את תהליך ההתחזקות שלך את בטח לא עושה לבד, לא?

אם יש לך איזו רבנית או רב, שאת בקשר איתם, נראלי עדיף שתשאלי אותם, הם ידעו להסביר טוב יותר מאיתנו, הם גם יותר יודעים מה הכללים המדויקים..

בהצלחה נשמה גדולה שאת 

זה ממש נכון, וצריך לשאוף להבין את כל התפיסות, אבל בהדרגה.

בינתיים בתור בעלת תשובה בתחילת דרכה את חייבת שיהיה לך רב/רבנית או אפילו חברה דתיה 

שידריכו אותך כי זה כמעט בלתי אפשרי לבד.

וגם יש כל מיני קבוצות ווצאפ של "רב על הקו" שבעם שואלים שם שאלות הלכתיות ומקבלים מענה כמעט מידי, ואפשר גם ללמוד מתשובות של שאלות שאנשים אחרים שואלים.

המון ב"הצלחה

מגניב שעלית על ההבדל בין לשאול על אמונה לבין לשאול על הלכה לבד

(פשוט היתה לי שאלה על זה גם  קיצור שאלות של אמונה אפשר לשאול הרבה רבנים ולהדיין ולחשוב על זה)

יאו איך את עושה את זה לבד?

זה מדהים..

יש הרבה אנשים טובים שיודעים לתמוך ולעודד בדרך,

נראלי כדאי לך שתהיה לך איזו מלווה, לא?

לא בקטע הצמוד דוקא, אפילו לשיתופים אישיים מידי פעם וטיפים..

יאו, בהצלחהה

ברור שביהדות יש מצווה על שמירת העיניים והמנעות מהרהורי עבירה. אבל משתמשים במונחים האלו, לא "מחשבה לא טהורה" שזה פשוט נשמע לי תרגום של Impure thought. אם אני טועה תתקנו אותי.

זה חלק מהתפיסה הנוצרית שכל הקשר בין איש לאישה, ובכלל הנאות חומריות, זה חטא טמא ואדם קדוש צריך להתנזר מהן כמה שיותר.

זאת ממש לא התפיסה היהודית.

גם כשגבר חושב על אשתו זאת לא מחשבה קדושה. היא אסורה כאשר הוא בתפילין, למשל, וממילא אתה מבין שהקב"ה לא רואה את המחשבה הזו כמקרבת בין האדם לבוראו באותו אופן שתפילין מקרבות.

חז"ל מסבירים שתקנת עזרא נועדה כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשיהם כתרנגולים, והתיאור הבלתי מחמיא הוא מספיק כדי להבין שלא מדובר רק בחשש ביטול תורה. כך גם התיאור של הרמב"ן לנבל ברשות התורה, עיי"ש.

פרישות מהיתר היא דבר חיובי מאד גם ביהדות. צומות נחשבים למצוה, ביום כיפור אנחנו פורשים מכל ענייני החומר... הנוצרים והמוסלמים אולי הקצינו ושינו את מה שהם לקחו מאיתנו, אבל ממש לא מדובר בהמצאה שלהם.

נכון, שכאשר הזוגיות היא מתוך ראיה רחבה של קדושה, אז גם הקרבה החומרית-פיזית משרתת את אותה הססתכלות רחבה וממילא היא נכללת בקדושה. אבל בבסיסה היא לא כזאת. כמו שטשולנט הוא לא קדוש אלא יכול לשרת מצוה של עונג שבת, ומצד שני יכול לשרת גם אכילה שלא בקדושה ואפילו בשבת עצמה (הסיפור הידוע על הבעש"ט שהראה לתלמידיו שור אוכל לכבוד שבת). ואם ביצר האכילה כך, ביצר הזה על אחת כמה וכמה שכדי שהוא יהיה בקדושה ולא רק בהיתר, כמה קדושה צריך שיהיה האדם שרוי

עד כמה שידוע לי ביהדות משתמשים במילים אחרות. נגיד הרהורי עבירה.

זה פשוט נראה לי כמו תרגום של Impure thought, אבל אם יש מקור יהודי שמשתמש במילים האלו, אז טעיתי.

ובמקומות יהודיים לגמרי. לא נראלי משהו נוצרי

אמאמאמ 

לא יודעת אם זה המקום לדיון בזה,

אבל הבנתי ש"הרהורי עבירה" זה לא רק בצניעות....

האם מותר לחשוב מחשבות של עבודה זרה? האם זה מותר להאמין בלב באל אחר מבלי לעשות מעשה? הרהורי עבירה של עריות, ביחד עם הרהורי עבודה זרה, הם מסוג ההרהורים שאסורים במהותם.

שאת אנושית.

דתיים הם לא רובוטים העובדה שאנחנו שומרים מצוות לא אומר שאין לנו יצר

באהבה כשלעצמה ולא בביטויים הפיזיים שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי דרכם.

טבעי ואנושי שתחושות ומחשבות עולות, השאלה במה להתמקד.

בטח שלא טוב שמחשבות כאלה ינהלו ויובילו התנהלות או יקבלו במה מעבר למה שהם אמורים לקבל.

הבעיה שנוצרת עקב חיכוך מוגזם היא עם מחשבות חומרניות היא שהם בקלות יכולים להסיט את המבט מהעניין העיקרי שלשמו הגענו.

לא מדבר על הרובד ההלכתי. 

פורום בערוץ 7, טוב ככל שיהיה - הוא לא מקור הלכתי ואי אפשר להסתמך על תשובות הלכתיות פה.

אם רוצים לדון פה ברמה ההלכתית ושזה יהיה רלוונטי למישהו אז גדאי להביא סימוכין ממקור אחר שאפשר לפתוח ולסמוך עליו.

(כמובן מסייג לגבי הנקודה המעשית - בדברים כאלה צריך זהירות רבה, ולכן על אף שכהככלה אני מסכים לנאמר, אני א מצטרף באופן מוחלט)

אבל ממליצה בחום על הספר 'מה את מבקשת' של אוריה מבורך, שעוסק בתחום של מיניות בריאה ומתייחס גם לזה.

בהצלחה!

כאילו... התוכן מעולה.

אבל הצורה...

אם מדברים פה על לדמיין או לא לדמיין, הספר שלה ממש מאפשר לעוףףףףףףףףף על כנפי הדמיון עם כל התיאורים החיים שם.

וכן, יודעת שיש הבדל הלכתי בעניין הזה.

ועדיין, לכתוב ספר שאמור להיות תורני, באופן כל כך צבעוני, מרגיש לי לא נכון.

(למרות שכן, צריך למצוא את ה/פה שתדבר לצעירות וכו. לא יודעת. איזון כזה שלא מצאתי שם)

אבל היו עליו עוד דיונים בעבר.

וגם בפורומים נוספים. ואני דווקא כן פוגשת התלהבות גם מצדדים תורניים.

אז מנסה להבין מה פספסתי.

ראה שורה שניה כאן: האם מותר לחשוב על זה? | ערוץ ７

למי שבא מהעולם החילוני הוא יהיה תורני, למי שבא מהעולם החרדי הוא יהיה חילוני ולו בגלל הנושא.

לא באמת מכיר את הספר, גם לא ביקורות עליו, אבל כמו שיש ספר שאנחנו לא סומכים עליו להלכה למרות שאנחנו לא מפקפקים בגדלות של הכותב שלו, כמו ספרים של הרב עובדיה והרב אליהו לרוב האשכנזים וספרים של החזון אי"ש והרב אלישיב לספרדים, ככה גם יכול להיות שהבעיות בספר לא מעידות על הבעיות עקרוניות אלא על בעיות עם התוכן. 

יכול להיות כמובן שיש לנו בעיה עקרונית, כמו שיש לרבים לגבי התפיסה של הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה שהספר עצמו בעייתי ואי אפשר לסמוך עליו להלכה, ויכול להיות שזה גרוע הרבה יותר כמו ספרים של קונסרבטיבים או רפורמים, כאן אני כבר ממש לא מבין, כי אין לי מושג לגבי הספר...

@פשוט עייף, @נשמה כללית, @כלי פשוט

מה עוזר לכם לזלזל כל כך במי שכתבה את הספר הזה? אפשר להעביר ביקורת עניינית גם בלי לנטוף כל כך הרבה רעל וארס. ולמטילי הספק, אני נמצאת ב"צד התורני" של המפה, לפי השקפתכם. ועדיין, יש בספר הזה בשורה גדולה מאוד שהרבה בנות זקוקות לשמוע אותה. וגם אם לא, מי התיר לכם לנטוף כל כך הרבה שנאת חינם, ועוד בדיוק בימים האלו של השנה? אני פשוט בהלם.

ה"הלם" הזה גם נשלף מצד מאוד מסויים של המפה. דורכים על דברי תורה, צניעות מינימלית, פורצים גדר ועוד מעיזים לקרוא לזה "תורה".

עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. בימים האלו של השנה אנחנו מתרחקים מ"יען כי גבהו בנות ציון" אל "בנותינו כזוויות".

התגובות שלנו עוד עדינות יחסית. אם באמת את מעוניינת להיות בצד התורני של המפה בעניין זה - זה הזמן לחשבון נפש בנושא. 

כנראה הבנתי אותך לא נכון.

בעיניי סוף ההודעה האחרונה קצת בוטה, ראוי לערוך את השורה האחרונה

"כמו ילדה גדולה"? קצת לא יפה, לדעתי. בחירה שלך

אני חולק עליך מכל וכל משלוש סיבות עיקריות (הן לא היחידות אבל זה מה שאפשר לכתוב בפורום פתוח):

1. הנושא - מדובר בנושא שהגדרתו היא צניעות. ברגע שמוציאים אותו החוצה הוא מתקלקל. בהגדרה. בנוסף, הטרמינולוגיה שם מגיעה מעולם של חול, זה מראה מה מקור התוכן.

2. המחבר - כאשר עוסקים בנושאים כאלו הם צריכים להגיע ממקום טהור. על אחת כמה וכמה כשנוטלים כתר של תורה. כתבת בנושא הזה מספיק ואכמ"ל. לא משם אנחנו יונקים.

3. מבחן התוצאה - בפועל הספר הזה מסתובב גם בין מי שלא "הוגדר" (גברים), מכניס את הטרמינולוגיה המערבית המבחילה לשיח וגורם לה להיות "לגיטימית" וכפי שתואר כאן - מלא בזבל.

הבסיס שלנו הוא "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ו"הרהורי עבירה קשים מעבירה". 

נושאים כאלו לומדים בצניעות, בטהרה ובקדושה מאנשים צנועים, טהורים וקדושים וכך גם הבית יראה בעז"ה.

אדרבה אם אין מחשבות ודמיונות על כך זה מעיד שמשהו מאוד לא נכון ובריא בקשר.

כי אני יודע שבראש של בעל תשובה טרי שרק התחיל להפנים שהתורה אמת ושהוא צריך לשמור מצוות, יש בורות מוחלטת לגבי היהדות. כל דבר אפילו משו שלך נראה פשוט כ"כ שאפילו ילד דתי בגיל 4 יבין.

אצל בעל תשובה זה ממש לא ככ ברור.

זה מה שיפה אצל בעלי תשובה, הם כמו תינוקות שמתחילים ללמוד ללכת.

הם הרי אשכרה עוברים מסטאטוס של תינוק-שנשבה לשומר מצוות 

אין לך מושג כמה קשה ומבלבל זה יכול להיות

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)