אי משיכהDana12
שלום, אני נשואה 7 שנים, יש לנו 2 ילדים מדהימים. לבעלי יש תקופות שהוא משמין ואז חוזר למצבו. אני לא יודעת אם הוא מודע לזה שזה רע אני חושבת שהוא פשוט מעלים עין. הוא כבר תקופה מאוד גדולה נמצא בתקופת השמנה, זה מתבטא בכרס ענקית. אני פשוט נגעלת מיזה. הוא גם ככה שעיר ולא מוריד שיערות כי זה נשי מידי. לא משתזף ולא מתאמן וזה מוסיף רתיעה למבנה הגוף שלו. אני מרגישה מתוסכלת ומתחילה לפנטז על האקס שלי כשהוא נוגע בי. קשה לי ברמות. אנחנו בטיול בחול ואתמול הוא הוריד חולצה להכנס לנחל, אני פשוט התביישתי. לא יכולתי להסתכל עליו. הוא לא מודע לעצמו, או שהוא חושב שאקבל אותו בכל מצב. היחסי אישות שלנו גם ככה על הפנים, קשה לי להמשך אליו. מה אומרים לו? אני אפגע בו ואני לא רוצה את זה. מצד שני אני מתייחסת אליו בקרירות ומתמרמרת בתוך עצמי בגלל זה. אני מודעת לזה שזה רק גוף והאופי חשוב, אבל לא מסכימה.
אם היית מדברת על בעלך כעל גוףחגהבגה
מובן מאוד.
אבל זה בעלך. זה לא ספה, זה חא בגד או מטךחת.
איך היי. מרגישה אם היית מגלה שהוא פתח פה שרשור על זה שהוא נגעל מאיך שאת נראית אחרי הלידות?
לא חושבת שפואום פתוח זה המקום להרחיב אבל יחסי אישות הם הרבה מעבר למשיכה. בעיקר אצל נשים
זה הערכה, דאגה, אהבה, עין טובה, פתיחות, פניות רגשית.
ואם בעלך לא נראה כמו גרגמל, אז אפשר לצלוח את הקושי הזה.
זו עבודה שלך מול עצמך וזהו...
מסכימה מאוד עם כל מילהאנונימיות
אהההממקופצת
מסכימה איתך שמשיכה, בטח אצל נשים, בטח לאחר כמה וכמה שנות נישואין - מושפעת בעיקר מהפן הרגשי ומהקשר הזוגי בכלל.
ולכן לא הייתי שולחת אותה "לעשות עבודה מול עצמה וזהו", אלא לעשות עבודה זוגית ביחד. לשפר את הקשר, את החיבור ביניהם, את האהבה.
לבדוק למה בכלל הגיעו למצב הזה..
כל מילה. איך כולם פה היו מגיבים אם גבר היה פותחחצילוש
שרשור כזה, על אישתו שיש לה בטן והיא חצי שנה אחרי לידה ולדעתו היא פשוט מזניחה ולא אכפת לה ולכן היא מגעילה אותו..
הוא לא חצי שנה אחרי לידה...סופי123
לא שאני חושבת שזה הוגן להתייחס ככה לבן זוג, אבל מנשים מצפים להיות מטופחות בכל מקרה, אז צריך להחליט אם זה אותו דבר או שיש סטנדרטים שונים... זה עובד לשני הכיוונים אם כן.
זו לא עבודה שלה מול עצמהחיים של
אם היא לא נמשכת אליו כי מה שמושך בגבר זה לא המראה שלו, כנראה שהוא לא עושה מה שהוא צריך לעשות בשביל שהיא תמשך אליו..
אז היא לא צריכה לעשות כלום, הכל זה אשמתו?חגהבגה
אין כאן אשמים.חיים של
זו זוגיות.
לדעתי אישה לא נמשכת לגבר כי הוא יפה, אלא בגלל דברים אחרים.
דברי על זה איתו. בעדינות ורגישות. אני לא מסכים עםדי שרוט
"שזה רק גוף".
גוף צריך להיות מטופל כמו שצריך. זכותך להרגיש ככה.

דברי איתו על זה. לא ממקום של לתקוף. ממקום של לעזור.
זה מאוד פוגעחגהבגה
גם אח זה מכובס במילים יםות ומוגדר כלעזור.
ממש ממש פוגע.
מה, הוא לא יודע שיש לו כרס?
בטוחה שיודע וזה קשה לו והתמודדות.
אף פעם לא שמעתי עצ מישהי שניסו 'לעזור' לו באופן הזה וזה התקבל בברכה, הבנה ועשיה חיובית.
זה לא קל, אבל לדעתי גם לא פוגעדי שרוט
אם זה מגיע ממקום איכפתי.

לפעמים אדם צריך את התמריץ מגורם חיצוני לו כדי לעשות מעשה.
אבל זה לא אכפתיחגהבגה
זה כי זה מגעיל אותה ולא מושך אותה והיא מפנטזת על האקס
למה לא איכפתי?די שרוט
מגעיל ולא מושך זה לא שם קוד ללא איכפתי.
היא רוצה להמשך אליו ולא להגעל ממנו. בעיני זה בסיסי.
נכוןחגהבגה
אבל לגשת אליו זה אחרי שהיא עשתה עבודה גדולה, מעמיקה והאמת גם אינסופית, עד בחף החיים.
תמיד יהיו יליםמיותר ומושכיח יותר.
אז הוא ירזה ויעשה לייזר לשיער ויהפוך לבודיבילדר.
ומה יהיה כשלגבר ברחוב יהיה גינס יותר יפה אי בושם יותר מושך?
או כשהשיעא יתחיל להאפיר? או כשיתחחלו קמטים?
אם היא עשתה על עצמה עבודה. הבינה שאין שום אפשרות של גברים במודל אחר רק מי שיש לה, נפתחה גגשית, פיתחה חיבור נפשי , השתיקה רעשים מבחוץ והיא פנויה לגמרי חייבור ועדיין נגעלת אז אולי הייתי חושבת וגם לא בטוח חהגיד משהו איכשהואבל מה יקרה אם ירזה ושוה ישמין? כל החיים המשיכה תהיה על בסיס מה הוא אוכל או לא?
גברים פחות נפגעיםברגוע
אני הייתי שמח אם אישתי הייתה אומרת לי בעדינות דברים שמפריעים לה בגוף שלי
גברים נפגעיםאורה שחורה
מאוד
לא כל כך מבינה את התגובות התוקפניות כלפיהבאה מאהבה
** עורכת, ההגב לא משוייך לתגובה ספציפית אחת, נלחץ לי בטעות

גם לי צרם הדיבור והאמירות הקשות, אבל מה שייכת ההשוואה ל״אם זה היה הפוך אז״?
למה זה רלוונטי?
אם היא מרגישה שהיא לא נמשכת אליו לא יעזור לתקוף אותה על איך שהיא מעיזה להתבטא, יש פה המון מצוקה ואני באמת לא מאחלת לאף אחת להגיע לרמה כזאת של סלידה.
ושוב, גם לי לא היה נעים לקרוא את זה, אבל לתקוף אותה בחזרה לא יגרום לה להמשך אליו שוב
עונה לךאנונימיות
קודם כל הץקיפה זה כי השאלה הזו פוגעת לנו כנשים "בבטן הרכה". רובנו לא נראות כמו שנראינו כשהתחתנות
הרבה מאיתנו השמינו וגם אלו שלא התעטרו בסימני מתיחה, צלוליט, ועוד כל מיני תיאורים שלא אכתוב בפורום פתוח מעורב.
לא נעים לחשוב ששינוי גופני יגרום לבן זוג אוהב להיגעל ולהגיע לסלידה. אף אחת מאיתנו לא רוצה לחשוב שבעלה נגעל ממנה או מתחרט שהתחתן איתה רק כי היא לא נראית אותו דבר. אז זו הסיבה לנחרצות- זה נוגע בנו במקום עמוק ואישי.

לגבי המצוקה של הפותחת- התגובות שהגיבו לה אמיתיות, יש פה בעיה עמוקה יותר מהמראה של בעלה. היא נגעלת ממנו כי היא לא אוהבת אותו. אם היא היתה אוהבת אותו ומחוברת אליו נפשית ברמה עמוקה זה היה אולי מציק לה אבל לא דוחה אותה. ידוע שמראה חיצוני מושפע מרגש

אני כן חושבת שיש מקום לבקש ממנו להשתזף או להתאמן קצת ולהכין לו אוכל בריא אבל במקביל לא להתנות אהבה של בן זוג במראה בלבד ובמה הוא אוכל ולא אוכל אלא במקום עמוק יותר בנפש.
אני היית אומרתסיה
את האמת שהכרס מורידה לך, אבל זאת האמת!!
אז מה עדיף שהוא לא ידע מיזה? והוא לא מבין למה את מתחמתק ממנו?
אולי תגידו לו והוא יעשה דיאטה בשבילך - זה ידרבן אותו
היה לך נעים אם בעלך היה טומר לך שכל השומניםחגהבגה
מהלידות מפריעים?
או כל הסימני מתיחה? או חצקונים?
או שיער מאפיר ודליל?
זה ממש לא מדרבן, זה פוגע ומעליב.
ואם המשיכה שלה תלויה בחיצוניות, זה יחזיק אולי מעט זמן וגם זה בספק.
אצל גברים המשיכה הרבה יותר חזקה,טבעית ויצרית. וזאת המתנה שלנו הנשחם, צריך להיות משהו מאוד חריג שגבר לא יצליח להימשל בכלל לאשתו.

אצלנו הנשים רוב המשיכה היא מחיבור ואהבה, לכן יש חעבוד קודם על הפן הזה לדעתי
חיצוניות זה חשוב, אבל צריך לחשוב אם לא יהיה וותר נזק מתועלת.
לי מאוד חשוב חיצונית של בעליסיה
וגם לו חשוב חצוניות שלי
לכן אנחנו אומרים אחד לשני- לפעמים זה באמת מעליב אבל תכלס זה שומר עלינו יפים וצעירים כי יודעים שלכל אחד מאיתנו חשוב שהצד השני יראה טוב
זה לא אותו דברקפה הפוך

כי הדרך להביא ילדים לעולם - זה הדרך שאשה צריכה להכנס להריון

והגוף משתנה בהתאם.

כן עצמות זזות הצידה ולא חוזרות, יש איברים שכבר לא "יחזרו" לעצמם, יש צלקות, סימני מתיחה וכו וכו'

 כל המערך בגוף משתנה.

אז כדי שיהיו ילדים משותפים האשה צריכה לשאת בעול הפיזי - גם בהריון, גם אחרי הלידה וגם.. לכל החיים. אז גבר שזה מפריע לו , צריך להבין שאם הוא רוצה ילדים זה המחיר. ואם לא טוב לא אז שיהיה בהריון בעצמו או שלא יתחתן ויביא ילדים.

 

לכן, לדעתי זה אפילו לא בר השוואה, וחוסר הבנה מה זה שותפות בזוגיות והקמת משפחה.

אמת שאני לא יודעת מה צריך להגיד לפותחת השרשור, כי באמת זה קשה להגיד לאדם שהגוף שלו מרתיע ואין לי עצות.

אבל כואב לי לראות את מה שכותבים על ההשוואה הכל כך לא נכונה בעיני, ופוגעת בנו כנשים.

(אולי אפשר להשוות לאשה שמשמינה מעצמה אבל לא בגלל הריונות ולידה!!!)

 

טוב לקחת את זה רחוק יקרהחגהבגה
אף אחד לא בא לפגוע פה בנשים אין שום קשר.
וההשוואה, מאוד מאוד אמיתית בעיניי.
כיו שהיא אומרץ שירזה, שישתזף, שיילך למכון ויעשה לייזר אפשר לומר גם לאשה, שתעשה דיאטת כאסח, בהריון תאכל לפי תפריט מוקפד ותלך לעשות ניתוח מתיחת בטן.
אפשר לומר הפוך, את יודעת עם מה הוא מתמודד בחיים שבגלל זה קשה לו להיראות טוב?
אולי יש לו הפרעות אכילה?
אולי יש לו סיכון בריאותי שהוא לא יכול לעסוק בספורט?
עצם החשיבה שהיא לא נמשכת אליו בגלל דברים שהם לגמרי רגילים ולא משהו חמור, בעייתית.

גם גבר שקשה לו עם אשתו איך שהיא נראית אחרי לידות, אם יגיד לך, סבבה אני מבין שזה ככה אצל כל אשה ובגלל התהליך אבל לא מצליח להימשך, מה נגיד לו אז?
ההבנה הזו מבטלת את התחושה?
לא. זה עבודה, עצמית, זוגית, נפשית. אמירה הזו לא מבטלת את התחושות כלפי האדם
אני גם אחת שאשמח שיגיד ליסמיילי12
מאד תלוי בדרך בה זה נאמר. אם משהו מפריע לבעלי הוא אומר בעדינות. וזה מעולה בעיני.

ומהצד של האישה, אותי אישית מרתיע גבר עם כרס. מה לעשות.
אם בעלי ישמין? לא יודעת מה יהיה. דיי בוודאות יפריע לי. מעדיפה לא לפרט מעבר.
אבל לבעלי אין גנים להשמנה😅 הוא באותו משקל מהחתונה. אז לא נראלי שאני צריכה לדמיין מה יהיה אם.


טוב אולי החוויה שלי שונה באמתחגהבגה
לא משנה איך יסובבו את זה מכל כיוון שהוא אני אעלב מאוד מאוד
אצלי זה תלוי מי אומר ואיךסמיילי12
גם אני מסוגלת להיפגע מאד. לא באתי להקטין את התחושות שלך❤
ספציפית בעלי, אם יגיד את זה בדרך נעימה אני אקבל. ואשתדל.

מה גם שאחרי הרבה שנים אני פחות מביאה למשקל להגדיר אותי.
ברור שאשמח להיות יותר רזה.
זה לא יהפוך אותי לאדם אחר.
מי שאוהב אותי אוהב אותי כך או כך. ומי שמפריע לו בעין שיתמודד. לא בעיה שלי.🙂
לכל אחד יש נקודת רגישותסיה
אם בעלי יגיד לי שהשמנתי לא אעלב כי אני מאוד רזה,
זה כנראה כל אחד מה שרגיש אצלו
אבל באופן כללי אם בעלי אומר לי משהוא אולי ברגע הראשןן זה מעצבן אותי אבל אחכ אני חושבת זה משמר אותי
כמו למשל תלכי לטיפול פנים, תלכי לליזר, תתאפרי הרבה , תתלבשי חצאית קצרה ולא ארוכה זרוקה שנראת חצאית בית- לפעמים אני באה לצאת עם חצאית ארוכה כשאין לי כח אני עושה את זה אבל ברור שזה פחות לבוש, ואם אנחנו יוצאים אז למה לא להשקיע בשמלה או משהוא שנראה לבוש ולא המשך טיפול בבית- אז ברגע הראשוו קורץ לי להשאר עם החצאית הזרוקה אבל אחרי שמתלבשת יותר לבוש זה הרגשה יותר של השקעה יש יציאה עם הבעל
סליחה יקירה אבל אין שום קשר בין לבוש לבין מראהחגהבגה
כשבעלך מבקש ממך להתלבש יפה, זה בגדים שיש לך את פשוט צריכה חהחליף. זה לא משהו שמפריע לו בך באופן מהותי, אלא משהו חיצוני שבקלות אפשר לשנות.
את לא תביני אם את רזה כפי שאת אומרת..התמודדות אקוכת שנים עם משקל זה משקע רציני, אולי משהו שצריך לטפל בו אפילו.
זה לא, טוב אני אוכל סלט במקום המבורגר וטאק אהפוך להיות רזה ודוגמנית.
זה מלחמה ולא רק עבורי עבור כל מי שמתמודד. מלחמה ארוכת טווח בעצם בלי תאריך תפוגה, על כל ביס שאת מכניסה או לא לפה.
אדם שמתאמץ ועושה ולא מצליח , לרדת קילו ויש חו עוד 15 או 20 או 30 זה ממש לא כמו להחליך שמלה כדי לצאת לדייט עם הבעל
זה שהנושא רגיש לא בהכרח אומר שאיהמקורית
אפשר לדבר עליו
זה לא שמי שבמשקל גבוה לא מודע לכך.
כנראה תלוי בסף רגישות ואינדיבידואלי
ובמקרים מסוימים מדובר גם בבעיה בריאותית שצריך לדבר עליה
אפשר לדבר עליו.חגהבגה
השאלה מה המטרה.
האמת שאצל גבר אולי זה שונה.
אבל רוב הנשים, בגיל הלידות, זה תמיד יהיו אישיו, לא משהו חד פעמי.
(הלוואי שזה היה משהו רפואי שאפשר לסדר, במקרה שלי אני מדברת(
מבינה אותך ❤️המקורית
❤️❤️חגהבגה
מסכימה איתךסמיילי12
אגב, זה באמת דורש סוג של טיפול.
אני גם בהתמודדות הזו מגיל מאד מאד צעיר.
וגם ירדתי בעבר 34 קילו.
בהיריונות ובלידות עליתי שוב.
זו מלחמה יומיומית.
לכן כתבתי, אשתדל.
לפחות אכיר ברצון שלו ואעשה את ההשתדלות שלי.
לא מחר אהפוך לרזה. אבל גם לא אזניח את עצמי בנושא הזה.
לבעלי לא מפריע העניין הספציפי הזה🤷‍♀️
יודעת שיש גברים שמאד מפריע להם, מחברות קרובות אלי.

ואם תרצי נדבר בפרטי🙂
אז אני אומנם רזהסיה
ובעלי היה שמן ירד אולי שלושים קילו
כן ואמרתי לו בצורה ברורה שזה מפריע לי, יורד לי החשק מיזה, כל אחת כנראה בנויה אחרת, לפעמים היתי מסתכלת בתמונות והיתנ מרגישה צביטה מי זה השמן הזה לידי,
אגיד לך תאמת? היו שנים שאמרתי לו שזה מפריע לי והוא לא עשה עם זה כלום, אחכ פשוט תפסתי אדישות וגם תפסתי מרחק ממנו כי ראיתי שהוא לא מבין שהשומן שלו מרחיק אותו ממני, אחרי ככה כנראה איזה שלוש שנים קלט שיש מרחק נפשי בינינו וזה לא שווה לו והוא עשה כושר רציני ודיאטה וזה באמת שיפר, בהתחלה היה קשה כי כבר היתי בריחוק ממנו אבל לאט לאט כן חזר הקירבה והיום הוא לא מעיז לחזור ולעלות את השל
ושלם שוב את המחיר. מה לעשות גם אני מקריבה דברים לבית אז הוא למד את זה על בשרו ששווה לו ההקרבה של הכושר הדיאטה למרות שזה קשה והוא ממש ממש לא מצטער על זה!! הוא לא מבין איך הוא היה פעם ככה
אשריכם, אין לי מה לומרחגהבגה
אני אדם חלש בקטע הזה
בעלי זרק לי פעם אחת חצי הערה על העניין
נפגעתי עד עמקי נשמתי, עד היום זוכרת את זה
אולי אני מתעללת בו, לא יודעת...

לדעתי לא כדאי לך לפתוח את זה איתוסיה
אבל לעשות מה שאפשר בשבילך לא בשבילו, בשבילך זה גם בשביל הזוגיות
אני לא יודעת מי את מה הנתונים וכ
אבל לא יודעת אם זה חכם שבעלך אמר לך ונעלבת אז מה יצא מיזה? זה סתם שיחת חרשים
השאלה אם התחתנם ככה אולנ קצת פחות.
או שנוספו שלושים קילו אחרי החתןנה
כי אם ככה ורצה זה קצת שונה
אני התחתנתי כמעט 20 קילו פחות ממה שאני היוםפה לקצת
ועדיין אם בעלי יגיד משהו על המשקל שלי זה יעליב אותי מאוד והדבר האחרון שזה יגרום לי לעשות הוא דיאטה.

גם אני התחתנתי עם בעלי צעיר בכמה שנים ממה שהתחתנו עכשיו, וכמו שלקחתי בחשבון שהוא ישתנה ויתבגר ככה גם הוא אמור לקחת בחשבון.
אני לא חושבת שזה שהתחתנתי עם רזה אומר שעוד כמה שנים אצפה שישאר רזה כי ככה התחתנו.
לא יודעת איך הגענו לזה אני ממש לא האישיו פהחגהבגה

אם הפותחת לא מסוגלת לגעת בו בגלל שיש לו קצת כרס ומפטונזת על האקס שלה,

משהו לא תקין בקשר בלי קשר לדברים החיצוניים שבהחלט משמעותיים.

ממש לא חלש וממש לא אשריהםמישהי עם שאלה
אל תרגישי רע עם זה, תשמחי שבעלך אוהב אותך וקרוב אלייך ולא שווה לו 3 שנים (!) של ריחוק נפשי בשביל שתרדי במשקל
לא רציתי להגיב לזה, הבנתי עם מי יש לי עסק...חגהבגה


בגלל שהיום תשעה באב לא אגיבסיה
אני לא רוצה לפגוע בחגה אז לא אמשיך
יש הבדל ענק בין להיזכר באקס לבין מה שמפריע
אני מאושרת ושמחה!!! שיש לנו כזה שיח פתןח שאנחנו מסוגלים להגיד מה מפריע ולא מקאנה במי שלא אומר אבל לא בטוח שסובל בשקט
וכן אני גאה בכך! שלמרות שהיתה תקופה קשה התרוממנו משם למקום טוב
מה שיתכן שיש זוגות שנראים אולי טוב כי לא מעיזים לפתןח ולהגיד את האמת אבל מתחת לפני השטח איו משיכה אין רצון להיות יחד העיקר אבל שלא מדברים על זה
אוחצילוש
שאוהבים אחד את השניה ונמשכים בגלל קשר חזק ואהבה גדולה, שלא ממש משתנה ע"י 15 קילו למעלה או למטה.. מה שאצל נשים ממש אופייני בעקבות שינויים הורמונאליים, הריונות ולידות. החמלה צריכה להיות לשני הכיוונים. אולי הוא בדיכאון? סובל מאכילה רגשית? עובד בעבודה מלחיצה מאוד? וכו'.. ברור שכן צריך לתת פידבקים חיוביים, כמו להכניס רק אוכל בריא הביתה או להציע ללכת להליכות יחד. אבל לא להתרחק או להתעלם או מה שזה לא יהיה, גברים גם נפגעים, בכלל לא מתאים להתנהג ככה.
ריחוקסיה
זה לא אומר משהוא קיצוני
זה יכול להיות ריחוק שלי עם עצמי זה לא אומר הפגנה ולישון בחדרים נפרדים
זה החיין ממשיכים על פניו כביכול רגיל אבל יש יותר עצב יותר מרמור פחות בא לצאת, מוצאים תרוצים. פחות רוצים לשבת יחד
זה לא שחור לבן בטוחה שכל אחת יש לה תקופות כאלו לא דןקא מעליה במשקל אלא אולי מבעל רחפן או מזלזל או מליון דברים אחרים
גם כשמאד מאד אוהביםנעמי28
זה לא אומר שהחיצוניות כבר לא משנה.
ברור שיש דברים שפחות משנים, ונמשכים כי אוהבים.
אבל אנחנו עדיין בני אדם, לאחת יפריע ריח לא נעים ותשלח את בעלה להתקלח או לצחצח שיניים ולאחרת מפריע שומן / שערות / פטריות / לבוש מוזנח.
זה ממש לגיטימי, עם כל אהבה הגדולה אנחנו חיים בגוף ולא נשמות.
נכון שזה באסה כי אחד זה בר תיקון בשניה ובאחר זה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את המציאות שזה מה שהבן זוג מרגיש.

אי אפשר לדרוש וכל אחד צריך לעשות את העבודה שלו אבל גם להתעלם זה לא נכון.

כמובן שלפנטז על האקס זה כבר סימן למשהו אחר.
בדיוק כמו אישתי 😆די שרוט
אין אתן הנשים זה משהו.

לפני כמה שנים אמרתי לה משהו בשיא העדינות. היא נפגעה עד עמקי נשמתה.

מאז לא פציתי פה. אבל זה בא עם מחיר. מחיר של ריחוק בדיוק כמו מה שסיה תיארה.
נו ??סיה
אז מה עדיף אמת? או ריחוק?
דעתי ברורה
אין מה לעשות. אנחנו חיים בחברה שלדי שרוט
מודולוזציה של גוף נשי וכשמעירים לאישה על הגוף שלה אז הן לוקחות את זה מאוד מאוד מאוד קשה למרות שהכוונות בציפיה זה בכלל לא להמעיט מערכן.
נכון.קופצת
אבל זה באמת שאלה מעניינת מה עדיף אם ככה..
לשתוק וזהו ( עם כל המחיר הנלווה)
או להעיר בעדינות (גם על כל המחיר הנלווה)
שובסיה
השאלה מתי ואיך וכמה
אם זה חודשים שלוש אחרי לידה זה לא הזמן, אבל אחרי שנה כשלא מניקים כבר כשאין הריון למה לא לעשות כושר? לאכול בריא?מה להפריס בלי לראות בעינים? לא להזיז את הגוף? למה זה טוב
בעל ואישה אמור להיות איכפת להם גם מהצד הבריאותי והמראה והכל
למי שמתמודד עם אכילה רגשיתהמקורית
והתמכרות לאוכל מאוד קשה לשנות.
ולכן הרגישות הגדולה
בנוסף לקושי ולזה שלא מבינים את הקושי, זה נותן תחושה שהאדם הוא המשקל ולא הפנימיות שלו.
מבינה את מה שאת אומרת שיש גבול כלשהו שזה מפריע, אבל זה לא מפחית מכל הנל ויכול מאוד לפגוע
אבל זה צריך להיות מטופל כמו כל התמכרותסיה
ואם הבעל כל היום צופה בסרטים?
נכוןהמקורית
אבל זה משו שיש בו אלמנט נפשי שלא קל לגשת אליו, בנוסף לכל הסטיגמות שמגיעות עם משקל עודף וגם הרבה האשמה עצמית.
גם לא כל גבר עם התמכרות הולך לטיפול, מאותה סיבה.
אז קל לדבר מהצד. וגם, נשים שרוצות להמשיך להרות מתמודדות עם תחושה של - למה לי? גמככה עד שארד, אעלה שוב.. אז למה לעבוד קשה?.
ואופציות ניתוחיות כירורגיות הופכות לפחות רלוונטיות במקרים האלה גם אם הן רוצות
אבל זו תגובה ממש לא פיירית!!קופצת
כתבת שאת רזה מטבעך. וככזו - לא חושבת שיפה איך שמתבטאת.
את לא יכולה לדעת כמה קשה לרזות, לשמור על המשקל...
זה נסיון שלא התנסת בו.
והניסוח ממש מזלזל
או שאולי אנחנו חיים בחברהחצילוש
שעושים בה אידיאליזציה והשגבה למתירנות מינית והציפיות מנשים בשמים, ויעידו על כך שלטי החוצות, או הפרסומות ביוטיוב ובגוגל ובכל מקום. וגברים איכשהו הצליחו לשכנע נשים שלהיראות הכי הכי ולחשוף כמה שיותר זה בעצם משחרר אותן, אז נוצר כאן פרדוקס, ונשים מרגישות אותו. אני לא חושבת שמי שבעייתי כאן זה "הנשים הרגישות" אלא החברה שטופת נזקי המדיה שאובססיבית לתקן את מראה האישה. אשתך בריאה בנפשה. מי שמגיעה לגיל 35 ועושה את כל הטיפולים האפשריים, שפתיים, שתלים, בוטוקס וכו', כי היא קולטת את השדר המאוד ברור מהחברה, שמצד אחד את אישה משוחררת ותעשי מה בא לך, ומצד שני, אם את נראית מעל 30 את לא שווה כבר, זה ברור שהיא תלך לשם. זו תגובה נורמאלית של נשים לתרבות מזעזעת. עכשיו ברור שצריך להיות איזון ויש איך להעביר דברים, ואני לא אומרת שלא צריך לנסות ולהתאמץ, אבל זה ממש לא חזות הכל ואמור לגרום לריחוק בזוגיות תקינה.. אנחנו לא רק גוף! ובתור אחת שעושה ספורט רציני באופן קבוע ורצה וכו', אצל 99% מהנשים, לא משנה כמה מאמצים יעשו (כל עוד הם לא פלסטיים וקוסמטיים) המבנה הנשי משתנה לאחר לידות וכו'. וצריך שגברים שחיים בעולם המדיה המדומיין (וגם נשים אגב) יפנימו את זה.
נכון מאודהמקורית
יש שמנופוביה שנובעת מהתרבות בחוץ שמשפיעה על הרבה דברים
גם רופאים היום שרואים אנשים שמנים מסתכלים קודם כל על המשקל ולא בוחנים ברצינות תלונות של א/נשים עודף משקל.
אבל אני לא חושבת שזה רק התרבות בחוץ.
יש מקום לאנשים בכל הגדלים, אבל יש גם גבול שאם עוברים אותו אי אפשר לבוא בטענות לצד השני שקשה לו עם זה..
זה נושא רגיש, אני יודעת, אבל צריך לתת גם לזה מקום בשיח.
אני עברתי כמה לידותסיה
אני לא נחחתי מהירח
לא אומרת שצריך להרוג את עצמך לדיטאה אבל אני חושבת שיש גברים שיעדיפן את האישה נגיד יותר רזה, שתשקיע בכושר וכ מאשר ריצפה שטופה כל יום
אני אומרת צריך לזרום עם מה שמתאים לבן זוג! אם לא מעניו אותו מראה סבבה לחלוטין אם נגיד מענין אותו מראה פחות מטריד אותו כל יום לסדר את הבית אז צריך לראות איך לזרום עם זה
יש מלא נשים או גברים שהם מחליטןת מה חשוב לצד השני ולא מקשיבות / מקשיבים מה הצד השני צריך ורוצה!
אם אישה או גבר היו אומרות הבעל / האישה אומרים כל הזמן שהם אוהבים אותנו כמו שאנחנו עם השומן היתי אומרץ מצוין תמשיכו.
אבל הנושא פה עלה . בגלל שזה כן מפריע לצד השני!!! והוא מנסה להגיד אבל נתקל בקיר!
אז הקיר הזה לא נכון לדעתי כי זה יחזור בבומרנג
אם לא מפריע לצד השני בכלל איו נןשא
בעל/ אישה צריכים לדעת כמה זה קריטי לצד השני כי סתם לסתום פיות זה לא תכלית הרי
ולצעוק כל היון ששומן זה יפה והכל טוב, יתכן שחלק זה מתאים להם אז מראש יחפשו שידוך שזורם עם זה
אף אחד לא צועק ששומן זה יפהחצילוש
ונראה לי שכל מי שמתמודד עם זה ומסתכל במראה לא מבסוט על זה. אבל כן, זה לא חזות הכל, ממש ממש לא. וגם בריאותית זה פחות כדאי להיות בעודף משקל מעל רמה מסויימת, אבל ברמה שלבחור שידוך לפי זה? כולנו בני אדם, לא רשימת מכולת! בעלי גם התחתן עם בחורה במידה 36 שעברה הריון קשה עם סכרת וילדה תינוק במשקל 4 ק"ג, סבלה מדיכאון אחרי לידה וכו', נראה לך שזה היה בטאקט עם בעלי היה מעיר לי אז על זה שאני לא נראית כמו שנראיתי כשהכרנו? ממש לא. עשיתי דבר מטורף, הבאתי חיים לעולם, בעלי אוהב אותי וברור לו מעל לכל ספק שהחלמת הגוף והנפש היא מעל הכל. ואגב, בשלב מסויים התחלתי בעצמי, כי לי זה הפריע וכי הספורט עזר לי מאוד גם בהתמודדות עם הדיכאון. אנחנו בני אדם, מתחתנים עם אדם שאוהבים, ולוקחים בחשבון משברים ושינויים שיעבור ונעבור יחד.. זה לא קניית מוצר חשמלי עם אחריות ל10 שנים או לכל החיים..
נכון את צודקתהמקורית
אבל בתכלס, כן בוחרים ככה שידוך.
מתחילים מחיצוניות.
זה שיש עליה במשקל אחרי לידות - זה ברור לנו.
למי שנמצא בשלב השידוכים לא תמיד.
אין בעיה לבחור ככה שידוךחצילוש
רק להפנים שלגוף האנושי יש בלאי מסויים ואין תעודת ביטוח על כלום. ואם יש קושי בפוריות? נשים רבות בטיפולי פוריות מתנפחות מאוד ולא מצליחות לרדת במשקל. אז מה לעשות? לקבל את זה!!
את כותבת נכון מאוד.קופצת
אני חושבת שמה שמנסות פה בנות להגיד זה - שנכון שבן/בת הזוג צריכים לקבל שיש שינויים וכ'ו - כמו שכתבת נפלא ממש.
אבל מנגד גם צריך להבין שמראה חיצוני (אפילו שהגורם לו מוצדק מאוד) - יכול ליצור רתיעה מסויימת, גם במצב של קשר רגשי טוב.

אז פשוט, כמו תמיד, למצוא את האיזון בין השתיים...
לגמריי.. זו בדיוק הכוונהחצילוש
בדיוקהמקורית
אני לא חושבת שכולם בוחרים שידוך לפי החיצוניותיעל מהדרום
לק"י

כמדד ראשוני, ורק אז מסתכלים על הפנימיות.
בעולם של תמונות בעולם השידוכיםהמקורית
אני לא רק חושבת, אני בטוחה.
יש אנשים שמראש לא מפריע להם אישה מלאה והם בוחרים בזה. אבל מי שזה מפריע לו לרוב לא 'יתפשר' גם אם הוא מפסיד אישה נדירה.
זה חסרון, אבל גם מציאות
אז ב"ה שהתחתנתי לפני שתמונות הפכו למדדיעל מהדרום
לק"י

תמונות לא תמיד משקפות מציאות.
ולא אמרתי שלא צריך להתחבר לחיצוניות, אבל מפה ועד שזה יהיה הדבר הראשי שקובע זה עצוב.

ועדיין אני מאמינה שלא לכולם התמונה קובעת ברמה הזאת.
אני מכירה הרבההמקורית
שכן
גם נשים וגם גברים
ולא רק מי שמשתמש בתמונות. יש הרבה ששואלים בבירורים על מראה חיצוני. ויצא לי להתקל בלא מעט נשים וגברים שברגע שמשקל עולה מורידים הצעה.
מה אני אגיד לך?יעל מהדרום
לק"י

בעיני זה עצוב שזה עד כדי כך חזק אצלם.
לא אומרת שלהפגש בכל מצב, אבל לתת הזדמנות במקרים שזה לא "לא" מוחלט.
מסכימה מצד אחדהמקורית
ומצד שני, אם זה יותר רתיעה.. מה אפשר לעשות כבר?
תארי לך שפגישה כזו שנותנים בה צ'אנס זורמת בשיחה והכל ואז הבחור מחליט שלא. בגלל המראה
זה גם יכול לפגוע אם הכל כביכול 'בסדר' ויכול לגרום למשקעים אצל הבחורה
אבל זה יכול לקרות גם מסיבות אחרותיעל מהדרום
לק"י

שיש דייט זורם ומחליטים שלא בסוף.

אז אם מישהו בטוח שהוא לא מסוגל להתחתן עם מישהי עם מראה מסויים, אז אולי באמת אין טעם להפגש.
אבל אם זה לא כזה מוחלט וסגור, אז בעיני שווה לנסות.
מי שזה לא מוחלט אצלוהמקורית
לא יסרב מראש לדעתי
הנה אז את לקחת בסוף את עצמך בידיםסיה
אז את לא הדוגמא הטובה
אני לא אומרת לעמוד עם סטופר אבל יש תקופת המתנה של זמו הגיונית יחסית למה שאדם עובר.
כל אחת/ אחד יודע מה עובר
וגם לבעלך אולי זה לא הפריע אז זה לא דוגמא טובה
מדברים על מצב שזה מפריע לצד השני לא שהצד השני מקבל ואוהב למרות זאת
אלא על צד שני שלא מעיז להגיד
לא צריך לשכנע אותי מה זה לידות שעברתי כמה ברוך השם וגם מעלה מעל עשרים קילו על פעם- אז זה לשכנע את המשוכנעת. וגם בעלי איו לן בעיה עם זה. אן אין בעיה לבעל אז איו נושא.
אבל אם יש בעיה לבעל ואת מנסה לשכנע אותי כשאישה מה עשית מה ילדת מה זכויותך אז אני לא צריכה שיכנוע.
הבעל צריך שיכנוע וגם צריך להשתכנע ולא להתרחק
זה לא ש"לקחתי את עצמי בידיים"חצילוש
עשיתי מה שהיטיב איתי ועשה לי טוב, גם לא הייתי באיזה עודף משקל קיצוני, רק יותר ממה שהייתי לפני כן. מה שעשיתי עשיתי בשביל עצמי נקודה. ולבעלי זה לא הפריע כי הנשמה שלי יפה בעיניו אז זה מקרין, ו15 קילו יותר או פחות לא אמורים לשנות את מציאת החן שהייתה לפני כן. בעיניו אני יפה ככה וככה
נו לבעלך לא הפריע?? אז את לא תביני בחייםסיה
נשים לא צריכות לשכנע נשים בענין שומן
וגם לא גברים צריכים לשכנע גברים
אולנ אישה שסובלת מעודף משקל צריכה לשכנע את בעלה שיאהב אותה כמו שהיא
לשכנע אישה לאישה זה סתם שיחת חרשים
לא הפריע כי מי שאוהב את אישתוחצילוש
יימשך אליה גם +10 קילו ומידה יותר. זו אותה אישה שעבר איתה חוויות, עליות, מורדות, הקים איתה משפחה, הביא איתה ילדים. אני ממש לא אומרת להזניח ושלא אמור להפריע בכלל, אבל צריך איזון, והיחס והצפייה מנשים להיראות מיליון דולר ולצאת מהבית חולים אחרי לידה עם איפור, שמלה ועקבים ולנופף כמו קייט מידלטון כאילו לא קרה כלום, קיימת. ובציבור החילוני אוהו כמה היא קיימת. יש לי בת דודה, לא דתייה, ילדה ילד ראשון לפני כמה חודשים וכבר רוצה להפסיק להניק כדי "לחזור לעצמה" כי כל החברות שלה ככה "חוזרות לעצמן" וחצי שנה אחרי לידה העמוד באינסטגרם צריך לחזור ולייצר תמונות פוטוגניות בבגדי ים קטנטנים. ובעיני זה מזעזע שזו סיבה להפסיק להניק ולתת לילד את הדבר הכי טוב בשבילו שהכי מחסן ובונה את הגוף שלו בשלב זה. השתגענו!
לא חושבת שמדברים פה על עשר קילוסיה
15 קילו - לרוב זה עלייה סבירההמקורית
שלא משנה הרבה
אני לא מדברת על עלייה כזו
אלא על 30 קילו נגיד, שזה כבר המון וגם אם המשקל ההתחלתי נמוך או סביר לפני העלייה, זה מורגש. קרה לי אז אני יודעת על מה אני מדברת. אנחנו חומריים אין מה לעשות.. אי אפשר לבוא בטענות למי שזה מפריע לו. גם אם האישה היא לא רק המשקל.
זה קושי ששייך ל2 הצדדים. וקושי של אחד לא מבטל את הקושי של השני
ברור, רק צריך להבין על מה דברים יושביםחצילוש
ולא לעשות הפגנות. להראות אהבה אמיתית בלי גבול ולמצוא דרכים חיוביות לדרבן. כמים הפנים לפנים..
חלילה הפגנותהמקורית
מסכימה שלא שייך ריחוק וכו
אבל גם להיות בטוחה שהכל בסדר אם הצד שני לא אמר כלום - פחות..
אם אין מחמאות על הנראות ויש גם הערות, אז צריך להבין שזה מפריע
אני מאמינה שכל מסר ניתן להעבירחצילוש
ממקום של העצמה ובצורה חיובית. ולהבין שזה לא תהליך של יום אחד, זה תהליך מנטלי הרבה לפני שהוא יישומי. אף אחד לא רוצה שבן הזוג שלו יתמכר לזריקות הרזייה כשבכלל הוא לא צריך כאלה, או לכדורים מסוכנים, רק כי נראה לו שמבחינת בן הזוג זה לא סובל שום דיחוי.. ולא סתם אני נותנת דוגמא קיצונית, כי זה קיים מאוד כיום. אני טרום סכרתית, את יודעת כמה ביקשו ממני להשיג להם מרשם לזריקה בשם אוזמפיק שיקנו ממני? כמובן שלא ניסיתי כי זה ממש הונאה, ויכול להיות מאוד מסוכן ללא ליווי רפואי והתאמת מינון. ואנשים לא מבינים שזה לא זריקה וזהו, וגם לא היו נותנים לי כי אני מאוזנת בתזונה ועם bmi תקין.. אבל הלחץ הזה להיראות הכי טוב פשוט משגע אנשים .
אני מסכימההמקורית
ועדיין, יש כאלה שמאוד רגישים לעניין וגם אם יעבירו להם מסר בצורה עדינה יפגעו מאוד מאוד.
מה במקרה כזה?
נראה לי שזה לא מקרה רווחחצילוש
ומקרה כזה ככל הנראה יושב על משקעים רבי שנים בנושא או על ביטחון עצמי נמוך מאוד.. אבל אני מאמינה שבאמת כמים הפנים לפנים גם כשבאמת מורכב, אם צריך ייעוץ מקצועי אז הולכים, ואהבה ואמון עושים את רוב העבודה, ברור שלא תמיד זה קל, ושום דבר לא גורף..
זה ממש ממש אינדבדואלי.קופצת
עם כל אהבת הנפש שיש ביננו, אם הייתי משמינה או משתנה גופנית - זה היה יוצר קושי לבעלי.
אולי לא מוריד מאהבה, אבל בהחלט היה אתגר..

אז זה באמת תלוי בנא והאופי שלו.
ואי אפשר לבוא בטענות למי שכן מציק לו...
הכל בפרופורציהחצילוש
יש מציק והיה מעדיף ורוצה אחרת, לבין קושי מטורף, ריחוק, דחייה ושאר הדברים שמתוארים פה בשרשור.
בתור רזה- אני ממש לא מסכימה איתךטרכיאדה

לרדת במשקל זה מאד מאד קשה ולא בטוחה שזאת דרישה לגיטימית מבן הזוג. אפשר לדרוש הרבה דברים שנוגעים לטיפוח, אבל ירידה במשקל היא לא אחת מהם.

בעלי מאד השמין מהחתונה, מודה שזה לא מאד מפריע לי, אבל גם אם זה היה מפריע, בחיים!!! לא הייתי מבקשת ממנו לרדת במשקל בשבילי. אולי הייתי מעודדת אכילה בריאה וכושר בשביל הבריאות שלו, אבל א. לא בשבילי, ב. לא משגעת אותו בכלל רק עוזרת לו לאכול בריא.

 

אי אפשר לדרוש מבן אדם לרדת במשקל- זה דורש מאמץ כל כך גדול שזה חייב לבוא ממנו!

אני מנתק את ההקשר של ה"גלמור"די שרוט
בעולם שלנו שבזה את צודקת.

אני הולך לכיוון של בריאות ואסתטיקה וביולוגיה.
כל הזמן אנחנו אומרים חזור ושוב ש"יש הבדלים בין גברים לנשים" במבנה גוף שלהם בהקשר של גיוס לצבא. תחרויות ספורט. הפרדה אינטימית בתאי השירותים.
הרי אומרים השמרנים שבינינו שאסור לבנות להתגייס לסיירת מטכל כי מבנה הגוף שלהן חלש יותר מהגבר.

"נשים" טראנסיות שמתמודדות מול נשים בילוגיות בספורט תחרותי והטראנסיות כצפוי קוטפות את המקומות הראשונים פעם אחר פעם אז השמרנים טוענים לעיוות ההבדלים המובנים בין גבר לאישה.

סיפורים על טישטוש מגדרי בצבא של חדרים מעורבים בצבא מזעזעים את כולם.

לכן אני אומר, כן, יש הבדלים בין גברים לנשים גם בנושא הזה.

אישה לא אמורה מבחינה ביולוגית לשקול כמו בעלה. אישתי שקלה כמוני. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו. אישתי יותר נמוכה ממני ושקלה כמוני. זה לא מצב תקין. זה מצב לא בריא. לא אסתטי במנותק מההקשר של תרבות הגלמור.

וזה היה אחרי שהיא לא הייתה בהיריון 5 שנים (הקטן שלנו בן 6).

אז אני לא מסכים עם הנטיה הזאת להסתתר מאחורי "תרבות האידיאליזציה לגוף האישה" כדי לכאורה "להתיר" אידיאליזציה נגדית של עודף שומן.



ומה בסוף? היא רזתה?המקורית
היא השילה 15 קילו. בגלל הריחוק.די שרוט
היא קלטה בלי אף מילה ממני חוץ מהפעם ההיא הרחוקה שאני נרתעתי ממנה. היה לנו ריחוק כמה שנים טובות.
הבנתיהמקורית
לרוב לא רק המשקל משתנה אלא עוד דברים, כי מי שמתמודד עם משקל ומפצח את הקושי מרוויח עוד כלים.
אני טועה?
לא בטוח שהבנתי.די שרוט
את מדברת שמעבר למשקל יש שינויים אחרים של סימני מתיחה וכאלה?

אני לא מדבר על זה. זה דבר שאין שליטה עליו כמו התקרחות אצל גברים.
לא. דיברתי על שינוייםהמקורית
אחרים נפשיים לטובה שהשפיעו על הקשר שלכם
לא מתירה שום דברחצילוש
רק מסבירה, נשים שמתגוננות מפני הלחץ הזה, וכן, במקרה של אישתך זה גרם לה להזניח את עצמה בריאותית, אבל זה הרבה פעמים נובע ממקום שבאמת מעדיפים להתכחש מאשר להיסחף לתוך העולם התבניתי והחיצוני הזה, ולפתח אובססיות.. זו תגובה לא מאוזנת לחוסר איזון הקיים בחברה שלנו. אבל בעיני עדיף ככה מאשר לעשות את הדברים ממקום אובססיבי ולא בריא נפשית..
אגב, במאמר מוסגר אני אגידדי שרוט
שאין דבר יותר גרוע מגבר או אישה שצריכים לרדת במשקל והם עושים את זה כדי לרצות את הצד השני.

אני מעדיף שאישתי תשקול גם 200 קילו ובלבד שלא תעשה בשביל לרצות אותי.

הציפיה שלי היא שהיא תעשה את זה *קודם כל* בשביל עצמה והבריאות שלה והניראות שלה.
מסכימה ממשחצילוש
תרתי דסתרי, לא?המקורית
אם היה ריחוק, אחך היא עשתה את זה בשביל עצמה?
ואם לא מפריע לך 200 קילו אז למה הפריע לך 89?
לא. אני אסביר.די שרוט
ה 89 הפריע לי. אני רק אומר שמעדיף אפילו 200 רק שזה לא יהיה נטו בשבילי. רק שזה היה מגיע עם ריחוק כמו שאכן היה.
מעדיף לסבול ריחוק מאשר "לאנוס" אותה לעשות משהו שהיא בכלל לא רוצה כי זה בסוף יתפוצץ בפרצוף.

ובסוף היא עשתה את זה לעצמה כי היא רצתה קירבה, אני פשוט לא הייתי מסוגל לספק לה את זה. ולכן היא לקחה את עצמה בידיים. כדי ש*לה* תהיה קירבה. לא כדי ש*אני* אהיה מבסוט.
ברגע שאתה כורך את הדבריםהמקורית
זה בזה, זה היינו הך.
לא שזה מפריע לי כי אני מצליחה להבין את מה שאתה אומר. אבל ברגע שאתה לא מצליח להיות קרוב אליה, זה ברור שזה לא רק בשבילה.
יש פה עניין זוגי
טוב במישור הפילוסופי ברור שכל מה שאנחנו עושיםדי שרוט
זה גם בשביל לרצות אחרים. אין ספק.

אני רק אומר שהיא קודם כל עשתה את זה לעצמה ו"על הדרך" זה היטיב איתי במידת מה.
לא חושבת כמוךהמקורית
דווקא כי אני אישה 🙃
לא במובן הפילוסופי שתיארת, ולא במובן המעשי של השינוי של אשתך. במקרה הספציפי הזה.
אבל הכי חשוב שטוב לכם
אז למה אם היא עשתה לעצמהחגהבגה
לא עשתה קודם, אלא רק אחרי שהבעת ריחוק?
אני לא אומר שהציפיה שלידי שרוט
הייתה מנותקת לגמרי מההחלטה שלה.

הציפיה שלי באה אחר כך. אחרי הרצון שלה לעצמה. הציפיה שלי אולי רק נתנה לה את התמריץ אבל לא את הסיבה. מבינה את ההבדל? ולמה היא לא עשתה קודם? כנראה בגלל שלא היה לה כוח להשקיע.
והסיבה שהיא התחילה מלכתחילה היא כי כנראהדי שרוט
היא הגיעה לרמה שהיא נרתעת מעצמה.

(משהו קטן שאולי תרם לתהליך שלה זה בגלל שאני התחלתי בעצמי תהליך של כושר והרזיה. כי אני מעולם לא ציפיתי ממנה את מה שאני לא מצפה מעצמי. אני שוקל לאורך זמן 85-89 קילו אבל לפני כן שקלתי 97 קילו בשיא. אז אחרי שירדתי בעצמי איזה 13 קילו היא הרגישה שהיא רוצה גם להתחיל. במלא דברים היא עושה דברים אחרי . והיא יודעת שככה אני רואה את הדברים אגב).
אז זה דבר משמעותי מאוד מאוד מאודחגהבגה
נכון. ועדיין היה אפשרדי שרוט
למנוע שנים של ריחוק ותסכול ועוגמת נפש אם נשים לא היו נפגעות כל כך כשדברים נאמרים בעדינות ורגישות.
לגמרי. מסכימה איתך מאודהמקורית
נשים זה כוללני מדייחגהבגה
יש גברים גברים שייפגעו אם הם לא יהיו עם האשה שלהם במשך חודשים רק כי יש לה חוסר חשק מיני, והיא ץגיד להם שהם חולי מין. בעדינות כמובן.

יש כאלה שזה עובד אצלן, ויש כאלה שלא.
בממוצע. ברור שישדי שרוט
לכאן ולכאן.
אבל הממוצע הוא כזה.
אנמ מסכימה איתך בנקודה הזוחגהבגה
שהיול יש גם המון קיצוניות לצד השני, נירמול של עודף שומן מסוכן, ובאמת מכוער.
אני מדברת על מלאות.
וגם בתוות בזה, יכולות להיות 2 נשים באותו הגובה ואוצי המשקל ואחת תיראה סביא והשניה ממש שמנה. זה תלוי גם במבנה גוף וגם בעצמות וגם בשרירים.
אז פחות שמה לב למשקל.
אם חשובה הבריאות, אפשר לעשות בדיקות דם ולראות.

זו בעיה קשה, נתקלתי בה בשידוכים שלי כשהייתי 40 קילו פחות. כן כן. 40.
לדעתי אפשרירוק בעיניים
להגיד בעדינות.
מפה ושם, יש עדיין מקום לעבודה עצמית שלך להשלים בינתיים עם המצב ולהתרכז במשיכה אחרת, יותר פנימית.
הרי גם אם הוא יסכים וירצה להשתנות זה לא אומר שבעוד חודש הוא יהיה החתיך שאת חולמת עליו.
לא נשמע לי שמה שהתחיל את הגלגל זה המראהרקלתשוהנ

כתבת שהיחסים שלכם על הפנים. 

ממה זה התחיל?

יש פה נקודה של ריחוק שגורמת לך להסתכל גם עליו מבחוץ. ככה נראה לי.

אם היה יורד את כל הקילואים המיותרים זה היה פותר את הכל? תהיי כנה עם עצמך. אחרי ההרזיה הוא גם לא יהיה האקס שלך, ודברים שמציקים לך בו עדיין יהיו קיימים.

תנסי לשים את האצבע על הנקודה היותר פנימית. לדעתי היא קיימת.

 

מסכימה עם מה שכתבונעמי28
שכנראה זה לא שורש הבעיה.

אבל זה גם בעיה ושניכם מפסידים מזה.
אני כן הייתי אומרת בצורה חכמה ולא פוגעת.
כמו ״איך עושה לי את זה כשאתה שזוף/ כשאתה מתאמן/ כשיש לך ריח טוב״
בלי לרמוז על רתיעה, גועל וכל זה.

אז רק שאני אביןאורה שחורה
את רוצה אותו חתיך
עם קוביות של ג'ים,
עושה לייזר
ומתחזק שיזוף.
נגיד שזה יקרה, אז תמשכי אליו?

משהו פה נשמע לי לא אמין.
אני חושבת שמראה חיצוני זה חשוב, אבלהמקורית
רק בהתחלה לצורך נשיאת חן.
איך הרב פנגר אומר? כשאוהבים עוגה, רוצים כמה שיותר ממנה 🙃
אמנם הוא אמר את זה אז על נשים שמעלות במשקל וגברים שמעירים להן, וזה כמובן בהומור, אבל יש דברים בגו בעיניי.
עם הזמן בנישואין, גם את לא דומה לעצמך לפני החתונה - עם ההריונות והאקורדיון של המשקל, הפיג'מה והקוקס, והבגדים עם האוקונומיקה ביום חמישי בנקיונות לקראת שבת.
אותו דבר הפוך.
ובעיניי, זה סימפטום של משו אחר יותר עמוק
משיכה זה לא משקל שעולה ויורד, זה ניצוץ בעיניים של הערכה לאיש שלך, ראיית הטוב שבו, צחוק משותף (הומור זה אחד הדברים), שיתופיות, היכולת לגשר על פערים ולהסתכל על המסע שלכם כשמותף, ביחד ולחוד
זה משו שקיים אצלכם?
וואי איזה מבאספרצוף כרית

א .

מבינה אותך

ובכללי שהבעל משתנה זה מבאס וקשה לקבל את זה, כי משתנים ואת אולי גם מתגעגעת לעצמך כשהית צעירה מבחינת ההתלהבות או התמימות וכן הלאה עוד דברים

קשה להתרגל לשינויים בחיים, של עצמך וקל וחומר של בעלך

אצלי היה שינוי קטן של בעלי, דווקא לא השמין אבל משהו אחר בתחום אחר, וזה בהחלט כאילו אדם אחר ואני ממש מבינה אותך שזה קשה, לגיטימי להרגיש ככה

 

אני חושבת שצריך להפנים שיש פה בנאדם שונה , וזכותך כביכול "להרגיש אחרת" כלפיו

כלומר להפנים שבעיניך כשהוא שמן מבחינתך הוא "בנאדם אחר"ולקבל את זה שקשה לך, זה קשה ומותר לך שיהיה קשה , לא להלחם בהרגשה ולא לחשוב שאת לא בסדר שקשה לך לאהוב אותו ככה 

 

ולזכור שכולנו עוברים שינויים בחיים וממילא בזוגיות , זה קורה לכולם , וקבלי חיבוק ענק על הכאב והקושי

 

ב. 

כדי לאהוב , באמת כדאי להשקיע בפנימיות - ליצור איתו רגעי כיף ולהסתכל על הטוב שבו - זה נשמע ממש קלישאתי אבל זה ממש נכון............ כאילו באמת להסתכל עליו ולהגיד לו - אתה בנאדם טוב, אבא טוב , אני מעריכה את כל העזרה שלך בבית וכו' - ואז הוא מרגיש את זה ואת מרגישה את זה, וזה פשוט מחבר ביניכם ההערכה על הדברים הלכאורה פשוטים , שבכלל לא מובנים מאליהם כשתשמעי על אנשים כמו רוצחים וכו' , זה ממש להעריך ולאהוב אותו על כך

 

ג. 

את יכולה כמובן להגיד לו שממש תשמחי שהוא ירד במשקל, את יותר אוהבת אותו רזה, אבל ברור שגם ככה את תמיד אוהבת אותו פשוט הוא יותר יפה רזה בעיניך, אבל זה לא העיקר בעיניך כמובן, אולי ממש בעדינות....... שיבין שכדאי לבוא לקראתך, שזה שווה לו

ד.

להכין לו הרבה סלטים עם חסה ודברים שמרזים  

ה. 

אם את גורמת לו להשמין, סימן שאת מכינה מלא אוכל טעים ושיא המחמאה עבורך ברור שלא פותר את הבעיה ששאלת עליה, אבל קחי את זה כמחמאה! בתקופות שבעלי הרזה התבישתי שאנשים העירו לו שהוא מרזה, כאילו אני לא מאכילה אותו מספיק חח  

אין להשוותהעני ממעש
שינוי טבעי למשל אחרי לידות. לשינוי הנובע בכוונה תחילה.
ב. לא שייך 'להחזיר בתשובה ' בן זוג. בכל תחום.
ג. לגשת בעדינות ולדעת שעלול לגרום לתיבת פנדורה. גם אצל גברים זה עלול להיות תחום עדין.
..יהודה224
בחיים לא להעיר לו אלא להרים לו בסגנון.
"ווואוו אני מתה עליך שזוף"
או וואי נראה לי ירדת קצת במשקל זה נראה יותר טוב ממש"
אולי נצא להליכה בערב וכאלה.
בעיית המשיכה שלך לא נובעת מהנראות החיצונית...
ופנטזיות על האקס לא מוסיפות טעם לזוגיות כזו
ואפשר גםאורה שחורה
"ממיייייי וואוו איך מהמם לך צמות בכתפיים"

את גולשת למקומות שלא יפה לדבר עליהםיהודה224
בפורום פתוח
לא חושבתאורה שחורה
שזה יותר מלדבר על השיזוף שלו וכל השאר שנכתב פה.
ושוב, כל השרשור הזה מוגזם ולא אמין בעיני.
מילא כרס
אבל השיזוף השיער...האקס...
ומי נוסע לחו"ל ונכנס לנחל? איפה יש נחל בלובר? באייפל? באמפייר סטייט?
אולי היא מתכוונת באבובים ביורודיסני.
זה היה בציניות... משהו .יהודה224
הבהלת אותי...אורה שחורה
עלית פה על נקודהsomeone
הרי אין סיכוי שיש גם מים בחו"ל, זה הרי בכלל המצאה של בן גוריון>>
יש כמה נחלים בחוץ לארץ.סופי123
כן. כנראה שכן.אורה שחורה
הגיע השלבנשוי ושחוק
שהשיער עבר מהראש לכתפיים? תראי את היתרון בזה, הוא יכול לקנות את הסבון+שמפו+תחליב רחצה+מרכך+ סבון כלים בתכשיר אחד ולחסוך.
ואם הוא עוד לא הקריח אז בסדר עוד הפיך, לכו לחדר כושר ביחד תעשו כמה ליפטים.
הגוף משתנה תמיד, למשל בגיל 35 קופצת כרס החוצה בדיוק בשקיעה ומקריחים ומלבינים בחזה ו... אחסוך לך
לפנטז זה לברוח זה לא באמת קיים...
כולם משתנים אהבה תלויה במה?

אני עוד מעריץ אותו שהוריד חולצה ולא ספר אף אחד אי שם בנחל בחו''ל.
ברצינות שניה כתבת שהיחסי אישות גם ככה על הפנים, אז תכלס לא קשור למראה זה תירוץ למה שיש עמוק בפנים בכל מקרה
השורשתהילה 3>
הוא האינטימיות הרגשית ביניכם.
כשיהיה לכם טוב מבחינה רגשית זה יעזור גם לעניין הפיזית.
לכן תפני את המשאבים שלך לקשר ביניכם בכלל.


מעבר לזה, כשהוא ישתפר אני חושבת שיש מקום להגיד ברגישות אם יש משהו שישמח אותך או חשוב לך.
אני חושבת שאמנם במצב ההפוך זה עלול מאד לפגוע, אבל גברים לא בנויים כמו נשים.
ומבחינתם זה קביל והרבה פחות פוגע בעצם קיומם.
ועדיין גם כאן, כשזה מגיע מתוך קשר טוב וברגישות.
טוב החלטתי להגיבמעלה ומטה
כי אני מרגישה הדמות עם הכי זכות דיבור בנושא. בינתיים כל מי שהגיב זה היה באילו וכאילו, אם בעלי היה מעיר לי אז.. אם בעלי היה משמין אז.. מענין שדוקא אלו שחוות מצד הבעל אהבה וקבלה ללא תנאי כל כך הזדעקו על מתן הלגיטמציה לפותחת. בה שזכיתן לזוגיות כזאת שלבעל לא מפריע שינויים של עליה במשקל. תגידו תודה ורק תבינו שיש נשים שלמרות היותן בזוגיות בריאה ותקינה חוות את הקושי הזה על בשרן. זה לא אוטומטית מדד למידת האהבה והקשר הרגשי הקיים בין בני הזוג ואני לא מתחברת למשוואה שאם הקשר היה כמו שצריך אז השינוי החיצוני לא היה מפריע. יכול להיות גבר שמפריע לו אשה מלאה בצורה חריגה יותר מגברים אחרים זה יכול לנבוע מאופי, השפעת התרבות, חינוך. זה לא משנה. אנחנו בני אדם שונים וגם בתחום הזה מותר להכיל שוניות.
אצלי המציאות הזאת אכן קרתה. בעלי ואני התחתנו מתוך אהבה גדולה אבל היו בעיות בעניין המשיכה(לא משהו שיכולנו לעלות עליו לפני החתונה ) שהיו קשורות לפער משמעותי בין המשקל שלי לשלו. אחרי שילדתי ועליתי בעוד כמה קילוגרמים הנושא עלה בינינו
זה היה משהו שכבר אי אפשר היה לטאטא..
אז נכון שלא היה קל לשתי הצדדים. לא לבעלי להגיד את זה ולא לי לקבל את זה ובטח שלא לעשות את השינוי המעשי, אבל אין ספק שאני לא מתחרטת או כועסת לרגע שבעלי פתח איתי מה מפריע לו. נכון שבעולם אוטופי היתי רוצה שיקבל אותי כמו שאני ושגם אם הוא לא מצליח שיעשה עבודה עם עצמו להתחבר לצדדים היפים שבי ולהמשך אלי בגלל האישיות שלי וכו. אבל כשזה לא קורה ויש חסם אמיתי שיושב כמו אבן נגף בתוך הקשר אני חושבת שאין מנוס אם רוצים להגיע לקשר טוב וזורם בכל הרבדים לטפל איכשהו במכשול הזה. זה לא הוקוס פוקוס. זה חייב להיות מלווה בהמון תמיכה של הבעל ופיצוי בדרכים אחרות, חיבים המון המון שיח פתוח וכנה שיהיה אפשר לפרוק רגשות קשים וכמובן שזה חייב לבוא ממקום שהאשה עצמה רוצה בזה ולא ממקום של ריצוי שרק מזיק ופוגע . אם מרגישים צורך להיות מלווים באופן מקצועי על ידי מטפל או יועץ זוגי שיעשה סדר ברגשות ויגדיר את גבולות האחריות של כל אחד זה גם הכרחי. אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל קושי שיש בזוגיות. אפשר ללכת ראש בקיר ולהגיד שזאת בעיה שלו ושיתמודד איתה ולא לבוא לקראתו במילימטר. יכול להיות שהצדק עם הגישה הזאת אבל האהבה והקרבה מכאן והלאה. אשה שאכפת לה מהזוגיות מוכנה לעשות דברים שהם לא לפי הספר ואולי אפילו מנוגדים להגיון כל עוד יש אהבה ואין פה עסק של ניצול וקורבנות והכל נעשה מתוך חיבור לעצמי ובדיקת הגבולות הפנימיים שלי זאת בעיני זוגיות במיטבה.
אין פה נוסחה מדויקת. אני כל הזמן חושבת שאם מבנה האישיות שלי היה פחות מכיל ויותר פגיע אין סכוי בעולם שהינו יוצאים מזה בשלום. כל הזמן מודה לה' שאם כבר נתן לנו את האתגר אז טוב שידע לשדך בינינו גם מהיכולת שלנו לגבור ביחד על האתגר ולהיות מסוגלים לצלוח אותו ואפילו לגדול ממנו.
מסכימה איתך מאוד. תודה ששיתפתהמקורית
זה גם קול שחשוב מאוד להשמיע בנושא
זה מזכיר מאדמעלה ומטה
את הגישה שלך שהבעת בשרשור בפורום הריון ולידה לפני כמה ימים. נתת לי אומץ לכתוב את זה כי בכללי קשה לאנשים להפנים תפיסה כזאת.
התלבטתי אם להזכיר אותך פה..
נכון, זה באמת העניין בעינייהמקורית
חיבור לעצמי ובדיקת גבולות פנימיים תוך שמירה על מודעות גבוהה וערך עצמי גבוה.
מהממת שאת. איזה כיף לראות שיש מזדהות עם העניין שחולקות איתי תפיסת עולם דומה, זה באמת לא עובר ומתקבל אצל כולם
אם חיזקתי אותך במשו - הרי זה שכרי
תודה שכתבת ❤️
בהחלט חזקתמעלה ומטה
אני כבר כמה שנים בפורום (פתחתי שם משתמש ספציפי רק בשביל השרשור הזה) ואף פעם לא הרגשתי שזה מקום שיעזור לי להתמודד עם הקושי הזה, ולכן לא פתחתי את זה ולא כתבתי בנושא כלום. אף פעם לא נפתח כאן שרשור עם הכותרת " בעלי פחות נמשך אלי כי עליתי במשקל" וזה תמיד גרם לי להרגיש האשה היחידה בעולם שמתמודדת עם הקושי הזה. איכשהו יש עשרות נושאים שחוזרים על עצמם בוריאציות שונות וזה? פשוט לא קיים. אם כבר נכתבו שרשורים של קושי של האשה לקבל את עצמה ואת המראה שלה וחששות שאולי הבעל לא אוהב אותה יותר ואיכשהו תמיד התגובות זה אין לך ממה לחשוש משיכה זה פנימיות ואיכסה מראה חיצוני(בהקצנה כמובן).
במקרה השאלה כאן עלתה בסמיכות לשרשור שלך שהרגשתי שסלל לי דרך באיזשהו מקום אז שאבתי כח והגבתי כאן❤
אני אגיד לך מה לדעתיהמקורית
הנושא הזה מאוד רגיש וסובב סביב המון אמוציות, בטח של נשים בתקופת הריון ואחרי לידה שמתמודדות. בטח עם כל המסרים המעוותים שמגיעים מבחוץ לגבי דימוי גוף.
לא תמיד נכון להגיד לאישה בזמן כזה את הדברים האלו. אנחנו לא יודעים מה העמדה הנפשית שלה ועם מה היא מתמודדת, שזה הדבר הכי חשוב פה גם בקבלה של המסר שאותו רוצים להעביר וגם מול העניין עצמו.
וגם, את הגישה הזו מאוד קשה להעביר דרך הכתב בלי שזה יישמע מתנשא ומנותק מהשטח. אבל אם הגישה נאמרת לא בצורה אישית אלא כרעיון, ועוד מניסיון אישי - זה יכול יותר להועיל, שהרי פעמים המסר הוא אותו מסר מכמה אנשים השאלה היא ה- איך.
ואני גם כמוך חושבת שהנושא הזה הפך להיות קצת טאבו, כי אנחנו מאמינים באהבה ללא תנאים ויש פה קצת הכחשה והדחקה מתוך מקום אמיתי שמאמין באידאל מסויים, אבל הרבה פעמים התנאים משפיעים על האהבה ומרימים את הקשר למחוזות אחרים. אז תודה שכתבת, בטח עם כל העניין הרעיוני מסביב, זאני בטוחה שיש מי שייתרם מהעניין
נכון תודהמעלה ומטה
כתבת יפה.קופצת
אבל למה את מרגישה חריגה כ"כ?

היו כמה וכמה שצידדו אכן בדעתך. כן להציף את הנושא, כמובן ברגישות והכל כמו שתיארת..


וכל הכבוד לכם על המסע שלכם! אתם נשמעים זוג מקסים!
מרגישה חריגה לא בשרשור הזהמעלה ומטה
למרות שגם בשרשור הזה אין אף אחת שמדברת מהחויה שלי אלא רק בהתכנות שלה. בכל השנים שאני כאן בפורום לא ראיתי משהי שהעלתה כזאת שאלה ואם הנושא הזה עלה תמיד התגובות היו שאם יש אהבה אמיתית המראה לא משנה בטח אחרי כמה שנות נישואין..הקטע שכל אחת מכירה רק את הזוגיות שלה וכותבת הצהרות על סמך המקרה היחידי שלהם. וזה תמיד כל כך צבט לי בלב כי ידעתי שיש אהבה אמיתית ובכל זאת..
לא יודעת אם הנושא לא עלה כי הוא באמת לא קיים או מסיבה אחרת אבל תכלס הרגשתי חריגה.
איזה אשה רוצה לשמוע שמשהו בבעלה או באהבה שלו אליה בעיתית? גם ככה היה לי קשה רגשית אז העדפתי לשאוב חיזוקים ממקומות שיבינו אותי/ אותו.
יש פה הרבה גם עולם השקר- כשמציגים שהכל טובסיה
אני אישית לפעמים קוראת פה ואומרת חיה בסרט.
יאללהההה בעלה אוהב אותה בכל מצב בכל צורה משהוא עמוק ורגשי- אז בא לי לדבר עם הבעל הזה לשמוע מה היא מדימיינת.
אבל אם אגיד את הדעה הזאת מיד יגידו לי את היוצאת דופן את כנראה לא מבינה מה זה חיי נשואים אמיתים שמסובבים על עומק נפשי - ולזה יש לי תשובה.
יש הרבה עם עומק נפשי וחברי אבל אין שם משיכה.
קשר בלי משיכה לא שווה מבחינתי.
חברים הכי טובים זה לא קשר שלז זוגיות.
אני לא ממהרת להגיד שאין שם משיכהמעלה ומטה
לא חושבת שזה משהו שאפשר לטעות לגביו זה לא שגבר יכול להסתיר את העובדה שהוא לא נמשך לאשתו ולהתנהג כרגיל לחזר אחריה, לקיים יחסים. זה פשוט לא משהו שניתן לזייף . לכן כשאשה מעידה על עצמה שהיא שמנה ובכל זאת בעלה נמשך אליה כנראה יש לה סיבה לחשוב ככה כי אם היה לו קושי אמיתי היא היתה מרגישה.
מה שכן צורם לי זה חוסר הענווה. לבוא ולחשוב שמה שזכית לו קיים אצל כולם.. כנראה שאת לא יכולה להכיל מצב שבו בעלך היה מתקשה להמשך אליך ומעדיפה לחשוב שזה לא קיים אצל אף אחד..
לא הבנת אותי או שאני לא הבנתי אותךסיה
אני חושבת שמראה לפעמים הורס את המשיכה! זאת האמת!
ויש כאן כאלו אומרים ששום דבר חיצןני לא מפריע למשיכה
דוקא הבנתי אותךמעלה ומטה
את אומרת שמראה חיצוני הורס את המשיכה ויש כאלה שאומרות שלא. אני אומרת תלוי. זאת שאמרה שמראה חיצוני לא הורס אצלם את המשיכה זכתה בפיס . היא לא משקרת. זה מה שהיא חווה בזוגיות שלהם. ואני טוענת שזה כנראה כך כי זה לא מסוג הדברים שאפשר להיות בדמיונות לגביהם ולחשוב משהו אחד בעוד שהבעל חווה משהו אחר. רק שהיא צריכה להבין שזה לא ככה אצל כולם..
אבל יש גברים/ נשיםסיה
שניסו להגיד להם בצורה עדינה והם לא הבינו,
ואז הצד השני נעלב- וזה שנעלב מחזק את עצמן שזה שלא נמשך זה בעיה שלו
עולם השקר התכוונתי לזה
אישה אומרת בעלי העיר לי בעדינות נעלבתי אז הפסיק להעיר ואז כולם מחזקות אותה את מלכה את ילדת וכ כל המשקל זה בגלל חיין שהבאת לעולם וכביכול מנסות לשכנע שהבעל אוהב ונמשך- אבל הרי ניסה להגיד שמפריע וקיבל העלבות.
אז פה לדעתי , זה לא אחוות נשים אמיתית!!! מה הם גורמות??? שהיא לא תרד בשמקל, אז מי אמר שהבעל לא סופג בשקט ירידה במשיכה? ויש פה אחד שנתן דוגמא הגבר היחיד שמשתתף פה שאומר שבדיוק ככה אצלן.
אז לא תמיד אחווות נשים פה זה טוב- זה סתם שקר לנסות ליפות לאישה שהיא מלכה והכל טוב , -אבל בעלה ניסה להגיד שלא טוב
הבנתי אותך יותרמעלה ומטה
אני עדין חושבת שיש בזה רמות..
יכול להיות שבעלה היה מעדיף אותה כמה קילוגרמים פחות אבל המצב העכשווי לא מונע ממנו להמשך אליה בצורה דרסטית. אם הוא לא היה נמשך בכלל היא היתה מודעת לזה.
מסכימהנעמי28
כי זה לא עניין של צודקת או לא
יש לה או לו את הסיבות הכי מוצדקות בעולם למה היא ככה.

אני מסכימה איתך אבל גם קצת לאהמקורית
לפעמים להגיד הכל בפנים זה לא שמטיב עם האדם שמולנו. כשם שיש מצוה לומר דבר הנשמע, יש מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
הרבה אנשים לא צומחים מביקורת או תגובות שנוגעות להם בבטן הרכה, או בציפור הנפש ובדברים שקשה להם איתם.
אישה שלא מצליחה לרדת במשקל ולבעלה זה מפריע, ברור שגם לה זה מפריע, אם לא בגללו, אז בגללה. אין הרבה אנשים במשקל גבוה שחוגגים את הגוף שלהם. להיות בעל משקל עודף זה קשה, פיזית ונפשית. אבל יש לה חסם. וחסמים לא מסירים עם כל האמת בפנים, מקלפים את זה לאט לאט עם המון חמלה ודברים טובים שרואים באדם, אחרת זה יכול מאוד לפגוע. וזה תהליך שאם לא ייעשה בצורה נכונה וממקום פנימי יציב יכול להוביל להפרעות אכילה ולבעיות רגשיות ונפשיות.
אין בעיהסיה
אבל לצאת בהצהרות אני שמנה ובעלי אוהב אותי ונמשך אלי- כשהיא מנסה לשכנע את עצמה- אלא אם כן בעלה אומר לה את מהממת כשאת שמנה.
כל עוד שהבעל לא אומר לאשתן למרות השומן את מהממת ואני נמשך אליך.
לפחןת לא לנפנף אני שמנה ובעיה של בעלי אם לא נמשך אלי- בעיה שלו אבל זה גם משליך עליך ופה איו מקום לאחוות נשים לתמוך להמשיך להיות שמנה כי זה בעיה שלו
מסכימה.המקורית
אם כי לא ראיתי שמישהי כתבה שזה בעיה שלו.
אולי את מדברת עליי ואולי לא, בכל אופן רוצה להגיבחגהבגה
כל הדיון, לא התחיל מזה. שהפותחת כתבה, שהיא מתה על בעלה, אוהבת ומחוברת אליו מאוד, אבל מפריע לה עודף המשקל שלו ושאר הנראות אז היא מתלבטת אם לשתף בכלל ואם כן אז איך לשתף.
הפוצחת, כתבה דברים מאוד קשים. שזה ממש מגעיל אותה, ושיחסי אישות על הפנים, ושהיא חץמפנטזת על האקס.
יש מנעד מאוד רחב.

ניראלי כתבתי את זה כבר, כותבת שוב.אני לא חושבת שיש אשה, שהיא ממש שמנה, עם עודף משקל רציני, ואומרת אני מהממת ככה ובעלי מת עליי איך שאני.
אלא אם כן, זה בעל שנמשך לשמנות/מלאות ובהחלט יש כאלה.

אני חושבת שזה לא שחור לבן.
יש אשה שהיא רזה מאוד, בלי סימני מתיחה, גוף מושלם, אבל מתלבשת כמו סבתא יכנע,ומתנהגת ברישול.
ויש כאלו שיותר מלאות אבל מתלבשות בסטייל, שמחמיא להן, מטופחות ומאורגנות.
ויש כאלה שרזות ומטופחות, אבל ציניות וקרות.
ויש שמנות עם חוש הומור שמושך מאוד.

בכל מערכת זוגית יש כמה וכמה דברים שמרכיבים את המשיכה.
הבסיסיים ביותר זה עניין חיצוני, חייב שתהיה משיכה, ומציאת חן.
אבל חייב להיות גם קשר נפשי עמוק וחיבור.
אצל הפותחת נראה שיש את כל הבעיות האפשריות ולכן, לדעתי, לטפל רק בחיצוני ובצורה קיצונית, גם מכון, גם כרס, גם שיזוף, גם לייזר, לא יפתור את הבעיה המהותית לטווח ארוך. יש כאן את השורש הנפשי שנשמע חסר.

דרך אגב, @מעלה ומטה
כתבת על חוסר ההתייחסות מהמקרה האישי.
אז אספר לך ולכל מי שקורא את המקרה שלי. תמיד הייתי מלאה. התחתנתי כשהייתי בסדר גמור, ממש לא רזה אבל בסדר לגמרי.
עליתי מאוד בהריון, ירדתי הכל.
הריון שני עליתי המון, ירדתי כמעט הכל.
אחרי הריון שלישי, עליתי המון ולא הצלחתי לרדת.
אבל אז גם בעלי עלה, וגם לא הצליח לרדת .ורק אז, פעם ראשונה הוא הבין מה אני חווה בנסיון שלי לאזן את המשקל, וגם לא, כי אני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה...

ואחרי שהוא חווה כל הגישה שלו השתנתה מקצה לקצה.

אני יודעת שהוא ישמח אם ארד.

אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי גם ככה.
אני מאוד רוצה לרדת בכל מחיר.
אבל בשביל עצמי, והבריאות שלי בעיקר.
משתדלת מאוד, עושה השתדלות, אולי לא מספיק, אבל לא נמצאת בלחץ של מה הוא חושב.


אני חושבת שאולי יש מקום לדבר על הדברים אבצ מאוד מאוד בעדינות, ואז רק לעודד ולדרבן ולא ללחוץ ולהוריד ולשים מגננות, חסימות וריחוקים....

ודבר אחרון, יש דבר כזה נטיה להשמנה. כן כן, יש דבר כזה! שמנביל ממש ממש לרדת ולא מצליחים, או שעולים מאוד בקלות.
ויש אנשים שאין להם את זה. מי שיש לו נטיה מתמודד כל החיים נקודה. ויש הרבה שעולים, עושים תהליך יפה, יורדים, וזהו. אולי יותר שומרים ממה שהיו רגילים אבל לא מתאבדים על זה.

דבר אחרון. מראה חיצוני ומשיכה חשוב מאוד נקודה. לא על זה הוויכוח.
אפשר לעבוד על הגישה.

ואומרת בזהירות, או בעצם לא ממש
שמירת העיניים חשובה כאן מאוד ומשחקת תפקיד מרכזי. וגם נשים צריכות לשמור עיניהן ומחשבותיהן.


מקווה שהסברתי את עצמי..




כל מילה ❤️המקורית
כתבת ממש יפה...עולו
גם אשתי עם נטיה להשמנה.
ברור שזה תיקון שהקב"ה בחר לתת לה וגם לי נתן תיקון להשתלם אתה.
לדעתי, איש עם לב אוהב, לא יתרגש יותר מדי ממראה חיצוני כזה או אחר. המשיכה שלי לאשתי היא לא לחומר שלה אלא לצורה שלה (שהיא עניין רוחני, נפשי, רגשי וגם גופני - באחוז מסויים אבל זה לא הכל)
איזה גבר ❤סוסה אדומה
תודה יקרהעולו
כל מילה, אין עלייך חגה❤חצילוש
❤️❤️❤️חגהבגה
זה לא עולם השקר יקרההמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י' באב תשפ"ב 15:34
אנשים ונשים באמת מאמינים בזה
ויש זמנים שהמשיכה פחות רלוונטית בקשר.
פעם היא 'אחותי'
פעם היא 'רעייתי'
ופעמים שזה שילוב.
לא אומרת שזה מצדיק הזנחה, אבל משיכה זה לא הכל.
ואני חושבת שההתנגדות לדברייך לפעמים עולה בגלל איך שאת כותבת ולאו דווקא בגלל המסר ('חיה בסרטט' לא עובר מסך אחותי, במחילה. זה נקרא מזלזל. ולרוב מדובר בנושאים רגישים פה) או בגלל שהמצב התודעתי שלך בנוגע לעניין שונה מאשר לשאר, ועם זה כבר אין הרבה מה לעשות האמת חוץ מלעדן את המסר כדי שיישמע.אני יכולה להעיד על עצמי שאני נגיד מתחברת לגישה שלך, ולא מעכשיו, ולפעמים בא לי לקרוא לך שתבואי להגיב כי אני מחכימה מהדברים דלך מאוד. לא כולם מתחברים
לכל זוג עובד מה שעובד לונעמי28
אין כללים
יכול להיות שהן חיות בסרט או מנסות להדחיק ולא לחשוב שהבעל לא נמשך אליהם, אבל יכול להיות שזה באמת עובד להם.
אצלי חד משמעית דברים שפעם הפריעו מאד, עם השנים ואהבה לא מפרעים בכלל בכלל ולא מורידים בכלל מהמשיכה.

ויש דברים שהפריעו ולא עברו עם הזמן וכן ביקשתי לשנות.
ממש! מקסימהחצילוש
תודה שכתבת! ובצורה רגישה ומאוזנת כמו שתיארת ודאי אפשר להציף, אתם נשמעים זוג מקסים!

@מעלה ומטה
תודה חצילוש יקרה!מעלה ומטה
בלת"קסוסה אדומה
מצד אחד את אומרת "יחסי אישות", נשמע כאילו את בחורה תורנית, ומצד שני ההודעה שלך מרגישה לי בעלת מנטליות שונה מזו.

אם אני טועה, אז סליחה.

אבל זה שאת רוצה אותו לא משמין, אני יכולה להבין, ואני חושבת שמחובתך לדבר איתו על זה ברגישות.
כלומר, אם קיבלת אותו במשקל מסויים ובאמת מפריע לך (ומותר לך לגמרי שיפריע לך) המשקל הנוכחי שלו, אני לגמרי חושבת שמוצדק שתעלי את הנושא.
בצורה עדינה ולא פוגעת, כי בסוף הכי חשוב שתגשרו על הפער הזה ותתקרבו.

לגבי השיער והשיזוף, אני מניחה שזה לא משהו שהוא חדש לך, ועצם העלאת הנושא מוזר לי.
לא מבינה מה הלחץ לשיזוף, אם זה עניין חברתי נטו, העבודה היא שלך. הוא לא צריך להשתזף כי זה מה שאת אוהבת. לקחת אותו ככה, תתמודדי.
וגם לגבי השיער, הוא גבר, זה הגוף שלו וגם אם זאת היתה אישה שאוהבת את שיער הגוף שלה, הייתי חושבת שזכותה.


אבל זה שהרתיעה נובעת מהעניין הגופני נטו, זה כן שיטחי בעיניי. או זה שאת מדברת רק על הנושא הזה.
אז או שאת טרול משועמם, או שאת שיטחית ואת כן צריכה לעבוד על זה וזה שלך, או, שהעניין הוא אחר לגמרי והעניין השטחי (זה לא שעניין שטחי אין לו בכלל משמעות, אבל זה לא האישיו) הוא עניין נלווה.

(ככה,
זה שאדם משמין ולא מתאמן זה לא כל כך שיטחי לדעתי,
אנחנו אוהבים לראות אנשים פעילים ובריאים ויש משהו שמשדר בהשמנה משהו שהוא לא הכי בריא ולא אכפת לי שזה לא פוליטקלי קורט להגיד את זה, זאת האמת.
במקרים יוצאי דופן, כשהשומן לא קשור לזה (חוסר פעילות ודאגה לעצמך ותפקוד מאוזן) בשום צורה, אני חושבת שגם למהות שלנו זה הרבה פחות מפריע.
אנחנו מבינים שזה לא העניין
וממילא, השטחי העמוק הזה שהפריע לנו מתמוגג בצורה מסויימת.
(במקרים של מחלה / מבנה / הריונות וכו'))

זה שאת מפנטזת על האקס שלך כשהוא נוגע בך (ובכלל)
זה לא מגניב. זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו ואני מניחה ומקווה שאת מבינה את זה, אבל בגלל שלא ציינת את זה או שלא ברור אם יש קשר בין זה לבין "קשה לי ברמות" מחובתי לומר לך את זה.

העבודה שלך היא לדעת לתקשר איתו ולפתור איתו את הפערים בינכם.
הוא לא מעדיף לא לדעת את האמת ושתפנטזי על אקסים שלך כשהוא נוגע בך.
אז החשיבה צריכה להיות יותר אלטרואיסטית ופחות אגואיסטית.
לא נעים לך? תעבדי קשה ותעשי את זה בצורה שתפגע בו כמה שפחות אם בכלל אבל תפתרו את הבעיות בינכם!

מוזר לי.
מוזר לי שאת מעדיפה לחשוב על האקס שלך כשהוא נוגע בך מפשוט ללכת ולומר לו. אפילו אפילו לומר לו "שומע? זה מפריע לי אפילו שאני אוהבת אותך, וממש אשמח שלא יהיה בנינו פער כזה".
האמת מניסיון אישי.,conet
תחפשי בגוגל אבא חטוב
ותקני לבעלך

אם הוא אהב את הרעיון ויתמיד את תראי אותו עם 12 קג פחות תוך 3 חודשים
ועל הדרך הוא יקנה דרך חיים
אני הגעתי לאיזור ה 108.6
אני עכשיו כבר 98 ויש עוד לאן לרדת..
בהצלחה
לא יודע אם זה אמיתי או לא...שםאנונימי
אבל מודה שהופתעתי מאד מהרבה תגובות כאן שאם היחסים בכללי הם טובים, אז הגופני לא אמור להשפיע עד כדי כך.

אני ואשתי נשואים כבר מעל 3 שנים ואין לנו קיום יחסי מין כמעט בכלל והיחסים בכללי הם ממש אחלה.

לא יודע אם הייתי נראה דון ז'ואן אם פתאום הם היו עובדים טוב, אבל מרגיש לי שכן היה שיפור ניכר לעומת המצב עכשיו.

אבל אולי אני תופס את זה לא נכון וזה באמת לא אמור להשפיע עד כדי כך...
אין לזה סוףהמאור הקטן

אם היית נראה כמו דון ז'ואן עם פררי ופנטהאוז של 50 מליון דולר בטוח היא הייתה נמשכת אליך עוד יותר. פשוט כי היה לה הרבה יותר תחרות עליך מצד נשים נוספות.

 

לצערנו הסיפור של תשוקה ונישואין הוא מאמץ אין סופי לחבר שמן ומים. יש דברים שיכולים לעזור, אבל בגדול מסגרת נישואין היא המסגרת שהכי מכבה תשוקה וחשק שיש ביחס לכל שאר האלטרנטיבות. לא סתם נכתבים על זה אלפי ספרים והנושא מפרנס מליוני יועצי זוגיות\מיניות...

אני דווקא חושבת שכן אפשר בעדינות לדבר איתו בצורה שמחפש.תאחרונה
שהקשר שלכם מאפשר.
אני הייתי אומרת לבעלי בבדיחותא או אולי מציעה פרקטית: בוא נעשה הליכה יחד,נהיה בריאים יותר ועל הדרך גם זמן איכות... אפשר לקנות יחד בגדים ותכווני אותו למה מחמיא לו וכן על זו הדרך.. ובמקביל גם תפרגני לו על מה שאת כן יכולה, על התנהגויות על מחוות.. שלא ירגיש שאת רק רוצה לשנות אותו..
במיוחד בדברים שהם ברי שינוי..
בבקשה תקראוLibi9999

לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.

התחתנתי צעירה ותמימה  עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.

אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.

באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.

ועשיתי את זה.

עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.

המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.

והכי חשוב: אני גאה בעצמי.

עברתי מהחושך אל האור.

הצלתי את עצמי – בזמן.

והצלתי את הילדים שלי.

היום אני במקום אחר לגמרי.

יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.

ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.

אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.

לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:

איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,

ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,

עם הילדים הקטנים סביבי.

בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.

ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,

ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.

כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.

כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.

זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.

והיום אני רוצה לומר תודה.

עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.

רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.

יש אור גדול בדרך.

תהיי חזקה.

תאמיני בעצמך 

ווווווואאאו, איזו מלכה!!!!!!דיאט ספרייט

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

זה נראה שהסיפור הזה מופיע כאן לראשונהשלג דאשתקד

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

זה נראה אמיןמישהי נשואה
אבל אולי אני לא מומחית לבינה מלאכותית 
מקף עליון, מקף ארוך?יוני.ו.
וואלה מעורר חשד ..מישהי נשואה
עכשיו אני קוראת את זה אחרת
רק הראשוני והמובהקיוני.ו.

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אלא אם כן היא סופרת במקצועהמישהי נשואה

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.


והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.


קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.


אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?


כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

את מעליבה את הסופרים במקצועםיוני.ו.
עבר עריכה על ידי יוני.ו. בתאריך ד' בטבת תשפ"ו 21:32

 

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

וואלה עכשיו שמה לב לזהסטודנטית אלופה
ואני דווקא כן טובה ב-ai בדרך כלל.
את כנראה טובה לא רק ב-aiיוני.ו.

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

האמת שלא הבנתי מ זה מקף עליון מקף ארוךדיאט ספרייט

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

סימנים מסגירים של a.iבחור עצוב
סימני פיסוק שבד"כ לא משתמשים בהם בכתיבה רגילה וa.i כן.


כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

תודה על ההתייחסותדיאט ספרייט
אכן שאלה טובה: למה שימציאו סיפור?שלג דאשתקד
יש לי מחשבה כלשהי, אבל הייתי דמח קודם לשמוע רעיונות של אחרים
הסברפשוט אני..

מקף עליון הוא מקף שנמצא בחלק העליון של השורה, בשונה ממקף סטנדרטי שנמצא בגובה של אמצע השורה.

למשל מתוך הטקסט שנכתב כאן:

 

יום־יום. 

 

שימי לב שהמקף נמצא ממש בקצה העליון של השורה.

 

מקף ארוך הוא מקף באורך של שני תווים, ולא של תו אחד. למשל מתוך הטקסט שנכתב למעלה:

 

וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו

וכולם היו גאים בי - אפילו בני משפחה שלו

(לשם השוואה הכנסתי למטה משפט זהה עם מקף רגיל).

 

כלומר הטקסט כאן נכתב בוודאות על ידי AI ולא על ידי הפותחת.

השאלה היחידה היא האם ה-AI המציא את הטקסט מאפס, או שהכותבת כתבה את הטקסט כולו בעצמה ורק ביקשה מה-AI עזרה בניסוח.

 

שאלתי את הצא'טנפשי תערוג

בקיצור כן – אי-אפשר לדעת בוודאות אם הטקסט נכתב בידי אדם או בינה מלאכותית.

אבל אפשר לנתח סבירות.


מה גורם לטקסט להיראות אנושי:


יש בו רצף רגשי אישי מאוד ולא רק מסר כללי.


יש פרטים קונקרטיים ולא “יפים מדי”: יריקות, חדר, ילדים מסביב.


יש שבירות: חזרות, משפטים קצרים, עצירות – לא סגנון “מלוטש”.


אין ניסיון למכור משהו או להעביר מסר שיווקי ברור.


הסיום לא חד או דרמטי מדי – אלא רך, כמעט מהסס.


אלה דברים שבדרך כלל אדם כותב מתוך חוויה, ולא טקסט שנוצר “לפי תבנית”.


מה כן יכול לגרום לאנשים לחשוד ב-AI:


מבנה מאוד ברור: חושך → החלטה → יציאה → אור.


שימוש בביטויים כלליים כמו “מהחושך אל האור”, “יש אור גדול בדרך”.


עברית תקינה וזורמת יחסית לאורך טקסט ארוך.


אבל חשוב להבין:

גם בני אדם כותבים כך, במיוחד בפוסטים של רשתות חברתיות או שרשורי השראה.


השורה התחתונה (הכי חשובה):


אם מישהו היה שואל אותי כעלה, בלי לדעת שום דבר נוסף –

👉 הנטייה היא שזה טקסט אנושי, אולי כזה שעבר עריכה קלה,

אבל לא טקסט “קלאסי” של בינה מלאכותית.


ובאמת חשוב לומר:

גם אם כן הייתה מעורבות של AI בעריכה או ניסוח –

זה לא גורע מהאמת, מהכאב או מהכוח של הסיפור.


אם תרצה, אני יכול:


לנתח האם הטקסט דומה לפוסטים ויראליים מוכרים


להצביע אילו משפטים מרגישים הכי אנושיים


או להפך – אילו שורות היו משתנות אם זה היה AI “טהור”


רק תגיד.

מחילה, היו כאן לאורך השנים כמה וכמה נשים מוכותהסטורי
שאנחנו בפורום עודדנו ללכת לטיפול, ולהצליח לעזוב את הבעל המכה.


אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

מסכימה. בין אם מדובר במשתמשת אמיתיתדיאט ספרייט

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

יש עוד משהו חשובשלג דאשתקדאחרונה

יש סיבה למה פוסטים כאלה נשלחים, יש כאן כל מיני מזימות. אני מכיר אנשים שנפלו וגם יוצא לי לדבר עם כותבים בכל מיני מקומות והם אפילו לא ערים לפחים שטומנים להם.

אז העירנות שלנו מאוד חשובה, וכן, צריך לעורר ולקלקל לאנשי הפישינג!

וואו איזו מדהימה ואמיצה את!!!סטודנטית אלופה

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

וואו, בהצלחה רבההסטורי
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

הפריע לי שכתבתאדם פרו+

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

זה בסדר שמפריע לךשלג דאשתקד
וממש לא מפריע לי שתמחה
הריני מוחהאדם פרו+
קיבלנו מסירת המודעה 🤗שלג דאשתקד
זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקד

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

אמנם להתבחבש בזהמישהי נשואה

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה



שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

הוא אשר אמרתישלג דאשתקד

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

כן מה שאני הצעתי מכיל התנצחותמישהי נשואה
קודם כל זה מאד טבעי שככה תרגישיאליפ
למרות שסביר שכלום לא קרה וגם לא יקרה אני בהחלט מבין למה את חוששת. אני חושב שנכון שתבקשי שלכתחילה ימצא סטודנט זכר או לכל הפחות יצרף עוד סטודנט ללימוד משותף.
זה תלויוהנה חלום

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לא נכון, ממש לא נכוןהסטורי
אדם ששומר על עצמו, ישמור בכל מקרה וישיבה משותפת סביב עניין משותף לאורך שעות, עלולה ליצור קירוב דעת. זה טבע העולם.
יופי זה גם עניין של טעם אישייעל מהדרום

לק"י


ואני גם לא מסכימה איתך.

אגלה לך סוד קטן...פשוט אני..

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

גם אני לא מסכימה לגבי זהמישהי נשואה

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

גם בלי חוסר בבית, מכוערת יכולה להוציא את היופיאורין

שבתוכה - ככל שמכירים יותר ומדברים יותר, אפשר ללכת שבי אחרי אישיות יפה שקורונת החוצה.

אז את אומרתמישהי נשואהאחרונה

שגם אם לא חסר בבית

אפשר ליפול בשבי של בגידה?

עזרת הפורום שוב בעניין רכב 7 מקומותlizi

מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו

שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות

לשימוש עירוני


תודה 🙏 

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמר
איך עושים כזה? אם אני רוצה לעשות עליו מילים אחרות.מישהי נשואה
??
גם אני אשמח לדעת אחרי שאת מגלהלחוח
יש כל מיני תוכנות של כתוביותאפרסקהאחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

מבינה אבלמקלדתי פתח

מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?

זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.

לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג. 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

וואלה מפתיעמקינטה

האמת שאני באמת לא חושב שהתגובה שלך טובה,

ואתה גם בטח כבר הבנת את זה,

בתכלס כמו שאמרו לפני זה באמת לא בעיה לבשל, אני מבשל בבית ואשתי כמעט לא מבשלת, אני בד"כ דורג שיהיה לה אוכל מוכן.

וכן לפעמים קופץ לי בראש שבא לי לפעמים שיפנקו אותי באוכל טוב ואני יכול להבין ומאיפה זה בא לך, אבל ויש כאן אבל ללכת ולקנות אוכל, לבוא איתו הביתה, ולצפות שזה יעבור בשלום??

בחייאת לא באמת חשבת חח

פעם הבאה או שתכין אוכל וזה לא מסובך או שתלך לאכול אבל תזמין גם לה חח 

ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טוב

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

ערכות של צביעהמקלדתי פתחאחרונה

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.


מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

וואו תודה היה כיף נורא, נהנינו מאדדמתייעצת גירושין
תשתפי אותנו מה עשית והיה כזה כייף?אלישבע999אחרונה

אולי יעניין אותך