אי משיכהDana12
אם היית מדברת על בעלך כעל גוףחגהבגה
אבל זה בעלך. זה לא ספה, זה חא בגד או מטךחת.
איך היי. מרגישה אם היית מגלה שהוא פתח פה שרשור על זה שהוא נגעל מאיך שאת נראית אחרי הלידות?
לא חושבת שפואום פתוח זה המקום להרחיב אבל יחסי אישות הם הרבה מעבר למשיכה. בעיקר אצל נשים
זה הערכה, דאגה, אהבה, עין טובה, פתיחות, פניות רגשית.
ואם בעלך לא נראה כמו גרגמל, אז אפשר לצלוח את הקושי הזה.
זו עבודה שלך מול עצמך וזהו...
מסכימה מאוד עם כל מילהאנונימיות
אהההממקופצת
ולכן לא הייתי שולחת אותה "לעשות עבודה מול עצמה וזהו", אלא לעשות עבודה זוגית ביחד. לשפר את הקשר, את החיבור ביניהם, את האהבה.
לבדוק למה בכלל הגיעו למצב הזה..
כל מילה. איך כולם פה היו מגיבים אם גבר היה פותחחצילוש
הוא לא חצי שנה אחרי לידה...סופי123
זו לא עבודה שלה מול עצמהחיים של
אז היא לא צריכה לעשות כלום, הכל זה אשמתו?חגהבגה
אין כאן אשמים.חיים של
לדעתי אישה לא נמשכת לגבר כי הוא יפה, אלא בגלל דברים אחרים.
דברי על זה איתו. בעדינות ורגישות. אני לא מסכים עםדי שרוט
גוף צריך להיות מטופל כמו שצריך. זכותך להרגיש ככה.
דברי איתו על זה. לא ממקום של לתקוף. ממקום של לעזור.
זה מאוד פוגעחגהבגה
ממש ממש פוגע.
מה, הוא לא יודע שיש לו כרס?
בטוחה שיודע וזה קשה לו והתמודדות.
אף פעם לא שמעתי עצ מישהי שניסו 'לעזור' לו באופן הזה וזה התקבל בברכה, הבנה ועשיה חיובית.
זה לא קל, אבל לדעתי גם לא פוגעדי שרוט
לפעמים אדם צריך את התמריץ מגורם חיצוני לו כדי לעשות מעשה.
אבל זה לא אכפתיחגהבגה
למה לא איכפתי?די שרוט
היא רוצה להמשך אליו ולא להגעל ממנו. בעיני זה בסיסי.
נכוןחגהבגה
תמיד יהיו יליםמיותר ומושכיח יותר.
אז הוא ירזה ויעשה לייזר לשיער ויהפוך לבודיבילדר.
ומה יהיה כשלגבר ברחוב יהיה גינס יותר יפה אי בושם יותר מושך?
או כשהשיעא יתחיל להאפיר? או כשיתחחלו קמטים?
אם היא עשתה על עצמה עבודה. הבינה שאין שום אפשרות של גברים במודל אחר רק מי שיש לה, נפתחה גגשית, פיתחה חיבור נפשי , השתיקה רעשים מבחוץ והיא פנויה לגמרי חייבור ועדיין נגעלת אז אולי הייתי חושבת וגם לא בטוח חהגיד משהו איכשהואבל מה יקרה אם ירזה ושוה ישמין? כל החיים המשיכה תהיה על בסיס מה הוא אוכל או לא?
גברים פחות נפגעיםברגוע
גברים נפגעיםאורה שחורה
לא כל כך מבינה את התגובות התוקפניות כלפיהבאה מאהבה
גם לי צרם הדיבור והאמירות הקשות, אבל מה שייכת ההשוואה ל״אם זה היה הפוך אז״?
למה זה רלוונטי?
אם היא מרגישה שהיא לא נמשכת אליו לא יעזור לתקוף אותה על איך שהיא מעיזה להתבטא, יש פה המון מצוקה ואני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע לרמה כזאת של סלידה.
ושוב, גם לי לא היה נעים לקרוא את זה, אבל לתקוף אותה בחזרה לא יגרום לה להמשך אליו שוב
עונה לךאנונימיות
הרבה מאיתנו השמינו וגם אלו שלא התעטרו בסימני מתיחה, צלוליט, ועוד כל מיני תיאורים שלא אכתוב בפורום פתוח מעורב.
לא נעים לחשוב ששינוי גופני יגרום לבן זוג אוהב להיגעל ולהגיע לסלידה. אף אחת מאיתנו לא רוצה לחשוב שבעלה נגעל ממנה או מתחרט שהתחתן איתה רק כי היא לא נראית אותו דבר. אז זו הסיבה לנחרצות- זה נוגע בנו במקום עמוק ואישי.
לגבי המצוקה של הפותחת- התגובות שהגיבו לה אמיתיות, יש פה בעיה עמוקה יותר מהמראה של בעלה. היא נגעלת ממנו כי היא לא אוהבת אותו. אם היא היתה אוהבת אותו ומחוברת אליו נפשית ברמה עמוקה זה היה אולי מציק לה אבל לא דוחה אותה. ידוע שמראה חיצוני מושפע מרגש
אני כן חושבת שיש מקום לבקש ממנו להשתזף או להתאמן קצת ולהכין לו אוכל בריא אבל במקביל לא להתנות אהבה של בן זוג במראה בלבד ובמה הוא אוכל ולא אוכל אלא במקום עמוק יותר בנפש.
אני היית אומרתסיה
אז מה עדיף שהוא לא ידע מיזה? והוא לא מבין למה את מתחמתק ממנו?
אולי תגידו לו והוא יעשה דיאטה בשבילך - זה ידרבן אותו
היה לך נעים אם בעלך היה טומר לך שכל השומניםחגהבגה
או כל הסימני מתיחה? או חצקונים?
או שיער מאפיר ודליל?
זה ממש לא מדרבן, זה פוגע ומעליב.
ואם המשיכה שלה תלויה בחיצוניות, זה יחזיק אולי מעט זמן וגם זה בספק.
אצל גברים המשיכה הרבה יותר חזקה,טבעית ויצרית. וזאת המתנה שלנו הנשחם, צריך להיות משהו מאוד חריג שגבר לא יצליח להימשל בכלל לאשתו.
אצלנו הנשים רוב המשיכה היא מחיבור ואהבה, לכן יש חעבוד קודם על הפן הזה לדעתי
חיצוניות זה חשוב, אבל צריך לחשוב אם לא יהיה וותר נזק מתועלת.
לי מאוד חשוב חיצונית של בעליסיה
לכן אנחנו אומרים אחד לשני- לפעמים זה באמת מעליב אבל תכלס זה שומר עלינו יפים וצעירים כי יודעים שלכל אחד מאיתנו חשוב שהצד השני יראה טוב
זה לא אותו דברקפה הפוך
כי הדרך להביא ילדים לעולם - זה הדרך שאשה צריכה להכנס להריון
והגוף משתנה בהתאם.
כן עצמות זזות הצידה ולא חוזרות, יש איברים שכבר לא "יחזרו" לעצמם, יש צלקות, סימני מתיחה וכו וכו'
כל המערך בגוף משתנה.
אז כדי שיהיו ילדים משותפים האשה צריכה לשאת בעול הפיזי - גם בהריון, גם אחרי הלידה וגם.. לכל החיים. אז גבר שזה מפריע לו , צריך להבין שאם הוא רוצה ילדים זה המחיר. ואם לא טוב לא אז שיהיה בהריון בעצמו או שלא יתחתן ויביא ילדים.
לכן, לדעתי זה אפילו לא בר השוואה, וחוסר הבנה מה זה שותפות בזוגיות והקמת משפחה.
אמת שאני לא יודעת מה צריך להגיד לפותחת השרשור, כי באמת זה קשה להגיד לאדם שהגוף שלו מרתיע ואין לי עצות.
אבל כואב לי לראות את מה שכותבים על ההשוואה הכל כך לא נכונה בעיני, ופוגעת בנו כנשים.
(אולי אפשר להשוות לאשה שמשמינה מעצמה אבל לא בגלל הריונות ולידה!!!)
טוב לקחת את זה רחוק יקרהחגהבגה
וההשוואה, מאוד מאוד אמיתית בעיניי.
כיו שהיא אומרץ שירזה, שישתזף, שיילך למכון ויעשה לייזר אפשר לומר גם לאשה, שתעשה דיאטת כאסח, בהריון תאכל לפי תפריט מוקפד ותלך לעשות ניתוח מתיחת בטן.
אפשר לומר הפוך, את יודעת עם מה הוא מתמודד בחיים שבגלל זה קשה לו להיראות טוב?
אולי יש לו הפרעות אכילה?
אולי יש לו סיכון בריאותי שהוא לא יכול לעסוק בספורט?
עצם החשיבה שהיא לא נמשכת אליו בגלל דברים שהם לגמרי רגילים ולא משהו חמור, בעייתית.
גם גבר שקשה לו עם אשתו איך שהיא נראית אחרי לידות, אם יגיד לך, סבבה אני מבין שזה ככה אצל כל אשה ובגלל התהליך אבל לא מצליח להימשך, מה נגיד לו אז?
ההבנה הזו מבטלת את התחושה?
לא. זה עבודה, עצמית, זוגית, נפשית. אמירה הזו לא מבטלת את התחושות כלפי האדם
אני גם אחת שאשמח שיגיד ליסמיילי12
ומהצד של האישה, אותי אישית מרתיע גבר עם כרס. מה לעשות.
אם בעלי ישמין? לא יודעת מה יהיה. דיי בוודאות יפריע לי. מעדיפה לא לפרט מעבר.
אבל לבעלי אין גנים להשמנה😅 הוא באותו משקל מהחתונה. אז לא נראלי שאני צריכה לדמיין מה יהיה אם.
טוב אולי החוויה שלי שונה באמתחגהבגה
אצלי זה תלוי מי אומר ואיךסמיילי12
ספציפית בעלי, אם יגיד את זה בדרך נעימה אני אקבל. ואשתדל.
מה גם שאחרי הרבה שנים אני פחות מביאה למשקל להגדיר אותי.
ברור שאשמח להיות יותר רזה.
זה לא יהפוך אותי לאדם אחר.
מי שאוהב אותי אוהב אותי כך או כך. ומי שמפריע לו בעין שיתמודד. לא בעיה שלי.🙂
לכל אחד יש נקודת רגישותסיה
זה כנראה כל אחד מה שרגיש אצלו
אבל באופן כללי אם בעלי אומר לי משהוא אולי ברגע הראשןן זה מעצבן אותי אבל אחכ אני חושבת זה משמר אותי
כמו למשל תלכי לטיפול פנים, תלכי לליזר, תתאפרי הרבה , תתלבשי חצאית קצרה ולא ארוכה זרוקה שנראת חצאית בית- לפעמים אני באה לצאת עם חצאית ארוכה כשאין לי כח אני עושה את זה אבל ברור שזה פחות לבוש, ואם אנחנו יוצאים אז למה לא להשקיע בשמלה או משהוא שנראה לבוש ולא המשך טיפול בבית- אז ברגע הראשוו קורץ לי להשאר עם החצאית הזרוקה אבל אחרי שמתלבשת יותר לבוש זה הרגשה יותר של השקעה יש יציאה עם הבעל
סליחה יקירה אבל אין שום קשר בין לבוש לבין מראהחגהבגה
את לא תביני אם את רזה כפי שאת אומרת..התמודדות אקוכת שנים עם משקל זה משקע רציני, אולי משהו שצריך לטפל בו אפילו.
זה לא, טוב אני אוכל סלט במקום המבורגר וטאק אהפוך להיות רזה ודוגמנית.
זה מלחמה ולא רק עבורי עבור כל מי שמתמודד. מלחמה ארוכת טווח בעצם בלי תאריך תפוגה, על כל ביס שאת מכניסה או לא לפה.
אדם שמתאמץ ועושה ולא מצליח , לרדת קילו ויש חו עוד 15 או 20 או 30 זה ממש לא כמו להחליך שמלה כדי לצאת לדייט עם הבעל
זה שהנושא רגיש לא בהכרח אומר שאיהמקורית
זה לא שמי שבמשקל גבוה לא מודע לכך.
כנראה תלוי בסף רגישות ואינדיבידואלי
ובמקרים מסוימים מדובר גם בבעיה בריאותית שצריך לדבר עליה
אפשר לדבר עליו.חגהבגה
האמת שאצל גבר אולי זה שונה.
אבל רוב הנשים, בגיל הלידות, זה תמיד יהיו אישיו, לא משהו חד פעמי.
(הלוואי שזה היה משהו רפואי שאפשר לסדר, במקרה שלי אני מדברת(
מבינה אותך ❤️המקורית
❤️❤️חגהבגה
מסכימה איתךסמיילי12
אני גם בהתמודדות הזו מגיל מאד מאד צעיר.
וגם ירדתי בעבר 34 קילו.
בהיריונות ובלידות עליתי שוב.
זו מלחמה יומיומית.
לכן כתבתי, אשתדל.
לפחות אכיר ברצון שלו ואעשה את ההשתדלות שלי.
לא מחר אהפוך לרזה. אבל גם לא אזניח את עצמי בנושא הזה.
לבעלי לא מפריע העניין הספציפי הזה🤷♀️
יודעת שיש גברים שמאד מפריע להם, מחברות קרובות אלי.
ואם תרצי נדבר בפרטי🙂
אז אני אומנם רזהסיה
כן ואמרתי לו בצורה ברורה שזה מפריע לי, יורד לי החשק מיזה, כל אחת כנראה בנויה אחרת, לפעמים היתי מסתכלת בתמונות והיתנ מרגישה צביטה מי זה השמן הזה לידי,
אגיד לך תאמת? היו שנים שאמרתי לו שזה מפריע לי והוא לא עשה עם זה כלום, אחכ פשוט תפסתי אדישות וגם תפסתי מרחק ממנו כי ראיתי שהוא לא מבין שהשומן שלו מרחיק אותו ממני, אחרי ככה כנראה איזה שלוש שנים קלט שיש מרחק נפשי בינינו וזה לא שווה לו והוא עשה כושר רציני ודיאטה וזה באמת שיפר, בהתחלה היה קשה כי כבר היתי בריחוק ממנו אבל לאט לאט כן חזר הקירבה והיום הוא לא מעיז לחזור ולעלות את השל
ושלם שוב את המחיר. מה לעשות גם אני מקריבה דברים לבית אז הוא למד את זה על בשרו ששווה לו ההקרבה של הכושר הדיאטה למרות שזה קשה והוא ממש ממש לא מצטער על זה!! הוא לא מבין איך הוא היה פעם ככה
אשריכם, אין לי מה לומרחגהבגה
בעלי זרק לי פעם אחת חצי הערה על העניין
נפגעתי עד עמקי נשמתי, עד היום זוכרת את זה
אולי אני מתעללת בו, לא יודעת...
לדעתי לא כדאי לך לפתוח את זה איתוסיה
אני לא יודעת מי את מה הנתונים וכ
אבל לא יודעת אם זה חכם שבעלך אמר לך ונעלבת אז מה יצא מיזה? זה סתם שיחת חרשים
השאלה אם התחתנם ככה אולנ קצת פחות.
או שנוספו שלושים קילו אחרי החתןנה
כי אם ככה ורצה זה קצת שונה
אני התחתנתי כמעט 20 קילו פחות ממה שאני היוםפה לקצת
גם אני התחתנתי עם בעלי צעיר בכמה שנים ממה שהתחתנו עכשיו, וכמו שלקחתי בחשבון שהוא ישתנה ויתבגר ככה גם הוא אמור לקחת בחשבון.
אני לא חושבת שזה שהתחתנתי עם רזה אומר שעוד כמה שנים אצפה שישאר רזה כי ככה התחתנו.
לא יודעת איך הגענו לזה אני ממש לא האישיו פהחגהבגה
אם הפותחת לא מסוגלת לגעת בו בגלל שיש לו קצת כרס ומפטונזת על האקס שלה,
משהו לא תקין בקשר בלי קשר לדברים החיצוניים שבהחלט משמעותיים.
ממש לא חלש וממש לא אשריהםמישהי עם שאלה
לא רציתי להגיב לזה, הבנתי עם מי יש לי עסק...חגהבגה
בגלל שהיום תשעה באב לא אגיבסיה
יש הבדל ענק בין להיזכר באקס לבין מה שמפריע
אני מאושרת ושמחה!!! שיש לנו כזה שיח פתןח שאנחנו מסוגלים להגיד מה מפריע ולא מקאנה במי שלא אומר אבל לא בטוח שסובל בשקט
וכן אני גאה בכך! שלמרות שהיתה תקופה קשה התרוממנו משם למקום טוב
מה שיתכן שיש זוגות שנראים אולי טוב כי לא מעיזים לפתןח ולהגיד את האמת אבל מתחת לפני השטח איו משיכה אין רצון להיות יחד העיקר אבל שלא מדברים על זה
אוחצילוש
ריחוקסיה
זה יכול להיות ריחוק שלי עם עצמי זה לא אומר הפגנה ולישון בחדרים נפרדים
זה החיין ממשיכים על פניו כביכול רגיל אבל יש יותר עצב יותר מרמור פחות בא לצאת, מוצאים תרוצים. פחות רוצים לשבת יחד
זה לא שחור לבן בטוחה שכל אחת יש לה תקופות כאלו לא דןקא מעליה במשקל אלא אולי מבעל רחפן או מזלזל או מליון דברים אחרים
גם כשמאד מאד אוהביםנעמי28
ברור שיש דברים שפחות משנים, ונמשכים כי אוהבים.
אבל אנחנו עדיין בני אדם, לאחת יפריע ריח לא נעים ותשלח את בעלה להתקלח או לצחצח שיניים ולאחרת מפריע שומן / שערות / פטריות / לבוש מוזנח.
זה ממש לגיטימי, עם כל אהבה הגדולה אנחנו חיים בגוף ולא נשמות.
נכון שזה באסה כי אחד זה בר תיקון בשניה ובאחר זה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהבן זוג מרגיש.
אי אפשר לדרוש וכל אחד צריך לעשות את העבודה שלו אבל גם להתעלם זה לא נכון.
כמובן שלפנטז על האקס זה כבר סימן למשהו אחר.
בדיוק כמו אישתי 😆די שרוט
לפני כמה שנים אמרתי לה משהו בשיא העדינות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה.
מאז לא פציתי פה. אבל זה בא עם מחיר. מחיר של ריחוק בדיוק כמו מה שסיה תיארה.
נו ??סיה
דעתי ברורה
אין מה לעשות. אנחנו חיים בחברה שלדי שרוט
נכון.קופצת
לשתוק וזהו ( עם כל המחיר הנלווה)
או להעיר בעדינות (גם על כל המחיר הנלווה)
שובסיה
אם זה חודשים שלוש אחרי לידה זה לא הזמן, אבל אחרי שנה כשלא מניקים כבר כשאין הריון למה לא לעשות כושר? לאכול בריא?מה להפריס בלי לראות בעינים? לא להזיז את הגוף? למה זה טוב
בעל ואישה אמור להיות איכפת להם גם מהצד הבריאותי והמראה והכל
למי שמתמודד עם אכילה רגשיתהמקורית
ולכן הרגישות הגדולה
בנוסף לקושי ולזה שלא מבינים את הקושי, זה נותן תחושה שהאדם הוא המשקל ולא הפנימיות שלו.
מבינה את מה שאת אומרת שיש גבול כלשהו שזה מפריע, אבל זה לא מפחית מכל הנל ויכול מאוד לפגוע
אבל זה צריך להיות מטופל כמו כל התמכרותסיה
נכוןהמקורית
גם לא כל גבר עם התמכרות הולך לטיפול, מאותה סיבה.
אז קל לדבר מהצד. וגם, נשים שרוצות להמשיך להרות מתמודדות עם תחושה של - למה לי? גמככה עד שארד, אעלה שוב.. אז למה לעבוד קשה?.
ואופציות ניתוחיות כירורגיות הופכות לפחות רלוונטיות במקרים האלה גם אם הן רוצות
אבל זו תגובה ממש לא פיירית!!קופצת
את לא יכולה לדעת כמה קשה לרזות, לשמור על המשקל...
זה נסיון שלא התנסת בו.
והניסוח ממש מזלזל
או שאולי אנחנו חיים בחברהחצילוש
נכון מאודהמקורית
גם רופאים היום שרואים אנשים שמנים מסתכלים קודם כל על המשקל ולא בוחנים ברצינות תלונות של א/נשים עודף משקל.
אבל אני לא חושבת שזה רק התרבות בחוץ.
יש מקום לאנשים בכל הגדלים, אבל יש גם גבול שאם עוברים אותו אי אפשר לבוא בטענות לצד השני שקשה לו עם זה..
זה נושא רגיש, אני יודעת, אבל צריך לתת גם לזה מקום בשיח.
אני עברתי כמה לידותסיה
לא אומרת שצריך להרוג את עצמך לדיטאה אבל אני חושבת שיש גברים שיעדיפן את האישה נגיד יותר רזה, שתשקיע בכושר וכ מאשר ריצפה שטופה כל יום
אני אומרת צריך לזרום עם מה שמתאים לבן זוג! אם לא מעניו אותו מראה סבבה לחלוטין אם נגיד מענין אותו מראה פחות מטריד אותו כל יום לסדר את הבית אז צריך לראות איך לזרום עם זה
יש מלא נשים או גברים שהם מחליטןת מה חשוב לצד השני ולא מקשיבות / מקשיבים מה הצד השני צריך ורוצה!
אם אישה או גבר היו אומרות הבעל / האישה אומרים כל הזמן שהם אוהבים אותנו כמו שאנחנו עם השומן היתי אומרץ מצוין תמשיכו.
אבל הנושא פה עלה . בגלל שזה כן מפריע לצד השני!!! והוא מנסה להגיד אבל נתקל בקיר!
אז הקיר הזה לא נכון לדעתי כי זה יחזור בבומרנג
אם לא מפריע לצד השני בכלל איו נןשא
בעל/ אישה צריכים לדעת כמה זה קריטי לצד השני כי סתם לסתום פיות זה לא תכלית הרי
ולצעוק כל היון ששומן זה יפה והכל טוב, יתכן שחלק זה מתאים להם אז מראש יחפשו שידוך שזורם עם זה
אף אחד לא צועק ששומן זה יפהחצילוש
נכון את צודקתהמקורית
מתחילים מחיצוניות.
זה שיש עליה במשקל אחרי לידות - זה ברור לנו.
למי שנמצא בשלב השידוכים לא תמיד.
אין בעיה לבחור ככה שידוךחצילוש
את כותבת נכון מאוד.קופצת
אבל מנגד גם צריך להבין שמראה חיצוני (אפילו שהגורם לו מוצדק מאוד) - יכול ליצור רתיעה מסויימת, גם במצב של קשר רגשי טוב.
אז פשוט, כמו תמיד, למצוא את האיזון בין השתיים...
לגמריי.. זו בדיוק הכוונהחצילוש
בדיוקהמקורית
אני לא חושבת שכולם בוחרים שידוך לפי החיצוניותיעל מהדרום
כמדד ראשוני, ורק אז מסתכלים על הפנימיות.
בעולם של תמונות בעולם השידוכיםהמקורית
יש אנשים שמראש לא מפריע להם אישה מלאה והם בוחרים בזה. אבל מי שזה מפריע לו לרוב לא 'יתפשר' גם אם הוא מפסיד אישה נדירה.
זה חסרון, אבל גם מציאות
אז ב"ה שהתחתנתי לפני שתמונות הפכו למדדיעל מהדרום
תמונות לא תמיד משקפות מציאות.
ולא אמרתי שלא צריך להתחבר לחיצוניות, אבל מפה ועד שזה יהיה הדבר הראשי שקובע זה עצוב.
ועדיין אני מאמינה שלא לכולם התמונה קובעת ברמה הזאת.
אני מכירה הרבההמקורית
גם נשים וגם גברים
ולא רק מי שמשתמש בתמונות. יש הרבה ששואלים בבירורים על מראה חיצוני. ויצא לי להתקל בלא מעט נשים וגברים שברגע שמשקל עולה מורידים הצעה.
מה אני אגיד לך?יעל מהדרום
בעיני זה עצוב שזה עד כדי כך חזק אצלם.
לא אומרת שלהפגש בכל מצב, אבל לתת הזדמנות במקרים שזה לא "לא" מוחלט.
מסכימה מצד אחדהמקורית
תארי לך שפגישה כזו שנותנים בה צ'אנס זורמת בשיחה והכל ואז הבחור מחליט שלא. בגלל המראה
זה גם יכול לפגוע אם הכל כביכול 'בסדר' ויכול לגרום למשקעים אצל הבחורה
אבל זה יכול לקרות גם מסיבות אחרותיעל מהדרום
שיש דייט זורם ומחליטים שלא בסוף.
אז אם מישהו בטוח שהוא לא מסוגל להתחתן עם מישהי עם מראה מסויים, אז אולי באמת אין טעם להפגש.
אבל אם זה לא כזה מוחלט וסגור, אז בעיני שווה לנסות.
מי שזה לא מוחלט אצלוהמקורית
הנה אז את לקחת בסוף את עצמך בידיםסיה
אני לא אומרת לעמוד עם סטופר אבל יש תקופת המתנה של זמו הגיונית יחסית למה שאדם עובר.
כל אחת/ אחד יודע מה עובר
וגם לבעלך אולי זה לא הפריע אז זה לא דוגמא טובה
מדברים על מצב שזה מפריע לצד השני לא שהצד השני מקבל ואוהב למרות זאת
אלא על צד שני שלא מעיז להגיד
לא צריך לשכנע אותי מה זה לידות שעברתי כמה ברוך השם וגם מעלה מעל עשרים קילו על פעם- אז זה לשכנע את המשוכנעת. וגם בעלי איו לן בעיה עם זה. אן אין בעיה לבעל אז איו נושא.
אבל אם יש בעיה לבעל ואת מנסה לשכנע אותי כשאישה מה עשית מה ילדת מה זכויותך אז אני לא צריכה שיכנוע.
הבעל צריך שיכנוע וגם צריך להשתכנע ולא להתרחק
זה לא ש"לקחתי את עצמי בידיים"חצילוש
נו לבעלך לא הפריע?? אז את לא תביני בחייםסיה
וגם לא גברים צריכים לשכנע גברים
אולנ אישה שסובלת מעודף משקל צריכה לשכנע את בעלה שיאהב אותה כמו שהיא
לשכנע אישה לאישה זה סתם שיחת חרשים
לא הפריע כי מי שאוהב את אישתוחצילוש
לא חושבת שמדברים פה על עשר קילוסיה
15 קילו - לרוב זה עלייה סבירההמקורית
אני לא מדברת על עלייה כזו
אלא על 30 קילו נגיד, שזה כבר המון וגם אם המשקל ההתחלתי נמוך או סביר לפני העלייה, זה מורגש. קרה לי אז אני יודעת על מה אני מדברת. אנחנו חומריים אין מה לעשות.. אי אפשר לבוא בטענות למי שזה מפריע לו. גם אם האישה היא לא רק המשקל.
זה קושי ששייך ל2 הצדדים. וקושי של אחד לא מבטל את הקושי של השני
ברור, רק צריך להבין על מה דברים יושביםחצילוש
חלילה הפגנותהמקורית
אבל גם להיות בטוחה שהכל בסדר אם הצד שני לא אמר כלום - פחות..
אם אין מחמאות על הנראות ויש גם הערות, אז צריך להבין שזה מפריע
אני מאמינה שכל מסר ניתן להעבירחצילוש
אני מסכימההמקורית
מה במקרה כזה?
נראה לי שזה לא מקרה רווחחצילוש
זה ממש ממש אינדבדואלי.קופצת
אולי לא מוריד מאהבה, אבל בהחלט היה אתגר..
אז זה באמת תלוי בנא והאופי שלו.
ואי אפשר לבוא בטענות למי שכן מציק לו...
הכל בפרופורציהחצילוש
בתור רזה- אני ממש לא מסכימה איתךטרכיאדה
לרדת במשקל זה מאד מאד קשה ולא בטוחה שזאת דרישה לגיטימית מבן הזוג. אפשר לדרוש הרבה דברים שנוגעים לטיפוח, אבל ירידה במשקל היא לא אחת מהם.
בעלי מאד השמין מהחתונה, מודה שזה לא מאד מפריע לי, אבל גם אם זה היה מפריע, בחיים!!! לא הייתי מבקשת ממנו לרדת במשקל בשבילי. אולי הייתי מעודדת אכילה בריאה וכושר בשביל הבריאות שלו, אבל א. לא בשבילי, ב. לא משגעת אותו בכלל רק עוזרת לו לאכול בריא.
אי אפשר לדרוש מבן אדם לרדת במשקל- זה דורש מאמץ כל כך גדול שזה חייב לבוא ממנו!
אני מנתק את ההקשר של ה"גלמור"די שרוט
אני הולך לכיוון של בריאות ואסתטיקה וביולוגיה.
כל הזמן אנחנו אומרים חזור ושוב ש"יש הבדלים בין גברים לנשים" במבנה גוף שלהם בהקשר של גיוס לצבא. תחרויות ספורט. הפרדה אינטימית בתאי השירותים.
הרי אומרים השמרנים שבינינו שאסור לבנות להתגייס לסיירת מטכל כי מבנה הגוף שלהן חלש יותר מהגבר.
"נשים" טראנסיות שמתמודדות מול נשים בילוגיות בספורט תחרותי והטראנסיות כצפוי קוטפות את המקומות הראשונים פעם אחר פעם אז השמרנים טוענים לעיוות ההבדלים המובנים בין גבר לאישה.
סיפורים על טישטוש מגדרי בצבא של חדרים מעורבים בצבא מזעזעים את כולם.
לכן אני אומר, כן, יש הבדלים בין גברים לנשים גם בנושא הזה.
אישה לא אמורה מבחינה ביולוגית לשקול כמו בעלה. אישתי שקלה כמוני. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו. אישתי יותר נמוכה ממני ושקלה כמוני. זה לא מצב תקין. זה מצב לא בריא. לא אסתטי במנותק מההקשר של תרבות הגלמור.
וזה היה אחרי שהיא לא הייתה בהיריון 5 שנים (הקטן שלנו בן 6).
אז אני לא מסכים עם הנטיה הזאת להסתתר מאחורי "תרבות האידיאליזציה לגוף האישה" כדי לכאורה "להתיר" אידיאליזציה נגדית של עודף שומן.
ומה בסוף? היא רזתה?המקורית
היא השילה 15 קילו. בגלל הריחוק.די שרוט
הבנתיהמקורית
אני טועה?
לא בטוח שהבנתי.די שרוט
אני לא מדבר על זה. זה דבר שאין שליטה עליו כמו התקרחות אצל גברים.
לא. דיברתי על שינוייםהמקורית
לא מתירה שום דברחצילוש
אגב, במאמר מוסגר אני אגידדי שרוט
אני מעדיף שאישתי תשקול גם 200 קילו ובלבד שלא תעשה בשביל לרצות אותי.
הציפיה שלי היא שהיא תעשה את זה *קודם כל* בשביל עצמה והבריאות שלה והניראות שלה.
מסכימה ממשחצילוש
תרתי דסתרי, לא?המקורית
ואם לא מפריע לך 200 קילו אז למה הפריע לך 89?
לא. אני אסביר.די שרוט
מעדיף לסבול ריחוק מאשר "לאנוס" אותה לעשות משהו שהיא בכלל לא רוצה כי זה בסוף יתפוצץ בפרצוף.
ובסוף היא עשתה את זה לעצמה כי היא רצתה קירבה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לספק לה את זה. ולכן היא לקחה את עצמה בידיים. כדי ש*לה* תהיה קירבה. לא כדי ש*אני* אהיה מבסוט.
ברגע שאתה כורך את הדבריםהמקורית
לא שזה מפריע לי כי אני מצליחה להבין את מה שאתה אומר. אבל ברגע שאתה לא מצליח להיות קרוב אליה, זה ברור שזה לא רק בשבילה.
יש פה עניין זוגי
טוב במישור הפילוסופי ברור שכל מה שאנחנו עושיםדי שרוט
אני רק אומר שהיא קודם כל עשתה את זה לעצמה ו"על הדרך" זה היטיב איתי במידת מה.
לא חושבת כמוךהמקורית
לא במובן הפילוסופי שתיארת, ולא במובן המעשי של השינוי של אשתך. במקרה הספציפי הזה.
אבל הכי חשוב שטוב לכם
אז למה אם היא עשתה לעצמהחגהבגה
אני לא אומר שהציפיה שלידי שרוט
הציפיה שלי באה אחר כך. אחרי הרצון שלה לעצמה. הציפיה שלי אולי רק נתנה לה את התמריץ אבל לא את הסיבה. מבינה את ההבדל? ולמה היא לא עשתה קודם? כנראה בגלל שלא היה לה כוח להשקיע.
והסיבה שהיא התחילה מלכתחילה היא כי כנראהדי שרוט
(משהו קטן שאולי תרם לתהליך שלה זה בגלל שאני התחלתי בעצמי תהליך של כושר והרזיה. כי אני מעולם לא ציפיתי ממנה את מה שאני לא מצפה מעצמי. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו אבל לפני כן שקלתי 97 קילו בשיא. אז אחרי שירדתי בעצמי איזה 13 קילו היא הרגישה שהיא רוצה גם להתחיל. במלא דברים היא עושה דברים אחרי
. והיא יודעת שככה אני רואה את הדברים אגב).אז זה דבר משמעותי מאוד מאוד מאודחגהבגה
נכון. ועדיין היה אפשרדי שרוט
לגמרי. מסכימה איתך מאודהמקורית
נשים זה כוללני מדייחגהבגה
יש כאלה שזה עובד אצלן, ויש כאלה שלא.
בממוצע. ברור שישדי שרוט
אבל הממוצע הוא כזה.
אנמ מסכימה איתך בנקודה הזוחגהבגה
אני מדברת על מלאות.
וגם בתוות בזה, יכולות להיות 2 נשים באותו הגובה ואוצי המשקל ואחת תיראה סביא והשניה ממש שמנה. זה תלוי גם במבנה גוף וגם בעצמות וגם בשרירים.
אז פחות שמה לב למשקל.
אם חשובה הבריאות, אפשר לעשות בדיקות דם ולראות.
זו בעיה קשה, נתקלתי בה בשידוכים שלי כשהייתי 40 קילו פחות. כן כן. 40.
לדעתי אפשרירוק בעיניים
מפה ושם, יש עדיין מקום לעבודה עצמית שלך להשלים בינתיים עם המצב ולהתרכז במשיכה אחרת, יותר פנימית.
הרי גם אם הוא יסכים וירצה להשתנות זה לא אומר שבעוד חודש הוא יהיה החתיך שאת חולמת עליו.
לא נשמע לי שמה שהתחיל את הגלגל זה המראהרקלתשוהנ
כתבת שהיחסים שלכם על הפנים.
ממה זה התחיל?
יש פה נקודה של ריחוק שגורמת לך להסתכל גם עליו מבחוץ. ככה נראה לי.
אם היה יורד את כל הקילואים המיותרים זה היה פותר את הכל? תהיי כנה עם עצמך. אחרי ההרזיה הוא גם לא יהיה האקס שלך, ודברים שמציקים לך בו עדיין יהיו קיימים.
תנסי לשים את האצבע על הנקודה היותר פנימית. לדעתי היא קיימת.
מסכימה עם מה שכתבונעמי28
אבל זה גם בעיה ושניכם מפסידים מזה.
אני כן הייתי אומרת בצורה חכמה ולא פוגעת.
כמו ״איך עושה לי את זה כשאתה שזוף/ כשאתה מתאמן/ כשיש לך ריח טוב״
בלי לרמוז על רתיעה, גועל וכל זה.
אז רק שאני אביןאורה שחורה
עם קוביות של ג'ים,
עושה לייזר
ומתחזק שיזוף.
נגיד שזה יקרה, אז תמשכי אליו?
משהו פה נשמע לי לא אמין.
צודקתירוק בעיניים
אני חושבת שמראה חיצוני זה חשוב, אבלהמקורית
איך הרב פנגר אומר? כשאוהבים עוגה, רוצים כמה שיותר ממנה 🙃
אמנם הוא אמר את זה אז על נשים שמעלות במשקל וגברים שמעירים להן, וזה כמובן בהומור, אבל יש דברים בגו בעיניי.
עם הזמן בנישואין, גם את לא דומה לעצמך לפני החתונה - עם ההריונות והאקורדיון של המשקל, הפיג'מה והקוקס, והבגדים עם האוקונומיקה ביום חמישי בנקיונות לקראת שבת.
אותו דבר הפוך.
ובעיניי, זה סימפטום של משו אחר יותר עמוק
משיכה זה לא משקל שעולה ויורד, זה ניצוץ בעיניים של הערכה לאיש שלך, ראיית הטוב שבו, צחוק משותף (הומור זה אחד הדברים), שיתופיות, היכולת לגשר על פערים ולהסתכל על המסע שלכם כשמותף, ביחד ולחוד
זה משו שקיים אצלכם?
וואי איזה מבאספרצוף כרית
א .
מבינה אותך
ובכללי שהבעל משתנה זה מבאס וקשה לקבל את זה, כי משתנים ואת אולי גם מתגעגעת לעצמך כשהית צעירה מבחינת ההתלהבות או התמימות וכן הלאה עוד דברים
קשה להתרגל לשינויים בחיים, של עצמך וקל וחומר של בעלך
אצלי היה שינוי קטן של בעלי, דווקא לא השמין אבל משהו אחר בתחום אחר, וזה בהחלט כאילו אדם אחר ואני ממש מבינה אותך שזה קשה, לגיטימי להרגיש ככה
אני חושבת שצריך להפנים שיש פה בנאדם שונה , וזכותך כביכול "להרגיש אחרת" כלפיו
כלומר להפנים שבעיניך כשהוא שמן מבחינתך הוא "בנאדם אחר"ולקבל את זה שקשה לך, זה קשה ומותר לך שיהיה קשה , לא להלחם בהרגשה ולא לחשוב שאת לא בסדר שקשה לך לאהוב אותו ככה
ולזכור שכולנו עוברים שינויים בחיים וממילא בזוגיות , זה קורה לכולם , וקבלי חיבוק ענק על הכאב והקושי
ב.
כדי לאהוב , באמת כדאי להשקיע בפנימיות - ליצור איתו רגעי כיף ולהסתכל על הטוב שבו - זה נשמע ממש קלישאתי אבל זה ממש נכון............ כאילו באמת להסתכל עליו ולהגיד לו - אתה בנאדם טוב, אבא טוב , אני מעריכה את כל העזרה שלך בבית וכו' - ואז הוא מרגיש את זה ואת מרגישה את זה, וזה פשוט מחבר ביניכם ההערכה על הדברים הלכאורה פשוטים , שבכלל לא מובנים מאליהם כשתשמעי על אנשים כמו רוצחים וכו' , זה ממש להעריך ולאהוב אותו על כך
ג.
את יכולה כמובן להגיד לו שממש תשמחי שהוא ירד במשקל, את יותר אוהבת אותו רזה, אבל ברור שגם ככה את תמיד אוהבת אותו פשוט הוא יותר יפה רזה בעיניך, אבל זה לא העיקר בעיניך כמובן, אולי ממש בעדינות....... שיבין שכדאי לבוא לקראתך, שזה שווה לו
ד.
להכין לו הרבה סלטים עם חסה
ודברים שמרזים
ה.
אם את גורמת לו להשמין, סימן שאת מכינה מלא אוכל טעים ושיא המחמאה עבורך
ברור שלא פותר את הבעיה ששאלת עליה, אבל קחי את זה כמחמאה! בתקופות שבעלי הרזה התבישתי שאנשים העירו לו שהוא מרזה, כאילו אני לא מאכילה אותו מספיק חח
אין להשוותהעני ממעש
ב. לא שייך 'להחזיר בתשובה ' בן זוג. בכל תחום.
ג. לגשת בעדינות ולדעת שעלול לגרום לתיבת פנדורה. גם אצל גברים זה עלול להיות תחום עדין.
..יהודה224
"ווואוו אני מתה עליך שזוף"
או וואי נראה לי ירדת קצת במשקל זה נראה יותר טוב ממש"
אולי נצא להליכה בערב וכאלה.
בעיית המשיכה שלך לא נובעת מהנראות החיצונית...
ופנטזיות על האקס לא מוסיפות טעם לזוגיות כזו
ואפשר גםאורה שחורה
את גולשת למקומות שלא יפה לדבר עליהםיהודה224
לא חושבתאורה שחורה
ושוב, כל השרשור הזה מוגזם ולא אמין בעיני.
מילא כרס
אבל השיזוף השיער...האקס...
ומי נוסע לחו"ל ונכנס לנחל? איפה יש נחל בלובר? באייפל? באמפייר סטייט?
אולי היא מתכוונת באבובים ביורודיסני.
זה היה בציניות... משהו .יהודה224
הבהלת אותי...אורה שחורה
עלית פה על נקודהsomeone
יש כמה נחלים בחוץ לארץ.סופי123
כן. כנראה שכן.אורה שחורה
הגיע השלבנשוי ושחוק
ואם הוא עוד לא הקריח אז בסדר עוד הפיך, לכו לחדר כושר ביחד תעשו כמה ליפטים.
הגוף משתנה תמיד, למשל בגיל 35 קופצת כרס החוצה בדיוק בשקיעה ומקריחים ומלבינים בחזה ו... אחסוך לך
לפנטז זה לברוח זה לא באמת קיים...
כולם משתנים אהבה תלויה במה?
אני עוד מעריץ אותו שהוריד חולצה ולא ספר אף אחד אי שם בנחל בחו''ל.
ברצינות שניה כתבת שהיחסי אישות גם ככה על הפנים, אז תכלס לא קשור למראה זה תירוץ למה שיש עמוק בפנים בכל מקרה
השורשתהילה 3>
כשיהיה לכם טוב מבחינה רגשית זה יעזור גם לעניין הפיזית.
לכן תפני את המשאבים שלך לקשר ביניכם בכלל.
מעבר לזה, כשהוא ישתפר אני חושבת שיש מקום להגיד ברגישות אם יש משהו שישמח אותך או חשוב לך.
אני חושבת שאמנם במצב ההפוך זה עלול מאד לפגוע, אבל גברים לא בנויים כמו נשים.
ומבחינתם זה קביל והרבה פחות פוגע בעצם קיומם.
ועדיין גם כאן, כשזה מגיע מתוך קשר טוב וברגישות.
טוב החלטתי להגיבמעלה ומטה
אצלי המציאות הזאת אכן קרתה. בעלי ואני התחתנו מתוך אהבה גדולה אבל היו בעיות בעניין המשיכה(לא משהו שיכולנו לעלות עליו לפני החתונה ) שהיו קשורות לפער משמעותי בין המשקל שלי לשלו. אחרי שילדתי ועליתי בעוד כמה קילוגרמים הנושא עלה בינינו
זה היה משהו שכבר אי אפשר היה לטאטא..
אז נכון שלא היה קל לשתי הצדדים. לא לבעלי להגיד את זה ולא לי לקבל את זה ובטח שלא לעשות את השינוי המעשי, אבל אין ספק שאני לא מתחרטת או כועסת לרגע שבעלי פתח איתי מה מפריע לו. נכון שבעולם אוטופי היתי רוצה שיקבל אותי כמו שאני ושגם אם הוא לא מצליח שיעשה עבודה עם עצמו להתחבר לצדדים היפים שבי ולהמשך אלי בגלל האישיות שלי וכו. אבל כשזה לא קורה ויש חסם אמיתי שיושב כמו אבן נגף בתוך הקשר אני חושבת שאין מנוס אם רוצים להגיע לקשר טוב וזורם בכל הרבדים לטפל איכשהו במכשול הזה. זה לא הוקוס פוקוס. זה חייב להיות מלווה בהמון תמיכה של הבעל ופיצוי בדרכים אחרות, חיבים המון המון שיח פתוח וכנה שיהיה אפשר לפרוק רגשות קשים וכמובן שזה חייב לבוא ממקום שהאשה עצמה רוצה בזה ולא ממקום של ריצוי שרק מזיק ופוגע . אם מרגישים צורך להיות מלווים באופן מקצועי על ידי מטפל או יועץ זוגי שיעשה סדר ברגשות ויגדיר את גבולות האחריות של כל אחד זה גם הכרחי. אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל קושי שיש בזוגיות. אפשר ללכת ראש בקיר ולהגיד שזאת בעיה שלו ושיתמודד איתה ולא לבוא לקראתו במילימטר. יכול להיות שהצדק עם הגישה הזאת אבל האהבה והקרבה מכאן והלאה. אשה שאכפת לה מהזוגיות מוכנה לעשות דברים שהם לא לפי הספר ואולי אפילו מנוגדים להגיון כל עוד יש אהבה ואין פה עסק של ניצול וקורבנות והכל נעשה מתוך חיבור לעצמי ובדיקת הגבולות הפנימיים שלי זאת בעיני זוגיות במיטבה.
אין פה נוסחה מדויקת. אני כל הזמן חושבת שאם מבנה האישיות שלי היה פחות מכיל ויותר פגיע אין סכוי בעולם שהינו יוצאים מזה בשלום. כל הזמן מודה לה' שאם כבר נתן לנו את האתגר אז טוב שידע לשדך בינינו גם מהיכולת שלנו לגבור ביחד על האתגר ולהיות מסוגלים לצלוח אותו ואפילו לגדול ממנו.
מסכימה איתך מאוד. תודה ששיתפתהמקורית
זה מזכיר מאדמעלה ומטה
התלבטתי אם להזכיר אותך פה..
נכון, זה באמת העניין בעינייהמקורית
מהממת שאת. איזה כיף לראות שיש מזדהות עם העניין שחולקות איתי תפיסת עולם דומה, זה באמת לא עובר ומתקבל אצל כולם
אם חיזקתי אותך במשו - הרי זה שכרי
תודה שכתבת ❤️
בהחלט חזקתמעלה ומטה
במקרה השאלה כאן עלתה בסמיכות לשרשור שלך שהרגשתי שסלל לי דרך באיזשהו מקום אז שאבתי כח והגבתי כאן❤
אני אגיד לך מה לדעתיהמקורית
לא תמיד נכון להגיד לאישה בזמן כזה את הדברים האלו. אנחנו לא יודעים מה העמדה הנפשית שלה ועם מה היא מתמודדת, שזה הדבר הכי חשוב פה גם בקבלה של המסר שאותו רוצים להעביר וגם מול העניין עצמו.
וגם, את הגישה הזו מאוד קשה להעביר דרך הכתב בלי שזה יישמע מתנשא ומנותק מהשטח. אבל אם הגישה נאמרת לא בצורה אישית אלא כרעיון, ועוד מניסיון אישי - זה יכול יותר להועיל, שהרי פעמים המסר הוא אותו מסר מכמה אנשים השאלה היא ה- איך.
ואני גם כמוך חושבת שהנושא הזה הפך להיות קצת טאבו, כי אנחנו מאמינים באהבה ללא תנאים ויש פה קצת הכחשה והדחקה מתוך מקום אמיתי שמאמין באידאל מסויים, אבל הרבה פעמים התנאים משפיעים על האהבה ומרימים את הקשר למחוזות אחרים. אז תודה שכתבת, בטח עם כל העניין הרעיוני מסביב, זאני בטוחה שיש מי שייתרם מהעניין
נכון תודהמעלה ומטה
כתבת יפה.קופצת
היו כמה וכמה שצידדו אכן בדעתך. כן להציף את הנושא, כמובן ברגישות והכל כמו שתיארת..
וכל הכבוד לכם על המסע שלכם! אתם נשמעים זוג מקסים!
מרגישה חריגה לא בשרשור הזהמעלה ומטה
לא יודעת אם הנושא לא עלה כי הוא באמת לא קיים או מסיבה אחרת אבל תכלס הרגשתי חריגה.
איזה אשה רוצה לשמוע שמשהו בבעלה או באהבה שלו אליה בעיתית? גם ככה היה לי קשה רגשית אז העדפתי לשאוב חיזוקים ממקומות שיבינו אותי/ אותו.
יש פה הרבה גם עולם השקר- כשמציגים שהכל טובסיה
יאללהההה בעלה אוהב אותה בכל מצב בכל צורה משהוא עמוק ורגשי- אז בא לי לדבר עם הבעל הזה לשמוע מה היא מדימיינת.
אבל אם אגיד את הדעה הזאת מיד יגידו לי את היוצאת דופן את כנראה לא מבינה מה זה חיי נשואים אמיתים שמסובבים על עומק נפשי - ולזה יש לי תשובה.
יש הרבה עם עומק נפשי וחברי אבל אין שם משיכה.
קשר בלי משיכה לא שווה מבחינתי.
חברים הכי טובים זה לא קשר שלז זוגיות.
אני לא ממהרת להגיד שאין שם משיכהמעלה ומטה
מה שכן צורם לי זה חוסר הענווה. לבוא ולחשוב שמה שזכית לו קיים אצל כולם.. כנראה שאת לא יכולה להכיל מצב שבו בעלך היה מתקשה להמשך אליך ומעדיפה לחשוב שזה לא קיים אצל אף אחד..
לא הבנת אותי או שאני לא הבנתי אותךסיה
ויש כאן כאלו אומרים ששום דבר חיצןני לא מפריע למשיכה
דוקא הבנתי אותךמעלה ומטה
אבל יש גברים/ נשיםסיה
ואז הצד השני נעלב- וזה שנעלב מחזק את עצמן שזה שלא נמשך זה בעיה שלו
עולם השקר התכוונתי לזה
אישה אומרת בעלי העיר לי בעדינות נעלבתי אז הפסיק להעיר ואז כולם מחזקות אותה את מלכה את ילדת וכ כל המשקל זה בגלל חיין שהבאת לעולם וכביכול מנסות לשכנע שהבעל אוהב ונמשך- אבל הרי ניסה להגיד שמפריע וקיבל העלבות.
אז פה לדעתי , זה לא אחוות נשים אמיתית!!! מה הם גורמות??? שהיא לא תרד בשמקל, אז מי אמר שהבעל לא סופג בשקט ירידה במשיכה? ויש פה אחד שנתן דוגמא הגבר היחיד שמשתתף פה שאומר שבדיוק ככה אצלן.
אז לא תמיד אחווות נשים פה זה טוב- זה סתם שקר לנסות ליפות לאישה שהיא מלכה והכל טוב , -אבל בעלה ניסה להגיד שלא טוב
הבנתי אותך יותרמעלה ומטה
יכול להיות שבעלה היה מעדיף אותה כמה קילוגרמים פחות אבל המצב העכשווי לא מונע ממנו להמשך אליה בצורה דרסטית. אם הוא לא היה נמשך בכלל היא היתה מודעת לזה.
מסכימהנעמי28
יש לה או לו את הסיבות הכי מוצדקות בעולם למה היא ככה.
אני מסכימה איתך אבל גם קצת לאהמקורית
הרבה אנשים לא צומחים מביקורת או תגובות שנוגעות להם בבטן הרכה, או בציפור הנפש ובדברים שקשה להם איתם.
אישה שלא מצליחה לרדת במשקל ולבעלה זה מפריע, ברור שגם לה זה מפריע, אם לא בגללו, אז בגללה. אין הרבה אנשים במשקל גבוה שחוגגים את הגוף שלהם. להיות בעל משקל עודף זה קשה, פיזית ונפשית. אבל יש לה חסם. וחסמים לא מסירים עם כל האמת בפנים, מקלפים את זה לאט לאט עם המון חמלה ודברים טובים שרואים באדם, אחרת זה יכול מאוד לפגוע. וזה תהליך שאם לא ייעשה בצורה נכונה וממקום פנימי יציב יכול להוביל להפרעות אכילה ולבעיות רגשיות ונפשיות.
אין בעיהסיה
כל עוד שהבעל לא אומר לאשתן למרות השומן את מהממת ואני נמשך אליך.
לפחןת לא לנפנף אני שמנה ובעיה של בעלי אם לא נמשך אלי- בעיה שלו אבל זה גם משליך עליך ופה איו מקום לאחוות נשים לתמוך להמשיך להיות שמנה כי זה בעיה שלו
מסכימה.המקורית
אולי את מדברת עליי ואולי לא, בכל אופן רוצה להגיבחגהבגה
הפוצחת, כתבה דברים מאוד קשים. שזה ממש מגעיל אותה, ושיחסי אישות על הפנים, ושהיא חץמפנטזת על האקס.
יש מנעד מאוד רחב.
ניראלי כתבתי את זה כבר, כותבת שוב.אני לא חושבת שיש אשה, שהיא ממש שמנה, עם עודף משקל רציני, ואומרת אני מהממת ככה ובעלי מת עליי איך שאני.
אלא אם כן, זה בעל שנמשך לשמנות/מלאות ובהחלט יש כאלה.
אני חושבת שזה לא שחור לבן.
יש אשה שהיא רזה מאוד, בלי סימני מתיחה, גוף מושלם, אבל מתלבשת כמו סבתא יכנע,ומתנהגת ברישול.
ויש כאלו שיותר מלאות אבל מתלבשות בסטייל, שמחמיא להן, מטופחות ומאורגנות.
ויש כאלה שרזות ומטופחות, אבל ציניות וקרות.
ויש שמנות עם חוש הומור שמושך מאוד.
בכל מערכת זוגית יש כמה וכמה דברים שמרכיבים את המשיכה.
הבסיסיים ביותר זה עניין חיצוני, חייב שתהיה משיכה, ומציאת חן.
אבל חייב להיות גם קשר נפשי עמוק וחיבור.
אצל הפותחת נראה שיש את כל הבעיות האפשריות ולכן, לדעתי, לטפל רק בחיצוני ובצורה קיצונית, גם מכון, גם כרס, גם שיזוף, גם לייזר, לא יפתור את הבעיה המהותית לטווח ארוך. יש כאן את השורש הנפשי שנשמע חסר.
דרך אגב, @מעלה ומטה
כתבת על חוסר ההתייחסות מהמקרה האישי.
אז אספר לך ולכל מי שקורא את המקרה שלי. תמיד הייתי מלאה. התחתנתי כשהייתי בסדר גמור, ממש לא רזה אבל בסדר לגמרי.
עליתי מאוד בהריון, ירדתי הכל.
הריון שני עליתי המון, ירדתי כמעט הכל.
אחרי הריון שלישי, עליתי המון ולא הצלחתי לרדת.
אבל אז גם בעלי עלה, וגם לא הצליח לרדת .ורק אז, פעם ראשונה הוא הבין מה אני חווה בנסיון שלי לאזן את המשקל, וגם לא, כי אני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה...
ואחרי שהוא חווה כל הגישה שלו השתנתה מקצה לקצה.
אני יודעת שהוא ישמח אם ארד.
אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי גם ככה.
אני מאוד רוצה לרדת בכל מחיר.
אבל בשביל עצמי, והבריאות שלי בעיקר.
משתדלת מאוד, עושה השתדלות, אולי לא מספיק, אבל לא נמצאת בלחץ של מה הוא חושב.
אני חושבת שאולי יש מקום לדבר על הדברים אבצ מאוד מאוד בעדינות, ואז רק לעודד ולדרבן ולא ללחוץ ולהוריד ולשים מגננות, חסימות וריחוקים....
ודבר אחרון, יש דבר כזה נטיה להשמנה. כן כן, יש דבר כזה! שמנביל ממש ממש לרדת ולא מצליחים, או שעולים מאוד בקלות.
ויש אנשים שאין להם את זה. מי שיש לו נטיה מתמודד כל החיים נקודה. ויש הרבה שעולים, עושים תהליך יפה, יורדים, וזהו. אולי יותר שומרים ממה שהיו רגילים אבל לא מתאבדים על זה.
דבר אחרון. מראה חיצוני ומשיכה חשוב מאוד נקודה. לא על זה הוויכוח.
אפשר לעבוד על הגישה.
ואומרת בזהירות, או בעצם לא ממש
שמירת העיניים חשובה כאן מאוד ומשחקת תפקיד מרכזי. וגם נשים צריכות לשמור עיניהן ומחשבותיהן.
מקווה שהסברתי את עצמי..
כל מילה ❤️המקורית
כתבת ממש יפה...עולו
ברור שזה תיקון שהקב"ה בחר לתת לה וגם לי נתן תיקון להשתלם אתה.
לדעתי, איש עם לב אוהב, לא יתרגש יותר מדי ממראה חיצוני כזה או אחר. המשיכה שלי לאשתי היא לא לחומר שלה אלא לצורה שלה (שהיא עניין רוחני, נפשי, רגשי וגם גופני - באחוז מסויים אבל זה לא הכל)
איזה גבר ❤סוסה אדומה
תודה יקרהעולו
כל מילה, אין עלייך חגה❤חצילוש
❤️❤️❤️חגהבגה
זה לא עולם השקר יקרההמקורית
ויש זמנים שהמשיכה פחות רלוונטית בקשר.
פעם היא 'אחותי'
פעם היא 'רעייתי'
ופעמים שזה שילוב.
לא אומרת שזה מצדיק הזנחה, אבל משיכה זה לא הכל.
ואני חושבת שההתנגדות לדברייך לפעמים עולה בגלל איך שאת כותבת ולאו דווקא בגלל המסר ('חיה בסרטט' לא עובר מסך אחותי, במחילה. זה נקרא מזלזל. ולרוב מדובר בנושאים רגישים פה) או בגלל שהמצב התודעתי שלך בנוגע לעניין שונה מאשר לשאר, ועם זה כבר אין הרבה מה לעשות האמת חוץ מלעדן את המסר כדי שיישמע.אני יכולה להעיד על עצמי שאני נגיד מתחברת לגישה שלך, ולא מעכשיו, ולפעמים בא לי לקרוא לך שתבואי להגיב כי אני מחכימה מהדברים דלך מאוד. לא כולם מתחברים
לכל זוג עובד מה שעובד לונעמי28
יכול להיות שהן חיות בסרט או מנסות להדחיק ולא לחשוב שהבעל לא נמשך אליהם, אבל יכול להיות שזה באמת עובד להם.
אצלי חד משמעית דברים שפעם הפריעו מאד, עם השנים ואהבה לא מפרעים בכלל בכלל ולא מורידים בכלל מהמשיכה.
ויש דברים שהפריעו ולא עברו עם הזמן וכן ביקשתי לשנות.
ממש! מקסימהחצילוש
תודה חצילוש יקרה!מעלה ומטה
בלת"קסוסה אדומה
אם אני טועה, אז סליחה.
אבל זה שאת רוצה אותו לא משמין, אני יכולה להבין, ואני חושבת שמחובתך לדבר איתו על זה ברגישות.
כלומר, אם קיבלת אותו במשקל מסויים ובאמת מפריע לך (ומותר לך לגמרי שיפריע לך) המשקל הנוכחי שלו, אני לגמרי חושבת שמוצדק שתעלי את הנושא.
בצורה עדינה ולא פוגעת, כי בסוף הכי חשוב שתגשרו על הפער הזה ותתקרבו.
לגבי השיער והשיזוף, אני מניחה שזה לא משהו שהוא חדש לך, ועצם העלאת הנושא מוזר לי.
לא מבינה מה הלחץ לשיזוף, אם זה עניין חברתי נטו, העבודה היא שלך. הוא לא צריך להשתזף כי זה מה שאת אוהבת. לקחת אותו ככה, תתמודדי.
וגם לגבי השיער, הוא גבר, זה הגוף שלו וגם אם זאת היתה אישה שאוהבת את שיער הגוף שלה, הייתי חושבת שזכותה.
אבל זה שהרתיעה נובעת מהעניין הגופני נטו, זה כן שיטחי בעיניי. או זה שאת מדברת רק על הנושא הזה.
אז או שאת טרול משועמם, או שאת שיטחית ואת כן צריכה לעבוד על זה וזה שלך, או, שהעניין הוא אחר לגמרי והעניין השטחי (זה לא שעניין שטחי אין לו בכלל משמעות, אבל זה לא האישיו) הוא עניין נלווה.
(ככה,
זה שאדם משמין ולא מתאמן זה לא כל כך שיטחי לדעתי,
אנחנו אוהבים לראות אנשים פעילים ובריאים ויש משהו שמשדר בהשמנה משהו שהוא לא הכי בריא ולא אכפת לי שזה לא פוליטקלי קורט להגיד את זה, זאת האמת.
במקרים יוצאי דופן, כשהשומן לא קשור לזה (חוסר פעילות ודאגה לעצמך ותפקוד מאוזן) בשום צורה, אני חושבת שגם למהות שלנו זה הרבה פחות מפריע.
אנחנו מבינים שזה לא העניין
וממילא, השטחי העמוק הזה שהפריע לנו מתמוגג בצורה מסויימת.
(במקרים של מחלה / מבנה / הריונות וכו'))
זה שאת מפנטזת על האקס שלך כשהוא נוגע בך (ובכלל)
זה לא מגניב. זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו ואני מניחה ומקווה שאת מבינה את זה, אבל בגלל שלא ציינת את זה או שלא ברור אם יש קשר בין זה לבין "קשה לי ברמות" מחובתי לומר לך את זה.
העבודה שלך היא לדעת לתקשר איתו ולפתור איתו את הפערים בינכם.
הוא לא מעדיף לא לדעת את האמת ושתפנטזי על אקסים שלך כשהוא נוגע בך.
אז החשיבה צריכה להיות יותר אלטרואיסטית ופחות אגואיסטית.
לא נעים לך? תעבדי קשה ותעשי את זה בצורה שתפגע בו כמה שפחות אם בכלל אבל תפתרו את הבעיות בינכם!
מוזר לי.
מוזר לי שאת מעדיפה לחשוב על האקס שלך כשהוא נוגע בך מפשוט ללכת ולומר לו. אפילו אפילו לומר לו "שומע? זה מפריע לי אפילו שאני אוהבת אותך, וממש אשמח שלא יהיה בנינו פער כזה".
האמת מניסיון אישי.,conet
ותקני לבעלך
אם הוא אהב את הרעיון ויתמיד את תראי אותו עם 12 קג פחות תוך 3 חודשים
ועל הדרך הוא יקנה דרך חיים
אני הגעתי לאיזור ה 108.6
אני עכשיו כבר 98 ויש עוד לאן לרדת..
בהצלחה
לא יודע אם זה אמיתי או לא...שםאנונימי
אני ואשתי נשואים כבר מעל 3 שנים ואין לנו קיום יחסי מין כמעט בכלל והיחסים בכללי הם ממש אחלה.
לא יודע אם הייתי נראה דון ז'ואן אם פתאום הם היו עובדים טוב, אבל מרגיש לי שכן היה שיפור ניכר לעומת המצב עכשיו.
אבל אולי אני תופס את זה לא נכון וזה באמת לא אמור להשפיע עד כדי כך...
אין לזה סוףהמאור הקטן
אם היית נראה כמו דון ז'ואן עם פררי ופנטהאוז של 50 מליון דולר בטוח היא הייתה נמשכת אליך עוד יותר. פשוט כי היה לה הרבה יותר תחרות עליך מצד נשים נוספות.
לצערנו הסיפור של תשוקה ונישואין הוא מאמץ אין סופי לחבר שמן ומים. יש דברים שיכולים לעזור, אבל בגדול מסגרת נישואין היא המסגרת שהכי מכבה תשוקה וחשק שיש ביחס לכל שאר האלטרנטיבות. לא סתם נכתבים על זה אלפי ספרים והנושא מפרנס מליוני יועצי זוגיות\מיניות...
אני דווקא חושבת שכן אפשר בעדינות לדבר איתו בצורה שמחפש.תאחרונה
אני הייתי אומרת לבעלי בבדיחותא או אולי מציעה פרקטית: בוא נעשה הליכה יחד,נהיה בריאים יותר ועל הדרך גם זמן איכות... אפשר לקנות יחד בגדים ותכווני אותו למה מחמיא לו וכן על זו הדרך.. ובמקביל גם תפרגני לו על מה שאת כן יכולה, על התנהגויות על מחוות.. שלא ירגיש שאת רק רוצה לשנות אותו..
במיוחד בדברים שהם ברי שינוי..
מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה
ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.
אז לדעתי זוגיות תקינה:
כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)
ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)
מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס
יפה מאודאדם פרו+
אני מחלק דירוג
כי מן הסתם תרצי שמישהו
יתן לך דירוג
ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים
לפידבק ממך.
תודה (;מישהי נשואה
כזוoo
שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת
מכילה ומקבלת ולא שיפוטית
מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים
יפה מאודאדם פרו+
ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.
החכמתם אותי.
תנו עוד.
לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.
בעזרת ה'מישהי נשואה
זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג
אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.
זה הבסיס לדעתי.
בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה
מכאן זה עולם ומלואו.
איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1
לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.
תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי
קודם כלמישהי נשואה
ברור שכל אחד מההשקעה שלו
וכן למרות שזה כללי
זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו
מה זה זוגיות תקינה
מצד שני
עולה לי חשש עכשיו
שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו
בזמן שכן תקין אצלו
בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות
לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה
כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.
בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר
עזרה בחיי נישואיןאורית595
יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?
אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום
לק"י
מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).
לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה
מובן בפורום פתוח.
ממליץ:
למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.
לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...
רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי
אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.
אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.
ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.
אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.
אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.
אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.
מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?
והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?
מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.
אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום
בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.
לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי
פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.
אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף
אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי
הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום
שניהם כתבו ספרים בנושא.
הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.
מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי
ולצורת הסתכלות על הנושא.
מחפש רב עם רוח יותר צעירה
הרב חגי לונדין?אריק מהדרום
יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.
זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי
יותר מידי בשבילי
חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם
טוב
לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית
אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת
זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה
בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה
שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת
חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ
ואין פה בגידה בעיניי
אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות
אם לא - למה לפרק לה את האשליה?
גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי
לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי
סתם מעלה שאלהצופה אנונימי
למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?
כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?
האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?
באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה
תשובההמקורית
כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?
אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?
כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין
בטח שיש עניין של שיתוף.
גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל
תלוי מה משתפים ואיך.
אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין
לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג
לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,
זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.
אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.
וזה גם בסדר.
אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.
אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.
מבלי לעשות כלום.
עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.
בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.
בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:
נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?
להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.
אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?
יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.
בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!
תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.
אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!
בהצלחה גיבור!
אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..
תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.
נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!
ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.
עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.
בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.
אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.
בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):
''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.
לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.
ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג
לא מנטרל את ההתמודדות.
אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.
והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.
כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''
הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.
כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.
לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.
הבגידהסוסה אדומה
היא לא בזה שאתה לא מספר.
בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.
זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.
תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי
מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.
אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.
אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).
לצערי מסכים עם @פשוט אני..
בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.
יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...
מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...
מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.
אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.
אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???
תודה ל@המקורית
על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.
רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.
הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?
לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית
הרבה גברים מאותגרים בזה
צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך
ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים
זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך
לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב
מה מטרת השיתוף?נעמי28
אתה או היא?
שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)
שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)
אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.
אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?
תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.
זה מה שכתבתי
הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה
אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.
לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.
תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.
אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.
תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28
זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.
אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.
החלטתי לערוךעוד מעט פסח
אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.
ושתי עצות בשבילך-
לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).
להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.
להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.
תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי
מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.אחרונה
אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים
כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה
אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי
אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!
העיצה על הכל היא תפילה!
תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.
השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,
כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.
מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.
לגביי שיתוף עם האישה -
היא לא תבין כי אין לה!!!
תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,
רק הם יעזרו לך.
כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -
עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.
גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.
אבל תמיד מנצחים.
יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata
כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.
"
מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..
"
"
אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?
"
זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.
מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.
בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.
על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.
הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).
הקומה השלישית היא - אמון.
אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.
אישית -
כן אספר ואשתף הכל. הכל.
אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.
נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.
כי
אנחנו לא מבינים את התמודדות
אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני
יש בנינו אמון .
אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.
.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.
מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג
כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.
מול הילדים וגם לא מולם.
באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי
תלך לטיפולסוסה אדומה
זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......
נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.
בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.
טיפול.
נותנים גט.אדם פרו+
בן אדם שחי מהחולשות שלך
אתה לא רוצה להיות נשוי לו.
דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.
או מפציצים אותו באהבה ובחמלה
בתקווה שהוא יצליח להתיישר
כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ
ולהתנהג לא יפה
ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה
ואומר איזה ילדה טובה
ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה
ואז מרוב הלם היא מוחמאת
וחוזרת לתלם.
אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה
שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.
דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי
שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!
^^כְּקֶדֶם
באמת חצה גבולות
אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+
הבן אדם בבעיה.
האשה משפילה אותו מול הילדים.
הוא סופג ניכור הורי.
וניכור אישי.
לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.
מה אתה מציע לו לעשות?
הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול
מבחינתי זו אמירה ריקה
כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו
וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו
השכם והערב
אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן
והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול
לכן תרגיעו.
יש לבן אדם בעיה
תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות
לא עם דיקלומים.
ובטח לו להוציא את התסכול עלי.
בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא
דברים נחמדים על אנשים שטוב
להם בחיים
והם נהנים.
בשביל זה יש פורום גרושים גרושות
שם מכיייפים (:
בחרת להכנס לפורום הקשוח
של נישואין טריים.
אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים
ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.
תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.
מה קשור להתקומם נגדי?
מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי
נראלי זה פחות מתאים.
זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.
דווקא לדעתימישהי נשואה
אדם פרו
מגיב ממש טוב
(:
תודהאדם פרו+
אני מגיב סבבה
עיינו ב200 תגובות
אחרונות (:
תודה ממש הייתי צריך את העידוד
מידי פעם נוהגים לחבוט בי
בפורום זה או אחר.
הבעיה היחידה שיש בי,
שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"
אני חושב שחבר טוב
שנמצא ועבר דברים דומים,
אם כי לא זהים.
הוא הכתובת לתמיכה.
כי הוא יבין אותך
יודע לתת לך עצה מהזוית שלך
וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני
אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו
הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים
שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים
אותך.
אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30
אבל לא נורא אני אתעודד ממך
אם אתה מתעקש
אני מסכימה איתךמישהי נשואה
אנשים כותבים בפורום
לא כדי שיגידו להם: טיפול.
אגב אני בטיפול רגשי
ועדיין
השיחה עם אנשים על בסיס חופשי
כמו בפורום או עם חברות
יש להם איכות אחרת
טיפול רגשי הוא חשוב מאוד
יחד עם זאת
זה לא הדבר היחיד שעוזר.
כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי
הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.
אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.
ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.
אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.
אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.
טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.
אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה
והמסקנה שלי
באופן מכליל
ואני ממש לא מומחית
בהכללה גסה מאוד
אני משערת
שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר
ככה גם מתרחקים
וקשה להסביר איך הריחוק התחיל
זה יושב על הרבה דברים
אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לבאחרונה
כואב מאודהסטורי
קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.
אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.
כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.
בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג
קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה
יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.
במה מפעיל אותך.
היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.
להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי
תאמין, ותלך בצדקת דרכך.
האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,
סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.
ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.
תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.
אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.
ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.
בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.
דילמה כלכליתאבי130
אני ואשתי נשואים 8 שנים
יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,
לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,
היא כמעט ולא הולכת לעבודה
ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית
כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה
וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה
סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה
ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף
אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי
כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,
לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?
זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה
מה אתם אומרים?
עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
והחליטה לשים רגל על רגל
ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.
החולשה של הדור.
המפרקת את רוב הבתים.
פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.
אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה
ולא מהיום אומר לך.
הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.
גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40
בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה
ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.
ואני שואל
אם הוא לא מעוניין בילד משותף,
למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45
שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.
ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42
גם שמציפות את אתרי ההיכרות.
ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה
שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.
וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.
ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו
אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה
והולך להעלם בשנים האחרונות.
זה ממש דוחה אותי.
זהו כסף שקונה יופי.??
על זה את מתבססת?
הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן
המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.
ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה
שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.
הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.
באלגנט.
חברה אמיתית
שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36
גיל שממנו אפשר רק לרדת.
בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.
נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי
אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב
מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,
המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!
כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.
זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.
באחריות ומנסיון.
רק לידיעה...פשוט אני..
ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.
כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.
זה לא מדויקנפשי תערוג
להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..
גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.
הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.
אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני
מחילה אבלשפוי
פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית
יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)
לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.
מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי
אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...
אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.
איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק
אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.
ועכשיו בקשר אליך,
דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,
מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.
אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...
הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.
לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.
תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.
בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.
מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.
כל יום שעובר זה הפסד.
תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי
נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.
בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.
קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.
קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.
"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"
אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.
תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.
וזה האמת לעולם.
רק מה, החיים בולעים.
חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.
כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...
כולם ככה.
הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.
לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.
בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...
הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.
הלוואי.
הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי
בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.
יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.
צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).
אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.
בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.
בדיוק.נפשי תערוג
היא לא דואגת מחובות?נעמי28
נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.
לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.
לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,
אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"
להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.
היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.
היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?
אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?
אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).
איזו תגובה רגישהמשהאחרונה
לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.
דיכאוןחקלאי
האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?
האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי
לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום
לק"י
אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.
בהצלחה!!
אוקייחקלאי
אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.
אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.
לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.
ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.
בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?
לאחקלאי
התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.
לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.
מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.
לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום
היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי
כןחקלאי
מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי
יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי
ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.
כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב
אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.
המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.
נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.
ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.
תצליחו!!
המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום
לק"י
האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.
אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.
ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.
כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.
אני, אפשר לומרעשב לימון
כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון
אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס
אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.
ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.
..ירושלם.
כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.
יש לה יתרון עצוםפשוט אני..
היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.
לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)
ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה
סה משהו זצריך לבחור.
אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..
אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.
לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות
בהצלחה.
לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+
נשואים טריים וותיקים אלופים
לפני כמה שנים נחרב הבית
כל בית שאתם בונים
הזוגיות שלכם המשפחה
היא כמו אבן,
כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים
תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם
אתם מביאים את הגאולה
אל תתיאשו
חיזקו ואימצו נשואים.
אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.
עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.
אבל היא העבודה האמיתית.
והבניין האמיתי של עם ישראל.
כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים
אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו
והקרבת אלוהים שהוא ייצג.
כשעם ישראל היה במדרגה טובה
עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם
באותה תקופה.
לכן שימרו על עצמכם יחד.
ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.
על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.
תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.
יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה
מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט
נשואים חמש שנים
לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית
נשמח להמלצות מנסיון