שלום, אני נשואה 7 שנים, יש לנו 2 ילדים מדהימים. לבעלי יש תקופות שהוא משמין ואז חוזר למצבו. אני לא יודעת אם הוא מודע לזה שזה רע אני חושבת שהוא פשוט מעלים עין. הוא כבר תקופה מאוד גדולה נמצא בתקופת השמנה, זה מתבטא בכרס ענקית. אני פשוט נגעלת מיזה. הוא גם ככה שעיר ולא מוריד שיערות כי זה נשי מידי. לא משתזף ולא מתאמן וזה מוסיף רתיעה למבנה הגוף שלו. אני מרגישה מתוסכלת ומתחילה לפנטז על האקס שלי כשהוא נוגע בי. קשה לי ברמות. אנחנו בטיול בחול ואתמול הוא הוריד חולצה להכנס לנחל, אני פשוט התביישתי. לא יכולתי להסתכל עליו. הוא לא מודע לעצמו, או שהוא חושב שאקבל אותו בכל מצב. היחסי אישות שלנו גם ככה על הפנים, קשה לי להמשך אליו. מה אומרים לו? אני אפגע בו ואני לא רוצה את זה. מצד שני אני מתייחסת אליו בקרירות ומתמרמרת בתוך עצמי בגלל זה. אני מודעת לזה שזה רק גוף והאופי חשוב, אבל לא מסכימה.
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
אי משיכהDana12
אם היית מדברת על בעלך כעל גוףחגהבגה
מובן מאוד.
אבל זה בעלך. זה לא ספה, זה חא בגד או מטךחת.
איך היי. מרגישה אם היית מגלה שהוא פתח פה שרשור על זה שהוא נגעל מאיך שאת נראית אחרי הלידות?
לא חושבת שפואום פתוח זה המקום להרחיב אבל יחסי אישות הם הרבה מעבר למשיכה. בעיקר אצל נשים
זה הערכה, דאגה, אהבה, עין טובה, פתיחות, פניות רגשית.
ואם בעלך לא נראה כמו גרגמל, אז אפשר לצלוח את הקושי הזה.
זו עבודה שלך מול עצמך וזהו...
אבל זה בעלך. זה לא ספה, זה חא בגד או מטךחת.
איך היי. מרגישה אם היית מגלה שהוא פתח פה שרשור על זה שהוא נגעל מאיך שאת נראית אחרי הלידות?
לא חושבת שפואום פתוח זה המקום להרחיב אבל יחסי אישות הם הרבה מעבר למשיכה. בעיקר אצל נשים
זה הערכה, דאגה, אהבה, עין טובה, פתיחות, פניות רגשית.
ואם בעלך לא נראה כמו גרגמל, אז אפשר לצלוח את הקושי הזה.
זו עבודה שלך מול עצמך וזהו...
מסכימה מאוד עם כל מילהאנונימיות
אהההממקופצת
מסכימה איתך שמשיכה, בטח אצל נשים, בטח לאחר כמה וכמה שנות נישואין - מושפעת בעיקר מהפן הרגשי ומהקשר הזוגי בכלל.
ולכן לא הייתי שולחת אותה "לעשות עבודה מול עצמה וזהו", אלא לעשות עבודה זוגית ביחד. לשפר את הקשר, את החיבור ביניהם, את האהבה.
לבדוק למה בכלל הגיעו למצב הזה..
ולכן לא הייתי שולחת אותה "לעשות עבודה מול עצמה וזהו", אלא לעשות עבודה זוגית ביחד. לשפר את הקשר, את החיבור ביניהם, את האהבה.
לבדוק למה בכלל הגיעו למצב הזה..
כל מילה. איך כולם פה היו מגיבים אם גבר היה פותחחצילוש
שרשור כזה, על אישתו שיש לה בטן והיא חצי שנה אחרי לידה ולדעתו היא פשוט מזניחה ולא אכפת לה ולכן היא מגעילה אותו..
הוא לא חצי שנה אחרי לידה...סופי123
לא שאני חושבת שזה הוגן להתייחס ככה לבן זוג, אבל מנשים מצפים להיות מטופחות בכל מקרה, אז צריך להחליט אם זה אותו דבר או שיש סטנדרטים שונים... זה עובד לשני הכיוונים אם כן.
זו לא עבודה שלה מול עצמהחיים של
אם היא לא נמשכת אליו כי מה שמושך בגבר זה לא המראה שלו, כנראה שהוא לא עושה מה שהוא צריך לעשות בשביל שהיא תמשך אליו..
אז היא לא צריכה לעשות כלום, הכל זה אשמתו?חגהבגה
אין כאן אשמים.חיים של
זו זוגיות.
לדעתי אישה לא נמשכת לגבר כי הוא יפה, אלא בגלל דברים אחרים.
לדעתי אישה לא נמשכת לגבר כי הוא יפה, אלא בגלל דברים אחרים.
דברי על זה איתו. בעדינות ורגישות. אני לא מסכים עםדי שרוט
"שזה רק גוף".
גוף צריך להיות מטופל כמו שצריך. זכותך להרגיש ככה.
דברי איתו על זה. לא ממקום של לתקוף. ממקום של לעזור.
גוף צריך להיות מטופל כמו שצריך. זכותך להרגיש ככה.
דברי איתו על זה. לא ממקום של לתקוף. ממקום של לעזור.
זה מאוד פוגעחגהבגה
גם אח זה מכובס במילים יםות ומוגדר כלעזור.
ממש ממש פוגע.
מה, הוא לא יודע שיש לו כרס?
בטוחה שיודע וזה קשה לו והתמודדות.
אף פעם לא שמעתי עצ מישהי שניסו 'לעזור' לו באופן הזה וזה התקבל בברכה, הבנה ועשיה חיובית.
ממש ממש פוגע.
מה, הוא לא יודע שיש לו כרס?
בטוחה שיודע וזה קשה לו והתמודדות.
אף פעם לא שמעתי עצ מישהי שניסו 'לעזור' לו באופן הזה וזה התקבל בברכה, הבנה ועשיה חיובית.
זה לא קל, אבל לדעתי גם לא פוגעדי שרוט
אם זה מגיע ממקום איכפתי.
לפעמים אדם צריך את התמריץ מגורם חיצוני לו כדי לעשות מעשה.
לפעמים אדם צריך את התמריץ מגורם חיצוני לו כדי לעשות מעשה.
אבל זה לא אכפתיחגהבגה
זה כי זה מגעיל אותה ולא מושך אותה והיא מפנטזת על האקס
למה לא איכפתי?די שרוט
מגעיל ולא מושך זה לא שם קוד ללא איכפתי.
היא רוצה להמשך אליו ולא להגעל ממנו. בעיני זה בסיסי.
היא רוצה להמשך אליו ולא להגעל ממנו. בעיני זה בסיסי.
נכוןחגהבגה
אבל לגשת אליו זה אחרי שהיא עשתה עבודה גדולה, מעמיקה והאמת גם אינסופית, עד בחף החיים.
תמיד יהיו יליםמיותר ומושכיח יותר.
אז הוא ירזה ויעשה לייזר לשיער ויהפוך לבודיבילדר.
ומה יהיה כשלגבר ברחוב יהיה גינס יותר יפה אי בושם יותר מושך?
או כשהשיעא יתחיל להאפיר? או כשיתחחלו קמטים?
אם היא עשתה על עצמה עבודה. הבינה שאין שום אפשרות של גברים במודל אחר רק מי שיש לה, נפתחה גגשית, פיתחה חיבור נפשי , השתיקה רעשים מבחוץ והיא פנויה לגמרי חייבור ועדיין נגעלת אז אולי הייתי חושבת וגם לא בטוח חהגיד משהו איכשהואבל מה יקרה אם ירזה ושוה ישמין? כל החיים המשיכה תהיה על בסיס מה הוא אוכל או לא?
תמיד יהיו יליםמיותר ומושכיח יותר.
אז הוא ירזה ויעשה לייזר לשיער ויהפוך לבודיבילדר.
ומה יהיה כשלגבר ברחוב יהיה גינס יותר יפה אי בושם יותר מושך?
או כשהשיעא יתחיל להאפיר? או כשיתחחלו קמטים?
אם היא עשתה על עצמה עבודה. הבינה שאין שום אפשרות של גברים במודל אחר רק מי שיש לה, נפתחה גגשית, פיתחה חיבור נפשי , השתיקה רעשים מבחוץ והיא פנויה לגמרי חייבור ועדיין נגעלת אז אולי הייתי חושבת וגם לא בטוח חהגיד משהו איכשהואבל מה יקרה אם ירזה ושוה ישמין? כל החיים המשיכה תהיה על בסיס מה הוא אוכל או לא?
גברים פחות נפגעיםברגוע
אני הייתי שמח אם אישתי הייתה אומרת לי בעדינות דברים שמפריעים לה בגוף שלי
גברים נפגעיםאורה שחורה
מאוד
לא כל כך מבינה את התגובות התוקפניות כלפיהבאה מאהבה
** עורכת, ההגב לא משוייך לתגובה ספציפית אחת, נלחץ לי בטעות
גם לי צרם הדיבור והאמירות הקשות, אבל מה שייכת ההשוואה ל״אם זה היה הפוך אז״?
למה זה רלוונטי?
אם היא מרגישה שהיא לא נמשכת אליו לא יעזור לתקוף אותה על איך שהיא מעיזה להתבטא, יש פה המון מצוקה ואני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע לרמה כזאת של סלידה.
ושוב, גם לי לא היה נעים לקרוא את זה, אבל לתקוף אותה בחזרה לא יגרום לה להמשך אליו שוב
גם לי צרם הדיבור והאמירות הקשות, אבל מה שייכת ההשוואה ל״אם זה היה הפוך אז״?
למה זה רלוונטי?
אם היא מרגישה שהיא לא נמשכת אליו לא יעזור לתקוף אותה על איך שהיא מעיזה להתבטא, יש פה המון מצוקה ואני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע לרמה כזאת של סלידה.
ושוב, גם לי לא היה נעים לקרוא את זה, אבל לתקוף אותה בחזרה לא יגרום לה להמשך אליו שוב
עונה לךאנונימיות
קודם כל הץקיפה זה כי השאלה הזו פוגעת לנו כנשים "בבטן הרכה". רובנו לא נראות כמו שנראינו כשהתחתנות
הרבה מאיתנו השמינו וגם אלו שלא התעטרו בסימני מתיחה, צלוליט, ועוד כל מיני תיאורים שלא אכתוב בפורום פתוח מעורב.
לא נעים לחשוב ששינוי גופני יגרום לבן זוג אוהב להיגעל ולהגיע לסלידה. אף אחת מאיתנו לא רוצה לחשוב שבעלה נגעל ממנה או מתחרט שהתחתן איתה רק כי היא לא נראית אותו דבר. אז זו הסיבה לנחרצות- זה נוגע בנו במקום עמוק ואישי.
לגבי המצוקה של הפותחת- התגובות שהגיבו לה אמיתיות, יש פה בעיה עמוקה יותר מהמראה של בעלה. היא נגעלת ממנו כי היא לא אוהבת אותו. אם היא היתה אוהבת אותו ומחוברת אליו נפשית ברמה עמוקה זה היה אולי מציק לה אבל לא דוחה אותה. ידוע שמראה חיצוני מושפע מרגש
אני כן חושבת שיש מקום לבקש ממנו להשתזף או להתאמן קצת ולהכין לו אוכל בריא אבל במקביל לא להתנות אהבה של בן זוג במראה בלבד ובמה הוא אוכל ולא אוכל אלא במקום עמוק יותר בנפש.
הרבה מאיתנו השמינו וגם אלו שלא התעטרו בסימני מתיחה, צלוליט, ועוד כל מיני תיאורים שלא אכתוב בפורום פתוח מעורב.
לא נעים לחשוב ששינוי גופני יגרום לבן זוג אוהב להיגעל ולהגיע לסלידה. אף אחת מאיתנו לא רוצה לחשוב שבעלה נגעל ממנה או מתחרט שהתחתן איתה רק כי היא לא נראית אותו דבר. אז זו הסיבה לנחרצות- זה נוגע בנו במקום עמוק ואישי.
לגבי המצוקה של הפותחת- התגובות שהגיבו לה אמיתיות, יש פה בעיה עמוקה יותר מהמראה של בעלה. היא נגעלת ממנו כי היא לא אוהבת אותו. אם היא היתה אוהבת אותו ומחוברת אליו נפשית ברמה עמוקה זה היה אולי מציק לה אבל לא דוחה אותה. ידוע שמראה חיצוני מושפע מרגש
אני כן חושבת שיש מקום לבקש ממנו להשתזף או להתאמן קצת ולהכין לו אוכל בריא אבל במקביל לא להתנות אהבה של בן זוג במראה בלבד ובמה הוא אוכל ולא אוכל אלא במקום עמוק יותר בנפש.
אני היית אומרתסיה
את האמת שהכרס מורידה לך, אבל זאת האמת!!
אז מה עדיף שהוא לא ידע מיזה? והוא לא מבין למה את מתחמתק ממנו?
אולי תגידו לו והוא יעשה דיאטה בשבילך - זה ידרבן אותו
אז מה עדיף שהוא לא ידע מיזה? והוא לא מבין למה את מתחמתק ממנו?
אולי תגידו לו והוא יעשה דיאטה בשבילך - זה ידרבן אותו
היה לך נעים אם בעלך היה טומר לך שכל השומניםחגהבגה
מהלידות מפריעים?
או כל הסימני מתיחה? או חצקונים?
או שיער מאפיר ודליל?
זה ממש לא מדרבן, זה פוגע ומעליב.
ואם המשיכה שלה תלויה בחיצוניות, זה יחזיק אולי מעט זמן וגם זה בספק.
אצל גברים המשיכה הרבה יותר חזקה,טבעית ויצרית. וזאת המתנה שלנו הנשחם, צריך להיות משהו מאוד חריג שגבר לא יצליח להימשל בכלל לאשתו.
אצלנו הנשים רוב המשיכה היא מחיבור ואהבה, לכן יש חעבוד קודם על הפן הזה לדעתי
חיצוניות זה חשוב, אבל צריך לחשוב אם לא יהיה וותר נזק מתועלת.
או כל הסימני מתיחה? או חצקונים?
או שיער מאפיר ודליל?
זה ממש לא מדרבן, זה פוגע ומעליב.
ואם המשיכה שלה תלויה בחיצוניות, זה יחזיק אולי מעט זמן וגם זה בספק.
אצל גברים המשיכה הרבה יותר חזקה,טבעית ויצרית. וזאת המתנה שלנו הנשחם, צריך להיות משהו מאוד חריג שגבר לא יצליח להימשל בכלל לאשתו.
אצלנו הנשים רוב המשיכה היא מחיבור ואהבה, לכן יש חעבוד קודם על הפן הזה לדעתי
חיצוניות זה חשוב, אבל צריך לחשוב אם לא יהיה וותר נזק מתועלת.
לי מאוד חשוב חיצונית של בעליסיה
וגם לו חשוב חצוניות שלי
לכן אנחנו אומרים אחד לשני- לפעמים זה באמת מעליב אבל תכלס זה שומר עלינו יפים וצעירים כי יודעים שלכל אחד מאיתנו חשוב שהצד השני יראה טוב
לכן אנחנו אומרים אחד לשני- לפעמים זה באמת מעליב אבל תכלס זה שומר עלינו יפים וצעירים כי יודעים שלכל אחד מאיתנו חשוב שהצד השני יראה טוב
זה לא אותו דברקפה הפוך
כי הדרך להביא ילדים לעולם - זה הדרך שאשה צריכה להכנס להריון
והגוף משתנה בהתאם.
כן עצמות זזות הצידה ולא חוזרות, יש איברים שכבר לא "יחזרו" לעצמם, יש צלקות, סימני מתיחה וכו וכו'
כל המערך בגוף משתנה.
אז כדי שיהיו ילדים משותפים האשה צריכה לשאת בעול הפיזי - גם בהריון, גם אחרי הלידה וגם.. לכל החיים. אז גבר שזה מפריע לו , צריך להבין שאם הוא רוצה ילדים זה המחיר. ואם לא טוב לא אז שיהיה בהריון בעצמו או שלא יתחתן ויביא ילדים.
לכן, לדעתי זה אפילו לא בר השוואה, וחוסר הבנה מה זה שותפות בזוגיות והקמת משפחה.
אמת שאני לא יודעת מה צריך להגיד לפותחת השרשור, כי באמת זה קשה להגיד לאדם שהגוף שלו מרתיע ואין לי עצות.
אבל כואב לי לראות את מה שכותבים על ההשוואה הכל כך לא נכונה בעיני, ופוגעת בנו כנשים.
(אולי אפשר להשוות לאשה שמשמינה מעצמה אבל לא בגלל הריונות ולידה!!!)
טוב לקחת את זה רחוק יקרהחגהבגה
אף אחד לא בא לפגוע פה בנשים אין שום קשר.
וההשוואה, מאוד מאוד אמיתית בעיניי.
כיו שהיא אומרץ שירזה, שישתזף, שיילך למכון ויעשה לייזר אפשר לומר גם לאשה, שתעשה דיאטת כאסח, בהריון תאכל לפי תפריט מוקפד ותלך לעשות ניתוח מתיחת בטן.
אפשר לומר הפוך, את יודעת עם מה הוא מתמודד בחיים שבגלל זה קשה לו להיראות טוב?
אולי יש לו הפרעות אכילה?
אולי יש לו סיכון בריאותי שהוא לא יכול לעסוק בספורט?
עצם החשיבה שהיא לא נמשכת אליו בגלל דברים שהם לגמרי רגילים ולא משהו חמור, בעייתית.
גם גבר שקשה לו עם אשתו איך שהיא נראית אחרי לידות, אם יגיד לך, סבבה אני מבין שזה ככה אצל כל אשה ובגלל התהליך אבל לא מצליח להימשך, מה נגיד לו אז?
ההבנה הזו מבטלת את התחושה?
לא. זה עבודה, עצמית, זוגית, נפשית. אמירה הזו לא מבטלת את התחושות כלפי האדם
וההשוואה, מאוד מאוד אמיתית בעיניי.
כיו שהיא אומרץ שירזה, שישתזף, שיילך למכון ויעשה לייזר אפשר לומר גם לאשה, שתעשה דיאטת כאסח, בהריון תאכל לפי תפריט מוקפד ותלך לעשות ניתוח מתיחת בטן.
אפשר לומר הפוך, את יודעת עם מה הוא מתמודד בחיים שבגלל זה קשה לו להיראות טוב?
אולי יש לו הפרעות אכילה?
אולי יש לו סיכון בריאותי שהוא לא יכול לעסוק בספורט?
עצם החשיבה שהיא לא נמשכת אליו בגלל דברים שהם לגמרי רגילים ולא משהו חמור, בעייתית.
גם גבר שקשה לו עם אשתו איך שהיא נראית אחרי לידות, אם יגיד לך, סבבה אני מבין שזה ככה אצל כל אשה ובגלל התהליך אבל לא מצליח להימשך, מה נגיד לו אז?
ההבנה הזו מבטלת את התחושה?
לא. זה עבודה, עצמית, זוגית, נפשית. אמירה הזו לא מבטלת את התחושות כלפי האדם
אני גם אחת שאשמח שיגיד ליסמיילי12
מאד תלוי בדרך בה זה נאמר. אם משהו מפריע לבעלי הוא אומר בעדינות. וזה מעולה בעיני.
ומהצד של האישה, אותי אישית מרתיע גבר עם כרס. מה לעשות.
אם בעלי ישמין? לא יודעת מה יהיה. דיי בוודאות יפריע לי. מעדיפה לא לפרט מעבר.
אבל לבעלי אין גנים להשמנה😅 הוא באותו משקל מהחתונה. אז לא נראלי שאני צריכה לדמיין מה יהיה אם.
ומהצד של האישה, אותי אישית מרתיע גבר עם כרס. מה לעשות.
אם בעלי ישמין? לא יודעת מה יהיה. דיי בוודאות יפריע לי. מעדיפה לא לפרט מעבר.
אבל לבעלי אין גנים להשמנה😅 הוא באותו משקל מהחתונה. אז לא נראלי שאני צריכה לדמיין מה יהיה אם.
טוב אולי החוויה שלי שונה באמתחגהבגה
לא משנה איך יסובבו את זה מכל כיוון שהוא אני אעלב מאוד מאוד
אצלי זה תלוי מי אומר ואיךסמיילי12
גם אני מסוגלת להיפגע מאד. לא באתי להקטין את התחושות שלך❤
ספציפית בעלי, אם יגיד את זה בדרך נעימה אני אקבל. ואשתדל.
מה גם שאחרי הרבה שנים אני פחות מביאה למשקל להגדיר אותי.
ברור שאשמח להיות יותר רזה.
זה לא יהפוך אותי לאדם אחר.
מי שאוהב אותי אוהב אותי כך או כך. ומי שמפריע לו בעין שיתמודד. לא בעיה שלי.🙂
ספציפית בעלי, אם יגיד את זה בדרך נעימה אני אקבל. ואשתדל.
מה גם שאחרי הרבה שנים אני פחות מביאה למשקל להגדיר אותי.
ברור שאשמח להיות יותר רזה.
זה לא יהפוך אותי לאדם אחר.
מי שאוהב אותי אוהב אותי כך או כך. ומי שמפריע לו בעין שיתמודד. לא בעיה שלי.🙂
לכל אחד יש נקודת רגישותסיה
אם בעלי יגיד לי שהשמנתי לא אעלב כי אני מאוד רזה,
זה כנראה כל אחד מה שרגיש אצלו
אבל באופן כללי אם בעלי אומר לי משהוא אולי ברגע הראשןן זה מעצבן אותי אבל אחכ אני חושבת זה משמר אותי
כמו למשל תלכי לטיפול פנים, תלכי לליזר, תתאפרי הרבה , תתלבשי חצאית קצרה ולא ארוכה זרוקה שנראת חצאית בית- לפעמים אני באה לצאת עם חצאית ארוכה כשאין לי כח אני עושה את זה אבל ברור שזה פחות לבוש, ואם אנחנו יוצאים אז למה לא להשקיע בשמלה או משהוא שנראה לבוש ולא המשך טיפול בבית- אז ברגע הראשוו קורץ לי להשאר עם החצאית הזרוקה אבל אחרי שמתלבשת יותר לבוש זה הרגשה יותר של השקעה יש יציאה עם הבעל
זה כנראה כל אחד מה שרגיש אצלו
אבל באופן כללי אם בעלי אומר לי משהוא אולי ברגע הראשןן זה מעצבן אותי אבל אחכ אני חושבת זה משמר אותי
כמו למשל תלכי לטיפול פנים, תלכי לליזר, תתאפרי הרבה , תתלבשי חצאית קצרה ולא ארוכה זרוקה שנראת חצאית בית- לפעמים אני באה לצאת עם חצאית ארוכה כשאין לי כח אני עושה את זה אבל ברור שזה פחות לבוש, ואם אנחנו יוצאים אז למה לא להשקיע בשמלה או משהוא שנראה לבוש ולא המשך טיפול בבית- אז ברגע הראשוו קורץ לי להשאר עם החצאית הזרוקה אבל אחרי שמתלבשת יותר לבוש זה הרגשה יותר של השקעה יש יציאה עם הבעל
סליחה יקירה אבל אין שום קשר בין לבוש לבין מראהחגהבגה
כשבעלך מבקש ממך להתלבש יפה, זה בגדים שיש לך את פשוט צריכה חהחליף. זה לא משהו שמפריע לו בך באופן מהותי, אלא משהו חיצוני שבקלות אפשר לשנות.
את לא תביני אם את רזה כפי שאת אומרת..התמודדות אקוכת שנים עם משקל זה משקע רציני, אולי משהו שצריך לטפל בו אפילו.
זה לא, טוב אני אוכל סלט במקום המבורגר וטאק אהפוך להיות רזה ודוגמנית.
זה מלחמה ולא רק עבורי עבור כל מי שמתמודד. מלחמה ארוכת טווח בעצם בלי תאריך תפוגה, על כל ביס שאת מכניסה או לא לפה.
אדם שמתאמץ ועושה ולא מצליח , לרדת קילו ויש חו עוד 15 או 20 או 30 זה ממש לא כמו להחליך שמלה כדי לצאת לדייט עם הבעל
את לא תביני אם את רזה כפי שאת אומרת..התמודדות אקוכת שנים עם משקל זה משקע רציני, אולי משהו שצריך לטפל בו אפילו.
זה לא, טוב אני אוכל סלט במקום המבורגר וטאק אהפוך להיות רזה ודוגמנית.
זה מלחמה ולא רק עבורי עבור כל מי שמתמודד. מלחמה ארוכת טווח בעצם בלי תאריך תפוגה, על כל ביס שאת מכניסה או לא לפה.
אדם שמתאמץ ועושה ולא מצליח , לרדת קילו ויש חו עוד 15 או 20 או 30 זה ממש לא כמו להחליך שמלה כדי לצאת לדייט עם הבעל
זה שהנושא רגיש לא בהכרח אומר שאיהמקורית
אפשר לדבר עליו
זה לא שמי שבמשקל גבוה לא מודע לכך.
כנראה תלוי בסף רגישות ואינדיבידואלי
ובמקרים מסוימים מדובר גם בבעיה בריאותית שצריך לדבר עליה
זה לא שמי שבמשקל גבוה לא מודע לכך.
כנראה תלוי בסף רגישות ואינדיבידואלי
ובמקרים מסוימים מדובר גם בבעיה בריאותית שצריך לדבר עליה
אפשר לדבר עליו.חגהבגה
השאלה מה המטרה.
האמת שאצל גבר אולי זה שונה.
אבל רוב הנשים, בגיל הלידות, זה תמיד יהיו אישיו, לא משהו חד פעמי.
(הלוואי שזה היה משהו רפואי שאפשר לסדר, במקרה שלי אני מדברת(
האמת שאצל גבר אולי זה שונה.
אבל רוב הנשים, בגיל הלידות, זה תמיד יהיו אישיו, לא משהו חד פעמי.
(הלוואי שזה היה משהו רפואי שאפשר לסדר, במקרה שלי אני מדברת(
מבינה אותך ❤️המקורית
❤️❤️חגהבגה
מסכימה איתךסמיילי12
אגב, זה באמת דורש סוג של טיפול.
אני גם בהתמודדות הזו מגיל מאד מאד צעיר.
וגם ירדתי בעבר 34 קילו.
בהיריונות ובלידות עליתי שוב.
זו מלחמה יומיומית.
לכן כתבתי, אשתדל.
לפחות אכיר ברצון שלו ואעשה את ההשתדלות שלי.
לא מחר אהפוך לרזה. אבל גם לא אזניח את עצמי בנושא הזה.
לבעלי לא מפריע העניין הספציפי הזה🤷♀️
יודעת שיש גברים שמאד מפריע להם, מחברות קרובות אלי.
ואם תרצי נדבר בפרטי🙂
אני גם בהתמודדות הזו מגיל מאד מאד צעיר.
וגם ירדתי בעבר 34 קילו.
בהיריונות ובלידות עליתי שוב.
זו מלחמה יומיומית.
לכן כתבתי, אשתדל.
לפחות אכיר ברצון שלו ואעשה את ההשתדלות שלי.
לא מחר אהפוך לרזה. אבל גם לא אזניח את עצמי בנושא הזה.
לבעלי לא מפריע העניין הספציפי הזה🤷♀️
יודעת שיש גברים שמאד מפריע להם, מחברות קרובות אלי.
ואם תרצי נדבר בפרטי🙂
אז אני אומנם רזהסיה
ובעלי היה שמן ירד אולי שלושים קילו
כן ואמרתי לו בצורה ברורה שזה מפריע לי, יורד לי החשק מיזה, כל אחת כנראה בנויה אחרת, לפעמים היתי מסתכלת בתמונות והיתנ מרגישה צביטה מי זה השמן הזה לידי,
אגיד לך תאמת? היו שנים שאמרתי לו שזה מפריע לי והוא לא עשה עם זה כלום, אחכ פשוט תפסתי אדישות וגם תפסתי מרחק ממנו כי ראיתי שהוא לא מבין שהשומן שלו מרחיק אותו ממני, אחרי ככה כנראה איזה שלוש שנים קלט שיש מרחק נפשי בינינו וזה לא שווה לו והוא עשה כושר רציני ודיאטה וזה באמת שיפר, בהתחלה היה קשה כי כבר היתי בריחוק ממנו אבל לאט לאט כן חזר הקירבה והיום הוא לא מעיז לחזור ולעלות את השל
ושלם שוב את המחיר. מה לעשות גם אני מקריבה דברים לבית אז הוא למד את זה על בשרו ששווה לו ההקרבה של הכושר הדיאטה למרות שזה קשה והוא ממש ממש לא מצטער על זה!! הוא לא מבין איך הוא היה פעם ככה
כן ואמרתי לו בצורה ברורה שזה מפריע לי, יורד לי החשק מיזה, כל אחת כנראה בנויה אחרת, לפעמים היתי מסתכלת בתמונות והיתנ מרגישה צביטה מי זה השמן הזה לידי,
אגיד לך תאמת? היו שנים שאמרתי לו שזה מפריע לי והוא לא עשה עם זה כלום, אחכ פשוט תפסתי אדישות וגם תפסתי מרחק ממנו כי ראיתי שהוא לא מבין שהשומן שלו מרחיק אותו ממני, אחרי ככה כנראה איזה שלוש שנים קלט שיש מרחק נפשי בינינו וזה לא שווה לו והוא עשה כושר רציני ודיאטה וזה באמת שיפר, בהתחלה היה קשה כי כבר היתי בריחוק ממנו אבל לאט לאט כן חזר הקירבה והיום הוא לא מעיז לחזור ולעלות את השל
ושלם שוב את המחיר. מה לעשות גם אני מקריבה דברים לבית אז הוא למד את זה על בשרו ששווה לו ההקרבה של הכושר הדיאטה למרות שזה קשה והוא ממש ממש לא מצטער על זה!! הוא לא מבין איך הוא היה פעם ככה
אשריכם, אין לי מה לומרחגהבגה
אני אדם חלש בקטע הזה
בעלי זרק לי פעם אחת חצי הערה על העניין
נפגעתי עד עמקי נשמתי, עד היום זוכרת את זה
אולי אני מתעללת בו, לא יודעת...
בעלי זרק לי פעם אחת חצי הערה על העניין
נפגעתי עד עמקי נשמתי, עד היום זוכרת את זה
אולי אני מתעללת בו, לא יודעת...
לדעתי לא כדאי לך לפתוח את זה איתוסיה
אבל לעשות מה שאפשר בשבילך לא בשבילו, בשבילך זה גם בשביל הזוגיות
אני לא יודעת מי את מה הנתונים וכ
אבל לא יודעת אם זה חכם שבעלך אמר לך ונעלבת אז מה יצא מיזה? זה סתם שיחת חרשים
השאלה אם התחתנם ככה אולנ קצת פחות.
או שנוספו שלושים קילו אחרי החתןנה
כי אם ככה ורצה זה קצת שונה
אני לא יודעת מי את מה הנתונים וכ
אבל לא יודעת אם זה חכם שבעלך אמר לך ונעלבת אז מה יצא מיזה? זה סתם שיחת חרשים
השאלה אם התחתנם ככה אולנ קצת פחות.
או שנוספו שלושים קילו אחרי החתןנה
כי אם ככה ורצה זה קצת שונה
אני התחתנתי כמעט 20 קילו פחות ממה שאני היוםפה לקצת
ועדיין אם בעלי יגיד משהו על המשקל שלי זה יעליב אותי מאוד והדבר האחרון שזה יגרום לי לעשות הוא דיאטה.
גם אני התחתנתי עם בעלי צעיר בכמה שנים ממה שהתחתנו עכשיו, וכמו שלקחתי בחשבון שהוא ישתנה ויתבגר ככה גם הוא אמור לקחת בחשבון.
אני לא חושבת שזה שהתחתנתי עם רזה אומר שעוד כמה שנים אצפה שישאר רזה כי ככה התחתנו.
גם אני התחתנתי עם בעלי צעיר בכמה שנים ממה שהתחתנו עכשיו, וכמו שלקחתי בחשבון שהוא ישתנה ויתבגר ככה גם הוא אמור לקחת בחשבון.
אני לא חושבת שזה שהתחתנתי עם רזה אומר שעוד כמה שנים אצפה שישאר רזה כי ככה התחתנו.
לא יודעת איך הגענו לזה אני ממש לא האישיו פהחגהבגה
אם הפותחת לא מסוגלת לגעת בו בגלל שיש לו קצת כרס ומפטונזת על האקס שלה,
משהו לא תקין בקשר בלי קשר לדברים החיצוניים שבהחלט משמעותיים.
ממש לא חלש וממש לא אשריהםמישהי עם שאלה
אל תרגישי רע עם זה, תשמחי שבעלך אוהב אותך וקרוב אלייך ולא שווה לו 3 שנים (!) של ריחוק נפשי בשביל שתרדי במשקל
לא רציתי להגיב לזה, הבנתי עם מי יש לי עסק...חגהבגה
בגלל שהיום תשעה באב לא אגיבסיה
אני לא רוצה לפגוע בחגה אז לא אמשיך
יש הבדל ענק בין להיזכר באקס לבין מה שמפריע
אני מאושרת ושמחה!!! שיש לנו כזה שיח פתןח שאנחנו מסוגלים להגיד מה מפריע ולא מקאנה במי שלא אומר אבל לא בטוח שסובל בשקט
וכן אני גאה בכך! שלמרות שהיתה תקופה קשה התרוממנו משם למקום טוב
מה שיתכן שיש זוגות שנראים אולי טוב כי לא מעיזים לפתןח ולהגיד את האמת אבל מתחת לפני השטח איו משיכה אין רצון להיות יחד העיקר אבל שלא מדברים על זה
יש הבדל ענק בין להיזכר באקס לבין מה שמפריע
אני מאושרת ושמחה!!! שיש לנו כזה שיח פתןח שאנחנו מסוגלים להגיד מה מפריע ולא מקאנה במי שלא אומר אבל לא בטוח שסובל בשקט
וכן אני גאה בכך! שלמרות שהיתה תקופה קשה התרוממנו משם למקום טוב
מה שיתכן שיש זוגות שנראים אולי טוב כי לא מעיזים לפתןח ולהגיד את האמת אבל מתחת לפני השטח איו משיכה אין רצון להיות יחד העיקר אבל שלא מדברים על זה
אוחצילוש
שאוהבים אחד את השניה ונמשכים בגלל קשר חזק ואהבה גדולה, שלא ממש משתנה ע"י 15 קילו למעלה או למטה.. מה שאצל נשים ממש אופייני בעקבות שינויים הורמונאליים, הריונות ולידות. החמלה צריכה להיות לשני הכיוונים. אולי הוא בדיכאון? סובל מאכילה רגשית? עובד בעבודה מלחיצה מאוד? וכו'.. ברור שכן צריך לתת פידבקים חיוביים, כמו להכניס רק אוכל בריא הביתה או להציע ללכת להליכות יחד. אבל לא להתרחק או להתעלם או מה שזה לא יהיה, גברים גם נפגעים, בכלל לא מתאים להתנהג ככה.
ריחוקסיה
זה לא אומר משהוא קיצוני
זה יכול להיות ריחוק שלי עם עצמי זה לא אומר הפגנה ולישון בחדרים נפרדים
זה החיין ממשיכים על פניו כביכול רגיל אבל יש יותר עצב יותר מרמור פחות בא לצאת, מוצאים תרוצים. פחות רוצים לשבת יחד
זה לא שחור לבן בטוחה שכל אחת יש לה תקופות כאלו לא דןקא מעליה במשקל אלא אולי מבעל רחפן או מזלזל או מליון דברים אחרים
זה יכול להיות ריחוק שלי עם עצמי זה לא אומר הפגנה ולישון בחדרים נפרדים
זה החיין ממשיכים על פניו כביכול רגיל אבל יש יותר עצב יותר מרמור פחות בא לצאת, מוצאים תרוצים. פחות רוצים לשבת יחד
זה לא שחור לבן בטוחה שכל אחת יש לה תקופות כאלו לא דןקא מעליה במשקל אלא אולי מבעל רחפן או מזלזל או מליון דברים אחרים
גם כשמאד מאד אוהביםנעמי28
זה לא אומר שהחיצוניות כבר לא משנה.
ברור שיש דברים שפחות משנים, ונמשכים כי אוהבים.
אבל אנחנו עדיין בני אדם, לאחת יפריע ריח לא נעים ותשלח את בעלה להתקלח או לצחצח שיניים ולאחרת מפריע שומן / שערות / פטריות / לבוש מוזנח.
זה ממש לגיטימי, עם כל אהבה הגדולה אנחנו חיים בגוף ולא נשמות.
נכון שזה באסה כי אחד זה בר תיקון בשניה ובאחר זה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהבן זוג מרגיש.
אי אפשר לדרוש וכל אחד צריך לעשות את העבודה שלו אבל גם להתעלם זה לא נכון.
כמובן שלפנטז על האקס זה כבר סימן למשהו אחר.
ברור שיש דברים שפחות משנים, ונמשכים כי אוהבים.
אבל אנחנו עדיין בני אדם, לאחת יפריע ריח לא נעים ותשלח את בעלה להתקלח או לצחצח שיניים ולאחרת מפריע שומן / שערות / פטריות / לבוש מוזנח.
זה ממש לגיטימי, עם כל אהבה הגדולה אנחנו חיים בגוף ולא נשמות.
נכון שזה באסה כי אחד זה בר תיקון בשניה ובאחר זה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהבן זוג מרגיש.
אי אפשר לדרוש וכל אחד צריך לעשות את העבודה שלו אבל גם להתעלם זה לא נכון.
כמובן שלפנטז על האקס זה כבר סימן למשהו אחר.
בדיוק כמו אישתי 😆די שרוט
אין אתן הנשים זה משהו.
לפני כמה שנים אמרתי לה משהו בשיא העדינות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה.
מאז לא פציתי פה. אבל זה בא עם מחיר. מחיר של ריחוק בדיוק כמו מה שסיה תיארה.
לפני כמה שנים אמרתי לה משהו בשיא העדינות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה.
מאז לא פציתי פה. אבל זה בא עם מחיר. מחיר של ריחוק בדיוק כמו מה שסיה תיארה.
נו ??סיה
אז מה עדיף אמת? או ריחוק?
דעתי ברורה
דעתי ברורה
אין מה לעשות. אנחנו חיים בחברה שלדי שרוט
מודולוזציה של גוף נשי וכשמעירים לאישה על הגוף שלה אז הן לוקחות את זה מאוד מאוד מאוד קשה למרות שהכוונות בציפיה זה בכלל לא להמעיט מערכן.
נכון.קופצת
אבל זה באמת שאלה מעניינת מה עדיף אם ככה..
לשתוק וזהו ( עם כל המחיר הנלווה)
או להעיר בעדינות (גם על כל המחיר הנלווה)
לשתוק וזהו ( עם כל המחיר הנלווה)
או להעיר בעדינות (גם על כל המחיר הנלווה)
שובסיה
השאלה מתי ואיך וכמה
אם זה חודשים שלוש אחרי לידה זה לא הזמן, אבל אחרי שנה כשלא מניקים כבר כשאין הריון למה לא לעשות כושר? לאכול בריא?מה להפריס בלי לראות בעינים? לא להזיז את הגוף? למה זה טוב
בעל ואישה אמור להיות איכפת להם גם מהצד הבריאותי והמראה והכל
אם זה חודשים שלוש אחרי לידה זה לא הזמן, אבל אחרי שנה כשלא מניקים כבר כשאין הריון למה לא לעשות כושר? לאכול בריא?מה להפריס בלי לראות בעינים? לא להזיז את הגוף? למה זה טוב
בעל ואישה אמור להיות איכפת להם גם מהצד הבריאותי והמראה והכל
למי שמתמודד עם אכילה רגשיתהמקורית
והתמכרות לאוכל מאוד קשה לשנות.
ולכן הרגישות הגדולה
בנוסף לקושי ולזה שלא מבינים את הקושי, זה נותן תחושה שהאדם הוא המשקל ולא הפנימיות שלו.
מבינה את מה שאת אומרת שיש גבול כלשהו שזה מפריע, אבל זה לא מפחית מכל הנל ויכול מאוד לפגוע
ולכן הרגישות הגדולה
בנוסף לקושי ולזה שלא מבינים את הקושי, זה נותן תחושה שהאדם הוא המשקל ולא הפנימיות שלו.
מבינה את מה שאת אומרת שיש גבול כלשהו שזה מפריע, אבל זה לא מפחית מכל הנל ויכול מאוד לפגוע
אבל זה צריך להיות מטופל כמו כל התמכרותסיה
ואם הבעל כל היום צופה בסרטים?
נכוןהמקורית
אבל זה משו שיש בו אלמנט נפשי שלא קל לגשת אליו, בנוסף לכל הסטיגמות שמגיעות עם משקל עודף וגם הרבה האשמה עצמית.
גם לא כל גבר עם התמכרות הולך לטיפול, מאותה סיבה.
אז קל לדבר מהצד. וגם, נשים שרוצות להמשיך להרות מתמודדות עם תחושה של - למה לי? גמככה עד שארד, אעלה שוב.. אז למה לעבוד קשה?.
ואופציות ניתוחיות כירורגיות הופכות לפחות רלוונטיות במקרים האלה גם אם הן רוצות
גם לא כל גבר עם התמכרות הולך לטיפול, מאותה סיבה.
אז קל לדבר מהצד. וגם, נשים שרוצות להמשיך להרות מתמודדות עם תחושה של - למה לי? גמככה עד שארד, אעלה שוב.. אז למה לעבוד קשה?.
ואופציות ניתוחיות כירורגיות הופכות לפחות רלוונטיות במקרים האלה גם אם הן רוצות
אבל זו תגובה ממש לא פיירית!!קופצת
כתבת שאת רזה מטבעך. וככזו - לא חושבת שיפה איך שמתבטאת.
את לא יכולה לדעת כמה קשה לרזות, לשמור על המשקל...
זה נסיון שלא התנסת בו.
והניסוח ממש מזלזל
את לא יכולה לדעת כמה קשה לרזות, לשמור על המשקל...
זה נסיון שלא התנסת בו.
והניסוח ממש מזלזל
או שאולי אנחנו חיים בחברהחצילוש
שעושים בה אידיאליזציה והשגבה למתירנות מינית והציפיות מנשים בשמים, ויעידו על כך שלטי החוצות, או הפרסומות ביוטיוב ובגוגל ובכל מקום. וגברים איכשהו הצליחו לשכנע נשים שלהיראות הכי הכי ולחשוף כמה שיותר זה בעצם משחרר אותן, אז נוצר כאן פרדוקס, ונשים מרגישות אותו. אני לא חושבת שמי שבעייתי כאן זה "הנשים הרגישות" אלא החברה שטופת נזקי המדיה שאובססיבית לתקן את מראה האישה. אשתך בריאה בנפשה. מי שמגיעה לגיל 35 ועושה את כל הטיפולים האפשריים, שפתיים, שתלים, בוטוקס וכו', כי היא קולטת את השדר המאוד ברור מהחברה, שמצד אחד את אישה משוחררת ותעשי מה בא לך, ומצד שני, אם את נראית מעל 30 את לא שווה כבר, זה ברור שהיא תלך לשם. זו תגובה נורמאלית של נשים לתרבות מזעזעת. עכשיו ברור שצריך להיות איזון ויש איך להעביר דברים, ואני לא אומרת שלא צריך לנסות ולהתאמץ, אבל זה ממש לא חזות הכל ואמור לגרום לריחוק בזוגיות תקינה.. אנחנו לא רק גוף! ובתור אחת שעושה ספורט רציני באופן קבוע ורצה וכו', אצל 99% מהנשים, לא משנה כמה מאמצים יעשו (כל עוד הם לא פלסטיים וקוסמטיים) המבנה הנשי משתנה לאחר לידות וכו'. וצריך שגברים שחיים בעולם המדיה המדומיין (וגם נשים אגב) יפנימו את זה.
נכון מאודהמקורית
יש שמנופוביה שנובעת מהתרבות בחוץ שמשפיעה על הרבה דברים
גם רופאים היום שרואים אנשים שמנים מסתכלים קודם כל על המשקל ולא בוחנים ברצינות תלונות של א/נשים עודף משקל.
אבל אני לא חושבת שזה רק התרבות בחוץ.
יש מקום לאנשים בכל הגדלים, אבל יש גם גבול שאם עוברים אותו אי אפשר לבוא בטענות לצד השני שקשה לו עם זה..
זה נושא רגיש, אני יודעת, אבל צריך לתת גם לזה מקום בשיח.
גם רופאים היום שרואים אנשים שמנים מסתכלים קודם כל על המשקל ולא בוחנים ברצינות תלונות של א/נשים עודף משקל.
אבל אני לא חושבת שזה רק התרבות בחוץ.
יש מקום לאנשים בכל הגדלים, אבל יש גם גבול שאם עוברים אותו אי אפשר לבוא בטענות לצד השני שקשה לו עם זה..
זה נושא רגיש, אני יודעת, אבל צריך לתת גם לזה מקום בשיח.
אני עברתי כמה לידותסיה
אני לא נחחתי מהירח
לא אומרת שצריך להרוג את עצמך לדיטאה אבל אני חושבת שיש גברים שיעדיפן את האישה נגיד יותר רזה, שתשקיע בכושר וכ מאשר ריצפה שטופה כל יום
אני אומרת צריך לזרום עם מה שמתאים לבן זוג! אם לא מעניו אותו מראה סבבה לחלוטין אם נגיד מענין אותו מראה פחות מטריד אותו כל יום לסדר את הבית אז צריך לראות איך לזרום עם זה
יש מלא נשים או גברים שהם מחליטןת מה חשוב לצד השני ולא מקשיבות / מקשיבים מה הצד השני צריך ורוצה!
אם אישה או גבר היו אומרות הבעל / האישה אומרים כל הזמן שהם אוהבים אותנו כמו שאנחנו עם השומן היתי אומרץ מצוין תמשיכו.
אבל הנושא פה עלה . בגלל שזה כן מפריע לצד השני!!! והוא מנסה להגיד אבל נתקל בקיר!
אז הקיר הזה לא נכון לדעתי כי זה יחזור בבומרנג
אם לא מפריע לצד השני בכלל איו נןשא
בעל/ אישה צריכים לדעת כמה זה קריטי לצד השני כי סתם לסתום פיות זה לא תכלית הרי
ולצעוק כל היון ששומן זה יפה והכל טוב, יתכן שחלק זה מתאים להם אז מראש יחפשו שידוך שזורם עם זה
לא אומרת שצריך להרוג את עצמך לדיטאה אבל אני חושבת שיש גברים שיעדיפן את האישה נגיד יותר רזה, שתשקיע בכושר וכ מאשר ריצפה שטופה כל יום
אני אומרת צריך לזרום עם מה שמתאים לבן זוג! אם לא מעניו אותו מראה סבבה לחלוטין אם נגיד מענין אותו מראה פחות מטריד אותו כל יום לסדר את הבית אז צריך לראות איך לזרום עם זה
יש מלא נשים או גברים שהם מחליטןת מה חשוב לצד השני ולא מקשיבות / מקשיבים מה הצד השני צריך ורוצה!
אם אישה או גבר היו אומרות הבעל / האישה אומרים כל הזמן שהם אוהבים אותנו כמו שאנחנו עם השומן היתי אומרץ מצוין תמשיכו.
אבל הנושא פה עלה . בגלל שזה כן מפריע לצד השני!!! והוא מנסה להגיד אבל נתקל בקיר!
אז הקיר הזה לא נכון לדעתי כי זה יחזור בבומרנג
אם לא מפריע לצד השני בכלל איו נןשא
בעל/ אישה צריכים לדעת כמה זה קריטי לצד השני כי סתם לסתום פיות זה לא תכלית הרי
ולצעוק כל היון ששומן זה יפה והכל טוב, יתכן שחלק זה מתאים להם אז מראש יחפשו שידוך שזורם עם זה
אף אחד לא צועק ששומן זה יפהחצילוש
ונראה לי שכל מי שמתמודד עם זה ומסתכל במראה לא מבסוט על זה. אבל כן, זה לא חזות הכל, ממש ממש לא. וגם בריאותית זה פחות כדאי להיות בעודף משקל מעל רמה מסויימת, אבל ברמה שלבחור שידוך לפי זה? כולנו בני אדם, לא רשימת מכולת! בעלי גם התחתן עם בחורה במידה 36 שעברה הריון קשה עם סכרת וילדה תינוק במשקל 4 ק"ג, סבלה מדיכאון אחרי לידה וכו', נראה לך שזה היה בטאקט עם בעלי היה מעיר לי אז על זה שאני לא נראית כמו שנראיתי כשהכרנו? ממש לא. עשיתי דבר מטורף, הבאתי חיים לעולם, בעלי אוהב אותי וברור לו מעל לכל ספק שהחלמת הגוף והנפש היא מעל הכל. ואגב, בשלב מסויים התחלתי בעצמי, כי לי זה הפריע וכי הספורט עזר לי מאוד גם בהתמודדות עם הדיכאון. אנחנו בני אדם, מתחתנים עם אדם שאוהבים, ולוקחים בחשבון משברים ושינויים שיעבור ונעבור יחד.. זה לא קניית מוצר חשמלי עם אחריות ל10 שנים או לכל החיים..
נכון את צודקתהמקורית
אבל בתכלס, כן בוחרים ככה שידוך.
מתחילים מחיצוניות.
זה שיש עליה במשקל אחרי לידות - זה ברור לנו.
למי שנמצא בשלב השידוכים לא תמיד.
מתחילים מחיצוניות.
זה שיש עליה במשקל אחרי לידות - זה ברור לנו.
למי שנמצא בשלב השידוכים לא תמיד.
אין בעיה לבחור ככה שידוךחצילוש
רק להפנים שלגוף האנושי יש בלאי מסויים ואין תעודת ביטוח על כלום. ואם יש קושי בפוריות? נשים רבות בטיפולי פוריות מתנפחות מאוד ולא מצליחות לרדת במשקל. אז מה לעשות? לקבל את זה!!
את כותבת נכון מאוד.קופצת
אני חושבת שמה שמנסות פה בנות להגיד זה - שנכון שבן/בת הזוג צריכים לקבל שיש שינויים וכ'ו - כמו שכתבת נפלא ממש.
אבל מנגד גם צריך להבין שמראה חיצוני (אפילו שהגורם לו מוצדק מאוד) - יכול ליצור רתיעה מסויימת, גם במצב של קשר רגשי טוב.
אז פשוט, כמו תמיד, למצוא את האיזון בין השתיים...
אבל מנגד גם צריך להבין שמראה חיצוני (אפילו שהגורם לו מוצדק מאוד) - יכול ליצור רתיעה מסויימת, גם במצב של קשר רגשי טוב.
אז פשוט, כמו תמיד, למצוא את האיזון בין השתיים...
לגמריי.. זו בדיוק הכוונהחצילוש
בדיוקהמקורית
אני לא חושבת שכולם בוחרים שידוך לפי החיצוניותיעל מהדרום
לק"י
כמדד ראשוני, ורק אז מסתכלים על הפנימיות.
כמדד ראשוני, ורק אז מסתכלים על הפנימיות.
בעולם של תמונות בעולם השידוכיםהמקורית
אני לא רק חושבת, אני בטוחה.
יש אנשים שמראש לא מפריע להם אישה מלאה והם בוחרים בזה. אבל מי שזה מפריע לו לרוב לא 'יתפשר' גם אם הוא מפסיד אישה נדירה.
זה חסרון, אבל גם מציאות
יש אנשים שמראש לא מפריע להם אישה מלאה והם בוחרים בזה. אבל מי שזה מפריע לו לרוב לא 'יתפשר' גם אם הוא מפסיד אישה נדירה.
זה חסרון, אבל גם מציאות
אז ב"ה שהתחתנתי לפני שתמונות הפכו למדדיעל מהדרום
לק"י
תמונות לא תמיד משקפות מציאות.
ולא אמרתי שלא צריך להתחבר לחיצוניות, אבל מפה ועד שזה יהיה הדבר הראשי שקובע זה עצוב.
ועדיין אני מאמינה שלא לכולם התמונה קובעת ברמה הזאת.
תמונות לא תמיד משקפות מציאות.
ולא אמרתי שלא צריך להתחבר לחיצוניות, אבל מפה ועד שזה יהיה הדבר הראשי שקובע זה עצוב.
ועדיין אני מאמינה שלא לכולם התמונה קובעת ברמה הזאת.
אני מכירה הרבההמקורית
שכן
גם נשים וגם גברים
ולא רק מי שמשתמש בתמונות. יש הרבה ששואלים בבירורים על מראה חיצוני. ויצא לי להתקל בלא מעט נשים וגברים שברגע שמשקל עולה מורידים הצעה.
גם נשים וגם גברים
ולא רק מי שמשתמש בתמונות. יש הרבה ששואלים בבירורים על מראה חיצוני. ויצא לי להתקל בלא מעט נשים וגברים שברגע שמשקל עולה מורידים הצעה.
מה אני אגיד לך?יעל מהדרום
לק"י
בעיני זה עצוב שזה עד כדי כך חזק אצלם.
לא אומרת שלהפגש בכל מצב, אבל לתת הזדמנות במקרים שזה לא "לא" מוחלט.
בעיני זה עצוב שזה עד כדי כך חזק אצלם.
לא אומרת שלהפגש בכל מצב, אבל לתת הזדמנות במקרים שזה לא "לא" מוחלט.
מסכימה מצד אחדהמקורית
ומצד שני, אם זה יותר רתיעה.. מה אפשר לעשות כבר?
תארי לך שפגישה כזו שנותנים בה צ'אנס זורמת בשיחה והכל ואז הבחור מחליט שלא. בגלל המראה
זה גם יכול לפגוע אם הכל כביכול 'בסדר' ויכול לגרום למשקעים אצל הבחורה
תארי לך שפגישה כזו שנותנים בה צ'אנס זורמת בשיחה והכל ואז הבחור מחליט שלא. בגלל המראה
זה גם יכול לפגוע אם הכל כביכול 'בסדר' ויכול לגרום למשקעים אצל הבחורה
אבל זה יכול לקרות גם מסיבות אחרותיעל מהדרום
לק"י
שיש דייט זורם ומחליטים שלא בסוף.
אז אם מישהו בטוח שהוא לא מסוגל להתחתן עם מישהי עם מראה מסויים, אז אולי באמת אין טעם להפגש.
אבל אם זה לא כזה מוחלט וסגור, אז בעיני שווה לנסות.
שיש דייט זורם ומחליטים שלא בסוף.
אז אם מישהו בטוח שהוא לא מסוגל להתחתן עם מישהי עם מראה מסויים, אז אולי באמת אין טעם להפגש.
אבל אם זה לא כזה מוחלט וסגור, אז בעיני שווה לנסות.
מי שזה לא מוחלט אצלוהמקורית
לא יסרב מראש לדעתי
הנה אז את לקחת בסוף את עצמך בידיםסיה
אז את לא הדוגמא הטובה
אני לא אומרת לעמוד עם סטופר אבל יש תקופת המתנה של זמו הגיונית יחסית למה שאדם עובר.
כל אחת/ אחד יודע מה עובר
וגם לבעלך אולי זה לא הפריע אז זה לא דוגמא טובה
מדברים על מצב שזה מפריע לצד השני לא שהצד השני מקבל ואוהב למרות זאת
אלא על צד שני שלא מעיז להגיד
לא צריך לשכנע אותי מה זה לידות שעברתי כמה ברוך השם וגם מעלה מעל עשרים קילו על פעם- אז זה לשכנע את המשוכנעת. וגם בעלי איו לן בעיה עם זה. אן אין בעיה לבעל אז איו נושא.
אבל אם יש בעיה לבעל ואת מנסה לשכנע אותי כשאישה מה עשית מה ילדת מה זכויותך אז אני לא צריכה שיכנוע.
הבעל צריך שיכנוע וגם צריך להשתכנע ולא להתרחק
אני לא אומרת לעמוד עם סטופר אבל יש תקופת המתנה של זמו הגיונית יחסית למה שאדם עובר.
כל אחת/ אחד יודע מה עובר
וגם לבעלך אולי זה לא הפריע אז זה לא דוגמא טובה
מדברים על מצב שזה מפריע לצד השני לא שהצד השני מקבל ואוהב למרות זאת
אלא על צד שני שלא מעיז להגיד
לא צריך לשכנע אותי מה זה לידות שעברתי כמה ברוך השם וגם מעלה מעל עשרים קילו על פעם- אז זה לשכנע את המשוכנעת. וגם בעלי איו לן בעיה עם זה. אן אין בעיה לבעל אז איו נושא.
אבל אם יש בעיה לבעל ואת מנסה לשכנע אותי כשאישה מה עשית מה ילדת מה זכויותך אז אני לא צריכה שיכנוע.
הבעל צריך שיכנוע וגם צריך להשתכנע ולא להתרחק
זה לא ש"לקחתי את עצמי בידיים"חצילוש
עשיתי מה שהיטיב איתי ועשה לי טוב, גם לא הייתי באיזה עודף משקל קיצוני, רק יותר ממה שהייתי לפני כן. מה שעשיתי עשיתי בשביל עצמי נקודה. ולבעלי זה לא הפריע כי הנשמה שלי יפה בעיניו אז זה מקרין, ו15 קילו יותר או פחות לא אמורים לשנות את מציאת החן שהייתה לפני כן. בעיניו אני יפה ככה וככה
נו לבעלך לא הפריע?? אז את לא תביני בחייםסיה
נשים לא צריכות לשכנע נשים בענין שומן
וגם לא גברים צריכים לשכנע גברים
אולנ אישה שסובלת מעודף משקל צריכה לשכנע את בעלה שיאהב אותה כמו שהיא
לשכנע אישה לאישה זה סתם שיחת חרשים
וגם לא גברים צריכים לשכנע גברים
אולנ אישה שסובלת מעודף משקל צריכה לשכנע את בעלה שיאהב אותה כמו שהיא
לשכנע אישה לאישה זה סתם שיחת חרשים
לא הפריע כי מי שאוהב את אישתוחצילוש
יימשך אליה גם +10 קילו ומידה יותר. זו אותה אישה שעבר איתה חוויות, עליות, מורדות, הקים איתה משפחה, הביא איתה ילדים. אני ממש לא אומרת להזניח ושלא אמור להפריע בכלל, אבל צריך איזון, והיחס והצפייה מנשים להיראות מיליון דולר ולצאת מהבית חולים אחרי לידה עם איפור, שמלה ועקבים ולנופף כמו קייט מידלטון כאילו לא קרה כלום, קיימת. ובציבור החילוני אוהו כמה היא קיימת. יש לי בת דודה, לא דתייה, ילדה ילד ראשון לפני כמה חודשים וכבר רוצה להפסיק להניק כדי "לחזור לעצמה" כי כל החברות שלה ככה "חוזרות לעצמן" וחצי שנה אחרי לידה העמוד באינסטגרם צריך לחזור ולייצר תמונות פוטוגניות בבגדי ים קטנטנים. ובעיני זה מזעזע שזו סיבה להפסיק להניק ולתת לילד את הדבר הכי טוב בשבילו שהכי מחסן ובונה את הגוף שלו בשלב זה. השתגענו!
לא חושבת שמדברים פה על עשר קילוסיה
15 קילו - לרוב זה עלייה סבירההמקורית
שלא משנה הרבה
אני לא מדברת על עלייה כזו
אלא על 30 קילו נגיד, שזה כבר המון וגם אם המשקל ההתחלתי נמוך או סביר לפני העלייה, זה מורגש. קרה לי אז אני יודעת על מה אני מדברת. אנחנו חומריים אין מה לעשות.. אי אפשר לבוא בטענות למי שזה מפריע לו. גם אם האישה היא לא רק המשקל.
זה קושי ששייך ל2 הצדדים. וקושי של אחד לא מבטל את הקושי של השני
אני לא מדברת על עלייה כזו
אלא על 30 קילו נגיד, שזה כבר המון וגם אם המשקל ההתחלתי נמוך או סביר לפני העלייה, זה מורגש. קרה לי אז אני יודעת על מה אני מדברת. אנחנו חומריים אין מה לעשות.. אי אפשר לבוא בטענות למי שזה מפריע לו. גם אם האישה היא לא רק המשקל.
זה קושי ששייך ל2 הצדדים. וקושי של אחד לא מבטל את הקושי של השני
ברור, רק צריך להבין על מה דברים יושביםחצילוש
ולא לעשות הפגנות. להראות אהבה אמיתית בלי גבול ולמצוא דרכים חיוביות לדרבן. כמים הפנים לפנים..
חלילה הפגנותהמקורית
מסכימה שלא שייך ריחוק וכו
אבל גם להיות בטוחה שהכל בסדר אם הצד שני לא אמר כלום - פחות..
אם אין מחמאות על הנראות ויש גם הערות, אז צריך להבין שזה מפריע
אבל גם להיות בטוחה שהכל בסדר אם הצד שני לא אמר כלום - פחות..
אם אין מחמאות על הנראות ויש גם הערות, אז צריך להבין שזה מפריע
אני מאמינה שכל מסר ניתן להעבירחצילוש
ממקום של העצמה ובצורה חיובית. ולהבין שזה לא תהליך של יום אחד, זה תהליך מנטלי הרבה לפני שהוא יישומי. אף אחד לא רוצה שבן הזוג שלו יתמכר לזריקות הרזייה כשבכלל הוא לא צריך כאלה, או לכדורים מסוכנים, רק כי נראה לו שמבחינת בן הזוג זה לא סובל שום דיחוי.. ולא סתם אני נותנת דוגמא קיצונית, כי זה קיים מאוד כיום. אני טרום סכרתית, את יודעת כמה ביקשו ממני להשיג להם מרשם לזריקה בשם אוזמפיק שיקנו ממני? כמובן שלא ניסיתי כי זה ממש הונאה, ויכול להיות מאוד מסוכן ללא ליווי רפואי והתאמת מינון. ואנשים לא מבינים שזה לא זריקה וזהו, וגם לא היו נותנים לי כי אני מאוזנת בתזונה ועם bmi תקין.. אבל הלחץ הזה להיראות הכי טוב פשוט משגע אנשים .
אני מסכימההמקורית
ועדיין, יש כאלה שמאוד רגישים לעניין וגם אם יעבירו להם מסר בצורה עדינה יפגעו מאוד מאוד.
מה במקרה כזה?
מה במקרה כזה?
נראה לי שזה לא מקרה רווחחצילוש
ומקרה כזה ככל הנראה יושב על משקעים רבי שנים בנושא או על ביטחון עצמי נמוך מאוד.. אבל אני מאמינה שבאמת כמים הפנים לפנים גם כשבאמת מורכב, אם צריך ייעוץ מקצועי אז הולכים, ואהבה ואמון עושים את רוב העבודה, ברור שלא תמיד זה קל, ושום דבר לא גורף..
זה ממש ממש אינדבדואלי.קופצת
עם כל אהבת הנפש שיש ביננו, אם הייתי משמינה או משתנה גופנית - זה היה יוצר קושי לבעלי.
אולי לא מוריד מאהבה, אבל בהחלט היה אתגר..
אז זה באמת תלוי בנא והאופי שלו.
ואי אפשר לבוא בטענות למי שכן מציק לו...
אולי לא מוריד מאהבה, אבל בהחלט היה אתגר..
אז זה באמת תלוי בנא והאופי שלו.
ואי אפשר לבוא בטענות למי שכן מציק לו...
הכל בפרופורציהחצילוש
יש מציק והיה מעדיף ורוצה אחרת, לבין קושי מטורף, ריחוק, דחייה ושאר הדברים שמתוארים פה בשרשור.
בתור רזה- אני ממש לא מסכימה איתךטרכיאדה
לרדת במשקל זה מאד מאד קשה ולא בטוחה שזאת דרישה לגיטימית מבן הזוג. אפשר לדרוש הרבה דברים שנוגעים לטיפוח, אבל ירידה במשקל היא לא אחת מהם.
בעלי מאד השמין מהחתונה, מודה שזה לא מאד מפריע לי, אבל גם אם זה היה מפריע, בחיים!!! לא הייתי מבקשת ממנו לרדת במשקל בשבילי. אולי הייתי מעודדת אכילה בריאה וכושר בשביל הבריאות שלו, אבל א. לא בשבילי, ב. לא משגעת אותו בכלל רק עוזרת לו לאכול בריא.
אי אפשר לדרוש מבן אדם לרדת במשקל- זה דורש מאמץ כל כך גדול שזה חייב לבוא ממנו!
אני מנתק את ההקשר של ה"גלמור"די שרוט
בעולם שלנו שבזה את צודקת.
אני הולך לכיוון של בריאות ואסתטיקה וביולוגיה.
כל הזמן אנחנו אומרים חזור ושוב ש"יש הבדלים בין גברים לנשים" במבנה גוף שלהם בהקשר של גיוס לצבא. תחרויות ספורט. הפרדה אינטימית בתאי השירותים.
הרי אומרים השמרנים שבינינו שאסור לבנות להתגייס לסיירת מטכל כי מבנה הגוף שלהן חלש יותר מהגבר.
"נשים" טראנסיות שמתמודדות מול נשים בילוגיות בספורט תחרותי והטראנסיות כצפוי קוטפות את המקומות הראשונים פעם אחר פעם אז השמרנים טוענים לעיוות ההבדלים המובנים בין גבר לאישה.
סיפורים על טישטוש מגדרי בצבא של חדרים מעורבים בצבא מזעזעים את כולם.
לכן אני אומר, כן, יש הבדלים בין גברים לנשים גם בנושא הזה.
אישה לא אמורה מבחינה ביולוגית לשקול כמו בעלה. אישתי שקלה כמוני. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו. אישתי יותר נמוכה ממני ושקלה כמוני. זה לא מצב תקין. זה מצב לא בריא. לא אסתטי במנותק מההקשר של תרבות הגלמור.
וזה היה אחרי שהיא לא הייתה בהיריון 5 שנים (הקטן שלנו בן 6).
אז אני לא מסכים עם הנטיה הזאת להסתתר מאחורי "תרבות האידיאליזציה לגוף האישה" כדי לכאורה "להתיר" אידיאליזציה נגדית של עודף שומן.
אני הולך לכיוון של בריאות ואסתטיקה וביולוגיה.
כל הזמן אנחנו אומרים חזור ושוב ש"יש הבדלים בין גברים לנשים" במבנה גוף שלהם בהקשר של גיוס לצבא. תחרויות ספורט. הפרדה אינטימית בתאי השירותים.
הרי אומרים השמרנים שבינינו שאסור לבנות להתגייס לסיירת מטכל כי מבנה הגוף שלהן חלש יותר מהגבר.
"נשים" טראנסיות שמתמודדות מול נשים בילוגיות בספורט תחרותי והטראנסיות כצפוי קוטפות את המקומות הראשונים פעם אחר פעם אז השמרנים טוענים לעיוות ההבדלים המובנים בין גבר לאישה.
סיפורים על טישטוש מגדרי בצבא של חדרים מעורבים בצבא מזעזעים את כולם.
לכן אני אומר, כן, יש הבדלים בין גברים לנשים גם בנושא הזה.
אישה לא אמורה מבחינה ביולוגית לשקול כמו בעלה. אישתי שקלה כמוני. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו. אישתי יותר נמוכה ממני ושקלה כמוני. זה לא מצב תקין. זה מצב לא בריא. לא אסתטי במנותק מההקשר של תרבות הגלמור.
וזה היה אחרי שהיא לא הייתה בהיריון 5 שנים (הקטן שלנו בן 6).
אז אני לא מסכים עם הנטיה הזאת להסתתר מאחורי "תרבות האידיאליזציה לגוף האישה" כדי לכאורה "להתיר" אידיאליזציה נגדית של עודף שומן.
ומה בסוף? היא רזתה?המקורית
היא השילה 15 קילו. בגלל הריחוק.די שרוט
היא קלטה בלי אף מילה ממני חוץ מהפעם ההיא הרחוקה שאני נרתעתי ממנה. היה לנו ריחוק כמה שנים טובות.
הבנתיהמקורית
לרוב לא רק המשקל משתנה אלא עוד דברים, כי מי שמתמודד עם משקל ומפצח את הקושי מרוויח עוד כלים.
אני טועה?
אני טועה?
לא בטוח שהבנתי.די שרוט
את מדברת שמעבר למשקל יש שינויים אחרים של סימני מתיחה וכאלה?
אני לא מדבר על זה. זה דבר שאין שליטה עליו כמו התקרחות אצל גברים.
אני לא מדבר על זה. זה דבר שאין שליטה עליו כמו התקרחות אצל גברים.
לא. דיברתי על שינוייםהמקורית
אחרים נפשיים לטובה שהשפיעו על הקשר שלכם
לא מתירה שום דברחצילוש
רק מסבירה, נשים שמתגוננות מפני הלחץ הזה, וכן, במקרה של אישתך זה גרם לה להזניח את עצמה בריאותית, אבל זה הרבה פעמים נובע ממקום שבאמת מעדיפים להתכחש מאשר להיסחף לתוך העולם התבניתי והחיצוני הזה, ולפתח אובססיות.. זו תגובה לא מאוזנת לחוסר איזון הקיים בחברה שלנו. אבל בעיני עדיף ככה מאשר לעשות את הדברים ממקום אובססיבי ולא בריא נפשית..
אגב, במאמר מוסגר אני אגידדי שרוט
שאין דבר יותר גרוע מגבר או אישה שצריכים לרדת במשקל והם עושים את זה כדי לרצות את הצד השני.
אני מעדיף שאישתי תשקול גם 200 קילו ובלבד שלא תעשה בשביל לרצות אותי.
הציפיה שלי היא שהיא תעשה את זה *קודם כל* בשביל עצמה והבריאות שלה והניראות שלה.
אני מעדיף שאישתי תשקול גם 200 קילו ובלבד שלא תעשה בשביל לרצות אותי.
הציפיה שלי היא שהיא תעשה את זה *קודם כל* בשביל עצמה והבריאות שלה והניראות שלה.
מסכימה ממשחצילוש
תרתי דסתרי, לא?המקורית
אם היה ריחוק, אחך היא עשתה את זה בשביל עצמה?
ואם לא מפריע לך 200 קילו אז למה הפריע לך 89?
ואם לא מפריע לך 200 קילו אז למה הפריע לך 89?
לא. אני אסביר.די שרוט
ה 89 הפריע לי. אני רק אומר שמעדיף אפילו 200 רק שזה לא יהיה נטו בשבילי. רק שזה היה מגיע עם ריחוק כמו שאכן היה.
מעדיף לסבול ריחוק מאשר "לאנוס" אותה לעשות משהו שהיא בכלל לא רוצה כי זה בסוף יתפוצץ בפרצוף.
ובסוף היא עשתה את זה לעצמה כי היא רצתה קירבה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לספק לה את זה. ולכן היא לקחה את עצמה בידיים. כדי ש*לה* תהיה קירבה. לא כדי ש*אני* אהיה מבסוט.
מעדיף לסבול ריחוק מאשר "לאנוס" אותה לעשות משהו שהיא בכלל לא רוצה כי זה בסוף יתפוצץ בפרצוף.
ובסוף היא עשתה את זה לעצמה כי היא רצתה קירבה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לספק לה את זה. ולכן היא לקחה את עצמה בידיים. כדי ש*לה* תהיה קירבה. לא כדי ש*אני* אהיה מבסוט.
ברגע שאתה כורך את הדבריםהמקורית
זה בזה, זה היינו הך.
לא שזה מפריע לי כי אני מצליחה להבין את מה שאתה אומר. אבל ברגע שאתה לא מצליח להיות קרוב אליה, זה ברור שזה לא רק בשבילה.
יש פה עניין זוגי
לא שזה מפריע לי כי אני מצליחה להבין את מה שאתה אומר. אבל ברגע שאתה לא מצליח להיות קרוב אליה, זה ברור שזה לא רק בשבילה.
יש פה עניין זוגי
טוב במישור הפילוסופי ברור שכל מה שאנחנו עושיםדי שרוט
זה גם בשביל לרצות אחרים. אין ספק.
אני רק אומר שהיא קודם כל עשתה את זה לעצמה ו"על הדרך" זה היטיב איתי במידת מה.
אני רק אומר שהיא קודם כל עשתה את זה לעצמה ו"על הדרך" זה היטיב איתי במידת מה.
לא חושבת כמוךהמקורית
דווקא כי אני אישה 🙃
לא במובן הפילוסופי שתיארת, ולא במובן המעשי של השינוי של אשתך. במקרה הספציפי הזה.
אבל הכי חשוב שטוב לכם
לא במובן הפילוסופי שתיארת, ולא במובן המעשי של השינוי של אשתך. במקרה הספציפי הזה.
אבל הכי חשוב שטוב לכם
אז למה אם היא עשתה לעצמהחגהבגה
לא עשתה קודם, אלא רק אחרי שהבעת ריחוק?
אני לא אומר שהציפיה שלידי שרוט
הייתה מנותקת לגמרי מההחלטה שלה.
הציפיה שלי באה אחר כך. אחרי הרצון שלה לעצמה. הציפיה שלי אולי רק נתנה לה את התמריץ אבל לא את הסיבה. מבינה את ההבדל? ולמה היא לא עשתה קודם? כנראה בגלל שלא היה לה כוח להשקיע.
הציפיה שלי באה אחר כך. אחרי הרצון שלה לעצמה. הציפיה שלי אולי רק נתנה לה את התמריץ אבל לא את הסיבה. מבינה את ההבדל? ולמה היא לא עשתה קודם? כנראה בגלל שלא היה לה כוח להשקיע.
והסיבה שהיא התחילה מלכתחילה היא כי כנראהדי שרוט
היא הגיעה לרמה שהיא נרתעת מעצמה.
(משהו קטן שאולי תרם לתהליך שלה זה בגלל שאני התחלתי בעצמי תהליך של כושר והרזיה. כי אני מעולם לא ציפיתי ממנה את מה שאני לא מצפה מעצמי. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו אבל לפני כן שקלתי 97 קילו בשיא. אז אחרי שירדתי בעצמי איזה 13 קילו היא הרגישה שהיא רוצה גם להתחיל. במלא דברים היא עושה דברים אחרי
. והיא יודעת שככה אני רואה את הדברים אגב).
(משהו קטן שאולי תרם לתהליך שלה זה בגלל שאני התחלתי בעצמי תהליך של כושר והרזיה. כי אני מעולם לא ציפיתי ממנה את מה שאני לא מצפה מעצמי. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו אבל לפני כן שקלתי 97 קילו בשיא. אז אחרי שירדתי בעצמי איזה 13 קילו היא הרגישה שהיא רוצה גם להתחיל. במלא דברים היא עושה דברים אחרי
. והיא יודעת שככה אני רואה את הדברים אגב).אז זה דבר משמעותי מאוד מאוד מאודחגהבגה
נכון. ועדיין היה אפשרדי שרוט
למנוע שנים של ריחוק ותסכול ועוגמת נפש אם נשים לא היו נפגעות כל כך כשדברים נאמרים בעדינות ורגישות.
לגמרי. מסכימה איתך מאודהמקורית
נשים זה כוללני מדייחגהבגה
יש גברים גברים שייפגעו אם הם לא יהיו עם האשה שלהם במשך חודשים רק כי יש לה חוסר חשק מיני, והיא ץגיד להם שהם חולי מין. בעדינות כמובן.
יש כאלה שזה עובד אצלן, ויש כאלה שלא.
יש כאלה שזה עובד אצלן, ויש כאלה שלא.
בממוצע. ברור שישדי שרוט
לכאן ולכאן.
אבל הממוצע הוא כזה.
אבל הממוצע הוא כזה.
אנמ מסכימה איתך בנקודה הזוחגהבגה
שהיול יש גם המון קיצוניות לצד השני, נירמול של עודף שומן מסוכן, ובאמת מכוער.
אני מדברת על מלאות.
וגם בתוות בזה, יכולות להיות 2 נשים באותו הגובה ואוצי המשקל ואחת תיראה סביא והשניה ממש שמנה. זה תלוי גם במבנה גוף וגם בעצמות וגם בשרירים.
אז פחות שמה לב למשקל.
אם חשובה הבריאות, אפשר לעשות בדיקות דם ולראות.
זו בעיה קשה, נתקלתי בה בשידוכים שלי כשהייתי 40 קילו פחות. כן כן. 40.
אני מדברת על מלאות.
וגם בתוות בזה, יכולות להיות 2 נשים באותו הגובה ואוצי המשקל ואחת תיראה סביא והשניה ממש שמנה. זה תלוי גם במבנה גוף וגם בעצמות וגם בשרירים.
אז פחות שמה לב למשקל.
אם חשובה הבריאות, אפשר לעשות בדיקות דם ולראות.
זו בעיה קשה, נתקלתי בה בשידוכים שלי כשהייתי 40 קילו פחות. כן כן. 40.
לדעתי אפשרירוק בעיניים
להגיד בעדינות.
מפה ושם, יש עדיין מקום לעבודה עצמית שלך להשלים בינתיים עם המצב ולהתרכז במשיכה אחרת, יותר פנימית.
הרי גם אם הוא יסכים וירצה להשתנות זה לא אומר שבעוד חודש הוא יהיה החתיך שאת חולמת עליו.
מפה ושם, יש עדיין מקום לעבודה עצמית שלך להשלים בינתיים עם המצב ולהתרכז במשיכה אחרת, יותר פנימית.
הרי גם אם הוא יסכים וירצה להשתנות זה לא אומר שבעוד חודש הוא יהיה החתיך שאת חולמת עליו.
לא נשמע לי שמה שהתחיל את הגלגל זה המראהרקלתשוהנ
כתבת שהיחסים שלכם על הפנים.
ממה זה התחיל?
יש פה נקודה של ריחוק שגורמת לך להסתכל גם עליו מבחוץ. ככה נראה לי.
אם היה יורד את כל הקילואים המיותרים זה היה פותר את הכל? תהיי כנה עם עצמך. אחרי ההרזיה הוא גם לא יהיה האקס שלך, ודברים שמציקים לך בו עדיין יהיו קיימים.
תנסי לשים את האצבע על הנקודה היותר פנימית. לדעתי היא קיימת.
מסכימה עם מה שכתבונעמי28
שכנראה זה לא שורש הבעיה.
אבל זה גם בעיה ושניכם מפסידים מזה.
אני כן הייתי אומרת בצורה חכמה ולא פוגעת.
כמו ״איך עושה לי את זה כשאתה שזוף/ כשאתה מתאמן/ כשיש לך ריח טוב״
בלי לרמוז על רתיעה, גועל וכל זה.
אבל זה גם בעיה ושניכם מפסידים מזה.
אני כן הייתי אומרת בצורה חכמה ולא פוגעת.
כמו ״איך עושה לי את זה כשאתה שזוף/ כשאתה מתאמן/ כשיש לך ריח טוב״
בלי לרמוז על רתיעה, גועל וכל זה.
אז רק שאני אביןאורה שחורה
את רוצה אותו חתיך
עם קוביות של ג'ים,
עושה לייזר
ומתחזק שיזוף.
נגיד שזה יקרה, אז תמשכי אליו?
משהו פה נשמע לי לא אמין.
עם קוביות של ג'ים,
עושה לייזר
ומתחזק שיזוף.
נגיד שזה יקרה, אז תמשכי אליו?
משהו פה נשמע לי לא אמין.
צודקתירוק בעיניים
אני חושבת שמראה חיצוני זה חשוב, אבלהמקורית
רק בהתחלה לצורך נשיאת חן.
איך הרב פנגר אומר? כשאוהבים עוגה, רוצים כמה שיותר ממנה 🙃
אמנם הוא אמר את זה אז על נשים שמעלות במשקל וגברים שמעירים להן, וזה כמובן בהומור, אבל יש דברים בגו בעיניי.
עם הזמן בנישואין, גם את לא דומה לעצמך לפני החתונה - עם ההריונות והאקורדיון של המשקל, הפיג'מה והקוקס, והבגדים עם האוקונומיקה ביום חמישי בנקיונות לקראת שבת.
אותו דבר הפוך.
ובעיניי, זה סימפטום של משו אחר יותר עמוק
משיכה זה לא משקל שעולה ויורד, זה ניצוץ בעיניים של הערכה לאיש שלך, ראיית הטוב שבו, צחוק משותף (הומור זה אחד הדברים), שיתופיות, היכולת לגשר על פערים ולהסתכל על המסע שלכם כשמותף, ביחד ולחוד
זה משו שקיים אצלכם?
איך הרב פנגר אומר? כשאוהבים עוגה, רוצים כמה שיותר ממנה 🙃
אמנם הוא אמר את זה אז על נשים שמעלות במשקל וגברים שמעירים להן, וזה כמובן בהומור, אבל יש דברים בגו בעיניי.
עם הזמן בנישואין, גם את לא דומה לעצמך לפני החתונה - עם ההריונות והאקורדיון של המשקל, הפיג'מה והקוקס, והבגדים עם האוקונומיקה ביום חמישי בנקיונות לקראת שבת.
אותו דבר הפוך.
ובעיניי, זה סימפטום של משו אחר יותר עמוק
משיכה זה לא משקל שעולה ויורד, זה ניצוץ בעיניים של הערכה לאיש שלך, ראיית הטוב שבו, צחוק משותף (הומור זה אחד הדברים), שיתופיות, היכולת לגשר על פערים ולהסתכל על המסע שלכם כשמותף, ביחד ולחוד
זה משו שקיים אצלכם?
וואי איזה מבאספרצוף כרית
א .
מבינה אותך
ובכללי שהבעל משתנה זה מבאס וקשה לקבל את זה, כי משתנים ואת אולי גם מתגעגעת לעצמך כשהית צעירה מבחינת ההתלהבות או התמימות וכן הלאה עוד דברים
קשה להתרגל לשינויים בחיים, של עצמך וקל וחומר של בעלך
אצלי היה שינוי קטן של בעלי, דווקא לא השמין אבל משהו אחר בתחום אחר, וזה בהחלט כאילו אדם אחר ואני ממש מבינה אותך שזה קשה, לגיטימי להרגיש ככה
אני חושבת שצריך להפנים שיש פה בנאדם שונה , וזכותך כביכול "להרגיש אחרת" כלפיו
כלומר להפנים שבעיניך כשהוא שמן מבחינתך הוא "בנאדם אחר"ולקבל את זה שקשה לך, זה קשה ומותר לך שיהיה קשה , לא להלחם בהרגשה ולא לחשוב שאת לא בסדר שקשה לך לאהוב אותו ככה
ולזכור שכולנו עוברים שינויים בחיים וממילא בזוגיות , זה קורה לכולם , וקבלי חיבוק ענק על הכאב והקושי
ב.
כדי לאהוב , באמת כדאי להשקיע בפנימיות - ליצור איתו רגעי כיף ולהסתכל על הטוב שבו - זה נשמע ממש קלישאתי אבל זה ממש נכון............ כאילו באמת להסתכל עליו ולהגיד לו - אתה בנאדם טוב, אבא טוב , אני מעריכה את כל העזרה שלך בבית וכו' - ואז הוא מרגיש את זה ואת מרגישה את זה, וזה פשוט מחבר ביניכם ההערכה על הדברים הלכאורה פשוטים , שבכלל לא מובנים מאליהם כשתשמעי על אנשים כמו רוצחים וכו' , זה ממש להעריך ולאהוב אותו על כך
ג.
את יכולה כמובן להגיד לו שממש תשמחי שהוא ירד במשקל, את יותר אוהבת אותו רזה, אבל ברור שגם ככה את תמיד אוהבת אותו פשוט הוא יותר יפה רזה בעיניך, אבל זה לא העיקר בעיניך כמובן, אולי ממש בעדינות....... שיבין שכדאי לבוא לקראתך, שזה שווה לו
ד.
להכין לו הרבה סלטים עם חסה 
ודברים שמרזים 
ה.
אם את גורמת לו להשמין, סימן שאת מכינה מלא אוכל טעים ושיא המחמאה עבורך ברור שלא פותר את הבעיה ששאלת עליה, אבל קחי את זה כמחמאה! בתקופות שבעלי הרזה התבישתי שאנשים העירו לו שהוא מרזה, כאילו אני לא מאכילה אותו מספיק חח
אין להשוותהעני ממעש
שינוי טבעי למשל אחרי לידות. לשינוי הנובע בכוונה תחילה.
ב. לא שייך 'להחזיר בתשובה ' בן זוג. בכל תחום.
ג. לגשת בעדינות ולדעת שעלול לגרום לתיבת פנדורה. גם אצל גברים זה עלול להיות תחום עדין.
ב. לא שייך 'להחזיר בתשובה ' בן זוג. בכל תחום.
ג. לגשת בעדינות ולדעת שעלול לגרום לתיבת פנדורה. גם אצל גברים זה עלול להיות תחום עדין.
..יהודה224
בחיים לא להעיר לו אלא להרים לו בסגנון.
"ווואוו אני מתה עליך שזוף"
או וואי נראה לי ירדת קצת במשקל זה נראה יותר טוב ממש"
אולי נצא להליכה בערב וכאלה.
בעיית המשיכה שלך לא נובעת מהנראות החיצונית...
ופנטזיות על האקס לא מוסיפות טעם לזוגיות כזו
"ווואוו אני מתה עליך שזוף"
או וואי נראה לי ירדת קצת במשקל זה נראה יותר טוב ממש"
אולי נצא להליכה בערב וכאלה.
בעיית המשיכה שלך לא נובעת מהנראות החיצונית...
ופנטזיות על האקס לא מוסיפות טעם לזוגיות כזו
ואפשר גםאורה שחורה
"ממיייייי וואוו איך מהמם לך צמות בכתפיים"
את גולשת למקומות שלא יפה לדבר עליהםיהודה224
בפורום פתוח
לא חושבתאורה שחורה
שזה יותר מלדבר על השיזוף שלו וכל השאר שנכתב פה.
ושוב, כל השרשור הזה מוגזם ולא אמין בעיני.
מילא כרס
אבל השיזוף השיער...האקס...
ומי נוסע לחו"ל ונכנס לנחל? איפה יש נחל בלובר? באייפל? באמפייר סטייט?
אולי היא מתכוונת באבובים ביורודיסני.
ושוב, כל השרשור הזה מוגזם ולא אמין בעיני.
מילא כרס
אבל השיזוף השיער...האקס...
ומי נוסע לחו"ל ונכנס לנחל? איפה יש נחל בלובר? באייפל? באמפייר סטייט?
אולי היא מתכוונת באבובים ביורודיסני.
זה היה בציניות... משהו .יהודה224
הבהלת אותי...אורה שחורה
עלית פה על נקודהsomeone
הרי אין סיכוי שיש גם מים בחו"ל, זה הרי בכלל המצאה של בן גוריון>>
יש כמה נחלים בחוץ לארץ.סופי123
כן. כנראה שכן.אורה שחורה
הגיע השלבנשוי ושחוק
שהשיער עבר מהראש לכתפיים? תראי את היתרון בזה, הוא יכול לקנות את הסבון+שמפו+תחליב רחצה+מרכך+ סבון כלים בתכשיר אחד ולחסוך.
ואם הוא עוד לא הקריח אז בסדר עוד הפיך, לכו לחדר כושר ביחד תעשו כמה ליפטים.
הגוף משתנה תמיד, למשל בגיל 35 קופצת כרס החוצה בדיוק בשקיעה ומקריחים ומלבינים בחזה ו... אחסוך לך
לפנטז זה לברוח זה לא באמת קיים...
כולם משתנים אהבה תלויה במה?
אני עוד מעריץ אותו שהוריד חולצה ולא ספר אף אחד אי שם בנחל בחו''ל.
ברצינות שניה כתבת שהיחסי אישות גם ככה על הפנים, אז תכלס לא קשור למראה זה תירוץ למה שיש עמוק בפנים בכל מקרה
ואם הוא עוד לא הקריח אז בסדר עוד הפיך, לכו לחדר כושר ביחד תעשו כמה ליפטים.
הגוף משתנה תמיד, למשל בגיל 35 קופצת כרס החוצה בדיוק בשקיעה ומקריחים ומלבינים בחזה ו... אחסוך לך
לפנטז זה לברוח זה לא באמת קיים...
כולם משתנים אהבה תלויה במה?
אני עוד מעריץ אותו שהוריד חולצה ולא ספר אף אחד אי שם בנחל בחו''ל.
ברצינות שניה כתבת שהיחסי אישות גם ככה על הפנים, אז תכלס לא קשור למראה זה תירוץ למה שיש עמוק בפנים בכל מקרה
השורשתהילה 3>
הוא האינטימיות הרגשית ביניכם.
כשיהיה לכם טוב מבחינה רגשית זה יעזור גם לעניין הפיזית.
לכן תפני את המשאבים שלך לקשר ביניכם בכלל.
מעבר לזה, כשהוא ישתפר אני חושבת שיש מקום להגיד ברגישות אם יש משהו שישמח אותך או חשוב לך.
אני חושבת שאמנם במצב ההפוך זה עלול מאד לפגוע, אבל גברים לא בנויים כמו נשים.
ומבחינתם זה קביל והרבה פחות פוגע בעצם קיומם.
ועדיין גם כאן, כשזה מגיע מתוך קשר טוב וברגישות.
כשיהיה לכם טוב מבחינה רגשית זה יעזור גם לעניין הפיזית.
לכן תפני את המשאבים שלך לקשר ביניכם בכלל.
מעבר לזה, כשהוא ישתפר אני חושבת שיש מקום להגיד ברגישות אם יש משהו שישמח אותך או חשוב לך.
אני חושבת שאמנם במצב ההפוך זה עלול מאד לפגוע, אבל גברים לא בנויים כמו נשים.
ומבחינתם זה קביל והרבה פחות פוגע בעצם קיומם.
ועדיין גם כאן, כשזה מגיע מתוך קשר טוב וברגישות.
טוב החלטתי להגיבמעלה ומטה
כי אני מרגישה הדמות עם הכי זכות דיבור בנושא. בינתיים כל מי שהגיב זה היה באילו וכאילו, אם בעלי היה מעיר לי אז.. אם בעלי היה משמין אז.. מענין שדוקא אלו שחוות מצד הבעל אהבה וקבלה ללא תנאי כל כך הזדעקו על מתן הלגיטמציה לפותחת. בה שזכיתן לזוגיות כזאת שלבעל לא מפריע שינויים של עליה במשקל. תגידו תודה ורק תבינו שיש נשים שלמרות היותן בזוגיות בריאה ותקינה חוות את הקושי הזה על בשרן. זה לא אוטומטית מדד למידת האהבה והקשר הרגשי הקיים בין בני הזוג ואני לא מתחברת למשוואה שאם הקשר היה כמו שצריך אז השינוי החיצוני לא היה מפריע. יכול להיות גבר שמפריע לו אשה מלאה בצורה חריגה יותר מגברים אחרים זה יכול לנבוע מאופי, השפעת התרבות, חינוך. זה לא משנה. אנחנו בני אדם שונים וגם בתחום הזה מותר להכיל שוניות.
אצלי המציאות הזאת אכן קרתה. בעלי ואני התחתנו מתוך אהבה גדולה אבל היו בעיות בעניין המשיכה(לא משהו שיכולנו לעלות עליו לפני החתונה ) שהיו קשורות לפער משמעותי בין המשקל שלי לשלו. אחרי שילדתי ועליתי בעוד כמה קילוגרמים הנושא עלה בינינו
זה היה משהו שכבר אי אפשר היה לטאטא..
אז נכון שלא היה קל לשתי הצדדים. לא לבעלי להגיד את זה ולא לי לקבל את זה ובטח שלא לעשות את השינוי המעשי, אבל אין ספק שאני לא מתחרטת או כועסת לרגע שבעלי פתח איתי מה מפריע לו. נכון שבעולם אוטופי היתי רוצה שיקבל אותי כמו שאני ושגם אם הוא לא מצליח שיעשה עבודה עם עצמו להתחבר לצדדים היפים שבי ולהמשך אלי בגלל האישיות שלי וכו. אבל כשזה לא קורה ויש חסם אמיתי שיושב כמו אבן נגף בתוך הקשר אני חושבת שאין מנוס אם רוצים להגיע לקשר טוב וזורם בכל הרבדים לטפל איכשהו במכשול הזה. זה לא הוקוס פוקוס. זה חייב להיות מלווה בהמון תמיכה של הבעל ופיצוי בדרכים אחרות, חיבים המון המון שיח פתוח וכנה שיהיה אפשר לפרוק רגשות קשים וכמובן שזה חייב לבוא ממקום שהאשה עצמה רוצה בזה ולא ממקום של ריצוי שרק מזיק ופוגע . אם מרגישים צורך להיות מלווים באופן מקצועי על ידי מטפל או יועץ זוגי שיעשה סדר ברגשות ויגדיר את גבולות האחריות של כל אחד זה גם הכרחי. אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל קושי שיש בזוגיות. אפשר ללכת ראש בקיר ולהגיד שזאת בעיה שלו ושיתמודד איתה ולא לבוא לקראתו במילימטר. יכול להיות שהצדק עם הגישה הזאת אבל האהבה והקרבה מכאן והלאה. אשה שאכפת לה מהזוגיות מוכנה לעשות דברים שהם לא לפי הספר ואולי אפילו מנוגדים להגיון כל עוד יש אהבה ואין פה עסק של ניצול וקורבנות והכל נעשה מתוך חיבור לעצמי ובדיקת הגבולות הפנימיים שלי זאת בעיני זוגיות במיטבה.
אין פה נוסחה מדויקת. אני כל הזמן חושבת שאם מבנה האישיות שלי היה פחות מכיל ויותר פגיע אין סכוי בעולם שהינו יוצאים מזה בשלום. כל הזמן מודה לה' שאם כבר נתן לנו את האתגר אז טוב שידע לשדך בינינו גם מהיכולת שלנו לגבור ביחד על האתגר ולהיות מסוגלים לצלוח אותו ואפילו לגדול ממנו.
אצלי המציאות הזאת אכן קרתה. בעלי ואני התחתנו מתוך אהבה גדולה אבל היו בעיות בעניין המשיכה(לא משהו שיכולנו לעלות עליו לפני החתונה ) שהיו קשורות לפער משמעותי בין המשקל שלי לשלו. אחרי שילדתי ועליתי בעוד כמה קילוגרמים הנושא עלה בינינו
זה היה משהו שכבר אי אפשר היה לטאטא..
אז נכון שלא היה קל לשתי הצדדים. לא לבעלי להגיד את זה ולא לי לקבל את זה ובטח שלא לעשות את השינוי המעשי, אבל אין ספק שאני לא מתחרטת או כועסת לרגע שבעלי פתח איתי מה מפריע לו. נכון שבעולם אוטופי היתי רוצה שיקבל אותי כמו שאני ושגם אם הוא לא מצליח שיעשה עבודה עם עצמו להתחבר לצדדים היפים שבי ולהמשך אלי בגלל האישיות שלי וכו. אבל כשזה לא קורה ויש חסם אמיתי שיושב כמו אבן נגף בתוך הקשר אני חושבת שאין מנוס אם רוצים להגיע לקשר טוב וזורם בכל הרבדים לטפל איכשהו במכשול הזה. זה לא הוקוס פוקוס. זה חייב להיות מלווה בהמון תמיכה של הבעל ופיצוי בדרכים אחרות, חיבים המון המון שיח פתוח וכנה שיהיה אפשר לפרוק רגשות קשים וכמובן שזה חייב לבוא ממקום שהאשה עצמה רוצה בזה ולא ממקום של ריצוי שרק מזיק ופוגע . אם מרגישים צורך להיות מלווים באופן מקצועי על ידי מטפל או יועץ זוגי שיעשה סדר ברגשות ויגדיר את גבולות האחריות של כל אחד זה גם הכרחי. אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל קושי שיש בזוגיות. אפשר ללכת ראש בקיר ולהגיד שזאת בעיה שלו ושיתמודד איתה ולא לבוא לקראתו במילימטר. יכול להיות שהצדק עם הגישה הזאת אבל האהבה והקרבה מכאן והלאה. אשה שאכפת לה מהזוגיות מוכנה לעשות דברים שהם לא לפי הספר ואולי אפילו מנוגדים להגיון כל עוד יש אהבה ואין פה עסק של ניצול וקורבנות והכל נעשה מתוך חיבור לעצמי ובדיקת הגבולות הפנימיים שלי זאת בעיני זוגיות במיטבה.
אין פה נוסחה מדויקת. אני כל הזמן חושבת שאם מבנה האישיות שלי היה פחות מכיל ויותר פגיע אין סכוי בעולם שהינו יוצאים מזה בשלום. כל הזמן מודה לה' שאם כבר נתן לנו את האתגר אז טוב שידע לשדך בינינו גם מהיכולת שלנו לגבור ביחד על האתגר ולהיות מסוגלים לצלוח אותו ואפילו לגדול ממנו.
מסכימה איתך מאוד. תודה ששיתפתהמקורית
זה גם קול שחשוב מאוד להשמיע בנושא
זה מזכיר מאדמעלה ומטה
את הגישה שלך שהבעת בשרשור בפורום הריון ולידה לפני כמה ימים. נתת לי אומץ לכתוב את זה כי בכללי קשה לאנשים להפנים תפיסה כזאת.
התלבטתי אם להזכיר אותך פה..
התלבטתי אם להזכיר אותך פה..
נכון, זה באמת העניין בעינייהמקורית
חיבור לעצמי ובדיקת גבולות פנימיים תוך שמירה על מודעות גבוהה וערך עצמי גבוה.
מהממת שאת. איזה כיף לראות שיש מזדהות עם העניין שחולקות איתי תפיסת עולם דומה, זה באמת לא עובר ומתקבל אצל כולם
אם חיזקתי אותך במשו - הרי זה שכרי
תודה שכתבת ❤️
מהממת שאת. איזה כיף לראות שיש מזדהות עם העניין שחולקות איתי תפיסת עולם דומה, זה באמת לא עובר ומתקבל אצל כולם
אם חיזקתי אותך במשו - הרי זה שכרי
תודה שכתבת ❤️
בהחלט חזקתמעלה ומטה
אני כבר כמה שנים בפורום (פתחתי שם משתמש ספציפי רק בשביל השרשור הזה) ואף פעם לא הרגשתי שזה מקום שיעזור לי להתמודד עם הקושי הזה, ולכן לא פתחתי את זה ולא כתבתי בנושא כלום. אף פעם לא נפתח כאן שרשור עם הכותרת " בעלי פחות נמשך אלי כי עליתי במשקל" וזה תמיד גרם לי להרגיש האשה היחידה בעולם שמתמודדת עם הקושי הזה. איכשהו יש עשרות נושאים שחוזרים על עצמם בוריאציות שונות וזה? פשוט לא קיים. אם כבר נכתבו שרשורים של קושי של האשה לקבל את עצמה ואת המראה שלה וחששות שאולי הבעל לא אוהב אותה יותר ואיכשהו תמיד התגובות זה אין לך ממה לחשוש משיכה זה פנימיות ואיכסה מראה חיצוני(בהקצנה כמובן).
במקרה השאלה כאן עלתה בסמיכות לשרשור שלך שהרגשתי שסלל לי דרך באיזשהו מקום אז שאבתי כח והגבתי כאן❤
במקרה השאלה כאן עלתה בסמיכות לשרשור שלך שהרגשתי שסלל לי דרך באיזשהו מקום אז שאבתי כח והגבתי כאן❤
אני אגיד לך מה לדעתיהמקורית
הנושא הזה מאוד רגיש וסובב סביב המון אמוציות, בטח של נשים בתקופת הריון ואחרי לידה שמתמודדות. בטח עם כל המסרים המעוותים שמגיעים מבחוץ לגבי דימוי גוף.
לא תמיד נכון להגיד לאישה בזמן כזה את הדברים האלו. אנחנו לא יודעים מה העמדה הנפשית שלה ועם מה היא מתמודדת, שזה הדבר הכי חשוב פה גם בקבלה של המסר שאותו רוצים להעביר וגם מול העניין עצמו.
וגם, את הגישה הזו מאוד קשה להעביר דרך הכתב בלי שזה יישמע מתנשא ומנותק מהשטח. אבל אם הגישה נאמרת לא בצורה אישית אלא כרעיון, ועוד מניסיון אישי - זה יכול יותר להועיל, שהרי פעמים המסר הוא אותו מסר מכמה אנשים השאלה היא ה- איך.
ואני גם כמוך חושבת שהנושא הזה הפך להיות קצת טאבו, כי אנחנו מאמינים באהבה ללא תנאים ויש פה קצת הכחשה והדחקה מתוך מקום אמיתי שמאמין באידאל מסויים, אבל הרבה פעמים התנאים משפיעים על האהבה ומרימים את הקשר למחוזות אחרים. אז תודה שכתבת, בטח עם כל העניין הרעיוני מסביב, זאני בטוחה שיש מי שייתרם מהעניין
לא תמיד נכון להגיד לאישה בזמן כזה את הדברים האלו. אנחנו לא יודעים מה העמדה הנפשית שלה ועם מה היא מתמודדת, שזה הדבר הכי חשוב פה גם בקבלה של המסר שאותו רוצים להעביר וגם מול העניין עצמו.
וגם, את הגישה הזו מאוד קשה להעביר דרך הכתב בלי שזה יישמע מתנשא ומנותק מהשטח. אבל אם הגישה נאמרת לא בצורה אישית אלא כרעיון, ועוד מניסיון אישי - זה יכול יותר להועיל, שהרי פעמים המסר הוא אותו מסר מכמה אנשים השאלה היא ה- איך.
ואני גם כמוך חושבת שהנושא הזה הפך להיות קצת טאבו, כי אנחנו מאמינים באהבה ללא תנאים ויש פה קצת הכחשה והדחקה מתוך מקום אמיתי שמאמין באידאל מסויים, אבל הרבה פעמים התנאים משפיעים על האהבה ומרימים את הקשר למחוזות אחרים. אז תודה שכתבת, בטח עם כל העניין הרעיוני מסביב, זאני בטוחה שיש מי שייתרם מהעניין
נכון תודהמעלה ומטה
כתבת יפה.קופצת
אבל למה את מרגישה חריגה כ"כ?
היו כמה וכמה שצידדו אכן בדעתך. כן להציף את הנושא, כמובן ברגישות והכל כמו שתיארת..
וכל הכבוד לכם על המסע שלכם! אתם נשמעים זוג מקסים!
היו כמה וכמה שצידדו אכן בדעתך. כן להציף את הנושא, כמובן ברגישות והכל כמו שתיארת..
וכל הכבוד לכם על המסע שלכם! אתם נשמעים זוג מקסים!
מרגישה חריגה לא בשרשור הזהמעלה ומטה
למרות שגם בשרשור הזה אין אף אחת שמדברת מהחויה שלי אלא רק בהתכנות שלה. בכל השנים שאני כאן בפורום לא ראיתי משהי שהעלתה כזאת שאלה ואם הנושא הזה עלה תמיד התגובות היו שאם יש אהבה אמיתית המראה לא משנה בטח אחרי כמה שנות נישואין..הקטע שכל אחת מכירה רק את הזוגיות שלה וכותבת הצהרות על סמך המקרה היחידי שלהם. וזה תמיד כל כך צבט לי בלב כי ידעתי שיש אהבה אמיתית ובכל זאת..
לא יודעת אם הנושא לא עלה כי הוא באמת לא קיים או מסיבה אחרת אבל תכלס הרגשתי חריגה.
איזה אשה רוצה לשמוע שמשהו בבעלה או באהבה שלו אליה בעיתית? גם ככה היה לי קשה רגשית אז העדפתי לשאוב חיזוקים ממקומות שיבינו אותי/ אותו.
לא יודעת אם הנושא לא עלה כי הוא באמת לא קיים או מסיבה אחרת אבל תכלס הרגשתי חריגה.
איזה אשה רוצה לשמוע שמשהו בבעלה או באהבה שלו אליה בעיתית? גם ככה היה לי קשה רגשית אז העדפתי לשאוב חיזוקים ממקומות שיבינו אותי/ אותו.
יש פה הרבה גם עולם השקר- כשמציגים שהכל טובסיה
אני אישית לפעמים קוראת פה ואומרת חיה בסרט.
יאללהההה בעלה אוהב אותה בכל מצב בכל צורה משהוא עמוק ורגשי- אז בא לי לדבר עם הבעל הזה לשמוע מה היא מדימיינת.
אבל אם אגיד את הדעה הזאת מיד יגידו לי את היוצאת דופן את כנראה לא מבינה מה זה חיי נשואים אמיתים שמסובבים על עומק נפשי - ולזה יש לי תשובה.
יש הרבה עם עומק נפשי וחברי אבל אין שם משיכה.
קשר בלי משיכה לא שווה מבחינתי.
חברים הכי טובים זה לא קשר שלז זוגיות.
יאללהההה בעלה אוהב אותה בכל מצב בכל צורה משהוא עמוק ורגשי- אז בא לי לדבר עם הבעל הזה לשמוע מה היא מדימיינת.
אבל אם אגיד את הדעה הזאת מיד יגידו לי את היוצאת דופן את כנראה לא מבינה מה זה חיי נשואים אמיתים שמסובבים על עומק נפשי - ולזה יש לי תשובה.
יש הרבה עם עומק נפשי וחברי אבל אין שם משיכה.
קשר בלי משיכה לא שווה מבחינתי.
חברים הכי טובים זה לא קשר שלז זוגיות.
אני לא ממהרת להגיד שאין שם משיכהמעלה ומטה
לא חושבת שזה משהו שאפשר לטעות לגביו זה לא שגבר יכול להסתיר את העובדה שהוא לא נמשך לאשתו ולהתנהג כרגיל לחזר אחריה, לקיים יחסים. זה פשוט לא משהו שניתן לזייף . לכן כשאשה מעידה על עצמה שהיא שמנה ובכל זאת בעלה נמשך אליה כנראה יש לה סיבה לחשוב ככה כי אם היה לו קושי אמיתי היא היתה מרגישה.
מה שכן צורם לי זה חוסר הענווה. לבוא ולחשוב שמה שזכית לו קיים אצל כולם.. כנראה שאת לא יכולה להכיל מצב שבו בעלך היה מתקשה להמשך אליך ומעדיפה לחשוב שזה לא קיים אצל אף אחד..
מה שכן צורם לי זה חוסר הענווה. לבוא ולחשוב שמה שזכית לו קיים אצל כולם.. כנראה שאת לא יכולה להכיל מצב שבו בעלך היה מתקשה להמשך אליך ומעדיפה לחשוב שזה לא קיים אצל אף אחד..
לא הבנת אותי או שאני לא הבנתי אותךסיה
אני חושבת שמראה לפעמים הורס את המשיכה! זאת האמת!
ויש כאן כאלו אומרים ששום דבר חיצןני לא מפריע למשיכה
ויש כאן כאלו אומרים ששום דבר חיצןני לא מפריע למשיכה
דוקא הבנתי אותךמעלה ומטה
את אומרת שמראה חיצוני הורס את המשיכה ויש כאלה שאומרות שלא. אני אומרת תלוי. זאת שאמרה שמראה חיצוני לא הורס אצלם את המשיכה זכתה בפיס . היא לא משקרת. זה מה שהיא חווה בזוגיות שלהם. ואני טוענת שזה כנראה כך כי זה לא מסוג הדברים שאפשר להיות בדמיונות לגביהם ולחשוב משהו אחד בעוד שהבעל חווה משהו אחר. רק שהיא צריכה להבין שזה לא ככה אצל כולם..
אבל יש גברים/ נשיםסיה
שניסו להגיד להם בצורה עדינה והם לא הבינו,
ואז הצד השני נעלב- וזה שנעלב מחזק את עצמן שזה שלא נמשך זה בעיה שלו
עולם השקר התכוונתי לזה
אישה אומרת בעלי העיר לי בעדינות נעלבתי אז הפסיק להעיר ואז כולם מחזקות אותה את מלכה את ילדת וכ כל המשקל זה בגלל חיין שהבאת לעולם וכביכול מנסות לשכנע שהבעל אוהב ונמשך- אבל הרי ניסה להגיד שמפריע וקיבל העלבות.
אז פה לדעתי , זה לא אחוות נשים אמיתית!!! מה הם גורמות??? שהיא לא תרד בשמקל, אז מי אמר שהבעל לא סופג בשקט ירידה במשיכה? ויש פה אחד שנתן דוגמא הגבר היחיד שמשתתף פה שאומר שבדיוק ככה אצלן.
אז לא תמיד אחווות נשים פה זה טוב- זה סתם שקר לנסות ליפות לאישה שהיא מלכה והכל טוב , -אבל בעלה ניסה להגיד שלא טוב
ואז הצד השני נעלב- וזה שנעלב מחזק את עצמן שזה שלא נמשך זה בעיה שלו
עולם השקר התכוונתי לזה
אישה אומרת בעלי העיר לי בעדינות נעלבתי אז הפסיק להעיר ואז כולם מחזקות אותה את מלכה את ילדת וכ כל המשקל זה בגלל חיין שהבאת לעולם וכביכול מנסות לשכנע שהבעל אוהב ונמשך- אבל הרי ניסה להגיד שמפריע וקיבל העלבות.
אז פה לדעתי , זה לא אחוות נשים אמיתית!!! מה הם גורמות??? שהיא לא תרד בשמקל, אז מי אמר שהבעל לא סופג בשקט ירידה במשיכה? ויש פה אחד שנתן דוגמא הגבר היחיד שמשתתף פה שאומר שבדיוק ככה אצלן.
אז לא תמיד אחווות נשים פה זה טוב- זה סתם שקר לנסות ליפות לאישה שהיא מלכה והכל טוב , -אבל בעלה ניסה להגיד שלא טוב
הבנתי אותך יותרמעלה ומטה
אני עדין חושבת שיש בזה רמות..
יכול להיות שבעלה היה מעדיף אותה כמה קילוגרמים פחות אבל המצב העכשווי לא מונע ממנו להמשך אליה בצורה דרסטית. אם הוא לא היה נמשך בכלל היא היתה מודעת לזה.
יכול להיות שבעלה היה מעדיף אותה כמה קילוגרמים פחות אבל המצב העכשווי לא מונע ממנו להמשך אליה בצורה דרסטית. אם הוא לא היה נמשך בכלל היא היתה מודעת לזה.
מסכימהנעמי28
כי זה לא עניין של צודקת או לא
יש לה או לו את הסיבות הכי מוצדקות בעולם למה היא ככה.
יש לה או לו את הסיבות הכי מוצדקות בעולם למה היא ככה.
אני מסכימה איתך אבל גם קצת לאהמקורית
לפעמים להגיד הכל בפנים זה לא שמטיב עם האדם שמולנו. כשם שיש מצוה לומר דבר הנשמע, יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
הרבה אנשים לא צומחים מביקורת או תגובות שנוגעות להם בבטן הרכה, או בציפור הנפש ובדברים שקשה להם איתם.
אישה שלא מצליחה לרדת במשקל ולבעלה זה מפריע, ברור שגם לה זה מפריע, אם לא בגללו, אז בגללה. אין הרבה אנשים במשקל גבוה שחוגגים את הגוף שלהם. להיות בעל משקל עודף זה קשה, פיזית ונפשית. אבל יש לה חסם. וחסמים לא מסירים עם כל האמת בפנים, מקלפים את זה לאט לאט עם המון חמלה ודברים טובים שרואים באדם, אחרת זה יכול מאוד לפגוע. וזה תהליך שאם לא ייעשה בצורה נכונה וממקום פנימי יציב יכול להוביל להפרעות אכילה ולבעיות רגשיות ונפשיות.
הרבה אנשים לא צומחים מביקורת או תגובות שנוגעות להם בבטן הרכה, או בציפור הנפש ובדברים שקשה להם איתם.
אישה שלא מצליחה לרדת במשקל ולבעלה זה מפריע, ברור שגם לה זה מפריע, אם לא בגללו, אז בגללה. אין הרבה אנשים במשקל גבוה שחוגגים את הגוף שלהם. להיות בעל משקל עודף זה קשה, פיזית ונפשית. אבל יש לה חסם. וחסמים לא מסירים עם כל האמת בפנים, מקלפים את זה לאט לאט עם המון חמלה ודברים טובים שרואים באדם, אחרת זה יכול מאוד לפגוע. וזה תהליך שאם לא ייעשה בצורה נכונה וממקום פנימי יציב יכול להוביל להפרעות אכילה ולבעיות רגשיות ונפשיות.
אין בעיהסיה
אבל לצאת בהצהרות אני שמנה ובעלי אוהב אותי ונמשך אלי- כשהיא מנסה לשכנע את עצמה- אלא אם כן בעלה אומר לה את מהממת כשאת שמנה.
כל עוד שהבעל לא אומר לאשתן למרות השומן את מהממת ואני נמשך אליך.
לפחןת לא לנפנף אני שמנה ובעיה של בעלי אם לא נמשך אלי- בעיה שלו אבל זה גם משליך עליך ופה איו מקום לאחוות נשים לתמוך להמשיך להיות שמנה כי זה בעיה שלו
כל עוד שהבעל לא אומר לאשתן למרות השומן את מהממת ואני נמשך אליך.
לפחןת לא לנפנף אני שמנה ובעיה של בעלי אם לא נמשך אלי- בעיה שלו אבל זה גם משליך עליך ופה איו מקום לאחוות נשים לתמוך להמשיך להיות שמנה כי זה בעיה שלו
מסכימה.המקורית
אם כי לא ראיתי שמישהי כתבה שזה בעיה שלו.
אולי את מדברת עליי ואולי לא, בכל אופן רוצה להגיבחגהבגה
כל הדיון, לא התחיל מזה. שהפותחת כתבה, שהיא מתה על בעלה, אוהבת ומחוברת אליו מאוד, אבל מפריע לה עודף המשקל שלו ושאר הנראות אז היא מתלבטת אם לשתף בכלל ואם כן אז איך לשתף.
הפוצחת, כתבה דברים מאוד קשים. שזה ממש מגעיל אותה, ושיחסי אישות על הפנים, ושהיא חץמפנטזת על האקס.
יש מנעד מאוד רחב.
ניראלי כתבתי את זה כבר, כותבת שוב.אני לא חושבת שיש אשה, שהיא ממש שמנה, עם עודף משקל רציני, ואומרת אני מהממת ככה ובעלי מת עליי איך שאני.
אלא אם כן, זה בעל שנמשך לשמנות/מלאות ובהחלט יש כאלה.
אני חושבת שזה לא שחור לבן.
יש אשה שהיא רזה מאוד, בלי סימני מתיחה, גוף מושלם, אבל מתלבשת כמו סבתא יכנע,ומתנהגת ברישול.
ויש כאלו שיותר מלאות אבל מתלבשות בסטייל, שמחמיא להן, מטופחות ומאורגנות.
ויש כאלה שרזות ומטופחות, אבל ציניות וקרות.
ויש שמנות עם חוש הומור שמושך מאוד.
בכל מערכת זוגית יש כמה וכמה דברים שמרכיבים את המשיכה.
הבסיסיים ביותר זה עניין חיצוני, חייב שתהיה משיכה, ומציאת חן.
אבל חייב להיות גם קשר נפשי עמוק וחיבור.
אצל הפותחת נראה שיש את כל הבעיות האפשריות ולכן, לדעתי, לטפל רק בחיצוני ובצורה קיצונית, גם מכון, גם כרס, גם שיזוף, גם לייזר, לא יפתור את הבעיה המהותית לטווח ארוך. יש כאן את השורש הנפשי שנשמע חסר.
דרך אגב, @מעלה ומטה
כתבת על חוסר ההתייחסות מהמקרה האישי.
אז אספר לך ולכל מי שקורא את המקרה שלי. תמיד הייתי מלאה. התחתנתי כשהייתי בסדר גמור, ממש לא רזה אבל בסדר לגמרי.
עליתי מאוד בהריון, ירדתי הכל.
הריון שני עליתי המון, ירדתי כמעט הכל.
אחרי הריון שלישי, עליתי המון ולא הצלחתי לרדת.
אבל אז גם בעלי עלה, וגם לא הצליח לרדת .ורק אז, פעם ראשונה הוא הבין מה אני חווה בנסיון שלי לאזן את המשקל, וגם לא, כי אני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה...
ואחרי שהוא חווה כל הגישה שלו השתנתה מקצה לקצה.
אני יודעת שהוא ישמח אם ארד.
אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי גם ככה.
אני מאוד רוצה לרדת בכל מחיר.
אבל בשביל עצמי, והבריאות שלי בעיקר.
משתדלת מאוד, עושה השתדלות, אולי לא מספיק, אבל לא נמצאת בלחץ של מה הוא חושב.
אני חושבת שאולי יש מקום לדבר על הדברים אבצ מאוד מאוד בעדינות, ואז רק לעודד ולדרבן ולא ללחוץ ולהוריד ולשים מגננות, חסימות וריחוקים....
ודבר אחרון, יש דבר כזה נטיה להשמנה. כן כן, יש דבר כזה! שמנביל ממש ממש לרדת ולא מצליחים, או שעולים מאוד בקלות.
ויש אנשים שאין להם את זה. מי שיש לו נטיה מתמודד כל החיים נקודה. ויש הרבה שעולים, עושים תהליך יפה, יורדים, וזהו. אולי יותר שומרים ממה שהיו רגילים אבל לא מתאבדים על זה.
דבר אחרון. מראה חיצוני ומשיכה חשוב מאוד נקודה. לא על זה הוויכוח.
אפשר לעבוד על הגישה.
ואומרת בזהירות, או בעצם לא ממש
שמירת העיניים חשובה כאן מאוד ומשחקת תפקיד מרכזי. וגם נשים צריכות לשמור עיניהן ומחשבותיהן.
מקווה שהסברתי את עצמי..
הפוצחת, כתבה דברים מאוד קשים. שזה ממש מגעיל אותה, ושיחסי אישות על הפנים, ושהיא חץמפנטזת על האקס.
יש מנעד מאוד רחב.
ניראלי כתבתי את זה כבר, כותבת שוב.אני לא חושבת שיש אשה, שהיא ממש שמנה, עם עודף משקל רציני, ואומרת אני מהממת ככה ובעלי מת עליי איך שאני.
אלא אם כן, זה בעל שנמשך לשמנות/מלאות ובהחלט יש כאלה.
אני חושבת שזה לא שחור לבן.
יש אשה שהיא רזה מאוד, בלי סימני מתיחה, גוף מושלם, אבל מתלבשת כמו סבתא יכנע,ומתנהגת ברישול.
ויש כאלו שיותר מלאות אבל מתלבשות בסטייל, שמחמיא להן, מטופחות ומאורגנות.
ויש כאלה שרזות ומטופחות, אבל ציניות וקרות.
ויש שמנות עם חוש הומור שמושך מאוד.
בכל מערכת זוגית יש כמה וכמה דברים שמרכיבים את המשיכה.
הבסיסיים ביותר זה עניין חיצוני, חייב שתהיה משיכה, ומציאת חן.
אבל חייב להיות גם קשר נפשי עמוק וחיבור.
אצל הפותחת נראה שיש את כל הבעיות האפשריות ולכן, לדעתי, לטפל רק בחיצוני ובצורה קיצונית, גם מכון, גם כרס, גם שיזוף, גם לייזר, לא יפתור את הבעיה המהותית לטווח ארוך. יש כאן את השורש הנפשי שנשמע חסר.
דרך אגב, @מעלה ומטה
כתבת על חוסר ההתייחסות מהמקרה האישי.
אז אספר לך ולכל מי שקורא את המקרה שלי. תמיד הייתי מלאה. התחתנתי כשהייתי בסדר גמור, ממש לא רזה אבל בסדר לגמרי.
עליתי מאוד בהריון, ירדתי הכל.
הריון שני עליתי המון, ירדתי כמעט הכל.
אחרי הריון שלישי, עליתי המון ולא הצלחתי לרדת.
אבל אז גם בעלי עלה, וגם לא הצליח לרדת .ורק אז, פעם ראשונה הוא הבין מה אני חווה בנסיון שלי לאזן את המשקל, וגם לא, כי אני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה...
ואחרי שהוא חווה כל הגישה שלו השתנתה מקצה לקצה.
אני יודעת שהוא ישמח אם ארד.
אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי גם ככה.
אני מאוד רוצה לרדת בכל מחיר.
אבל בשביל עצמי, והבריאות שלי בעיקר.
משתדלת מאוד, עושה השתדלות, אולי לא מספיק, אבל לא נמצאת בלחץ של מה הוא חושב.
אני חושבת שאולי יש מקום לדבר על הדברים אבצ מאוד מאוד בעדינות, ואז רק לעודד ולדרבן ולא ללחוץ ולהוריד ולשים מגננות, חסימות וריחוקים....
ודבר אחרון, יש דבר כזה נטיה להשמנה. כן כן, יש דבר כזה! שמנביל ממש ממש לרדת ולא מצליחים, או שעולים מאוד בקלות.
ויש אנשים שאין להם את זה. מי שיש לו נטיה מתמודד כל החיים נקודה. ויש הרבה שעולים, עושים תהליך יפה, יורדים, וזהו. אולי יותר שומרים ממה שהיו רגילים אבל לא מתאבדים על זה.
דבר אחרון. מראה חיצוני ומשיכה חשוב מאוד נקודה. לא על זה הוויכוח.
אפשר לעבוד על הגישה.
ואומרת בזהירות, או בעצם לא ממש
שמירת העיניים חשובה כאן מאוד ומשחקת תפקיד מרכזי. וגם נשים צריכות לשמור עיניהן ומחשבותיהן.
מקווה שהסברתי את עצמי..
כל מילה ❤️המקורית
כתבת ממש יפה...עולו
גם אשתי עם נטיה להשמנה.
ברור שזה תיקון שהקב"ה בחר לתת לה וגם לי נתן תיקון להשתלם אתה.
לדעתי, איש עם לב אוהב, לא יתרגש יותר מדי ממראה חיצוני כזה או אחר. המשיכה שלי לאשתי היא לא לחומר שלה אלא לצורה שלה (שהיא עניין רוחני, נפשי, רגשי וגם גופני - באחוז מסויים אבל זה לא הכל)
ברור שזה תיקון שהקב"ה בחר לתת לה וגם לי נתן תיקון להשתלם אתה.
לדעתי, איש עם לב אוהב, לא יתרגש יותר מדי ממראה חיצוני כזה או אחר. המשיכה שלי לאשתי היא לא לחומר שלה אלא לצורה שלה (שהיא עניין רוחני, נפשי, רגשי וגם גופני - באחוז מסויים אבל זה לא הכל)
איזה גבר ❤סוסה אדומה
תודה יקרהעולו
כל מילה, אין עלייך חגה❤חצילוש
❤️❤️❤️חגהבגה
זה לא עולם השקר יקרההמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י' באב תשפ"ב 15:34
אנשים ונשים באמת מאמינים בזהויש זמנים שהמשיכה פחות רלוונטית בקשר.
פעם היא 'אחותי'
פעם היא 'רעייתי'
ופעמים שזה שילוב.
לא אומרת שזה מצדיק הזנחה, אבל משיכה זה לא הכל.
ואני חושבת שההתנגדות לדברייך לפעמים עולה בגלל איך שאת כותבת ולאו דווקא בגלל המסר ('חיה בסרטט' לא עובר מסך אחותי, במחילה. זה נקרא מזלזל. ולרוב מדובר בנושאים רגישים פה) או בגלל שהמצב התודעתי שלך בנוגע לעניין שונה מאשר לשאר, ועם זה כבר אין הרבה מה לעשות האמת חוץ מלעדן את המסר כדי שיישמע.אני יכולה להעיד על עצמי שאני נגיד מתחברת לגישה שלך, ולא מעכשיו, ולפעמים בא לי לקרוא לך שתבואי להגיב כי אני מחכימה מהדברים דלך מאוד. לא כולם מתחברים
לכל זוג עובד מה שעובד לונעמי28
אין כללים
יכול להיות שהן חיות בסרט או מנסות להדחיק ולא לחשוב שהבעל לא נמשך אליהם, אבל יכול להיות שזה באמת עובד להם.
אצלי חד משמעית דברים שפעם הפריעו מאד, עם השנים ואהבה לא מפרעים בכלל בכלל ולא מורידים בכלל מהמשיכה.
ויש דברים שהפריעו ולא עברו עם הזמן וכן ביקשתי לשנות.
יכול להיות שהן חיות בסרט או מנסות להדחיק ולא לחשוב שהבעל לא נמשך אליהם, אבל יכול להיות שזה באמת עובד להם.
אצלי חד משמעית דברים שפעם הפריעו מאד, עם השנים ואהבה לא מפרעים בכלל בכלל ולא מורידים בכלל מהמשיכה.
ויש דברים שהפריעו ולא עברו עם הזמן וכן ביקשתי לשנות.
ממש! מקסימהחצילוש
תודה חצילוש יקרה!מעלה ומטה
בלת"קסוסה אדומה
מצד אחד את אומרת "יחסי אישות", נשמע כאילו את בחורה תורנית, ומצד שני ההודעה שלך מרגישה לי בעלת מנטליות שונה מזו.
אם אני טועה, אז סליחה.
אבל זה שאת רוצה אותו לא משמין, אני יכולה להבין, ואני חושבת שמחובתך לדבר איתו על זה ברגישות.
כלומר, אם קיבלת אותו במשקל מסויים ובאמת מפריע לך (ומותר לך לגמרי שיפריע לך) המשקל הנוכחי שלו, אני לגמרי חושבת שמוצדק שתעלי את הנושא.
בצורה עדינה ולא פוגעת, כי בסוף הכי חשוב שתגשרו על הפער הזה ותתקרבו.
לגבי השיער והשיזוף, אני מניחה שזה לא משהו שהוא חדש לך, ועצם העלאת הנושא מוזר לי.
לא מבינה מה הלחץ לשיזוף, אם זה עניין חברתי נטו, העבודה היא שלך. הוא לא צריך להשתזף כי זה מה שאת אוהבת. לקחת אותו ככה, תתמודדי.
וגם לגבי השיער, הוא גבר, זה הגוף שלו וגם אם זאת היתה אישה שאוהבת את שיער הגוף שלה, הייתי חושבת שזכותה.
אבל זה שהרתיעה נובעת מהעניין הגופני נטו, זה כן שיטחי בעיניי. או זה שאת מדברת רק על הנושא הזה.
אז או שאת טרול משועמם, או שאת שיטחית ואת כן צריכה לעבוד על זה וזה שלך, או, שהעניין הוא אחר לגמרי והעניין השטחי (זה לא שעניין שטחי אין לו בכלל משמעות, אבל זה לא האישיו) הוא עניין נלווה.
(ככה,
זה שאדם משמין ולא מתאמן זה לא כל כך שיטחי לדעתי,
אנחנו אוהבים לראות אנשים פעילים ובריאים ויש משהו שמשדר בהשמנה משהו שהוא לא הכי בריא ולא אכפת לי שזה לא פוליטקלי קורט להגיד את זה, זאת האמת.
במקרים יוצאי דופן, כשהשומן לא קשור לזה (חוסר פעילות ודאגה לעצמך ותפקוד מאוזן) בשום צורה, אני חושבת שגם למהות שלנו זה הרבה פחות מפריע.
אנחנו מבינים שזה לא העניין
וממילא, השטחי העמוק הזה שהפריע לנו מתמוגג בצורה מסויימת.
(במקרים של מחלה / מבנה / הריונות וכו'))
זה שאת מפנטזת על האקס שלך כשהוא נוגע בך (ובכלל)
זה לא מגניב. זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו ואני מניחה ומקווה שאת מבינה את זה, אבל בגלל שלא ציינת את זה או שלא ברור אם יש קשר בין זה לבין "קשה לי ברמות" מחובתי לומר לך את זה.
העבודה שלך היא לדעת לתקשר איתו ולפתור איתו את הפערים בינכם.
הוא לא מעדיף לא לדעת את האמת ושתפנטזי על אקסים שלך כשהוא נוגע בך.
אז החשיבה צריכה להיות יותר אלטרואיסטית ופחות אגואיסטית.
לא נעים לך? תעבדי קשה ותעשי את זה בצורה שתפגע בו כמה שפחות אם בכלל אבל תפתרו את הבעיות בינכם!
מוזר לי.
מוזר לי שאת מעדיפה לחשוב על האקס שלך כשהוא נוגע בך מפשוט ללכת ולומר לו. אפילו אפילו לומר לו "שומע? זה מפריע לי אפילו שאני אוהבת אותך, וממש אשמח שלא יהיה בנינו פער כזה".
אם אני טועה, אז סליחה.
אבל זה שאת רוצה אותו לא משמין, אני יכולה להבין, ואני חושבת שמחובתך לדבר איתו על זה ברגישות.
כלומר, אם קיבלת אותו במשקל מסויים ובאמת מפריע לך (ומותר לך לגמרי שיפריע לך) המשקל הנוכחי שלו, אני לגמרי חושבת שמוצדק שתעלי את הנושא.
בצורה עדינה ולא פוגעת, כי בסוף הכי חשוב שתגשרו על הפער הזה ותתקרבו.
לגבי השיער והשיזוף, אני מניחה שזה לא משהו שהוא חדש לך, ועצם העלאת הנושא מוזר לי.
לא מבינה מה הלחץ לשיזוף, אם זה עניין חברתי נטו, העבודה היא שלך. הוא לא צריך להשתזף כי זה מה שאת אוהבת. לקחת אותו ככה, תתמודדי.
וגם לגבי השיער, הוא גבר, זה הגוף שלו וגם אם זאת היתה אישה שאוהבת את שיער הגוף שלה, הייתי חושבת שזכותה.
אבל זה שהרתיעה נובעת מהעניין הגופני נטו, זה כן שיטחי בעיניי. או זה שאת מדברת רק על הנושא הזה.
אז או שאת טרול משועמם, או שאת שיטחית ואת כן צריכה לעבוד על זה וזה שלך, או, שהעניין הוא אחר לגמרי והעניין השטחי (זה לא שעניין שטחי אין לו בכלל משמעות, אבל זה לא האישיו) הוא עניין נלווה.
(ככה,
זה שאדם משמין ולא מתאמן זה לא כל כך שיטחי לדעתי,
אנחנו אוהבים לראות אנשים פעילים ובריאים ויש משהו שמשדר בהשמנה משהו שהוא לא הכי בריא ולא אכפת לי שזה לא פוליטקלי קורט להגיד את זה, זאת האמת.
במקרים יוצאי דופן, כשהשומן לא קשור לזה (חוסר פעילות ודאגה לעצמך ותפקוד מאוזן) בשום צורה, אני חושבת שגם למהות שלנו זה הרבה פחות מפריע.
אנחנו מבינים שזה לא העניין
וממילא, השטחי העמוק הזה שהפריע לנו מתמוגג בצורה מסויימת.
(במקרים של מחלה / מבנה / הריונות וכו'))
זה שאת מפנטזת על האקס שלך כשהוא נוגע בך (ובכלל)
זה לא מגניב. זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו ואני מניחה ומקווה שאת מבינה את זה, אבל בגלל שלא ציינת את זה או שלא ברור אם יש קשר בין זה לבין "קשה לי ברמות" מחובתי לומר לך את זה.
העבודה שלך היא לדעת לתקשר איתו ולפתור איתו את הפערים בינכם.
הוא לא מעדיף לא לדעת את האמת ושתפנטזי על אקסים שלך כשהוא נוגע בך.
אז החשיבה צריכה להיות יותר אלטרואיסטית ופחות אגואיסטית.
לא נעים לך? תעבדי קשה ותעשי את זה בצורה שתפגע בו כמה שפחות אם בכלל אבל תפתרו את הבעיות בינכם!
מוזר לי.
מוזר לי שאת מעדיפה לחשוב על האקס שלך כשהוא נוגע בך מפשוט ללכת ולומר לו. אפילו אפילו לומר לו "שומע? זה מפריע לי אפילו שאני אוהבת אותך, וממש אשמח שלא יהיה בנינו פער כזה".
האמת מניסיון אישי.,conet
תחפשי בגוגל אבא חטוב
ותקני לבעלך
אם הוא אהב את הרעיון ויתמיד את תראי אותו עם 12 קג פחות תוך 3 חודשים
ועל הדרך הוא יקנה דרך חיים
אני הגעתי לאיזור ה 108.6
אני עכשיו כבר 98 ויש עוד לאן לרדת..
בהצלחה
ותקני לבעלך
אם הוא אהב את הרעיון ויתמיד את תראי אותו עם 12 קג פחות תוך 3 חודשים
ועל הדרך הוא יקנה דרך חיים
אני הגעתי לאיזור ה 108.6
אני עכשיו כבר 98 ויש עוד לאן לרדת..
בהצלחה
לא יודע אם זה אמיתי או לא...שםאנונימי
אבל מודה שהופתעתי מאד מהרבה תגובות כאן שאם היחסים בכללי הם טובים, אז הגופני לא אמור להשפיע עד כדי כך.
אני ואשתי נשואים כבר מעל 3 שנים ואין לנו קיום יחסי מין כמעט בכלל והיחסים בכללי הם ממש אחלה.
לא יודע אם הייתי נראה דון ז'ואן אם פתאום הם היו עובדים טוב, אבל מרגיש לי שכן היה שיפור ניכר לעומת המצב עכשיו.
אבל אולי אני תופס את זה לא נכון וזה באמת לא אמור להשפיע עד כדי כך...
אני ואשתי נשואים כבר מעל 3 שנים ואין לנו קיום יחסי מין כמעט בכלל והיחסים בכללי הם ממש אחלה.
לא יודע אם הייתי נראה דון ז'ואן אם פתאום הם היו עובדים טוב, אבל מרגיש לי שכן היה שיפור ניכר לעומת המצב עכשיו.
אבל אולי אני תופס את זה לא נכון וזה באמת לא אמור להשפיע עד כדי כך...
אין לזה סוףהמאור הקטן
אם היית נראה כמו דון ז'ואן עם פררי ופנטהאוז של 50 מליון דולר בטוח היא הייתה נמשכת אליך עוד יותר. פשוט כי היה לה הרבה יותר תחרות עליך מצד נשים נוספות.
לצערנו הסיפור של תשוקה ונישואין הוא מאמץ אין סופי לחבר שמן ומים. יש דברים שיכולים לעזור, אבל בגדול מסגרת נישואין היא המסגרת שהכי מכבה תשוקה וחשק שיש ביחס לכל שאר האלטרנטיבות. לא סתם נכתבים על זה אלפי ספרים והנושא מפרנס מליוני יועצי זוגיות\מיניות...
אני דווקא חושבת שכן אפשר בעדינות לדבר איתו בצורה שמחפש.תאחרונה
שהקשר שלכם מאפשר.
אני הייתי אומרת לבעלי בבדיחותא או אולי מציעה פרקטית: בוא נעשה הליכה יחד,נהיה בריאים יותר ועל הדרך גם זמן איכות... אפשר לקנות יחד בגדים ותכווני אותו למה מחמיא לו וכן על זו הדרך.. ובמקביל גם תפרגני לו על מה שאת כן יכולה, על התנהגויות על מחוות.. שלא ירגיש שאת רק רוצה לשנות אותו..
במיוחד בדברים שהם ברי שינוי..
אני הייתי אומרת לבעלי בבדיחותא או אולי מציעה פרקטית: בוא נעשה הליכה יחד,נהיה בריאים יותר ועל הדרך גם זמן איכות... אפשר לקנות יחד בגדים ותכווני אותו למה מחמיא לו וכן על זו הדרך.. ובמקביל גם תפרגני לו על מה שאת כן יכולה, על התנהגויות על מחוות.. שלא ירגיש שאת רק רוצה לשנות אותו..
במיוחד בדברים שהם ברי שינוי..
שאלה יותר לגבריםבוריס
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר
גזרה?חתול זמני
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
א. גזרה רחבההסטוריאחרונה
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
עשור אחרי: חזרתי עם כמה תובנותלגעת באופק
לפני כמעט עשור נחתתי כאן, על חופי הפורום הזה (בשם אחר, כמובן). הגעתי חבול ומותש אחרי שנים של זוגיות מורכבת. שפכתי כאן את הלב ואת החששות הגדולים מפירוק החבילה, וזכיתי להרבה תגובות - חלקן תמכו, חלקן האשימו, אבל כולן נתנו לי חומר למחשבה.
היום, תודה לה', אני נמצא במקום שונה לחלוטין. מקום בריא יותר, בטוח יותר, כזה שגם יודע לחייך.
אמנם המון זמן לא כתבתי כאן, אבל מפעם לפעם אני מציץ ורואה שהשאלות, הלבטים והקשיים בפורום חוזרים על עצמם לאורך השנים. זה גרם לי לרצות לעצור לרגע ולשתף אתכם בכמה תובנות שנולדו מתוך המסע האישי שלי ומפיקחון של זמן. אולי הן יתנו נקודת מבט חדשה למי שהנפש שלו סוערת עכשיו ומחפשת מנוחה:
1. יש אהבה בבית? תילחמו עליה בשיניים אם יש ביניכם את הבסיס הזה, את האהבה והרצון ההדדי - אל תוותרו בקלות. זוגיות היא דבר מאתגר, ויש בה תקופות מעצבנות ושוחקות, אבל אם הלב במקום הנכון - תילחמו. זה שווה את זה, ובפער עצום מהאלטרנטיבות. לא צריך לספר לכם על כאלו שלא שפר עליהם גורלם ומוצאים את עצמם מזדקנים לבד. בקיצור, אם זכיתם ויש לכם עוגן של אהבה אמיתית ביד, שווה לעשות הכל כדי לשמור עליו ולהצמיח אותו מחדש.
2. טיפול זוגי צריך תשתית, הוא לא קוסמות (יש מילה כזאת? או שכותבים "קסם"?) טיפול זוגי הוא כלי מדהים, אבל הוא דורש ששני הצדדים יגיעו עם רצון פנימי ואהבה בסיסית שעוד קיימת (ורק אתם, עמוק בפנים, יודעים את האמת). חבל לבזבז שנים יקרות ואנרגיות על טיפולים ארוכים רק כדי "לסמן וי" או כדי להרגיע את המצפון. כשאין תשתית רגשית מינימלית, הטיפול לפעמים הופך להנשמה מלאכותית שרק מאריכה את הסבל. אם בוחרים ללכת לטיפול - תגיעו כדי לעבוד באמת, ולא כדי לעבוד על עצמכם.
3. אל תחיו את החיים שאחרים מציירים לכם כשאתם מקבלים החלטות לגבי עתיד הבית שלכם, תוודאו שאתם עושים את זה מהסיבות הפנימיות שלכם, ולא בגלל "מה יגידו" - ההורים, השכנים, החברה או הקהילה. לרצות את הסביבה זה אולי נוח לרגע, אבל בסוף היום, מי שהולך לישון במיטה הזו ומתעורר למציאות הזו מדי בוקר זה אתם. הבחירות שלכם - בין אם להשקיע בתוך הבית ולבנות מחדש, ובין אם לחשב מסלול מחדש - צריכות להגיע מתוך הבנה עמוקה של מה שנכון לכם, ולא מתוך תכתיבים ופחדים מהסביבה.
4. מבחן הילדים: מה הם לומדים מהזוגיות שלכם? המשפט "נשארים ביחד בגלל הילדים" הוא משפט שקל להיאחז בו, אבל כדאי לזכור שהילדים שלנו לומדים מאיתנו איך זוגיות אמורה להיראות. אם אתם מתלבטים לגבי העתיד, תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה: אם הילדים שלכם היו גדלים ומגיעים בדיוק למצב הזוגי שבו אתם נמצאים היום - מה הייתם מייעצים להם לעשות? האם הייתם אומרים להם שיש כאן בסיס משפחתי יציב ששווה להילחם עליו, לעשות שינוי ולהשתפר למענו? או שהייתם מאחלים להם מציאות אחרת? התשובה לשאלה הזו תעזור לכם להבין איפה המצפן שלכם עומד.
5. גם השיקול הכלכלי או המשפחתי הוא לגיטימי - רק תהיו כנים לפעמים אנשים בוחרים להישאר יחד מתוך שיקולים פרקטיים לחלוטין - בין אם זה החשש מקריסה כלכלית, ובין אם זו הבחירה המודעת לשמור על המסגרת המשפחתית הקיימת למרות הכל. זו בחירה אנושית, מציאותית והגיונית לחלוטין, ואין מה להתבייש בה. אבל אם זו הסיבה שלכם - תהיו כנים עם עצמכם. כשמפסיקים לקרוא לזה "גזירת גורל רומנטית" ומבינים שזו בחירה מודעת שלכם לגורלכם, קל יותר לחיות איתה בשלום ובפחות מרירות.
אני כותב את הדברים לא כדי להטיף, ולא כדי לדחוף אף אחד לשום כיוון. חזרתי רק כדי להזכיר למי שמתמודדים עכשיו עם אתגרי החיים ומורכבויות בזוגיות, שהחיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם על "אוטומט" של הישרדות רגשית. לבחור בעצמכם זה אומר לקחת אחריות על האושר שלכם – בין אם זה אומר לעשות מהפך פנימי ולהשקיע בקשר ב-100% אנרגיה, ובין אם זה אומר לבחור בדרך אחרת. בסוף, כשאתם שלמים ומדויקים עם עצמכם, זה לטובת כולם.
מאחל לכולכם שלווה, בהירות ובחירות נכונות.
אלימות לכל סוגיהסודית
וכן גם בגידות
לא כל כך טריים אבל רואה שיש פה אנשים חכמיםכולנה
בעלי ואני נשואים מעל עשור, אפשר להגיד שבעשור הזה בנינו את עצמנו מכל הבחינות - משפחה ברוכה, לימודים, קריירות, בניית בית, באמת נשאבנו לכל זה מאוד, וזה באמת מאוד מתאים לאופי שלנו. אבל בדבר אחד פחות השקענו וזה הזוגיות שלנו, ב"ה אני לא מתחרטת ואנחנו אוהבים ומסתדרים יפה סה"כ בכל התחומים.
אבל אני מרגישה שחסר לי קצת בניית הזוגיות, אני עובדת עם זוגות שאני לפעמים מוצאת את עצמי מקנאה בקשר שלהם, איך מסתכלים אחד על השני בעיניים, איך יש בינהם אהבה פשוטה ואמיתית כזאת (נמצאת ברגעים מאוד אישיים של זוגות אז זה משהו שקולטים ואי אפשר לזייף, כמובן שוראה גם זוגות שאין לה את זה..), כבוד מאוד גדול, הערכה. מרגישה שלא בנינו את זה מספיק.
בעלי לא טיפוס חברתי במיוחד, והוא די מסתדר עם עצמו, כמעט ואין לו צורך בשיחות מעבר לשוטף הרגיל, וגם זה לא חובה אם לא יוצא. שיחות עומק בכלל הוא בחיים לא יזום, כשאני יוזמת זה מביך ומכביד עליו.
אני גם טיפוס סגור ומופנם אבל כשאני נפתחת ומרגישה שמתעניינים בי אני זורמת ונפתחת.
היו לי הרבה אכזבות בקשר עד שלמדתי להבין שזה לא אישי והוא פחות צריך את זה, וגם למדתי להכיר את עצמי שגם לי קשה לקלף את הקליפות, ואין ספק שהיה לי חלום על בעל משפחתי וחם, שיפתח את נימי נשמתי ונגדל יחד.. בפועל זה לא קרה וכנראה לא יקרה, אבל אני בטוחה שאפשר יותר להוציא מהזוגיות שלנו ואני רוצה לנסות אבל לא יודעת איך.
כי אני בעצמי מתקשה, והוא מרוצה מהמצב ולא צריך יותר מזה (למרות שלדעתי הוא לא מכיר משהו אחר וגם הוא מלא בחומות ומגננות אבל ניחא 😏).
טיפול זוגי היינו לאחר שכנועים רבים לא הרגשתי שעזר יותר מדי, טיפול אישי גם הייתי ולא ראיתי ישועות בתחום הזה.
תוהה אם יש פה זוגות שחוו דברים דומים ומצאו דרך לפרוץ את המחסומים, קחו בחשבון שמדובר פה בשני אנשים "כבדים", אז שיחות, כרטיסי שיח למינהם כנראה פחות יעבדו, אבל לא אכפת לי לשמוע .
מבין לגמרי ומכירנהג ותיק
אולי לנסות לשנות אווירה, מקום.
לצאת סתם לסיבוב ולדבר
לשבת במקום שהוא לא הבית, כדי להתנתק ממנו לזמן האישי הזוגי שלכם.
אל תתייאשי, כי נשמע שזה בוער בך, ואת לגמרי צודקת.
ואם את אומרת שגם את כמוהו בקושי לקלף קליפות אז תנסי לחשוב מה עובד עלייך ועם זה תקלפי לאט לאט ממנו. זה בשלבים, בתהליך.
הלוואי ותצליחי
תודה, באמת לאחרונה הצעתי שנעשה סיבוב בחוץכולנה
מדי פעם, כי הילדים כבר גדלו ועד שמפנים ואת האזור ומאפשרים שיחה שקטה לוקח זמן.
אז הוא מסכים ברעיון ואפילו תומך בו, אבל הביצוע בעייתי, הוא לא יזכור או יציע בשעת אמת ואני כן רוצה לראות ממנו איזה בדל של יוזמה.
כשיש ילדיםנהג ותיק
זה באמת מאתגר בטח אם רוצים לשבת בבית ולכן יציאה החוצה מאפשרת יותר שקט וזמן זוגי נטול הפרעות. אם צריך אפילו לומר לילדים (אם הם עוד ערים), עכשיו אמא ואבא יוצאים לזמן לעצמם.
אפשר סיבוב, אפשר לקפוץ לפינת טבע (אם יש בסביבה), אפשר להוסיף משהו קטן לאכול (מאפה?).
מבין מאוד את הרצון שהוא יזום. אמרת שהוא לא כזה אז גם אם יתחיל ממך אותי מתוך זה הוא יראה שזה טוב, יבין (אולי ישמע ממך) את הצורך בזה וזה יבוא גם ממנו.
הלוואי
אף פעם הוא לא יזם? איך היה לפני החתונה או בשנים הראשונות?
גם בהתחלה הוא לא יזםכולנה
זה נס שנשארנו יחד כשאני חושבת על זה לעומק
הבעיה שגם לי קשה הביצוע ובאופי של כן תמיד מעדיפה להצטרף מאשר להחליט וליזום
והנה הנס הזהנהג ותיק
כבר עובד יפה מאוד מעל עשור עם הצלחות רבות מהרבה תחומים.
ברוך ה
כל הכבוד לשניכם
ואולי היה שווה לרשום את כל מה שרשמת כדי להגיע לנקודת העומק הזאת שאמרת. לא?
גם בתקופת החברות/אירוסין הוא לא יזם כלום?
אני לגמרי מבין את הרצון שהוא יזום. ואם את דומה לו אז כנראה שאת יכולה להבין למה הוא לא יוזם את זה, ועדיין אם בך זה יותר בוער תנסי את ליזום משהו, אפילו התחלתי, אולי רק להציע סיבוב שכזה או לשבת באיזה פינת חמד ושהוא יעזור לך ליצוק תוכן. זה יכול לעזור? אולי אחרי פעם פעמיים כאלה זה יביא אותו מעצמו ליזום כאלה דברים, יכול להיות?
אולי כאן יש אפשרות לעשות צעד ראשוןנגמרו לי השמות
כלומר לתפוס את כל ה"מה כן" (ולא רק כל המה לא) ולעבור דרכו, לא לוותר עליו.
נכון, זה לא אידיאלי אם הוא לא יוזם.
ונכון, זה לא מושלם שאת זו שצריכה להזכיר בשעת אמת את ההליכה.
וזה באמת באמת היה משמח אותך אם הוא היה עושה זאת.
אבל יש בתוך כל הדבר הזה גם הדרגתיות שנכונה ויכולה להיות מאוד מועילה ומקדמת לשניכם גם יחד.
כלומר לא לחתור רק ל0 או 100, אלא ממש לעשות צעד צעד.
אז בתור צעד ראשון -
שאת הצעת שתעשו סיבוב בחוץ - מעולה!
והוא הסכים - מעולה!
ואפילו תמך ברעיון - מעולה!
ועכשיו נשאר את שלב הביצוע,
אז אם כרגע את זו עם החוזקה של לזכור ולהזכיר - גם מעולה! לא נורא בכלל כרגע, העיקר שתצאו, זה מה שחשוב עכשיו, ההתקדמות, הצעדים, הכיוון.
לא המושלם, לא סוף הדרך, לא בבת אחת.
צעד אחר צעד.
התקרבות אחר התקרבות.
לאט לאט ובהדרגתיות.
אז לבינתיים אם תנטרלי את המשוואה בראש שאומרת לך ש"אם בעלי לא יוזם = לא אכפת לו ממני אז כבר לא שווה כלום" (או משהו דומה )
וממש לשנות אותה בראש ל: "בעלי מסכים ואפילו תומך מאוד ביציאה זוגית להליכה = ככה הוא מראה לי שאכפת לו ממני, מהקשר, מהביחד ואני רואה את זה".
או לעוד משוואה מקדמת של "בעלי מסכים ואף תומך ביציאה זוגית וכרגע החוזקה שלי היא לזכור - אז אני אשתמש בחוזקה שלי ואראה את ההסכמה והתמיכה של בעלי ברצון ובביצוע עצמו לאחר התזכורת כחוזקות שלו".
כי באמת שכולנו רק בני אדם, עם חוזקות ועם חולשות.
אף אחד מאיתנו לצערנו לא מושלם, רק הקב"ה לבדו מושלם.
ואם אפילו נאמר על צדיקי יסוד עולם "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אז מי אנחנו הנמלים לידם...
לכן כדאי מאוד לקחת בזוגיות את החוזקות של כל אחד, ולהתברך מהם.
וממה שהם אינם חזקים בו, לפחות לא כרגע - לשים בפרופורציה של האנושיות שלהם.
אז כרגע לך יש חוזקה של יוזמה - מעולה! תשתמשו בה! גם בהצעה וגם בתזכורת.
ולבעלך אולי יש חוזקה של הביצוע עצמו (להסכים, לתמוך, לעשות), אילו עוד חוזקות אחרות יש לו?
אולי יש לו אפילו מקומות בהם דווקא הוא יותר חזק ממך בדברים אחרים?
ממש לראות איך ניתן להתברך מהחוזקות של השני
וכמובן להביא לקדמת הבמה גם את החוזקות שלנו
והכי חשוב - לא להלביש על חיסרון של השני/ה שזה אומר שלא אכפת לו או הוא לא אוהב או אני לא חשובה, אלא להבין שפשוט כרגע הוא לא חזק בזה,
ודווקא לנסות ולראות את כל ה*מה כן*, במקרה הזה את ההסכמה והתמיכה הגדולה, ובטוחה שיש עוד.
כמובן שבהמשך אפשר לדבר על החשיבות של היוזמה גם מצידו, עד כמה זה ישמח אותך, מה זה יתן לך להרגיש שהוא יזום וכן הלאה,
אבל זה בהמשך הדרך, בצעד או בצעדים הבאים, ולא הכל בבת אחת
אז עכשיו ממש תתפסו חזק את הצעד הנוכחי הזה - וצאו להליכה ותהנו!
מגיע לכם את זה כ"כ!
בהצלחה רבה 
תודה, באמת יש בו הרבה מאוד דברים טוביםכולנה
אבל בקטע הזה גם אני קצת כבדה ורוצה שישכנעו ויקראו לי, גם כי ככה ארגיש שאכפת לו ועל זה ענית, אבל גם כי אני באופי שלי טיפוס מצטרף ופחות יוזם
מנסה להרחיב על גבי מה שהוספתנגמרו לי השמות
אם גם את באופי טיפוס פחות יוזם, והרצון שלך הוא באמת להצטרף, אפשר בהחלט לנסות לדבר על זה בצורה ישירה (כמובן לא בהאשמה אלא כשיתוף של הלב שלך) ולשתף אותו למשל שכאשר את צריכה כל פעם ליזום או להזכיר - משהו חסר לך בחוויה הרגשית של להרגיש נחשקת/מחוזרת/אהובה/חשובה וכו', או שפשוט גם לך קשה לזכור ואת צריכה אותו איתך כאן
ולכן היית שמחה אם היה זוכר מעצמו לפחות בחלק מהפעמים.
ועל גבי הרצון הכה חשוב, חשוב גם לנעוץ עוגנים במציאות שיעזרו לכם בתכל'ס.
והצעד הראשון לשם כך הוא באמת יצירה וקביעה של מרחב זוגי.
קודם כל לפנות ביומן מקום למרחב של הביחד שלנו.
זה יכול להיות שעה בשבוע, זה יכול להיות חצי שעה בשבת, זה יכול להיות פעם בשבועיים, זה יכול להיות 10 דקות בסוף היום וכן הלאה.
אבל לקבוע.
לשריין.
להכניס זאת בצורה אקטיבית ויוזמה ללו"ז וליצור קודם כל את המרחב הזה.
ועל גבי המרחב - ניתן לראות מה הלאה לצעדים הבאים.
לראות מה הלאה עוד יכול לעזור לשנינו, בהינתן ששנינו באמת לא טיפוסים יוזמים כ"כ.
למשל:
אחרי שקבענו מרחב זוגי
* אפשר לקבוע את הסיבוב בחוץ ביום קבוע בשבוע בשעה קבועה - וכך זה גם בתוך היומן וגם מוריד כל שבוע מחדש מאיתנו את עניין ה"מי יזם ומי לא".
* אפשר גם לשים תזכורות לשניכם ביומן לכך.
* אפשר להמשיך בתוך המסגרת הקבועה של המרחב הזוגי שקבענו מראש ולהוסיף לתוכה עוד דברים שמעניינים אותנו, ממש אפילו לעשות רשימה של כל מה שעולה לכם לראש שיכול לעניין אתכם ואז לראות את הרשימות של כל אחד ומה יכול להתאים ולהסתדר לשניכם גם יחד.
כך יש לכם "סל" של אפשרויות מוכנות מראש וכל פעם תוכלו לבחור אחת מהן.
* אפשר ואף מומלץ להצמיד לכל זמן זוגי כזה חיזוק חיובי - ממש להצמיד לו משהו מפנק ומשמח שמיוחד לכך אם הצלחנו, זה עוזר לקבע הרגלים חדשים.
לדוג: אם את אוהבת אייס קפה ואת מפרדנת לך אחרי כל פעם שיצאתם אייס קפה זה חיזוק חיובי
וכל דבר דומה שאוהבים.
* להתחיל מדבר קטן וקל ולא לצפות ולחכות רק ל"מושלם" הזה, אלא פשוט עצם הזמן ביחד הוא חשוב ובונה. לכן לא לחכות לאיזו "מוזה" או להרגשה המושלמת כדי להתחיל, אלא עצם הקירבה נוצרת שמאפשרים פניות אחד לשניה ולא לפני.
אז רק להתחיל. רק משהו אחד. קטן.
* מתוך הסעיף הקודם חשוב גם לזכור שלפעמים מה שעוצר אותנו זה לא חוסר רצון אלא שזה פשוט מרגיש משימה גדולה מדי או כבדה מדי או מורכבת מדי עלינו עכשיו, ואז ככל שהצעד יותר קטן ופשוט כך הסיכוי שזה באמת יקרה עולה.
למשל אם נחליט ש"נצא לסיבוב סביב הבניין לאחר ארוחת הערב" - זה משהו מוגדר ונקודתי ויכול לקדם גם את המוטיבציה.
* אפשר להחליט שעושים תורנות וכל שבוע מישהו אחר אחראי להביא רעיון ויוזמה (ואז הוא שם לעצמו תזכורת או עזרים אחרים שיעזרו לו לזכור וגם את כמובן בתורך )
* אפשר להצמיד את המרחב הזוגי לפעולה קבועה שממילא עושים כדי שנזכור - למשל אם מחליטים שכל שלישי בערב עושים הליכה אחרי ארוחת הערב או ההשכבות - זה משהו צמוד שעוזר לזכור.
* אפשר גם להחליט מראש על סימן היכר חמוד שאיתו נזכיר אחד לשניה את הזמן שלנו: כמו לעשות פרצוף מצחיק / מילת קוד / סימן מוסכם / שאלה פשוטה וחביבה של "מתאפשר לך עכשיו את הזמן שלנו?"
* אפשר לשים פתקים שיזכירו במקומות חמודים, כמו הקומודה, המראה, המקרר, הכרית וכן הלאה.
חשוב גם לזכור שהמוח שלנו בנוי מתבניות תבניות, וכאשר באים לעשות שינוי ישר יש את הקושי המובנה שהתת מודע שלנו מזדעק ואומר: אל תזיזו לי את המוכר והידוע! לא אוהב שינויים! לא רוצה שינויים! ובהחלט יש את החשש והרתיעה ממשהו חדש, שונה.
לכן כדי לשנות דפוס, כדי ליצור הרגל חדש - אנו נדרשים גם לסבלנות, גם להתמדה וגם לאורך רוח.
לוקחים בחשבון שיהיו גם טעויות או נפילות בדרך,
לוקחים בחשבון שזה תהליך וצריך זמן וסבלנות על לקביעת ההרגל החדש בתוכנו,
מעצימים את כל הפעמים שאנו כן מצליחים (גם בפני עצמנו וגם לשני/ה),
מזכירים בסימן היכר כאשר שכחנו,
מביאים איתנו הרבה חמלה ונשימה עמוקה
ומתחילים.
באמת צעד צעד.
ולאחר כמה וכמה פעמים וחזרות כאלה - זה יהיה יותר קל ב"ה וכבר יתקבע להרגל החדש והטוב שלנו.
אז בתוך כל העומס המטורף של החיים והשיגרה השוחקת - כאשר אנו מכניסים בצורה *אקטיבית* זמן יזום ויוצרים ומאפשרים מרחב זוגי, כך צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים ומעמיקים.
לא מצפים ל"זבנג וגמרנו", אלא בהתמדה פעם אחר פעם ושלב אחר שלב, לאט לאט.
תודה רבה! לקחתי לי מכאן כמה נקודותכולנה
בשמחה רבה והמון הצלחה 🙏נגמרו לי השמות
אולי בתזמון עתידיהעני ממעש
ממליצה ממשעוד מעט פסח
על הקורס של יוני אנטמן.
זה קורס שמיועד לצד הנשי (יוני היא אישה, למרות השם). הנחת העבודה היא שאת עושה את הצד שלך, והוא כבר יגיב לזה (לא מצופה ממנו להשתתף או לצפות בשום דבר).
הרעיון הוא קודם כל ללמוד להכיר את עצמנו, מה הרצונות שלנו, הרגשות העמוקים, הכאבים שחוזרים על עצמם.
היא נותנת גם כלים של איך לתת לעצמנו מקום לכאב וקודם כל להתמודד בעצמנו עם הכאב, ואחר כך גם איך לתקשר אותם בצורה מקרבת, בלי לגרום לגבר להרגיש אשמה.
בדיוק היא מתחילה מחזור חדש (מה שלא קרה כבר שנה וחצי...).
לי אישית זה היה משנה חיים, יותר מכמה וכמה טיפולים שהייתי בהם.
אם תרצי פרטי יצירת קשר וכו'- בפרטי.
שלחתי הודעהכולנה
זה הגיוני ומוכר, ובסה"כ נקודת הפתיחה היא טובהשושיאדית
קודם כל ב"ה הקמתם בית, משפחה, ביססתם את החיים שלכם וזו קרקע יציבה לזוגיות פורחת.
אז עכשיו, אתם נמצאים בתוך שגרה טובה ורק רוצים להוסיף לה זוגיות טובה.
בהתחשב במצב של שניכם את יכולה לקחת דבר שלישי קבוע ומתחדש שדרכו תוכלו לבנות מסלול זוגיות.
כלומר -
לקבוע עיתים לדבר מסויים ששיוביל להתפתחות בקשר.
לדוגמה:
-אם אתם אנשים עיוניים: לקנות ספר מעניין, משהו לא שגרתי, בנושא שמעניין אתכם ולקבוע עיתים לקרוא בו / לשוחח על סוגיה מיוחדת שבו.
(הספר "גברים ממאדים נשים מנוגה" הוא ספר מדהים שמדבר על ההבדלים והמכנה המשותף בין גברים לנשים).
- אם אתם אנשים של חוויות: לקבוע "דייט שבועי" יום / ערב מסויים בשבוע שאתם יוצאים למקום שבחרתם מראש.
(אפשר לחלק את התפקידים - תכנון מסלול / ציוד / אוכל / וכו'...)
- אם אין לכם יותר מדי זמן לחשוב: ללכת לשיעור קבוע בנושא זוגיות - אם יש בקהילה / באיזור שלכם.
(עצם ההליכה של שניכם מכניסה למודעות את החשיבות שיש לשניכם בזוגיות אחד עם השני)
ואז ליצור מציאות קבועה ומתחדשת שמוקדשת רק לזוגיות שלכם.
ומשם לאט ובסבלנות, השגרה הכללית גם תהיה מושפעת.
לא לפחד מהפחדלאחדשה
אנשים כבדים זה לא כמו אנשים קטועי גפיים.
אני בטוחה שלכל אחד מכם יש נושאים שהשיחה עליהם קלילה נעימה וזורמת.
אפילו אם זה משהו "טפשי" או ילדותי. ז"א שזה לא היכולת או הכישרון, אלא התפיסה של הנושא.
יכולה לומר לך על עצמי, במשך שנים נמנעתי ופחדתי לעשות צעדים ממחסומים פנימיים של פאדיחה ואיזה מביך ובושות.
מה אני אגיד שאני אוהבת x.y.z?
מה אני אשתף שבא לי כך וכך?
איך זה ייתפס, איך זה נראה מבחוץ?
את מתארת קושי, מתארת מציאות של נתונים טכניים- ששניכם כבדים ואולי קצת סגורים. יש לזה סיבה, בד"כ אנשים כבדים או סגורים לדבר או לעשות דברים מסויימים כי מפחדים מהשלכה. שווה לעצור ולשאול- מה ההשלכה שממנה מפחדים? האם יש מקום מהותי עצמוני לפחד או שזה רק פחד שמתפתח ומתעצם בראש אבל בפועל אין שם איזה משהו נורא?
למשל, ללכת שניכם לבאולינג.
אם אני מסתכלת מהצד על הסיטואציה שאת מתארת- הייתי חושבת שאת לא תרגישי בנוח והוא בכלל יבטל את הרעיון.
אבל אם תפרקי את זה לעצמך ולו-
יש בינכם בסיס טוב. הוא לא מבין מה צריך לשדרג בזוגיות- סבבה. את רוצה. הוא מוכן בלי להבין לעשות בשבילך כי אוהב אותך?
יופי.
אם כן בוא איתי לבאולינג.
יגיד לא? למה?
על כל סיבה שיביא אפשר לפרק אותה שכלית ולהבין שאין שם מהות, אלא איזה פחד כללי לא מוסבר, מחסום שהוא לא מחזיק בעצמו.
ולאט ככה לפתור את המחסום וללכת, ולהינות אחד מחברת השני.
שינוי אווירה וחוויות משותפות פותחות מרחב שאינו תלוי בילדים, כסף, בית, מחוייבות- ומזכיר לכם למה בחרתם אחד בשניה- כיף לכם יחד.
זה פותח את התיאבון להרחיב את התחושה הזו, לשדרג אותה ולעבוד עליה.
אחרי כמה חוויות חיוביות מקרבות כאלה הוא ירצה בעצמו.
ברגע שיש רצון הדדי ופתיחות מחשבתית אפשר לעבוד בצורה יותר אפקטיבית...
נראה לי נגעת בול בנקודה, לפחות מבחינתיכולנה
מבחינתו אני עדיין חושבת שהוא סוג של טיפוס כזה של שגרה שגרתית לחלוטין, וגם בתור ילד, מתבגר ואדם בוגר כמעט ולא הרגיש צורך במענה חברתי רגשי, לא מחפש חופשות או יציאה מהשגרה, ומבחינתו סוף היום לשבת ללמוד או להתעדכן קצת בחדשות מספק לו את האוורור שהוא צריך.
את צודקת שיכול להיות שזה נהיה הרגל ואפשר לנסות לשאול אם זה חייב להמשיך להיות ככה או אפשר לנסות דברים אחרים.
זה שונה מהמחשבה שלי כרגע כי אני בעצמי מקובעת אבל נתת כיוון יפה
אני מכבדת מאוד את העם הגברי, אבל...לאחדשה
זה קצת בידיים שלנו.
זו תורה שלמה, אבל על קצה המזלג
זו ה'נשמה' של הקשר.
הוא לא מבין למה צריך
אבל כשתעשו תהליך ותגיעו למקום מחבר, מקרב ומרגש בקשר, הוא יודה לך על זה בדיעבד, בטוח.
וכאן את נכנסת לתמונה. עצם ההבנה שחבר משהו והרצון לשנות, למרות שאת מתארת שגם את לא 100 אחוז שם, זה צעד ענק בדרך לשינוי חיובי.
את מתארת שהוא לא טיפוס כזה, אבל אולי זה משהו שגרם לו 'לא להיות כזה'? גם מילדות? פחד מכישלון, אכזבה, מבוכה וכו'? את לא צריכה להפוך להיות המטפלת שלו, למרות שממציאות החיים והנסיון בסביבתי הקרובה אני יכולה לומר לך שהרבה מאוד גברים עוברים שינוי נפשי חיובי ומעצים בעקבות הקשר הזוגי עם האשה שלהם.
אני מתכוונת, יש גברים יותר עמוקים, שיחות נפש, יש כאלה שאוהבים ריגוש, אקסטרים, יש מי שנהנה לטייל ולצאת ויש 'מקובעים'
גם אם הטבע שלו 'מקובע'- חוויות חיוביות מקשרות ומעצימות עם בן זוג אהוב, תמיד תהיינה משהו כיף.
הוא התרגל לשגרה, כי היא נוחה וצפויה מראש. פחות ציפיות פחות אכזבות.
אבל אילו חיים אלו?
אפשר לעורר אצלו את הנקודה הזו למחשבה וממש ללכת לכיוון- למה זה ככה, ממה אתה מפחד?
ואפשר להתחיל מצעדים, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
וכמובן כמובן, תפילות אינסוף על זה, וזה ממש בר שינוי, וזה ממש בידיים שלנו ובסיעתא דשמיא, ואם מישהו יכול - זו את, האשה, הלב והרגש של הקשר🤍
כל מילה זהבנגמרו לי השמות
כשאת כותבת את זה על תגובה שלילאחדשה
זו המחאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל 😍
❤️❤️ תודה יקרהנגמרו לי השמותאחרונה
את קסם בפני עצמך ותמיד אוהבת לקרוא אותך וללמוד ממך ❤️
עזרה כלכלית לאחיםזמנילעזר
יש לי אחות שרוצה לקנות דירה, ולנו ב"ה יש יכולת לסייע לה.
בררתי איתה איזו דירה היא מעוניינת לקנות, וראיתי שמדובר בנכס מאוד בעייתי, שמידיעה גמורה (עסקאות בסביבה, שומה והכרת הנכס) שווה כמה מאות אלפים פחות מהמחיר הדרוש.
אוסיף לכך שהיא תצטרך משכנתא גדולה עבור הדירה הזו, שתלווה אותה בהחזרים די חונקים ל-30 שנה.
העלתי בפניה את כל הבעיות הקיימות בדירה, אך היא באופן לא רציונלי מתעקשת לקנות דווקא אותה.
גם כשביקשתי ממנה שתסביר לי איך הדירה בכלל משרתת את המטרה לשמה היא קונה אותה, היא לא ידעה לענות לי.
תהיתי לעצמי, האם אני בתור אח שדואג ורוצה בטובת אחותי, ראוי שאציב תנאי - העזרה הכספית תינתן רק עבור עסקה סבירה שאינה בזבוז כספים עצום.
הצדדים:
מצד אחד, כאח, מקומי לעזור ולתמוך, ואין מקומי לחנך.
מצד שני, אם אני מסייע לה ב-X כסף, והיא תלך על הנכס הזה ותפסיד בגללו 5X כסף, יוצא שלא סייעתי לה, אלא ההיפך, עודדתי אותה לעשות את הפעולה שגרמה לה להפסד גדול.
מה דעתכם נכון לעשות בסיטואציה?
לא הייתי נותן.חתול זמני
בכלל אני חושב שעזרה במשפחה בסכומים מאוד מאוד גבוהים היא מתכון למרירות מניסיון.
אל תעשה משהו שיגרום לך להתבאס.
מה עם בעלה של האחות? איתו אפשר לדבר אל ההיגיון?מתואמת
באופן כללי לדעתי - אם החלטת לתת את הכסף, אז תן אותו בלב שלם בלי לחפור. אולי רק בליווי תפילות שלא תהיה פה נפילה גדולה מדי...
כל עוד לא מדובר במשהו שהוא סכנת חיים או נפש - נראה לי שלא נכון "לחנך" את האחות...
הכסף לא יוחזר אליך במידה והיא תפסיד?נעמי28
הייתי מפרידה בין שני הדברים.
העצות שלך לגבי הנכס לא קשורות להלוואה, גם אם לא היית נותן חלק, בתור אח שמבין בזה אתה רשאי לייעץ, אולי כדאי לדבר על זה שוב דרך בעלה.
ואם אתה רוצה לעזור, תעזור.
בלי קשר למה יעשו עם הכסף כל עוד ההחזר שלך מובטח.
אל תחנך אותה בעזרת הכסף שלך.
בטח לא להחזיק אותה בתנאים.
(שוב כל עוד אין פגיעה בהחזר)
מסכים עם כל מילהפשוט אני..
לגבי שווי הנכס:
ממילא הבנק דורש להביא שמאי, אם באמת יש פער עצום בין המחיר המבוקש לבין שווי הנכס, אז הבעיה תהיה עצומה: הבנק יעמיד משכנתא בהתאם לשווי שקבע השמאי, ולא בהתאם למחיר בחוזה.
ואז היא לא תוכל להשלים את העסקהנפשי תערוג
ומה שיפגע ראשון זה ההון העצמי שהוא נתן לה
אני לא הייתי נותן במקרה כזה
למה שיפגע? אם אי אפשר לבצע עסקה?אריק מהדרום
אם אין עסקה אין פגיעה.
ברוב העסקאות הנדל"ן שאני מכירנפשי תערוג
אתה מקבל אישור עקרוני מהבנק
אין סיבה שלא יקבלו. כי זה לא קשור לנכס.
מוצא נכס
חותם עסקה ומשלם סכום התחלתי כלשהו
לאחר מכן מתחיל תהליך של הלוואת משכנתא. שחלק ממנה מגיע השמאי של הבנק
אם הדירה לא שווה את המחיר שחתמת עליו. השמאי יתמחר אותה לפי הערך האמיתי שלה ולפי הערך הזה הבנק יסכים לתת הלוואות משכנתא
ואז אין לך די כסף להשלים את העסקה ורוצים לבטל את החוזה. בדרך כלל זה יהיה כרוך בדמי פיצוי כלשהם למוכרים. הכסף הזה יצא מההון העצמי.
אפשרות נוספת.
לפנות לגופים חוץ בנקאיים כדי להשלים את היתרה.
הבעיות עם זה
1. אם הבנק ידע על כך. יכול להיות שהוא יצמצם עוד יותר את הסכום שהוא מוכן לתת.
2. הלוואה חוץ בנקאית בדרך כלל נתנת בריביות גבוהות יותר. כך שיכולות להכניס לסיבוך כלכלי
אבל אם הערכת שמאי נמוכה משמעותיתאריק מהדרום
אתה לא מקבל בכלל אישור עקרוני.
ואתה לא חותם עיסקה.
ולא משלם כלום.
בדרך כלל שמאי מביאיםנפשי תערוג
באמצע תהליך לקיחת הלוואות המשכנתא.
כי רוצים להביא דווקא שמאי שעובד ספציפית עם הבנק שהחלטת לקחת ממנו את המשכנתא
וכדי לקבל הצעה קונקרטית למשכנתא כדי להשוות בין בנקים. בדרך כלל הבנק ידרוש חוזה רכישה ונסח טאבו (ועוד כמה דברים)
ואין שום קשר לאישור עקוני.
אישור עקרוני לא קשור לנכס ספציפי
אלא בדיקה פרטנית של הזוג ולאיזה גודל הלוואה הם יכולים לקחת
לא יודע מה בדרך כלל אבל זו לא ההמלצהאריק מהדרום
ולכן צריך לעשות את התהליך עם איש מקצוע ולא לחתום על חוזה לפני בדיקת שמאי של הבנק גם כדי שלא יעבדו עליך וגם כדי שיאשרו לך לקחת את המשכנתא בכלל.
שאתה לקחת משכנתאנפשי תערוג
לקחת שמאי לפני חתימת החוזה?
לא וזו היתה טעותאריק מהדרום
הערכת השמאי היתה 20 אלף שקל פחות, לשמחתי רק 20 אלף, זה יכל להיות בהרבה פחות.
יתרה מזו ידעתי בעת חתימת החוזה שזו טעות אבל בעל הדירה הלחיץ אותי שיש לו קונה אחר, אבל מכיוון שידעתי פלוס מינוס שאני בטווח המחירים באזור אז חתמנו.
ועדיין הלכו 20 אלף שקל, זו טעות וזו לא ההמלצה לעשות זאת, תלמדו ממני מה לא לעשות.
ואם השמאי היה אומר שהמחיר הוא מיליון עגולנפשי תערוג
והמוכר מוכן לרדת עד 1.02 סופי סופי
לא היית מבצע את העסקה?
לא יודעאריק מהדרום
קשה לדבר על מה היה קורה אילו, בפועל אני ידעתי שאני לא אמור לחתום על חוזה לפני הערכת שמאי ובכל זאת עשיתי את הטעות הזאת במועד החתימה.
אני כאן כדי להתריע לאחרים לא לעשות זאת ובכלל זה את פותח השרשור.
אתה יודע שהערכת שמאי זה לא מידע מדויק?נפשי תערוג
לדוג' אצלי בבית. השמאי כתב מחיר עגול עגול. שהיה כ20+ אלף מתחת למחיר חוזה.
הלכתי אליו למשרד.
אמרתי לו שהוא מוזמן למצוא לי דירה דומה במחיר שהוא כתב.
ואם הוא מוצא דירה כזאת, אני נותן לו שכר כפול (בחצי בדיחה כן....)
אז הוא תיקן את המחיר שמאות למחיר שכתוב בחוזה
שהוא ממש ממש לא עגול ואין סיכוי שזה השמאות מדויקת. כי אם כן. אני יוכל למלא לוטו שהצלחתי לקנות במחיר המדויק של השמאות
לימים הכרתי שמאי אחר.
הוא סיפר לי שההנחיה של הבנקים היא לתת מחיר שמאות גג כמחיר החוזה, ואם אפשר. להוריד קצת
למרות שברור להם שזה לא המחיר הראלי של הדירה.
יש עדיין שמאים שכתובים מחיר מעל מחיר חוזה. אבל צריך להיות סיבה טובה למה הם כתבו את זה.
כך שזה שאתה נתת מחיר חוזה. יכול להיות שזאת התרנגולת שהטילה את הביצה של מחיר השמאות
אני לא מבין לאן אתה לוקח את הדיון הזה בכללאריק מהדרום
עצה שלי: אל תחתמו על חוזה לפני הערכת שמאי.
כלל לחיים.
מטרתי להגיד שכנראה תהיה עסקהנפשי תערוג
כי היא (אחותו של פותח השרשור) כנראה לא תקח שמאות מוקדמת.
אבל מסכים איתך
אם אפשר. עדיף לקחת שמאות מוקדמת
מהכותרת חשבתי שזה או"חחתול זמני
אני לקחתי שמאי על דירה שבסוףעדיין טרייה
החלטנו לא לקנות. אם זה דירה יד שנייה במיוחד אם יש בעיות כמו חריגות בנייה וכו וגם אם רוצים לקחת מקסימום משכנתא ממש כדאי לקחת שמאות מוקדמת. לפעמים זה גם עוזר במיקוח על מחיר הדירה.
בטח שישפשוט אני..
יש בחוזה קנס, או דמי ביטול או איך שלא תקרא לזה, במקרה שבו אחד הצדדים לא עומד בחלקו בהסכם.
ובגלל שהרוכשים שמים חלק מהכסף כבר במעמד החתימה, המוכרים יכולים פשוט לא להחזיר את הכסף הזה כדי לקבל את דמי הביטול שמגיעים להם בהתאם לחוזה.
אם הרוכש לא מצליח לקבל משכנתא, זה לא ''כוח עליון''. זאת בעיה שלו, והוא יצטרך כאמור לשלם הרבה כסף על הפרת החוזה
בהנחה שיש חוזהאריק מהדרום
לכן כתבתי שזאת תהיה בעיה עצומהפשוט אני..
לא לתת שקלאריק מהדרום
בערך כפי שענו כאןהעני ממעש
ומוסיף שאתה מכיר את ההון האנושי והנסיבות, ובתור בן משפחה יכול לנסות לעזור מלמעלה, לתת חכות ולא דגים, וכן יכול בהחלט לתת דגים שלא כפי שמייעצים כאן . רק אתה מכיר את כל מכלול התמונה
כאח מקומך לעזורשוקו.
ופעמים שלא לעזור זו העזרה הכי גדולה שאתה יכול לעשות לבן אדם.
ועצה אישית-לטובת אחותך ולטובתך. במידה ואתה מלווה לה כעת או בעסקאות אחרות. תתנהל מבחיינה משפטית עיסקית כאילו היא אדם זר. הכול לכתוב,תנאים ברורים. זה ישמור עליכם בקשרים טובים
כסף שמלוויםoo
בסיכון גבוה שלא יוחזר
כי מי שיש לו להחזיר
אין לו בעיה להלוות מבנק
אני לא מלווה סכומים שאני לא יכולה לוותר עליהם
לא רק בגלל ההפסד הכספי
אלא גם בגלל הרס היחסים שיתלווה אליו
אני לא הבנתי אם זו הלוואה או מתנהמרגול
בכל מקרה, אני הייתי נותנת רק אם המחיר קרוב להערכת שמאי (עדיף לשלם מראש על שמאי מאשר להפסיד ככ הרבה אחרי)
תתן הגדרה מראש איזה פער הגיוני. ולפי השמאי.
זה נותן פחות משקל לכמה *אתה* מחבב את הדירה או לא, ולכן בעיניי מפחית את החיכוך הפוטנציאלי.
אם זו הלוואה זה משהו אחר, לא חושבת שהייתי מלווה אם אין באמת יכולת להחזיר.
אני אישית לקחתי גם הלוואה מהמשפחהנפשי תערוג
כי הלוואה מהמשפחה זה ללא ריבית.
וזה ממש משמעותי.
שאתה לוקח משכנתא, 60-70% מהחחזרים החודשיים בתחילת חיי המשכנתא זה ריבית.
בהלוואה מהמשפחה זה 100% החזר
כמובן שלא מלווים לכל אחד.
רק לאחד שאתה סומך שיוכל להחזיר
תודה וכמה הבהרותזמנילעזר
תודה לכל העונים
כמה הבהרות:
1. מבחינתי, מדובר במתנה, ואמרתי לה את זה גם שמבחינתי זו מתנה.
2. הערכת שמאי של משכנתא היא רק לוודא שגובה המשכנתא נמוך מערך הנכס וזה יהיה נכון בכל מקרה (מדובר על כ-65 אחוז מערך הנכס). העניין הוא שערך הנכס לא שווה את הסכום המבוקש לדעתי וגם לדעת שומה חיצונית (שאינה עבור משכנתא)
3. דברתי גם עם גיסי, והוא גם תומך (יחסית פסיבי) בעסקה
איזה כיף לך שאתה במצב הזהנעמי28
לעזור ככה לאחים.
חלום!
שוק הנדל"ן נמצא במשבר גדול.משה
זה בנוסף לכל מה שכתבו לפניי.
ברור שכדאי להציב תנאישושיאדית
זה השקעה שאתה מבצע מכספך,
זכותך להחליט הם לתת או לא.
וזכותך להחליט להשקיע בדברים אותם אתה רואה ויודע שהם השקעה טובה.
הוא לא משקיע, הוא נותן מתנה לאחותורוני 1234
בוודאי שזכותו לא לתת את המתנה אבל אין קשר להשקעה והוא לא ישא ברווחים/בהפסדים.
ועדיין, יש זכות להחליט על המתנהמרגולאחרונה
נניח שאת קונה לילד שלך מתנה ליומולדת- את תגידי לו - יש לך x כסף תבחר פה בחנות מה שאתה רוצה?
הגיוני שכן
אבל אם הוא יבחר משחק שבעינייך בעייתי חינוכית?
או אפילו- משחק שפה עולה 100 אבל בכל בזאר עולה 15 והוא רוצה לקנות דווקא פה?
קצת כמו שאפשר לעזור כלכלית ברמה החודשית למשפחה ולהגביל את הייעוד של הכסף- סופר כן, מסעדות לא.
במקרה הזה- נשמע שהוא עוזר לה כלכלית, אבל חלק גדול מהכסף סוג של הולך לפח, כי הנכס שווה פחות…
והוא רוצה לעזור לאחותו, לא לשרוף כסף…
קצת כמו להגיד - קחי 1000 שח לקניות לשבת. אבל תקני בסופר גדול, לא בסופר הפינתי שפתוח 24/7 ויקר בטירוף.
אני חושבת שהשאלה היא האם העסקה תקריסכמו🐌תמס
את אחותך בסוף, או, שהיא קנתה במחיר יקר נכס שהיא אהבה.
דירה למגורים, בעיני, אם אוהבים, שווה פער.
אין מה לעשות. היא צריכה לגור שם.
אבל אם היא תיקח משכנתא ותתמוטט באמצע הדרך, לא הייתי נותנת לזה עזרה.
גם אם הדירה מוצאת חן בעיניה. כי היא לא תהיה שלה, בסוף, אז למה להטביע כסף?
אם זה ברור שהיא יכולה לעמוד בתשלומי המשכנתא, ואתה חושב שהיית משיג עסקה יותר מוצלחת, אז כאן הייתי אומרת שלא הכל רציונלי כשקונים דירה.
אני נגיד הייתי שמחה לגור בסגנון באו האוס וכמובן שזה מאד טעם אישי. אז אולי בשבילך לא שווה לשים חמישים אלף שקל יותר, ובשבילה כן.
אם זה פער של מאות אלפים, זה סיפור אחר. לא הייתי מסכימה.
יש עוד דירות בעולם, זה נשמע ממש ניצול שלה. ושמאי בעיני זאת לא הדרך היחידה, מפני שיש גם טעם אישי
הפער הוא מאות אלפיםזמנילעזר
מהבדיקות שעשיתי בין 250 ל-300 אלף פער
השאלה כמה אתה עוזר לההפי
אם אתה נותן לה מאה אלף או כמה אלפים..
באמת חושבת שאם נותנים עשר אלף עדיף לא להתערב יותר מידי..
שנותנים עצה צריך לשזור את זה בעדינות ולא להתווכח.. בטח לא עם אישה .
תנסה להבין למה היא כל-כך מחובר לנכס כזה שלא מוליד רווח אבל בעדינות ..
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמותאחרונה
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
אחות יקרהפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ח' בסיוון תשפ"ו 9:53
בפעם הבאה שאני אגיע עם הבן שלי לבית החולים,
ואתם תעשו לו הרדמה מלאה,
ותבדקו אותו,
ותעירו אותו,
ותגידו לי לתת לו לאכול כדי שתוכלו לשחרר אותו,
ואני אתן לו כריך עם ממרח תמרים שהבאתי מהבית,
והוא ישמח כי הוא אוהב כריכים עם ממרח תמרים,
ואת תגידי לו ''למה אתה אוכל כריך עם ממרח תמרים ולא עם שוקולד?''
ואז הוא יצרח
וישכב על הריצפה
וירביץ לקיר
ויזעק שהוא רוצה כריך עם שוקולד
ולא עם ממרח תמרים
אז...
אני אכניס אותך לתוך הכריך שלו
שמעת אותי?
נספחפשוט אני..
מתכון לכריך אחיות:
מצרכים:
שתי פרוסות לחם גדולות
2 כפות ממרח תמרים
אחות חסרת טאקט
6 דמעות של אבא מתוסכל להמלחה
הכנה:
לוקחים אחות חסרת טאקט
ממלאים את נחיריה בשתי כפות ממרח תמרים
מטפטפים דמעות לתוך עיניה
עוטפים בלחם
לוחצים חזק חזק עד שהטאקט יישפך מכל הצדדים
עוטפים בניילון נצמד כדי שלא תוציא עוד מילים מיותרות
😂שושיאדית
חזק ביותר!
השלב הלפני אחרוןאפרסקה
לא משנה כמה תלחץ הטאקט לא יצא, כי הוא איננו 😵💫
משהאחרונה
איזה תסכולאן אליוט
מרגיז ממש
וואי סיוטשלומית.
שמכירים את הסיפור הכוללנפשי תערוג
אז מבינים שזה מביא אותו לסף תסכול גדול.
אבל מי שלא מכיר (וכנראה שאותה אחות לא מכירה) לא יבין ששאלה כל כך תמימה תביא אותו לכזאת התפרצות.
מניח שיש עוד דברים דומים שמביאים אותו להתפרצות כזאת. אבל לא הייתי שופט לחומרה את האחות, השאלה הזאת בסך הכל לגטימית ל99% מהמקרים.
זה לא מוריד לרגע מהתסכול שלך על שאלה חסרת טאקט לגמרי מול הבן שלך.
ואני לא בטוח שהוא ישמח לאכול כריך אחיות
ואני לא בטוח שכדאי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול כריך כזה 🫣
הסברפשוט אני..
מדובר על ילד בן 3, שלפני 10 דקות התעורר מהרדמה.
גם ילד במצב רגיל בגיל 3, לא תמיד יגיב באדיבות כשישאלו אותו למה הוא אוכל תמרים ולא שוקולד.
קל וחומר אחרי התעוררות מהרדמה, כשהוא עדיין לגמרי לגמרי מעוך.
חוץ מזה, שאחות לא צריכה להתערב בבחירות התזונתיות שלי, בטח כאשר ההצעה שלה עוד פחות טובה ופחות בריאה ממה שאני הבאתי.
וגם אם כן, אז לא מול הילד עצמו, כשהוא בן 3 ואחרי הרדמה 👿👿👿
זה כל-כך בסיסי, באמת. אתה תבוא לילד שמשחק בטרקטור קטן בזמן שהוא נהנה לשחק בו, ותשאל אותו ''למה ההורים לא קנו לך טרקטור גדול יותר''?
זה כל-כך חריג, עד שאני בכלל לא בטוח אם היא לא ניסתה בכוונה לעורר מהומה.
אני לא מבין איך לדעתך זאת שאלה לגיטמית ב99% מהמקרים...
אם היו שואלים ילד אחרנפשי תערוג
זאת לא השאלה עם טקאט
אבל זה לא היה מביא את הילד לסף תסכול כמו הילד שלך.
ממה שאני מכיר. מקסימום זה היה גורם לילד לא להסכים לאכול את התמרים.
לילד בן 3 ממוצע זה היה "עובר" אחרי 5 דקות
אז נכון.
זאת לא שאלה עם טאקט
מצד שני. זאת לא שאלה של סוף העולם
לגיטימית הכוונה שאלה רגילה עם קצת חוסר טאקט.
אם אותה אחות היתה אומרת לו איזה פיג'מה יפה יש לך. לבן שלי יש משהו דומה עם סטיץ'
זאת שאלה לגטימית?
ראית פעם אדם מבוגר רגע אחרי הרדמה?פשוט אני..
הוא יהיה מבולבל לחלוטין, לא יבין איפה הוא נמצא, הרבה פעמים יהיו לו סחרחורות ובחילות ועייפות קיצונית. אם זה יהיה אחרי ניתוח, אז השפעת ההרדמה על העצבים תתחיל לפוג והוא יתחיל לחוש כאב.
אז קח את כל זה, ותשים על ילד בן 3.
וכן, הרבה ילדים יבכו אם ישאלו אותם ''למה אבא לא הביא לך שוקולד'', גם בלי כל ההשפעות של הרדמה. אז קל וחומר.
וזה יגרום לילד לשכב על הרצפה ולהרביץ לקיר?נפשי תערוג
לא חוויתי ב"ה התעוררות מהרדמה לילדות שלי.
אבל אף פעם לא היה מקרה כזה, גם בתסכול הכי גדול.
זה אכן חסר טאקט..
אבל לא בעוצמות שאתה מתאר
אולי אחרי הרדמה זה אחרת
למען האמתפשוט אני..
הוא לא באמת הרביץ לקיר, אבל זאת הייתה הגוזמה היחידה...
פתאום הבנתי איזה גאון אניפשוט אני..
עם השימוש במילים ''קל וחומר'' 🤣
להגיד מקסימום זה היה גורם לילד שלי לא לאכולכתבתנו
את התמרים,
זה לא להבין בכלל את הסיטואציה ושזו בדיוק המטרה עכשיו, שהוא יאכל.
וגם אם זו לא המטרה, הילד לגמרי לא במרחב הבטוח והמוכר שלו, לא בגיל שדיבורים בהיגיון בהכרח משכנעים, פלוס קם הרגע מטושטש מהרדמה. כל סעיף כאן הוא סיבה ממש מעולה לאחות לנצור את לשונה מההערה המיותרת שבהחלט יכולה לגרום לילד רגוע תיסכול שיהיה קשה להתגבר עליו עכשיו דקות ארוכות, ומטופשת ברמות אחרות היתה ההתערבות הזו.
רפואה שלמה והתאוששות קלה ומהירה!
אבל תסכימי איתי שיש הבדל גדולנפשי תערוג
בין לא יאכל
לבין לא יאכל. ימרר בבכי. יצעק. ישכב על הרצפה וירביץ לקיר.
יש הבדל, רק שאני מסכימה עם פשוט אניכתבתנו
שבכל המקרים זו הערה מיותרת
וברובם היא תגרור את ההתנהגות המוגזמת.
נכון.נפשי תערוג
חד משמעית הערה מיותרת
אבל לא יוצאת מגדר הרגיל.
לצענו נפוץ מאוד חוסר הטאקט אצל אחיות ועוד יותר אצל רופאים
כל ילד בן 3 יגיב ככהרקאני
זה כמו שתשאל ילד בן 3
למה תפוח ולא סוכריה?
בטח שזה יגרור התקף במיוחד בבית חולים ילד מותש
אני לא בטוחה אם שניכם מדבריםנגמרו לי השמות
על אותו ילד או אותו סיפור כולל עליו אתה מדבר (התכוונת לסיפור הכולל שבעבר @פשוט אני.. שיתף כאן על אחד מילדיו?)
וגם אם אכן מדובר באותו ילד - עדיין האמירה של האחות חסרת טאקט ומזמנת תסכול באמת לכל ילד, בטח במצב כה רגיש לאחר הרדמה.
שרק יהיו לנו בריאים כולם 🙏
לא מסכימה!לאחדשה
למה היא מתערבת?
האבא הביא כריך שהילד שלו אוהב מה אכפת לה מה יש שם?
כי היא חסרת טקאטנפשי תערוג
תרתי דסתרי. אמרת שזה שאלת לגיטימית 99 אחוז מהזמןלאחדשה
לא קשיאפשוט אני..
זה היה לפני שקרה את התגובות האחרות,
וזה אחרי
לגיטמית הכוונה צפויהנפשי תערוג
חצי+ מהאחיות והרופאים שפגשתי היו חסרי טקאט
ושאני מקבל הערה חסרת טקאט מצוות רפואי זה לא מזעזע אותי כמו שזה זעזע את פותח השרשור
אפשר לעשות שרשור אמירות חסרות טאקט של צוותים רפואיים. אבל זה יהיה שרשורפלצת
האם היא צריכה להאמר? לא
האם נפלתי בגללה מהכסא? גם לא
שאלה לגיטימית זה לאניק חדש2
לא משנה מה הרקע.
ובטח בתור אחות שקצת בעינייני הבריאות אמורה להבין שאם הילד אוכל את זה בכיף אין צורך להתערב.
אלא רק לחייך ולקוות שגם הילדים שלה יעדיפו ככה תמרים ולא שוקולד.
תפנה אליה או לאחות תורנית ותגיד .העני ממעש
שומעים שאתה כועס, וזה הגיונינקדימון
אבל אין שמץ של ספק שמדובר פה בשיח לגיטימי ובשאלה תמימה לחלוטין. לא חוסר טאקט ולא דומה לזה. אני מניח שהיא ראתה יותר ילדים שמתעוררים מהרדמה מאשר אתה רואה, ולכן אני מניח שהיא בהחלט סברה שזה דווקא נחמד לילד שמפתחים איתו שיחה ומתייחסים אליו...
זה אמנם התפוצץ לא כמו לפי התיכנון, אבל עדיין לא הייתי שם אותה בתוך הכריך. הילד כנראה היה אוהב סנדוויץ' כזה עוד פחות.. איך אוכלים את כל הבשר הזה..
לשאול ילד שהוא לא הילד האישי שלךפשוט אני..
למה הוא אוכל x ולא y,
כאשר ברור ש-y טעים יותר אבל הרבה פחות בריא,
זה לא לגיטימי בשום צורה ובאף סיטואציה.
כאמור, ההרדמה והסיטואציה רק מוסיפים למורכבות.
כמו שאמרתי, שומעים שאתה כועס, וזה הגיונינקדימון
זאת מעולם לא הייתה השאלהפשוט אני..
ואני חש התנשאות לא נעימה...
בכל מקרה כתבתי פוסט הומוריסטי על סיטואציה הזויה, לא חשבתי שזה יהפוך להיות ויכוח יסודי בהלכות התנהגות לפעוטות ..
מזדהה לגמרי. מאיפה השאלה הזו בכלל מתחילהירושלמית במקור
אולי מסופק שם סנדביץ שוקולד והיא כביכול מציעה?ירושלמית במקור
עדיין הזיה
חחח לאפשוט אני..
אחרי שהוא התחיל לבכות היא הציעה לי ללכת למכונה לקנות לו שוקולד...
כאילו לא עשתה מספיק נזק
מסכימה לגמרירקאני
שאלה מטופשת גם לשאול את הילד האישי שלך
וואו כ"כ מתסכלנגמרו לי השמות
ממש חוסר טאקט.
ב"ה שתהיה רפואה שלמה במהרה ורק בשורות טובות 🙏
🤦♀️🤦♀️🤦♀️רקאני
הגעתי להתייעץ עם נסיון החיים שלכם(:עַלְמָה
עוד לא נשואה אבל רלוונטי גם לי.
ראיתי שמדברים הרבה שבשביל זוגיות בריאה ונכונה האשה צריכה לסמוך על הגבר שלה ולהישען עליו ולא להיכנס לדמות האימהית שמבררת כל הזמן אם הוא ביצע את המטלות שלו, ומזכירה לו מה לעשות...
השאלה שלי אבל איך-
איך אפשר לסמוך עליו אם הוא באמת לא מבצע את המשימות שלו? איך אפשר להישען כשטכנית מה שהוא צריך לעשות לא קורה...?
מסכים איתךשלג דאשתקד
בעיקר: בעל או אישה, לא אמורים להיות הבוס/ מפקד זה של זה.
אמורים להבין את הסטנדרטים ולראות איך כל אחד נותן את המקסימום ידע ויכולת שלו לטובת הבית (וכאן מגיעים דבריך: כדאי לבחור מראש מישהו/י שיכול לתת את מה שאני צריך)
מחפשים קהילה דתית בירושלים - קריית יובלאהבת חינם1
שלום לכולם, בעז"ה עוברים לירושלים בקיץ, עוד לא יודעים לאן..
מישהו מכיר מקרוב את הקהילה הדתית לאומית בקריית יובל ויודע להגיד איל היא והאם לזוג צעיר נחמד שם? אם כן אז באיזה רחובות הם בערך נמצאים? או אם יש בית כנסת מסוים שסביבו הם מתכנסים?
ובאופן כללי על איזה עוד שכונות אתם ממליצים?
אני לא באמת מכירפצל"פ
אבל זה לא קהילה של הר המור?
ניקית שכתבה בפורום אחר שהיא גרה בקרית יובלזמירות
נכוןאמא טובה---דיה!
מוזמנת לפרטי @אהבת חינם1
שמעתי דברים טוביםמרגול
על קרית מנחם
להבנתי קהילה יותר פתוחה נהר המור (עדיין דוסים)
יש שם גם קיבוץ עירוני משהו כזה
חמודים
מחירי שכירות הגיוניים לזוג צעיר (ביחס לירושלים)
את יודעת באיזה אזור בערך של קרית מנחם או שלא משנה?אהבת חינם1
לא מספיק מכירה, לדעתי לא משנהמרגול
גיאוגרפית השכונה קטנה (אבל הרבה תושבים ליחידת שטח. בניה של פעם. שיכונים כזה. יש גם בניינים קצת יותר חדשים, אבל בגדול שכונה צפופה, מה שכן- אנשים טובים )
מכירה את קריית מנחםמשתמ
יש דוסים, יש גם פחות
יודעת שהצעירים מפוזרים ברחבי השכונה
יכולה לפרט במסר
פתחתי פצלש כדי למנוע אוטינג
אשמח גם לשמועאני בעצמי זה
שלחתי מסר
תודה רבה