אלי כדי לבדוק האם זה נכון. כי לפעמים ילדים יכולים גם לתת אינפורמציה שהיא חלקית או שגויה ושאני מעודדת אותה להמשיך לבדוק מידע מהסוג הזה איתי או עם אבא. במידה והדברים לא היו לגמרי מדויקים, הייתי מתקנת את מה שצריך לתקן.

לגבי לאיזו רזולוציה להיכנס, ההנחיה שקראתי בספר שעוסק בשיח על דברים כאלה עם הילדים שלנו (מחברת - יוכבד דבו, הספר באנגלית) היא ללכת לפי השאלות של הילדים. כי השאלות שלהן בעצם מבטאות מה מידת היכולת שלהם לקבל מידע מסוג הזה. השאלות שלהם הם כמו מדריך בשבילנו שמציין לנו עד לאיפה להיכנס.

לפי זה, רצוי להתחיל מתשובות כלליות (נניח, לשאלה ״איך התינוק מגיע לבטן שלך?״ אפשר לענות משהו כמו ״לאבות יש זרע ולאימהות יש ביציות. כשזרע פוגש ביצית והקב״ה רוצה שיהיה תינוק, אז מתחיל להתפתח תינוק בתוך הבטן״). יש מצב שתשובה כללית כזאת תתאים ליכולת הקיבולת של הילד ותספק את הילד. אם הוא שואל יותר, אפשר לענות בצורה שצת יותר מפורטת (נגיד אם הוא שואל ״אבל איך הזרע פוגש את הביצית?״ אפשר לענות ״דרך חיבוק מיוחד ששמור לזוגות הנשואים״). אולי זה יספק את הילד. אבל יתכן גם שהוא ישאל יותר, ואז זה אומר שהוא כנראה מוכן (מהחינה קוגניטיבית ומבחינת היכולת שלו לקבל אינפורמציה מפורטת יותר) לשמוע יותר. וכו׳ וכו׳.

[יש לי ילד בגילאים האלה שמאד פיקח והתחיל לשאול שאלות כאלה לפני כמה שנים כבר. בהתחלה תשובות כלליות סיפקו אותו. כל כמה חודשים, הוא היה חוזר לנושא ומברר עוד נקודה או עוד פרט. בסופו של דבר, משיחה לשיחה - שיחות שהיו פרוסות לאורך כמה שנים - היום הוא כבר יודע את ״הכל״ על איך באים ילדים לעולם].

מעבר להסברים הטכניים, מסכימה ואוהבת מאד לציין את העניין הזה שכדי שיהיה ילד, צריך שהקב״ה יתערב ויאפשר את זה 🙂

לגבי השאלה ״האם גם אתם עושים את זה?״ - יוכבד דבו הנ״ל אומרת שעדיף לדבוק בניסוח ״הורים / בני זוג עושים״. כשהבן שלי שאל אותי אם גם אנחנו עושים את זה, עניתי ״כל ההורים עושים את זה״ בחיוך. הוא שאל שוב וחזרתי על המשפט הזה כל פעם...

המון ברכה והצלחה!
החלטות טובות ושה׳ ישלח לך את המילים הנכונות 🧡
נהנתי לקרוא והחכמתי, תודה!norya
אבל יש לי שאלה- אני זוכרת את עצמי בתור ילדה / נערה, שמאוד רציתי לשאול ולהבין אבל התביישתי מההורים או מהמורה. הבנתי שלא אומרים לי הכל והנחתי שיש סיבה לכך וזה לא מתאים לשאול. נשארתי עם השאלות מהדהדות בראש ולא היה לי את מי לשאול... עד שהמידע הגיע אלי בדרכים אחרות.
אז איך נמנעים ממצב כזה? אם בעצם כל המידע שאנחנו נותנים הוא מהשאלות של הילד.
את שואלת שאלה ממש טובהקמה ש.
בס״ד

וגם אני שואלת אותה לעצמי...

לדוגמה, לעומת הסקרן שהזכרתי, יש לי ילדה, סקרנית גם היא, אבל שבגדול לא שאלה אותי עדיין שום שאלה על הנושא הספציפי הזה. בגיל 4 אחיה כבר ידע על המחזור החודשי (התחיל מחבילת פדים שראה פעם באקראי בבית והמשיך עם הרבה מאד שאלות מצידו). והיא מתקרבת לגיל שהחברות שלה יתחילו לדבר על זה, וד לא מזמן עדיין לא שאלה אותי שום דבר...

אז אני מנסה לחשוב איתך:

1. יכולים להיות מצבים שבהם ללכת רק ע״פ השאלות שלכם זה לא מספיק וכן עלינו ליזום דיבורים מסוימים. נגיד כשהבן שלי הלך פעם ראשונה לבריכה עם הכיתה שלו, יזמתי איתו שיחה על מוגנות בבריכה, בלי שהוא שאל שום דבר. באופן דומה גם בחרתי לשתף אותו (בלי ששאל) בסיפור של חיים ולדר.


2. בהמשך לזה, אפשר אולי ״לזרוע גרעינים לשאלות״, אם יש איזשהו נושא שאנחנו רוצים לפתוח אותו אבל היינו מעדיפים שהם ישאלו בעצמם. לדוגמה, לגבי הבת שלי והעניין של המחזור החודשי, יצא לי כמה פעמים להציע לה להתלוות אלי כשיצאתי לקניות ותכננתי לקנות אמצעי ספיגה. סתם ככה, כמו שלפעמים אני מזמינה אותה להצטרף לקנות משהו אחר כמו לחם או דברים במכולת. בפעם הראשונה (ואולי השנייה?) היא בכלל לא שמה לב למה שאני קונה. אבל בפעם האחרונה היא כן שאלה מה זה, והתחלתי לענות, על פי השאלות שלה. עוד משהו שעשיתי זה היה להניח במקום קצת בולט על הספרייה שלי ספר שמיועד לילדות על הנושא הזה, בתקווה שהיא תשים לב. אחרי כמה ימים היא אכן שמה לב ואמרתי לה שבהזדמנות נקרא את זה ביחד.


3. איך שאני מבינה את זה, חלק מההשתדלות שלנו זה ליצור *מיצע של פתיחות*, עוד הרבה לפני העניין של השאלות שלהם.

זה מתחיל לדוגמה בלקרוא את האיברים הצנועים בשמות ברורים, כדי שגם הם ידעו איך לקרוא למקומות האלה. (יש לי זכרון שכשהייתי בת 15 או 16 פתאום היה לי כאב חד באחד המקומות האלה, באמצע הרחוב. רציתי להסביר מה קורה לי להוריי שהיו איתי אבל לא היו לי מילים מתאימות לקרוא לאותו האיזור. הדבר היחיד שעלה על דעתי הייתה מילה ילדותית שהשתמשנו בה בבית כשהייתי קטנה ושלא הרגשתי שאני יכולה להשתמש בה באותה הסיטואציה. אני זוכרת את האירוע הזה כמצב של תקיעות מאד גדולה...).

זה ממשיך בלהשתדל מאד לא לכעוס או להתמלא ביקורת כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו.

ואז גם בלענות בפתיחות, כמה שניתן, אם שואלים אותנו שאלה
- על אקטואליה (חיים ולדר / מצעד הגאווה... ונראה לי גם בנושאים רגישים אחרים כמו פיגועים ואסונות חלילה וכו׳),
- על מילה ששמעו בבית הספר
- על מראה שראו ברחוב
- ולהבדיל על נושאים שעולים מלימודי קודש ושלפעמים נוטים פשוט לדלג עליהם...

***

מעבר לענות בפתיחות כשהם כן שואלים, אפשר גם לפרגן להם על עצם השאלה:

* זה יכול להיות פרגון בצורת מתן כבוד לאותו הנושא ולאותה השיחה. אצלי באופן אישי, כשיש שאלה מהסוג הזה, אני ״עוצרת את הכל״ ומתפנה להגיב לזה בנחת. ואם אני לא יכולה באותו הרגע, אז אומרת שבלי נדר נדבר על זה מחר / ביום X. וכשמגיע הזמן שנקבתי, יוזמת את המשך השיחה, כפי שהבטחתי.

* וזה יכול להיות בצורת מחמאה על עצם זה שהילד שואל כאלה שאלות טובות. ובלהגיד לו בסוף ״אני כל-כך שמחה שבאת לשאול אותי! אתה תמיד יכול לבוא לשאול אותי או את אבא שאלות כאלה, ובלי נדר נשתדל לענות לך״.


זה מה שעולה לי כרגע... מקווה שזה עוזר ❤️
תודה רבה על התשובה!norya
רעיונות ממש טובים ומרגיעים.
הילדים שלי עדיין יחסית קטנים (הגדול בן חמש) ובאופן כללי אנחנו משתדלים לפרגן להם על כל שאלה שהם שואלים, גם על דברים זניחים... וב"ה כיום אנחנו מדברים בפתיחות על כל נושא שעולה.
רק תמיד אני נתקעת בתגובה שלי כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו, מצד אחד לא להגזים ומצד שני כן להבהיר שזה לא בסדר...
תודה רבה על הפירוט, משמעותי לי מאוד. השאלות האלו מעסיקות אותי הרבה.
באהבה!קמה ש.

בס''ד

 

זה זכות לדעת שזה היה לך משמעותי, ב''ה...

 

אני ממש מבינה אותך לגבי כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו... גם לי אין מתכון קסם לגבי זה וגם אני מוצאת את עצמי לא פעם באותה הדילמה.

 

מה שמתגבש לי כרגע הוא שיש דברים שאפשר - ובמקרים רבים אפילו רצוי - לחנך עליהם אחר-כך, בנחת. דרך סיפור, דרך שיחה טובה כשהלב כבר רגוע, או דרך כל דבר יצירתי אחר. זה ממש משהו שאני מתחילה להבין ולהפנים בזמן האחרון (ושלמדתי מפה, מהפורום*) - שלא חייבים לחנך באותו רגע שמספרים לי משהו. אפשר לשים לעצמי 'פתק' בראש, ולחכות / ליצור הזדמנות מתאימה כדי להעלות את ההסתייגות שלנו. אני ממש רואה הרבה בחודשים האחרונים איך החינוך עובד הרבה יותר טוב דווקא כשיש ''מחיצה'' של זמן ושל הרגע בין האירוע (נגיד הילד שמדווח על משהו לא טוב שעשה) - לבין ההבהרה שאנחנו רוצים להבהיר לילד. 

 

אם חשוב ממש, אפשר תוך כדי שהילד מספר משהו לסמן בקצרה שמה שהוא עשה לא מתאים (''אוי, זה לא בסדר'' או מבט קצר כזה שאומר שזה לא תקין), אבל בלנסות לא לקלקל את השיתוף. כי השיתוף הזה, הוא הבסיס לכל-כך הרבה דברים סופר חשובים. ולכן צריך לשמור עליו כמה שרק מצליחים. (לרוב באמת יהיה בסדר להעלות שוב את הדברים בהזדמנות אחרת, ולשקף לילד את מה שאנחנו חושבות על האירוע שהוא דיווח. סביר שזה יעבוד יותר טוב אז, כי זה יהיה אחרי שאיפשרנו לאמוציות שמילאו אותנו להירגע).

 

[ושיהיה ברור שזה שאני לאחרונה מפנימה את זה יותר לא אומר שאני תמיד מצליחה לעשות את זה, כן? אבל אני עונה לעצמי שזה בסדר, העיקר שהכיוונון הכללי יהיה בכיוון הנכון. ובע''ה כבר נמשיך לגדול ולהתקדם...🙂].

 

 

* כבר תייגתי אותן אתמול בהריון ולידה לגבי זה בדיוק - נגמרו לי השמות, קופצת ותיתי2 🙏🏼

תודה רבה!!norya
איזה דברים חכמים. בע"ה אשתדל לאמץ.
מעריכה מאוד את ההשקעה בתשובה!
תודה על התיוג.קופצת
אני יכולה לספר מה בעלי עושה במצב כזה:

קודם כל הוא כ"כ מתפעל ומתרגש מהשיתוף של הילד. ואומר לו מפורשות: "אני כ"כ שמח שסיפרת לי את זה. מאוד בוגר מצידך לשתף, וכמה אומץ היית צריך בשביל זה! אני מעריך את זה מאוד!"
הוא ממש מתעכב דקות ארוכות על עצם זה שהילד פנה מעצמו לשתף ולספר חולשה שלו בכנות.

אח''כ הוא יושב להקשיב לו. רק להקשיב. (בחיי שאני פחות יש לי סבלנות כזאת😅). הוא לא מביע שום דעה אישית משלו, שום "אוי אוי". כלום.
הוא רק מקשיב.

ומשקף כל הזמן.
"אז אתה אומר שהיה לך מאוד משעמם בשיעור והרגשת שהזמן לא עובר?"
"אתה מתכוון שהרגשתי כ"כ עצבני ופגוע ולכן לא התאפקת והרבצת?"

אוקיי. אני מבין...


לכל התנהגות שלילית יש לילד מה להסביר ולאמר.
לאו דווקא צודק ונכון, אבל יש *תמיד* את הצד שלו.

ממה שאני רואה אצל בעלי - הוא מקשיב לצד שלהם, שואל שאלות על הפרטים כדי להבין את התמונה השלמה. משקף רגשות..

ורק אחרי שהבין בדיוק מה קרה שם.
וחשוב יותר - הילד מרגיש שהבינו אותו 100%.
(ושימי לב - עדיין לא קיבל מילת גערה אחת!)
רק אחרי זה מגיע השלב הבא:

"אז מה אתה אומר, אם משעמם לך זה בסדר להפריע בשיעור?"
הילד עונה ומתרץ וכן הלאה...

מאוד עובד עם שאלות ותשובות. להוציא מהילד את התובנות ולא להגיש לו אותן על מגש של כסף.

בד"כ שיחה כזאת נגמרת התובנות ומסקנות לחיים, גם הרבה מעבר לסיטואציה עצמה.
כלומר - הילד יודע שהשיעמום גורם לו להפריע. יודע שגם כשמשעמם אסור להפריע.
חשב ביחד איתך על דרכי פתרון.

וחוץ מזה - גם למד הרבה תובנות חשובות לחיים.

מקווה שהיה מובן.
שלא תטעו - אני ממש לא שם. לא להתפעל ממני..😅
וואו ממש מהמם!! התרגשתי לקרוא. אשריכם!פולשת לרגע**
איזה כיף שדיבר אליך🙂קופצת
גם אני רציתי להגיב לזה ושכחתי - איזה כישוריםקמה ש.
בס״ד

חינוכיים!!! ממש מעורר השראה! תודה שכתבת!
הוא באמת טוב בזה. כ"כ רוצה שיום אחד יפרושקופצת
את משנתו בספר/ בקורס..

הוא עושה דברים מדהימים סתם ככה מאינטואיציה וכי "ברור שככה עושים"...
ואני מסבירה לו כל היום שזה מיוחד שווה לימוד 😅
וואו!norya
פשוט מדהים.
תודה רבה רבה!
בכיף. בהצלחה.קופצתאחרונה
ואיזה מהממת את שככה את לומדת ושואלת!🙂❤️
וואי קמה! באת לי בדיוק בזמן!קופצת
הבת שלי, בת 10.5. בוגרת וחכמה.
לא התחילה התבגרות מינית בכלל.
והענין הוא - שהיא גם לא שואלת ונראה שבכלל לא מענין אותה...

רק כשאני יוזמת שיחה ( למשל על צמיחת השדיים) אז היא יכולה לשאול שאלה או שתיים וזהו.

ואני כ"כ מחכה שיענין אותה😅

היום היינו לבד בבוקר בבית. נסעתי איתה ליער הקרוב וישבנו יחד לדבר. וואלה, לא היתה אפילו בכיוון...

אני תוהה אם זה באמת עוד לא המקום שלה ולהניח לזה, או כן קצת "לדחוף" לכיוון... בכל אופן אוטוטו זה יהיה מדובר למשל בכיתה...

נזכרת עכשיו למשל בחבילת פסים שהיא ראתה בגיל צעיר יותר ושאלה מה זה. הסברתי לה באופן תואם גיל וזהו. עד היום לא שאלה שוב..
חבילת פדים*קופצת
ממש מבינה אותך!קמה ש.

בס''ד

 

אני חושבת שאת אלופה שאת מנסה, כמו עם הנסיעה הזאת ליער...

(נסיעה אם ובת ליער? מה זה החלום הזה? אשרייך, את אמא ממש מיוחדת! מנסה לחשוב איך לאמץ גם...)

 

אולי תנסי את אחד הטריקים שכתבתי בהודעה הקודמת? להניח חבילת פדים (או מה שאת משתמשת) / לקחת אותה לקניות של אמצעי ספיגה / להזמין ספר על זה...

 

אולי אפשר גם לשאול אותה דוך ''הי מותק, רציתי לדעת... בכיתה שלך כבר מדברים על המחזור החודשי?'' ולראות לאן זה מוביל אתכן...

 

הבת שלי יותר קטנה אבל אני נראה לי שהייתי מרגישה שהזמן דוחק קצת אם היינו מגיעות לגיל הזה והיא עדיין לא הייתה מקבלת שום אינפומציה ממני על הדברים האלה. עובדה שאני כבר הרגשתי שכדאי להתחיל לדבר על זה פה ושם...😅

 

החלטות טובות והמון סיעתא דשמייא!! 🧡🧡

תודה קמה על התשובה.קופצת
הפדים שלי גלויים תמיד. הרבה פעמים היא קונה/עוזרת לי לבחור.

קשה לי להאמין שמדובר משהו כזה משמעותי בכיתה והיא לא באה לשתף / לשאול.

חיזקת אותי לפנות אליה ישירות וזהו.
באמת כבר מתחיל להיות מאוחר....


תודה❤️
חזקי ואמצי, בהצלחה רבה!! 🥰קמה ש.
כתבת יפה וחשוב!אמא לאוצר❤
תודה! הלואי שאני אזכור את את כל מה שאני קוראת בפורום בנושאים האלה כשהם יהיו רלוונטים אלינו
תודה יקרה!קמה ש.
בס״ד

מאמינה דווקא שתזכרי ❤️

אני קראתי את הספר שהזכרתי לפני הרבה שנים, לפני שזה נהיה רלוונטי לילדים שלי...
הניק הזה מיועד לשימוש בהו''ל בלבדאין לי הסבר
תפני למנהלות לקבל הסיסמא של @אנונימית באהב"ה
תודה ששמת לב!לפניו ברננה!
אני לא שמתי לב 🤦🏼‍♀️
תודהאנונימית בהו"ל
לא שמתי לב לטעות.
ובגלל שזה לא ניק שמתאים אצטרך לעצור כאן
אבל רציתי להגיד תודה למי שהגיבה,
זה נתן לי חומר למחשבה וסידר לי את הדברים פחות או יותר
תודה למי שהגיבה!!
@קמה ש.
@אור123456
@רינת 23
אני חושבת שההסבר על החיבוק לא מתאים לגיל שלהרינת 23
היא כבר די גדולה וחברות שלה מדברות בפתיחות.
ההסבר על החיבוק ועזרה מה׳ מתאים לגיל הרבה יותר צעיר.

הייתי מרחיבה יותר על הקטע הביולוגי של זרע וביצית.
אולי אפשר להעזר בספר בנושא או שתחפשי בוטיוב סרטונים של הרב יוני לביא ותראי אותם לפני שאת מדברת איתה.
אגיד בקצרהתיתי2
אני בחרתי ללכת בגישה הכי פתוחה, ככה יצא לי
לספר בגיל 4.
מה הרעיון?
שבגיל הזה הילדים מקבלים את המידע כמידע מדעי, קונקרטי, הם פשוט יודעים איך באים ילדים לעולם. עוד אין מבוכה ואין הבנה רגשית/שכלית על משמעויות מעבר.
מצד שני, הם לא בגיל 6-7-8 שאז אם הילד לא לגמרי בשל, או מובך מדי, או נבהל, אז המידע מסעיר, מבלבל, מציף.
כשמספרים מוקדם, פותחים ערוץ שיח ישיר. לא מקבלים מידע משום מקום אחר. את המשמעויות הרגשיות והאינטימיות מבינים מאוחר יותר על גבי המידע הנכון.

בחלק מהמקרים אצלי בבית היו שאלות ישירות בגיל 4 ואז הכי קל פשוט לענות. בחלק מהמקרים אני עודדתי את השאלות כדי להגיע למידע. (נשאלו שאלות, בלי השאלה "איך הזרע מגיע לביצית").

אני חושבת שהתנאי ללספר מוקדם הוא, שאת כהורה בשלה לכך, מתייחסת לנושא בלי מבוכה אישית, מצליחה ללמד ולתווך את המידע כפי שהוא.

אין לי מידע לטווח ארוך האם עשיתי בשכל, או שלא, הילדים לא מספיק גדולים כדי להבין מהם האם היה נכון... לי היה יותר פשוט ופחות מביך, במקום להתחמק, לחשוש, לחכות לרגע המתאים, לחכות לשאלות, להתחכם עם השיחה במקום פשוט לתת תשובות כמו בכל נושא שיחה אחר, לחשוש מהשלכות רגשיות, להזהר לא להיות מובכת וכו'. כשיש כבר בסיס לשיחה מגיל מאוד צעיר, אני פחות מובכת.
לא הבנתידפני11
בגיל 4 את מספרת להם בדיוק מה קורה?
מה הכוונה בלי השאלה "איך הזרע מגיע לביצית"?
כןתיתי2
חלק שאלו כבר בגיל 4 איך הזרע מגיע לביצית (כי השאלה "איך נוצר תינוק" תמיד הופיעה... ההסבר היה העובדות הביולוגיות של זרע וביצית, לפעמים זה המשיך מיד לשאלה איך הזרע הגיע לביצית, לפעמים אני עודדתי "את/ה רוצה לדעת איך הזרע מגיע לביצית?" לא הכל ביום אחד. אחרי כמה פעמים שניתן הסבר על הריון.

המידע הוא מידע נטו. בלי "חיבוק מיוחד" ותיאורים נילווים. איך הזרע מגיע לביצית.
מנסה לשמור כאן על נקיות, מי שרוצה אמירה ספציפית, בפרטי.
מאד התחברתיקמה ש.
בס״ד

אשמח לקרוא את הפירוט שהזכרת, כמו שהצעת 🙂🙏🏻

(ניסיתי לשלוח בפרטי אבל אני לא בטוחה אם זה נשלח בגלל התקלה שיש בימים האחרונים...)
אשמח מאד לפירוט בפרטי..תודה!אמא לאוצר❤
גם אני אשמח!YNZS
שלחו לי הודעה בבקשה.. אני לא עוקבת אחרי מי ששלחתיתיתי2
את ההמלצה הזו לספר בגיל 4 שמעתי בקורס של שלומית הברון "מידע אמין על מין".
אפשר לגגל ולמצוא.
אני לא מתחברת לכל התכנים שלה, אבל את ההחלטה לספר בגיל צעיר לקחתי ממנה.

זה היה חלק מקורס שלם.
אפשר בבקשה בפרטי? בשיחה. המסרים לא עובדים.אורוש3
לא הבנתי למה את לא מפרטת בפורום?שואלת12
אם ההסבר סבבה לילד בן 4, אז הוא גםמסבבה לפורום
מה שמתאים לשיחה בארבע עיניים עם הילד שליתיתי2
לא בהכרח מתאים לצפיה של 7000 עיניים ציבוריות...

גם לילד שלי אני אומרת בעדינות שכמו שהאיברים פרטיים, גם המידע הזה הוא פרטי, ביני לבינו.
לחזק אותךהרקולסית

אני למדתי קורס (אצל חברה) שבו ההמלצה היתה לספר על זרע וביצית באזור גיל 4 (לא זוכרת בדיוק) ולאט לאט להוסיף מידע עד שבגיל 6-7 (שוב, בערך) מספרים הכל. גם אצלי הם עדיין קטנים אבל כל כך שמחה שעשיתי את זה לפני שזה מביך.

אני זוכרתנפש חיה.
חברה שלי בסביבות כיתה ד ה הייתה מדברת על זה מאד בחופשיות ובפשטות כזו
ואני הייתי מתכווצת מבושה
בעצמי לא יודעת למה
ווי שולחת לך חיבוקהרקולסית

לא יודעת אם זה יעודד אותך אבל יכול להיות שמה שהרגיש לך אי אז חופשי ופשוט היה כיסוי מסוג אחר לחוסר נוחות
בכל מקרה ממש מזדהה עם החוסר נוחות שלך.. אני גדלתי בבית שלא דיברו על דברים אז כל דיבור גרם לי לתחושה לא נוחה

למדתי את כל מה שצריך לא מהבית .... בדיעבד חבלנפש חיה.
אני למדתי מזה איך אני אנהג בעזרת ה עם ילדיי
גם אניהרקולסית

חוץ ממחזור שעל זה כן למדתי מאמא
עם הילדים שלי זה אחרת לגמרי. ברוך השם אלף פעמים

אני מצטרפת לשאלה ושואלת איך מסבירים לילדה בת 8רחלהקטנה
על המחזור. משום מה אצל הבת שלי זה נראלי יותר קשה מאשר כל הענין של איך באים ילדים לעולם.
היא ילדה רגישה מאד וחוששת מאד מדם... כל שן שנופלת ויורד דם זה סיפור... והיא די מלאה וכבר התחילו קצת לצמוח השדיים...אז קצת מלחיץ אותי שאני צכה ליזום שיחה ולא יודעת איך ... אשמח לתובנות!
תודה
מנסה לשחזר את השיחה שהייתה לנו לא מזמן (גיל דומה)קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ז' בתמוז תשפ"ב 23:37
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ז' בתמוז תשפ"ב 23:36
בס״ד

לקחתי אותה (בכוונה) לקנות תחתוניות.

- אמא, מה הולכים לקנות?
- תחתוניות
- מה זה?
- את זוכרת כשהיה לך כואב למטה ושמנו משחה ולא רצינו שזה ילכלך את התחתונים שלך אז הדבקנו תחתוניות? אז אותו דבר.
- אה. גם לך כואב עכשיו?
- לא, אני צריכה למשהו אחר.
- למה את צריכה?
- אני צריכה משהו שיגן על התחתונים בגלל משהו שנקרא ״המחזור החודשי״. שמעת על זה?
- לא
- את רוצה שאני אסביר לך?
- כן
- טוב אז פעם בחודש, לילדות גדולות ולנשים בוגרות יש קצת דם שיורד דרך הנרתיק.
- באיזה גיל?
- זה יכול להתחיל עוד סביב גיל 9 אבל לרוב זה מתחיל קצת יותר מאוחר, סביב 10-11, ואצל ילדות אחרות זה יכול להגיע גם סביב גילאים 14-15-16. עד גיל 50 בערך {מוודאה איתכן - זה נכון? עד סביב 50?}
- וגם בגיל שלי?
- לא, בדרך כלל זה מגיע קצת יותר מאוחר.
- אמא׳לה (פרצוף מופתע / בשוֹק / נרתע). ואחרי כמה רגעים - אני חושבת שכשזה יקרה לי אני אפחד שיש לי פצע.
- ואני חושבת שלא תחשבי את זה. את יודעת למה?
- [חושבת רגע ואז עונה קורנת מסיפוק] - כי הסברת לי!!!

לא הגענו הפעם ללמה זה קורה וכו׳

גם ילדה רגישה, ממש. אבל היה בסדר גמור ב״ה.

בהצלחה יקרה 💜💜
מקסימהנפש חיה.
תודה נפש 💕קמה ש.
אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך