חייבת עיצה דחוףאני זה א
אז הקטנה יותר ויותר קשה בשינה.
מאז שנולדה יש לה שינה רגישה ומאז שנולדה גם לא יודעת להרדם בעצמה נרדמה תמיד רק בהנקה או בגיל קטן יותר בנדנוד בעגלה..
אני מרגישה שזה שילוב של פינוק עם חוסר יכולת אמיתי להרדם לבד.
בעיקרון אני לא בעד שיטה של לתת לבכות גם ההרם הורד פחות מתאימה לי.מה גם שזה לא מרגיע אותה בכלל שאני מרימה בזמן שהיא צורחת במיטה.
עכשיו בדקתי תולעים אין.
אוזניים לא נראה לי גם
שיניים אולי אבל לא נשמע לי שזה השורש לבכי זה אולי רק תוספת קטנה..
היא מתעוררת בלילה ופשוט לא מצליחה להרדם חזרה גם לא בהנקה.
בועטת בי ובוכה גם עלי( היא בת 12 חודשים)
היא לא לוקחת מוצץ כמה שניסיתי מגיל 0 וגם לא בקבוק שותה רק לפעמים מים..
מרגיש לי שאולי לתת לה לבכות פשוט עד שתרדם זה יהיה לטובתה כי באמת היא מסכנה שלא יודעת להרדם..
עכשיו למשל היא בכתה גם עלי אז שמתי אותה במיטה ואמרתי חה אם את בועטת בי ובוכה גם עלי תהיי במיטה.
היא צרחה במיטה ולא נרגעה יותר מחמש דקות הרמתי אוצה שוב ואמרתי חה שאם היא בוכה אני מחזירה אוצה למיטה
עכשיו באמת לא כזה מפריע לי שקמה לינוק וגם לא אכפת לי שתשאר לישון איתי במיטה אבל שתרדם אני כבר שעתיים ערה איתה ורק עכשיו נרדמה וזה אחרי שנרדמה בשמונה בערב ואז בסביבות תשע וחצי קמה ולקח חצי שעה עד שהרדמתי אותה חזרה..
אני ממש אובדת עיצות ולא יודעת כבר מה נכון ומה לא..
אפיחו בקבוק חלב פושר ניסיתי לא מוכנה לגעת בזה.
כאיחו מרגיש לי שאני המוצץ אבל אפילו זה כבר לא מרגיע אותה..
אני רק מזדהה...זוית חדשה
יואו נשמע סיוט!!!חגהבגה
אימאלה..
אני לא פןנקציה, אני מלמדת לישון לבד הרבה לפני גיל שנה, גם אם זה כרוך בבכי.
כמובןמלא הסטרי, כמובן לא ארוך, טבל מניחה,כשיודעת ששבעים, עייפים, נקיים
....
ראיתי שהמליצו פה על ספרים למשל לישון בלי לבכות
זהו שאני לא מצליחה ללמד אותה להרדםאני זה א
לבד.
הגדולים היו נרדמים לבד מגיל 0 גם אלו שינקו.
אבל היא מפונקת כל כך והגעתי למצב שהתייאשתי ואפילו את הבכי ניסיתי אבל היא צורחת בהיסטריה ולא נרגעת.
והנה אחרי שנרדמה והיתה ערה שעתיים לפני היא התעוררה שוב כאיחו אפילו המעט הזה שנשאר לי משלוש בלילה עד הבוקר היא הצליחה להתעורר בו והיא לא רעבה והיא עולה מהמם במשקל.. ואני עכשיו צריכה לקום לתפקד עם שאר הילדים אבל אני עייפה וגם היא עייפה אז מתבכיינת מכל שטות.
בשבת בלילה ישנה טוב ואז בבוקר היא היצה מהממת שיחקה והיתה רגועה סוף סוף.
סליחה שכתבתי מבולבל אני פשוט מרגישה שאני על סף קריסה עם הילדה הזו..
יש ילדים כאלהאמא_טריה_ל-2
זה לא ממש פינוק בעייני, זה קושי בויסות עצמי.

הגדולה שלי כזאת ולא לקחה גם מוצץ.

אני למדתי שלפעמים אני פשוט צריכה להיות שם בשבילה בזמן הבכי, לחבק, לשיר, להרגיע, לפעמים לצאת החוצה אפילו, לתת לה לפרוק ולהיות לצידה...

אבל לא יודעת אם זה המקרה אצלכם...
נכון. גם לי יש אחד כזהסמיילי12
עכשיו כשהוא גדול הוא הולך לישון לבד. אבל הקושי בויסות מופיע בתחומים אחרים.
גם אני לא חושבת שזה פינוק.

נשמע מאד קשה❤ עברנו משהו מאד דומה וזה התאזן🙏
ברור לי שזה לא פינוק כמו שמבוגריםאני זה א
מגדירים פינוק.כי אצל תינוקות פינוק זה סוג של צורך..
ולכן עד עכשיו התנהלתי איתה בצורה הזו אבל אני מרגישה שעניין השינה הולך ומחמיר אם היה נשאר סטטי ופשוט היה קשה להרדים אותה אבל היתה דרך שעובדת הייתי מוכנה בשמחה גם אם זה אומר בגיל גדול יותר לגמול אותה מזה אבל אין שום דרך שעוזרת לה גם עלי היא בועטת וצורחת ומשתוללת ואני כבר במצב קריסה.מבחינתי שתשחק ותהיה ערה בלול ואחרי שתתעייף ארדים אבל גם זה היא לא רוצה או מוכנה..בעלי ניסה לקחת אותה לבחוץ וזה לא עוזר..הוא עוד עובד אז משתדלת שבאמצע שבוע הוא פחות יקום אליה באמצע הלילה ומנסים להתחלק שהוא יהיה איתה בתחילת הלילה ובסופי שבוע כשלא עובד..
נשמע ממש קשהאמא_טריה_ל-2
אולי היא ישנה יותר מדי או מעט מדי ביום?
מחפשת לך כיווני חשיבה


תודה שאת מנסה זה עוזר..אני זה א
מוסיפה בקשר לויסות עצמיbula
שלעיתים מדובר גם בקושי של ויסות חושי
קשה לתת תורה שלמה על רגל אחת ולכן כדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בנושא הזה. לפעמים זה קשור ולפעמים לא. לכן שווה להתייעץ ולתת תמונה שלמה ואם יש צורך לקבל הדרכה מקיפה על איך אפשר לתת מענה לצורך תחושתי
אני רק יכולה להגיד בכללי- מגע עמוק זה אחת הדברים הכי מווסתים והכי ראשוניים שכל אחד צריך. ממש כמו אוכל ושתייה. יש כל מיני אופנים של מתן גרייה עמוקה ומווסתת. ממליצה לך בחום להתייעץ..גם הגדולה שלי היתה כזאת ולכן ממש מבינה אותך ואת הקושי...בהצלחה יקרה
אויי איזה סיווט!!!אוהבת את השבת
יש לי ילדה ממש דומה!
עד גיל שנה ,או 11 חודש, באמת לא הצליחה להירדם משילוב שאי אפשר ללמד הרגלי שינה בגלל האופי המיוחד בעקשנותו וגם אולי כבר הרגלים של פינוק.. ומגיל שנה - 11 חודש התחילה להירדם הרבה יותר בקלות, ומאז אני יודעת שכשהיא לא מליחה לישון משהו עובר עליה
וכבר נתתי לה פעמיים ורמוקס לתולעים בחודשים האחרונים ובאמת עזר.
אני פעם אחת ראיתי אצלה ושאר הפעמים פשוט ניחשתי שכך לפי זה שהתפתלה המון בלילה, ירידה בתיאבון, והתעוררות בעיקר סביב 11 בלילה עד 2 בלילה, ושינה גרועה ממש!!!!
אצלי זה גם סימן מובהק שהיא מנסה להוריד את הטיפול בניסיון להקל על עצמה. וגם שאני מנסה להזיז לה את הטוסיק מצד לצד בעדינות אבל בקצביות וזה עוזר לה להירדם. סימן מובהק אצלנו.

יכול להיות גם שיניים או אוזניים, תנסי לבחון אם יש סימנים שקשורים לשני אלה..

בכל מקרה אם זה שינוי של כמה לילות אל תאשימי את עצמך על חוסר הרגלי שינה- היא רוצה לישון ואוהבת לישון בהנקה ואם זה לא הולך כנראה שמשהו עובר עליה ומציק לה ולא נותן לה לישון!
ולא משנה איזה הרגלים יש לילד, לכל ילד יש זמנים כאלה שהוא לא ישן כמה לילות...

ולגבי היום חוסר שינה כזה זה סיוט ונורא לתפקד!!
מה אם לשים לעולם סרט לשעתיים וללכת לישון? אפשר גם להשאיר נשנושים טעימים כדי שבטוח לא יפריעו לך, הכל הולך אץ חייבת לישון!!!!
הלוואי שזה היה עוזראני זה א
סרט רק גורם להם לריב יותר והקטן משתעמם מהר אז מגיע אלי כל רגע למרות שהגדולה מנסה למנוע את זה לא מצליח לה לגמרי.. וגם ממש קשה לי להרדם במהלך היום מקווה שאצליח לנוח קצת בכל זאת..
כמה דברים- חשוב אפילו לנוח קצת בשכיבה..אוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך ד' באב תשפ"ב 08:55
גם אם את לא נרדמת.. ואולי כן תצליחי לנמנם אפילו 20 דק..

לגבי סרט, אז תשימי כמה מוקדים של סרט, במחשב לגדולים ובטלפון לקטן מה שמותאם לו..
ממש חשוב שתוכלי לנוח !!!

לגבי הקטנה- אם זה תקופה ככה ולא מהשוק ספציפי של השבוע האחרון אז באמת כדאי לחשוב מה יכול לעזור.. לי מאוד עזר לא לתת לבכות בלי סוף כי סתם נכנסה להיסטריה ולפעמים אפילו הקיאה מרוב בכי, אף פעם לא עזר.. אבל כן לדבר הרבה ולתמלל , עכשיו אנחנו הולכים לישון כי כולם כבר ישנים, האריה ישן, הג'ירפה ישנה ועוד ועוד ועוד.. אפשר גם להוסיף שמות של אחים ובני דודים.
יש משהו באמת תלותי בהרדמה תוך כדי הנקה , יש גיל שזה כבר לא כ"כ הולך. ואז כדאי למצוא דרך חלופית להרדמה, שהיא כן דרך מותאמת לאופי המיוחד הזה. אצלנו עובד סיבוב בחוץ בעגלה, להדליק אותה על זה שרואים חתולות וכאלה, לעשות מזה צופר ופרס ולא עונש...
עוזר אצלנו גם לשמוע שירים מיוטיוב של תינוקות פיל פילון, היה היה חתול שובב, מה עושות האיילות בלילות וכו, המוזיקה מרגיעה אותה...

מקווה שמשהו יעזור! זה באמת מאוד קשה!! אבל זה עובר!!!!!! והכי חשוב- את חייבת לישון בלי שינה אנחנו פשוט נהיים משוגעים בלי שפיות בכלל וכשירות לכלום! תתמקדי דבר ראשון בזה!!!
אולי להיות עם כולם עכשיו ולהכין את הסרט ןהאוכל, אולי לחפש בייביסיטר מעכשיו לעכשיו שתצא איתם לטיול
וב10 ללכת לישון יחד איתה..

בהצלחה גדולה יקרה!!!!!!
הייתי לוקחת לרופא לשלול ענייניםאמא_טריה_ל-2
הפעם אחת נותנת נורופן בודקת אם יש שינוי.
אני אוהבת לדעת בוודאות שזה רגשי ולא פיזי, לפני כל תהליך התנהגותי שאני עושה.

כמה זמן זה נמשך?
יש קפיצות גדילה או התפתחות שיוצרות שינויים כאלה, ולרוב מסתדרות אחרי זמן לא ארוך...

איך שנת היום שלה? מה סדר היום?
נתתי נורופן ולא הועיל.. גם ביום היאאני זה א
לא נרדמת לבד אבל כן כשעייפה אז מצליחה להרדים אותה.
לרוב מתעוררת בסביבות שש וחצי ואז ערה עד סביבות 10 מרדימה בהנקה.
אם היא ישנה טוב קמה בסביבות שתיים עשרה וחצי ואז לא ישנה עד השנת לילה שוב שזה בשבע וחצי בערך.
לפעמים נרדמת לאיזה חצי שעה אחהצ ואז,גם השנת לילה קצת מתאחרת.
אם לא ישנה טוב בבוקר וקמה אחרי שעה אז היא חוזרת לשנצ בסביבות 2 לשעה או שעתיים..
לא יודעת אם זה קשוראמא_טריה_ל-2
אבל אולי תנסי את סדר היום הקלאסי לגיל הזה שאני מכירה -
ישנים שנת בוקר 30-45 דקות שמתחילה סביב 9:30-10
ושנת צהריים שעה וחצי שמתחילה ב13-14
מעירים לכל המאוחר ב15:30

אני מאוד מאמינה בחשיבות סדר יום צפוי וקבוע ככל האפשר...

אגב חלק סביב הגיל הזה יורידו את שנת הבוקר, וישאירו כשעתיים שינה סביב הצהריים

לא יודעת אם זה מתאים לך, או אם זה בכלל יעזור, אבל אותי זה מה שהייתי מנסה
הבעיה שאין לי לב להעיר אותה כשישנה ובבוקראני זה א
היא לפעמים ישנה פשוט טוב יותר
מבינה אותך, לשיקולךאמא_טריה_ל-2
בגיל כזה ישנים שינה אחתאנונימית-אנמית
כנראה הבת שלך זקוקה למסגרת יותר ברורה של היום , חשוב למלא לה את היום בגירויים והוצאת אנרגיה ולהקפיד שתישן שינה אחת עד שעתיים .. ככה היה אצל הבן שלי
אין כזה דבר פינוק בגיל הזה....... הם צריכים אותנו וכל ילד הוא שונה אי אפשר לצפות ממנה שתהיה כמו הילדים הקודמים כי עובדה היא צריכה משהו אחר ,ממליצה להקפיד על חלונות שינה ועירות
נכון היא ישנה שינה אחת לרוב אבל לפעמיםאני זה א
מפצלת אותה מיוזמתה מה שנקרא
רעיון כפירה קצתכבתחילה

נכון שאת לא בעד השיטה של לתת לבכות, אבל פה מדובר על השפיות שלך.

את כבר שנה שלמה לא ישנה נורמלי. זה לא תקין.

תינוקת שלא מצליחה להרדם ככ הרבה שעות ולא מצליחה להרדם לבד זה בעיה.

 

במצב כזה הייתי מציעה לך כן לנסות את השיטה עם הבכי, אבל לעשות אותה בצורה נעימה וחמה.

כלומר- לא לתת לה לבכות המון זמן, אלא כמה דקות ואז תיגשי אליה. או תשבי בפינת החדר וגם אם היא תבכה היא לפחות תראה שאת נמצאת ותגשי אליה אחרי כמה דקות.

 

תינוק שבוכה כמה דקות זה לא נורא!
אמא שלא ישנה כבר שנה שלמה זה נורא ואיום!

תרשי לי קצת לחלוקאמא_טריה_ל-2
ברור שהצורך שלנו בשינה הוא אמיתי ומוצדק,
אבל יש מחיר ללעשות ילדים.
אני חושבת שאני כהורה צריכה לשלם את המחיר ולא הילד. נכון שזה קשה, וגם אני במצב דומה מבחינת חוסר שינה, אבל ממש לא מסכימה עם הציפייה שלנו מתינוקות שישנו.
יש טווח מאוד רחב של התנהגויות, טמפרמנט, קשיים... הם לא אשמים בזה.
אני מרגישה שהחובה שלי כאמא זה להיות שם בשבילם, פיזית ונפשית. גם אם זה ממש קשה לי (ובשביל זה יש גם אבא).
אבל לתת להם לבכות מבלי לספק להם נחמה - ממש קשה לי עם הגישה הזאת.
אני לא מחנכת ילד לישון לבד, אני נותנת לו הזדמנות לרכוש הרגלים חדשים, אבל תמיד מתוך הבשלות שלו ולא מתוך הצורך שלי.
היא לא הזכירה פה מעורבות כלשהי של בעלהכבתחילה

וגם אם זכור לי נכון היא בבית איתה כל היום לבד.

לכן במצב כזה היא מוכרחה את השפיות על מנת להמשיך לתפקד בבית.


במקרה אחר הייתי מציעה לה לשלוח למעון/מטפלת ושם בד"כ נלמדים גם הרגלי שינה כלשהם וגם יהיה לה זמן לעצמה, אבל מבינה שהמקרה פה שונה כי היא איתה בבית.

 

גיל שנה זה כבר זמן שהתינוק/ת בשלים לרכוש הרגלי שינה נכונים, בריאים וטובים. לא מדובר פה על תינוקת בת כמה חודשים בודדים.

מאוד בעד לרכוש הרגלי שינה טוביםאמא_טריה_ל-2
אבל להיות קשובה לקצב של התינוק, לצרכים...

מאמינה בתהליכים משותפים שתואמים לו.
את צודקת לגבי זה שהיא איתי בבית כל היוםאני זה א
ובעלי אכן פחות מעורב כי לא נמצא הרבה אבל כשנמצא הוא אכן לוקח חלק ואם בילדים הקודמים רק אני קמתי בלילה איתה הוא גם קם לפעמים כשיש כבר כמה לילות שהיא לא ישנה ובהחלט שותף.בגלל שאני מניקה אז לא תמיד רלוונטי שיקום אבל כשרלוונטי הוא קם אליה גם
הילד משלם מחירמתמטיקס

ילד שלא יודע להירדם משלם מחיר. הוא עצבני ביום, חסר אונים בלילה. מניסיון של ילד שפשוט לא ידע ללכת לישון, הוא מסכן לא פחות מההורה ולתת לילד שלך לבכות קצת זה בכלל לא נורא ואם זו הדרך ללמד אותו להירדם זה אפילו חשוב (לא מדברת על להשאיר אותו צורח לבד בחושך).  ולפעמים בכי זה שלב בדרך לשינה. 

אני מסכימה איתך, את צודקתאוהבת את השבת
אני נותנת לפירנססה שלי קצת לבכות אבל עדיין לא הצלחתי להרגיל אותה להרגלי שינה ממש טובים,
כי אם זה יותר מדי בכי זה כבר סתם נכנסה להיסטריה ואין שום סיכוי לשינה איתה.

אצלנו מאוד עזר גם הגמילה מהנקה לפני זה היה באמת סיוט, כל הלילה ינקה כמעט ברצף.. אבל כשזה לא הפריע לי לישון אז גם היה נוח רוב מוחלט של הזמן..
לגמריחגהבגה
זה נכון, ברור שהילד סובלאמא_טריה_ל-2
ואני גם יודעת שיש גישות שונות, ומקבלת שכל אחת בוחרת אחרת.

אני לא חושבת שאם תינוק בוכה, אפילו בגיל שנה, הוא לא צריך לקבל מענה. וכמובן שהכוונה לא לבכי קצר או קיטורים. בכי של דקות ארוכות.

לכן נניח שיטת "הרם-הורד" היא יותר נכונה בעייני.
מסכימהמתמטיקס
עבר עריכה על ידי מתמטיקס בתאריך ד' באב תשפ"ב 10:15

אני משלבת בין השיטות האלו ובאמת הכל מתחיל מלהכיר את הילד שלך ולדעת מה מתאים לו איך הוא נרגע וכו. זה תהליך של למידה עם ניסוי וטעייה כדי להבין מה עובד. אצל הילדים שלי אם אני נמצאת לידם זה מקשה עליהם להירדם ואני יודעת שברגע שאני אצא מהחדר יהיה בכי של 2 דקות ואז הם ירדמו

בהנחה שזה יעזור.מוריה
יש ילדים שזה פשוט לא יעזור.
והם לא ילמדו לישון. בטח שזה לא יגרום אצלם לשינה טובה איכותית ורגועה.

תינוקות בוכים כי זו הדרך שלהם לבטא קושי.
אם היו יכולים להסביר במילים את הבעיה זה היה מיקל על החיים.
בול. צריך להיות קשובים לכל ילד...אמא_טריה_ל-2
ייתכן והם עייפים ולכן הם בוכים וזה הקושי שלהםהמקורית
אצל הילדים שלי בכל מקרה, עייפות היא טריגר לעצבנות ובכי היסטרי
צריך להקשיב לבכי ולהבין אותו.מוריה
לא כל בכי זה עייפות.
לא כל בכי זה רעב.
ולא כל בכי זה כאב.
תראיהמקורית
אני מבינה מה שאת אומרת
אבל אם ילד שבע
טיטול נקי
ואין שיניים או תולעים או אוזניים כואבות
יש סיכוי גבוה של בכי של עייפות שמשתלב עם הרגלי שינה לא טובים.
ובמקרה כזה אני כן אתעקש על ניסיון להרדים גם במחיר של בכי. כי ייתכן והילד בוכה כי הוא רגיל שאמא מנענעת 5 שעות ולא בא לו לשנות את ההרגל והוא מוחה אבל לאמא זה לא מתאים ומתיש ובמקרה כזה הנוחות שלי והשינה שלי גוברת בעיניי
בשבילי לפחות, חוסר שינה הוא טריגר למפלצתיות.
וגם, כשיש עוד ילדים בבית שצריך לתת להם מענה והם יקבלו אמא לא מיטיבה וחסרת סבלנות ועצבנית..
נכון.מוריה
כל הורה מכיר ולומד את הילד שלו. ויודע מה הכי נכון עבורו.

לא בהיכרח מה שעבד לי עם ילד 1 יעבוד עם ילד 2.

ואני לא מאמינה שלתינוק אסור לבכות.
אני כן מאמינה שכשתינוק בוכה ואי אפשר לגשת אליו צריך לדבר איתו. שישמע את הקול. שלא ירגיש נטוש.
בוודאי שצריך לגשת ולדבר איתוהמקורית
לא אמרתי לצאת מהחדר וזהו
אבל להישאר עקבית גם אם הוא בוכה.
לא יודעת, אני מבינה שזה עניין אינדיבידואלי אבל קשה לי להשלים עם הגישה שאומרת שזה שיש תינוק בבית זה אומר שכולם צריכים לסבול בשביל שחלילה לא יבכה בדרך ללמוד איך ישנים נורמלי.
עיקביות זה הסוד.מוריה
אבל צריך להחליט ספציפית לילד מה הגישה שמתאימה.
לא דיברתי אלייך באופן ספציפיהמקורית
אלא לגישה הכללית בנושא
בדיוק ערכתי.מוריה
מסכימההמקורית
מסכימהאורוש3
אז זה בערך מה שעשיתי הלילהאני זה א
ישבתי לידה ואמרתי לה אמא פה ועכשיו xxxx הולכת לישון והצעתי ללטף אותה או לתת לה יד היא רק יותר התנגדה.
וכבר היה לאחרונה דוקא שיפור בשינה שלה ועכשיו שוב רגרסיה נוראית אז באמת זה קשה
אם היה שיפור - סימן שיש לה כליםאמא_טריה_ל-2
עובר עליה משהו, היא תעבור אותו, והכלים שרכשה לא נעלמים לשום מקום.
גיל שנה גם אצלנו עכשיו מאוד סוער, לקראת הליכה, למידה של דיבור, טוחנות יוצאות, יש מלא סיבות להיות מחורפנים.

מאחלת לך ולעצמי שיגדלו קצת ויתאזנו...
וואי לגמרי.. מחכה הכי שתדבר כבראני זה א
בנתיים אומרת אבא אמא וקשקושים בלתי מזוהים
אני גם ניסיתי הלילה להיות יותר נוקשה..אוהבת את השבת
התוצאה הקטנה שכמעט נרדמה ב22.30, עכשיו בטיול איתי בחוץ אחרי שנכנסה לבכי היסטרי, כמעט נחנקה ואז הקיאה..
כל ההרדמה הופסקה ועכשיו מנסה בחוץ ..
כנראה לא הרגישה כ"כ טוב וזה שהתעקשתי הוציא את בקיא החוצה (אחותה עם חום ובחילות, והקיאה היום)
וואו קשוחהמקורית
מסכנה היא בטח לא מרגישה טוב
רפואה שלמה !
תודה! בע"ה.. אני מקווה שאנחנו לא מתחילים שרשרתאוהבת את השבת
של הוירוס הזה🙏
מקפידה לתת ויטמין די?מוריה
פעם קראתי באחד הפורומים שחוסר ויטמין די עלול לגרום לבעיות שינה.

והייתי מקדימה לה את שעת השינה ל18.30.
האמת שלו מעניין אם באמת יש הקשר.אני זה א
אני יודעת שיש,קשר לשינה וברזל
ככה ראיתי בעבר.מוריה
לדעתי שווה לנסות.
בטח ששוה הולכת לנסות ולעדכן כמובןאני זה א
בהצלחה. מוריה
בנתיים מעדכנת..אני זה א
לפני המקלחת היה נדמה לי שהיא מעלה קצת חום מדדתי והיהה37.8 שזה גבולי ממש יכול להיות כלום יכול להיות התחלה של..
קילחתי נתתי לה ארוחת ערב אפשר לומרהשאכלה די יפה ביחס למה שאוכלת באופן כללי.
נתתי נורופן קצת שיחקה עוד ונכנסתי להרדים אותה. הנקתי ואז,התחילה שוב להשתולל אז הנחתי במיטה אמרתי חה שאמא תיכף תבוא ויצאתי מהחדר אחרי 5 דקות נכנסתי והרמתי חיבקתי ואמרתי לה שעכשיו הולכים לישון ושוב הנחתי במיטה ושוב נתתי 5 דקות שבהם היא בכתה אבל לא בהיסטריה אז נתתי עוד כמה דקות ואז נכנסתי והרמתי אותה ואמרתי לה שאני יניק אותה עוד קצת ואז היא תלך לישון במיטה שלה ליטפתי אותה ואמרתי לה כמה אני אוהבת אותה.ורוצה לטובתה שתישן טוב היא ממש הקשיבה.
ושאני סופרת עד,3 וניפרד( לא כי אני חושבת שהיא מבינה את משמעות הספירה כמו שזה איזה מן טקסיות לפרידה) הנחתי אותה במיטה היא שוב בכתה ואמרתי לה שתיכף אגיע שוב ואז אחרי 5 דקות נכנסתי שוב והרמתי להנקה ואמרתי לה שאני מוכנה לעזור לה עוד קצת להרדם ושאחכ אני אשים אותה במיטה שלה והיא נרדמה בשניה ממש והנחתי אותה וברוך ה לא בכתה.
מה שקורה הרבה שלוקח כמה ניסיונות עד שמצליחה להעביר למיטה.. כל התהליך הזה לקח בערך חצי שעה מקווה שמחר יהיה יותר קצר.
כרגע המטרה שלי היא שגם אם מתעוררת חוזרים מיד לישון ולא נשארים ערים באמצע הלילה. וישנים רק במיטה שלה לדעתי זה יעשה לה טוב ובנתיים אני מתמקדת בהרדמה הראשונית של הלילה אחכ נעבור הלאה..
הי, לא קראתי הכל אבל זה עלהאורוש3
כתגובה אחרונה. לדעתי אם יש מצב שהיא מעלה חום ולא במיטבה זה לא הזמן לשום סדרת חינוך והרגלים חדשים.
בהצלחה רבה רבה. היא קטנטונת ממש מאתגרת.
אל תצפי שמחר יישתפר.מוריה
קחי לך מינימום שבוע. שלא תתייאשי פתאום.
במיוחד אם היא לא במיטבה.

ויפה.
חצי שעה לפעם ראשונה זה לא הרבה.
יודעת שזה תהליך ובטח שאם אראה שבאמת מעלה חום ניתןאני זה א
לה להחלים קודם ובנתיים נמשיך על אש נמוכה את התהליך רק כדי לא לחזור אחורה
👍 בהצלחה! ובבריאות!מוריה
נשמע ממש התקדמות!יראת גאולה
מסכימה איתך, הקניית הרגל טוב של הרדמות עצמאית בהרדמות הראשונה בתחילת הלילה היא ממש חשובה, והיא מאפשרת לילד להשתמש בזה גם בהתעוררויות במהלך הלילה.

גם לי הייתה גברת (הרביעית) שעשתה לי בית ספר בלילות, עד שבגיל שנה אמרתי סטופ.
ויש לי שתי תובנות מזה -
א. אמרתי לעצמי שזה ייקח עכשיו שבועיים של לימוד, וכל ערב אני איתה 4 שעות עד שהיא נרדמת במיטה (הייתי לידה כל הזמן, חיבקתי ליטפתי שרתי אבל בלי להוציא מהמיטה). אז מלכתחילה הייתי יותר סבלנית. בסוף זה לקח שבוע.
ב. כל פעם ש"נכנעתי", הייתה נסיגה. חוץ מהנסיגות האלו, ממש היה שיפור משמעותי מיום ליום. וראיתי שזה רק מבלבל אותה כשאני לא לגמרי עקבית.
והכי חשוב - זה עשה לשתינו כל כך טוב!
אני גם מזדההציפיפיצי

ואומרת שבאמת כל ילד נולד אחרת ויש ילדים שיותר קשה עליהם מלאכת השינה...

התינוק שלי גם כן כזה והוא בן 8 חודשים. שמתי לב שכשאני יותר סבלנית כלפיו זה הולך יותר טוב ב"ה.

אבל בכל אופן הוא כן קם כמה פעמים בלילה. לינוק וחוזר לישון. אבל גם במהלך היום הוא לא יודע כמעט לישון לבד מלבד משהו כמו שעה בבוקר וזהו. כל היום יכול לסחוב ככה אלא אם אני נכנסת איתו למיטה ומרדימה בהנקה.

אתמול בלילה הייתי עם כאבי שיניים תופת וחסרת סבלנות. והוא בכה ורצה לישון. פשוט לקחתי אקמול נתתי אותו לבעלי, והוא עדיין לא נרדם והמשיך לשחק (ב1 בלילה). כשהרגשתי טוב יותר, הנקתי טיפה ולא רצה כ"כ, ערסלתי בחושך, ברוגע, בחדר ממוזג ונעים והוא נרדם ממש חזק. לא משנה שקם כמה פעמים אחר כך חח אבל נתתי לעצמי את הרגע כדי לבוא אליו רגועה יותר.

ממש מבינה אותך!!! חיבוק

תודה יקרהאני זה א
חיבוק גם לך.
אין לי בעיה שתתעורר בלילה פשוט קשה כשהיא לא חוזרת לישון ואז נוצר לופ של עייפות ובכי
אוי זה ממש קשההיופי שבשקט
הקטן שלי נשמע ממש דומה לקטנה שלך, בהרבה דברים. לא פעם ראשונה שאת כותבת ואני מזדהה לחלוטין.
אני נשברתי בסוף וניסיתי את השיטה של להשאר איתו ולהרגיע בלי להרים ולתת לו ללמוד להרגיע את עצמו. אחרי יומיים הוא התחיל לבכות למראה המיטה. אחרי ארבעה ימים היה שיפור קל- הוא נרדם אחרי ארבעים דקות. ביום זה לחלוטין לא עבד, הוא מתישהו נרדם בהנקה או שלא. אחרי שבוע הודעתי על כישלון הניסוי וחזרתי להרדים אותו בהנקה.
אז מחזקת את ידיך שאם לא מרגיש לך שהוא בשל ללמוד לישון לבד, לא בטוח שזה יעזור. אפילו השיטה של הבכי.
מה שכן, אחרי ששחררתי ראיתי שהוא כן למד משהו. עכשיו גם אם הוא לא נרדם בהנקה הוא כן מזהה שהוא רוצה לישון ונותן לי לעזור לו. אז ההרדמה יחסית קצרה (חצי שעה), כבר אין התעוררויות לשעה חגיגה באמצע הלילה ואני בדר"כ מצליחה להרדים אותו ביום.
בהצלחה לך בכל דרך שתבחרי
רוצה להרחיב, למרות שיודעת שזה יגרור עליהום.חגהבגה

שינה זה חשוב. זה הכרחי וקריטי בדיוק כמו אוכל, לפחות.

בני אדם יודעים לישון כמו שהם יודעים לאכול. אבל גם תינוק יונק צריך ללמד לפעמים את התנועות והצורה הנכונה, כך גם לגבי שינה.

קראתי פה פעם את @חרותיק שאומרת, אאל"ט, שבשלב הזה הילד כן פיתח הרגלי שינה אבל מאוד מאוד משובשים. זה אומר שאפילו הילד ממש נלחם בעצמו, נלחם בעייפות ועושה דברים על מנת לא להירדם, ממש כך. אז בשלב הראוני עושים הכל הכל כדי לגרום לו לישון וליצור רצף של מחזורי שינה. בכל מחיר.

אחרי שהוא מצליח ליצור רצף מחזורי ישנה ולא עייף גמור סחוט, לבחור שיטה ולדבוק בה.

לפני הכל, הכל מתחיל במיינדסט. את חייבת להיות בטוחה בעצמך, ביטחון פנימי ויציב שהילדה עכשיו עייפה, נקודה. היא חייבת לישון לא תהיה פה שום אופציה אחרת. לא לדמיין בראש כמה זמן זה ייקח או מה אצטרך לעשות בשביל זה או איזה סיוט כמה אני עייפה. חדורת מטרה- עכשיו, לישון.

כשאת מגיעה בגישה כזו לילדה היא חשה אותך.

היא גם חשה את הפחד שלך מחוסר ההירדמות וזה מזין את ההתנהלות שלה.

 

לגבי פינוק, מה רע בזה שילד מקבל פינוק? פינוק זו לא מילה גזה. ברגע שנפסיק לפחד מהמילה נבין שאין לנו שום התעמתות איתה. כשאומרים על ילד שהוא מפונק ישר קמים קולות ומתחילים לנחם, זה לא פינוק הוא קטן הוא חייב את זה.

זה כן פינוק! וזה בסדר שתינוק רוצה פינוק! אבל כמו אנחנו ההורים מחליטים בשבילו מה ללבוש ומה לאכול כך גם אנחנו יכולים למנן ולסדר את הפינוקים.

אם נהיה בטוחים שהילד שלנו חייב אותנו 24\7 ולא נסמוך עליו שהוא יודע ויכול להרגיש מוגן אהוב ובטוח גם לא אם הוא על הייים שלנו כך יהיה, והילד יפתח תלות.

הרי הרבה יותר קל לתת למישהו אחר לעשות את העבודה בדבילנו. ואם באלי עכשיו משהטו ברור שאעדיף שמישהו אחר ימלא את ה'באלי' הזה. זה לא פסול, רק צריך להכיר בזה.

 

אני במקומך הייתי מרגישה שהגיעו מים עד נפש ואין לי פריבילגיה להתחיל הלתבחבש. אני צריכה שינה, הילד צריך שינה, ושאר הבית צריך אמא, ואשה. העייפות הזו הרי באה על חשבון משהו נכון?

זהו.

 

לילדים לא קורה כלום אם הם קצת בוכים נקודה. אף אחד לא מתעלל בהם, זה לטובתם. חום אהבה ונחמה מרעיפים במהלך היום אבל סדר וגבולות רק עוזרים להם ומצמיחים אותם..

 

יאללה עגבניות כבר התרגלתי

בגדול אני מסכימה איתךזוית חדשה
אבל זה לא עובד לכל הילדים. אם אני נותנת לבן שלי לבכות, הוא פשוט ממשיך וממשיך ורק הולך ומגביר את זה לצרחות. פעם אחת הגיע גם לשעתיים של בכי. בלי הגזמה.
גם אצלנו.. בולאוהבת את השבת
כמו שאצלו זה שילוב שלה הכל באיזונים עדינים

לנסות להכניס שינויים אבל גם לא להיות בתסכול ובעקשנות על זה אם לא הולך...
טוב ברור שיש לזה גבולחגהבגה

מסכימה איתך שלא נותנים לצרוח שעות..

אני תמיד מגבילה לעצמי זמן על השעון, למשל 5 דקות. אני נותנת 5 או 7 דקות, אם עד אז לא נרדם ויש צרחות איימים, לא נדנודים של עייפות, ניגשת, מחבקת מנסה להניק שוב ואז מנסה שוב.

תאמיני לי שניסיתי הכלזוית חדשה
קבעתי תור לאוסטאופתיה, מקווה שיעזור בעז''ה
אמן בעזרת ה'!!חגהבגה

אומרים זה ממש עוזר

אפשר לשאול אם ילדת בקיסרי או רגיל?

 

בוואקוםזוית חדשה
לנו מאוד עזר, ממליצה לנסותאמא_טריה_ל-2
בדיוקבוקר אור
אני גם חשבתי ככה אחרי הגדולה שהרגלתי אותה לישון ותוך כמה ימים למדה לישון לבד
והקטן מגיל אפס ניסינו להרגיל אותו וזה פשוט לא עזר. עכשיו בה מתחיל טיפה להשתפר והוא מסכים להירדם לפחות לחצי שעה כשמנדנדים אותו בעגלה ומניחים עליו יד
תודה על זהטל..
כי כבר הסכמתי עם לתת לבכות כדי שילמד להרדם,
אבל הוא יכול לצרוח שעות...
גם נולד בואקום... מעניין אם זה קשור
אני גם תוההזוית חדשה
גם לי נולד אחד בוואקום והיה ישן מעולההמקורית
דווקא עם הקטנה שנולדה רגיל היו בעיות
אבל ברגע שהשכבתי על הבטן והחלפתי תמל עבר כלא היה
לגמרי. ואצל הבכור שלי היה הרבה יותר גרועאורוש3
והייתי עקבית. ולא הפסקתי אחרי שבוע.
כן באתי אליו כל כמה דקות ולא משנה כל הפרטים כבר. אבל לא חזרתי ובלי נדר לא אחזור על הצלקת הזאת בחיים.
מסכימה איתךnorya
אחד הילדים שלי מתקשה מאוד להרדם מגיל 0 (לא אשכח את הלילות הסיוטיים בביה"ח, אפילו מהתינוקיה החזירו לי אותו בחוסר אונים).
בשלב מסוים הבנתי שאני צריכה להתנתק רגשית כי אחרת אשתגע. שמתי אותו בעגלה ונדנדתי בעקביות ובנחת. זה לקח מלא זמן, בסוף הוא נרדם. וכל פעם שהתעורר עשינו את אותו הדבר. למרות הבכי והכל, כי הבנתי שהעייפות גוררת עוד בכי והבכי גורר אמא משוגעת... והרגשתי שהנדנודים נותנים לו הרגשה שהוא לא לבד (לא יודעת אם זה נכון אבל ככה השקטתי את המצפון שלי).
זה בהחלט עזר לתקופה, אחרי כמה פעמים כאלה. בהמשך עברנו להרדמה במיטה. פעם בכמה זמן היתה תקופה שהוא יותר בכה בהרדמות וידעתי שצריך לנשום עמוק ולתת לו ללמוד.
אגב, גם היום בגיל 3 לוקח לו הכי הרבה זמן להרדם אצלי... גם כשהוא אמור להיות סחוט מעייפות. אני חושבת שיש עניין של אופי בקטעים האלה.
אין עגבניותאמא_טריה_ל-2
רק ממליצה תמיד לכתוב עם סימן שאלה או שלוש נקודות, ולא עם נקודה, בכל הקשור לילדים.

כי באמת כל ילד שונה.

ילד אחד ילמד ואחרי 5 דקות בכי יצליח לווסת את עצמו, וילד אחר יבכה שעות ויחווה נטישה.

חשוב מאוד להיזהר בעייני מהמלצות חד משמעיות או קביעות קולקטיביות.

מסכימה עם זה שכל ילד הוא אחר.מוריה
תראי זו האמינה שלי את לא חייבת לקבלחגהבגה
אין לי שאלה או היסוס לגבי זה.
נכון כל ילד הוא שונה
ועדיין אני חושבת שההבנה הזו יכולה לסייע אצת כל סוגי הילדים
תודה חגבגבה על החיזוק אכןאני זה א
אני צריכה לעבוד על הביטחון שלי איתה( קצת מצחיק כשזו ילדה חמישית) ברור לי שהיא מרגישה את החשש שלי מההרדמות שלה..
מקווה למצוא משהו שיעזור לשתינו להפוך את השינה לטובה יותר וקלה יותר..
מסכימה מאודהמקורית
היי. ראיתי שתייגת אותי.חרותיקאחרונה
אני באמת אומרת שבאיזשהו שלב אנחנו ננסה לדאוג לשינה בכל מחיר,
אבל זה רק כשהבנו שהילד בעייפות יתר ולכן הוא לא נרדם.

ועם כל שאר הדברים שלך,
אני ממש לא מסכימה.
אני אפילו חושבת שזה לא לגיטימי לכתוב את זה לאמא אחרת.
בשום מצב לא לגיטימי לתת לילד לבכות עד הירדמות.
כמות הנזק שבזה לא שווה את ה'נחת' כביכול שמגיעה כשהילד לומד לישון בלי להתעורר.

אבל מה כן?
עד דקה של בכי, הילד לא מפריש עדיין הורמונים של לחץ וסטרס.
אז זה כן. לצאת, לשתות חצי כוס מים, ולחזור תוך פחות מדקה, אפשר.
יותר מזה - לא.

מצד שני, להשאר בחדר, להמשיך לדבר, להסתכל, להתייחס, ולאו דווקא להרים את התינוק,
זה גם בסדר.
כי הוא לא מרגיש נטוש.
אז אם זה מה שאמא מסוגלת לעשות, זה אפשרי.
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

וואו איזה כאב לברק לרגע9אחרונה

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמהאחרונה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

מה עושים עםכנה שנטעה

בן שנתיים מתוק שהיה ישן את רוב לילות השבוע בשלמותם מסביבות 1930 עד 06-0630 ולאחרונה כמעט כל לילה מחליט בסביבות 3-4 שהגיע בוקר ובא לו לאכול/לשחק/לזמר/סיפור?

לא רוצה להמשיך לישון ובוכה שרוצה לצאת (ישן בלול), יכול גם שעה כל לילה... לא נעים לי גם מהשכנים🙊.. ולא מבינה מאיפה זה בא לו, זה לא שהרגלי העירות והשינה שלו במהלך היום השתנו. הכל כרגיל..

אולי להשכיב יותר מאוחר?דיאן ד.

הוא ישן במהלך היום?

ישן פעם אחת במהלך היוםכנה שנטעה

בין 12-14 בערך. ב19 כבר הוא אומר שהוא עייף ונרדם בקלות ב''ה

יצא לנו שהלך לישון כמה פעמים מאוחר, אפילו 21 ו22, ועדיין קם מוקדם

אולי קר לו?ריבוזום

הלילות נעשים קרים יותר. אולי כדאי פיג'מה יותר עבה / עוד שכבה (/שמיכה יותר חמה אם יש סיכוי שתישאר עליו)

כיוון מעניין אבל לא חושבת שזו הנקודהכנה שנטעה

אנחנו גרים באזור שעוד חם, והוא עם פיג'מה ארוכה וגם זורק מעליו את השמיכה. הוא גם לא מתלונן שקר לו, חושבת שהיה יודע לומר אם כך היה

נסי לכסות אותו לפני שאת הולכת לישוןרק טוב!

אני לא גרה במקום קר, אבל את שני הקטנים (4 שנים, 5 חודשים) כבר מלבישה עם פוטר בלילה. בן ה4 ובת ה7 כבר עם שמיכת פוך.

ומה עם להציע לו לישון אתכם? מצד שני יכול להתחיל הרגל לא טוב...

אבל הייתי מנסה להסביר לו שעכשיו לילה וכולם ישנים. להראו לו שחושך בחוץ. לעבור בין המיטות של בני הבית ולהראות לו שהם ישנים. ולהזכיר לו שגם הוא צריך לישון עד שיהיה אור בחלון ורק אז אפשר לקום.

זהו אנחנו מנסים שלא יישן איתנוכנה שנטעהאחרונה

לכן לא מביאים אותו אלינו למיטה. אז אני עושה בדיוק מה שאת אומרת, מראה לו שחשוך ושזה לילה וצריך להמשיך לישון עד שהשמש תקום.. והוא ממשיך לקום כל לילה מחדש ולוקח איזה שעה עד שהוא חוזר לישון😐

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה