סקר ...פרצוף כרית

בעיקר לבנות נשואות - 

 

נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

 

יאללה תפציצו בתשובות אם בא לכן  

עונה יש לך סקרים נהדרים!נפש חיה.
נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?
לא
2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?
קצת יותר מעכשיו

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן
חברות קרובות

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?
טלפון

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? קצת חבל אבל כנראה נסיבות החיים, תמיד אפשר לחדש אם רוצים. האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? הייתי רוצה יותר אבל זה לא משפיע על מי שאני
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?
לא בטוח.
לדעתי
אישה כדי להרגיש טוב צריכה חברה ולא יכולה להסתפק רק בבעלה ובילדיה שאפילו לא בקבוצת השווים שלה.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?
כמו ששמעתי "מותר אבל לא כדאי"

תודה איזה כיף שענית פרצוף כרית

שמחה שאת אוהבת ת'סקרים שלי בעקרון לא זוכרת מתי בכלל כתבתי סקר.... מזמן מזמן מזמן....

ותודה על התשובות לסקר עצמו...

מוסיפהנפש חיה.
לדעתי אישה לא נמדדת ברמת החברויות שלה אם היא מוצלחת או לא
יש לכל בנאדם סל תכונות שהוא יכול להגיע בעזרתו לאיזה יעד שירצה.
וואיפרצוף כרית

ממש נגעת בי

שמעי יש לי קטע/שריטה שאני באמת מודדת את עצמי ככה

וכל הזמן לחוצה שאין לי מספיק קשרים......... מבואסת מעצמי.... 

אני אגיד לךנפש חיה.
בהתחלה באמת הייתי מהואסת מעצמי שאני לא מצליחה ליצור קשרים ושהאנשים פה לא מעניינים אותי ברמה של להיכנס הביתה לדבר גם כי יש להם ילדים ועיסוקים
וגם לי לא יצא לי לראות אותם טכנית.

אס הייתי בטוחה שאני שיא הדפוקה והכל

לאט לאט יצאתי מזה
ופיתחתי לי תחומי עניין אחרים
הלכתי להרצאות בלי קשר לאף אחת
יצאתי עם עצמי להליכות וכו'

ואני לא חושבת שאני לא בנאדם מוצלח או טוב פחות מאחרים כי הקטע החברותי לא מצליח

אני מאמינה שגם אפשר ליצור קשרים ולמנן אותם למה שמתאים לך

נניח יש לי איזה שכנה שכל הזמן מסיימת ב"תהיי בקשר" נימוסי כזה ושתינו יודעות שזה בשביל הנימוס (היא מבוגרת ממני , עסוקה מעל הראש עם הילדים ולי לא יוצא לראות אותה וכשכן זה יותר משפט מנומס ו"שלום שלום") ובאמת פחות התאים לי ליצור פעמים של מפגש מאולץ...


אס תרגישי נוח
זה לא אומר כלום לדעתי שאין לך הרבה חברות
יד כאלה שנוח לנו עם כמה בודדות וקשר טוב ויציב.
כתבת יפהפרצוף כרית

תודה רבה על ההשקעה

את באמת מקסימה! 

ונכון ממש שכל אחת בתקופת חיים שלה - זה משתנה אופי וכמות החברות.... והעיקר שטוב לך עם עצמך ולא מס' או איכות החברויות הוא הקובע בחיים בלבד....

וואו. לראשונה אני רואה שנישאת. מזל טוב ענק!!!!!!שמן פשתן
עונההמקורית
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לגמרי כן

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

היום יש לי יותר האמת


3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

חברות ילדות, חברות מהצבא, נשים של חברים של בעלי, עבודה, אקדמיה

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

בעיקר טלפוני אבל גם מפגשים אצלי או בחוץ


5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא מאוכזבת בכלל. אנחנו משתנים כל הזמן ויש חברויות שמתפתחות ומתפוגגות עקב עזיבה של מקום עבודה, מעבר דירה, חוסר התאמה.
זה לא מהווה בעיניי מודל לאישה מוצלחת בהכרח, זה פשוט בריא בעיניי. כשאין חברה מלבד הבעל זה יכול ליצור תלות לא בריאה


6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

ברור. להפחית וודאי, אבל לא לקטוע לגמרי
שמעי אחותיפרצוף כרית

את חבר'המנית ממש כל הכבוד , נשמע שיש לך מלא מלא קשרים אשריך!  

ותודה על המענה המקוריתוש 

האמת שזה לא אינטנסיבי כמו שזה נשמעהמקורית
אחרת לא היה לי זמן להיות חברה שלכן פה
איזה כיף! סקר חדש...מאוהבת בילדי

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא ממש, הייתי שמחה לעוד חברה- שתיים.

 

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

נראה לי שפחות.

 

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

משפחה- שלי בעיקר טלפונית, של בעלי בעיקר מפגשים.

חברה אחת טובה שפעם עבדנו יחד.

 

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

עם המשפחה- כל הזמן, בעיקר חגים ושבתות.

עם החברה- טלפונית. ובגינה בשבת. אני מחכה לזה כמו מים במדבר.

 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא, אני מוצלחת בזכות עצמי.

אני חושבת שאת רוב הקשרים החברתיים שלי אני הפסקתי... פשוט נהיו תחומי עניין שונים...

 

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן. חברויות חדשות נוצרות והקודמות לא תמיד רלוונטיות..

 

שנזכה תמיד להיות בחברה טובה

אמן שנזכהפרצוף כרית

תודה על המענה , אהבתי את התשובות....

יש לי שאלה לגבי שאלה 5 אם בא לך לפרט - איך הפסקת קשרים? פשוט לא ענית להם? לא הרגשת שאת כאילו מפסידה פחות קשר? מענין.... כי אף פעם לא היתי בצד הזה שהפסקתי חברות, נדמה לי

תראימאוהבת בילדי

לא התחתנתי מהראשונות בכיתה, ואחרי החתונה שלי כבר לא הלכתי לחתונות של חברות.

לא באה למפגשים...

 

לא יודעת, קשה לי עם המון חברות. צריכה 1 על 1, אז זה גם פחות מעניין אותי...

 

לא הרגשתי שאני מפסידה פחות. מידי פעם חברה מפעם מתקשרת. זה נחמד לי ל2 דקות. לא יותר...

תראיפרצוף כרית
עצם זה שמישהי חושבת עליך ורוצה לשמור איתך על קשר - זה דבר גדול בעיניי, ובסדר גם אם רק 2 דקות.. כואב לי החברות שלא רצו לשמור איתי על קשר, מרגיש לי שמשהו דפוק בי
אוי. אני מבינה אותךמאוהבת בילדי

אצלי אני מרגישה שאם אין תכלית לשיחה- אז למה התקשרת? מבינה?

כי זה לא שאנחנו בקשר ביומיום, אני כאילו מחכה ל"פואנטה" של השיחה...

 

אבל כל אחת מה שטוב לה.

אני לא חושבת שאם חברה שלי לא מעניינת אותי היא פחות שווה.

פשוט *אני* פחות מתחברת לשיחות חולין כאלו של פעם באף פעם...

1. כןoo
2. פחות
3. אחיות ועבודה
4. ווצאפ ועבודה
5. את הקשרים מהעבר בחרתי לנתק ואני שמחה על הבחירה שלי.
אני לא מחפשת להיות אישה מוצלחת, אז זה לא מטריד אותי הגדרות מהסוג הזה.
6. נראה לי טבעי ביותר. אבל אם זה מפריע למשהי שחסר לה קשרים בגלל העיסוקים, כדאי למצוא את הזמן והדרך למלא את החסר.
תודה יקרה על ההשתתפות בסקר פרצוף כרית

מענין ...

לגבי 5- אהבתי שלא מטריד אותך הגדרות מהסוג הזה....

 

ואגב - לגבי תשובה 5 - איך בחרת לנתק קשרים מהעבר? פשוט לא ענית ?למה בחרת לנתק? לא הרגשת שאת מכאיבה לצד השני - כלומר רק אם בא לך לפרט, לא חיבת, רק שואלת , זה נושא מענין בעינייי....... 

 

ואהבתי מה שכתבת ב-6- שזה טבעי.... צודקת לגמרי!!!!

בחרתיoo
לנתק קשר עם חברות שהיו מתקשרות יותר מידי והקשר היה מעיק עלי, עם חברה שניצלה אותי ועם חברות שהיו משעממות אותי.

לחלק הפסקתי לענות, לחלק הפסקתי ליזום קשר ורק עניתי בקטנה, עד שהקשר פסק.

ידעתי שזה עלולו לפגוע, אבל ברגע שהחלטתי שהקשר לא טוב עבורי, שמתי את טובתי לפני התחושות של החברות.
מבינה אותךפרצוף כרית

צודקת , הטובה שלך קודמת 

כן חברות שמנצלות זה מעצבן בהחלט.... יש לי גם חברה שכשהיא צריכה אותי - אני עונה לו בזמנים ממש לחוצים שהילדים קופצים עלי למשל וכ'ו, והיא חופשי לא עונה לי ואומרת סיבה ממש מגוחכת כמו "היתי באמצע לשטוף רצפה" והיא טוענת שאין לה חברות......... כאילו הרגשתי שזה לא הדדי שעונים אחת לשניה כשצריכות אחת את השניה.... אבל אנשים לא מושלמים וסך הכל אני כן אוהבת אותה והכל... ורואה בה חברה טובה ...

 

וכנראה שהמושג "חברות" מאוד חמקמק ומסתורי - מה בנאדם מחפש בחבר......

 

כי אני מהמתרס השני שמקבלת חוסר מענה או אדישות- זה כואב..... שאני מנסה לייצר חברויות ואנשים כאילו לא ממש עונים וכו' 

האמת גם אני לא עונה כל הזמן כשאני שוטפתהמקורית
רצפה או עסוקה
זה לא מגוחך בעיניי כי חברות זה לא פיקוח נפש יותר בעיניי בקטע טוב, כשאני פנויה ויכולה ובא לי לדבר. ולא תמיד בא לי האמת.
אם כי אני מסייגת מקרים בהם חברה צריכה אותי ואני יודעת שהיא צריכה אותי, אז אתאמץ עבורה יותר כמובן
אני חושבת שלכן אני מצליחה להחזיק קשרים ארוכי טווח, וזו גם הסיבה שבגינה הסתיימו להן כמה חברויות כאלה - היכולת או חוסר היכולת לשמור על דיסטאנס עדין וחוסר מחויבות להיענות לכל שיחה

אני גם בכלל כמעט לא עונה לחברות כשאני עם הילדים. זה פשוט לא נח לי לדבר ככה כשהם מפריעים כל רגע. וגם חברות שלי ככה, יוצא לנו הרבה פעמים לקטוע שיחה כשזה לא מתאים בגלל הילדים, פחות כיף לדבר ככה ולא כל דבר מתאים שהילדים ישמעו. מבחינתי הרוב לא מיועד לאוזניים שלהם
ברור שאת צודקת, התכוונתי למשהו אחרפרצוף כרית

שאולי לא דייקתי מספיק - 

 

ברור שאת צודקת שחברות לא תמיד חיבים לענות באותו רגע

 

אבל התכוונתי שעם החברה ההיא החוסר הדדיות משווע - 

היא טוענת שאין לה בכלל בכלל בכלל חברות והיא בודדה ומשעמם לה, מצד שני יכולה לסנן אותי כמה ימים חופשי, ואני עונה לה מיד ברוב הפעמים, או חוזרת די מהר, וכאילו תמיד היא שיא העסוקה ואני עונה לה גם כשאני עסוקה.....למרות הכל , כי יש בינינו קשר קרוב ואולי היא רוצה לשאול או להתיעץ משהו דחוף.....

היתה תקופה שלא עניתי לה הרבה כי נמאס לי.... אבל רוב הפעמים אני עונה או לפחות חוזרת באותו יום

כאילו רמת החשיבות שאנחנו מיחסות לקשר לא מספיק הדדי...... 

 

צודקת שכשהילדים בשטח - ברור אפשר לא לענות ולחזור אח"כ... וברור שחברות זה לא פיקוח נפש, את ממש צודקת - לא על זה דיברתי, מדייקת. ... לא כתבתי ברור מספיק  

הבנתיהמקורית
תשקלי אם החברות הזו מתאימה לך לדעתי
יש פער בהסתכלות שלכן על הדברים כנראה
אם קשה לך עם זה הייתי משחררת קצת
משחררת?פרצוף כרית

לשחרר - מה זאת אומרת? כאילו עוזבת אותה?

לא ממש יכולה היא החברה הכי טובה שלי....

תראי, בעלי כן  אמר לי לנפנף אותה קצת יותר כמו שהיא מנפנפת אותי... ובאמת פעם שהתקשרה אמרתי לה שלא נוח ונדבר בזמן אחר.... כי די - כמה אני יכולה להתמסר אליה והיא חופשי כאילו לא עונה כמה ימים? גם אצלה הכל כזה דחףו דחוף דחוף ,.... כשהיא רוצה להתיעץ איתי על משהו, ואילו כשלי משהו דחוף היא חופשי יכולה כזה להגיד שלא יכולה על סיבות לא כזה משמעותיות (ברור שזכותה, אבל שוב ההדדיות....) 

יש לי חברות נוספות, אבל איתה הכי בקשר מכולן , יחסית.... 

בחלק מהחברויות ניכרת יותר האינטרסנטיותהמקורית
כמו אצל חברה שלך - היא מתקשרת כשדחוף לה, ומסננת כשזו שיחה 'רגילה'.
ואת רואה את זה אחרת ממנה.
לדעתי כדי לא להיפגע קודם כל - תביני את הפרסונה ותחליטי אם מתאים לך להיות בקשר עם חברה כזו.
גם לי יש חברות כאלה, רק שאני מתנהלת איתן בצורה שמתאימה לי בקשר הזה כדי לא להיפגע
אויש זוהי הרגשה נוראית!!!קופצת
לחוות חוסר הדדיות בקשר זה אחד הדברים המקטינים והמשפילים יותר...

חיבוק על החוויה הזאת. אני לא מצליחה להכיל קשרים כאלה🤷‍♀️
וואי תודה על ההבנה!פרצוף כרית
יקרה שאת!
אניoo
לא רואה בחברות (בשורוק) משהו מחייב.
מה שמחזיק חברות זו הנאה של שני הצדדים מהקשר.

אני חושבת שחברות צריכה להתנהל באופן ספונטני ולא עם התחשבנות כזו או אחרת.

אני מבינה את הבאסה שאת מנסה ולא עונים, יכול להיות שלא מעונינים בקשר אבל גם יכול להיות שזה זמן לא מתאים וגם אם את נוהגת לענות בזמן לא נוח, יש אנשים שלא עושים את זה.
פראיירית שלא דיברה איתך!!אם_שמחה_הללויה
שטיפת רצפה וכלים זה הזמן שאני הכי אוהבת לדבר בטלפון, מעביר לי את נזמן של המטלות המעצבנות האלה
עונהריבוזום
1. כן
2. פחות
3. בעיקר משפחה. קצת חברות מלפני הנישואין. קצת חברות שהכרתי אחרי.
4. בעיקר קשר טלפוני / ווטסאפ. עם אמהות של ילדים מהגן יוצא להתראות פה ושם בגינה / כשאוספים וכו' - לא יותר מדי. עם משפחה נפגשים לפעמים בשבתות (לצורך קשר חברתי אני מחשיבה גיסות או אחיות, לא אמא / חמות)
5. לא מהווה פרמטר בכלל
6. כן
תודה לך מדהימה פרצוף כרית

אהבתי את התשובות 

ולגבי 4 בסוגרים - ומענין מה שאת אומרת כי אצלנו דווקא אחרת - קשר חברתי כולם בקשר עם האמא אבל לא הגיסות/אחיות ביניהן - כלומר כן במפגשים אבל לא טלפוני סתם לקשקש...

ולגבי 5 - יפה שלא מהווה אצלך פרמטר.... כנראה ששריטה שלי אצלי זה ממש פרמטר.....לעצמי (לא לגבי אחרות) 

חחחח נושא כאוב🙈קופצת
אין לי חברות בכלל.
ואני מעולה ממש בקשרים בין - אישיים!

כרווקה היה לי מליון חברות! מליון!
והיום - נשארה אחת שאני מדברת איתה ממש מידי פעם...

איך? ברוכה הבאה לשריטה שלי🙃
אצלי זה יושב על מקום עמוק בנפש..מסובך וארוך..
אבל לא נורא, אני מכניסה אותו לסל השריטות שלי ומשכיבה אותו לישון שם יחד עם כולם.
מתישהוא אי פעם אולי אטפל בו.

כיום החברות שלי זה בעיקר בעלי. והנס שלי שאצלנו זה תלות הדדית... אז איכשהוא מסתדר...
חוץ מזה יש את הבנות מהעבודה ואחיות - אין על אחיות בעולם!!

אני לא מאוכזבת מעצמי, אני יותר פוחדת. מה יהיה כשאתבגר... כשהחיים יהיו פחות אינטנסיביים ואני אמצא את עצמי בחוסר חברתי נורא...

לא חלמתי אף פעם שמוצלחות קשורה בחיי חברה.
בעיני אני מוצלחת אש ככה כמו שאני😁.
תודה רבה על המענה פרצוף כרית

ומזדהה עם הפחד - מה יהיה כשאתבגר..... צודקת

אבל אולי לא צריך לפחד אלא לומר - שבעתיד מן הסתם תוכלי להרשם לקורסים או משהו ושם להכיר חברות חדשות? אולי זה יעודד אותך...כי עכשיו את עסוקה עם קטנים (מן הסתם... לא זוכרת אם יש לך קטנים או לא..) וזה מגביל אותך בזמן - שאת לא יכולה תמיד להיות זמינה ולקפוץ להפגש עם חברה שגרה רחוק למשל וכו' 

 

ואהבתי שאת מוצלחת אש בעיניך צריכה לאמץ, זה קשה!!!!

השמועה אומרתהמקורית
שככל שמתבגרים ומגיעים הנכדים החיים הופכים עמוסים יותר
אבל זה לא באמת נכון לכולם

באמת הפתיע אותי לקרוא. לפי איך שאני מדמיינת אותך, את הכי מהחוגגות את החיים עם שמלה יפה ורביולי בבית קפה עם חברות
חחח אני בעד עומס😁קופצת
שונאת להשתעמם.
מקסימום אם לא באמת יהיה עמוס אפצח לי בטיול מסביב לעולם.🤣

אני הכי חוגגת את החיים, אבל בלי חברות 🤷‍♀️
שמלה ורביולי מצחיק התיאורפרצוף כרית

כן באמת לפעמים מדמינים מראה

נגיד מישהי פעם שכתבה שצריכה לרדת במשקל ולפי הכתיבה שלה היתה בתיאור שלי רזה ומתוקתקת...

אפילו שברור שזה לא משנה לי אם מישהי רזה או לא.... סתם מצחיק לדמיין ת'מראה מעבר לכתב פה  

זה לא חסר לך?המקורית
האמת כרגע כמעט שלא.קופצת
מבחינת שיח וקשר רגשי וחברי והכל- זה בעלי.
יש גם את האחיות שלי וקצת חברות מהעבודה...

זה מה יש🤷‍♀️
תראיפרצוף כרית

אם יש לך את אחיות שלך - זה יפה מאוד, זה חברות טובות לכל דבר וענין 

וחברות מהעבודה - גם טוב

לא נקרא שאין לך חברות  

השאלה למה קוראים חברות...קופצת
אני מתייחסת לחברה כאחת שאני נהנת לדבר איתה שיחות עומק, שיש לנו קשר רצוף כזה ולא אחת לשנה, שאפשר לצאת איתה לקניון נגיד...
זה אין לי בכלל.

אחיות יש בענק ב"ה.
אםפרצוף כרית
את אחיות שלך את יכולה לקחתלקניון ויש קשר רציף- זה חברותלכל דבר! ואפילו יותר! איזהכיף לך... יש לי גם כאב על האחיות, אבל לא רציתי להעמיס הכל בשרשור אחד....
אני רק אזדהה איתךמחי
מרגישה את הכאב שלך...
חשבתי שיש לי קשר קרוב יותר עם האחיות, מסתבר שלא. דרך הוואטסאפ יש לנו יותר קשר... ואז כשנפגשים מסתבר שכל אחת עסוקה בעולמה ובמכשירה. כולן אהובות וחביבות, אבל אין את שיחות העומק שרציתי, או רצון לצאת ביחד לאן שהוא.
ואני בסוג של משבר אמון/זהות... גרה ליד המשפחה של בעלי ותמיד הרגשתי שזה לא המקום הטבעי שלי, מרגישה קצת נטע זר עם חמותי והגיסות, ואז פתאום מגיעה למשפחה שלי וגם מרגישה קצת לא שייכת ולא קשורה, שלא מחפשים את חברתי יותר מידי
מוכר גם ליהמקורית
אבל לא חייב שהחברה תהיה משפחה.
חיי החברה שלי בכלל לא קשורים לא לאחיות שלי ולא לגיסות
נכון, זה לא ממש קשור לנושא השרשורמחי
ב"ה יש לי חברות שהן לא משפחה. אבל עדיין כואב לי שאין לי קשר מאוד קרוב עם אחיותיי
אני שחררתי את זה מזמן האמתהמקורית
יש פעמים שזה לא ment to be
🤷

אם כי יכולה להבין אותך. ממש ❤️
תודה ❤️מחי
את צודקת... אבל איך שהוא עוד לא גנזתי את החלום. אני הגדולה, אז אני כל הזמן חושבת שאולי כשנגדל זה יקרה. הרי כל האחיות מספרות שהיו מכסחות אחת את השניה בילדות ובגיל ההתבגרות, "ואז פתאום גדלנו ונהיינו חברות טובות"... אני מבינה שלא אצל כולם זה קורה, ותוהה אם לשכוח מהשטויות האלה שהכניסו לי לראש, או לחכות לעתיד...
אחותיoo
ואני באמת נהיינו חברות אחרי הנישואים, אבל יש לי אחיות שאין לי איתן קשר מיוחד גם שגדלו.

אני חושבת שלאחיות יש פוטנציאל להיות חברות טובות כי יש הרבה במשותף, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק או שאין להם ענין בחברות.
בעיניי אם את לא מצליחה ליצור לעצמךהמקורית
את המציאות הזו וזה גורם לך לחוות מפחי נפש, ייתכן וזה לא המקרה שלכן או שזה לא הזמן כרגע.
אני גם מכירה אחיות שהן חברות טובות מאוד וקרובות, ובאמת אני ואחיות שלי לא שונאות חלילה אבל רחוקות מלהיות קרובות ברמת החברות, וזה מה שעוזר לנו לשמור על הקשר. יותר מזה כנראה שאי אפשר וזה הפוטנציאל המקסימלי של הקשר שלנו - אחיות, שומרות על קשר,אבל לא חברות
כשאתן נפגשות יש לכן על מה לדבר?מחי
או שכל אחת חיה לעצמה?
לא אכפת לי לא להיות חברות הכי טובות, אבל לפחות שיהיו נושאים משותפים ושננהל שיחה בליל שבת אחרי הדלקת נרות... סתם דוגמה.
מרגישה ממש ריחוק כזה וזה צובט
אנחנו לא נפגשות הרבה לצעריהמקורית
אולי פעמיים בשנה..
וכשנפגשות מדברות, אבל זה בעיקר בגלל שגם אמא שלי נמצאת האמת..
מדברות בטלפון מדי פעם.. לא משו רציני. הן לא מכירות אותי האמת. עברו הרבה מים בנהר בשנים האחרונות והשתניתי המון, אנחנו חושבות אחרת על ככ הרבה דברים..
כשהייתי צעירה יותר ניסיתי לשמור על הקשר יותר וראיתי שזה לא עובד, החיים שלנו שונים, ואז הפער גדל עוד יותר. אז אנחנו שומרות על יחסים פוליטיים מנומסים ותו לא.
נשמע ממש דומהמחי
גם אני מרגישה שהן לא מכירות אותי ושאנחנו חושבות אחרת על המון נושאים, יש לנו תחומי עניין שונים לגמרי ויוצא שאין כמעט נושאים משותפים לדבר עליהם.
לא נראה שמפריע להן ושזה חסר להן... אבל לי כן
אני חושבת שאם תנסיהמקורית
לסגל לעצמך נושאי שיחה שכן מעניינים אותן זה יכול להצליח.
לפעמים בקשר כל אחד רוצה להביא את עצמו וזה גורם להתנגשות כי לא שני הצדדים מסוגלים להתגמש. אם תהיי מוכנה להתגמש ולזרום איתן - מעולה, זה יוכל להביא לקרבה,אבל זה לא יהיה המענה שאת מחפשת אולי. זה יאפשר קשר שהוא יותר חד צדדי, לפחות בתור התחלה, ואולי גם באופן קבוע
משפט מעניןפרצוף כרית
יכולה לתת דוגמא? לא בטוחה שהבנתי הכל וזה נושא מענין
מנסה להסבירהמקורית
נגיד אצלנו אחיות שלי שונות מאוד ממני, וגם הרבה חברות שלי לא חולקות איתי הרבה במשותף מבחינת אורח חיים וכו, חלקן לא דתיות בכלל, אבל בגדול - אנחנו כן יכולות לדבר על נושאים שמשותפים לנו, עם דגש על זה שאם זה מפגש משותף ויש לכמה אחיות או חברות נושאי שיחה משלהן, אני מצטרפת אליהן ו'זורמת' לתוך העולם שלהן. לא מחפשת להכניס לשיח דברים שאני יודעת שהן פחות יבינו אותי בהם. נגיד - מדברות על עבודה, והן מורות. אני יכולה להשתתף בשיח כשאני שואלת אותן אם לדעתן תהיה שביתה וכו מתוך הידע של האקטואלי אבל לא מתוך חוויה אישית שלי.
או - אם זה חברה אחת אז תוך כדי השיחה לשאול כל מיני שאלות על דברים שהיא מספרת וכן יש לנו מכנה משותף בהם. נגיד, קיץ וקשה להעסיק ילדים. נוגע בכולן. דתיות וכאלה שלא. או - עליות המחירים ויוקר המחייה בהקשר לאטרקציות. מפתחים סביב זה את השיחה. תוך כדי משתפים מחוויות אישיות. אבל זה לא יהיה אותו קשר כמו עם חברה שיודעת להחזיק את המורכבות של השוני ולהקשיב כי היא קרובה אלייך מאוד.

לא תמיד זה עובד, כי צריך לדעת להחזיק את זה, אבל אני שומרת ככה על קשר עם חברות מהצבא אפיל וגם מהתיכון
וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי במשפט האחרון -'לא נראהשמפריע להן ומפריע לי' חח קבלי הזדהות ענקית!
היו ימים שהיתי חושבת המון איך לשפר את המצב, עד שהשלמתי עם זה.. ונראה לי ככה יותר טוב
בליל שבתפרצוף כרית
אין לכן על מה לדבר? לנו יש על מה לדבר, אבל עם חברות טובות השיחה יותר זורמת ומרגישים ענין..
מצטרפת.. ממש כך..מותק 27
עם חברות טובות זה אחרת.. השיחות קולחות יותר
תודה פרצוף כריתאחרונה


צודקתפרצוף כרית
באמת צובט.. אם כי מוכר לי ולא נורא העיקר שאתן בשלום, כנראהיש לכן אופי אחר או תחומי ענין אחרים אולי?
מנחם😆פרצוף כרית
כי שמעתי על המון שהאחיות הן חברות הכי טובות... טוב לדעת שלא אצל כולן ואני נורמלית
גם אצלנו לא כך ככמותק 27
יש לי 3 אחיות
כל אחת במקום שלה...
אחת בשירות הצבאי
אחת רווקה לא דתיה אז כן מוצאות נושאי שיחה אבל לא מדברות ככ כי אין זמן ביומיום.. היא עובדת רוב הזמן.. אז רק בשבתות אצל הוריי יוצא שנפגשים וגם אז אין מידי מה לדבר..
ועוד אחת נשואה, בלי ילדים כרגע, אז גם אין מידי נושאי שיחה משותפים.. איתה אני יותר מדברת כי יש על מה אבל היא שקועה בלימודיה מבוקר עד ליל אז אין אפשרות לשיחה יותר מידי..
בקיצור את לא לבד במערכה 😅
איזה כיף לדעת תודהפרצוף כרית


וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי בדברים מסוימים( חוץ משכל אחת שקועהבמכשירה- זה ב'ה אין אצלנו..), שרציתי קשר יותר קרוב עם האחיות.. אבל יש בזה נקודת יתרון- יותר פרטיות ופחות ריכולים -כי עם חברה את יכולה לשתף על המשפחה ואם היא לא מכירה אותם פחות מרגיש כריכול..
החברה הכי טובה שלי זו אחותיoo
ואני יוצאת איתה לא רק לקניון אלא גם להופעות, מסעדות וחופשות.

זה לא סותר, אחות יכולה להיות חברה.
אם ככה אז יש לי שתיים!!קופצת
אחיות שהן חברות נפש ממש.
ועוד אחיות שהן חברות סבבה כזה..
סקר מעולהההטובה דיה
יש לי הרבה מה לכתוב..אענה בהמשך
כל הכבוד כריתוש
תודה נשמה אהובה פרצוף כרית


עונהאפונה
1. כן
2. יותר
3. אחיות ושכנות (מהעבר ובהווה)
4. ספסלי גן שעשועים.
5-6 חברות אמורה לענות על צורך. אם הצורך החברתי משתנה, אני לא רואה חשיבות רבה בלשמר קשרים ישנים בכח. אבל באופן כללי אני מתקשה לשמר קשרים מרחוק (לכן החברות שלי הן בעיקר שכנות).
נשמעת חבר'המנית פרצוף כרית

כל הכבוד לך , אשריך , תודה על ההשתתפות בסקר  

חח מצב החברות שלי ברצפהאיזמרגד1
החברה שמוגדרת כחברה הכי טובה שלי, דיברנו בפעם האחרונה לפני חצי שנה😮 אז:
1. ממש לא
2.הרבה פחות
3.משפחה- האחיות והגיסות שלי.
4.כשנפגשים אצל ההורים... בעיקר שבתות אבל יוצא גם אמצע שבוע
5.לא מאוכזבת בקטע שזה מוריד את הערך שלי אבל כן בקטע שאני צריכה חברות ואין לי... ממש מרגישה שחסר לי ולא יודעת איך ליצור קשרים חדשים
6. כן בהחלט
תודה על המענה פרצוף כרית

עודדת שהמצב שלי לא כזה גרוע תודה לך, וזה סבבה כל עוד שטוב לך....... מאמינה שיבוא עם הזמן - פתאום מוצאים מישהי שיש חיבור איתה, אולי חברה חדשה בעבודה וכו' דברים משתנים בחיים..

ממממים...

1) הייתי רוצה יותר להיפגש עם חברות מסויימות אבל אין לי ולהן זמן

2) פחות, עדין בקשר אבל קשה להיפגש

3) אחיות וחברות מהלימודים

4)  ווטסאפ ושיחות טלפון אבל אין באמת פניות לשבת לדבר אפילו בטלפון

5) אף פעם לא היו לי הרבה קשרים קרובים. עם אלו שכן אני עדין בקשר. אבל באופן טבעי כל אחת בנתה את חייה חלק נשואות וחלק רווקות. עם הנשואות בכלל קשה לקבוע ובאמת שכבר שנים לא נפגשנו וזה גרם שהקשר יתרחק. עם הרווקות הן גם עסוקות אבל יותר קל לקבוע. רק שאני לא מוצאת פניות הרבה פעמים. זה לוקח לי מהזמן עם הילדים ומהכוח שלי.
האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? אני כבר לא מרגישה צורך ליצור חברויות חדשות. נחמד להכיר אנשים חדשים אבל אין לי צורך בעוד חברות קרובות. בקושי מצליחה להשקיע בחברות הקיימות שזה דורש השקעה לתחזק את הקשר....

6) סתם נשואה לא ממש. כשיש ילדים כל החיים משתנים. כמו עכשיו שיש לי שני הקטנטנים שמחכים לי בבית ב"ה שברגע שמסיימת לעבוד אני רצה אליהם. וחברה שהתחילה עבודה חדשה ורצתה להיפגש כדי שאסביר לה על משהו כבר לפני אולי שבועיים ולא מצאנו זמן לזה

תודה על המענה ועל השיתוף יקרה פרצוף כרית


עונהפרצוף כרית

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

פחות לכאורה

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

2 חברות שגרות באזור וחברה אחת שגרה רחוק -מהלימודים בעבר שמרנו על קשר

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

זו שגרה רחוק - טלפון, אמא בטלפון, וחברה שגרה קרוב - הליכות או בשבת לגינה, חברה אחרת - בשבתות/הרצאות/תלוי 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?

מאוכזבת מאוד, מרגישה כשלון , כי בעבר היו לי חברות שהינו בקשר קרוב ופתאום עם השנים פחת לאט לאט וכבר אין קשר... חבל ומרגישה שאני לא מספיק חשובה להן וזה מבאס אותי מאוד כאילו אני בנאדם דפוק או משהו.....
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

כלפי עצמי - כן ומאוד , כלפי אחרות - לא

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן בעקרון, אבל קשה לי להפנים את זה , כלומר שריטה שלי שאני חושבת שאישה נשואה כן אמורה לתחזק המון קשרים.... כנראה שלא מציאותי וקשה לי להרגיש את זה באמת שזה טבעי...

יקירתיהמקורית
יש רצוי ויש מצוי
המצוי לא אומר שמשו דפוק בך חלילה. זה אומר שזה לא בנמצא כרגע.
וגם, את אומרת שאת חושבת שנשים נשואות צריכות להחזיק הרבה קשרים.
מי קבע את זה?
זה איזה הלכה פסוקה? חוק מדינה?
אם קבעת לעצמך נורמה בראש שאיננה ישימה, אין פלא שאת מתוסכלת. ועוד יותר כשמול נשים אחרות זה נורמלי בעינייך
במה את שונה מהן? למה אצלן זה בסדר ואצלך זה דפוק?
תודה מקוריתוש על ההשקעה, ואוליפרצוף כרית

אולי כי אני משווה את עצמי להוריי? אולי כי אני נחשבת פחות "שווה" בעיניהם? לא יודעת.... שאלה טובה... ואני מאוד רוצה שהם יחשבו שאני "מוצלחת" ויעריכו אותי......

לא יודעת באמת

ברגע שאת שווה בעיניי עצמךהמקורית
יתייחסו אלייך ככה.
יכולה לשתף אותך על עצמי, שמבין האחים שלי אני הכי פחות 'פרודוקטיבית' מה שנקרא.
למדתי אקדמיה והכל, אבל בניגוד לאחיות שלי עצרתי לגדל את הילדים בבית בזמן שהן מפתחות קריירה ושכר של 5 ספרות ב"ה.
הייתה נקודת זמן שחשבתי בה כמוך ומאוד חששתי לשתף אותם בהחלטה, כי מגיל צעיר ההורים שלי חלמו על ילדים 'מסודרים' בעבודות נחשבות במקצועות נחשבים כי גדלנו בבית בלי כפית של זהב, ואמא שלי בשנים שגידלה ילדים בבית ממש נבלה.
וברגע שעשיתי בירור עם עצמי והחלטתי שזה מה שאני מאמינה בו וכך אני רוצה לחיות וזה מה שנכון לי, לא רק שלא התאכזבו ממני - גם שיבחו אותי.
אז זה לא רלוונטי מה ההורים עושים ואיך הם חיים, הורים רוצים לראות את הילדים שלהם מאושרים ושטוב להם. לפעמים הם מציבים מעין 'מבחני קבלה' בדוגמת מקצוע, חיי חברה, סטטוס כלכלי, ילודה, אבל את לא באמת צריכה להיות מראה שלהם. יש לך את מכלול החיים שלך ואת צריכה למצוא את הדרך שלך למה שטוב לך בלי לחשוב מה יגידו ומה מצפים ממך. רק את חיה את החיים שלך.
תובנה מהממת!מאוהבת בילדי


כתבת יפה...פרצוף כרית
תודה על החיזוק החשוב וההשקעה המרובה 😎
בשמחה יקירתי המקורית
מזדהה מאוד!טובה דיה
עונה גםבתנועה מתמדת
1. כן (לפני כמה זמן לא הייתי למרות שהמצב היה כמעט אותו דבר. למדתי להעריך ולהפנים את השלב הזה בחיים שלי. אה, בעצם לא היה לגמרי אותו דבר.. הייתה קורונה שנתנה יותר תחושה של בדידות)
2. פחות קשרים
3. בעיקר שכנות/ נשים מהקהילה.
4.גינה אחהצ ובשבתות מחוץ לבית כנסת ;)
5. זה לא מדד בכלל מבחינתי לאישה מוצלחת. בעבר הייתי ממש מאוכזבת שלא מצליחה לשמור על קשרים, בעיקר כי לי היה חסר והרגשתי בודדה/ לא חשובה.. בסוף הבנתי שזה נורמלי ממש לשלב הזה בחיים שמתכנסים בו יותר בבית במשפחה וגם שיש סוגי חברויות שנשארות, ויש חברויות "אינטרנסטיות" שמתאימות לתקופה מסוימת וחולפות (למשל חברות במכללה שלא נשארות בקשר אחרי זמן הלימודים, חברות מהעבודה, שכנות שמתחלפות במעבר דירה וכו) ושבאמת אי אפשר לשמור על קשר עם כוווולם ואם יש לי אחת טובה ועוד כאלה שכיף לי לשתף אותן בדברים כשאנחנו נפגשות זה מהמם ומספיק לי כרגע😁
וגם למדתי לאהוב את עצמי עם התכונות שבי, כנראה שאני לא כזה חברותית ומרכז העניינים, וזה בסדר. לא צריך ללכת נגד הטבע שלנו.
חפרתי🙈🙈 זה פשוט נושא שפעם הטריד אותי ממש ועברתי תהליך עם עצמי בזה..
6. כנ"ל- לדעתי לגמרי הגיוני כמו שכבר כתבתי (יש אפילו שלב כזה בפסיכולוגיה אם אני לא טועה, שבגילאים מסוימים, בנעורים למשל, יש חשיבות מאוד גדולה לקבוצת השווים ואחכ זה עובד לקשר זוגי. את יכולה לקרוא על זה עוד.. לא מצליחה להיזכר בשם של הוגה הגישה)
נשמע שאת מעורבת בקהילה, זה מעולה, אשריךפרצוף כרית

ותודה על ההשתפות בסקר מענין לקרוא  

עונהאם_שמחה_הללויה
1) לא כל כך. הייתי רוצה להכיר חברות חדשות.ויודעת שאולי צריכה להתאמץ יותר, לצאת לשיעורי תורה ליד הבית, אבל השגרה שוחקת ואני שוכחת. הייתי רוצה לגור בתוך קהילה, אבל גרה בעיר גדולה.

2) כן מן הסתם, בבית ספר, אוניברסיטה היו לי הרבה חברות טובות על בסיס יומיומי. מאז החתונה עברתי לעיר מרוחקת, עכשיו אני בבית, וגם כשעבדתי זה היו קשרים לא קרובים מדי.

3) אין לי המון.
יש לי חברת ילדות שחזרנו להיות בקשר טלפוני קרוב (למרות שחזרתי בתשובה והיא חילונית!) חברה מהצבא (היא יותר מתקשרת אליי, מאשר אני)וחברה מאוניברסיטה שגם פעם ב מתעדכנות.
ווטס אפים עם הגיסות, ואחת הגיסות שבלי ילדים באה אלינו לשבתות.ובכלל ב"ה בקשר טוב עם המשפחה של בעלי.
יש שתי בנות שהיינו המשפחה המארחת שלהן בתהליך גיור ואנחנו עד עכשיו בקשר והן באות לפעמים.
וזה מצחיק, אבל סבתא שלי. משתדלת לצלצל אליה כשיש לי זמן פנוי.
אהה ולא כתבת את הפורום, זה גם קשר חברתי!!!

4)
אני מרגישה שכשאני מארחת לשבת/ באמצע שבוע זה יוצר קשר הכי טוב.
ושיחת טלפון עדיפה על ווטס אפ, אבל לפעמים עם העומס של החים טוב שיש ווטס אפ.
5)
לא, לא מאוכזבת מעצמי, כי זה בדרך כלל זה בא משני צדדים.
כשאני רואה שמישהי לא בעניין לשמור על קשר, אז אני מרפה.
אבל מצד שני אומרים "תקנה לך חבר", צריך השתדלות מסוימת. אז אני משתדלת בגבול שמתאפשר לי להזמין אליי/ לענות להזמנות, להגיד שאני בסביבה וליזום להפגש וכו'

האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?- כן, זה סוג של הצלחה בעיני, היכולת הזאת ליצור קשרים חברתיים.
אבל מצד שני, זה תלוי אופי, יש אנשים יותר מופנמים שטוב להם עם עצמם,לא לכולם יש צורך גדול בקשרים, יש אנשים שאוהבים את השקט שלהם וגם הכמות של חברים לא תמיד שווה לאיכות.

6)
זה תקין עד גבול מסוים. העיסוק בבעל,ילדים נקיון ועבודה שוחקים ולוקחים אנרגיות. טוב שיהיו חברות להתמלא מהן, להתלונן להן, לצחוק איתן, אפילו כאן בפורום.
וואופרצוף כרית

כתבת חזק, ממש התחברתי

תודה שהשתתפת בסקר יקרה

בדיוק קראתי פוסט של עינת נתן על חברותאם_שמחה_הללויה
אמרתי אני חייבת לשתף..
אם אין לך אמא, בעצם גם אם יש, עשי לעצמך טובה וצאי ללהק נשים נפלאות שביחד יצרו פסיפס מופלא של מענה לליבך המצולק. מצאי אחת שלא נותנת עצות כשאת בצרות עם עצמך, כזו שיודעת להקשיב לך כמו שאת אמורה להקשיב לעצמך, בחמלה. אחת שתעשה הכל כדי שתרגישי טוב יותר, אבל שלא דחוף לה להאיץ בך לחזור להיות הגרסה המיטבית של עצמך. וכשהיא תסיים להקשיב ואת תתעקשי שאולי בכל זאת תגיד את דעתה, היא תגיד ארבעה משפטים כל כך חכמים שיצליחו להחזיר אותך הביתה ביום קר וגשום לתנור דולק וריח של מרק מבעבע.
מצאי אחת שתמיד עונה לטלפון, תמיד זמינה, כזו שאם שלחת לה הודעה ולא קיבלת מענה תוך דקות ספורות, זה פשוט ברור שהטלפון שלה נגנב או התנפץ מיד אחרי הפעם האחרונה שהיא השיבה לך בידיים מלוכלכות מבצק תוך כדי שהיא מתכופפת לילד, כשהאורחים שלה בדלת והיא לא לבושה.
ואחת שתמיד תגיד לך כמה את יפה היום, ואת תדעי שהיא באמת מתכוונת לזה, וכשהיא מתפעלת ומפרטת כמו מבקרת אומנות ומנסה לדייק במילים את ההתרגשות, את פתאום מרגישה קצת יותר נסבלת, גם בימים בהם את מרגישה טעות של הטבע.
ואחת שתוכלי לצלול איתה לשיחה העמוקה בעולם גם כשיש לכן חצי שעה בין הסעה של ילדים ליום עבודה, ובין לבין היא תשלח לך קישורים של שירים יפים, כתבה מעניינת, הרצאה ביוטיוב ותכתוב "חשבתי עלייך, מתה לשמוע מה את חושבת על זה, ביי, לאב יו".
את חייבת גם אחת פרקטית, כזו עם רשימת אנשי קשר לכל בעיה, כזו שתיכנס לאוטו כי היא שמעה בקול שלך שצריך. כזו שלא תקנה את ה"עזבי לא צריך" וכשהיא תגיע יהיה לה מבט של 'הכל טוב, אני פה, תיק תק אנחנו מסדרות את זה'. היא ערוכה לקבור איתך גופה כשפישלת והיא גם הביאה מעדר.
תוסיפי אחת שמצחיק איתה, שאת מצחיקה אותה, כי צחוק לא משקר אף פעם, בעבוע מתפרץ של נעים, של ביחד, של מפגש בין נשים שלא משנה מה גילן, הן יכולות בשנייה להפוך לילדות בנות 13 במסיבת פיג'מות שבה כל מילה מתניעה צחוק מתגלגל שמכאיב בצלעות.
מצאי לך חברה שחיבוק שלה אף פעם לא מרגיש ארוך מדי, שהוא גורם לך לעצום עיניים ולנשום אחרת. כזו שתוכלי להגיד לה 'אל תבואי כי עדיין קשה לי נורא ואני יודעת שאראה אותך ואתפרק'.
אישה חכמה יודעת שאי אפשר לבד. שצריך שבט. ולפעמים מספיקה חברה אחת שהיא שבט. אמא.
אין לי אמא, השבט שלי קטן מאוד, אבל נשבעת שכל אחת עוטפת אותי, מנחמת, מקשיבה, מצילה, אוהבת ללא תנאי ממש כמו שאמא עושה בגרסת משאלת הלב של ילדה. בימים טובים, אני מצליחה להיות קצת מכל הנשים האלו עבור הבנות שלי, הולכת לישון בידיעה שהנכחתי קול פנימי עמוק שישלח אותן יום אחד בבגרותן ללהק לעצמן נשים מרפאות.
@עינת נתן
וואו מהמם. אהבתי.המקורית
איזה כתיבה יפה יש לה
וואו!!! תודה על השיתוףטובה דיה
מהמם אבלפרצוף כרית
זה עצוב כי זה לא באמת מציאותי, זה סתם מכניס לאשליה שאם אין לך את מלאי החברות האלו-אז משהו בך 'לא בסדר'.....
מסכימה איתך.המקורית
בטח לא חברות כאלה עם ילדים קטנים שירוצו אלייך עם את חפירה כדי לקבור גופות

וגם לא כדי לשמוע את שעל ליבך כל הזמן
זה אוטופי מדי. אבל עדיין יפה
חחחחחחחפרצוף כרית
נכון!!!! אבל אולי כוונתה לתת תקוה, ויש בזה מן האמת, שחברה טובה רוב הפעמים לא תוכל לפתור לך את כל הבעיות בחיים, אבל עצם זה שהיא איתך -נותן המון חוזק ורוגע
מסכימה..זה מושלם מדי!אם_שמחה_הללויה
אבל כתבה יפה♡ נותנת תקווה שאפשר למצוא את כל זה אם לא בחברה אחת, אז אולי בכמה...ואולי יום אחד נהיה אמהות כאלה לבנות שלנו.
עונה🙂אודיה.
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע? כן🙂

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין? אותו דבר

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן. שכנות, עבודה, אחיות וגיסות חברות מהאולפנא- קשר יותר רחוק לצערי, בעיקר בווצאפ.

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים? עבודה+ווצאפ+מפגשים בערב

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? אני גרועה בלשמור על קשר. אז אני החברה שמאוכזבים ממנה🙈😜
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? ברמה מסויימת כן.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'? תקין מאוד.
עונהטובה דיה
נושא שקרוב ללבי מאז שהכרתי את בעלי..
1. לא. לפני שהתחתנתי הייתי הרבה יותר בקשר. היו לי בערך 7 חברות מאוד טובות שגם חגגו אותי בשבת כלה שלי, אבל מאז שהתחתנתי כמעט כל הקשרים נחלשו משמעותית, על אף השתדלות רבה מאוד מצדי.. לציין שכמעט כל החברות רווקות כרגע ולדעתי זה מאוד משפיע.
2. פחות
3. משפחה. קצת מהעבודה. קצת חברות מהאקדמיה ומעבודות קודמות. חברה אחת הכי טובה שאנחנו שומרות על קשר כבר הרבה שנים ב"ה
4. וואטסאפ ושיחות טלפון
5. בגדול אני לוקחת את זה קשה, אבל משתדלת לעבוד על עצמי ולעבור הלאה.. השתדלתי לשמור על קשר וזה לא ממש הלך, אז מנסה להשלים עם המצב.
עבורי קשרים חברתיים זה א"ב, תמיד הייתי מאוד חברותית ומוקפת חברות שקופצות אליי הביתה או מתקשרות וחופרות מלא בטלפון..אז המצב הנוכחי מאוד שונה, אבל כנראה שאצטרך להתרגל עד לשלב מסויים שבו זה יחזור
6. לא חושבת שזה עניין של תקין או לא, אלא בחירה אישית. כל עוד טוב לה- מצויין. מצד שני, צריך לזכור את הדרך הארוכה ש(בד"כ) החברות עברו איתנו עד שהתחתנו ולגמול להן טובה ולא לשכוח את כל הטוב ולהיעלם, ככל הניתן.
וואו מעניין.. עונהמותק 27
1. יש ימים ויש ימים... או יותר נכון תקופות...
2.כנשואה נראה לי פחות.. אבל אולי זה כי אני עמוסה ברוך ה בעבודה וענייני בית ומשפחה.
3. עבודה, חברות ילדות, אחיות..
4.וואטסאפ ושיחות טלפון
5. אומרת לעצמי
שכל אחת נמצאת במקום שלה כרגע.. ואני ממש מבינה שיש בנות שהתרחקו או התנתקו כי הן עדיין רווקות והן ממש רוצות לא להיות במקום כזה, אלא להינשא...ולא פשוט להן לשמוע מהצד השני... כך תחושתי.. ויש כאלו שלא מצליחות לשלב בין ענייני המשפחה לקשרים החברתיים.. ויש כאלו שיש יותר מידי עיסוקים אצלן.. אז ממש לא משליכה עליי.. דווקא להפך..כל אחת שאני יוצרת איתה קשר ממש שמחה בכך שאני מתחזקת עדיין את הקשר..
6.ותקין בעיניי.. יש ככ הרבה מה לעשות.. שברוך ה לא חסר...
שאלה רגישה.. נוגעת בנק' כואבתעלמא ועלמה
אין לי כח לענות לפי סעיפים

מרגישה ממש מחוסרת חברות
היו לי 2-3 חברות טובות מלפני החתונה
שמרנו על אש נמוכההה של קשר... אבל זה הלך והתמעט..
אני אחת שמשקיעה בקשרים ומאוד זקוקה לחברות..אבל נופלת על חברות שפחות מרגישות צורך
אני לא פגועה כי יודעת שאוהבות אותי רק עסוקות בחייהן וזה האופי שלהן
אבל כבר התעייפתי ליזום

ביום יום כמעט ואין עם מי..גג 1-2 אופציה וגם..סוג של..

לי זה חסר מאוד
ברמת הבא לי לעבור דירה רק בגלל זה..
וואיפרצוף כרית
די הזדהיתי עם רוב מה שכתבת קבלי חיבוק
עונהאמא טובה---דיה!

1. אני מתלבטת בזה. נראה לי שאני די מסופקת.

2. נראה לי שפחות.

3. משפחה ושכנות.

4. האמת היא שדי שום דבר. יותר שיחות מזדמנות וקשרים בלב.חושב

5. לפעמים מתבאסת.

6. אני רוצה להגיד שכן כדי להרגיש נורמליתצוחק אבל נראה לי שבאמת כן.

לגבי 6-חחחח חמודה!פרצוף כרית
יאלה.שיח סוד
1. לא כל כך... מרגישה בודדה. בגדול יוצאת רק עם בעלי או אמא שלי.
2.בערך אותו דבר ודי באותה רמה (לא הרבה, ורובן קשר של היי וביי)
3. נטו משפחה.
4.עם המשפחה זה פיזית כל שבוע בערך. עם השאר רק ווצאפ.
5. לא מהווה, והגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים, נישואים, ילדים... אבל כן הייתי שמחה ל2-3 חברות שאפשר לדבר איתן על הכל ולצאת לבלות
6. תקין כי זו סיבה טכנית, אבל יש כאלו שאחרי החתונה נהיות סנוביות ושוכחות פשוט מהכל. וזה מעצבן קצת... מי ישמע מה יקרה אם תפני ערב אחד בחודש לחברה שלך, לפני שיש ילדים. לא באמת עם הבעל 24/7 ;)

לא אבל בכללי מצבי החברתי מעולם לא היה שופע
סקר מעניין.
תודה על ההשתתפותפרצוף כרית

אהבתי שכתבת ב-5 שהגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים , ילדים וכו'

יאללה, גם אני אענהנועה נועה
1) אממממ... שאלה מעולה. אני מרוצה מהמספר והרמה, אבל קצת מבואסת שאין לי חברה קרובה פה, כולן בדרגות שונות של מרחק ממני. פה בקהילה יש הרבה נשים שאני אוהבת, אבל אין לי קשר רציף עם אף אחת מהן.
2) נורא תלוי בנקודת הזמן
3) כמה חברות עבר ממקורות מפוזרים - אחת מכל מסגרת: היישוב שגדלתי בו, התואר, השירות, האולפנא, ועוד אחת מהחיים. חוץ מזה התחלתי לימודים חדשים לפני שנה וחצי אז יש עוד כמה טובות משם. אחיות - בעיקר הקרובות אלי בגיל, ולא מספיק בקשר כמו שהייתי רוצה.
4) עם החברות הטובות והרחוקות שלי זה 99% וואצאפ. לעיתים רחוקות מאוד מצליחות לעשות שיחת טלפון, ולא נפגשנו נצח לשתיהן יש ילדים שעוד לא פגשתי פנים אל פנים!
עם החברות מהלימודים - היינו נפגשות בלימודים... עכשיו פחות מגיעים, ולא מצליחות ממש להיפגש.
5) לא מאוכזבת מעצמי, קצת תחושת החמצה לפעמים. אבל קשר הוא דבר חי ואי אפשר להכריח אותו, לאט לאט לומדת להשלים עם זה. וזה שלא שהן לא שמרו איתי על קשר, זה לכל הפחות הדדי ולפעמים אני עיקר הבעיה 🙈
לא יודעת אם אני רואה בזה ממש פרמטר, אני כן חושבת שזה משהו משמעותי לחיים, וקצת מקנאה כשאני רואה נשים שיש להן חברויות ארוכות שנים. תמיד תוהה אם גם אני אצליח להיות בקשר אפילו עם חברה-שתיים מאלה של עכשיו בעוד 30 שנה, זה נשמע לי חלום.
6) שוב, זה לא עניין של תקין או לא, וזה גם מאוד אינדיבידואלי. לכל אחת צרכים שונים והתנהלות שונה. אני חושבת שחשוב שתהיינה לשני בני הזוג חברויות מחוץ למעגל הזוגי, ושחשוב שאשה תשמור על חברויות טובות. מכאן והלאה זה תלוי אשה.
אהבתי ת'תשובות שלך תודה על ההשתתפות!פרצוף כרית

ואהבתי במיוחד מה שענית בסעיף 6 - חיזקת אותי בענין! זה באמת נכון שזה לא ענין של תקין או לא, אני מדי משליכה את זה על עצמי ככשלון, בעוד שזה לא כשלון אלא בחירה בתקופה מסוימת בחיים להשקיע יותר בבעל/ילדים/עבודה / וכו'

וכשיש זמן יותר פנוי - להשקיע בחברות לפי הרצון והצורך... צודקת ממש! תודה רבה על זה! 

אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...אחרונה

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמתאחרונה
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

אולי מרצפן?נפש חיה.
או כדורי תמרים
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
ראיתי ילדים שזה ממש עזר להם
משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא? 
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפיל
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי
גם שלי תקוע לגמריאמא לאוצר❤
ושמעתי על עוד מלא..😬
מעניין שבכלל אפשר להזמין...מתואמת
נכנסתי לאתר של אמזון, ועל כל הפריטים שם כתוב שאי אפשר להזמין לאזורנו
אני הזמנתי ב-15/03Doughnutאחרונה
רק ב-30/03 הגיע לארץ, בינתיים מאז עדיין במכס. הכל לוקח יותר זמן מתמיד...
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
לא יודעתים...אחרונה

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

 

בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

התקפי חרדה והריוןהרמה

כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..

ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏

מזל טוב!גלויה

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.


שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

❤️❤️❤️הרמה
בשמחה!גלויה

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

מרגיע לשמוע תודההרמה
אם תסכימי לכתוב מה את לוקחת אני אשמח לשמוע. 
בכיף, בפרטיגלויהאחרונה
כאב בשד באחד הצדדים, שבוע 31.אני=)

צריך לבדוק?

כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.

מקפיצה לי🙏🙏אני=)
עכשיו עם חזיה תומכת ואדוקה זה קצת פחות כואב, אבל עדיין כשנוגעת מרגישה 
בכל מקרה כדאי לבדוקכורסא ירוקה
הייתי מתחילה מהתייעצות טלפונית
תודה. טלפונית עם מי?אני=)
רופאת נשיםכורסא ירוקהאחרונה
אם היא לא זמינה אז רופאת משפחה

אולי יעניין אותך