הבן שלי קם עם חןם 39.6, כבר אתמול היה לא רגוע בכלל ולא הבנתי מה יש לו.
אין לי כח שוב לשמוע מחמותי והגיסות שלי ש"מה יש לילדים שלך הם כל היום חולים?" ולהרגיש אשמה כאילו אני לא מטפלת בהם מספיק טוב
ואין לי כח שהקטן גם ידבק במה שזה לא יהיה
ואין לי כח שוב לילדים חולים ולא רגועים
מיציתי.
אחכה שתפתח המרפאה ואתקשר




