את תהליך ההתחזקות שלך את בטח לא עושה לבד, לא?

אם יש לך איזו רבנית או רב, שאת בקשר איתם, נראלי עדיף שתשאלי אותם, הם ידעו להסביר טוב יותר מאיתנו, הם גם יותר יודעים מה הכללים המדויקים..

בהצלחה נשמה גדולה שאת 

זה ממש נכון, וצריך לשאוף להבין את כל התפיסות, אבל בהדרגה.

בינתיים בתור בעלת תשובה בתחילת דרכה את חייבת שיהיה לך רב/רבנית או אפילו חברה דתיה 

שידריכו אותך כי זה כמעט בלתי אפשרי לבד.

וגם יש כל מיני קבוצות ווצאפ של "רב על הקו" שבעם שואלים שם שאלות הלכתיות ומקבלים מענה כמעט מידי, ואפשר גם ללמוד מתשובות של שאלות שאנשים אחרים שואלים.

המון ב"הצלחה

מגניב שעלית על ההבדל בין לשאול על אמונה לבין לשאול על הלכה לבד

(פשוט היתה לי שאלה על זה גם  קיצור שאלות של אמונה אפשר לשאול הרבה רבנים ולהדיין ולחשוב על זה)

יאו איך את עושה את זה לבד?

זה מדהים..

יש הרבה אנשים טובים שיודעים לתמוך ולעודד בדרך,

נראלי כדאי לך שתהיה לך איזו מלווה, לא?

לא בקטע הצמוד דוקא, אפילו לשיתופים אישיים מידי פעם וטיפים..

יאו, בהצלחהה

ברור שביהדות יש מצווה על שמירת העיניים והמנעות מהרהורי עבירה. אבל משתמשים במונחים האלו, לא "מחשבה לא טהורה" שזה פשוט נשמע לי תרגום של Impure thought. אם אני טועה תתקנו אותי.

זה חלק מהתפיסה הנוצרית שכל הקשר בין איש לאישה, ובכלל הנאות חומריות, זה חטא טמא ואדם קדוש צריך להתנזר מהן כמה שיותר.

זאת ממש לא התפיסה היהודית.

גם כשגבר חושב על אשתו זאת לא מחשבה קדושה. היא אסורה כאשר הוא בתפילין, למשל, וממילא אתה מבין שהקב"ה לא רואה את המחשבה הזו כמקרבת בין האדם לבוראו באותו אופן שתפילין מקרבות.

חז"ל מסבירים שתקנת עזרא נועדה כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשיהם כתרנגולים, והתיאור הבלתי מחמיא הוא מספיק כדי להבין שלא מדובר רק בחשש ביטול תורה. כך גם התיאור של הרמב"ן לנבל ברשות התורה, עיי"ש.

פרישות מהיתר היא דבר חיובי מאד גם ביהדות. צומות נחשבים למצוה, ביום כיפור אנחנו פורשים מכל ענייני החומר... הנוצרים והמוסלמים אולי הקצינו ושינו את מה שהם לקחו מאיתנו, אבל ממש לא מדובר בהמצאה שלהם.

נכון, שכאשר הזוגיות היא מתוך ראיה רחבה של קדושה, אז גם הקרבה החומרית-פיזית משרתת את אותה הססתכלות רחבה וממילא היא נכללת בקדושה. אבל בבסיסה היא לא כזאת. כמו שטשולנט הוא לא קדוש אלא יכול לשרת מצוה של עונג שבת, ומצד שני יכול לשרת גם אכילה שלא בקדושה ואפילו בשבת עצמה (הסיפור הידוע על הבעש"ט שהראה לתלמידיו שור אוכל לכבוד שבת). ואם ביצר האכילה כך, ביצר הזה על אחת כמה וכמה שכדי שהוא יהיה בקדושה ולא רק בהיתר, כמה קדושה צריך שיהיה האדם שרוי

עד כמה שידוע לי ביהדות משתמשים במילים אחרות. נגיד הרהורי עבירה.

זה פשוט נראה לי כמו תרגום של Impure thought, אבל אם יש מקור יהודי שמשתמש במילים האלו, אז טעיתי.

ובמקומות יהודיים לגמרי. לא נראלי משהו נוצרי

אמאמאמ 

לא יודעת אם זה המקום לדיון בזה,

אבל הבנתי ש"הרהורי עבירה" זה לא רק בצניעות....

האם מותר לחשוב מחשבות של עבודה זרה? האם זה מותר להאמין בלב באל אחר מבלי לעשות מעשה? הרהורי עבירה של עריות, ביחד עם הרהורי עבודה זרה, הם מסוג ההרהורים שאסורים במהותם.

שאת אנושית.

דתיים הם לא רובוטים העובדה שאנחנו שומרים מצוות לא אומר שאין לנו יצר

באהבה כשלעצמה ולא בביטויים הפיזיים שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי דרכם.

טבעי ואנושי שתחושות ומחשבות עולות, השאלה במה להתמקד.

בטח שלא טוב שמחשבות כאלה ינהלו ויובילו התנהלות או יקבלו במה מעבר למה שהם אמורים לקבל.

הבעיה שנוצרת עקב חיכוך מוגזם היא עם מחשבות חומרניות היא שהם בקלות יכולים להסיט את המבט מהעניין העיקרי שלשמו הגענו.

לא מדבר על הרובד ההלכתי. 

פורום בערוץ 7, טוב ככל שיהיה - הוא לא מקור הלכתי ואי אפשר להסתמך על תשובות הלכתיות פה.

אם רוצים לדון פה ברמה ההלכתית ושזה יהיה רלוונטי למישהו אז גדאי להביא סימוכין ממקור אחר שאפשר לפתוח ולסמוך עליו.

(כמובן מסייג לגבי הנקודה המעשית - בדברים כאלה צריך זהירות רבה, ולכן על אף שכהככלה אני מסכים לנאמר, אני א מצטרף באופן מוחלט)

אבל ממליצה בחום על הספר 'מה את מבקשת' של אוריה מבורך, שעוסק בתחום של מיניות בריאה ומתייחס גם לזה.

בהצלחה!

כאילו... התוכן מעולה.

אבל הצורה...

אם מדברים פה על לדמיין או לא לדמיין, הספר שלה ממש מאפשר לעוףףףףףףףףף על כנפי הדמיון עם כל התיאורים החיים שם.

וכן, יודעת שיש הבדל הלכתי בעניין הזה.

ועדיין, לכתוב ספר שאמור להיות תורני, באופן כל כך צבעוני, מרגיש לי לא נכון.

(למרות שכן, צריך למצוא את ה/פה שתדבר לצעירות וכו. לא יודעת. איזון כזה שלא מצאתי שם)

אבל היו עליו עוד דיונים בעבר.

וגם בפורומים נוספים. ואני דווקא כן פוגשת התלהבות גם מצדדים תורניים.

אז מנסה להבין מה פספסתי.

ראה שורה שניה כאן: האם מותר לחשוב על זה? | ערוץ ７

למי שבא מהעולם החילוני הוא יהיה תורני, למי שבא מהעולם החרדי הוא יהיה חילוני ולו בגלל הנושא.

לא באמת מכיר את הספר, גם לא ביקורות עליו, אבל כמו שיש ספר שאנחנו לא סומכים עליו להלכה למרות שאנחנו לא מפקפקים בגדלות של הכותב שלו, כמו ספרים של הרב עובדיה והרב אליהו לרוב האשכנזים וספרים של החזון אי"ש והרב אלישיב לספרדים, ככה גם יכול להיות שהבעיות בספר לא מעידות על הבעיות עקרוניות אלא על בעיות עם התוכן. 

יכול להיות כמובן שיש לנו בעיה עקרונית, כמו שיש לרבים לגבי התפיסה של הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה שהספר עצמו בעייתי ואי אפשר לסמוך עליו להלכה, ויכול להיות שזה גרוע הרבה יותר כמו ספרים של קונסרבטיבים או רפורמים, כאן אני כבר ממש לא מבין, כי אין לי מושג לגבי הספר...

@פשוט עייף, @נשמה כללית, @כלי פשוט

מה עוזר לכם לזלזל כל כך במי שכתבה את הספר הזה? אפשר להעביר ביקורת עניינית גם בלי לנטוף כל כך הרבה רעל וארס. ולמטילי הספק, אני נמצאת ב"צד התורני" של המפה, לפי השקפתכם. ועדיין, יש בספר הזה בשורה גדולה מאוד שהרבה בנות זקוקות לשמוע אותה. וגם אם לא, מי התיר לכם לנטוף כל כך הרבה שנאת חינם, ועוד בדיוק בימים האלו של השנה? אני פשוט בהלם.

ה"הלם" הזה גם נשלף מצד מאוד מסויים של המפה. דורכים על דברי תורה, צניעות מינימלית, פורצים גדר ועוד מעיזים לקרוא לזה "תורה".

עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. בימים האלו של השנה אנחנו מתרחקים מ"יען כי גבהו בנות ציון" אל "בנותינו כזוויות".

התגובות שלנו עוד עדינות יחסית. אם באמת את מעוניינת להיות בצד התורני של המפה בעניין זה - זה הזמן לחשבון נפש בנושא. 

כנראה הבנתי אותך לא נכון.

בעיניי סוף ההודעה האחרונה קצת בוטה, ראוי לערוך את השורה האחרונה

"כמו ילדה גדולה"? קצת לא יפה, לדעתי. בחירה שלך

אני חולק עליך מכל וכל משלוש סיבות עיקריות (הן לא היחידות אבל זה מה שאפשר לכתוב בפורום פתוח):

1. הנושא - מדובר בנושא שהגדרתו היא צניעות. ברגע שמוציאים אותו החוצה הוא מתקלקל. בהגדרה. בנוסף, הטרמינולוגיה שם מגיעה מעולם של חול, זה מראה מה מקור התוכן.

2. המחבר - כאשר עוסקים בנושאים כאלו הם צריכים להגיע ממקום טהור. על אחת כמה וכמה כשנוטלים כתר של תורה. כתבת בנושא הזה מספיק ואכמ"ל. לא משם אנחנו יונקים.

3. מבחן התוצאה - בפועל הספר הזה מסתובב גם בין מי שלא "הוגדר" (גברים), מכניס את הטרמינולוגיה המערבית המבחילה לשיח וגורם לה להיות "לגיטימית" וכפי שתואר כאן - מלא בזבל.

הבסיס שלנו הוא "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ו"הרהורי עבירה קשים מעבירה". 

נושאים כאלו לומדים בצניעות, בטהרה ובקדושה מאנשים צנועים, טהורים וקדושים וכך גם הבית יראה בעז"ה.

אדרבה אם אין מחשבות ודמיונות על כך זה מעיד שמשהו מאוד לא נכון ובריא בקשר.

כי אני יודע שבראש של בעל תשובה טרי שרק התחיל להפנים שהתורה אמת ושהוא צריך לשמור מצוות, יש בורות מוחלטת לגבי היהדות. כל דבר אפילו משו שלך נראה פשוט כ"כ שאפילו ילד דתי בגיל 4 יבין.

אצל בעל תשובה זה ממש לא ככ ברור.

זה מה שיפה אצל בעלי תשובה, הם כמו תינוקות שמתחילים ללמוד ללכת.

הם הרי אשכרה עוברים מסטאטוס של תינוק-שנשבה לשומר מצוות 

אין לך מושג כמה קשה ומבלבל זה יכול להיות

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.