איך להגיב לזה.
הלכתי לגן שעשועים עם הילדים והגדול (בן שנתיים) ניסה נואשות לשחק עם איזה ילדה שלא רצתה לשחק איתו. והוא ממש ממש ניסה.
וכאב לי כל כך לראות את זה.
הרגיש לי כזה אומלל ומסכן שהילד מחפש בכח חברים והם לא רוצים.
וזהו. הילד כבר התקדם, שיחק עם אח שלו קצת וחזרנו הביתה ועכשיו כבר ישן ואני עדיין עם מועקה ועצב בלב.
ושנה הבאה הוא גם יהיה איתי בבית.
ואני לא מצליחה למצוא לו פה חברים.
ונמאס לי לגור כאן והלוואי שכבר יהיה שינוי ונאלץ לעוף מכאן.
ואין אופציה שהוא יהיה בגן שנה הבאה, הוא לא התקבל לתמת ולא משתלם לנו לשים אותו בגן פרטי.
ומקווה שאח שלו יגדל ויהיו חברים טובים והוא לא יצטרך ילדים אחרים שישחקו איתו.
ואני עכשיו כועסת על בעלי שמתעקש שנשאר לגור כאן (עם סיבה מוצדקת).
לא יודעת מה אני רוצה מכן.
הלכתי לגן שעשועים עם הילדים והגדול (בן שנתיים) ניסה נואשות לשחק עם איזה ילדה שלא רצתה לשחק איתו. והוא ממש ממש ניסה.
וכאב לי כל כך לראות את זה.
הרגיש לי כזה אומלל ומסכן שהילד מחפש בכח חברים והם לא רוצים.
וזהו. הילד כבר התקדם, שיחק עם אח שלו קצת וחזרנו הביתה ועכשיו כבר ישן ואני עדיין עם מועקה ועצב בלב.
ושנה הבאה הוא גם יהיה איתי בבית.
ואני לא מצליחה למצוא לו פה חברים.
ונמאס לי לגור כאן והלוואי שכבר יהיה שינוי ונאלץ לעוף מכאן.
ואין אופציה שהוא יהיה בגן שנה הבאה, הוא לא התקבל לתמת ולא משתלם לנו לשים אותו בגן פרטי.
ומקווה שאח שלו יגדל ויהיו חברים טובים והוא לא יצטרך ילדים אחרים שישחקו איתו.
ואני עכשיו כועסת על בעלי שמתעקש שנשאר לגור כאן (עם סיבה מוצדקת).
לא יודעת מה אני רוצה מכן.
).
