כמה כסף זה יוצא בחודש מה שהיא רוצה להוציא?

לא אמור לחנך אותה

אם לך נגרם אושר מפסנתר ולה מאוכל, זה זכותה בדיוק כמו שזה זכותך

וזה לא משנה אם האושר רגעי או קבוע.

בנישואין לא כל דבר זה הגיון או צודק ולא צודק. אנחנו גם אמורים להנות בחיים ולא כל דבר לחשב, מה יוצא לנו מזה, במיוחד שהיא לא פזרנית.

באמת תגובה לא רגילה

הם לדוגמא לא מבינים ציניות, ולא יודעים איך להתייחס אליה

וזו בדיוק היתה התגובה של @די שרוט, הוא ענה בציניות ולא ידעת איך להגיב לזה

נקרעתי מצחוק

אם זה היה אוכל, היא היתה יוצאת לבד או מזמינה הביתה

זה כל החוויה, האוכל, היציאה, ההתארגנות, החברות, הפטפוט וכו', זו חוויה שלימה שנצרבת ונאספת עם עוד חוויות

עוד שנים היא תזכור שיצאה עם חברות והיה כיף, היא לא תזכור את הסטייק או הקינוח שאכלה.

זה כמו שלא תצא עם הילדים לטיול ,כי זה לא חוויה לאורך זמן, ועדיף לשבת במזגן במקום לבזבז כסף על דלק, 

כי זה החוויה במלואה, זה לא רק הטיול, וזה אפילו נמשך להרבה יותר זמן מפסנתר

מפסנתר נהנים רק כשמנגנים, אתה לא נזכר בזמנים שניגנת ואיך נהנת, בעיניי פסנתר זו הנאה רגעית, הרבה יותר ממסעדה עם חברות. וגם תופס המון מקום בבית

אמרת שתגובה רציונלית גורמת לך להתחבר ותגובה מתפרצת לא מובנת לך ולא מתחברת לך.

אבל מה לעשות, שזה שרשור כל כך מעצבן, מקומם, ואפילו קצת מרתיח.

בכלל לא האישיו כאן לכמה זמן תשאר ההנאה מהאוכל (וכמה זמן היא תהיה עצובה אם לא תספק לה את זה)

הנושא כאן הוא שליטה!!! עצם זה שאתה כבן אדם נפרד פותח שרשור ובו אנשים צריכים לשכנע אותך למה הצורך של אשתך באוכל הוא לגיטימי ולא חומרי ורע- זה רק מעיד עד כמה אתה שולט עליה.

היא בן אדם נפרד וזכותה להנות מכל דבר בעולם (כל עוד זה לא פוגע באחרים או מבזבז הרבה כסף), למה אתה חושב שאנחנו צריכים לשכנע אותך שלאהוב אוכל זה לגיטימי? מה קשור אליך ההנאות של אשתך- זה שלה! שלה! שלה!

סליחה שאני כל כך כועסת- אבל זה ממש מקומם אותי

הוא כתב פה בשרשור, שככה ראה בבית הוריו, שהאבא אחראי על הכסף, 

ולכן זה נראה לו טבעי להיכנס לנעליים הללו, מה שמפחיד אותו זה מה שקרה לאימו אחרי מות האבא

שהאמא לא ידעה להתנהל ולכן הוא רוצה לשנות.

מעניין אם התייעץ עם אשתו על רצונו לעבור לעבודה פחות מכניסה, כפי שרשם

לצערי לא מגיעה לקרוא את התגובות כאן כרגע מפאת חוסר בזמן,

אבל בהחלט חשוב מאוד לשים לב כולנו לניסוח שלנו שלא יהיה פוגעני וכדומה.

ישר כוח @בארץ אהבתי יקרה על הרגישות וחשיבות הדברים שכתבת!

קיבלנו דיווח על הודעה מסוימת והיא נמחקה,

אם יש עוד הודעות שפספסנו - נשמח לקבל דיווח ספציפי, כיוון שבצורה הזו אפשר להתייחס לכל הודעה בעייתית נקודתית גם בזמן שאין כ"כ פנאי לקרוא את כל התגובות לעומק.

@שםאנונימי אם תרצה לדווח על הודעות מסוימות, או לנעול את השרשור הנ"ל שלך או למחוק את השרשור הנ"ל שלך אנא כתוב לי - כאן או במסר 🙏

ונא לשים לב כל יושבי הפורום היקרים לשמור על הכללים ולא לרדת לפסים אישיים או פוגעניים בהודעות 🙏

כבר בפתיחת ההודעה שלך ניכרת תחושת התנשאות סמויה.

אתה מתאר את עצמך כאחד שמוציא כספים על דברים שווים, על דברים *נכונים*
ואת אשתך כמי שמוציאה כסף על הנאות שטחיות.

אתה בחור אחראי, המבוגר האחראי אפילו, 

אתה בחור שיודע להעריך דברים ואת שוויים האמיתי,

אתה אחד כזה שלא מתפתה להבלים,

ואתה גם יודע להתנהל היטב עם כספים ומחושב.

והיא?

היא אישה שנהנית מדברים זולים, שטחיים שמתכלים במהירות

היא אישה חסרת ביטחון שחייבת מישהו שיראה לה את הדרך

היא אישה שלא יודעת איך להתנהל טוב בעולם

היא אישה שאומנם יש בה דברים טובים, אבל מה הדברים הטובים שלה? שהיא מרוויחה כסף ושהיא לא מוציאה אותו על שופינג וכאלה...

האאאא...

אתה לומד ממנה משהו?

מה למדת ממנה במהלך הנישואים שלכם?

מה אתה יכול לקבל ממנה?

במה היא *עולה עליך*?

מה אתה מעריך בה באמת ובתמים??

עזוב, אתה לא איש רגשי. סבבה. אתה לא תשחרר רק כי אמרו לך. סבבה. אל תשחרר.

אבל תבין ברציונאל שאתם בתוך מערכת שבה *אתה תמיד נהנה מיתרון של גבר ש'יודע'* והיא... היא אישה שבעלה בקושי מעריך אותה.

הוא גם לא מתלהב ממנה.

ובכלל, נראה לו לפעמים שהיא כמו ילדה שזקוקה להדרכה.

כמה זה מכאיב.

הלוואי שהמילים האלו יחדרו את ההגנות שלך, שבגללן אתה הולך עם תחושה שאתה צודק וחכם ושאין לך מה ללמוד ממנה בכלל.

תתחיל מלהיות עניו.

להפנות את אור הזרקורים אל אשתך. להתעניין בה באמת. 

להיות הקרקע הבטוחה בשבילה (כן, קרקע) כדי שהיא תצמח ותעוף על עצמה.

להיות הגבר שלא מפחד שאשתו תתעלה עליו.

כנראה שבכוונה לקח אישה שהיא "פחות". כדי שלא תהיה לך שום בעיה להרגיש כמה אתה יותר ממנה.

וזה נובע מתחושת ערך עצמי מעורער.

גבר שמעריך את אשתו באמת אומר לה- את מפחדת מכסף? אל תפחדי. תטעי ואני אהיה שם בשבילך.

גבר שמעריך את אשתו באמת אומר לה- את רוצה להוציא? תעשי כפי שיקול דעתך. אני סומך על חוכמתך שתדעי לנהל את הכסף כמו שצריך.

גבר שמעריך את אשתו באמת אומר לה- מה אפשר לעזור לך? איך אני יכול לשמח אותך?

ככל שתהיה מתגונן יותר וצודק יותר ובעל השליטה יותר

ואשתך תהיה האשמה, הילדותית, המחפשת אישור וחסרת השליטה-

היחסים ביניכם יהיו דומים יותר ויותר לאבא ובת.

אתה במו ידיך תיצור לך בת זוג ילדותית עם אפס ביטחון

ואחר כך תבוא לפה להתלונן למה אתה לא מעריך אותה.

אתה לא מעריך אותה כי זה שהיא "פחות" משרת אצלך צורך בסיסי וחשוב.

אתה תורם ליחסי הכוחות המשונים האלו יותר ממה שאתה חושב. 

אפתח ואומר כי ממש ניכר ש*כל כוונתם של הכותבים היקרים כאן היא אך ורק לטובתך ולמען כל המשפחה שלך*

גם אם ישנם דברים שנאמרים בחריפות - זה כדי להעביר את העניין שאכפת לאנשים ממך וממשפחתך לכן הם כותבים מתוך ליבם ממש...

הדבר הראשון שעלה לי כשקראתי אותך היה:

hold your horses!

רגע אחד.

צריך להבין מה קורה כאן.

ואני חושבת שהמקום להבין את זה בצורה נכונה הוא לא כאן ע"ג הפורום. עד כמה שאכפת לאנשים ממך ועד כמה שאפשר לכתוב המון - אני מרגישה שאתה, אתם זקוקים למישהו בעולם האמיתי שיבין את כל התמונה הכוללת, שכוללת היכרות עם "שם אנונימי" לעומק, ומי הוא ומה הוא, וכוללת היכרות מעמיקה עם אשתך ומי היא ומה היא, וכוללת היכרות מעמיקה על הזוגיות שלכם ועל הדינמיקות שהתקבעו, וכמובן כוללת היכרות של הצד השני (אשתך) כתגובה לכל אותן דינמיקות שמאוד חסרה כאן, ובעיקר לפעול "בלייב" - לשמוע אתכם, ולראות מהשטח ממש ובצורה יסודית ועמוקה מה קורה כאן כדי באמת להצליח לייעץ ולכוון נכון למצב הספציפי שלכם.

כל דבר אחר יהיה מאוד חסר מן השורש בעיניי.

ואחרי ההקדמה הסופר-חשובה הזו, רוצה לכתוב כמה דברים שעלו לי (ומדגישה שוב, *לא* במקום התייעצות בעולם האמיתי בשום אופן, כי *רק* דבר כזה בעיניי יכול באמת לקדם אותך בצורה הכי נכונה ומתאימה לכם):

א. כתבת שהתפיסה שלך לגבי הנאה היא תפיסה שאומרת שאפשר להינות ממשהו כל עוד הוא לטווח ארוך ומתמשך או שזו לא הנאה חומרית אלא הנאה מהתנדבות או עזרה לאחר וכדומה.

אלו דברים יפים ונכונים לך.

אבל לא רק חשוב, אלא קריטי, להבין שלא כל האנשים הם אתה.

ולא כולם בנויים כך.

ויש אנשים ונשים רבים ורבות שנהנים מדברים אחרים.

ומותר להם.

הם - הם.

בדיוק כמו שאתה - אתה.

(איך אומר המשפט? "אם אני אני כי אתה אתה אז אני לא אני וכו'...")

אני חושבת שזו הנקודה הראשונה שצריכה להיות ברורה *אצלך* בראש במקרה הזה.

ממש לעבוד על התפיסה הזו שיש אצלך ולראות איך אתה משנה אותה לטובת המשפחה שלך כולה.

ואפשר בהחלט לעבוד על תפיסות או אמונות מגבילות, ולשחרר אותן.

כאן נראה שחשוב מאוד לעשות את העבודה הזו ולשחרר את התפיסה שאומרת לך שאשתך צריכה להיות כמוך.

כמוך במחשבות על מה ואיך נכון וראוי להוציא כספים ומה לא

וכמוך בעוד עניינים אחרים.

היא לא. היא צריכה להיות - היא.

ואם משמח אותה לקנות לעצמה אוכל טעים - איזה יופי!

איזו אישה נפלאה שמחוברת לעצמה ויודעת מה משמח אותה!

ולא, היא ממש לא מפונקת, ולא מפוזרת, ולא בזבזנית ולא כל דבר שלילי אחר.

אלא היא, בכנות, נשמעת אישה מדהימה!

אישה עם כנות גדולה

עם יושר

עם אמת

עם קשיבות לעצמה

עם חיבור לעצמה

עם חיבור להנאות החיים הנפלאות שהקב"ה בכבודו ובעצמו ברא לנו

עם חסכנות אדירה! (כן, לא התבלבלתי, חסכנות אדירה! 100 ש"ח בחודש זה פשוט כלום של הכלום. אם היית שומע כמה כסף נשים אחרות וגברים אחרים מוציאים.... זה אפילו לא בר השוואה! אתה מכיר רק אתכם לכן זה אולי נראה לך הרבה, אבל ממבט רחב על מאות זוגות והתנהלויות, כולל אני עצמי - 100 ש"ח זה אפילו לא עשירית ממה שאנשים מוציאים בהרבה פעמים!)

והקב"ה בכבודו ובעצמו

התורה עצמה

היהדות עצמה

מנחה אותנו להיות יהודים ולא נוצרים.

התפיסה שאומרת שהחומר הוא נוראי ולהתרחק ממנו כמו מאש - היא תפיסה נוצרית ולא יהודית!

ביהדות אנחנו מקדשים את החומר!

מעלים אותו!

גוף ונפש יחד

איך קוראים לברכות? ברכות *הנהנין*

כ"כ למה?

כי נהנים מהן!

נהנים מאוכל טוב שעליו מברכים! זו מצווה!

נהנים מריח טוב שאותו מריחים! זו מצווה!

נהנים ממראות יפים כמו אילנות וכו' ומברכים עליהם כי זו מצווה!

יום הכיפורים, יום כ"כ קדוש ביהדות, הוא רק כ-פורים - הוא רק במדרגה של כמו פורים,

פורים במדרגה עליונה יותר!

כן כן, דווקא ע"י המשתה, השמחה, החומר, ועוד חומר, ועוד השתכרות עד שלא יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי - זו הדרגה הכי נעלה להתקרב לקב"ה!!!

בקודש הקודשים, בבית המקדש, המקום הכי קדוש לעם ישראל - מה יש שם בתוך תוך קודש הקודשים? יש שם דמות של כרובים של זכר ונקבה מעורים זה בזה! יש שם איש ואישתו בחיי אישות! וזו דרגה של קודש הקודשים!

איך אומר שלמה המלך החכם באדם? כל השירים קודש ושיר השירים קודש הקודשים!

מה יש שם בשיר השירים?

יש שם השוואה של אהבת הקב"ה לכנסת ישראל לאהבת גבר לאישה במובן הכי אירוטי שלה! ושלמה המלך אומר לנו - זה קודש הקודשים!

המראות הצובאות, שהקב"ה אומר למשה רבינו: קח אותן כי אלה חביבות עליי במיוחד, אותן המראות ששימשו את נשות ישראל במצרים כדי לפתות את בעליהן ואז היו יחד ופרו ורבו במאוד מאוד... אותן מראות הקב"ה מורה למשה לקחת אותן ולבנות מהן את הכיור, הכיור שהכהן הגדול נוטל ידיו להיטהר לפני שנכנס לקודש הקודשים!

ביהדות הכהן הגדול חייב להיות נשוי לאישה! אדם שאין לו אישה ביהדות שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא שלום ואפילו לא נקרא אדם!

רק בנצרות הכומר שלהבדיל אלף אלפי הבדלות הוא כאילו המורם וה"קדוש" אצלם - הוא אסור לו לשאת אישה כי בשבילם אישה זה חטא וכל החומר זה חטא,

אבל לא ביהדות איש יקר! לא!

ביהדות זה להיפך!

הקב"ה מצווה עלינו להינות!

"עתיד אדם ליתן דין על שלא נהנה מהעולם אפילו מאיזה פרי חדש שלא אכל!!! עד כדי כך

אנו מצווין לשמוח

להינות

לקדש את החומר

להתחבר לגוף ולנפש גם יחד

לעבוד את השם יתברך מתוך האנושיות שלנו, מתוך החומר שלנו,

בבשר, ביין, בדגים, בשבת, בחגים, המון מהמצוות כל כך כל כך נוגעות בעולם החומר!

אז אולי דווקא אשתך היא היא זו שיותר מחוברת לעבודת השם?

אולי דווקא אשתך שכן, דואגת לעצמה בהנאה עצמית כמו שאמרת ומתענגת במה שעושה לה טוב - אולי היא הצודקה כי אדם שטוב לו והוא מלא ושמח - יכול גם להעניק לאחרים הרבה הרבה הרבה יותר! *כי* הוא שמח ומלא ומסופק וטוב לו - אז במילא גם הנתינה מתרחבת לכל המעגלים, לבית, לילדים ולעולם כולו. ואדם שלא מלא *בעצמו* - גם הנתינה שלו תפחת! אז אפילו במושגים של תועלת היא ממש צודקת כי התועלת והרווח מאישה שמרגישה טוב עם עצמה ודואגת לשמח את עצמה ולעשות מה שעושה לה טוב - זה *באמת* טוב לעולם כולו ולא רק כביטוי אלא כהשפעה ישירה ממש על כמות וטווח הנתינה שגדלה כך!

לכן אולי במקום להרגיש שהיא טועה אתה יכול ללמוד ולהתברך מהשוני הזה במאוד מאוד?

אולי אדם שנהנה מהחומר הוא ממש עושה מצווה של הנאה?

של שמחה

של ברכות לפני ואחרי

של הגוף שמתענג ושמח ומתוך כך יכול להודות ולברך את הקב"ה ולשמוח ולהתענג גם על השם יתברך?

------------------

ב. נושא נוסף וחשוב מאוד הוא ההוצאה הכספית עצמה ואיך היא מתנהלת:

בעיניי חשוב מאוד שתהיה לאשתך עצמאות בפן הכספי. גם אם זה בא ממנה כמו שאמרת.

אז לא לעבור מקיצוניות לקיצוניות בבת אחת, אבל בהחלט לעשות שם עבודה.

זה טוב ובריא גם בשבילה.

התלות הזו בכסף בך לא טובה.

לא מהצד שלך

ולא מהצד שלה.

לא מהצד שלך שאתה הופך להיות גורם כאילו כמו אבא שמאפשר

ולא מהצד שלה שהיא הופכת להיות תלותית.

זו דינמיקה שצריך לראות איך לשנות שתהיה בריאה ומאוזנת יותר.

אפילו אם תחליטו כל חודש שיש 500 ש"ח לאשתך במזומן - הויא תוציא את זה בעצמה זו כבר התחלה מעולה!

אבל גם שכל ההחלטה שלה על מה ואיך להוציא צריכה לעבור דרכך כי אתה מעביר לה בביט, וכל פעם כזו היא תלויה בך, זה לא טוב.

שתצא עם חברות ותשלם בשטר של 100 שיש אצלה בארנק. לפחות זה.

למה שיעבור דרכך?

ובכלל בנושא הזה מאוד מאוד חוזרת להקדמה - כדאי מאוד להגיע לאדם אמיתי שיכיר אתכם לעומק ויבין לעומק ויוכל לכוון גם אותך אישית וגם אותה אישית וגם אתכם כזוג בעיניין הזה.

יכולים להיות כאן כ"כ הרבה דברים והסתעפויות גם זוגיות וגם אישיות שזה פשוט חובה להכיר לעומק באמת...

--------------------

ג. כתבת שאתה נהנה מפסנתר ומהתנדבויות, אז מעולה, ושוב, להבין שאשתך נהנית מאוכל טעים. וזה מעולה.

ואין כאן הפרדה כמו שעשית שמשהו לטווח ארוך ומשהו לטווח קצר, כי המטרה כאן היא ההנאה. תחושת הסיפוק. השמחה. הכיף. העונג.

וכל אחד מכם בנוי ומחווט שונה כדי להגיע לאותה תחושה.

אתה דרך טווח ארוך והתנדבות וכדומה

ואשתך דרך עונג וכיף וחיבור לעצמה ולמה שעושה לה טוב (וזה בריא מאוד מאוד!)

תחשוב על זה כך. שזו המטרה.

מטרת העל שלנו.

איפה אתה רוצה להיות עוד 10 שנים?

עוד 20 שנים?

אתה רוצה לראות משפחה מאושרת ושמחה עם הורים אוהבים וילדים מאושרים?

אז מה הדרך ***למטרה הזו***

שאשתך תהיה שמחה

שאתה תהיה שמח

שתרבה האהבה ביניכם

זו ה-דרך. 

רוצה לשתף אותך שפגשתי בעבר כמה זוגות שלצערי המטרה הזו אצלם לא עבדה להם.

היה שם בלבול כזה גדול בין מה עיקר לבין מה טפל שלא עזר כלום והקיבעון המחשבתי הזה פשוט הפיל להם את הזוגיות והמשפחה.

הגבר שרצה לחסוך לבית משלהם, ועבד כמו חמור והרוויח סכום מטורף כל חודש, האישה שעבדה גם היא קשה והרוויחה גם היא המון, היה להם רק תינוק אחד והרווח שהיה להם כל חודש היה מטורף, ועדיין האיש החליט שלא מוציאים חוץ מהמינימום של המינימום, והאישה הרגישה כל כך חנוקה, ואמרה לו, ולא עזר, ואמרה לו, ולא עזר, ובסוף אחרי שנתיים הם התגרשו.

ומה האיש הזה הרוויח בזה?

הוא חסך כל החיים שלו בשביל בית.

בשביל 4 קירות.

ומי יאכלס עכשיו את ה4 קירות האלה?

גם אם הוא הגיע ל6 מיליון ש"ח וקנה את הבית הכי מפואר וענק שיש - מה אז?

מי יגור בכל הפאר הזה?

אין. הזוגיות שלהם התפרקה. 

הוא צריך עכשיו להוציא כפול ומכופל על עורכי דין, על מזונות, על הוצאות של 2 בתים עכשיו ולא אחד וכל הכאב ראש שיש בפרידה ועוד צורמת כמו שהייתה להם...

אם היה משכיל להבין שהמטרה לגור באותו בית מפואר שהוא חוסך היא מטרה משנית למי יאכלס בפועל את הבית הזה, באיזה זוג אוהב ושמח יגור שם - אז המיקוד היה שונה לגמרי.

אז אשתך רצתה לקנות לעצמה בגדים, ויש כסף, אז לא היה אומר לה לא. לא היה נותן לה להרגיש שהיא חנוקה כלכלית.

אז אשתך הייתה רוצה לקנות לעצמה עוד פריט או אוכל או כל דבר אחר - וזה היה ממלא אותה ועושה אותה שמחה - אז שתעוף על זה! שתשמח! כמה שאישה יותר שמחה כך גם השפע של הפרנסה זורם לבית! בזכות השמחה הזו שלה!

מה עשינו בזה עם חסכנו עוד ועוד ועוד ועוד כסף ובסוף יש בבית שני אנשים חמוצים? או אישה חמוצה? או זוגיות רעועה חלילה? או פרידה חלילה?

לא עשינו בזה כלום.

לכן המבט צריך להיות על מטרת העל הזו שלך.

על לקנות בכסף הזה אושר, שמחה, ואהבה, שלום בית, כבוד הדדי, ראייה של האחר, הרגשה טובה של האחר.

*זו* ההתנדבות הכי גדולה שלך!

אתה נשמע אדם כזה טוב וערכי, מחפש איפה אפשר לעזור ולהתנדב -

ובכן - הסתכל הכי הכי קרוב אליך - בבית שלך. באשתך. היא הכי קרובה אליך.

כל חיוך שלה

כל שמחה שלה

כל הרגשה שאתה נותן לה שהיא טובה

שהיא מוערכת

שהיא שווה

שהיא הכי יקרה לך בעולם

שאתה הכי מעריך אותה ואת מי שהיא ואת הדרך שלה

זו ההתנדבות הכי הכי גדולה שתוכל לעשות בחיים|!|

זו המצווה הכי גדולה

אל תחפש רחוק

יש לך הכל הכל מתחת לאף.

אשה מדהימה מדהימה

רק תעריך אותה ותאהב אותה. בדיוק בדיוק כמו שהיא.

תאמין לי גם בעולם הזה וגם בעולם הבא אתה תרוויח מזה כל כך כל כך הרבה...

וגם הילד המתוק שלכם

וכל המשפחה בכללה

וכל העולם.

ככה.

בדרך הזו.

שמתחילים מהבית פנימה.

ש"עניי עירך קודמים" מה שנקרא.

ש"ואהבת לרעך כמוך" והכי חזק אצל האישה שלך - ואהבת לרעייתך כמוך!

של הקב"ה מוחק חלילה את שמו מעל פני המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו!

של לתת לאור של הפנים היפות שלה לזרוח - איזה חסד עצום זה! אין ולא תהיה לך התנדבות יותר גדולה מזו!

אז תראה *אותה*

תראה אותה.

תראה את אשתך איש יקר.

איך שהיא.

בלי לשנות ובלי לרצות שהיא תשתנה.

פשוט תראה מה משמח אותה.

כמו שהיא רואה אותך ומה משמח אותך.

אותך משמח התנדבות, פסנתר, דברים שנשארים לאורך זמן, חלום שמתגשם שאפילו אתה מתכנן לעזוב עבודה מכניסה ולעבור לעבודה שמכניסה הרבה פחות (!) רק כדי להגשים את החלום הזה. והיא - איתך!

היא רואה אותך.

תראה גם אתה אותה.

*זה* השלום בית שלך ממש!

זה, לא רק אם הזמנתם אוכל ביחד, לא! אלא זה העיקר של העיקר עצמו - שתיתן לה להרגיש שאתה רואה אותה. שתזמין כמה אוכל לעצמה שהיא רוצה, זה מה שגורם לךך שמחה אשתי? עופי על זה! אני איתך! ואיזה כיף לראות את החיוך היפה הזה שלך!

עם הרגשה כזו יהיה לך את השלום בית הכי גדול שיש, הרבה יותר מאשר תקציבו סכום זה או אחר לאכול ביחד אבל אשתך תרגיש בלב שלה כזה חמוץ כי בעלה לא מעריך אותה או מתקמצן עליה כפי שאמרת שהיא אמרה לך. זה נוראי ללחיות בהרגשה כזו.

אם היא תרגיש שבעלה איתה יד ביד, ורוצה באמת בשמחתה, ורוצה באמת בשמחה הזו בלי תנאים והגבלות אלא פשוט בכיף לראות אותה שמחה ממה שמשמח אותה, מקבל אותה כפי שהיא באמת - אז השפע גם של שלום הבית, גם של השמחה שלה, גם של יציבות ושמחת המשפחה כולה ואפילו גם של הפרנסה יפתח עוד ועוד ב"ה.

ודווקא הראייה שלה כאן על כל שלום הבית היא היא ראייה של טווח ארוך. כי בראייה כזו אתם תגיעו ב"ה למטרת העל גם בעוד 30 שנה בבית שמח ומאושר של כל המשפחה היקרה והנפלאה שאתם בונים ותבנו יחד! זה הכי להסתכל לטווח ארוך (וגם קצר! שניהם יחד!) שיש

רוצה לכתוב עוד כ"כ הרבה אבל בינתיים שולחת...

מאחלת לך, לכם, הצלחה רבה מכל הלב בכל

כי נשמע שאתה מסתכל על כל מה שכתבו לך בראיה מאד מצומצמת ונקודתית ועדיין לא הבנת שהבעיה היא כאן היא הרבה יותר קשה!

לא חושבת שאפשר לייעץ כאן בפורום, אתה באמת זקוק למשהו מבחוץ שיעשה לכם סדר.

ואשתך אלופה אלופה!

לא אלופה, נשלטת.

ומעיזה מדי פעם להוציא את הראש מחוץ למים ולהגיד "די חלאס" (אבל רק לעיתים רחוקות...)

אם אתה בסופר ובא לך פסק זמן, אתה מודיע לה שאתה קונה??

אני בוכהההההההההה

גם לי זה מאד מתחבר לשרשור הקודם שפירסמת, על בדיקת מי שפיר.

נשמע שאתה מתייחס לאשתך כאילו אין לה שכל ויכולת חשיבה רציונלית, ולכן אתה חייב לערוך את כל השיקולים במוח שלך ולהגיש לה את המסקנה והשורה התחתונה שהיא האמת המזוקקת שאליה הגעת, בלי לערב אותה.

כאילו אשתך היא גולם שלא מסוגלת לחשוב בעצמה עד כמה היא מפחדת מבדיקת מי שפיר, להתייעץ עם חברות כמה זה כואב, להבין כמה העלות תשפיע על המצב הכלכלי שלכם ושאר השיקולים וכך להגיע למסקנה הגיונית שמתאימה לה (ולכם).

יכול להיות שאשתך היא גולם, פעם בדור נולדת גולם. אבל אם היא לא, אתה פשוט עושה לה עוול בלתי יסולח בזה שאתה משמר את המצב כמו שהוא.

אני מבינה שזה כרגע נוח לשניכם, אני לא עיוורת לנוחות הזאת. זה באמת נוח שיש בעל שעוזר עם הכסף ואת לא צריכה לחשוב או להתעסק בדברים מסובכים. אבל זה לאט לאט מנוון. וכשהילדים יגדלו בעז"ה, זה עלול להשפיע מאד לרעה על רמת ההערכה שלהם לאמא שלהם, שלא מסוגלת להעביר כסף בביט או להחליט לבד לאיזה רופא ללכת. שתלויה כל כך בבעלה ולא מתנהלת בעולם כבן אדם מבוגר.

אמהלללהה. משפט מצמרר.

אתה באמת מתחבר למשפט הזה?

אצלינו יש תקופות שאני מרשה לעצמי קצת יותר, ויש תקופות קשות יותר כלכלית שאפילו באוטובוס אני מתקמצנת לנסוע.

וסתם, אתה נותן יותר מידי משקל למה שהחברים שלך אומרים, 

והאישה רוצה לחסוך והבעל לא זורם?

אגב, איך היא קיבלה את הרצון שלך להתחיל עבודה מכניסה פחות? התייעצתם על זה?

אז תזהר לא להתמכר להנאות שלך

שחלק מהדברים שהתחייבת אליהם בכתובה זה לספק לה את רמת החיים שהיא הייתה רגילה אליה לפני שהיא התחתנה איתך, ואם לך היה רמת חיים יותר גבוהה ממנה אז היא עולה איתך לרמת חיים שאתה היית רגיל.

אז אם היא הייתה רגילה לפני שהתחתנתם לצאת למסעדות לפעמים אז אתה צריך להביא לה את זה יותר נכון אתה חייב, אבל ברור שזה יהיה יותר נעים שתרצה לתת ולשמח אותה באמת.

בנוסף, ברגע שאתה נותם לה בלי להתחשבן אז גם הקב"ה יתן לך בלי להתחשבן- כפי שאתה נוהג ינהגו איתך בשמיים.

אז לדעתי, חשוב שתדע את הדברים גם לפי ההלכה ושזה יהיה לך נק' למחשבה.

כתובות מח,א.

מוזמן לעיין.

זה לא אומר שתמיד יהיה בעליה.
אלא שאדם חייב לדאוג לצרכים של אשתו לפי רמת החיים הגבוהה יותר: או לפי רמת החיים שלו ושל משפחתו, או לפי רמת החיים המקובלת אצל משפחתה - מה שהיה הכי גבוה.

ואחר כך אם יש להם יותר כסף - אז חייב גם להעלות את רמת החיים שלה בהתאם לכסף שיש להם.

אנסה להסביר בצורה הכי הגיונית ושכלית שיש, כי רק ככה אמרת שאתה מבין..

אז:

1. הבעיה שלך היא לא הכסף. אלא השליטה. אתה חושב שהיא צריכה לדווח לך על כל תזוזה שלה. 

אולי אתה נוהג לדווח לה אז אוטומטית אתה חושב שככה נורמלי ושכך היא גם צריכה להתנהג. אני בטוחה שזה בא לידי ביטוי בעוד דברים ולא רק לעניין הכסף. שתדע, שסיוט, אבל סיוט אימים לחיות עם בן אדם כזה. זה פשוט כלא!! אתה חייב ללמוד לשחרר ולדעת שהיא יכולה לעשות מה שבא לה!
ולעניין זה שאתם זוג, פה נכנס האמון האישי והכבוד ההדדי, ולסמוך עליה שהיא לא תעשה משהו שיפגע בשניכם. ואם קורה, מדברים, מסבירים ושוב- משחררים. 

2. מי שם אותך להיות שופט איזו הנאה מותרת ואיזו אסורה? ומי אתה שתקבע לה בכלל מה לעשות? הראייה שלך היא כל כך אגוצנטרית שהכל אתה משליך על עצמך. אם זה משהו שטוב לך, אז זה טוב לאחרים. אם לך זה מיותר אז גם לאחרים זה מיותר. כאילו נשארת עוד ילד קטן שלא מסוגל להרגיש צער/צורך של בן אדם אחר חוץ מעצמך. אתה חייב לעשות סוויצ'..

3. הפיתרון היחידי מבחינתי הוא שתבין, תשחרר ותגיד לה שמעכשיו היא לא צריכה לדווח לך כלום. אתה תראה אחר כך בחשבון אם אתה כל כך סקרן. וכל עוד היא גם עובדת, בכלל אין לך זכות להעיר לה.. 

פיתרון נוסף, אם אתה באמת אוהב אותה, תן לה עצמאות. תכריח אותה להיות עצמאית ולהתעסק עם הכסף בעצמה. שתוריד ביט ותשלם בעצמה. אין דבר כזה לא יכולה. גם היא נשמעת כמו ילדה קטנה שמפחדת מהצל של עצמה.. 

אני מרפרף על התגובות פה, ויש לי תחושה שאנשים התנפלו עליך לחינם. מה עוד, שהם פספסו את הנקודה שביקשת להעלות לדיון. וחבל, כי בדיוק בנקודה הזו, אתה זה שמפספס נקודה חשובה. 

מהרפרוף שלי על התגובות שלך והתגובות שכתבו לך, נשמע שיש לכם אחלה תקשורת, וכבוד הדדי יפה מאוד. אולי בתפיסה הזוגית שלכם המצב הוא שאשתך קצת נותנת לך להחזיק את ההגה של החיים שלכם ואתה מחזיק אותו חזק מידי, אבל כל עוד טוב לה עם זה ואתם מנהלים תקשורת פתוחה על כל נקודה לפי המושגים שלכם וזה לא בא ממקום של שתלטנות שלך, אז למה להרוס את האידיאיליה הזו. 

את כל זה אני מבין בעיקר מההודעה שכתבת שאין ביניכם איזה משבר סביב העניין הזה ואין כאן דרמה זוגית, אלא אתה מבקש רק נקודת מבט שתאפשר לך לראות את הגישה של אשתך בנקודה הספציפית בצורה חיובית. ודווקא את זה לא ראיתי שאף אחד נתן לך. אז אני אנסה. 

אחי, מצב שבו אשתך אומרת "בא לי איקס וואי זד ולא מעניין אותי כמה זה עולה/כמה זה בריא/כמה זה נכון" הוא מצב של ברכה. אתה צריך לתפוס אותו בשתי ידיים מהר מהר לפני שהוא בורח ולהגיד לה "יקירתי, בא לך - קחי. את הברכה של הבית, והתפקיד שלי הוא לשמח אותך. תודה רבה שנתת לי הזדמנות כל כך קלה לעשות את זה". הדברים הללו הם פשוטו כמשמעו, יש להם אין ספור מקורות בספרי יהדות ומוסר, וראיתי דוגמאות רבות לכך שהטריק הזה פשוט עובד. גבר שרואה את התפקיד שלו לתת לאשתו את כל צרכיה ובמיוחד את צרכיה הרגשיים, פשוט מקבל שפע כדי שיהיה לו ברווח לתת לה. לעומת זאת, מי שעסוק בלחפש את השקל במסעדה של אשתו ובמכולת של הילד, נשאר לחפש שם את השקל לכל החיים. 

אני כמובן לא אומר לך לייצר אווירה של בזבזנות וחוסר אחריות. מותר ורצוי לקיים דיונים משותפים בנושאים כלכליים ולבנות תקציב חודשי וסדר עדיפויות כלכלי שמבוסס על הצרכים והרצונות של שניכם.  אבל בראש שלך אתה צריך לחשוב שלאשה יש זכות ווטו. מותר לך במסגרת של דיון משותף או שהיא מבקשת לשמוע ממך, להביע את דעתך על הוצאות שהיא רוצה להוציא. אבל אם היא נשארת בעמדה של "בא לי" פשוט תתן לה ובתחושה הכי טובה שאתה יכול לעשות את זה. זה רגע חשוב של בניית בית, רגע חשוב שאתה מקיים את היעוד שלך כאיש שלה, ורגע שיכול להביא לך שפע של ברכה שאחריו אתה תשכח כמה זה 300 שקל בכלל. 

"וְהָאָדָם עוֹמֵד בֵּין שְׁתֵּי הַנְּקֵבוֹת, נְקֵבָה תַּחְתּוֹנָה גַּשְׁמִית שֶׁהִיא נוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְהַשְּׁכִינָה הָעוֹמֶדֶת עָלָיו לְבָרְכוֹ בְּכֻלָּם שֶׁיִּתֵּן וְיַחְזֹר וְיִתֵּן לְאֵשֶׁת בְּרִיתוֹ כְּעִנְיַן הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁתֵּי הַנְּקֵבוֹת, אִימָּא עִילָּאָה לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ, וְאִימָּא תַּתָּאָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, חֶסֶד דִּין רַחֲמִים כַּנּוֹדָע.וְלֹא תָבֹא אֵלָיו שְׁכִינָה אִם לֹא יְדֻמֶּה אֶל מְצִיאוּת הָעֶלְיוֹן." תומר דבורה פרק ח 

תן לה להתפנק וכמה שיותר 

והטבע של הגבר זה לרצות לראות את אשתו שמחה

אני לא מבינה איזה עוד הסבר רציונאלי חסר...

נכון, טכנית המזון אולי מתעכל אחרי שעתיים - אבל זו הסתכלות מצומצמת.

כי בשבילה זה לא שעתיים של הנאה גופנית ועובר, והסבירו לך את זה פה בכמה תגובות מאד יפה.

זה משמח אותה בתת מודע הרבה יותר, כי היא יודעת שהיא יכולה ושיפרגנו לה.

אל תשפוט אותה על מה שעושה לה טוב גם אם זה שונה ממך.

כל אחד ממלא את הנפש שלו מחוויות חיוביות אחרות.

ולגבי החלק השני. אני מקבל את ההערה, אבל אני רוצה לדייק אותך בכמה נקודות. 

1) זה לא "תעשה את זה כי כדאי" אלא "תעשה את זה כי זה עובד. ואם זה עובד אז כנראה שזה נכון". 

2) אני חושב שדווקא כן הסברתי בצורה ברורה מאוד. הרגש של האשה זה כח משמעותי מאוד בבניין האמיתי של הבית, וככל שאתה יכול לספק לה אותו בכל תחום שהוא, אתה בעצם מזין את המעגל שבונה לך את הבית מכל הבחינות, גם מבחינה רגשית, גם מבחינה מעשית כי אתה נותן לה כח לתרום את החלק בכוחות שלה, וגם מבחינה רוחנית כפי שהבאתי. והדברים נסמכים גם על מקורות קבליים ומוסריים שמתמזגים יחד. 

3) אני מבין מהשאלה שלך שאתה מחפש הסבר רציונלי ומניח את הדעת למה זה נכון לתת לאשה לבזבז שלוש מאות שקל בו בזמן שהתכנון הכלכלי הנכון של הבית (לכל הפחות לתפיסתך) אומר שלא כדאי עכשיו להוציא את הכסף הזה.

ההבנה הזו קצת משמחת אותי. כי היא בעצם מחזקת את מה שאנשים פה כתבו לך שאתם קצת חיים בלה לה לנד של בועה כלשהיא שמעולם לא יצאתם ממנה. אני דווקא חושב שזו בועה לא כל כך רעה ואין שום סיבה להוציא אתכם משם, וזה אפילו משמח לחשוב כמה כיף בתוך הבועה הזו ולכן אני שמח בשבילך. אבל למרות שאני שמח בשבילך, אני כן מרשה לעצמי לגלות לך בסוד בסוד שבעולם האמיתי אנשים עוברים תהליכים מאוד משמעותיים עם האישיות שלהם בתוך המערכת הזוגית, והם מקריבים מעצמם, ובולעים הרבה דברים, וצריכים למצוא דרכים נכונות איך לנהל את המערכת הזוגית והרגשית שלהם בצורה שגם הם יקבלו את מה שהם צריכים וגם הפרטנר שלהם יקבל. ואז פתאום כבר לא הכל כזה רציונלי, ויש המון מקום לרגשות, ופתאום אתה מבין כמה כח יש לעולם הרגשי הזה, וכמה סייעתא דשמיא צריך כדי שהמערכת הזו תתנהל נכון וטוב. ובמבט כזה נראה קצת מגוחך לחפש הסבר רציונלי למה לספק לאשה את צרכיה הרגשיים זה דבר נכון מבחינה רציונלית, זה בערך כמו אדם שיסרב לעלות לאוטובוס עד שהנהג יסביר לו איך המנוע עובד מבחינה רציונלית.

אבל נשמע שאתה מייצר אוירה שגורמת לה לחשוב פעמיים ולהרגיש רע...

מספיק שהיא יושבת עם חברות ורק עוברת לה מחשבה קטנה - "מה הוא יגיד?"

גם אם היא הוציאה את הכסף בסוף - התפספסה הרבה מהמטרה שלו... כי הייתה לה מועקה.

אתה יכול לנסות להבין למה זה גורם לה אושר, אבל זה ממש לא צריך להיות קשור באם היא תוציא או לא תוציא... 

גם אם אתה לא מצליח להבין למה רציונלית זה משמח - תבין שעובדה היא שכן - זה משמח אותה - ותפרגן מכל הלב, ואפילו תשמח!

לבין לשפוט אותה האם ההוצאה על אוכל היא הנאה לגיטימית כי היא "רגעית".

ולנסות להגביל בגלל זה

כך הצגת את הדיון וזו לדעתי הנקודה שקוממה פה הרבה...

אז אתה יכול לשחרר, ולפרגן לה בלב שלם ובשמחה!

מה הבעיה באושר "מוגזם" בעיני הרבה אושר זה יותר טוב מקצת אושר לא?

נגיד שאשתך קונה לעצמה טילון ענק פעמיים ביום, (והתקציב שלכם מאפשר כמובן)

זה מוגזם בעיניך? נגיד שזה מוגזם, אז מה? למה להיות מאד מאד מאושר זה מוגזם?

אם מישהו מאד מאד אוהב לשיר, והוא שר בכל הזדמנות (כמובן לא באמצע הרחוב או בזמנים שזה לא מקובל- ובהשוואה להוצאות- לא מוציא כסף כשאין לו מאיפה להוציא)

האם תגיד שהוא מגזים באושר שלו? שלשיר יותר מדי הרבה זה מוגזם???

אבל בסוף אתה מפיל משפט שמראה שעדיין לא ממש השתכנעת...

.....

הפריע לי מאד משפט אחד במה שכתבת:
"אני *חוסך* מאד לעוד כמה שנים כדי להגשים חלום ולעבור למשרה שמשמעותית פחות מכניסה"

תתחיל לעבוד על הגישה - זה לא "אני חוסך"

זה "אנחנו חוסכים"

כדי שנוכל להגשים את החלום ש"שלנו" שזה אומר - לעבור למשרה משמעותית, שאמנם מכניסה פחות, אך היא התגשמות חלום שלי - וההשלכות במהלך כזה הוא על *שנינו*.

לעניות דעתי, מעבר למה שכתבו כאן, שתבין שאתם משק בית משותף - ויש פה מטרה משותפת - לחיות ביחד בשמחה ושכל אחד טוב לו - מבחינה נפשית (לעבור למשרת החלומות) ומבחינה חומרית (אוכל בשבילה) ומכל הבחינות.

והכספים - הם משותפים - זה לא משנה מי מכניס יותר... 

בהצלחה!

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל…