חייבת עיצה דחוףאני זה א
אז הקטנה יותר ויותר קשה בשינה.
מאז שנולדה יש לה שינה רגישה ומאז שנולדה גם לא יודעת להרדם בעצמה נרדמה תמיד רק בהנקה או בגיל קטן יותר בנדנוד בעגלה..
אני מרגישה שזה שילוב של פינוק עם חוסר יכולת אמיתי להרדם לבד.
בעיקרון אני לא בעד שיטה של לתת לבכות גם ההרם הורד פחות מתאימה לי.מה גם שזה לא מרגיע אותה בכלל שאני מרימה בזמן שהיא צורחת במיטה.
עכשיו בדקתי תולעים אין.
אוזניים לא נראה לי גם
שיניים אולי אבל לא נשמע לי שזה השורש לבכי זה אולי רק תוספת קטנה..
היא מתעוררת בלילה ופשוט לא מצליחה להרדם חזרה גם לא בהנקה.
בועטת בי ובוכה גם עלי( היא בת 12 חודשים)
היא לא לוקחת מוצץ כמה שניסיתי מגיל 0 וגם לא בקבוק שותה רק לפעמים מים..
מרגיש לי שאולי לתת לה לבכות פשוט עד שתרדם זה יהיה לטובתה כי באמת היא מסכנה שלא יודעת להרדם..
עכשיו למשל היא בכתה גם עלי אז שמתי אותה במיטה ואמרתי חה אם את בועטת בי ובוכה גם עלי תהיי במיטה.
היא צרחה במיטה ולא נרגעה יותר מחמש דקות הרמתי אוצה שוב ואמרתי חה שאם היא בוכה אני מחזירה אוצה למיטה
עכשיו באמת לא כזה מפריע לי שקמה לינוק וגם לא אכפת לי שתשאר לישון איתי במיטה אבל שתרדם אני כבר שעתיים ערה איתה ורק עכשיו נרדמה וזה אחרי שנרדמה בשמונה בערב ואז בסביבות תשע וחצי קמה ולקח חצי שעה עד שהרדמתי אותה חזרה..
אני ממש אובדת עיצות ולא יודעת כבר מה נכון ומה לא..
אפיחו בקבוק חלב פושר ניסיתי לא מוכנה לגעת בזה.
כאיחו מרגיש לי שאני המוצץ אבל אפילו זה כבר לא מרגיע אותה..
אני רק מזדהה...זוית חדשה
יואו נשמע סיוט!!!חגהבגה
אימאלה..
אני לא פןנקציה, אני מלמדת לישון לבד הרבה לפני גיל שנה, גם אם זה כרוך בבכי.
כמובןמלא הסטרי, כמובן לא ארוך, טבל מניחה,כשיודעת ששבעים, עייפים, נקיים
....
ראיתי שהמליצו פה על ספרים למשל לישון בלי לבכות
זהו שאני לא מצליחה ללמד אותה להרדםאני זה א
לבד.
הגדולים היו נרדמים לבד מגיל 0 גם אלו שינקו.
אבל היא מפונקת כל כך והגעתי למצב שהתייאשתי ואפילו את הבכי ניסיתי אבל היא צורחת בהיסטריה ולא נרגעת.
והנה אחרי שנרדמה והיתה ערה שעתיים לפני היא התעוררה שוב כאיחו אפילו המעט הזה שנשאר לי משלוש בלילה עד הבוקר היא הצליחה להתעורר בו והיא לא רעבה והיא עולה מהמם במשקל.. ואני עכשיו צריכה לקום לתפקד עם שאר הילדים אבל אני עייפה וגם היא עייפה אז מתבכיינת מכל שטות.
בשבת בלילה ישנה טוב ואז בבוקר היא היצה מהממת שיחקה והיתה רגועה סוף סוף.
סליחה שכתבתי מבולבל אני פשוט מרגישה שאני על סף קריסה עם הילדה הזו..
יש ילדים כאלהאמא_טריה_ל-2
זה לא ממש פינוק בעייני, זה קושי בויסות עצמי.

הגדולה שלי כזאת ולא לקחה גם מוצץ.

אני למדתי שלפעמים אני פשוט צריכה להיות שם בשבילה בזמן הבכי, לחבק, לשיר, להרגיע, לפעמים לצאת החוצה אפילו, לתת לה לפרוק ולהיות לצידה...

אבל לא יודעת אם זה המקרה אצלכם...
נכון. גם לי יש אחד כזהסמיילי12
עכשיו כשהוא גדול הוא הולך לישון לבד. אבל הקושי בויסות מופיע בתחומים אחרים.
גם אני לא חושבת שזה פינוק.

נשמע מאד קשה❤ עברנו משהו מאד דומה וזה התאזן🙏
ברור לי שזה לא פינוק כמו שמבוגריםאני זה א
מגדירים פינוק.כי אצל תינוקות פינוק זה סוג של צורך..
ולכן עד עכשיו התנהלתי איתה בצורה הזו אבל אני מרגישה שעניין השינה הולך ומחמיר אם היה נשאר סטטי ופשוט היה קשה להרדים אותה אבל היתה דרך שעובדת הייתי מוכנה בשמחה גם אם זה אומר בגיל גדול יותר לגמול אותה מזה אבל אין שום דרך שעוזרת לה גם עלי היא בועטת וצורחת ומשתוללת ואני כבר במצב קריסה.מבחינתי שתשחק ותהיה ערה בלול ואחרי שתתעייף ארדים אבל גם זה היא לא רוצה או מוכנה..בעלי ניסה לקחת אותה לבחוץ וזה לא עוזר..הוא עוד עובד אז משתדלת שבאמצע שבוע הוא פחות יקום אליה באמצע הלילה ומנסים להתחלק שהוא יהיה איתה בתחילת הלילה ובסופי שבוע כשלא עובד..
נשמע ממש קשהאמא_טריה_ל-2
אולי היא ישנה יותר מדי או מעט מדי ביום?
מחפשת לך כיווני חשיבה


תודה שאת מנסה זה עוזר..אני זה א
מוסיפה בקשר לויסות עצמיbula
שלעיתים מדובר גם בקושי של ויסות חושי
קשה לתת תורה שלמה על רגל אחת ולכן כדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בנושא הזה. לפעמים זה קשור ולפעמים לא. לכן שווה להתייעץ ולתת תמונה שלמה ואם יש צורך לקבל הדרכה מקיפה על איך אפשר לתת מענה לצורך תחושתי
אני רק יכולה להגיד בכללי- מגע עמוק זה אחת הדברים הכי מווסתים והכי ראשוניים שכל אחד צריך. ממש כמו אוכל ושתייה. יש כל מיני אופנים של מתן גרייה עמוקה ומווסתת. ממליצה לך בחום להתייעץ..גם הגדולה שלי היתה כזאת ולכן ממש מבינה אותך ואת הקושי...בהצלחה יקרה
אויי איזה סיווט!!!אוהבת את השבת
יש לי ילדה ממש דומה!
עד גיל שנה ,או 11 חודש, באמת לא הצליחה להירדם משילוב שאי אפשר ללמד הרגלי שינה בגלל האופי המיוחד בעקשנותו וגם אולי כבר הרגלים של פינוק.. ומגיל שנה - 11 חודש התחילה להירדם הרבה יותר בקלות, ומאז אני יודעת שכשהיא לא מליחה לישון משהו עובר עליה
וכבר נתתי לה פעמיים ורמוקס לתולעים בחודשים האחרונים ובאמת עזר.
אני פעם אחת ראיתי אצלה ושאר הפעמים פשוט ניחשתי שכך לפי זה שהתפתלה המון בלילה, ירידה בתיאבון, והתעוררות בעיקר סביב 11 בלילה עד 2 בלילה, ושינה גרועה ממש!!!!
אצלי זה גם סימן מובהק שהיא מנסה להוריד את הטיפול בניסיון להקל על עצמה. וגם שאני מנסה להזיז לה את הטוסיק מצד לצד בעדינות אבל בקצביות וזה עוזר לה להירדם. סימן מובהק אצלנו.

יכול להיות גם שיניים או אוזניים, תנסי לבחון אם יש סימנים שקשורים לשני אלה..

בכל מקרה אם זה שינוי של כמה לילות אל תאשימי את עצמך על חוסר הרגלי שינה- היא רוצה לישון ואוהבת לישון בהנקה ואם זה לא הולך כנראה שמשהו עובר עליה ומציק לה ולא נותן לה לישון!
ולא משנה איזה הרגלים יש לילד, לכל ילד יש זמנים כאלה שהוא לא ישן כמה לילות...

ולגבי היום חוסר שינה כזה זה סיוט ונורא לתפקד!!
מה אם לשים לעולם סרט לשעתיים וללכת לישון? אפשר גם להשאיר נשנושים טעימים כדי שבטוח לא יפריעו לך, הכל הולך אץ חייבת לישון!!!!
הלוואי שזה היה עוזראני זה א
סרט רק גורם להם לריב יותר והקטן משתעמם מהר אז מגיע אלי כל רגע למרות שהגדולה מנסה למנוע את זה לא מצליח לה לגמרי.. וגם ממש קשה לי להרדם במהלך היום מקווה שאצליח לנוח קצת בכל זאת..
כמה דברים- חשוב אפילו לנוח קצת בשכיבה..אוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך ד' באב תשפ"ב 08:55
גם אם את לא נרדמת.. ואולי כן תצליחי לנמנם אפילו 20 דק..

לגבי סרט, אז תשימי כמה מוקדים של סרט, במחשב לגדולים ובטלפון לקטן מה שמותאם לו..
ממש חשוב שתוכלי לנוח !!!

לגבי הקטנה- אם זה תקופה ככה ולא מהשוק ספציפי של השבוע האחרון אז באמת כדאי לחשוב מה יכול לעזור.. לי מאוד עזר לא לתת לבכות בלי סוף כי סתם נכנסה להיסטריה ולפעמים אפילו הקיאה מרוב בכי, אף פעם לא עזר.. אבל כן לדבר הרבה ולתמלל , עכשיו אנחנו הולכים לישון כי כולם כבר ישנים, האריה ישן, הג'ירפה ישנה ועוד ועוד ועוד.. אפשר גם להוסיף שמות של אחים ובני דודים.
יש משהו באמת תלותי בהרדמה תוך כדי הנקה , יש גיל שזה כבר לא כ"כ הולך. ואז כדאי למצוא דרך חלופית להרדמה, שהיא כן דרך מותאמת לאופי המיוחד הזה. אצלנו עובד סיבוב בחוץ בעגלה, להדליק אותה על זה שרואים חתולות וכאלה, לעשות מזה צופר ופרס ולא עונש...
עוזר אצלנו גם לשמוע שירים מיוטיוב של תינוקות פיל פילון, היה היה חתול שובב, מה עושות האיילות בלילות וכו, המוזיקה מרגיעה אותה...

מקווה שמשהו יעזור! זה באמת מאוד קשה!! אבל זה עובר!!!!!! והכי חשוב- את חייבת לישון בלי שינה אנחנו פשוט נהיים משוגעים בלי שפיות בכלל וכשירות לכלום! תתמקדי דבר ראשון בזה!!!
אולי להיות עם כולם עכשיו ולהכין את הסרט ןהאוכל, אולי לחפש בייביסיטר מעכשיו לעכשיו שתצא איתם לטיול
וב10 ללכת לישון יחד איתה..

בהצלחה גדולה יקרה!!!!!!
הייתי לוקחת לרופא לשלול ענייניםאמא_טריה_ל-2
הפעם אחת נותנת נורופן בודקת אם יש שינוי.
אני אוהבת לדעת בוודאות שזה רגשי ולא פיזי, לפני כל תהליך התנהגותי שאני עושה.

כמה זמן זה נמשך?
יש קפיצות גדילה או התפתחות שיוצרות שינויים כאלה, ולרוב מסתדרות אחרי זמן לא ארוך...

איך שנת היום שלה? מה סדר היום?
נתתי נורופן ולא הועיל.. גם ביום היאאני זה א
לא נרדמת לבד אבל כן כשעייפה אז מצליחה להרדים אותה.
לרוב מתעוררת בסביבות שש וחצי ואז ערה עד סביבות 10 מרדימה בהנקה.
אם היא ישנה טוב קמה בסביבות שתיים עשרה וחצי ואז לא ישנה עד השנת לילה שוב שזה בשבע וחצי בערך.
לפעמים נרדמת לאיזה חצי שעה אחהצ ואז,גם השנת לילה קצת מתאחרת.
אם לא ישנה טוב בבוקר וקמה אחרי שעה אז היא חוזרת לשנצ בסביבות 2 לשעה או שעתיים..
לא יודעת אם זה קשוראמא_טריה_ל-2
אבל אולי תנסי את סדר היום הקלאסי לגיל הזה שאני מכירה -
ישנים שנת בוקר 30-45 דקות שמתחילה סביב 9:30-10
ושנת צהריים שעה וחצי שמתחילה ב13-14
מעירים לכל המאוחר ב15:30

אני מאוד מאמינה בחשיבות סדר יום צפוי וקבוע ככל האפשר...

אגב חלק סביב הגיל הזה יורידו את שנת הבוקר, וישאירו כשעתיים שינה סביב הצהריים

לא יודעת אם זה מתאים לך, או אם זה בכלל יעזור, אבל אותי זה מה שהייתי מנסה
הבעיה שאין לי לב להעיר אותה כשישנה ובבוקראני זה א
היא לפעמים ישנה פשוט טוב יותר
מבינה אותך, לשיקולךאמא_טריה_ל-2
בגיל כזה ישנים שינה אחתאנונימית-אנמית
כנראה הבת שלך זקוקה למסגרת יותר ברורה של היום , חשוב למלא לה את היום בגירויים והוצאת אנרגיה ולהקפיד שתישן שינה אחת עד שעתיים .. ככה היה אצל הבן שלי
אין כזה דבר פינוק בגיל הזה....... הם צריכים אותנו וכל ילד הוא שונה אי אפשר לצפות ממנה שתהיה כמו הילדים הקודמים כי עובדה היא צריכה משהו אחר ,ממליצה להקפיד על חלונות שינה ועירות
נכון היא ישנה שינה אחת לרוב אבל לפעמיםאני זה א
מפצלת אותה מיוזמתה מה שנקרא
רעיון כפירה קצתכבתחילה

נכון שאת לא בעד השיטה של לתת לבכות, אבל פה מדובר על השפיות שלך.

את כבר שנה שלמה לא ישנה נורמלי. זה לא תקין.

תינוקת שלא מצליחה להרדם ככ הרבה שעות ולא מצליחה להרדם לבד זה בעיה.

 

במצב כזה הייתי מציעה לך כן לנסות את השיטה עם הבכי, אבל לעשות אותה בצורה נעימה וחמה.

כלומר- לא לתת לה לבכות המון זמן, אלא כמה דקות ואז תיגשי אליה. או תשבי בפינת החדר וגם אם היא תבכה היא לפחות תראה שאת נמצאת ותגשי אליה אחרי כמה דקות.

 

תינוק שבוכה כמה דקות זה לא נורא!
אמא שלא ישנה כבר שנה שלמה זה נורא ואיום!

תרשי לי קצת לחלוקאמא_טריה_ל-2
ברור שהצורך שלנו בשינה הוא אמיתי ומוצדק,
אבל יש מחיר ללעשות ילדים.
אני חושבת שאני כהורה צריכה לשלם את המחיר ולא הילד. נכון שזה קשה, וגם אני במצב דומה מבחינת חוסר שינה, אבל ממש לא מסכימה עם הציפייה שלנו מתינוקות שישנו.
יש טווח מאוד רחב של התנהגויות, טמפרמנט, קשיים... הם לא אשמים בזה.
אני מרגישה שהחובה שלי כאמא זה להיות שם בשבילם, פיזית ונפשית. גם אם זה ממש קשה לי (ובשביל זה יש גם אבא).
אבל לתת להם לבכות מבלי לספק להם נחמה - ממש קשה לי עם הגישה הזאת.
אני לא מחנכת ילד לישון לבד, אני נותנת לו הזדמנות לרכוש הרגלים חדשים, אבל תמיד מתוך הבשלות שלו ולא מתוך הצורך שלי.
היא לא הזכירה פה מעורבות כלשהי של בעלהכבתחילה

וגם אם זכור לי נכון היא בבית איתה כל היום לבד.

לכן במצב כזה היא מוכרחה את השפיות על מנת להמשיך לתפקד בבית.


במקרה אחר הייתי מציעה לה לשלוח למעון/מטפלת ושם בד"כ נלמדים גם הרגלי שינה כלשהם וגם יהיה לה זמן לעצמה, אבל מבינה שהמקרה פה שונה כי היא איתה בבית.

 

גיל שנה זה כבר זמן שהתינוק/ת בשלים לרכוש הרגלי שינה נכונים, בריאים וטובים. לא מדובר פה על תינוקת בת כמה חודשים בודדים.

מאוד בעד לרכוש הרגלי שינה טוביםאמא_טריה_ל-2
אבל להיות קשובה לקצב של התינוק, לצרכים...

מאמינה בתהליכים משותפים שתואמים לו.
את צודקת לגבי זה שהיא איתי בבית כל היוםאני זה א
ובעלי אכן פחות מעורב כי לא נמצא הרבה אבל כשנמצא הוא אכן לוקח חלק ואם בילדים הקודמים רק אני קמתי בלילה איתה הוא גם קם לפעמים כשיש כבר כמה לילות שהיא לא ישנה ובהחלט שותף.בגלל שאני מניקה אז לא תמיד רלוונטי שיקום אבל כשרלוונטי הוא קם אליה גם
הילד משלם מחירמתמטיקס

ילד שלא יודע להירדם משלם מחיר. הוא עצבני ביום, חסר אונים בלילה. מניסיון של ילד שפשוט לא ידע ללכת לישון, הוא מסכן לא פחות מההורה ולתת לילד שלך לבכות קצת זה בכלל לא נורא ואם זו הדרך ללמד אותו להירדם זה אפילו חשוב (לא מדברת על להשאיר אותו צורח לבד בחושך).  ולפעמים בכי זה שלב בדרך לשינה. 

אני מסכימה איתך, את צודקתאוהבת את השבת
אני נותנת לפירנססה שלי קצת לבכות אבל עדיין לא הצלחתי להרגיל אותה להרגלי שינה ממש טובים,
כי אם זה יותר מדי בכי זה כבר סתם נכנסה להיסטריה ואין שום סיכוי לשינה איתה.

אצלנו מאוד עזר גם הגמילה מהנקה לפני זה היה באמת סיוט, כל הלילה ינקה כמעט ברצף.. אבל כשזה לא הפריע לי לישון אז גם היה נוח רוב מוחלט של הזמן..
לגמריחגהבגה
זה נכון, ברור שהילד סובלאמא_טריה_ל-2
ואני גם יודעת שיש גישות שונות, ומקבלת שכל אחת בוחרת אחרת.

אני לא חושבת שאם תינוק בוכה, אפילו בגיל שנה, הוא לא צריך לקבל מענה. וכמובן שהכוונה לא לבכי קצר או קיטורים. בכי של דקות ארוכות.

לכן נניח שיטת "הרם-הורד" היא יותר נכונה בעייני.
מסכימהמתמטיקס
עבר עריכה על ידי מתמטיקס בתאריך ד' באב תשפ"ב 10:15

אני משלבת בין השיטות האלו ובאמת הכל מתחיל מלהכיר את הילד שלך ולדעת מה מתאים לו איך הוא נרגע וכו. זה תהליך של למידה עם ניסוי וטעייה כדי להבין מה עובד. אצל הילדים שלי אם אני נמצאת לידם זה מקשה עליהם להירדם ואני יודעת שברגע שאני אצא מהחדר יהיה בכי של 2 דקות ואז הם ירדמו

בהנחה שזה יעזור.מוריה
יש ילדים שזה פשוט לא יעזור.
והם לא ילמדו לישון. בטח שזה לא יגרום אצלם לשינה טובה איכותית ורגועה.

תינוקות בוכים כי זו הדרך שלהם לבטא קושי.
אם היו יכולים להסביר במילים את הבעיה זה היה מיקל על החיים.
בול. צריך להיות קשובים לכל ילד...אמא_טריה_ל-2
ייתכן והם עייפים ולכן הם בוכים וזה הקושי שלהםהמקורית
אצל הילדים שלי בכל מקרה, עייפות היא טריגר לעצבנות ובכי היסטרי
צריך להקשיב לבכי ולהבין אותו.מוריה
לא כל בכי זה עייפות.
לא כל בכי זה רעב.
ולא כל בכי זה כאב.
תראיהמקורית
אני מבינה מה שאת אומרת
אבל אם ילד שבע
טיטול נקי
ואין שיניים או תולעים או אוזניים כואבות
יש סיכוי גבוה של בכי של עייפות שמשתלב עם הרגלי שינה לא טובים.
ובמקרה כזה אני כן אתעקש על ניסיון להרדים גם במחיר של בכי. כי ייתכן והילד בוכה כי הוא רגיל שאמא מנענעת 5 שעות ולא בא לו לשנות את ההרגל והוא מוחה אבל לאמא זה לא מתאים ומתיש ובמקרה כזה הנוחות שלי והשינה שלי גוברת בעיניי
בשבילי לפחות, חוסר שינה הוא טריגר למפלצתיות.
וגם, כשיש עוד ילדים בבית שצריך לתת להם מענה והם יקבלו אמא לא מיטיבה וחסרת סבלנות ועצבנית..
נכון.מוריה
כל הורה מכיר ולומד את הילד שלו. ויודע מה הכי נכון עבורו.

לא בהיכרח מה שעבד לי עם ילד 1 יעבוד עם ילד 2.

ואני לא מאמינה שלתינוק אסור לבכות.
אני כן מאמינה שכשתינוק בוכה ואי אפשר לגשת אליו צריך לדבר איתו. שישמע את הקול. שלא ירגיש נטוש.
בוודאי שצריך לגשת ולדבר איתוהמקורית
לא אמרתי לצאת מהחדר וזהו
אבל להישאר עקבית גם אם הוא בוכה.
לא יודעת, אני מבינה שזה עניין אינדיבידואלי אבל קשה לי להשלים עם הגישה שאומרת שזה שיש תינוק בבית זה אומר שכולם צריכים לסבול בשביל שחלילה לא יבכה בדרך ללמוד איך ישנים נורמלי.
עיקביות זה הסוד.מוריה
אבל צריך להחליט ספציפית לילד מה הגישה שמתאימה.
לא דיברתי אלייך באופן ספציפיהמקורית
אלא לגישה הכללית בנושא
בדיוק ערכתי.מוריה
מסכימההמקורית
מסכימהאורוש3
אז זה בערך מה שעשיתי הלילהאני זה א
ישבתי לידה ואמרתי לה אמא פה ועכשיו xxxx הולכת לישון והצעתי ללטף אותה או לתת לה יד היא רק יותר התנגדה.
וכבר היה לאחרונה דוקא שיפור בשינה שלה ועכשיו שוב רגרסיה נוראית אז באמת זה קשה
אם היה שיפור - סימן שיש לה כליםאמא_טריה_ל-2
עובר עליה משהו, היא תעבור אותו, והכלים שרכשה לא נעלמים לשום מקום.
גיל שנה גם אצלנו עכשיו מאוד סוער, לקראת הליכה, למידה של דיבור, טוחנות יוצאות, יש מלא סיבות להיות מחורפנים.

מאחלת לך ולעצמי שיגדלו קצת ויתאזנו...
וואי לגמרי.. מחכה הכי שתדבר כבראני זה א
בנתיים אומרת אבא אמא וקשקושים בלתי מזוהים
אני גם ניסיתי הלילה להיות יותר נוקשה..אוהבת את השבת
התוצאה הקטנה שכמעט נרדמה ב22.30, עכשיו בטיול איתי בחוץ אחרי שנכנסה לבכי היסטרי, כמעט נחנקה ואז הקיאה..
כל ההרדמה הופסקה ועכשיו מנסה בחוץ ..
כנראה לא הרגישה כ"כ טוב וזה שהתעקשתי הוציא את בקיא החוצה (אחותה עם חום ובחילות, והקיאה היום)
וואו קשוחהמקורית
מסכנה היא בטח לא מרגישה טוב
רפואה שלמה !
תודה! בע"ה.. אני מקווה שאנחנו לא מתחילים שרשרתאוהבת את השבת
של הוירוס הזה🙏
מקפידה לתת ויטמין די?מוריה
פעם קראתי באחד הפורומים שחוסר ויטמין די עלול לגרום לבעיות שינה.

והייתי מקדימה לה את שעת השינה ל18.30.
האמת שלו מעניין אם באמת יש הקשר.אני זה א
אני יודעת שיש,קשר לשינה וברזל
ככה ראיתי בעבר.מוריה
לדעתי שווה לנסות.
בטח ששוה הולכת לנסות ולעדכן כמובןאני זה א
בהצלחה. מוריה
בנתיים מעדכנת..אני זה א
לפני המקלחת היה נדמה לי שהיא מעלה קצת חום מדדתי והיהה37.8 שזה גבולי ממש יכול להיות כלום יכול להיות התחלה של..
קילחתי נתתי לה ארוחת ערב אפשר לומרהשאכלה די יפה ביחס למה שאוכלת באופן כללי.
נתתי נורופן קצת שיחקה עוד ונכנסתי להרדים אותה. הנקתי ואז,התחילה שוב להשתולל אז הנחתי במיטה אמרתי חה שאמא תיכף תבוא ויצאתי מהחדר אחרי 5 דקות נכנסתי והרמתי חיבקתי ואמרתי לה שעכשיו הולכים לישון ושוב הנחתי במיטה ושוב נתתי 5 דקות שבהם היא בכתה אבל לא בהיסטריה אז נתתי עוד כמה דקות ואז נכנסתי והרמתי אותה ואמרתי לה שאני יניק אותה עוד קצת ואז היא תלך לישון במיטה שלה ליטפתי אותה ואמרתי לה כמה אני אוהבת אותה.ורוצה לטובתה שתישן טוב היא ממש הקשיבה.
ושאני סופרת עד,3 וניפרד( לא כי אני חושבת שהיא מבינה את משמעות הספירה כמו שזה איזה מן טקסיות לפרידה) הנחתי אותה במיטה היא שוב בכתה ואמרתי לה שתיכף אגיע שוב ואז אחרי 5 דקות נכנסתי שוב והרמתי להנקה ואמרתי לה שאני מוכנה לעזור לה עוד קצת להרדם ושאחכ אני אשים אותה במיטה שלה והיא נרדמה בשניה ממש והנחתי אותה וברוך ה לא בכתה.
מה שקורה הרבה שלוקח כמה ניסיונות עד שמצליחה להעביר למיטה.. כל התהליך הזה לקח בערך חצי שעה מקווה שמחר יהיה יותר קצר.
כרגע המטרה שלי היא שגם אם מתעוררת חוזרים מיד לישון ולא נשארים ערים באמצע הלילה. וישנים רק במיטה שלה לדעתי זה יעשה לה טוב ובנתיים אני מתמקדת בהרדמה הראשונית של הלילה אחכ נעבור הלאה..
הי, לא קראתי הכל אבל זה עלהאורוש3
כתגובה אחרונה. לדעתי אם יש מצב שהיא מעלה חום ולא במיטבה זה לא הזמן לשום סדרת חינוך והרגלים חדשים.
בהצלחה רבה רבה. היא קטנטונת ממש מאתגרת.
אל תצפי שמחר יישתפר.מוריה
קחי לך מינימום שבוע. שלא תתייאשי פתאום.
במיוחד אם היא לא במיטבה.

ויפה.
חצי שעה לפעם ראשונה זה לא הרבה.
יודעת שזה תהליך ובטח שאם אראה שבאמת מעלה חום ניתןאני זה א
לה להחלים קודם ובנתיים נמשיך על אש נמוכה את התהליך רק כדי לא לחזור אחורה
👍 בהצלחה! ובבריאות!מוריה
נשמע ממש התקדמות!יראת גאולה
מסכימה איתך, הקניית הרגל טוב של הרדמות עצמאית בהרדמות הראשונה בתחילת הלילה היא ממש חשובה, והיא מאפשרת לילד להשתמש בזה גם בהתעוררויות במהלך הלילה.

גם לי הייתה גברת (הרביעית) שעשתה לי בית ספר בלילות, עד שבגיל שנה אמרתי סטופ.
ויש לי שתי תובנות מזה -
א. אמרתי לעצמי שזה ייקח עכשיו שבועיים של לימוד, וכל ערב אני איתה 4 שעות עד שהיא נרדמת במיטה (הייתי לידה כל הזמן, חיבקתי ליטפתי שרתי אבל בלי להוציא מהמיטה). אז מלכתחילה הייתי יותר סבלנית. בסוף זה לקח שבוע.
ב. כל פעם ש"נכנעתי", הייתה נסיגה. חוץ מהנסיגות האלו, ממש היה שיפור משמעותי מיום ליום. וראיתי שזה רק מבלבל אותה כשאני לא לגמרי עקבית.
והכי חשוב - זה עשה לשתינו כל כך טוב!
אני גם מזדההציפיפיצי

ואומרת שבאמת כל ילד נולד אחרת ויש ילדים שיותר קשה עליהם מלאכת השינה...

התינוק שלי גם כן כזה והוא בן 8 חודשים. שמתי לב שכשאני יותר סבלנית כלפיו זה הולך יותר טוב ב"ה.

אבל בכל אופן הוא כן קם כמה פעמים בלילה. לינוק וחוזר לישון. אבל גם במהלך היום הוא לא יודע כמעט לישון לבד מלבד משהו כמו שעה בבוקר וזהו. כל היום יכול לסחוב ככה אלא אם אני נכנסת איתו למיטה ומרדימה בהנקה.

אתמול בלילה הייתי עם כאבי שיניים תופת וחסרת סבלנות. והוא בכה ורצה לישון. פשוט לקחתי אקמול נתתי אותו לבעלי, והוא עדיין לא נרדם והמשיך לשחק (ב1 בלילה). כשהרגשתי טוב יותר, הנקתי טיפה ולא רצה כ"כ, ערסלתי בחושך, ברוגע, בחדר ממוזג ונעים והוא נרדם ממש חזק. לא משנה שקם כמה פעמים אחר כך חח אבל נתתי לעצמי את הרגע כדי לבוא אליו רגועה יותר.

ממש מבינה אותך!!! חיבוק

תודה יקרהאני זה א
חיבוק גם לך.
אין לי בעיה שתתעורר בלילה פשוט קשה כשהיא לא חוזרת לישון ואז נוצר לופ של עייפות ובכי
אוי זה ממש קשההיופי שבשקט
הקטן שלי נשמע ממש דומה לקטנה שלך, בהרבה דברים. לא פעם ראשונה שאת כותבת ואני מזדהה לחלוטין.
אני נשברתי בסוף וניסיתי את השיטה של להשאר איתו ולהרגיע בלי להרים ולתת לו ללמוד להרגיע את עצמו. אחרי יומיים הוא התחיל לבכות למראה המיטה. אחרי ארבעה ימים היה שיפור קל- הוא נרדם אחרי ארבעים דקות. ביום זה לחלוטין לא עבד, הוא מתישהו נרדם בהנקה או שלא. אחרי שבוע הודעתי על כישלון הניסוי וחזרתי להרדים אותו בהנקה.
אז מחזקת את ידיך שאם לא מרגיש לך שהוא בשל ללמוד לישון לבד, לא בטוח שזה יעזור. אפילו השיטה של הבכי.
מה שכן, אחרי ששחררתי ראיתי שהוא כן למד משהו. עכשיו גם אם הוא לא נרדם בהנקה הוא כן מזהה שהוא רוצה לישון ונותן לי לעזור לו. אז ההרדמה יחסית קצרה (חצי שעה), כבר אין התעוררויות לשעה חגיגה באמצע הלילה ואני בדר"כ מצליחה להרדים אותו ביום.
בהצלחה לך בכל דרך שתבחרי
רוצה להרחיב, למרות שיודעת שזה יגרור עליהום.חגהבגה

שינה זה חשוב. זה הכרחי וקריטי בדיוק כמו אוכל, לפחות.

בני אדם יודעים לישון כמו שהם יודעים לאכול. אבל גם תינוק יונק צריך ללמד לפעמים את התנועות והצורה הנכונה, כך גם לגבי שינה.

קראתי פה פעם את @חרותיק שאומרת, אאל"ט, שבשלב הזה הילד כן פיתח הרגלי שינה אבל מאוד מאוד משובשים. זה אומר שאפילו הילד ממש נלחם בעצמו, נלחם בעייפות ועושה דברים על מנת לא להירדם, ממש כך. אז בשלב הראוני עושים הכל הכל כדי לגרום לו לישון וליצור רצף של מחזורי שינה. בכל מחיר.

אחרי שהוא מצליח ליצור רצף מחזורי ישנה ולא עייף גמור סחוט, לבחור שיטה ולדבוק בה.

לפני הכל, הכל מתחיל במיינדסט. את חייבת להיות בטוחה בעצמך, ביטחון פנימי ויציב שהילדה עכשיו עייפה, נקודה. היא חייבת לישון לא תהיה פה שום אופציה אחרת. לא לדמיין בראש כמה זמן זה ייקח או מה אצטרך לעשות בשביל זה או איזה סיוט כמה אני עייפה. חדורת מטרה- עכשיו, לישון.

כשאת מגיעה בגישה כזו לילדה היא חשה אותך.

היא גם חשה את הפחד שלך מחוסר ההירדמות וזה מזין את ההתנהלות שלה.

 

לגבי פינוק, מה רע בזה שילד מקבל פינוק? פינוק זו לא מילה גזה. ברגע שנפסיק לפחד מהמילה נבין שאין לנו שום התעמתות איתה. כשאומרים על ילד שהוא מפונק ישר קמים קולות ומתחילים לנחם, זה לא פינוק הוא קטן הוא חייב את זה.

זה כן פינוק! וזה בסדר שתינוק רוצה פינוק! אבל כמו אנחנו ההורים מחליטים בשבילו מה ללבוש ומה לאכול כך גם אנחנו יכולים למנן ולסדר את הפינוקים.

אם נהיה בטוחים שהילד שלנו חייב אותנו 24\7 ולא נסמוך עליו שהוא יודע ויכול להרגיש מוגן אהוב ובטוח גם לא אם הוא על הייים שלנו כך יהיה, והילד יפתח תלות.

הרי הרבה יותר קל לתת למישהו אחר לעשות את העבודה בדבילנו. ואם באלי עכשיו משהטו ברור שאעדיף שמישהו אחר ימלא את ה'באלי' הזה. זה לא פסול, רק צריך להכיר בזה.

 

אני במקומך הייתי מרגישה שהגיעו מים עד נפש ואין לי פריבילגיה להתחיל הלתבחבש. אני צריכה שינה, הילד צריך שינה, ושאר הבית צריך אמא, ואשה. העייפות הזו הרי באה על חשבון משהו נכון?

זהו.

 

לילדים לא קורה כלום אם הם קצת בוכים נקודה. אף אחד לא מתעלל בהם, זה לטובתם. חום אהבה ונחמה מרעיפים במהלך היום אבל סדר וגבולות רק עוזרים להם ומצמיחים אותם..

 

יאללה עגבניות כבר התרגלתי

בגדול אני מסכימה איתךזוית חדשה
אבל זה לא עובד לכל הילדים. אם אני נותנת לבן שלי לבכות, הוא פשוט ממשיך וממשיך ורק הולך ומגביר את זה לצרחות. פעם אחת הגיע גם לשעתיים של בכי. בלי הגזמה.
גם אצלנו.. בולאוהבת את השבת
כמו שאצלו זה שילוב שלה הכל באיזונים עדינים

לנסות להכניס שינויים אבל גם לא להיות בתסכול ובעקשנות על זה אם לא הולך...
טוב ברור שיש לזה גבולחגהבגה

מסכימה איתך שלא נותנים לצרוח שעות..

אני תמיד מגבילה לעצמי זמן על השעון, למשל 5 דקות. אני נותנת 5 או 7 דקות, אם עד אז לא נרדם ויש צרחות איימים, לא נדנודים של עייפות, ניגשת, מחבקת מנסה להניק שוב ואז מנסה שוב.

תאמיני לי שניסיתי הכלזוית חדשה
קבעתי תור לאוסטאופתיה, מקווה שיעזור בעז''ה
אמן בעזרת ה'!!חגהבגה

אומרים זה ממש עוזר

אפשר לשאול אם ילדת בקיסרי או רגיל?

 

בוואקוםזוית חדשה
לנו מאוד עזר, ממליצה לנסותאמא_טריה_ל-2
בדיוקבוקר אור
אני גם חשבתי ככה אחרי הגדולה שהרגלתי אותה לישון ותוך כמה ימים למדה לישון לבד
והקטן מגיל אפס ניסינו להרגיל אותו וזה פשוט לא עזר. עכשיו בה מתחיל טיפה להשתפר והוא מסכים להירדם לפחות לחצי שעה כשמנדנדים אותו בעגלה ומניחים עליו יד
תודה על זהטל..
כי כבר הסכמתי עם לתת לבכות כדי שילמד להרדם,
אבל הוא יכול לצרוח שעות...
גם נולד בואקום... מעניין אם זה קשור
אני גם תוההזוית חדשה
גם לי נולד אחד בוואקום והיה ישן מעולההמקורית
דווקא עם הקטנה שנולדה רגיל היו בעיות
אבל ברגע שהשכבתי על הבטן והחלפתי תמל עבר כלא היה
לגמרי. ואצל הבכור שלי היה הרבה יותר גרועאורוש3
והייתי עקבית. ולא הפסקתי אחרי שבוע.
כן באתי אליו כל כמה דקות ולא משנה כל הפרטים כבר. אבל לא חזרתי ובלי נדר לא אחזור על הצלקת הזאת בחיים.
מסכימה איתךnorya
אחד הילדים שלי מתקשה מאוד להרדם מגיל 0 (לא אשכח את הלילות הסיוטיים בביה"ח, אפילו מהתינוקיה החזירו לי אותו בחוסר אונים).
בשלב מסוים הבנתי שאני צריכה להתנתק רגשית כי אחרת אשתגע. שמתי אותו בעגלה ונדנדתי בעקביות ובנחת. זה לקח מלא זמן, בסוף הוא נרדם. וכל פעם שהתעורר עשינו את אותו הדבר. למרות הבכי והכל, כי הבנתי שהעייפות גוררת עוד בכי והבכי גורר אמא משוגעת... והרגשתי שהנדנודים נותנים לו הרגשה שהוא לא לבד (לא יודעת אם זה נכון אבל ככה השקטתי את המצפון שלי).
זה בהחלט עזר לתקופה, אחרי כמה פעמים כאלה. בהמשך עברנו להרדמה במיטה. פעם בכמה זמן היתה תקופה שהוא יותר בכה בהרדמות וידעתי שצריך לנשום עמוק ולתת לו ללמוד.
אגב, גם היום בגיל 3 לוקח לו הכי הרבה זמן להרדם אצלי... גם כשהוא אמור להיות סחוט מעייפות. אני חושבת שיש עניין של אופי בקטעים האלה.
אין עגבניותאמא_טריה_ל-2
רק ממליצה תמיד לכתוב עם סימן שאלה או שלוש נקודות, ולא עם נקודה, בכל הקשור לילדים.

כי באמת כל ילד שונה.

ילד אחד ילמד ואחרי 5 דקות בכי יצליח לווסת את עצמו, וילד אחר יבכה שעות ויחווה נטישה.

חשוב מאוד להיזהר בעייני מהמלצות חד משמעיות או קביעות קולקטיביות.

מסכימה עם זה שכל ילד הוא אחר.מוריה
תראי זו האמינה שלי את לא חייבת לקבלחגהבגה
אין לי שאלה או היסוס לגבי זה.
נכון כל ילד הוא שונה
ועדיין אני חושבת שההבנה הזו יכולה לסייע אצת כל סוגי הילדים
תודה חגבגבה על החיזוק אכןאני זה א
אני צריכה לעבוד על הביטחון שלי איתה( קצת מצחיק כשזו ילדה חמישית) ברור לי שהיא מרגישה את החשש שלי מההרדמות שלה..
מקווה למצוא משהו שיעזור לשתינו להפוך את השינה לטובה יותר וקלה יותר..
מסכימה מאודהמקורית
היי. ראיתי שתייגת אותי.חרותיקאחרונה
אני באמת אומרת שבאיזשהו שלב אנחנו ננסה לדאוג לשינה בכל מחיר,
אבל זה רק כשהבנו שהילד בעייפות יתר ולכן הוא לא נרדם.

ועם כל שאר הדברים שלך,
אני ממש לא מסכימה.
אני אפילו חושבת שזה לא לגיטימי לכתוב את זה לאמא אחרת.
בשום מצב לא לגיטימי לתת לילד לבכות עד הירדמות.
כמות הנזק שבזה לא שווה את ה'נחת' כביכול שמגיעה כשהילד לומד לישון בלי להתעורר.

אבל מה כן?
עד דקה של בכי, הילד לא מפריש עדיין הורמונים של לחץ וסטרס.
אז זה כן. לצאת, לשתות חצי כוס מים, ולחזור תוך פחות מדקה, אפשר.
יותר מזה - לא.

מצד שני, להשאר בחדר, להמשיך לדבר, להסתכל, להתייחס, ולאו דווקא להרים את התינוק,
זה גם בסדר.
כי הוא לא מרגיש נטוש.
אז אם זה מה שאמא מסוגלת לעשות, זה אפשרי.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שליאחרונה

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקקאחרונה
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחי
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
אצלי קבוע היו סיוטים בהריונותעדינה אבל בשטחאחרונה
אח''כ גם בדקתי על זה בגוגל, וראיתי שזה קורה, וגם אני לפעמים הייתי הולכת לישון בחשש של מה סרט האימה שאני הולכת לראות הלילה..
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך