ילדה בת 8 והשאלה איך באים לעולם ילדיםאנונימית בהו"ל
התלבטתי אם לשאול מאנונימי והחלטתי בסוף שכן, גם אם יזהו זה לא מפריע לי , מרגיש לי יותר מתאים.
מקווה שזה בסדר לשאול כאן.
הבת שלי בשבת באה אלי באמצע הבוקר וסיפרה לי שחברה טובה שלה סיפרה לה שאבא שלה מכניס משהו לאמא שלה בנרתיק וככה הם נולדו.( אמא שלה הסבירה לה, אני מכירה את האמא)
הבת שלי שאלה אם זה באמת והאם גם אנחנו עושים את זה.
את האמת שבגדול עדיין לא סיפרתי לה משהו בנושא אבל די הופתעתי.
אמרתי לה שנדבר מחר ואסביר לה.היא קיבלה את זה במיוחד שהיה רעש ברקע, היא כנראה רצתה לספר לי ולא לשכוח.)
עכשיו אתם נכנסות לתמונה,
התחברתי להסבר שפעם קראתי פה שאמא ואבא עושים חיבוק חזק וה' עוזר להם וכו..
את זה אני רוצה לדבר איתה אבל משהו בהסבר שחברה שלה הסבירה לה נשמע לי לא כל כך טוב וקצת קשה לקבל בגיל שלהם,
אשמח אם תוכלו לעזור לי לחשוב איך אני עונה לה על השאלות שהיא שאלה אותי
האם זה נכון והאם גם אתם עושים את זה( נראה לי שהשאלה השניה זה מה שכנראה קצת הטריד אותה).
הילדה בת 8 חכמה אבל בענינים האלו פחות נגענו עדיין.
מה שחשוב מאד שלא תשקרי להאור123456
קרה לה לי בדיוק אותו דבר עם הגדולה בגיך 9-10 והסברתי לה את הדברים בצורה הכח פשוטה ונכונה והיא קבלה את זה
לעומ י אמא אחרת הכחישה את העיניין והילדה הייתה מאד מבולבלת ולא אאמינה שאמא שלה משקרת לה כשכל הילדות באו ואמרו שהאמהות שלהם אישרו את הדברים
וזה יצר משבר אצון בינה לבין האמא שלה..
וואוי כמה טעויות כתיב 🤦‍♂️אור123456
בעיניי יש כאן הזדמנותקמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ד' בתמוז תשפ"ב 07:54
בס״ד

דבר ראשון, אני חושבת שהעובדה שהבת שלך ניגשה אלייך כדי לאמת את מה שהיא שמעה היא תעודת הוקרה לקשר הפתוח שביניכן 🧡. ילדים הם עם רגיש ויש בהחלט ילדים שהיו קולטים בחושיהם שלא מתאים לשאול את אבא ואמא ולא היו פונים אליהם כמו שהבת שלך עשתה.

אני חושבת שזה מעולה שאמרת שתעני לה מחר. לפעמים אנחנו צריכות זמן כדי לגבש תשובה, וזה בסדר גמור! עדיף לקחת את הזמן כדי לסדר מחשבות ולהתייעץ וככה להיות מסוגלת לענות בצורה בטוחה ורגועה יותר.

בעיניי, הגיל הצעיר של הבת שלך הוא יתרון! זה גיל שעדיין אין את המבוכה שיכולה להופיע בגיל ההתבגרות, מה שעשוי לאפשר לדבר על הדברים בצורה קלה יותר. אני באופן אישי ממש שמחה על כל שאלה כזאת שהילדים שלי שואלים אותי (גילאים דומים). בשבילי זאת הזדמנות שאני אוכל אסביר להם את הדברים, במקום שהם ישמעו ממקורות פחות אמינים. בנוסף, אני רואה את זה כבניית יסודות של שיח פתוח וכאפשרות שהם יתפסו אותי ככתובת לנושאים האלה גם בעתיד בע״ה.

לגבי הבת שלך, מכיוון שהיא כבר שמעה חלקי מידע מהחברה שלה, הייתי מתחילה מלשמוע מה בדיוק היא שמעה. בנחת. אם הכל נכון, אז מאשרת את הדברים ומוסיפה שאני שמחה שהיא פנתה אלי כדי לבדוק האם זה נכון. כי לפעמים ילדים יכולים גם לתת אינפורמציה שהיא חלקית או שגויה ושאני מעודדת אותה להמשיך לבדוק מידע מהסוג הזה איתי או עם אבא. במידה והדברים לא היו לגמרי מדויקים, הייתי מתקנת את מה שצריך לתקן.

לגבי לאיזו רזולוציה להיכנס, ההנחיה שקראתי בספר שעוסק בשיח על דברים כאלה עם הילדים שלנו (מחברת - יוכבד דבו, הספר באנגלית) היא ללכת לפי השאלות של הילדים. כי השאלות שלהן בעצם מבטאות מה מידת היכולת שלהם לקבל מידע מסוג הזה. השאלות שלהם הם כמו מדריך בשבילנו שמציין לנו עד לאיפה להיכנס.

לפי זה, רצוי להתחיל מתשובות כלליות (נניח, לשאלה ״איך התינוק מגיע לבטן שלך?״ אפשר לענות משהו כמו ״לאבות יש זרע ולאימהות יש ביציות. כשזרע פוגש ביצית והקב״ה רוצה שיהיה תינוק, אז מתחיל להתפתח תינוק בתוך הבטן״). יש מצב שתשובה כללית כזאת תתאים ליכולת הקיבולת של הילד ותספק את הילד. אם הוא שואל יותר, אפשר לענות בצורה שצת יותר מפורטת (נגיד אם הוא שואל ״אבל איך הזרע פוגש את הביצית?״ אפשר לענות ״דרך חיבוק מיוחד ששמור לזוגות הנשואים״). אולי זה יספק את הילד. אבל יתכן גם שהוא ישאל יותר, ואז זה אומר שהוא כנראה מוכן (מהחינה קוגניטיבית ומבחינת היכולת שלו לקבל אינפורמציה מפורטת יותר) לשמוע יותר. וכו׳ וכו׳.

[יש לי ילד בגילאים האלה שמאד פיקח והתחיל לשאול שאלות כאלה לפני כמה שנים כבר. בהתחלה תשובות כלליות סיפקו אותו. כל כמה חודשים, הוא היה חוזר לנושא ומברר עוד נקודה או עוד פרט. בסופו של דבר, משיחה לשיחה - שיחות שהיו פרוסות לאורך כמה שנים - היום הוא כבר יודע את ״הכל״ על איך באים ילדים לעולם].

מעבר להסברים הטכניים, מסכימה ואוהבת מאד לציין את העניין הזה שכדי שיהיה ילד, צריך שהקב״ה יתערב ויאפשר את זה 🙂

לגבי השאלה ״האם גם אתם עושים את זה?״ - יוכבד דבו הנ״ל אומרת שעדיף לדבוק בניסוח ״הורים / בני זוג עושים״. כשהבן שלי שאל אותי אם גם אנחנו עושים את זה, עניתי ״כל ההורים עושים את זה״ בחיוך. הוא שאל שוב וחזרתי על המשפט הזה כל פעם...

המון ברכה והצלחה!
החלטות טובות ושה׳ ישלח לך את המילים הנכונות 🧡
נהנתי לקרוא והחכמתי, תודה!norya
אבל יש לי שאלה- אני זוכרת את עצמי בתור ילדה / נערה, שמאוד רציתי לשאול ולהבין אבל התביישתי מההורים או מהמורה. הבנתי שלא אומרים לי הכל והנחתי שיש סיבה לכך וזה לא מתאים לשאול. נשארתי עם השאלות מהדהדות בראש ולא היה לי את מי לשאול... עד שהמידע הגיע אלי בדרכים אחרות.
אז איך נמנעים ממצב כזה? אם בעצם כל המידע שאנחנו נותנים הוא מהשאלות של הילד.
את שואלת שאלה ממש טובהקמה ש.
בס״ד

וגם אני שואלת אותה לעצמי...

לדוגמה, לעומת הסקרן שהזכרתי, יש לי ילדה, סקרנית גם היא, אבל שבגדול לא שאלה אותי עדיין שום שאלה על הנושא הספציפי הזה. בגיל 4 אחיה כבר ידע על המחזור החודשי (התחיל מחבילת פדים שראה פעם באקראי בבית והמשיך עם הרבה מאד שאלות מצידו). והיא מתקרבת לגיל שהחברות שלה יתחילו לדבר על זה, וד לא מזמן עדיין לא שאלה אותי שום דבר...

אז אני מנסה לחשוב איתך:

1. יכולים להיות מצבים שבהם ללכת רק ע״פ השאלות שלכם זה לא מספיק וכן עלינו ליזום דיבורים מסוימים. נגיד כשהבן שלי הלך פעם ראשונה לבריכה עם הכיתה שלו, יזמתי איתו שיחה על מוגנות בבריכה, בלי שהוא שאל שום דבר. באופן דומה גם בחרתי לשתף אותו (בלי ששאל) בסיפור של חיים ולדר.


2. בהמשך לזה, אפשר אולי ״לזרוע גרעינים לשאלות״, אם יש איזשהו נושא שאנחנו רוצים לפתוח אותו אבל היינו מעדיפים שהם ישאלו בעצמם. לדוגמה, לגבי הבת שלי והעניין של המחזור החודשי, יצא לי כמה פעמים להציע לה להתלוות אלי כשיצאתי לקניות ותכננתי לקנות אמצעי ספיגה. סתם ככה, כמו שלפעמים אני מזמינה אותה להצטרף לקנות משהו אחר כמו לחם או דברים במכולת. בפעם הראשונה (ואולי השנייה?) היא בכלל לא שמה לב למה שאני קונה. אבל בפעם האחרונה היא כן שאלה מה זה, והתחלתי לענות, על פי השאלות שלה. עוד משהו שעשיתי זה היה להניח במקום קצת בולט על הספרייה שלי ספר שמיועד לילדות על הנושא הזה, בתקווה שהיא תשים לב. אחרי כמה ימים היא אכן שמה לב ואמרתי לה שבהזדמנות נקרא את זה ביחד.


3. איך שאני מבינה את זה, חלק מההשתדלות שלנו זה ליצור *מיצע של פתיחות*, עוד הרבה לפני העניין של השאלות שלהם.

זה מתחיל לדוגמה בלקרוא את האיברים הצנועים בשמות ברורים, כדי שגם הם ידעו איך לקרוא למקומות האלה. (יש לי זכרון שכשהייתי בת 15 או 16 פתאום היה לי כאב חד באחד המקומות האלה, באמצע הרחוב. רציתי להסביר מה קורה לי להוריי שהיו איתי אבל לא היו לי מילים מתאימות לקרוא לאותו האיזור. הדבר היחיד שעלה על דעתי הייתה מילה ילדותית שהשתמשנו בה בבית כשהייתי קטנה ושלא הרגשתי שאני יכולה להשתמש בה באותה הסיטואציה. אני זוכרת את האירוע הזה כמצב של תקיעות מאד גדולה...).

זה ממשיך בלהשתדל מאד לא לכעוס או להתמלא ביקורת כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו.

ואז גם בלענות בפתיחות, כמה שניתן, אם שואלים אותנו שאלה
- על אקטואליה (חיים ולדר / מצעד הגאווה... ונראה לי גם בנושאים רגישים אחרים כמו פיגועים ואסונות חלילה וכו׳),
- על מילה ששמעו בבית הספר
- על מראה שראו ברחוב
- ולהבדיל על נושאים שעולים מלימודי קודש ושלפעמים נוטים פשוט לדלג עליהם...

***

מעבר לענות בפתיחות כשהם כן שואלים, אפשר גם לפרגן להם על עצם השאלה:

* זה יכול להיות פרגון בצורת מתן כבוד לאותו הנושא ולאותה השיחה. אצלי באופן אישי, כשיש שאלה מהסוג הזה, אני ״עוצרת את הכל״ ומתפנה להגיב לזה בנחת. ואם אני לא יכולה באותו הרגע, אז אומרת שבלי נדר נדבר על זה מחר / ביום X. וכשמגיע הזמן שנקבתי, יוזמת את המשך השיחה, כפי שהבטחתי.

* וזה יכול להיות בצורת מחמאה על עצם זה שהילד שואל כאלה שאלות טובות. ובלהגיד לו בסוף ״אני כל-כך שמחה שבאת לשאול אותי! אתה תמיד יכול לבוא לשאול אותי או את אבא שאלות כאלה, ובלי נדר נשתדל לענות לך״.


זה מה שעולה לי כרגע... מקווה שזה עוזר ❤️
תודה רבה על התשובה!norya
רעיונות ממש טובים ומרגיעים.
הילדים שלי עדיין יחסית קטנים (הגדול בן חמש) ובאופן כללי אנחנו משתדלים לפרגן להם על כל שאלה שהם שואלים, גם על דברים זניחים... וב"ה כיום אנחנו מדברים בפתיחות על כל נושא שעולה.
רק תמיד אני נתקעת בתגובה שלי כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו, מצד אחד לא להגזים ומצד שני כן להבהיר שזה לא בסדר...
תודה רבה על הפירוט, משמעותי לי מאוד. השאלות האלו מעסיקות אותי הרבה.
באהבה!קמה ש.

בס''ד

 

זה זכות לדעת שזה היה לך משמעותי, ב''ה...

 

אני ממש מבינה אותך לגבי כשהם מספרים על משהו לא טוב שהם עשו... גם לי אין מתכון קסם לגבי זה וגם אני מוצאת את עצמי לא פעם באותה הדילמה.

 

מה שמתגבש לי כרגע הוא שיש דברים שאפשר - ובמקרים רבים אפילו רצוי - לחנך עליהם אחר-כך, בנחת. דרך סיפור, דרך שיחה טובה כשהלב כבר רגוע, או דרך כל דבר יצירתי אחר. זה ממש משהו שאני מתחילה להבין ולהפנים בזמן האחרון (ושלמדתי מפה, מהפורום*) - שלא חייבים לחנך באותו רגע שמספרים לי משהו. אפשר לשים לעצמי 'פתק' בראש, ולחכות / ליצור הזדמנות מתאימה כדי להעלות את ההסתייגות שלנו. אני ממש רואה הרבה בחודשים האחרונים איך החינוך עובד הרבה יותר טוב דווקא כשיש ''מחיצה'' של זמן ושל הרגע בין האירוע (נגיד הילד שמדווח על משהו לא טוב שעשה) - לבין ההבהרה שאנחנו רוצים להבהיר לילד. 

 

אם חשוב ממש, אפשר תוך כדי שהילד מספר משהו לסמן בקצרה שמה שהוא עשה לא מתאים (''אוי, זה לא בסדר'' או מבט קצר כזה שאומר שזה לא תקין), אבל בלנסות לא לקלקל את השיתוף. כי השיתוף הזה, הוא הבסיס לכל-כך הרבה דברים סופר חשובים. ולכן צריך לשמור עליו כמה שרק מצליחים. (לרוב באמת יהיה בסדר להעלות שוב את הדברים בהזדמנות אחרת, ולשקף לילד את מה שאנחנו חושבות על האירוע שהוא דיווח. סביר שזה יעבוד יותר טוב אז, כי זה יהיה אחרי שאיפשרנו לאמוציות שמילאו אותנו להירגע).

 

[ושיהיה ברור שזה שאני לאחרונה מפנימה את זה יותר לא אומר שאני תמיד מצליחה לעשות את זה, כן? אבל אני עונה לעצמי שזה בסדר, העיקר שהכיוונון הכללי יהיה בכיוון הנכון. ובע''ה כבר נמשיך לגדול ולהתקדם...🙂].

 

 

* כבר תייגתי אותן אתמול בהריון ולידה לגבי זה בדיוק - נגמרו לי השמות, קופצת ותיתי2 🙏🏼

תודה רבה!!norya
איזה דברים חכמים. בע"ה אשתדל לאמץ.
מעריכה מאוד את ההשקעה בתשובה!
תודה על התיוג.קופצת
אני יכולה לספר מה בעלי עושה במצב כזה:

קודם כל הוא כ"כ מתפעל ומתרגש מהשיתוף של הילד. ואומר לו מפורשות: "אני כ"כ שמח שסיפרת לי את זה. מאוד בוגר מצידך לשתף, וכמה אומץ היית צריך בשביל זה! אני מעריך את זה מאוד!"
הוא ממש מתעכב דקות ארוכות על עצם זה שהילד פנה מעצמו לשתף ולספר חולשה שלו בכנות.

אח''כ הוא יושב להקשיב לו. רק להקשיב. (בחיי שאני פחות יש לי סבלנות כזאת😅). הוא לא מביע שום דעה אישית משלו, שום "אוי אוי". כלום.
הוא רק מקשיב.

ומשקף כל הזמן.
"אז אתה אומר שהיה לך מאוד משעמם בשיעור והרגשת שהזמן לא עובר?"
"אתה מתכוון שהרגשתי כ"כ עצבני ופגוע ולכן לא התאפקת והרבצת?"

אוקיי. אני מבין...


לכל התנהגות שלילית יש לילד מה להסביר ולאמר.
לאו דווקא צודק ונכון, אבל יש *תמיד* את הצד שלו.

ממה שאני רואה אצל בעלי - הוא מקשיב לצד שלהם, שואל שאלות על הפרטים כדי להבין את התמונה השלמה. משקף רגשות..

ורק אחרי שהבין בדיוק מה קרה שם.
וחשוב יותר - הילד מרגיש שהבינו אותו 100%.
(ושימי לב - עדיין לא קיבל מילת גערה אחת!)
רק אחרי זה מגיע השלב הבא:

"אז מה אתה אומר, אם משעמם לך זה בסדר להפריע בשיעור?"
הילד עונה ומתרץ וכן הלאה...

מאוד עובד עם שאלות ותשובות. להוציא מהילד את התובנות ולא להגיש לו אותן על מגש של כסף.

בד"כ שיחה כזאת נגמרת התובנות ומסקנות לחיים, גם הרבה מעבר לסיטואציה עצמה.
כלומר - הילד יודע שהשיעמום גורם לו להפריע. יודע שגם כשמשעמם אסור להפריע.
חשב ביחד איתך על דרכי פתרון.

וחוץ מזה - גם למד הרבה תובנות חשובות לחיים.

מקווה שהיה מובן.
שלא תטעו - אני ממש לא שם. לא להתפעל ממני..😅
וואו ממש מהמם!! התרגשתי לקרוא. אשריכם!פולשת לרגע**
איזה כיף שדיבר אליך🙂קופצת
גם אני רציתי להגיב לזה ושכחתי - איזה כישוריםקמה ש.
בס״ד

חינוכיים!!! ממש מעורר השראה! תודה שכתבת!
הוא באמת טוב בזה. כ"כ רוצה שיום אחד יפרושקופצת
את משנתו בספר/ בקורס..

הוא עושה דברים מדהימים סתם ככה מאינטואיציה וכי "ברור שככה עושים"...
ואני מסבירה לו כל היום שזה מיוחד שווה לימוד 😅
וואו!norya
פשוט מדהים.
תודה רבה רבה!
בכיף. בהצלחה.קופצתאחרונה
ואיזה מהממת את שככה את לומדת ושואלת!🙂❤️
וואי קמה! באת לי בדיוק בזמן!קופצת
הבת שלי, בת 10.5. בוגרת וחכמה.
לא התחילה התבגרות מינית בכלל.
והענין הוא - שהיא גם לא שואלת ונראה שבכלל לא מענין אותה...

רק כשאני יוזמת שיחה ( למשל על צמיחת השדיים) אז היא יכולה לשאול שאלה או שתיים וזהו.

ואני כ"כ מחכה שיענין אותה😅

היום היינו לבד בבוקר בבית. נסעתי איתה ליער הקרוב וישבנו יחד לדבר. וואלה, לא היתה אפילו בכיוון...

אני תוהה אם זה באמת עוד לא המקום שלה ולהניח לזה, או כן קצת "לדחוף" לכיוון... בכל אופן אוטוטו זה יהיה מדובר למשל בכיתה...

נזכרת עכשיו למשל בחבילת פסים שהיא ראתה בגיל צעיר יותר ושאלה מה זה. הסברתי לה באופן תואם גיל וזהו. עד היום לא שאלה שוב..
חבילת פדים*קופצת
ממש מבינה אותך!קמה ש.

בס''ד

 

אני חושבת שאת אלופה שאת מנסה, כמו עם הנסיעה הזאת ליער...

(נסיעה אם ובת ליער? מה זה החלום הזה? אשרייך, את אמא ממש מיוחדת! מנסה לחשוב איך לאמץ גם...)

 

אולי תנסי את אחד הטריקים שכתבתי בהודעה הקודמת? להניח חבילת פדים (או מה שאת משתמשת) / לקחת אותה לקניות של אמצעי ספיגה / להזמין ספר על זה...

 

אולי אפשר גם לשאול אותה דוך ''הי מותק, רציתי לדעת... בכיתה שלך כבר מדברים על המחזור החודשי?'' ולראות לאן זה מוביל אתכן...

 

הבת שלי יותר קטנה אבל אני נראה לי שהייתי מרגישה שהזמן דוחק קצת אם היינו מגיעות לגיל הזה והיא עדיין לא הייתה מקבלת שום אינפומציה ממני על הדברים האלה. עובדה שאני כבר הרגשתי שכדאי להתחיל לדבר על זה פה ושם...😅

 

החלטות טובות והמון סיעתא דשמייא!! 🧡🧡

תודה קמה על התשובה.קופצת
הפדים שלי גלויים תמיד. הרבה פעמים היא קונה/עוזרת לי לבחור.

קשה לי להאמין שמדובר משהו כזה משמעותי בכיתה והיא לא באה לשתף / לשאול.

חיזקת אותי לפנות אליה ישירות וזהו.
באמת כבר מתחיל להיות מאוחר....


תודה❤️
חזקי ואמצי, בהצלחה רבה!! 🥰קמה ש.
כתבת יפה וחשוב!אמא לאוצר❤
תודה! הלואי שאני אזכור את את כל מה שאני קוראת בפורום בנושאים האלה כשהם יהיו רלוונטים אלינו
תודה יקרה!קמה ש.
בס״ד

מאמינה דווקא שתזכרי ❤️

אני קראתי את הספר שהזכרתי לפני הרבה שנים, לפני שזה נהיה רלוונטי לילדים שלי...
הניק הזה מיועד לשימוש בהו''ל בלבדאין לי הסבר
תפני למנהלות לקבל הסיסמא של @אנונימית באהב"ה
תודה ששמת לב!לפניו ברננה!
אני לא שמתי לב 🤦🏼‍♀️
תודהאנונימית בהו"ל
לא שמתי לב לטעות.
ובגלל שזה לא ניק שמתאים אצטרך לעצור כאן
אבל רציתי להגיד תודה למי שהגיבה,
זה נתן לי חומר למחשבה וסידר לי את הדברים פחות או יותר
תודה למי שהגיבה!!
@קמה ש.
@אור123456
@רינת 23
אני חושבת שההסבר על החיבוק לא מתאים לגיל שלהרינת 23
היא כבר די גדולה וחברות שלה מדברות בפתיחות.
ההסבר על החיבוק ועזרה מה׳ מתאים לגיל הרבה יותר צעיר.

הייתי מרחיבה יותר על הקטע הביולוגי של זרע וביצית.
אולי אפשר להעזר בספר בנושא או שתחפשי בוטיוב סרטונים של הרב יוני לביא ותראי אותם לפני שאת מדברת איתה.
אגיד בקצרהתיתי2
אני בחרתי ללכת בגישה הכי פתוחה, ככה יצא לי
לספר בגיל 4.
מה הרעיון?
שבגיל הזה הילדים מקבלים את המידע כמידע מדעי, קונקרטי, הם פשוט יודעים איך באים ילדים לעולם. עוד אין מבוכה ואין הבנה רגשית/שכלית על משמעויות מעבר.
מצד שני, הם לא בגיל 6-7-8 שאז אם הילד לא לגמרי בשל, או מובך מדי, או נבהל, אז המידע מסעיר, מבלבל, מציף.
כשמספרים מוקדם, פותחים ערוץ שיח ישיר. לא מקבלים מידע משום מקום אחר. את המשמעויות הרגשיות והאינטימיות מבינים מאוחר יותר על גבי המידע הנכון.

בחלק מהמקרים אצלי בבית היו שאלות ישירות בגיל 4 ואז הכי קל פשוט לענות. בחלק מהמקרים אני עודדתי את השאלות כדי להגיע למידע. (נשאלו שאלות, בלי השאלה "איך הזרע מגיע לביצית").

אני חושבת שהתנאי ללספר מוקדם הוא, שאת כהורה בשלה לכך, מתייחסת לנושא בלי מבוכה אישית, מצליחה ללמד ולתווך את המידע כפי שהוא.

אין לי מידע לטווח ארוך האם עשיתי בשכל, או שלא, הילדים לא מספיק גדולים כדי להבין מהם האם היה נכון... לי היה יותר פשוט ופחות מביך, במקום להתחמק, לחשוש, לחכות לרגע המתאים, לחכות לשאלות, להתחכם עם השיחה במקום פשוט לתת תשובות כמו בכל נושא שיחה אחר, לחשוש מהשלכות רגשיות, להזהר לא להיות מובכת וכו'. כשיש כבר בסיס לשיחה מגיל מאוד צעיר, אני פחות מובכת.
לא הבנתידפני11
בגיל 4 את מספרת להם בדיוק מה קורה?
מה הכוונה בלי השאלה "איך הזרע מגיע לביצית"?
כןתיתי2
חלק שאלו כבר בגיל 4 איך הזרע מגיע לביצית (כי השאלה "איך נוצר תינוק" תמיד הופיעה... ההסבר היה העובדות הביולוגיות של זרע וביצית, לפעמים זה המשיך מיד לשאלה איך הזרע הגיע לביצית, לפעמים אני עודדתי "את/ה רוצה לדעת איך הזרע מגיע לביצית?" לא הכל ביום אחד. אחרי כמה פעמים שניתן הסבר על הריון.

המידע הוא מידע נטו. בלי "חיבוק מיוחד" ותיאורים נילווים. איך הזרע מגיע לביצית.
מנסה לשמור כאן על נקיות, מי שרוצה אמירה ספציפית, בפרטי.
מאד התחברתיקמה ש.
בס״ד

אשמח לקרוא את הפירוט שהזכרת, כמו שהצעת 🙂🙏🏻

(ניסיתי לשלוח בפרטי אבל אני לא בטוחה אם זה נשלח בגלל התקלה שיש בימים האחרונים...)
אשמח מאד לפירוט בפרטי..תודה!אמא לאוצר❤
גם אני אשמח!YNZS
שלחו לי הודעה בבקשה.. אני לא עוקבת אחרי מי ששלחתיתיתי2
את ההמלצה הזו לספר בגיל 4 שמעתי בקורס של שלומית הברון "מידע אמין על מין".
אפשר לגגל ולמצוא.
אני לא מתחברת לכל התכנים שלה, אבל את ההחלטה לספר בגיל צעיר לקחתי ממנה.

זה היה חלק מקורס שלם.
אפשר בבקשה בפרטי? בשיחה. המסרים לא עובדים.אורוש3
לא הבנתי למה את לא מפרטת בפורום?שואלת12
אם ההסבר סבבה לילד בן 4, אז הוא גםמסבבה לפורום
מה שמתאים לשיחה בארבע עיניים עם הילד שליתיתי2
לא בהכרח מתאים לצפיה של 7000 עיניים ציבוריות...

גם לילד שלי אני אומרת בעדינות שכמו שהאיברים פרטיים, גם המידע הזה הוא פרטי, ביני לבינו.
לחזק אותךהרקולסית

אני למדתי קורס (אצל חברה) שבו ההמלצה היתה לספר על זרע וביצית באזור גיל 4 (לא זוכרת בדיוק) ולאט לאט להוסיף מידע עד שבגיל 6-7 (שוב, בערך) מספרים הכל. גם אצלי הם עדיין קטנים אבל כל כך שמחה שעשיתי את זה לפני שזה מביך.

אני זוכרתנפש חיה.
חברה שלי בסביבות כיתה ד ה הייתה מדברת על זה מאד בחופשיות ובפשטות כזו
ואני הייתי מתכווצת מבושה
בעצמי לא יודעת למה
ווי שולחת לך חיבוקהרקולסית

לא יודעת אם זה יעודד אותך אבל יכול להיות שמה שהרגיש לך אי אז חופשי ופשוט היה כיסוי מסוג אחר לחוסר נוחות
בכל מקרה ממש מזדהה עם החוסר נוחות שלך.. אני גדלתי בבית שלא דיברו על דברים אז כל דיבור גרם לי לתחושה לא נוחה

למדתי את כל מה שצריך לא מהבית .... בדיעבד חבלנפש חיה.
אני למדתי מזה איך אני אנהג בעזרת ה עם ילדיי
גם אניהרקולסית

חוץ ממחזור שעל זה כן למדתי מאמא
עם הילדים שלי זה אחרת לגמרי. ברוך השם אלף פעמים

אני מצטרפת לשאלה ושואלת איך מסבירים לילדה בת 8רחלהקטנה
על המחזור. משום מה אצל הבת שלי זה נראלי יותר קשה מאשר כל הענין של איך באים ילדים לעולם.
היא ילדה רגישה מאד וחוששת מאד מדם... כל שן שנופלת ויורד דם זה סיפור... והיא די מלאה וכבר התחילו קצת לצמוח השדיים...אז קצת מלחיץ אותי שאני צכה ליזום שיחה ולא יודעת איך ... אשמח לתובנות!
תודה
מנסה לשחזר את השיחה שהייתה לנו לא מזמן (גיל דומה)קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ז' בתמוז תשפ"ב 23:37
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ז' בתמוז תשפ"ב 23:36
בס״ד

לקחתי אותה (בכוונה) לקנות תחתוניות.

- אמא, מה הולכים לקנות?
- תחתוניות
- מה זה?
- את זוכרת כשהיה לך כואב למטה ושמנו משחה ולא רצינו שזה ילכלך את התחתונים שלך אז הדבקנו תחתוניות? אז אותו דבר.
- אה. גם לך כואב עכשיו?
- לא, אני צריכה למשהו אחר.
- למה את צריכה?
- אני צריכה משהו שיגן על התחתונים בגלל משהו שנקרא ״המחזור החודשי״. שמעת על זה?
- לא
- את רוצה שאני אסביר לך?
- כן
- טוב אז פעם בחודש, לילדות גדולות ולנשים בוגרות יש קצת דם שיורד דרך הנרתיק.
- באיזה גיל?
- זה יכול להתחיל עוד סביב גיל 9 אבל לרוב זה מתחיל קצת יותר מאוחר, סביב 10-11, ואצל ילדות אחרות זה יכול להגיע גם סביב גילאים 14-15-16. עד גיל 50 בערך {מוודאה איתכן - זה נכון? עד סביב 50?}
- וגם בגיל שלי?
- לא, בדרך כלל זה מגיע קצת יותר מאוחר.
- אמא׳לה (פרצוף מופתע / בשוֹק / נרתע). ואחרי כמה רגעים - אני חושבת שכשזה יקרה לי אני אפחד שיש לי פצע.
- ואני חושבת שלא תחשבי את זה. את יודעת למה?
- [חושבת רגע ואז עונה קורנת מסיפוק] - כי הסברת לי!!!

לא הגענו הפעם ללמה זה קורה וכו׳

גם ילדה רגישה, ממש. אבל היה בסדר גמור ב״ה.

בהצלחה יקרה 💜💜
מקסימהנפש חיה.
תודה נפש 💕קמה ש.
מגורים ליד אשדודשירה-

היי אנחנו זוג פלוס 1


כרגע גרים ברעננה

בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.  

אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.

ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה 

לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרוםאחרונה

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.


ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)


אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.


מחפשת המלצהכל היופי

לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.

כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו


תודה מראש ❤️ 

בתל אביב עוזר לך?מתואמת

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

כן, עוזרכל היופי

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.

גילאי 12-18


תודה רבה רבה 

כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה? 
חיסכוןמדברה כעדן.

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)


בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור . 
זה באמת הוצאה ממש גדולהgggאחרונה

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

 

אשמח לעזרתכן בתכנון בת מצווהחולמת להצליח
עבר עריכה על ידי חולמת להצליח בתאריך כ"ז באייר תשפ"ו 18:34

התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.

מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)

בינתיים סגרתי אולם ב1900

המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,

התיכנון גם קייטרינג,

צלם/ צלמת,

דיג'יי,

קייטרינג

איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,

בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.

כמה כל דבר עולה בערך?

קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
בשרי, הגיוני שיעלה בערך 7000?חולמת להצליח
ואי זה לא ערך לילפניו ברננה!

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.


בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.


דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.


וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.



*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

בדקתי לך.לפניו ברננה!

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

מאיפה הקייטרינג שלקחת? אשמח לפרטיםחולמת להצליח
כן. לנו לקחו לברית 70 שקלים, כולל חד"פ, לחמניותיעל מהדרום

לק"י


ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.


מזל טוב!!

כותבת מה שאני מכירה-עוד מעט פסח

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

לדעתי אפשר לוותר פה על הרבה דברים...מתואמת

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.


מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.


יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

אלו המחיריםאר

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך


השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

לחשוב ולתעדףמדברה כעדן.אחרונה

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים


דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק


תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה


צלמת- מתחילה...


זרקתי מה שאני יודעת שעושים


יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.


אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל

אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.

אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.

תודה רבה 🙏

'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה 
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה 
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.
מזכרת לאירועאבןישראל

מחפשים רעיון למזכרת לבת מצוה

משהו סמלי / פשוט

לא ברכת המזון או מזמור לתודה

תודה🙏

מגנט עם משפט השראה שהבת אוהבת/קשור לדרשהלפניו ברננה!

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.


סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

מהמםאבןישראל
תודה על הרעיון🙏
כלי קטן להנחת גפרורים להדלקת נרותעל הנס

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

קש שעל המיטהאבןישראל

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אם את רוצה לכתוב חודשרק טוב!אחרונה
יוכלו אולי לחפש לך רעיונות מתאימים.

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

מצטרפת!חזקה בעורףאחרונה
הילדים שלי ממש נהנים לשמוע אותו! הוא מספר ממש מרתק!
אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

בספוטיאנוני.מית

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.

אולי יעניין אותך