אי משיכהDana12
שלום, אני נשואה 7 שנים, יש לנו 2 ילדים מדהימים. לבעלי יש תקופות שהוא משמין ואז חוזר למצבו. אני לא יודעת אם הוא מודע לזה שזה רע אני חושבת שהוא פשוט מעלים עין. הוא כבר תקופה מאוד גדולה נמצא בתקופת השמנה, זה מתבטא בכרס ענקית. אני פשוט נגעלת מיזה. הוא גם ככה שעיר ולא מוריד שיערות כי זה נשי מידי. לא משתזף ולא מתאמן וזה מוסיף רתיעה למבנה הגוף שלו. אני מרגישה מתוסכלת ומתחילה לפנטז על האקס שלי כשהוא נוגע בי. קשה לי ברמות. אנחנו בטיול בחול ואתמול הוא הוריד חולצה להכנס לנחל, אני פשוט התביישתי. לא יכולתי להסתכל עליו. הוא לא מודע לעצמו, או שהוא חושב שאקבל אותו בכל מצב. היחסי אישות שלנו גם ככה על הפנים, קשה לי להמשך אליו. מה אומרים לו? אני אפגע בו ואני לא רוצה את זה. מצד שני אני מתייחסת אליו בקרירות ומתמרמרת בתוך עצמי בגלל זה. אני מודעת לזה שזה רק גוף והאופי חשוב, אבל לא מסכימה.
אם היית מדברת על בעלך כעל גוףחגהבגה
מובן מאוד.
אבל זה בעלך. זה לא ספה, זה חא בגד או מטךחת.
איך היי. מרגישה אם היית מגלה שהוא פתח פה שרשור על זה שהוא נגעל מאיך שאת נראית אחרי הלידות?
לא חושבת שפואום פתוח זה המקום להרחיב אבל יחסי אישות הם הרבה מעבר למשיכה. בעיקר אצל נשים
זה הערכה, דאגה, אהבה, עין טובה, פתיחות, פניות רגשית.
ואם בעלך לא נראה כמו גרגמל, אז אפשר לצלוח את הקושי הזה.
זו עבודה שלך מול עצמך וזהו...
מסכימה מאוד עם כל מילהאנונימיות
אהההממקופצת
מסכימה איתך שמשיכה, בטח אצל נשים, בטח לאחר כמה וכמה שנות נישואין - מושפעת בעיקר מהפן הרגשי ומהקשר הזוגי בכלל.
ולכן לא הייתי שולחת אותה "לעשות עבודה מול עצמה וזהו", אלא לעשות עבודה זוגית ביחד. לשפר את הקשר, את החיבור ביניהם, את האהבה.
לבדוק למה בכלל הגיעו למצב הזה..
כל מילה. איך כולם פה היו מגיבים אם גבר היה פותחחצילוש
שרשור כזה, על אישתו שיש לה בטן והיא חצי שנה אחרי לידה ולדעתו היא פשוט מזניחה ולא אכפת לה ולכן היא מגעילה אותו..
הוא לא חצי שנה אחרי לידה...סופי123
לא שאני חושבת שזה הוגן להתייחס ככה לבן זוג, אבל מנשים מצפים להיות מטופחות בכל מקרה, אז צריך להחליט אם זה אותו דבר או שיש סטנדרטים שונים... זה עובד לשני הכיוונים אם כן.
זו לא עבודה שלה מול עצמהחיים של
אם היא לא נמשכת אליו כי מה שמושך בגבר זה לא המראה שלו, כנראה שהוא לא עושה מה שהוא צריך לעשות בשביל שהיא תמשך אליו..
אז היא לא צריכה לעשות כלום, הכל זה אשמתו?חגהבגה
אין כאן אשמים.חיים של
זו זוגיות.
לדעתי אישה לא נמשכת לגבר כי הוא יפה, אלא בגלל דברים אחרים.
דברי על זה איתו. בעדינות ורגישות. אני לא מסכים עםדי שרוט
"שזה רק גוף".
גוף צריך להיות מטופל כמו שצריך. זכותך להרגיש ככה.

דברי איתו על זה. לא ממקום של לתקוף. ממקום של לעזור.
זה מאוד פוגעחגהבגה
גם אח זה מכובס במילים יםות ומוגדר כלעזור.
ממש ממש פוגע.
מה, הוא לא יודע שיש לו כרס?
בטוחה שיודע וזה קשה לו והתמודדות.
אף פעם לא שמעתי עצ מישהי שניסו 'לעזור' לו באופן הזה וזה התקבל בברכה, הבנה ועשיה חיובית.
זה לא קל, אבל לדעתי גם לא פוגעדי שרוט
אם זה מגיע ממקום איכפתי.

לפעמים אדם צריך את התמריץ מגורם חיצוני לו כדי לעשות מעשה.
אבל זה לא אכפתיחגהבגה
זה כי זה מגעיל אותה ולא מושך אותה והיא מפנטזת על האקס
למה לא איכפתי?די שרוט
מגעיל ולא מושך זה לא שם קוד ללא איכפתי.
היא רוצה להמשך אליו ולא להגעל ממנו. בעיני זה בסיסי.
נכוןחגהבגה
אבל לגשת אליו זה אחרי שהיא עשתה עבודה גדולה, מעמיקה והאמת גם אינסופית, עד בחף החיים.
תמיד יהיו יליםמיותר ומושכיח יותר.
אז הוא ירזה ויעשה לייזר לשיער ויהפוך לבודיבילדר.
ומה יהיה כשלגבר ברחוב יהיה גינס יותר יפה אי בושם יותר מושך?
או כשהשיעא יתחיל להאפיר? או כשיתחחלו קמטים?
אם היא עשתה על עצמה עבודה. הבינה שאין שום אפשרות של גברים במודל אחר רק מי שיש לה, נפתחה גגשית, פיתחה חיבור נפשי , השתיקה רעשים מבחוץ והיא פנויה לגמרי חייבור ועדיין נגעלת אז אולי הייתי חושבת וגם לא בטוח חהגיד משהו איכשהואבל מה יקרה אם ירזה ושוה ישמין? כל החיים המשיכה תהיה על בסיס מה הוא אוכל או לא?
גברים פחות נפגעיםברגוע
אני הייתי שמח אם אישתי הייתה אומרת לי בעדינות דברים שמפריעים לה בגוף שלי
גברים נפגעיםאורה שחורה
מאוד
לא כל כך מבינה את התגובות התוקפניות כלפיהבאה מאהבה
** עורכת, ההגב לא משוייך לתגובה ספציפית אחת, נלחץ לי בטעות

גם לי צרם הדיבור והאמירות הקשות, אבל מה שייכת ההשוואה ל״אם זה היה הפוך אז״?
למה זה רלוונטי?
אם היא מרגישה שהיא לא נמשכת אליו לא יעזור לתקוף אותה על איך שהיא מעיזה להתבטא, יש פה המון מצוקה ואני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע לרמה כזאת של סלידה.
ושוב, גם לי לא היה נעים לקרוא את זה, אבל לתקוף אותה בחזרה לא יגרום לה להמשך אליו שוב
עונה לךאנונימיות
קודם כל הץקיפה זה כי השאלה הזו פוגעת לנו כנשים "בבטן הרכה". רובנו לא נראות כמו שנראינו כשהתחתנות
הרבה מאיתנו השמינו וגם אלו שלא התעטרו בסימני מתיחה, צלוליט, ועוד כל מיני תיאורים שלא אכתוב בפורום פתוח מעורב.
לא נעים לחשוב ששינוי גופני יגרום לבן זוג אוהב להיגעל ולהגיע לסלידה. אף אחת מאיתנו לא רוצה לחשוב שבעלה נגעל ממנה או מתחרט שהתחתן איתה רק כי היא לא נראית אותו דבר. אז זו הסיבה לנחרצות- זה נוגע בנו במקום עמוק ואישי.

לגבי המצוקה של הפותחת- התגובות שהגיבו לה אמיתיות, יש פה בעיה עמוקה יותר מהמראה של בעלה. היא נגעלת ממנו כי היא לא אוהבת אותו. אם היא היתה אוהבת אותו ומחוברת אליו נפשית ברמה עמוקה זה היה אולי מציק לה אבל לא דוחה אותה. ידוע שמראה חיצוני מושפע מרגש

אני כן חושבת שיש מקום לבקש ממנו להשתזף או להתאמן קצת ולהכין לו אוכל בריא אבל במקביל לא להתנות אהבה של בן זוג במראה בלבד ובמה הוא אוכל ולא אוכל אלא במקום עמוק יותר בנפש.
אני היית אומרתסיה
את האמת שהכרס מורידה לך, אבל זאת האמת!!
אז מה עדיף שהוא לא ידע מיזה? והוא לא מבין למה את מתחמתק ממנו?
אולי תגידו לו והוא יעשה דיאטה בשבילך - זה ידרבן אותו
היה לך נעים אם בעלך היה טומר לך שכל השומניםחגהבגה
מהלידות מפריעים?
או כל הסימני מתיחה? או חצקונים?
או שיער מאפיר ודליל?
זה ממש לא מדרבן, זה פוגע ומעליב.
ואם המשיכה שלה תלויה בחיצוניות, זה יחזיק אולי מעט זמן וגם זה בספק.
אצל גברים המשיכה הרבה יותר חזקה,טבעית ויצרית. וזאת המתנה שלנו הנשחם, צריך להיות משהו מאוד חריג שגבר לא יצליח להימשל בכלל לאשתו.

אצלנו הנשים רוב המשיכה היא מחיבור ואהבה, לכן יש חעבוד קודם על הפן הזה לדעתי
חיצוניות זה חשוב, אבל צריך לחשוב אם לא יהיה וותר נזק מתועלת.
לי מאוד חשוב חיצונית של בעליסיה
וגם לו חשוב חצוניות שלי
לכן אנחנו אומרים אחד לשני- לפעמים זה באמת מעליב אבל תכלס זה שומר עלינו יפים וצעירים כי יודעים שלכל אחד מאיתנו חשוב שהצד השני יראה טוב
זה לא אותו דברקפה הפוך

כי הדרך להביא ילדים לעולם - זה הדרך שאשה צריכה להכנס להריון

והגוף משתנה בהתאם.

כן עצמות זזות הצידה ולא חוזרות, יש איברים שכבר לא "יחזרו" לעצמם, יש צלקות, סימני מתיחה וכו וכו'

 כל המערך בגוף משתנה.

אז כדי שיהיו ילדים משותפים האשה צריכה לשאת בעול הפיזי - גם בהריון, גם אחרי הלידה וגם.. לכל החיים. אז גבר שזה מפריע לו , צריך להבין שאם הוא רוצה ילדים זה המחיר. ואם לא טוב לא אז שיהיה בהריון בעצמו או שלא יתחתן ויביא ילדים.

 

לכן, לדעתי זה אפילו לא בר השוואה, וחוסר הבנה מה זה שותפות בזוגיות והקמת משפחה.

אמת שאני לא יודעת מה צריך להגיד לפותחת השרשור, כי באמת זה קשה להגיד לאדם שהגוף שלו מרתיע ואין לי עצות.

אבל כואב לי לראות את מה שכותבים על ההשוואה הכל כך לא נכונה בעיני, ופוגעת בנו כנשים.

(אולי אפשר להשוות לאשה שמשמינה מעצמה אבל לא בגלל הריונות ולידה!!!)

 

טוב לקחת את זה רחוק יקרהחגהבגה
אף אחד לא בא לפגוע פה בנשים אין שום קשר.
וההשוואה, מאוד מאוד אמיתית בעיניי.
כיו שהיא אומרץ שירזה, שישתזף, שיילך למכון ויעשה לייזר אפשר לומר גם לאשה, שתעשה דיאטת כאסח, בהריון תאכל לפי תפריט מוקפד ותלך לעשות ניתוח מתיחת בטן.
אפשר לומר הפוך, את יודעת עם מה הוא מתמודד בחיים שבגלל זה קשה לו להיראות טוב?
אולי יש לו הפרעות אכילה?
אולי יש לו סיכון בריאותי שהוא לא יכול לעסוק בספורט?
עצם החשיבה שהיא לא נמשכת אליו בגלל דברים שהם לגמרי רגילים ולא משהו חמור, בעייתית.

גם גבר שקשה לו עם אשתו איך שהיא נראית אחרי לידות, אם יגיד לך, סבבה אני מבין שזה ככה אצל כל אשה ובגלל התהליך אבל לא מצליח להימשך, מה נגיד לו אז?
ההבנה הזו מבטלת את התחושה?
לא. זה עבודה, עצמית, זוגית, נפשית. אמירה הזו לא מבטלת את התחושות כלפי האדם
אני גם אחת שאשמח שיגיד ליסמיילי12
מאד תלוי בדרך בה זה נאמר. אם משהו מפריע לבעלי הוא אומר בעדינות. וזה מעולה בעיני.

ומהצד של האישה, אותי אישית מרתיע גבר עם כרס. מה לעשות.
אם בעלי ישמין? לא יודעת מה יהיה. דיי בוודאות יפריע לי. מעדיפה לא לפרט מעבר.
אבל לבעלי אין גנים להשמנה😅 הוא באותו משקל מהחתונה. אז לא נראלי שאני צריכה לדמיין מה יהיה אם.


טוב אולי החוויה שלי שונה באמתחגהבגה
לא משנה איך יסובבו את זה מכל כיוון שהוא אני אעלב מאוד מאוד
אצלי זה תלוי מי אומר ואיךסמיילי12
גם אני מסוגלת להיפגע מאד. לא באתי להקטין את התחושות שלך❤
ספציפית בעלי, אם יגיד את זה בדרך נעימה אני אקבל. ואשתדל.

מה גם שאחרי הרבה שנים אני פחות מביאה למשקל להגדיר אותי.
ברור שאשמח להיות יותר רזה.
זה לא יהפוך אותי לאדם אחר.
מי שאוהב אותי אוהב אותי כך או כך. ומי שמפריע לו בעין שיתמודד. לא בעיה שלי.🙂
לכל אחד יש נקודת רגישותסיה
אם בעלי יגיד לי שהשמנתי לא אעלב כי אני מאוד רזה,
זה כנראה כל אחד מה שרגיש אצלו
אבל באופן כללי אם בעלי אומר לי משהוא אולי ברגע הראשןן זה מעצבן אותי אבל אחכ אני חושבת זה משמר אותי
כמו למשל תלכי לטיפול פנים, תלכי לליזר, תתאפרי הרבה , תתלבשי חצאית קצרה ולא ארוכה זרוקה שנראת חצאית בית- לפעמים אני באה לצאת עם חצאית ארוכה כשאין לי כח אני עושה את זה אבל ברור שזה פחות לבוש, ואם אנחנו יוצאים אז למה לא להשקיע בשמלה או משהוא שנראה לבוש ולא המשך טיפול בבית- אז ברגע הראשוו קורץ לי להשאר עם החצאית הזרוקה אבל אחרי שמתלבשת יותר לבוש זה הרגשה יותר של השקעה יש יציאה עם הבעל
סליחה יקירה אבל אין שום קשר בין לבוש לבין מראהחגהבגה
כשבעלך מבקש ממך להתלבש יפה, זה בגדים שיש לך את פשוט צריכה חהחליף. זה לא משהו שמפריע לו בך באופן מהותי, אלא משהו חיצוני שבקלות אפשר לשנות.
את לא תביני אם את רזה כפי שאת אומרת..התמודדות אקוכת שנים עם משקל זה משקע רציני, אולי משהו שצריך לטפל בו אפילו.
זה לא, טוב אני אוכל סלט במקום המבורגר וטאק אהפוך להיות רזה ודוגמנית.
זה מלחמה ולא רק עבורי עבור כל מי שמתמודד. מלחמה ארוכת טווח בעצם בלי תאריך תפוגה, על כל ביס שאת מכניסה או לא לפה.
אדם שמתאמץ ועושה ולא מצליח , לרדת קילו ויש חו עוד 15 או 20 או 30 זה ממש לא כמו להחליך שמלה כדי לצאת לדייט עם הבעל
זה שהנושא רגיש לא בהכרח אומר שאיהמקורית
אפשר לדבר עליו
זה לא שמי שבמשקל גבוה לא מודע לכך.
כנראה תלוי בסף רגישות ואינדיבידואלי
ובמקרים מסוימים מדובר גם בבעיה בריאותית שצריך לדבר עליה
אפשר לדבר עליו.חגהבגה
השאלה מה המטרה.
האמת שאצל גבר אולי זה שונה.
אבל רוב הנשים, בגיל הלידות, זה תמיד יהיו אישיו, לא משהו חד פעמי.
(הלוואי שזה היה משהו רפואי שאפשר לסדר, במקרה שלי אני מדברת(
מבינה אותך ❤️המקורית
❤️❤️חגהבגה
מסכימה איתךסמיילי12
אגב, זה באמת דורש סוג של טיפול.
אני גם בהתמודדות הזו מגיל מאד מאד צעיר.
וגם ירדתי בעבר 34 קילו.
בהיריונות ובלידות עליתי שוב.
זו מלחמה יומיומית.
לכן כתבתי, אשתדל.
לפחות אכיר ברצון שלו ואעשה את ההשתדלות שלי.
לא מחר אהפוך לרזה. אבל גם לא אזניח את עצמי בנושא הזה.
לבעלי לא מפריע העניין הספציפי הזה🤷‍♀️
יודעת שיש גברים שמאד מפריע להם, מחברות קרובות אלי.

ואם תרצי נדבר בפרטי🙂
אז אני אומנם רזהסיה
ובעלי היה שמן ירד אולי שלושים קילו
כן ואמרתי לו בצורה ברורה שזה מפריע לי, יורד לי החשק מיזה, כל אחת כנראה בנויה אחרת, לפעמים היתי מסתכלת בתמונות והיתנ מרגישה צביטה מי זה השמן הזה לידי,
אגיד לך תאמת? היו שנים שאמרתי לו שזה מפריע לי והוא לא עשה עם זה כלום, אחכ פשוט תפסתי אדישות וגם תפסתי מרחק ממנו כי ראיתי שהוא לא מבין שהשומן שלו מרחיק אותו ממני, אחרי ככה כנראה איזה שלוש שנים קלט שיש מרחק נפשי בינינו וזה לא שווה לו והוא עשה כושר רציני ודיאטה וזה באמת שיפר, בהתחלה היה קשה כי כבר היתי בריחוק ממנו אבל לאט לאט כן חזר הקירבה והיום הוא לא מעיז לחזור ולעלות את השל
ושלם שוב את המחיר. מה לעשות גם אני מקריבה דברים לבית אז הוא למד את זה על בשרו ששווה לו ההקרבה של הכושר הדיאטה למרות שזה קשה והוא ממש ממש לא מצטער על זה!! הוא לא מבין איך הוא היה פעם ככה
אשריכם, אין לי מה לומרחגהבגה
אני אדם חלש בקטע הזה
בעלי זרק לי פעם אחת חצי הערה על העניין
נפגעתי עד עמקי נשמתי, עד היום זוכרת את זה
אולי אני מתעללת בו, לא יודעת...

לדעתי לא כדאי לך לפתוח את זה איתוסיה
אבל לעשות מה שאפשר בשבילך לא בשבילו, בשבילך זה גם בשביל הזוגיות
אני לא יודעת מי את מה הנתונים וכ
אבל לא יודעת אם זה חכם שבעלך אמר לך ונעלבת אז מה יצא מיזה? זה סתם שיחת חרשים
השאלה אם התחתנם ככה אולנ קצת פחות.
או שנוספו שלושים קילו אחרי החתןנה
כי אם ככה ורצה זה קצת שונה
אני התחתנתי כמעט 20 קילו פחות ממה שאני היוםפה לקצת
ועדיין אם בעלי יגיד משהו על המשקל שלי זה יעליב אותי מאוד והדבר האחרון שזה יגרום לי לעשות הוא דיאטה.

גם אני התחתנתי עם בעלי צעיר בכמה שנים ממה שהתחתנו עכשיו, וכמו שלקחתי בחשבון שהוא ישתנה ויתבגר ככה גם הוא אמור לקחת בחשבון.
אני לא חושבת שזה שהתחתנתי עם רזה אומר שעוד כמה שנים אצפה שישאר רזה כי ככה התחתנו.
לא יודעת איך הגענו לזה אני ממש לא האישיו פהחגהבגה

אם הפותחת לא מסוגלת לגעת בו בגלל שיש לו קצת כרס ומפטונזת על האקס שלה,

משהו לא תקין בקשר בלי קשר לדברים החיצוניים שבהחלט משמעותיים.

ממש לא חלש וממש לא אשריהםמישהי עם שאלה
אל תרגישי רע עם זה, תשמחי שבעלך אוהב אותך וקרוב אלייך ולא שווה לו 3 שנים (!) של ריחוק נפשי בשביל שתרדי במשקל
לא רציתי להגיב לזה, הבנתי עם מי יש לי עסק...חגהבגה


בגלל שהיום תשעה באב לא אגיבסיה
אני לא רוצה לפגוע בחגה אז לא אמשיך
יש הבדל ענק בין להיזכר באקס לבין מה שמפריע
אני מאושרת ושמחה!!! שיש לנו כזה שיח פתןח שאנחנו מסוגלים להגיד מה מפריע ולא מקאנה במי שלא אומר אבל לא בטוח שסובל בשקט
וכן אני גאה בכך! שלמרות שהיתה תקופה קשה התרוממנו משם למקום טוב
מה שיתכן שיש זוגות שנראים אולי טוב כי לא מעיזים לפתןח ולהגיד את האמת אבל מתחת לפני השטח איו משיכה אין רצון להיות יחד העיקר אבל שלא מדברים על זה
אוחצילוש
שאוהבים אחד את השניה ונמשכים בגלל קשר חזק ואהבה גדולה, שלא ממש משתנה ע"י 15 קילו למעלה או למטה.. מה שאצל נשים ממש אופייני בעקבות שינויים הורמונאליים, הריונות ולידות. החמלה צריכה להיות לשני הכיוונים. אולי הוא בדיכאון? סובל מאכילה רגשית? עובד בעבודה מלחיצה מאוד? וכו'.. ברור שכן צריך לתת פידבקים חיוביים, כמו להכניס רק אוכל בריא הביתה או להציע ללכת להליכות יחד. אבל לא להתרחק או להתעלם או מה שזה לא יהיה, גברים גם נפגעים, בכלל לא מתאים להתנהג ככה.
ריחוקסיה
זה לא אומר משהוא קיצוני
זה יכול להיות ריחוק שלי עם עצמי זה לא אומר הפגנה ולישון בחדרים נפרדים
זה החיין ממשיכים על פניו כביכול רגיל אבל יש יותר עצב יותר מרמור פחות בא לצאת, מוצאים תרוצים. פחות רוצים לשבת יחד
זה לא שחור לבן בטוחה שכל אחת יש לה תקופות כאלו לא דןקא מעליה במשקל אלא אולי מבעל רחפן או מזלזל או מליון דברים אחרים
גם כשמאד מאד אוהביםנעמי28
זה לא אומר שהחיצוניות כבר לא משנה.
ברור שיש דברים שפחות משנים, ונמשכים כי אוהבים.
אבל אנחנו עדיין בני אדם, לאחת יפריע ריח לא נעים ותשלח את בעלה להתקלח או לצחצח שיניים ולאחרת מפריע שומן / שערות / פטריות / לבוש מוזנח.
זה ממש לגיטימי, עם כל אהבה הגדולה אנחנו חיים בגוף ולא נשמות.
נכון שזה באסה כי אחד זה בר תיקון בשניה ובאחר זה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהבן זוג מרגיש.

אי אפשר לדרוש וכל אחד צריך לעשות את העבודה שלו אבל גם להתעלם זה לא נכון.

כמובן שלפנטז על האקס זה כבר סימן למשהו אחר.
בדיוק כמו אישתי 😆די שרוט
אין אתן הנשים זה משהו.

לפני כמה שנים אמרתי לה משהו בשיא העדינות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה.

מאז לא פציתי פה. אבל זה בא עם מחיר. מחיר של ריחוק בדיוק כמו מה שסיה תיארה.
נו ??סיה
אז מה עדיף אמת? או ריחוק?
דעתי ברורה
אין מה לעשות. אנחנו חיים בחברה שלדי שרוט
מודולוזציה של גוף נשי וכשמעירים לאישה על הגוף שלה אז הן לוקחות את זה מאוד מאוד מאוד קשה למרות שהכוונות בציפיה זה בכלל לא להמעיט מערכן.
נכון.קופצת
אבל זה באמת שאלה מעניינת מה עדיף אם ככה..
לשתוק וזהו ( עם כל המחיר הנלווה)
או להעיר בעדינות (גם על כל המחיר הנלווה)
שובסיה
השאלה מתי ואיך וכמה
אם זה חודשים שלוש אחרי לידה זה לא הזמן, אבל אחרי שנה כשלא מניקים כבר כשאין הריון למה לא לעשות כושר? לאכול בריא?מה להפריס בלי לראות בעינים? לא להזיז את הגוף? למה זה טוב
בעל ואישה אמור להיות איכפת להם גם מהצד הבריאותי והמראה והכל
למי שמתמודד עם אכילה רגשיתהמקורית
והתמכרות לאוכל מאוד קשה לשנות.
ולכן הרגישות הגדולה
בנוסף לקושי ולזה שלא מבינים את הקושי, זה נותן תחושה שהאדם הוא המשקל ולא הפנימיות שלו.
מבינה את מה שאת אומרת שיש גבול כלשהו שזה מפריע, אבל זה לא מפחית מכל הנל ויכול מאוד לפגוע
אבל זה צריך להיות מטופל כמו כל התמכרותסיה
ואם הבעל כל היום צופה בסרטים?
נכוןהמקורית
אבל זה משו שיש בו אלמנט נפשי שלא קל לגשת אליו, בנוסף לכל הסטיגמות שמגיעות עם משקל עודף וגם הרבה האשמה עצמית.
גם לא כל גבר עם התמכרות הולך לטיפול, מאותה סיבה.
אז קל לדבר מהצד. וגם, נשים שרוצות להמשיך להרות מתמודדות עם תחושה של - למה לי? גמככה עד שארד, אעלה שוב.. אז למה לעבוד קשה?.
ואופציות ניתוחיות כירורגיות הופכות לפחות רלוונטיות במקרים האלה גם אם הן רוצות
אבל זו תגובה ממש לא פיירית!!קופצת
כתבת שאת רזה מטבעך. וככזו - לא חושבת שיפה איך שמתבטאת.
את לא יכולה לדעת כמה קשה לרזות, לשמור על המשקל...
זה נסיון שלא התנסת בו.
והניסוח ממש מזלזל
או שאולי אנחנו חיים בחברהחצילוש
שעושים בה אידיאליזציה והשגבה למתירנות מינית והציפיות מנשים בשמים, ויעידו על כך שלטי החוצות, או הפרסומות ביוטיוב ובגוגל ובכל מקום. וגברים איכשהו הצליחו לשכנע נשים שלהיראות הכי הכי ולחשוף כמה שיותר זה בעצם משחרר אותן, אז נוצר כאן פרדוקס, ונשים מרגישות אותו. אני לא חושבת שמי שבעייתי כאן זה "הנשים הרגישות" אלא החברה שטופת נזקי המדיה שאובססיבית לתקן את מראה האישה. אשתך בריאה בנפשה. מי שמגיעה לגיל 35 ועושה את כל הטיפולים האפשריים, שפתיים, שתלים, בוטוקס וכו', כי היא קולטת את השדר המאוד ברור מהחברה, שמצד אחד את אישה משוחררת ותעשי מה בא לך, ומצד שני, אם את נראית מעל 30 את לא שווה כבר, זה ברור שהיא תלך לשם. זו תגובה נורמאלית של נשים לתרבות מזעזעת. עכשיו ברור שצריך להיות איזון ויש איך להעביר דברים, ואני לא אומרת שלא צריך לנסות ולהתאמץ, אבל זה ממש לא חזות הכל ואמור לגרום לריחוק בזוגיות תקינה.. אנחנו לא רק גוף! ובתור אחת שעושה ספורט רציני באופן קבוע ורצה וכו', אצל 99% מהנשים, לא משנה כמה מאמצים יעשו (כל עוד הם לא פלסטיים וקוסמטיים) המבנה הנשי משתנה לאחר לידות וכו'. וצריך שגברים שחיים בעולם המדיה המדומיין (וגם נשים אגב) יפנימו את זה.
נכון מאודהמקורית
יש שמנופוביה שנובעת מהתרבות בחוץ שמשפיעה על הרבה דברים
גם רופאים היום שרואים אנשים שמנים מסתכלים קודם כל על המשקל ולא בוחנים ברצינות תלונות של א/נשים עודף משקל.
אבל אני לא חושבת שזה רק התרבות בחוץ.
יש מקום לאנשים בכל הגדלים, אבל יש גם גבול שאם עוברים אותו אי אפשר לבוא בטענות לצד השני שקשה לו עם זה..
זה נושא רגיש, אני יודעת, אבל צריך לתת גם לזה מקום בשיח.
אני עברתי כמה לידותסיה
אני לא נחחתי מהירח
לא אומרת שצריך להרוג את עצמך לדיטאה אבל אני חושבת שיש גברים שיעדיפן את האישה נגיד יותר רזה, שתשקיע בכושר וכ מאשר ריצפה שטופה כל יום
אני אומרת צריך לזרום עם מה שמתאים לבן זוג! אם לא מעניו אותו מראה סבבה לחלוטין אם נגיד מענין אותו מראה פחות מטריד אותו כל יום לסדר את הבית אז צריך לראות איך לזרום עם זה
יש מלא נשים או גברים שהם מחליטןת מה חשוב לצד השני ולא מקשיבות / מקשיבים מה הצד השני צריך ורוצה!
אם אישה או גבר היו אומרות הבעל / האישה אומרים כל הזמן שהם אוהבים אותנו כמו שאנחנו עם השומן היתי אומרץ מצוין תמשיכו.
אבל הנושא פה עלה . בגלל שזה כן מפריע לצד השני!!! והוא מנסה להגיד אבל נתקל בקיר!
אז הקיר הזה לא נכון לדעתי כי זה יחזור בבומרנג
אם לא מפריע לצד השני בכלל איו נןשא
בעל/ אישה צריכים לדעת כמה זה קריטי לצד השני כי סתם לסתום פיות זה לא תכלית הרי
ולצעוק כל היון ששומן זה יפה והכל טוב, יתכן שחלק זה מתאים להם אז מראש יחפשו שידוך שזורם עם זה
אף אחד לא צועק ששומן זה יפהחצילוש
ונראה לי שכל מי שמתמודד עם זה ומסתכל במראה לא מבסוט על זה. אבל כן, זה לא חזות הכל, ממש ממש לא. וגם בריאותית זה פחות כדאי להיות בעודף משקל מעל רמה מסויימת, אבל ברמה שלבחור שידוך לפי זה? כולנו בני אדם, לא רשימת מכולת! בעלי גם התחתן עם בחורה במידה 36 שעברה הריון קשה עם סכרת וילדה תינוק במשקל 4 ק"ג, סבלה מדיכאון אחרי לידה וכו', נראה לך שזה היה בטאקט עם בעלי היה מעיר לי אז על זה שאני לא נראית כמו שנראיתי כשהכרנו? ממש לא. עשיתי דבר מטורף, הבאתי חיים לעולם, בעלי אוהב אותי וברור לו מעל לכל ספק שהחלמת הגוף והנפש היא מעל הכל. ואגב, בשלב מסויים התחלתי בעצמי, כי לי זה הפריע וכי הספורט עזר לי מאוד גם בהתמודדות עם הדיכאון. אנחנו בני אדם, מתחתנים עם אדם שאוהבים, ולוקחים בחשבון משברים ושינויים שיעבור ונעבור יחד.. זה לא קניית מוצר חשמלי עם אחריות ל10 שנים או לכל החיים..
נכון את צודקתהמקורית
אבל בתכלס, כן בוחרים ככה שידוך.
מתחילים מחיצוניות.
זה שיש עליה במשקל אחרי לידות - זה ברור לנו.
למי שנמצא בשלב השידוכים לא תמיד.
אין בעיה לבחור ככה שידוךחצילוש
רק להפנים שלגוף האנושי יש בלאי מסויים ואין תעודת ביטוח על כלום. ואם יש קושי בפוריות? נשים רבות בטיפולי פוריות מתנפחות מאוד ולא מצליחות לרדת במשקל. אז מה לעשות? לקבל את זה!!
את כותבת נכון מאוד.קופצת
אני חושבת שמה שמנסות פה בנות להגיד זה - שנכון שבן/בת הזוג צריכים לקבל שיש שינויים וכ'ו - כמו שכתבת נפלא ממש.
אבל מנגד גם צריך להבין שמראה חיצוני (אפילו שהגורם לו מוצדק מאוד) - יכול ליצור רתיעה מסויימת, גם במצב של קשר רגשי טוב.

אז פשוט, כמו תמיד, למצוא את האיזון בין השתיים...
לגמריי.. זו בדיוק הכוונהחצילוש
בדיוקהמקורית
אני לא חושבת שכולם בוחרים שידוך לפי החיצוניותיעל מהדרום
לק"י

כמדד ראשוני, ורק אז מסתכלים על הפנימיות.
בעולם של תמונות בעולם השידוכיםהמקורית
אני לא רק חושבת, אני בטוחה.
יש אנשים שמראש לא מפריע להם אישה מלאה והם בוחרים בזה. אבל מי שזה מפריע לו לרוב לא 'יתפשר' גם אם הוא מפסיד אישה נדירה.
זה חסרון, אבל גם מציאות
אז ב"ה שהתחתנתי לפני שתמונות הפכו למדדיעל מהדרום
לק"י

תמונות לא תמיד משקפות מציאות.
ולא אמרתי שלא צריך להתחבר לחיצוניות, אבל מפה ועד שזה יהיה הדבר הראשי שקובע זה עצוב.

ועדיין אני מאמינה שלא לכולם התמונה קובעת ברמה הזאת.
אני מכירה הרבההמקורית
שכן
גם נשים וגם גברים
ולא רק מי שמשתמש בתמונות. יש הרבה ששואלים בבירורים על מראה חיצוני. ויצא לי להתקל בלא מעט נשים וגברים שברגע שמשקל עולה מורידים הצעה.
מה אני אגיד לך?יעל מהדרום
לק"י

בעיני זה עצוב שזה עד כדי כך חזק אצלם.
לא אומרת שלהפגש בכל מצב, אבל לתת הזדמנות במקרים שזה לא "לא" מוחלט.
מסכימה מצד אחדהמקורית
ומצד שני, אם זה יותר רתיעה.. מה אפשר לעשות כבר?
תארי לך שפגישה כזו שנותנים בה צ'אנס זורמת בשיחה והכל ואז הבחור מחליט שלא. בגלל המראה
זה גם יכול לפגוע אם הכל כביכול 'בסדר' ויכול לגרום למשקעים אצל הבחורה
אבל זה יכול לקרות גם מסיבות אחרותיעל מהדרום
לק"י

שיש דייט זורם ומחליטים שלא בסוף.

אז אם מישהו בטוח שהוא לא מסוגל להתחתן עם מישהי עם מראה מסויים, אז אולי באמת אין טעם להפגש.
אבל אם זה לא כזה מוחלט וסגור, אז בעיני שווה לנסות.
מי שזה לא מוחלט אצלוהמקורית
לא יסרב מראש לדעתי
הנה אז את לקחת בסוף את עצמך בידיםסיה
אז את לא הדוגמא הטובה
אני לא אומרת לעמוד עם סטופר אבל יש תקופת המתנה של זמו הגיונית יחסית למה שאדם עובר.
כל אחת/ אחד יודע מה עובר
וגם לבעלך אולי זה לא הפריע אז זה לא דוגמא טובה
מדברים על מצב שזה מפריע לצד השני לא שהצד השני מקבל ואוהב למרות זאת
אלא על צד שני שלא מעיז להגיד
לא צריך לשכנע אותי מה זה לידות שעברתי כמה ברוך השם וגם מעלה מעל עשרים קילו על פעם- אז זה לשכנע את המשוכנעת. וגם בעלי איו לן בעיה עם זה. אן אין בעיה לבעל אז איו נושא.
אבל אם יש בעיה לבעל ואת מנסה לשכנע אותי כשאישה מה עשית מה ילדת מה זכויותך אז אני לא צריכה שיכנוע.
הבעל צריך שיכנוע וגם צריך להשתכנע ולא להתרחק
זה לא ש"לקחתי את עצמי בידיים"חצילוש
עשיתי מה שהיטיב איתי ועשה לי טוב, גם לא הייתי באיזה עודף משקל קיצוני, רק יותר ממה שהייתי לפני כן. מה שעשיתי עשיתי בשביל עצמי נקודה. ולבעלי זה לא הפריע כי הנשמה שלי יפה בעיניו אז זה מקרין, ו15 קילו יותר או פחות לא אמורים לשנות את מציאת החן שהייתה לפני כן. בעיניו אני יפה ככה וככה
נו לבעלך לא הפריע?? אז את לא תביני בחייםסיה
נשים לא צריכות לשכנע נשים בענין שומן
וגם לא גברים צריכים לשכנע גברים
אולנ אישה שסובלת מעודף משקל צריכה לשכנע את בעלה שיאהב אותה כמו שהיא
לשכנע אישה לאישה זה סתם שיחת חרשים
לא הפריע כי מי שאוהב את אישתוחצילוש
יימשך אליה גם +10 קילו ומידה יותר. זו אותה אישה שעבר איתה חוויות, עליות, מורדות, הקים איתה משפחה, הביא איתה ילדים. אני ממש לא אומרת להזניח ושלא אמור להפריע בכלל, אבל צריך איזון, והיחס והצפייה מנשים להיראות מיליון דולר ולצאת מהבית חולים אחרי לידה עם איפור, שמלה ועקבים ולנופף כמו קייט מידלטון כאילו לא קרה כלום, קיימת. ובציבור החילוני אוהו כמה היא קיימת. יש לי בת דודה, לא דתייה, ילדה ילד ראשון לפני כמה חודשים וכבר רוצה להפסיק להניק כדי "לחזור לעצמה" כי כל החברות שלה ככה "חוזרות לעצמן" וחצי שנה אחרי לידה העמוד באינסטגרם צריך לחזור ולייצר תמונות פוטוגניות בבגדי ים קטנטנים. ובעיני זה מזעזע שזו סיבה להפסיק להניק ולתת לילד את הדבר הכי טוב בשבילו שהכי מחסן ובונה את הגוף שלו בשלב זה. השתגענו!
לא חושבת שמדברים פה על עשר קילוסיה
15 קילו - לרוב זה עלייה סבירההמקורית
שלא משנה הרבה
אני לא מדברת על עלייה כזו
אלא על 30 קילו נגיד, שזה כבר המון וגם אם המשקל ההתחלתי נמוך או סביר לפני העלייה, זה מורגש. קרה לי אז אני יודעת על מה אני מדברת. אנחנו חומריים אין מה לעשות.. אי אפשר לבוא בטענות למי שזה מפריע לו. גם אם האישה היא לא רק המשקל.
זה קושי ששייך ל2 הצדדים. וקושי של אחד לא מבטל את הקושי של השני
ברור, רק צריך להבין על מה דברים יושביםחצילוש
ולא לעשות הפגנות. להראות אהבה אמיתית בלי גבול ולמצוא דרכים חיוביות לדרבן. כמים הפנים לפנים..
חלילה הפגנותהמקורית
מסכימה שלא שייך ריחוק וכו
אבל גם להיות בטוחה שהכל בסדר אם הצד שני לא אמר כלום - פחות..
אם אין מחמאות על הנראות ויש גם הערות, אז צריך להבין שזה מפריע
אני מאמינה שכל מסר ניתן להעבירחצילוש
ממקום של העצמה ובצורה חיובית. ולהבין שזה לא תהליך של יום אחד, זה תהליך מנטלי הרבה לפני שהוא יישומי. אף אחד לא רוצה שבן הזוג שלו יתמכר לזריקות הרזייה כשבכלל הוא לא צריך כאלה, או לכדורים מסוכנים, רק כי נראה לו שמבחינת בן הזוג זה לא סובל שום דיחוי.. ולא סתם אני נותנת דוגמא קיצונית, כי זה קיים מאוד כיום. אני טרום סכרתית, את יודעת כמה ביקשו ממני להשיג להם מרשם לזריקה בשם אוזמפיק שיקנו ממני? כמובן שלא ניסיתי כי זה ממש הונאה, ויכול להיות מאוד מסוכן ללא ליווי רפואי והתאמת מינון. ואנשים לא מבינים שזה לא זריקה וזהו, וגם לא היו נותנים לי כי אני מאוזנת בתזונה ועם bmi תקין.. אבל הלחץ הזה להיראות הכי טוב פשוט משגע אנשים .
אני מסכימההמקורית
ועדיין, יש כאלה שמאוד רגישים לעניין וגם אם יעבירו להם מסר בצורה עדינה יפגעו מאוד מאוד.
מה במקרה כזה?
נראה לי שזה לא מקרה רווחחצילוש
ומקרה כזה ככל הנראה יושב על משקעים רבי שנים בנושא או על ביטחון עצמי נמוך מאוד.. אבל אני מאמינה שבאמת כמים הפנים לפנים גם כשבאמת מורכב, אם צריך ייעוץ מקצועי אז הולכים, ואהבה ואמון עושים את רוב העבודה, ברור שלא תמיד זה קל, ושום דבר לא גורף..
זה ממש ממש אינדבדואלי.קופצת
עם כל אהבת הנפש שיש ביננו, אם הייתי משמינה או משתנה גופנית - זה היה יוצר קושי לבעלי.
אולי לא מוריד מאהבה, אבל בהחלט היה אתגר..

אז זה באמת תלוי בנא והאופי שלו.
ואי אפשר לבוא בטענות למי שכן מציק לו...
הכל בפרופורציהחצילוש
יש מציק והיה מעדיף ורוצה אחרת, לבין קושי מטורף, ריחוק, דחייה ושאר הדברים שמתוארים פה בשרשור.
בתור רזה- אני ממש לא מסכימה איתךטרכיאדה

לרדת במשקל זה מאד מאד קשה ולא בטוחה שזאת דרישה לגיטימית מבן הזוג. אפשר לדרוש הרבה דברים שנוגעים לטיפוח, אבל ירידה במשקל היא לא אחת מהם.

בעלי מאד השמין מהחתונה, מודה שזה לא מאד מפריע לי, אבל גם אם זה היה מפריע, בחיים!!! לא הייתי מבקשת ממנו לרדת במשקל בשבילי. אולי הייתי מעודדת אכילה בריאה וכושר בשביל הבריאות שלו, אבל א. לא בשבילי, ב. לא משגעת אותו בכלל רק עוזרת לו לאכול בריא.

 

אי אפשר לדרוש מבן אדם לרדת במשקל- זה דורש מאמץ כל כך גדול שזה חייב לבוא ממנו!

אני מנתק את ההקשר של ה"גלמור"די שרוט
בעולם שלנו שבזה את צודקת.

אני הולך לכיוון של בריאות ואסתטיקה וביולוגיה.
כל הזמן אנחנו אומרים חזור ושוב ש"יש הבדלים בין גברים לנשים" במבנה גוף שלהם בהקשר של גיוס לצבא. תחרויות ספורט. הפרדה אינטימית בתאי השירותים.
הרי אומרים השמרנים שבינינו שאסור לבנות להתגייס לסיירת מטכל כי מבנה הגוף שלהן חלש יותר מהגבר.

"נשים" טראנסיות שמתמודדות מול נשים בילוגיות בספורט תחרותי והטראנסיות כצפוי קוטפות את המקומות הראשונים פעם אחר פעם אז השמרנים טוענים לעיוות ההבדלים המובנים בין גבר לאישה.

סיפורים על טישטוש מגדרי בצבא של חדרים מעורבים בצבא מזעזעים את כולם.

לכן אני אומר, כן, יש הבדלים בין גברים לנשים גם בנושא הזה.

אישה לא אמורה מבחינה ביולוגית לשקול כמו בעלה. אישתי שקלה כמוני. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו. אישתי יותר נמוכה ממני ושקלה כמוני. זה לא מצב תקין. זה מצב לא בריא. לא אסתטי במנותק מההקשר של תרבות הגלמור.

וזה היה אחרי שהיא לא הייתה בהיריון 5 שנים (הקטן שלנו בן 6).

אז אני לא מסכים עם הנטיה הזאת להסתתר מאחורי "תרבות האידיאליזציה לגוף האישה" כדי לכאורה "להתיר" אידיאליזציה נגדית של עודף שומן.



ומה בסוף? היא רזתה?המקורית
היא השילה 15 קילו. בגלל הריחוק.די שרוט
היא קלטה בלי אף מילה ממני חוץ מהפעם ההיא הרחוקה שאני נרתעתי ממנה. היה לנו ריחוק כמה שנים טובות.
הבנתיהמקורית
לרוב לא רק המשקל משתנה אלא עוד דברים, כי מי שמתמודד עם משקל ומפצח את הקושי מרוויח עוד כלים.
אני טועה?
לא בטוח שהבנתי.די שרוט
את מדברת שמעבר למשקל יש שינויים אחרים של סימני מתיחה וכאלה?

אני לא מדבר על זה. זה דבר שאין שליטה עליו כמו התקרחות אצל גברים.
לא. דיברתי על שינוייםהמקורית
אחרים נפשיים לטובה שהשפיעו על הקשר שלכם
לא מתירה שום דברחצילוש
רק מסבירה, נשים שמתגוננות מפני הלחץ הזה, וכן, במקרה של אישתך זה גרם לה להזניח את עצמה בריאותית, אבל זה הרבה פעמים נובע ממקום שבאמת מעדיפים להתכחש מאשר להיסחף לתוך העולם התבניתי והחיצוני הזה, ולפתח אובססיות.. זו תגובה לא מאוזנת לחוסר איזון הקיים בחברה שלנו. אבל בעיני עדיף ככה מאשר לעשות את הדברים ממקום אובססיבי ולא בריא נפשית..
אגב, במאמר מוסגר אני אגידדי שרוט
שאין דבר יותר גרוע מגבר או אישה שצריכים לרדת במשקל והם עושים את זה כדי לרצות את הצד השני.

אני מעדיף שאישתי תשקול גם 200 קילו ובלבד שלא תעשה בשביל לרצות אותי.

הציפיה שלי היא שהיא תעשה את זה *קודם כל* בשביל עצמה והבריאות שלה והניראות שלה.
מסכימה ממשחצילוש
תרתי דסתרי, לא?המקורית
אם היה ריחוק, אחך היא עשתה את זה בשביל עצמה?
ואם לא מפריע לך 200 קילו אז למה הפריע לך 89?
לא. אני אסביר.די שרוט
ה 89 הפריע לי. אני רק אומר שמעדיף אפילו 200 רק שזה לא יהיה נטו בשבילי. רק שזה היה מגיע עם ריחוק כמו שאכן היה.
מעדיף לסבול ריחוק מאשר "לאנוס" אותה לעשות משהו שהיא בכלל לא רוצה כי זה בסוף יתפוצץ בפרצוף.

ובסוף היא עשתה את זה לעצמה כי היא רצתה קירבה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לספק לה את זה. ולכן היא לקחה את עצמה בידיים. כדי ש*לה* תהיה קירבה. לא כדי ש*אני* אהיה מבסוט.
ברגע שאתה כורך את הדבריםהמקורית
זה בזה, זה היינו הך.
לא שזה מפריע לי כי אני מצליחה להבין את מה שאתה אומר. אבל ברגע שאתה לא מצליח להיות קרוב אליה, זה ברור שזה לא רק בשבילה.
יש פה עניין זוגי
טוב במישור הפילוסופי ברור שכל מה שאנחנו עושיםדי שרוט
זה גם בשביל לרצות אחרים. אין ספק.

אני רק אומר שהיא קודם כל עשתה את זה לעצמה ו"על הדרך" זה היטיב איתי במידת מה.
לא חושבת כמוךהמקורית
דווקא כי אני אישה 🙃
לא במובן הפילוסופי שתיארת, ולא במובן המעשי של השינוי של אשתך. במקרה הספציפי הזה.
אבל הכי חשוב שטוב לכם
אז למה אם היא עשתה לעצמהחגהבגה
לא עשתה קודם, אלא רק אחרי שהבעת ריחוק?
אני לא אומר שהציפיה שלידי שרוט
הייתה מנותקת לגמרי מההחלטה שלה.

הציפיה שלי באה אחר כך. אחרי הרצון שלה לעצמה. הציפיה שלי אולי רק נתנה לה את התמריץ אבל לא את הסיבה. מבינה את ההבדל? ולמה היא לא עשתה קודם? כנראה בגלל שלא היה לה כוח להשקיע.
והסיבה שהיא התחילה מלכתחילה היא כי כנראהדי שרוט
היא הגיעה לרמה שהיא נרתעת מעצמה.

(משהו קטן שאולי תרם לתהליך שלה זה בגלל שאני התחלתי בעצמי תהליך של כושר והרזיה. כי אני מעולם לא ציפיתי ממנה את מה שאני לא מצפה מעצמי. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו אבל לפני כן שקלתי 97 קילו בשיא. אז אחרי שירדתי בעצמי איזה 13 קילו היא הרגישה שהיא רוצה גם להתחיל. במלא דברים היא עושה דברים אחרי . והיא יודעת שככה אני רואה את הדברים אגב).
אז זה דבר משמעותי מאוד מאוד מאודחגהבגה
נכון. ועדיין היה אפשרדי שרוט
למנוע שנים של ריחוק ותסכול ועוגמת נפש אם נשים לא היו נפגעות כל כך כשדברים נאמרים בעדינות ורגישות.
לגמרי. מסכימה איתך מאודהמקורית
נשים זה כוללני מדייחגהבגה
יש גברים גברים שייפגעו אם הם לא יהיו עם האשה שלהם במשך חודשים רק כי יש לה חוסר חשק מיני, והיא ץגיד להם שהם חולי מין. בעדינות כמובן.

יש כאלה שזה עובד אצלן, ויש כאלה שלא.
בממוצע. ברור שישדי שרוט
לכאן ולכאן.
אבל הממוצע הוא כזה.
אנמ מסכימה איתך בנקודה הזוחגהבגה
שהיול יש גם המון קיצוניות לצד השני, נירמול של עודף שומן מסוכן, ובאמת מכוער.
אני מדברת על מלאות.
וגם בתוות בזה, יכולות להיות 2 נשים באותו הגובה ואוצי המשקל ואחת תיראה סביא והשניה ממש שמנה. זה תלוי גם במבנה גוף וגם בעצמות וגם בשרירים.
אז פחות שמה לב למשקל.
אם חשובה הבריאות, אפשר לעשות בדיקות דם ולראות.

זו בעיה קשה, נתקלתי בה בשידוכים שלי כשהייתי 40 קילו פחות. כן כן. 40.
לדעתי אפשרירוק בעיניים
להגיד בעדינות.
מפה ושם, יש עדיין מקום לעבודה עצמית שלך להשלים בינתיים עם המצב ולהתרכז במשיכה אחרת, יותר פנימית.
הרי גם אם הוא יסכים וירצה להשתנות זה לא אומר שבעוד חודש הוא יהיה החתיך שאת חולמת עליו.
לא נשמע לי שמה שהתחיל את הגלגל זה המראהרקלתשוהנ

כתבת שהיחסים שלכם על הפנים. 

ממה זה התחיל?

יש פה נקודה של ריחוק שגורמת לך להסתכל גם עליו מבחוץ. ככה נראה לי.

אם היה יורד את כל הקילואים המיותרים זה היה פותר את הכל? תהיי כנה עם עצמך. אחרי ההרזיה הוא גם לא יהיה האקס שלך, ודברים שמציקים לך בו עדיין יהיו קיימים.

תנסי לשים את האצבע על הנקודה היותר פנימית. לדעתי היא קיימת.

 

מסכימה עם מה שכתבונעמי28
שכנראה זה לא שורש הבעיה.

אבל זה גם בעיה ושניכם מפסידים מזה.
אני כן הייתי אומרת בצורה חכמה ולא פוגעת.
כמו ״איך עושה לי את זה כשאתה שזוף/ כשאתה מתאמן/ כשיש לך ריח טוב״
בלי לרמוז על רתיעה, גועל וכל זה.

אז רק שאני אביןאורה שחורה
את רוצה אותו חתיך
עם קוביות של ג'ים,
עושה לייזר
ומתחזק שיזוף.
נגיד שזה יקרה, אז תמשכי אליו?

משהו פה נשמע לי לא אמין.
אני חושבת שמראה חיצוני זה חשוב, אבלהמקורית
רק בהתחלה לצורך נשיאת חן.
איך הרב פנגר אומר? כשאוהבים עוגה, רוצים כמה שיותר ממנה 🙃
אמנם הוא אמר את זה אז על נשים שמעלות במשקל וגברים שמעירים להן, וזה כמובן בהומור, אבל יש דברים בגו בעיניי.
עם הזמן בנישואין, גם את לא דומה לעצמך לפני החתונה - עם ההריונות והאקורדיון של המשקל, הפיג'מה והקוקס, והבגדים עם האוקונומיקה ביום חמישי בנקיונות לקראת שבת.
אותו דבר הפוך.
ובעיניי, זה סימפטום של משו אחר יותר עמוק
משיכה זה לא משקל שעולה ויורד, זה ניצוץ בעיניים של הערכה לאיש שלך, ראיית הטוב שבו, צחוק משותף (הומור זה אחד הדברים), שיתופיות, היכולת לגשר על פערים ולהסתכל על המסע שלכם כשמותף, ביחד ולחוד
זה משו שקיים אצלכם?
וואי איזה מבאספרצוף כרית

א .

מבינה אותך

ובכללי שהבעל משתנה זה מבאס וקשה לקבל את זה, כי משתנים ואת אולי גם מתגעגעת לעצמך כשהית צעירה מבחינת ההתלהבות או התמימות וכן הלאה עוד דברים

קשה להתרגל לשינויים בחיים, של עצמך וקל וחומר של בעלך

אצלי היה שינוי קטן של בעלי, דווקא לא השמין אבל משהו אחר בתחום אחר, וזה בהחלט כאילו אדם אחר ואני ממש מבינה אותך שזה קשה, לגיטימי להרגיש ככה

 

אני חושבת שצריך להפנים שיש פה בנאדם שונה , וזכותך כביכול "להרגיש אחרת" כלפיו

כלומר להפנים שבעיניך כשהוא שמן מבחינתך הוא "בנאדם אחר"ולקבל את זה שקשה לך, זה קשה ומותר לך שיהיה קשה , לא להלחם בהרגשה ולא לחשוב שאת לא בסדר שקשה לך לאהוב אותו ככה 

 

ולזכור שכולנו עוברים שינויים בחיים וממילא בזוגיות , זה קורה לכולם , וקבלי חיבוק ענק על הכאב והקושי

 

ב. 

כדי לאהוב , באמת כדאי להשקיע בפנימיות - ליצור איתו רגעי כיף ולהסתכל על הטוב שבו - זה נשמע ממש קלישאתי אבל זה ממש נכון............ כאילו באמת להסתכל עליו ולהגיד לו - אתה בנאדם טוב, אבא טוב , אני מעריכה את כל העזרה שלך בבית וכו' - ואז הוא מרגיש את זה ואת מרגישה את זה, וזה פשוט מחבר ביניכם ההערכה על הדברים הלכאורה פשוטים , שבכלל לא מובנים מאליהם כשתשמעי על אנשים כמו רוצחים וכו' , זה ממש להעריך ולאהוב אותו על כך

 

ג. 

את יכולה כמובן להגיד לו שממש תשמחי שהוא ירד במשקל, את יותר אוהבת אותו רזה, אבל ברור שגם ככה את תמיד אוהבת אותו פשוט הוא יותר יפה רזה בעיניך, אבל זה לא העיקר בעיניך כמובן, אולי ממש בעדינות....... שיבין שכדאי לבוא לקראתך, שזה שווה לו

ד.

להכין לו הרבה סלטים עם חסה ודברים שמרזים  

ה. 

אם את גורמת לו להשמין, סימן שאת מכינה מלא אוכל טעים ושיא המחמאה עבורך ברור שלא פותר את הבעיה ששאלת עליה, אבל קחי את זה כמחמאה! בתקופות שבעלי הרזה התבישתי שאנשים העירו לו שהוא מרזה, כאילו אני לא מאכילה אותו מספיק חח  

אין להשוותהעני ממעש
שינוי טבעי למשל אחרי לידות. לשינוי הנובע בכוונה תחילה.
ב. לא שייך 'להחזיר בתשובה ' בן זוג. בכל תחום.
ג. לגשת בעדינות ולדעת שעלול לגרום לתיבת פנדורה. גם אצל גברים זה עלול להיות תחום עדין.
..יהודה224
בחיים לא להעיר לו אלא להרים לו בסגנון.
"ווואוו אני מתה עליך שזוף"
או וואי נראה לי ירדת קצת במשקל זה נראה יותר טוב ממש"
אולי נצא להליכה בערב וכאלה.
בעיית המשיכה שלך לא נובעת מהנראות החיצונית...
ופנטזיות על האקס לא מוסיפות טעם לזוגיות כזו
ואפשר גםאורה שחורה
"ממיייייי וואוו איך מהמם לך צמות בכתפיים"

את גולשת למקומות שלא יפה לדבר עליהםיהודה224
בפורום פתוח
לא חושבתאורה שחורה
שזה יותר מלדבר על השיזוף שלו וכל השאר שנכתב פה.
ושוב, כל השרשור הזה מוגזם ולא אמין בעיני.
מילא כרס
אבל השיזוף השיער...האקס...
ומי נוסע לחו"ל ונכנס לנחל? איפה יש נחל בלובר? באייפל? באמפייר סטייט?
אולי היא מתכוונת באבובים ביורודיסני.
זה היה בציניות... משהו .יהודה224
הבהלת אותי...אורה שחורה
עלית פה על נקודהsomeone
הרי אין סיכוי שיש גם מים בחו"ל, זה הרי בכלל המצאה של בן גוריון>>
יש כמה נחלים בחוץ לארץ.סופי123
כן. כנראה שכן.אורה שחורה
הגיע השלבנשוי ושחוק
שהשיער עבר מהראש לכתפיים? תראי את היתרון בזה, הוא יכול לקנות את הסבון+שמפו+תחליב רחצה+מרכך+ סבון כלים בתכשיר אחד ולחסוך.
ואם הוא עוד לא הקריח אז בסדר עוד הפיך, לכו לחדר כושר ביחד תעשו כמה ליפטים.
הגוף משתנה תמיד, למשל בגיל 35 קופצת כרס החוצה בדיוק בשקיעה ומקריחים ומלבינים בחזה ו... אחסוך לך
לפנטז זה לברוח זה לא באמת קיים...
כולם משתנים אהבה תלויה במה?

אני עוד מעריץ אותו שהוריד חולצה ולא ספר אף אחד אי שם בנחל בחו''ל.
ברצינות שניה כתבת שהיחסי אישות גם ככה על הפנים, אז תכלס לא קשור למראה זה תירוץ למה שיש עמוק בפנים בכל מקרה
השורשתהילה 3>
הוא האינטימיות הרגשית ביניכם.
כשיהיה לכם טוב מבחינה רגשית זה יעזור גם לעניין הפיזית.
לכן תפני את המשאבים שלך לקשר ביניכם בכלל.


מעבר לזה, כשהוא ישתפר אני חושבת שיש מקום להגיד ברגישות אם יש משהו שישמח אותך או חשוב לך.
אני חושבת שאמנם במצב ההפוך זה עלול מאד לפגוע, אבל גברים לא בנויים כמו נשים.
ומבחינתם זה קביל והרבה פחות פוגע בעצם קיומם.
ועדיין גם כאן, כשזה מגיע מתוך קשר טוב וברגישות.
טוב החלטתי להגיבמעלה ומטה
כי אני מרגישה הדמות עם הכי זכות דיבור בנושא. בינתיים כל מי שהגיב זה היה באילו וכאילו, אם בעלי היה מעיר לי אז.. אם בעלי היה משמין אז.. מענין שדוקא אלו שחוות מצד הבעל אהבה וקבלה ללא תנאי כל כך הזדעקו על מתן הלגיטמציה לפותחת. בה שזכיתן לזוגיות כזאת שלבעל לא מפריע שינויים של עליה במשקל. תגידו תודה ורק תבינו שיש נשים שלמרות היותן בזוגיות בריאה ותקינה חוות את הקושי הזה על בשרן. זה לא אוטומטית מדד למידת האהבה והקשר הרגשי הקיים בין בני הזוג ואני לא מתחברת למשוואה שאם הקשר היה כמו שצריך אז השינוי החיצוני לא היה מפריע. יכול להיות גבר שמפריע לו אשה מלאה בצורה חריגה יותר מגברים אחרים זה יכול לנבוע מאופי, השפעת התרבות, חינוך. זה לא משנה. אנחנו בני אדם שונים וגם בתחום הזה מותר להכיל שוניות.
אצלי המציאות הזאת אכן קרתה. בעלי ואני התחתנו מתוך אהבה גדולה אבל היו בעיות בעניין המשיכה(לא משהו שיכולנו לעלות עליו לפני החתונה ) שהיו קשורות לפער משמעותי בין המשקל שלי לשלו. אחרי שילדתי ועליתי בעוד כמה קילוגרמים הנושא עלה בינינו
זה היה משהו שכבר אי אפשר היה לטאטא..
אז נכון שלא היה קל לשתי הצדדים. לא לבעלי להגיד את זה ולא לי לקבל את זה ובטח שלא לעשות את השינוי המעשי, אבל אין ספק שאני לא מתחרטת או כועסת לרגע שבעלי פתח איתי מה מפריע לו. נכון שבעולם אוטופי היתי רוצה שיקבל אותי כמו שאני ושגם אם הוא לא מצליח שיעשה עבודה עם עצמו להתחבר לצדדים היפים שבי ולהמשך אלי בגלל האישיות שלי וכו. אבל כשזה לא קורה ויש חסם אמיתי שיושב כמו אבן נגף בתוך הקשר אני חושבת שאין מנוס אם רוצים להגיע לקשר טוב וזורם בכל הרבדים לטפל איכשהו במכשול הזה. זה לא הוקוס פוקוס. זה חייב להיות מלווה בהמון תמיכה של הבעל ופיצוי בדרכים אחרות, חיבים המון המון שיח פתוח וכנה שיהיה אפשר לפרוק רגשות קשים וכמובן שזה חייב לבוא ממקום שהאשה עצמה רוצה בזה ולא ממקום של ריצוי שרק מזיק ופוגע . אם מרגישים צורך להיות מלווים באופן מקצועי על ידי מטפל או יועץ זוגי שיעשה סדר ברגשות ויגדיר את גבולות האחריות של כל אחד זה גם הכרחי. אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל קושי שיש בזוגיות. אפשר ללכת ראש בקיר ולהגיד שזאת בעיה שלו ושיתמודד איתה ולא לבוא לקראתו במילימטר. יכול להיות שהצדק עם הגישה הזאת אבל האהבה והקרבה מכאן והלאה. אשה שאכפת לה מהזוגיות מוכנה לעשות דברים שהם לא לפי הספר ואולי אפילו מנוגדים להגיון כל עוד יש אהבה ואין פה עסק של ניצול וקורבנות והכל נעשה מתוך חיבור לעצמי ובדיקת הגבולות הפנימיים שלי זאת בעיני זוגיות במיטבה.
אין פה נוסחה מדויקת. אני כל הזמן חושבת שאם מבנה האישיות שלי היה פחות מכיל ויותר פגיע אין סכוי בעולם שהינו יוצאים מזה בשלום. כל הזמן מודה לה' שאם כבר נתן לנו את האתגר אז טוב שידע לשדך בינינו גם מהיכולת שלנו לגבור ביחד על האתגר ולהיות מסוגלים לצלוח אותו ואפילו לגדול ממנו.
מסכימה איתך מאוד. תודה ששיתפתהמקורית
זה גם קול שחשוב מאוד להשמיע בנושא
זה מזכיר מאדמעלה ומטה
את הגישה שלך שהבעת בשרשור בפורום הריון ולידה לפני כמה ימים. נתת לי אומץ לכתוב את זה כי בכללי קשה לאנשים להפנים תפיסה כזאת.
התלבטתי אם להזכיר אותך פה..
נכון, זה באמת העניין בעינייהמקורית
חיבור לעצמי ובדיקת גבולות פנימיים תוך שמירה על מודעות גבוהה וערך עצמי גבוה.
מהממת שאת. איזה כיף לראות שיש מזדהות עם העניין שחולקות איתי תפיסת עולם דומה, זה באמת לא עובר ומתקבל אצל כולם
אם חיזקתי אותך במשו - הרי זה שכרי
תודה שכתבת ❤️
בהחלט חזקתמעלה ומטה
אני כבר כמה שנים בפורום (פתחתי שם משתמש ספציפי רק בשביל השרשור הזה) ואף פעם לא הרגשתי שזה מקום שיעזור לי להתמודד עם הקושי הזה, ולכן לא פתחתי את זה ולא כתבתי בנושא כלום. אף פעם לא נפתח כאן שרשור עם הכותרת " בעלי פחות נמשך אלי כי עליתי במשקל" וזה תמיד גרם לי להרגיש האשה היחידה בעולם שמתמודדת עם הקושי הזה. איכשהו יש עשרות נושאים שחוזרים על עצמם בוריאציות שונות וזה? פשוט לא קיים. אם כבר נכתבו שרשורים של קושי של האשה לקבל את עצמה ואת המראה שלה וחששות שאולי הבעל לא אוהב אותה יותר ואיכשהו תמיד התגובות זה אין לך ממה לחשוש משיכה זה פנימיות ואיכסה מראה חיצוני(בהקצנה כמובן).
במקרה השאלה כאן עלתה בסמיכות לשרשור שלך שהרגשתי שסלל לי דרך באיזשהו מקום אז שאבתי כח והגבתי כאן❤
אני אגיד לך מה לדעתיהמקורית
הנושא הזה מאוד רגיש וסובב סביב המון אמוציות, בטח של נשים בתקופת הריון ואחרי לידה שמתמודדות. בטח עם כל המסרים המעוותים שמגיעים מבחוץ לגבי דימוי גוף.
לא תמיד נכון להגיד לאישה בזמן כזה את הדברים האלו. אנחנו לא יודעים מה העמדה הנפשית שלה ועם מה היא מתמודדת, שזה הדבר הכי חשוב פה גם בקבלה של המסר שאותו רוצים להעביר וגם מול העניין עצמו.
וגם, את הגישה הזו מאוד קשה להעביר דרך הכתב בלי שזה יישמע מתנשא ומנותק מהשטח. אבל אם הגישה נאמרת לא בצורה אישית אלא כרעיון, ועוד מניסיון אישי - זה יכול יותר להועיל, שהרי פעמים המסר הוא אותו מסר מכמה אנשים השאלה היא ה- איך.
ואני גם כמוך חושבת שהנושא הזה הפך להיות קצת טאבו, כי אנחנו מאמינים באהבה ללא תנאים ויש פה קצת הכחשה והדחקה מתוך מקום אמיתי שמאמין באידאל מסויים, אבל הרבה פעמים התנאים משפיעים על האהבה ומרימים את הקשר למחוזות אחרים. אז תודה שכתבת, בטח עם כל העניין הרעיוני מסביב, זאני בטוחה שיש מי שייתרם מהעניין
נכון תודהמעלה ומטה
כתבת יפה.קופצת
אבל למה את מרגישה חריגה כ"כ?

היו כמה וכמה שצידדו אכן בדעתך. כן להציף את הנושא, כמובן ברגישות והכל כמו שתיארת..


וכל הכבוד לכם על המסע שלכם! אתם נשמעים זוג מקסים!
מרגישה חריגה לא בשרשור הזהמעלה ומטה
למרות שגם בשרשור הזה אין אף אחת שמדברת מהחויה שלי אלא רק בהתכנות שלה. בכל השנים שאני כאן בפורום לא ראיתי משהי שהעלתה כזאת שאלה ואם הנושא הזה עלה תמיד התגובות היו שאם יש אהבה אמיתית המראה לא משנה בטח אחרי כמה שנות נישואין..הקטע שכל אחת מכירה רק את הזוגיות שלה וכותבת הצהרות על סמך המקרה היחידי שלהם. וזה תמיד כל כך צבט לי בלב כי ידעתי שיש אהבה אמיתית ובכל זאת..
לא יודעת אם הנושא לא עלה כי הוא באמת לא קיים או מסיבה אחרת אבל תכלס הרגשתי חריגה.
איזה אשה רוצה לשמוע שמשהו בבעלה או באהבה שלו אליה בעיתית? גם ככה היה לי קשה רגשית אז העדפתי לשאוב חיזוקים ממקומות שיבינו אותי/ אותו.
יש פה הרבה גם עולם השקר- כשמציגים שהכל טובסיה
אני אישית לפעמים קוראת פה ואומרת חיה בסרט.
יאללהההה בעלה אוהב אותה בכל מצב בכל צורה משהוא עמוק ורגשי- אז בא לי לדבר עם הבעל הזה לשמוע מה היא מדימיינת.
אבל אם אגיד את הדעה הזאת מיד יגידו לי את היוצאת דופן את כנראה לא מבינה מה זה חיי נשואים אמיתים שמסובבים על עומק נפשי - ולזה יש לי תשובה.
יש הרבה עם עומק נפשי וחברי אבל אין שם משיכה.
קשר בלי משיכה לא שווה מבחינתי.
חברים הכי טובים זה לא קשר שלז זוגיות.
אני לא ממהרת להגיד שאין שם משיכהמעלה ומטה
לא חושבת שזה משהו שאפשר לטעות לגביו זה לא שגבר יכול להסתיר את העובדה שהוא לא נמשך לאשתו ולהתנהג כרגיל לחזר אחריה, לקיים יחסים. זה פשוט לא משהו שניתן לזייף . לכן כשאשה מעידה על עצמה שהיא שמנה ובכל זאת בעלה נמשך אליה כנראה יש לה סיבה לחשוב ככה כי אם היה לו קושי אמיתי היא היתה מרגישה.
מה שכן צורם לי זה חוסר הענווה. לבוא ולחשוב שמה שזכית לו קיים אצל כולם.. כנראה שאת לא יכולה להכיל מצב שבו בעלך היה מתקשה להמשך אליך ומעדיפה לחשוב שזה לא קיים אצל אף אחד..
לא הבנת אותי או שאני לא הבנתי אותךסיה
אני חושבת שמראה לפעמים הורס את המשיכה! זאת האמת!
ויש כאן כאלו אומרים ששום דבר חיצןני לא מפריע למשיכה
דוקא הבנתי אותךמעלה ומטה
את אומרת שמראה חיצוני הורס את המשיכה ויש כאלה שאומרות שלא. אני אומרת תלוי. זאת שאמרה שמראה חיצוני לא הורס אצלם את המשיכה זכתה בפיס . היא לא משקרת. זה מה שהיא חווה בזוגיות שלהם. ואני טוענת שזה כנראה כך כי זה לא מסוג הדברים שאפשר להיות בדמיונות לגביהם ולחשוב משהו אחד בעוד שהבעל חווה משהו אחר. רק שהיא צריכה להבין שזה לא ככה אצל כולם..
אבל יש גברים/ נשיםסיה
שניסו להגיד להם בצורה עדינה והם לא הבינו,
ואז הצד השני נעלב- וזה שנעלב מחזק את עצמן שזה שלא נמשך זה בעיה שלו
עולם השקר התכוונתי לזה
אישה אומרת בעלי העיר לי בעדינות נעלבתי אז הפסיק להעיר ואז כולם מחזקות אותה את מלכה את ילדת וכ כל המשקל זה בגלל חיין שהבאת לעולם וכביכול מנסות לשכנע שהבעל אוהב ונמשך- אבל הרי ניסה להגיד שמפריע וקיבל העלבות.
אז פה לדעתי , זה לא אחוות נשים אמיתית!!! מה הם גורמות??? שהיא לא תרד בשמקל, אז מי אמר שהבעל לא סופג בשקט ירידה במשיכה? ויש פה אחד שנתן דוגמא הגבר היחיד שמשתתף פה שאומר שבדיוק ככה אצלן.
אז לא תמיד אחווות נשים פה זה טוב- זה סתם שקר לנסות ליפות לאישה שהיא מלכה והכל טוב , -אבל בעלה ניסה להגיד שלא טוב
הבנתי אותך יותרמעלה ומטה
אני עדין חושבת שיש בזה רמות..
יכול להיות שבעלה היה מעדיף אותה כמה קילוגרמים פחות אבל המצב העכשווי לא מונע ממנו להמשך אליה בצורה דרסטית. אם הוא לא היה נמשך בכלל היא היתה מודעת לזה.
מסכימהנעמי28
כי זה לא עניין של צודקת או לא
יש לה או לו את הסיבות הכי מוצדקות בעולם למה היא ככה.

אני מסכימה איתך אבל גם קצת לאהמקורית
לפעמים להגיד הכל בפנים זה לא שמטיב עם האדם שמולנו. כשם שיש מצוה לומר דבר הנשמע, יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
הרבה אנשים לא צומחים מביקורת או תגובות שנוגעות להם בבטן הרכה, או בציפור הנפש ובדברים שקשה להם איתם.
אישה שלא מצליחה לרדת במשקל ולבעלה זה מפריע, ברור שגם לה זה מפריע, אם לא בגללו, אז בגללה. אין הרבה אנשים במשקל גבוה שחוגגים את הגוף שלהם. להיות בעל משקל עודף זה קשה, פיזית ונפשית. אבל יש לה חסם. וחסמים לא מסירים עם כל האמת בפנים, מקלפים את זה לאט לאט עם המון חמלה ודברים טובים שרואים באדם, אחרת זה יכול מאוד לפגוע. וזה תהליך שאם לא ייעשה בצורה נכונה וממקום פנימי יציב יכול להוביל להפרעות אכילה ולבעיות רגשיות ונפשיות.
אין בעיהסיה
אבל לצאת בהצהרות אני שמנה ובעלי אוהב אותי ונמשך אלי- כשהיא מנסה לשכנע את עצמה- אלא אם כן בעלה אומר לה את מהממת כשאת שמנה.
כל עוד שהבעל לא אומר לאשתן למרות השומן את מהממת ואני נמשך אליך.
לפחןת לא לנפנף אני שמנה ובעיה של בעלי אם לא נמשך אלי- בעיה שלו אבל זה גם משליך עליך ופה איו מקום לאחוות נשים לתמוך להמשיך להיות שמנה כי זה בעיה שלו
מסכימה.המקורית
אם כי לא ראיתי שמישהי כתבה שזה בעיה שלו.
אולי את מדברת עליי ואולי לא, בכל אופן רוצה להגיבחגהבגה
כל הדיון, לא התחיל מזה. שהפותחת כתבה, שהיא מתה על בעלה, אוהבת ומחוברת אליו מאוד, אבל מפריע לה עודף המשקל שלו ושאר הנראות אז היא מתלבטת אם לשתף בכלל ואם כן אז איך לשתף.
הפוצחת, כתבה דברים מאוד קשים. שזה ממש מגעיל אותה, ושיחסי אישות על הפנים, ושהיא חץמפנטזת על האקס.
יש מנעד מאוד רחב.

ניראלי כתבתי את זה כבר, כותבת שוב.אני לא חושבת שיש אשה, שהיא ממש שמנה, עם עודף משקל רציני, ואומרת אני מהממת ככה ובעלי מת עליי איך שאני.
אלא אם כן, זה בעל שנמשך לשמנות/מלאות ובהחלט יש כאלה.

אני חושבת שזה לא שחור לבן.
יש אשה שהיא רזה מאוד, בלי סימני מתיחה, גוף מושלם, אבל מתלבשת כמו סבתא יכנע,ומתנהגת ברישול.
ויש כאלו שיותר מלאות אבל מתלבשות בסטייל, שמחמיא להן, מטופחות ומאורגנות.
ויש כאלה שרזות ומטופחות, אבל ציניות וקרות.
ויש שמנות עם חוש הומור שמושך מאוד.

בכל מערכת זוגית יש כמה וכמה דברים שמרכיבים את המשיכה.
הבסיסיים ביותר זה עניין חיצוני, חייב שתהיה משיכה, ומציאת חן.
אבל חייב להיות גם קשר נפשי עמוק וחיבור.
אצל הפותחת נראה שיש את כל הבעיות האפשריות ולכן, לדעתי, לטפל רק בחיצוני ובצורה קיצונית, גם מכון, גם כרס, גם שיזוף, גם לייזר, לא יפתור את הבעיה המהותית לטווח ארוך. יש כאן את השורש הנפשי שנשמע חסר.

דרך אגב, @מעלה ומטה
כתבת על חוסר ההתייחסות מהמקרה האישי.
אז אספר לך ולכל מי שקורא את המקרה שלי. תמיד הייתי מלאה. התחתנתי כשהייתי בסדר גמור, ממש לא רזה אבל בסדר לגמרי.
עליתי מאוד בהריון, ירדתי הכל.
הריון שני עליתי המון, ירדתי כמעט הכל.
אחרי הריון שלישי, עליתי המון ולא הצלחתי לרדת.
אבל אז גם בעלי עלה, וגם לא הצליח לרדת .ורק אז, פעם ראשונה הוא הבין מה אני חווה בנסיון שלי לאזן את המשקל, וגם לא, כי אני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה...

ואחרי שהוא חווה כל הגישה שלו השתנתה מקצה לקצה.

אני יודעת שהוא ישמח אם ארד.

אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי גם ככה.
אני מאוד רוצה לרדת בכל מחיר.
אבל בשביל עצמי, והבריאות שלי בעיקר.
משתדלת מאוד, עושה השתדלות, אולי לא מספיק, אבל לא נמצאת בלחץ של מה הוא חושב.


אני חושבת שאולי יש מקום לדבר על הדברים אבצ מאוד מאוד בעדינות, ואז רק לעודד ולדרבן ולא ללחוץ ולהוריד ולשים מגננות, חסימות וריחוקים....

ודבר אחרון, יש דבר כזה נטיה להשמנה. כן כן, יש דבר כזה! שמנביל ממש ממש לרדת ולא מצליחים, או שעולים מאוד בקלות.
ויש אנשים שאין להם את זה. מי שיש לו נטיה מתמודד כל החיים נקודה. ויש הרבה שעולים, עושים תהליך יפה, יורדים, וזהו. אולי יותר שומרים ממה שהיו רגילים אבל לא מתאבדים על זה.

דבר אחרון. מראה חיצוני ומשיכה חשוב מאוד נקודה. לא על זה הוויכוח.
אפשר לעבוד על הגישה.

ואומרת בזהירות, או בעצם לא ממש
שמירת העיניים חשובה כאן מאוד ומשחקת תפקיד מרכזי. וגם נשים צריכות לשמור עיניהן ומחשבותיהן.


מקווה שהסברתי את עצמי..




כל מילה ❤️המקורית
כתבת ממש יפה...עולו
גם אשתי עם נטיה להשמנה.
ברור שזה תיקון שהקב"ה בחר לתת לה וגם לי נתן תיקון להשתלם אתה.
לדעתי, איש עם לב אוהב, לא יתרגש יותר מדי ממראה חיצוני כזה או אחר. המשיכה שלי לאשתי היא לא לחומר שלה אלא לצורה שלה (שהיא עניין רוחני, נפשי, רגשי וגם גופני - באחוז מסויים אבל זה לא הכל)
איזה גבר ❤סוסה אדומה
תודה יקרהעולו
כל מילה, אין עלייך חגה❤חצילוש
❤️❤️❤️חגהבגה
זה לא עולם השקר יקרההמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י' באב תשפ"ב 15:34
אנשים ונשים באמת מאמינים בזה
ויש זמנים שהמשיכה פחות רלוונטית בקשר.
פעם היא 'אחותי'
פעם היא 'רעייתי'
ופעמים שזה שילוב.
לא אומרת שזה מצדיק הזנחה, אבל משיכה זה לא הכל.
ואני חושבת שההתנגדות לדברייך לפעמים עולה בגלל איך שאת כותבת ולאו דווקא בגלל המסר ('חיה בסרטט' לא עובר מסך אחותי, במחילה. זה נקרא מזלזל. ולרוב מדובר בנושאים רגישים פה) או בגלל שהמצב התודעתי שלך בנוגע לעניין שונה מאשר לשאר, ועם זה כבר אין הרבה מה לעשות האמת חוץ מלעדן את המסר כדי שיישמע.אני יכולה להעיד על עצמי שאני נגיד מתחברת לגישה שלך, ולא מעכשיו, ולפעמים בא לי לקרוא לך שתבואי להגיב כי אני מחכימה מהדברים דלך מאוד. לא כולם מתחברים
לכל זוג עובד מה שעובד לונעמי28
אין כללים
יכול להיות שהן חיות בסרט או מנסות להדחיק ולא לחשוב שהבעל לא נמשך אליהם, אבל יכול להיות שזה באמת עובד להם.
אצלי חד משמעית דברים שפעם הפריעו מאד, עם השנים ואהבה לא מפרעים בכלל בכלל ולא מורידים בכלל מהמשיכה.

ויש דברים שהפריעו ולא עברו עם הזמן וכן ביקשתי לשנות.
ממש! מקסימהחצילוש
תודה שכתבת! ובצורה רגישה ומאוזנת כמו שתיארת ודאי אפשר להציף, אתם נשמעים זוג מקסים!

@מעלה ומטה
תודה חצילוש יקרה!מעלה ומטה
בלת"קסוסה אדומה
מצד אחד את אומרת "יחסי אישות", נשמע כאילו את בחורה תורנית, ומצד שני ההודעה שלך מרגישה לי בעלת מנטליות שונה מזו.

אם אני טועה, אז סליחה.

אבל זה שאת רוצה אותו לא משמין, אני יכולה להבין, ואני חושבת שמחובתך לדבר איתו על זה ברגישות.
כלומר, אם קיבלת אותו במשקל מסויים ובאמת מפריע לך (ומותר לך לגמרי שיפריע לך) המשקל הנוכחי שלו, אני לגמרי חושבת שמוצדק שתעלי את הנושא.
בצורה עדינה ולא פוגעת, כי בסוף הכי חשוב שתגשרו על הפער הזה ותתקרבו.

לגבי השיער והשיזוף, אני מניחה שזה לא משהו שהוא חדש לך, ועצם העלאת הנושא מוזר לי.
לא מבינה מה הלחץ לשיזוף, אם זה עניין חברתי נטו, העבודה היא שלך. הוא לא צריך להשתזף כי זה מה שאת אוהבת. לקחת אותו ככה, תתמודדי.
וגם לגבי השיער, הוא גבר, זה הגוף שלו וגם אם זאת היתה אישה שאוהבת את שיער הגוף שלה, הייתי חושבת שזכותה.


אבל זה שהרתיעה נובעת מהעניין הגופני נטו, זה כן שיטחי בעיניי. או זה שאת מדברת רק על הנושא הזה.
אז או שאת טרול משועמם, או שאת שיטחית ואת כן צריכה לעבוד על זה וזה שלך, או, שהעניין הוא אחר לגמרי והעניין השטחי (זה לא שעניין שטחי אין לו בכלל משמעות, אבל זה לא האישיו) הוא עניין נלווה.

(ככה,
זה שאדם משמין ולא מתאמן זה לא כל כך שיטחי לדעתי,
אנחנו אוהבים לראות אנשים פעילים ובריאים ויש משהו שמשדר בהשמנה משהו שהוא לא הכי בריא ולא אכפת לי שזה לא פוליטקלי קורט להגיד את זה, זאת האמת.
במקרים יוצאי דופן, כשהשומן לא קשור לזה (חוסר פעילות ודאגה לעצמך ותפקוד מאוזן) בשום צורה, אני חושבת שגם למהות שלנו זה הרבה פחות מפריע.
אנחנו מבינים שזה לא העניין
וממילא, השטחי העמוק הזה שהפריע לנו מתמוגג בצורה מסויימת.
(במקרים של מחלה / מבנה / הריונות וכו'))

זה שאת מפנטזת על האקס שלך כשהוא נוגע בך (ובכלל)
זה לא מגניב. זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו ואני מניחה ומקווה שאת מבינה את זה, אבל בגלל שלא ציינת את זה או שלא ברור אם יש קשר בין זה לבין "קשה לי ברמות" מחובתי לומר לך את זה.

העבודה שלך היא לדעת לתקשר איתו ולפתור איתו את הפערים בינכם.
הוא לא מעדיף לא לדעת את האמת ושתפנטזי על אקסים שלך כשהוא נוגע בך.
אז החשיבה צריכה להיות יותר אלטרואיסטית ופחות אגואיסטית.
לא נעים לך? תעבדי קשה ותעשי את זה בצורה שתפגע בו כמה שפחות אם בכלל אבל תפתרו את הבעיות בינכם!

מוזר לי.
מוזר לי שאת מעדיפה לחשוב על האקס שלך כשהוא נוגע בך מפשוט ללכת ולומר לו. אפילו אפילו לומר לו "שומע? זה מפריע לי אפילו שאני אוהבת אותך, וממש אשמח שלא יהיה בנינו פער כזה".
האמת מניסיון אישי.,conet
תחפשי בגוגל אבא חטוב
ותקני לבעלך

אם הוא אהב את הרעיון ויתמיד את תראי אותו עם 12 קג פחות תוך 3 חודשים
ועל הדרך הוא יקנה דרך חיים
אני הגעתי לאיזור ה 108.6
אני עכשיו כבר 98 ויש עוד לאן לרדת..
בהצלחה
לא יודע אם זה אמיתי או לא...שםאנונימי
אבל מודה שהופתעתי מאד מהרבה תגובות כאן שאם היחסים בכללי הם טובים, אז הגופני לא אמור להשפיע עד כדי כך.

אני ואשתי נשואים כבר מעל 3 שנים ואין לנו קיום יחסי מין כמעט בכלל והיחסים בכללי הם ממש אחלה.

לא יודע אם הייתי נראה דון ז'ואן אם פתאום הם היו עובדים טוב, אבל מרגיש לי שכן היה שיפור ניכר לעומת המצב עכשיו.

אבל אולי אני תופס את זה לא נכון וזה באמת לא אמור להשפיע עד כדי כך...
אין לזה סוףהמאור הקטן

אם היית נראה כמו דון ז'ואן עם פררי ופנטהאוז של 50 מליון דולר בטוח היא הייתה נמשכת אליך עוד יותר. פשוט כי היה לה הרבה יותר תחרות עליך מצד נשים נוספות.

 

לצערנו הסיפור של תשוקה ונישואין הוא מאמץ אין סופי לחבר שמן ומים. יש דברים שיכולים לעזור, אבל בגדול מסגרת נישואין היא המסגרת שהכי מכבה תשוקה וחשק שיש ביחס לכל שאר האלטרנטיבות. לא סתם נכתבים על זה אלפי ספרים והנושא מפרנס מליוני יועצי זוגיות\מיניות...

אני דווקא חושבת שכן אפשר בעדינות לדבר איתו בצורה שמחפש.תאחרונה
שהקשר שלכם מאפשר.
אני הייתי אומרת לבעלי בבדיחותא או אולי מציעה פרקטית: בוא נעשה הליכה יחד,נהיה בריאים יותר ועל הדרך גם זמן איכות... אפשר לקנות יחד בגדים ותכווני אותו למה מחמיא לו וכן על זו הדרך.. ובמקביל גם תפרגני לו על מה שאת כן יכולה, על התנהגויות על מחוות.. שלא ירגיש שאת רק רוצה לשנות אותו..
במיוחד בדברים שהם ברי שינוי..
צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתראחרונה

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטהאחרונה

מעריך את המילים

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

צודקתנפשי תערוגאחרונה

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!