סקר ...פרצוף כרית

בעיקר לבנות נשואות - 

 

נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

 

יאללה תפציצו בתשובות אם בא לכן  

עונה יש לך סקרים נהדרים!נפש חיה.
נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?
לא
2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?
קצת יותר מעכשיו

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן
חברות קרובות

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?
טלפון

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? קצת חבל אבל כנראה נסיבות החיים, תמיד אפשר לחדש אם רוצים. האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? הייתי רוצה יותר אבל זה לא משפיע על מי שאני
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?
לא בטוח.
לדעתי
אישה כדי להרגיש טוב צריכה חברה ולא יכולה להסתפק רק בבעלה ובילדיה שאפילו לא בקבוצת השווים שלה.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?
כמו ששמעתי "מותר אבל לא כדאי"

תודה איזה כיף שענית פרצוף כרית

שמחה שאת אוהבת ת'סקרים שלי בעקרון לא זוכרת מתי בכלל כתבתי סקר.... מזמן מזמן מזמן....

ותודה על התשובות לסקר עצמו...

מוסיפהנפש חיה.
לדעתי אישה לא נמדדת ברמת החברויות שלה אם היא מוצלחת או לא
יש לכל בנאדם סל תכונות שהוא יכול להגיע בעזרתו לאיזה יעד שירצה.
וואיפרצוף כרית

ממש נגעת בי

שמעי יש לי קטע/שריטה שאני באמת מודדת את עצמי ככה

וכל הזמן לחוצה שאין לי מספיק קשרים......... מבואסת מעצמי.... 

אני אגיד לךנפש חיה.
בהתחלה באמת הייתי מהואסת מעצמי שאני לא מצליחה ליצור קשרים ושהאנשים פה לא מעניינים אותי ברמה של להיכנס הביתה לדבר גם כי יש להם ילדים ועיסוקים
וגם לי לא יצא לי לראות אותם טכנית.

אס הייתי בטוחה שאני שיא הדפוקה והכל

לאט לאט יצאתי מזה
ופיתחתי לי תחומי עניין אחרים
הלכתי להרצאות בלי קשר לאף אחת
יצאתי עם עצמי להליכות וכו'

ואני לא חושבת שאני לא בנאדם מוצלח או טוב פחות מאחרים כי הקטע החברותי לא מצליח

אני מאמינה שגם אפשר ליצור קשרים ולמנן אותם למה שמתאים לך

נניח יש לי איזה שכנה שכל הזמן מסיימת ב"תהיי בקשר" נימוסי כזה ושתינו יודעות שזה בשביל הנימוס (היא מבוגרת ממני , עסוקה מעל הראש עם הילדים ולי לא יוצא לראות אותה וכשכן זה יותר משפט מנומס ו"שלום שלום") ובאמת פחות התאים לי ליצור פעמים של מפגש מאולץ...


אס תרגישי נוח
זה לא אומר כלום לדעתי שאין לך הרבה חברות
יד כאלה שנוח לנו עם כמה בודדות וקשר טוב ויציב.
כתבת יפהפרצוף כרית

תודה רבה על ההשקעה

את באמת מקסימה! 

ונכון ממש שכל אחת בתקופת חיים שלה - זה משתנה אופי וכמות החברות.... והעיקר שטוב לך עם עצמך ולא מס' או איכות החברויות הוא הקובע בחיים בלבד....

וואו. לראשונה אני רואה שנישאת. מזל טוב ענק!!!!!!שמן פשתן
עונההמקורית
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לגמרי כן

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

היום יש לי יותר האמת


3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

חברות ילדות, חברות מהצבא, נשים של חברים של בעלי, עבודה, אקדמיה

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

בעיקר טלפוני אבל גם מפגשים אצלי או בחוץ


5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא מאוכזבת בכלל. אנחנו משתנים כל הזמן ויש חברויות שמתפתחות ומתפוגגות עקב עזיבה של מקום עבודה, מעבר דירה, חוסר התאמה.
זה לא מהווה בעיניי מודל לאישה מוצלחת בהכרח, זה פשוט בריא בעיניי. כשאין חברה מלבד הבעל זה יכול ליצור תלות לא בריאה


6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

ברור. להפחית וודאי, אבל לא לקטוע לגמרי
שמעי אחותיפרצוף כרית

את חבר'המנית ממש כל הכבוד , נשמע שיש לך מלא מלא קשרים אשריך!  

ותודה על המענה המקוריתוש 

האמת שזה לא אינטנסיבי כמו שזה נשמעהמקורית
אחרת לא היה לי זמן להיות חברה שלכן פה
איזה כיף! סקר חדש...מאוהבת בילדי

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא ממש, הייתי שמחה לעוד חברה- שתיים.

 

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

נראה לי שפחות.

 

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

משפחה- שלי בעיקר טלפונית, של בעלי בעיקר מפגשים.

חברה אחת טובה שפעם עבדנו יחד.

 

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

עם המשפחה- כל הזמן, בעיקר חגים ושבתות.

עם החברה- טלפונית. ובגינה בשבת. אני מחכה לזה כמו מים במדבר.

 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא, אני מוצלחת בזכות עצמי.

אני חושבת שאת רוב הקשרים החברתיים שלי אני הפסקתי... פשוט נהיו תחומי עניין שונים...

 

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן. חברויות חדשות נוצרות והקודמות לא תמיד רלוונטיות..

 

שנזכה תמיד להיות בחברה טובה

אמן שנזכהפרצוף כרית

תודה על המענה , אהבתי את התשובות....

יש לי שאלה לגבי שאלה 5 אם בא לך לפרט - איך הפסקת קשרים? פשוט לא ענית להם? לא הרגשת שאת כאילו מפסידה פחות קשר? מענין.... כי אף פעם לא היתי בצד הזה שהפסקתי חברות, נדמה לי

תראימאוהבת בילדי

לא התחתנתי מהראשונות בכיתה, ואחרי החתונה שלי כבר לא הלכתי לחתונות של חברות.

לא באה למפגשים...

 

לא יודעת, קשה לי עם המון חברות. צריכה 1 על 1, אז זה גם פחות מעניין אותי...

 

לא הרגשתי שאני מפסידה פחות. מידי פעם חברה מפעם מתקשרת. זה נחמד לי ל2 דקות. לא יותר...

תראיפרצוף כרית
עצם זה שמישהי חושבת עליך ורוצה לשמור איתך על קשר - זה דבר גדול בעיניי, ובסדר גם אם רק 2 דקות.. כואב לי החברות שלא רצו לשמור איתי על קשר, מרגיש לי שמשהו דפוק בי
אוי. אני מבינה אותךמאוהבת בילדי

אצלי אני מרגישה שאם אין תכלית לשיחה- אז למה התקשרת? מבינה?

כי זה לא שאנחנו בקשר ביומיום, אני כאילו מחכה ל"פואנטה" של השיחה...

 

אבל כל אחת מה שטוב לה.

אני לא חושבת שאם חברה שלי לא מעניינת אותי היא פחות שווה.

פשוט *אני* פחות מתחברת לשיחות חולין כאלו של פעם באף פעם...

1. כןoo
2. פחות
3. אחיות ועבודה
4. ווצאפ ועבודה
5. את הקשרים מהעבר בחרתי לנתק ואני שמחה על הבחירה שלי.
אני לא מחפשת להיות אישה מוצלחת, אז זה לא מטריד אותי הגדרות מהסוג הזה.
6. נראה לי טבעי ביותר. אבל אם זה מפריע למשהי שחסר לה קשרים בגלל העיסוקים, כדאי למצוא את הזמן והדרך למלא את החסר.
תודה יקרה על ההשתתפות בסקר פרצוף כרית

מענין ...

לגבי 5- אהבתי שלא מטריד אותך הגדרות מהסוג הזה....

 

ואגב - לגבי תשובה 5 - איך בחרת לנתק קשרים מהעבר? פשוט לא ענית ?למה בחרת לנתק? לא הרגשת שאת מכאיבה לצד השני - כלומר רק אם בא לך לפרט, לא חיבת, רק שואלת , זה נושא מענין בעינייי....... 

 

ואהבתי מה שכתבת ב-6- שזה טבעי.... צודקת לגמרי!!!!

בחרתיoo
לנתק קשר עם חברות שהיו מתקשרות יותר מידי והקשר היה מעיק עלי, עם חברה שניצלה אותי ועם חברות שהיו משעממות אותי.

לחלק הפסקתי לענות, לחלק הפסקתי ליזום קשר ורק עניתי בקטנה, עד שהקשר פסק.

ידעתי שזה עלולו לפגוע, אבל ברגע שהחלטתי שהקשר לא טוב עבורי, שמתי את טובתי לפני התחושות של החברות.
מבינה אותךפרצוף כרית

צודקת , הטובה שלך קודמת 

כן חברות שמנצלות זה מעצבן בהחלט.... יש לי גם חברה שכשהיא צריכה אותי - אני עונה לו בזמנים ממש לחוצים שהילדים קופצים עלי למשל וכ'ו, והיא חופשי לא עונה לי ואומרת סיבה ממש מגוחכת כמו "היתי באמצע לשטוף רצפה" והיא טוענת שאין לה חברות......... כאילו הרגשתי שזה לא הדדי שעונים אחת לשניה כשצריכות אחת את השניה.... אבל אנשים לא מושלמים וסך הכל אני כן אוהבת אותה והכל... ורואה בה חברה טובה ...

 

וכנראה שהמושג "חברות" מאוד חמקמק ומסתורי - מה בנאדם מחפש בחבר......

 

כי אני מהמתרס השני שמקבלת חוסר מענה או אדישות- זה כואב..... שאני מנסה לייצר חברויות ואנשים כאילו לא ממש עונים וכו' 

האמת גם אני לא עונה כל הזמן כשאני שוטפתהמקורית
רצפה או עסוקה
זה לא מגוחך בעיניי כי חברות זה לא פיקוח נפש יותר בעיניי בקטע טוב, כשאני פנויה ויכולה ובא לי לדבר. ולא תמיד בא לי האמת.
אם כי אני מסייגת מקרים בהם חברה צריכה אותי ואני יודעת שהיא צריכה אותי, אז אתאמץ עבורה יותר כמובן
אני חושבת שלכן אני מצליחה להחזיק קשרים ארוכי טווח, וזו גם הסיבה שבגינה הסתיימו להן כמה חברויות כאלה - היכולת או חוסר היכולת לשמור על דיסטאנס עדין וחוסר מחויבות להיענות לכל שיחה

אני גם בכלל כמעט לא עונה לחברות כשאני עם הילדים. זה פשוט לא נח לי לדבר ככה כשהם מפריעים כל רגע. וגם חברות שלי ככה, יוצא לנו הרבה פעמים לקטוע שיחה כשזה לא מתאים בגלל הילדים, פחות כיף לדבר ככה ולא כל דבר מתאים שהילדים ישמעו. מבחינתי הרוב לא מיועד לאוזניים שלהם
ברור שאת צודקת, התכוונתי למשהו אחרפרצוף כרית

שאולי לא דייקתי מספיק - 

 

ברור שאת צודקת שחברות לא תמיד חיבים לענות באותו רגע

 

אבל התכוונתי שעם החברה ההיא החוסר הדדיות משווע - 

היא טוענת שאין לה בכלל בכלל בכלל חברות והיא בודדה ומשעמם לה, מצד שני יכולה לסנן אותי כמה ימים חופשי, ואני עונה לה מיד ברוב הפעמים, או חוזרת די מהר, וכאילו תמיד היא שיא העסוקה ואני עונה לה גם כשאני עסוקה.....למרות הכל , כי יש בינינו קשר קרוב ואולי היא רוצה לשאול או להתיעץ משהו דחוף.....

היתה תקופה שלא עניתי לה הרבה כי נמאס לי.... אבל רוב הפעמים אני עונה או לפחות חוזרת באותו יום

כאילו רמת החשיבות שאנחנו מיחסות לקשר לא מספיק הדדי...... 

 

צודקת שכשהילדים בשטח - ברור אפשר לא לענות ולחזור אח"כ... וברור שחברות זה לא פיקוח נפש, את ממש צודקת - לא על זה דיברתי, מדייקת. ... לא כתבתי ברור מספיק  

הבנתיהמקורית
תשקלי אם החברות הזו מתאימה לך לדעתי
יש פער בהסתכלות שלכן על הדברים כנראה
אם קשה לך עם זה הייתי משחררת קצת
משחררת?פרצוף כרית

לשחרר - מה זאת אומרת? כאילו עוזבת אותה?

לא ממש יכולה היא החברה הכי טובה שלי....

תראי, בעלי כן  אמר לי לנפנף אותה קצת יותר כמו שהיא מנפנפת אותי... ובאמת פעם שהתקשרה אמרתי לה שלא נוח ונדבר בזמן אחר.... כי די - כמה אני יכולה להתמסר אליה והיא חופשי כאילו לא עונה כמה ימים? גם אצלה הכל כזה דחףו דחוף דחוף ,.... כשהיא רוצה להתיעץ איתי על משהו, ואילו כשלי משהו דחוף היא חופשי יכולה כזה להגיד שלא יכולה על סיבות לא כזה משמעותיות (ברור שזכותה, אבל שוב ההדדיות....) 

יש לי חברות נוספות, אבל איתה הכי בקשר מכולן , יחסית.... 

בחלק מהחברויות ניכרת יותר האינטרסנטיותהמקורית
כמו אצל חברה שלך - היא מתקשרת כשדחוף לה, ומסננת כשזו שיחה 'רגילה'.
ואת רואה את זה אחרת ממנה.
לדעתי כדי לא להיפגע קודם כל - תביני את הפרסונה ותחליטי אם מתאים לך להיות בקשר עם חברה כזו.
גם לי יש חברות כאלה, רק שאני מתנהלת איתן בצורה שמתאימה לי בקשר הזה כדי לא להיפגע
אויש זוהי הרגשה נוראית!!!קופצת
לחוות חוסר הדדיות בקשר זה אחד הדברים המקטינים והמשפילים יותר...

חיבוק על החוויה הזאת. אני לא מצליחה להכיל קשרים כאלה🤷‍♀️
וואי תודה על ההבנה!פרצוף כרית
יקרה שאת!
אניoo
לא רואה בחברות (בשורוק) משהו מחייב.
מה שמחזיק חברות זו הנאה של שני הצדדים מהקשר.

אני חושבת שחברות צריכה להתנהל באופן ספונטני ולא עם התחשבנות כזו או אחרת.

אני מבינה את הבאסה שאת מנסה ולא עונים, יכול להיות שלא מעונינים בקשר אבל גם יכול להיות שזה זמן לא מתאים וגם אם את נוהגת לענות בזמן לא נוח, יש אנשים שלא עושים את זה.
פראיירית שלא דיברה איתך!!אם_שמחה_הללויה
שטיפת רצפה וכלים זה הזמן שאני הכי אוהבת לדבר בטלפון, מעביר לי את נזמן של המטלות המעצבנות האלה
עונהריבוזום
1. כן
2. פחות
3. בעיקר משפחה. קצת חברות מלפני הנישואין. קצת חברות שהכרתי אחרי.
4. בעיקר קשר טלפוני / ווטסאפ. עם אמהות של ילדים מהגן יוצא להתראות פה ושם בגינה / כשאוספים וכו' - לא יותר מדי. עם משפחה נפגשים לפעמים בשבתות (לצורך קשר חברתי אני מחשיבה גיסות או אחיות, לא אמא / חמות)
5. לא מהווה פרמטר בכלל
6. כן
תודה לך מדהימה פרצוף כרית

אהבתי את התשובות 

ולגבי 4 בסוגרים - ומענין מה שאת אומרת כי אצלנו דווקא אחרת - קשר חברתי כולם בקשר עם האמא אבל לא הגיסות/אחיות ביניהן - כלומר כן במפגשים אבל לא טלפוני סתם לקשקש...

ולגבי 5 - יפה שלא מהווה אצלך פרמטר.... כנראה ששריטה שלי אצלי זה ממש פרמטר.....לעצמי (לא לגבי אחרות) 

חחחח נושא כאוב🙈קופצת
אין לי חברות בכלל.
ואני מעולה ממש בקשרים בין - אישיים!

כרווקה היה לי מליון חברות! מליון!
והיום - נשארה אחת שאני מדברת איתה ממש מידי פעם...

איך? ברוכה הבאה לשריטה שלי🙃
אצלי זה יושב על מקום עמוק בנפש..מסובך וארוך..
אבל לא נורא, אני מכניסה אותו לסל השריטות שלי ומשכיבה אותו לישון שם יחד עם כולם.
מתישהוא אי פעם אולי אטפל בו.

כיום החברות שלי זה בעיקר בעלי. והנס שלי שאצלנו זה תלות הדדית... אז איכשהוא מסתדר...
חוץ מזה יש את הבנות מהעבודה ואחיות - אין על אחיות בעולם!!

אני לא מאוכזבת מעצמי, אני יותר פוחדת. מה יהיה כשאתבגר... כשהחיים יהיו פחות אינטנסיביים ואני אמצא את עצמי בחוסר חברתי נורא...

לא חלמתי אף פעם שמוצלחות קשורה בחיי חברה.
בעיני אני מוצלחת אש ככה כמו שאני😁.
תודה רבה על המענה פרצוף כרית

ומזדהה עם הפחד - מה יהיה כשאתבגר..... צודקת

אבל אולי לא צריך לפחד אלא לומר - שבעתיד מן הסתם תוכלי להרשם לקורסים או משהו ושם להכיר חברות חדשות? אולי זה יעודד אותך...כי עכשיו את עסוקה עם קטנים (מן הסתם... לא זוכרת אם יש לך קטנים או לא..) וזה מגביל אותך בזמן - שאת לא יכולה תמיד להיות זמינה ולקפוץ להפגש עם חברה שגרה רחוק למשל וכו' 

 

ואהבתי שאת מוצלחת אש בעיניך צריכה לאמץ, זה קשה!!!!

השמועה אומרתהמקורית
שככל שמתבגרים ומגיעים הנכדים החיים הופכים עמוסים יותר
אבל זה לא באמת נכון לכולם

באמת הפתיע אותי לקרוא. לפי איך שאני מדמיינת אותך, את הכי מהחוגגות את החיים עם שמלה יפה ורביולי בבית קפה עם חברות
חחח אני בעד עומס😁קופצת
שונאת להשתעמם.
מקסימום אם לא באמת יהיה עמוס אפצח לי בטיול מסביב לעולם.🤣

אני הכי חוגגת את החיים, אבל בלי חברות 🤷‍♀️
שמלה ורביולי מצחיק התיאורפרצוף כרית

כן באמת לפעמים מדמינים מראה

נגיד מישהי פעם שכתבה שצריכה לרדת במשקל ולפי הכתיבה שלה היתה בתיאור שלי רזה ומתוקתקת...

אפילו שברור שזה לא משנה לי אם מישהי רזה או לא.... סתם מצחיק לדמיין ת'מראה מעבר לכתב פה  

זה לא חסר לך?המקורית
האמת כרגע כמעט שלא.קופצת
מבחינת שיח וקשר רגשי וחברי והכל- זה בעלי.
יש גם את האחיות שלי וקצת חברות מהעבודה...

זה מה יש🤷‍♀️
תראיפרצוף כרית

אם יש לך את אחיות שלך - זה יפה מאוד, זה חברות טובות לכל דבר וענין 

וחברות מהעבודה - גם טוב

לא נקרא שאין לך חברות  

השאלה למה קוראים חברות...קופצת
אני מתייחסת לחברה כאחת שאני נהנת לדבר איתה שיחות עומק, שיש לנו קשר רצוף כזה ולא אחת לשנה, שאפשר לצאת איתה לקניון נגיד...
זה אין לי בכלל.

אחיות יש בענק ב"ה.
אםפרצוף כרית
את אחיות שלך את יכולה לקחתלקניון ויש קשר רציף- זה חברותלכל דבר! ואפילו יותר! איזהכיף לך... יש לי גם כאב על האחיות, אבל לא רציתי להעמיס הכל בשרשור אחד....
אני רק אזדהה איתךמחי
מרגישה את הכאב שלך...
חשבתי שיש לי קשר קרוב יותר עם האחיות, מסתבר שלא. דרך הוואטסאפ יש לנו יותר קשר... ואז כשנפגשים מסתבר שכל אחת עסוקה בעולמה ובמכשירה. כולן אהובות וחביבות, אבל אין את שיחות העומק שרציתי, או רצון לצאת ביחד לאן שהוא.
ואני בסוג של משבר אמון/זהות... גרה ליד המשפחה של בעלי ותמיד הרגשתי שזה לא המקום הטבעי שלי, מרגישה קצת נטע זר עם חמותי והגיסות, ואז פתאום מגיעה למשפחה שלי וגם מרגישה קצת לא שייכת ולא קשורה, שלא מחפשים את חברתי יותר מידי
מוכר גם ליהמקורית
אבל לא חייב שהחברה תהיה משפחה.
חיי החברה שלי בכלל לא קשורים לא לאחיות שלי ולא לגיסות
נכון, זה לא ממש קשור לנושא השרשורמחי
ב"ה יש לי חברות שהן לא משפחה. אבל עדיין כואב לי שאין לי קשר מאוד קרוב עם אחיותיי
אני שחררתי את זה מזמן האמתהמקורית
יש פעמים שזה לא ment to be
🤷

אם כי יכולה להבין אותך. ממש ❤️
תודה ❤️מחי
את צודקת... אבל איך שהוא עוד לא גנזתי את החלום. אני הגדולה, אז אני כל הזמן חושבת שאולי כשנגדל זה יקרה. הרי כל האחיות מספרות שהיו מכסחות אחת את השניה בילדות ובגיל ההתבגרות, "ואז פתאום גדלנו ונהיינו חברות טובות"... אני מבינה שלא אצל כולם זה קורה, ותוהה אם לשכוח מהשטויות האלה שהכניסו לי לראש, או לחכות לעתיד...
אחותיoo
ואני באמת נהיינו חברות אחרי הנישואים, אבל יש לי אחיות שאין לי איתן קשר מיוחד גם שגדלו.

אני חושבת שלאחיות יש פוטנציאל להיות חברות טובות כי יש הרבה במשותף, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק או שאין להם ענין בחברות.
בעיניי אם את לא מצליחה ליצור לעצמךהמקורית
את המציאות הזו וזה גורם לך לחוות מפחי נפש, ייתכן וזה לא המקרה שלכן או שזה לא הזמן כרגע.
אני גם מכירה אחיות שהן חברות טובות מאוד וקרובות, ובאמת אני ואחיות שלי לא שונאות חלילה אבל רחוקות מלהיות קרובות ברמת החברות, וזה מה שעוזר לנו לשמור על הקשר. יותר מזה כנראה שאי אפשר וזה הפוטנציאל המקסימלי של הקשר שלנו - אחיות, שומרות על קשר,אבל לא חברות
כשאתן נפגשות יש לכן על מה לדבר?מחי
או שכל אחת חיה לעצמה?
לא אכפת לי לא להיות חברות הכי טובות, אבל לפחות שיהיו נושאים משותפים ושננהל שיחה בליל שבת אחרי הדלקת נרות... סתם דוגמה.
מרגישה ממש ריחוק כזה וזה צובט
אנחנו לא נפגשות הרבה לצעריהמקורית
אולי פעמיים בשנה..
וכשנפגשות מדברות, אבל זה בעיקר בגלל שגם אמא שלי נמצאת האמת..
מדברות בטלפון מדי פעם.. לא משו רציני. הן לא מכירות אותי האמת. עברו הרבה מים בנהר בשנים האחרונות והשתניתי המון, אנחנו חושבות אחרת על ככ הרבה דברים..
כשהייתי צעירה יותר ניסיתי לשמור על הקשר יותר וראיתי שזה לא עובד, החיים שלנו שונים, ואז הפער גדל עוד יותר. אז אנחנו שומרות על יחסים פוליטיים מנומסים ותו לא.
נשמע ממש דומהמחי
גם אני מרגישה שהן לא מכירות אותי ושאנחנו חושבות אחרת על המון נושאים, יש לנו תחומי עניין שונים לגמרי ויוצא שאין כמעט נושאים משותפים לדבר עליהם.
לא נראה שמפריע להן ושזה חסר להן... אבל לי כן
אני חושבת שאם תנסיהמקורית
לסגל לעצמך נושאי שיחה שכן מעניינים אותן זה יכול להצליח.
לפעמים בקשר כל אחד רוצה להביא את עצמו וזה גורם להתנגשות כי לא שני הצדדים מסוגלים להתגמש. אם תהיי מוכנה להתגמש ולזרום איתן - מעולה, זה יוכל להביא לקרבה,אבל זה לא יהיה המענה שאת מחפשת אולי. זה יאפשר קשר שהוא יותר חד צדדי, לפחות בתור התחלה, ואולי גם באופן קבוע
משפט מעניןפרצוף כרית
יכולה לתת דוגמא? לא בטוחה שהבנתי הכל וזה נושא מענין
מנסה להסבירהמקורית
נגיד אצלנו אחיות שלי שונות מאוד ממני, וגם הרבה חברות שלי לא חולקות איתי הרבה במשותף מבחינת אורח חיים וכו, חלקן לא דתיות בכלל, אבל בגדול - אנחנו כן יכולות לדבר על נושאים שמשותפים לנו, עם דגש על זה שאם זה מפגש משותף ויש לכמה אחיות או חברות נושאי שיחה משלהן, אני מצטרפת אליהן ו'זורמת' לתוך העולם שלהן. לא מחפשת להכניס לשיח דברים שאני יודעת שהן פחות יבינו אותי בהם. נגיד - מדברות על עבודה, והן מורות. אני יכולה להשתתף בשיח כשאני שואלת אותן אם לדעתן תהיה שביתה וכו מתוך הידע של האקטואלי אבל לא מתוך חוויה אישית שלי.
או - אם זה חברה אחת אז תוך כדי השיחה לשאול כל מיני שאלות על דברים שהיא מספרת וכן יש לנו מכנה משותף בהם. נגיד, קיץ וקשה להעסיק ילדים. נוגע בכולן. דתיות וכאלה שלא. או - עליות המחירים ויוקר המחייה בהקשר לאטרקציות. מפתחים סביב זה את השיחה. תוך כדי משתפים מחוויות אישיות. אבל זה לא יהיה אותו קשר כמו עם חברה שיודעת להחזיק את המורכבות של השוני ולהקשיב כי היא קרובה אלייך מאוד.

לא תמיד זה עובד, כי צריך לדעת להחזיק את זה, אבל אני שומרת ככה על קשר עם חברות מהצבא אפיל וגם מהתיכון
וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי במשפט האחרון -'לא נראהשמפריע להן ומפריע לי' חח קבלי הזדהות ענקית!
היו ימים שהיתי חושבת המון איך לשפר את המצב, עד שהשלמתי עם זה.. ונראה לי ככה יותר טוב
בליל שבתפרצוף כרית
אין לכן על מה לדבר? לנו יש על מה לדבר, אבל עם חברות טובות השיחה יותר זורמת ומרגישים ענין..
מצטרפת.. ממש כך..מותק 27
עם חברות טובות זה אחרת.. השיחות קולחות יותר
תודה פרצוף כריתאחרונה


צודקתפרצוף כרית
באמת צובט.. אם כי מוכר לי ולא נורא העיקר שאתן בשלום, כנראהיש לכן אופי אחר או תחומי ענין אחרים אולי?
מנחם😆פרצוף כרית
כי שמעתי על המון שהאחיות הן חברות הכי טובות... טוב לדעת שלא אצל כולן ואני נורמלית
גם אצלנו לא כך ככמותק 27
יש לי 3 אחיות
כל אחת במקום שלה...
אחת בשירות הצבאי
אחת רווקה לא דתיה אז כן מוצאות נושאי שיחה אבל לא מדברות ככ כי אין זמן ביומיום.. היא עובדת רוב הזמן.. אז רק בשבתות אצל הוריי יוצא שנפגשים וגם אז אין מידי מה לדבר..
ועוד אחת נשואה, בלי ילדים כרגע, אז גם אין מידי נושאי שיחה משותפים.. איתה אני יותר מדברת כי יש על מה אבל היא שקועה בלימודיה מבוקר עד ליל אז אין אפשרות לשיחה יותר מידי..
בקיצור את לא לבד במערכה 😅
איזה כיף לדעת תודהפרצוף כרית


וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי בדברים מסוימים( חוץ משכל אחת שקועהבמכשירה- זה ב'ה אין אצלנו..), שרציתי קשר יותר קרוב עם האחיות.. אבל יש בזה נקודת יתרון- יותר פרטיות ופחות ריכולים -כי עם חברה את יכולה לשתף על המשפחה ואם היא לא מכירה אותם פחות מרגיש כריכול..
החברה הכי טובה שלי זו אחותיoo
ואני יוצאת איתה לא רק לקניון אלא גם להופעות, מסעדות וחופשות.

זה לא סותר, אחות יכולה להיות חברה.
אם ככה אז יש לי שתיים!!קופצת
אחיות שהן חברות נפש ממש.
ועוד אחיות שהן חברות סבבה כזה..
סקר מעולהההטובה דיה
יש לי הרבה מה לכתוב..אענה בהמשך
כל הכבוד כריתוש
תודה נשמה אהובה פרצוף כרית


עונהאפונה
1. כן
2. יותר
3. אחיות ושכנות (מהעבר ובהווה)
4. ספסלי גן שעשועים.
5-6 חברות אמורה לענות על צורך. אם הצורך החברתי משתנה, אני לא רואה חשיבות רבה בלשמר קשרים ישנים בכח. אבל באופן כללי אני מתקשה לשמר קשרים מרחוק (לכן החברות שלי הן בעיקר שכנות).
נשמעת חבר'המנית פרצוף כרית

כל הכבוד לך , אשריך , תודה על ההשתתפות בסקר  

חח מצב החברות שלי ברצפהאיזמרגד1
החברה שמוגדרת כחברה הכי טובה שלי, דיברנו בפעם האחרונה לפני חצי שנה😮 אז:
1. ממש לא
2.הרבה פחות
3.משפחה- האחיות והגיסות שלי.
4.כשנפגשים אצל ההורים... בעיקר שבתות אבל יוצא גם אמצע שבוע
5.לא מאוכזבת בקטע שזה מוריד את הערך שלי אבל כן בקטע שאני צריכה חברות ואין לי... ממש מרגישה שחסר לי ולא יודעת איך ליצור קשרים חדשים
6. כן בהחלט
תודה על המענה פרצוף כרית

עודדת שהמצב שלי לא כזה גרוע תודה לך, וזה סבבה כל עוד שטוב לך....... מאמינה שיבוא עם הזמן - פתאום מוצאים מישהי שיש חיבור איתה, אולי חברה חדשה בעבודה וכו' דברים משתנים בחיים..

ממממים...

1) הייתי רוצה יותר להיפגש עם חברות מסויימות אבל אין לי ולהן זמן

2) פחות, עדין בקשר אבל קשה להיפגש

3) אחיות וחברות מהלימודים

4)  ווטסאפ ושיחות טלפון אבל אין באמת פניות לשבת לדבר אפילו בטלפון

5) אף פעם לא היו לי הרבה קשרים קרובים. עם אלו שכן אני עדין בקשר. אבל באופן טבעי כל אחת בנתה את חייה חלק נשואות וחלק רווקות. עם הנשואות בכלל קשה לקבוע ובאמת שכבר שנים לא נפגשנו וזה גרם שהקשר יתרחק. עם הרווקות הן גם עסוקות אבל יותר קל לקבוע. רק שאני לא מוצאת פניות הרבה פעמים. זה לוקח לי מהזמן עם הילדים ומהכוח שלי.
האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? אני כבר לא מרגישה צורך ליצור חברויות חדשות. נחמד להכיר אנשים חדשים אבל אין לי צורך בעוד חברות קרובות. בקושי מצליחה להשקיע בחברות הקיימות שזה דורש השקעה לתחזק את הקשר....

6) סתם נשואה לא ממש. כשיש ילדים כל החיים משתנים. כמו עכשיו שיש לי שני הקטנטנים שמחכים לי בבית ב"ה שברגע שמסיימת לעבוד אני רצה אליהם. וחברה שהתחילה עבודה חדשה ורצתה להיפגש כדי שאסביר לה על משהו כבר לפני אולי שבועיים ולא מצאנו זמן לזה

תודה על המענה ועל השיתוף יקרה פרצוף כרית


עונהפרצוף כרית

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

פחות לכאורה

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

2 חברות שגרות באזור וחברה אחת שגרה רחוק -מהלימודים בעבר שמרנו על קשר

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

זו שגרה רחוק - טלפון, אמא בטלפון, וחברה שגרה קרוב - הליכות או בשבת לגינה, חברה אחרת - בשבתות/הרצאות/תלוי 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?

מאוכזבת מאוד, מרגישה כשלון , כי בעבר היו לי חברות שהינו בקשר קרוב ופתאום עם השנים פחת לאט לאט וכבר אין קשר... חבל ומרגישה שאני לא מספיק חשובה להן וזה מבאס אותי מאוד כאילו אני בנאדם דפוק או משהו.....
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

כלפי עצמי - כן ומאוד , כלפי אחרות - לא

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן בעקרון, אבל קשה לי להפנים את זה , כלומר שריטה שלי שאני חושבת שאישה נשואה כן אמורה לתחזק המון קשרים.... כנראה שלא מציאותי וקשה לי להרגיש את זה באמת שזה טבעי...

יקירתיהמקורית
יש רצוי ויש מצוי
המצוי לא אומר שמשו דפוק בך חלילה. זה אומר שזה לא בנמצא כרגע.
וגם, את אומרת שאת חושבת שנשים נשואות צריכות להחזיק הרבה קשרים.
מי קבע את זה?
זה איזה הלכה פסוקה? חוק מדינה?
אם קבעת לעצמך נורמה בראש שאיננה ישימה, אין פלא שאת מתוסכלת. ועוד יותר כשמול נשים אחרות זה נורמלי בעינייך
במה את שונה מהן? למה אצלן זה בסדר ואצלך זה דפוק?
תודה מקוריתוש על ההשקעה, ואוליפרצוף כרית

אולי כי אני משווה את עצמי להוריי? אולי כי אני נחשבת פחות "שווה" בעיניהם? לא יודעת.... שאלה טובה... ואני מאוד רוצה שהם יחשבו שאני "מוצלחת" ויעריכו אותי......

לא יודעת באמת

ברגע שאת שווה בעיניי עצמךהמקורית
יתייחסו אלייך ככה.
יכולה לשתף אותך על עצמי, שמבין האחים שלי אני הכי פחות 'פרודוקטיבית' מה שנקרא.
למדתי אקדמיה והכל, אבל בניגוד לאחיות שלי עצרתי לגדל את הילדים בבית בזמן שהן מפתחות קריירה ושכר של 5 ספרות ב"ה.
הייתה נקודת זמן שחשבתי בה כמוך ומאוד חששתי לשתף אותם בהחלטה, כי מגיל צעיר ההורים שלי חלמו על ילדים 'מסודרים' בעבודות נחשבות במקצועות נחשבים כי גדלנו בבית בלי כפית של זהב, ואמא שלי בשנים שגידלה ילדים בבית ממש נבלה.
וברגע שעשיתי בירור עם עצמי והחלטתי שזה מה שאני מאמינה בו וכך אני רוצה לחיות וזה מה שנכון לי, לא רק שלא התאכזבו ממני - גם שיבחו אותי.
אז זה לא רלוונטי מה ההורים עושים ואיך הם חיים, הורים רוצים לראות את הילדים שלהם מאושרים ושטוב להם. לפעמים הם מציבים מעין 'מבחני קבלה' בדוגמת מקצוע, חיי חברה, סטטוס כלכלי, ילודה, אבל את לא באמת צריכה להיות מראה שלהם. יש לך את מכלול החיים שלך ואת צריכה למצוא את הדרך שלך למה שטוב לך בלי לחשוב מה יגידו ומה מצפים ממך. רק את חיה את החיים שלך.
תובנה מהממת!מאוהבת בילדי


כתבת יפה...פרצוף כרית
תודה על החיזוק החשוב וההשקעה המרובה 😎
בשמחה יקירתי המקורית
מזדהה מאוד!טובה דיה
עונה גםבתנועה מתמדת
1. כן (לפני כמה זמן לא הייתי למרות שהמצב היה כמעט אותו דבר. למדתי להעריך ולהפנים את השלב הזה בחיים שלי. אה, בעצם לא היה לגמרי אותו דבר.. הייתה קורונה שנתנה יותר תחושה של בדידות)
2. פחות קשרים
3. בעיקר שכנות/ נשים מהקהילה.
4.גינה אחהצ ובשבתות מחוץ לבית כנסת ;)
5. זה לא מדד בכלל מבחינתי לאישה מוצלחת. בעבר הייתי ממש מאוכזבת שלא מצליחה לשמור על קשרים, בעיקר כי לי היה חסר והרגשתי בודדה/ לא חשובה.. בסוף הבנתי שזה נורמלי ממש לשלב הזה בחיים שמתכנסים בו יותר בבית במשפחה וגם שיש סוגי חברויות שנשארות, ויש חברויות "אינטרנסטיות" שמתאימות לתקופה מסוימת וחולפות (למשל חברות במכללה שלא נשארות בקשר אחרי זמן הלימודים, חברות מהעבודה, שכנות שמתחלפות במעבר דירה וכו) ושבאמת אי אפשר לשמור על קשר עם כוווולם ואם יש לי אחת טובה ועוד כאלה שכיף לי לשתף אותן בדברים כשאנחנו נפגשות זה מהמם ומספיק לי כרגע😁
וגם למדתי לאהוב את עצמי עם התכונות שבי, כנראה שאני לא כזה חברותית ומרכז העניינים, וזה בסדר. לא צריך ללכת נגד הטבע שלנו.
חפרתי🙈🙈 זה פשוט נושא שפעם הטריד אותי ממש ועברתי תהליך עם עצמי בזה..
6. כנ"ל- לדעתי לגמרי הגיוני כמו שכבר כתבתי (יש אפילו שלב כזה בפסיכולוגיה אם אני לא טועה, שבגילאים מסוימים, בנעורים למשל, יש חשיבות מאוד גדולה לקבוצת השווים ואחכ זה עובד לקשר זוגי. את יכולה לקרוא על זה עוד.. לא מצליחה להיזכר בשם של הוגה הגישה)
נשמע שאת מעורבת בקהילה, זה מעולה, אשריךפרצוף כרית

ותודה על ההשתפות בסקר מענין לקרוא  

עונהאם_שמחה_הללויה
1) לא כל כך. הייתי רוצה להכיר חברות חדשות.ויודעת שאולי צריכה להתאמץ יותר, לצאת לשיעורי תורה ליד הבית, אבל השגרה שוחקת ואני שוכחת. הייתי רוצה לגור בתוך קהילה, אבל גרה בעיר גדולה.

2) כן מן הסתם, בבית ספר, אוניברסיטה היו לי הרבה חברות טובות על בסיס יומיומי. מאז החתונה עברתי לעיר מרוחקת, עכשיו אני בבית, וגם כשעבדתי זה היו קשרים לא קרובים מדי.

3) אין לי המון.
יש לי חברת ילדות שחזרנו להיות בקשר טלפוני קרוב (למרות שחזרתי בתשובה והיא חילונית!) חברה מהצבא (היא יותר מתקשרת אליי, מאשר אני)וחברה מאוניברסיטה שגם פעם ב מתעדכנות.
ווטס אפים עם הגיסות, ואחת הגיסות שבלי ילדים באה אלינו לשבתות.ובכלל ב"ה בקשר טוב עם המשפחה של בעלי.
יש שתי בנות שהיינו המשפחה המארחת שלהן בתהליך גיור ואנחנו עד עכשיו בקשר והן באות לפעמים.
וזה מצחיק, אבל סבתא שלי. משתדלת לצלצל אליה כשיש לי זמן פנוי.
אהה ולא כתבת את הפורום, זה גם קשר חברתי!!!

4)
אני מרגישה שכשאני מארחת לשבת/ באמצע שבוע זה יוצר קשר הכי טוב.
ושיחת טלפון עדיפה על ווטס אפ, אבל לפעמים עם העומס של החים טוב שיש ווטס אפ.
5)
לא, לא מאוכזבת מעצמי, כי זה בדרך כלל זה בא משני צדדים.
כשאני רואה שמישהי לא בעניין לשמור על קשר, אז אני מרפה.
אבל מצד שני אומרים "תקנה לך חבר", צריך השתדלות מסוימת. אז אני משתדלת בגבול שמתאפשר לי להזמין אליי/ לענות להזמנות, להגיד שאני בסביבה וליזום להפגש וכו'

האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?- כן, זה סוג של הצלחה בעיני, היכולת הזאת ליצור קשרים חברתיים.
אבל מצד שני, זה תלוי אופי, יש אנשים יותר מופנמים שטוב להם עם עצמם,לא לכולם יש צורך גדול בקשרים, יש אנשים שאוהבים את השקט שלהם וגם הכמות של חברים לא תמיד שווה לאיכות.

6)
זה תקין עד גבול מסוים. העיסוק בבעל,ילדים נקיון ועבודה שוחקים ולוקחים אנרגיות. טוב שיהיו חברות להתמלא מהן, להתלונן להן, לצחוק איתן, אפילו כאן בפורום.
וואופרצוף כרית

כתבת חזק, ממש התחברתי

תודה שהשתתפת בסקר יקרה

בדיוק קראתי פוסט של עינת נתן על חברותאם_שמחה_הללויה
אמרתי אני חייבת לשתף..
אם אין לך אמא, בעצם גם אם יש, עשי לעצמך טובה וצאי ללהק נשים נפלאות שביחד יצרו פסיפס מופלא של מענה לליבך המצולק. מצאי אחת שלא נותנת עצות כשאת בצרות עם עצמך, כזו שיודעת להקשיב לך כמו שאת אמורה להקשיב לעצמך, בחמלה. אחת שתעשה הכל כדי שתרגישי טוב יותר, אבל שלא דחוף לה להאיץ בך לחזור להיות הגרסה המיטבית של עצמך. וכשהיא תסיים להקשיב ואת תתעקשי שאולי בכל זאת תגיד את דעתה, היא תגיד ארבעה משפטים כל כך חכמים שיצליחו להחזיר אותך הביתה ביום קר וגשום לתנור דולק וריח של מרק מבעבע.
מצאי אחת שתמיד עונה לטלפון, תמיד זמינה, כזו שאם שלחת לה הודעה ולא קיבלת מענה תוך דקות ספורות, זה פשוט ברור שהטלפון שלה נגנב או התנפץ מיד אחרי הפעם האחרונה שהיא השיבה לך בידיים מלוכלכות מבצק תוך כדי שהיא מתכופפת לילד, כשהאורחים שלה בדלת והיא לא לבושה.
ואחת שתמיד תגיד לך כמה את יפה היום, ואת תדעי שהיא באמת מתכוונת לזה, וכשהיא מתפעלת ומפרטת כמו מבקרת אומנות ומנסה לדייק במילים את ההתרגשות, את פתאום מרגישה קצת יותר נסבלת, גם בימים בהם את מרגישה טעות של הטבע.
ואחת שתוכלי לצלול איתה לשיחה העמוקה בעולם גם כשיש לכן חצי שעה בין הסעה של ילדים ליום עבודה, ובין לבין היא תשלח לך קישורים של שירים יפים, כתבה מעניינת, הרצאה ביוטיוב ותכתוב "חשבתי עלייך, מתה לשמוע מה את חושבת על זה, ביי, לאב יו".
את חייבת גם אחת פרקטית, כזו עם רשימת אנשי קשר לכל בעיה, כזו שתיכנס לאוטו כי היא שמעה בקול שלך שצריך. כזו שלא תקנה את ה"עזבי לא צריך" וכשהיא תגיע יהיה לה מבט של 'הכל טוב, אני פה, תיק תק אנחנו מסדרות את זה'. היא ערוכה לקבור איתך גופה כשפישלת והיא גם הביאה מעדר.
תוסיפי אחת שמצחיק איתה, שאת מצחיקה אותה, כי צחוק לא משקר אף פעם, בעבוע מתפרץ של נעים, של ביחד, של מפגש בין נשים שלא משנה מה גילן, הן יכולות בשנייה להפוך לילדות בנות 13 במסיבת פיג'מות שבה כל מילה מתניעה צחוק מתגלגל שמכאיב בצלעות.
מצאי לך חברה שחיבוק שלה אף פעם לא מרגיש ארוך מדי, שהוא גורם לך לעצום עיניים ולנשום אחרת. כזו שתוכלי להגיד לה 'אל תבואי כי עדיין קשה לי נורא ואני יודעת שאראה אותך ואתפרק'.
אישה חכמה יודעת שאי אפשר לבד. שצריך שבט. ולפעמים מספיקה חברה אחת שהיא שבט. אמא.
אין לי אמא, השבט שלי קטן מאוד, אבל נשבעת שכל אחת עוטפת אותי, מנחמת, מקשיבה, מצילה, אוהבת ללא תנאי ממש כמו שאמא עושה בגרסת משאלת הלב של ילדה. בימים טובים, אני מצליחה להיות קצת מכל הנשים האלו עבור הבנות שלי, הולכת לישון בידיעה שהנכחתי קול פנימי עמוק שישלח אותן יום אחד בבגרותן ללהק לעצמן נשים מרפאות.
@עינת נתן
וואו מהמם. אהבתי.המקורית
איזה כתיבה יפה יש לה
וואו!!! תודה על השיתוףטובה דיה
מהמם אבלפרצוף כרית
זה עצוב כי זה לא באמת מציאותי, זה סתם מכניס לאשליה שאם אין לך את מלאי החברות האלו-אז משהו בך 'לא בסדר'.....
מסכימה איתך.המקורית
בטח לא חברות כאלה עם ילדים קטנים שירוצו אלייך עם את חפירה כדי לקבור גופות

וגם לא כדי לשמוע את שעל ליבך כל הזמן
זה אוטופי מדי. אבל עדיין יפה
חחחחחחחפרצוף כרית
נכון!!!! אבל אולי כוונתה לתת תקוה, ויש בזה מן האמת, שחברה טובה רוב הפעמים לא תוכל לפתור לך את כל הבעיות בחיים, אבל עצם זה שהיא איתך -נותן המון חוזק ורוגע
מסכימה..זה מושלם מדי!אם_שמחה_הללויה
אבל כתבה יפה♡ נותנת תקווה שאפשר למצוא את כל זה אם לא בחברה אחת, אז אולי בכמה...ואולי יום אחד נהיה אמהות כאלה לבנות שלנו.
עונה🙂אודיה.
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע? כן🙂

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין? אותו דבר

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן. שכנות, עבודה, אחיות וגיסות חברות מהאולפנא- קשר יותר רחוק לצערי, בעיקר בווצאפ.

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים? עבודה+ווצאפ+מפגשים בערב

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? אני גרועה בלשמור על קשר. אז אני החברה שמאוכזבים ממנה🙈😜
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? ברמה מסויימת כן.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'? תקין מאוד.
עונהטובה דיה
נושא שקרוב ללבי מאז שהכרתי את בעלי..
1. לא. לפני שהתחתנתי הייתי הרבה יותר בקשר. היו לי בערך 7 חברות מאוד טובות שגם חגגו אותי בשבת כלה שלי, אבל מאז שהתחתנתי כמעט כל הקשרים נחלשו משמעותית, על אף השתדלות רבה מאוד מצדי.. לציין שכמעט כל החברות רווקות כרגע ולדעתי זה מאוד משפיע.
2. פחות
3. משפחה. קצת מהעבודה. קצת חברות מהאקדמיה ומעבודות קודמות. חברה אחת הכי טובה שאנחנו שומרות על קשר כבר הרבה שנים ב"ה
4. וואטסאפ ושיחות טלפון
5. בגדול אני לוקחת את זה קשה, אבל משתדלת לעבוד על עצמי ולעבור הלאה.. השתדלתי לשמור על קשר וזה לא ממש הלך, אז מנסה להשלים עם המצב.
עבורי קשרים חברתיים זה א"ב, תמיד הייתי מאוד חברותית ומוקפת חברות שקופצות אליי הביתה או מתקשרות וחופרות מלא בטלפון..אז המצב הנוכחי מאוד שונה, אבל כנראה שאצטרך להתרגל עד לשלב מסויים שבו זה יחזור
6. לא חושבת שזה עניין של תקין או לא, אלא בחירה אישית. כל עוד טוב לה- מצויין. מצד שני, צריך לזכור את הדרך הארוכה ש(בד"כ) החברות עברו איתנו עד שהתחתנו ולגמול להן טובה ולא לשכוח את כל הטוב ולהיעלם, ככל הניתן.
וואו מעניין.. עונהמותק 27
1. יש ימים ויש ימים... או יותר נכון תקופות...
2.כנשואה נראה לי פחות.. אבל אולי זה כי אני עמוסה ברוך ה בעבודה וענייני בית ומשפחה.
3. עבודה, חברות ילדות, אחיות..
4.וואטסאפ ושיחות טלפון
5. אומרת לעצמי
שכל אחת נמצאת במקום שלה כרגע.. ואני ממש מבינה שיש בנות שהתרחקו או התנתקו כי הן עדיין רווקות והן ממש רוצות לא להיות במקום כזה, אלא להינשא...ולא פשוט להן לשמוע מהצד השני... כך תחושתי.. ויש כאלו שלא מצליחות לשלב בין ענייני המשפחה לקשרים החברתיים.. ויש כאלו שיש יותר מידי עיסוקים אצלן.. אז ממש לא משליכה עליי.. דווקא להפך..כל אחת שאני יוצרת איתה קשר ממש שמחה בכך שאני מתחזקת עדיין את הקשר..
6.ותקין בעיניי.. יש ככ הרבה מה לעשות.. שברוך ה לא חסר...
שאלה רגישה.. נוגעת בנק' כואבתעלמא ועלמה
אין לי כח לענות לפי סעיפים

מרגישה ממש מחוסרת חברות
היו לי 2-3 חברות טובות מלפני החתונה
שמרנו על אש נמוכההה של קשר... אבל זה הלך והתמעט..
אני אחת שמשקיעה בקשרים ומאוד זקוקה לחברות..אבל נופלת על חברות שפחות מרגישות צורך
אני לא פגועה כי יודעת שאוהבות אותי רק עסוקות בחייהן וזה האופי שלהן
אבל כבר התעייפתי ליזום

ביום יום כמעט ואין עם מי..גג 1-2 אופציה וגם..סוג של..

לי זה חסר מאוד
ברמת הבא לי לעבור דירה רק בגלל זה..
וואיפרצוף כרית
די הזדהיתי עם רוב מה שכתבת קבלי חיבוק
עונהאמא טובה---דיה!

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לגבי 6-חחחח חמודה!פרצוף כרית
יאלה.שיח סוד
1. לא כל כך... מרגישה בודדה. בגדול יוצאת רק עם בעלי או אמא שלי.
2.בערך אותו דבר ודי באותה רמה (לא הרבה, ורובן קשר של היי וביי)
3. נטו משפחה.
4.עם המשפחה זה פיזית כל שבוע בערך. עם השאר רק ווצאפ.
5. לא מהווה, והגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים, נישואים, ילדים... אבל כן הייתי שמחה ל2-3 חברות שאפשר לדבר איתן על הכל ולצאת לבלות
6. תקין כי זו סיבה טכנית, אבל יש כאלו שאחרי החתונה נהיות סנוביות ושוכחות פשוט מהכל. וזה מעצבן קצת... מי ישמע מה יקרה אם תפני ערב אחד בחודש לחברה שלך, לפני שיש ילדים. לא באמת עם הבעל 24/7 ;)

לא אבל בכללי מצבי החברתי מעולם לא היה שופע
סקר מעניין.
תודה על ההשתתפותפרצוף כרית

אהבתי שכתבת ב-5 שהגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים , ילדים וכו'

יאללה, גם אני אענהנועה נועה
1) אממממ... שאלה מעולה. אני מרוצה מהמספר והרמה, אבל קצת מבואסת שאין לי חברה קרובה פה, כולן בדרגות שונות של מרחק ממני. פה בקהילה יש הרבה נשים שאני אוהבת, אבל אין לי קשר רציף עם אף אחת מהן.
2) נורא תלוי בנקודת הזמן
3) כמה חברות עבר ממקורות מפוזרים - אחת מכל מסגרת: היישוב שגדלתי בו, התואר, השירות, האולפנא, ועוד אחת מהחיים. חוץ מזה התחלתי לימודים חדשים לפני שנה וחצי אז יש עוד כמה טובות משם. אחיות - בעיקר הקרובות אלי בגיל, ולא מספיק בקשר כמו שהייתי רוצה.
4) עם החברות הטובות והרחוקות שלי זה 99% וואצאפ. לעיתים רחוקות מאוד מצליחות לעשות שיחת טלפון, ולא נפגשנו נצח לשתיהן יש ילדים שעוד לא פגשתי פנים אל פנים!
עם החברות מהלימודים - היינו נפגשות בלימודים... עכשיו פחות מגיעים, ולא מצליחות ממש להיפגש.
5) לא מאוכזבת מעצמי, קצת תחושת החמצה לפעמים. אבל קשר הוא דבר חי ואי אפשר להכריח אותו, לאט לאט לומדת להשלים עם זה. וזה שלא שהן לא שמרו איתי על קשר, זה לכל הפחות הדדי ולפעמים אני עיקר הבעיה 🙈
לא יודעת אם אני רואה בזה ממש פרמטר, אני כן חושבת שזה משהו משמעותי לחיים, וקצת מקנאה כשאני רואה נשים שיש להן חברויות ארוכות שנים. תמיד תוהה אם גם אני אצליח להיות בקשר אפילו עם חברה-שתיים מאלה של עכשיו בעוד 30 שנה, זה נשמע לי חלום.
6) שוב, זה לא עניין של תקין או לא, וזה גם מאוד אינדיבידואלי. לכל אחת צרכים שונים והתנהלות שונה. אני חושבת שחשוב שתהיינה לשני בני הזוג חברויות מחוץ למעגל הזוגי, ושחשוב שאשה תשמור על חברויות טובות. מכאן והלאה זה תלוי אשה.
אהבתי ת'תשובות שלך תודה על ההשתתפות!פרצוף כרית

ואהבתי במיוחד מה שענית בסעיף 6 - חיזקת אותי בענין! זה באמת נכון שזה לא ענין של תקין או לא, אני מדי משליכה את זה על עצמי ככשלון, בעוד שזה לא כשלון אלא בחירה בתקופה מסוימת בחיים להשקיע יותר בבעל/ילדים/עבודה / וכו'

וכשיש זמן יותר פנוי - להשקיע בחברות לפי הרצון והצורך... צודקת ממש! תודה רבה על זה! 

דולה או מיילדת פרטית? + בקשה להמלצהזוית חדשה

אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.

אפרט מה חשוב לי:

אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.

לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.

מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.

אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.

ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.

(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)

אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?

אשמח להמלצות.

באזור המרכז.

אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.

תודה!

חשבתי שכבר לפי חוק אסור לקחת מילדת פטית. זה השתנה?רק לרגע 1

למה לא?זוית חדשה

עונהרק לרגע 1

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

יש דולות דתיות שלא "רוחניות"מנגואית

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

יש לך המלצה?זוית חדשה

יפעת חובב. מהממת ופרקטיתדפני11

לא יודעת אם מלווה במרכז

תודה יש לך טל'?זוית חדשה

נשמע שדולה זה מה שאת מחפשתרקאני

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

נשמע שאת מחפשת דולהאמא לאוצר❤

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

מה זה אומר ביומכנית?זוית חדשה

מוריה אלישעמקקה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

תודה יש לך טל'?זוית חדשהאחרונה

ראיתי בהיסטוריה של צאט גיפטיירדנית

שהילדה בת 10 וחצי דיברה שם במילים ממש לא יפות, הרבה מילים כמו סתום וכד אבל גם מילים יותר גרועות, היא עשתה את זה בזמן שלמדה למבחן עם חברה.

אז למדתי את הלקח ולא אסכים יותר מחשב בחדר, אלא רק בחלל המרכזי.

אבל אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע לה, ואם לדבר ולהעלות את זה מולה, ואם כן איך.

ובסוגריים ארשום שאני מרגישה קצת כישלון בחינוך התורני של הילדים, למרות שבאמת אנחנו משתדלים באמת לשים את התורה בראש מעייננו, שולחן שבת מלא סיפורים ושיחות, בעלי הולך לשיעורים ותפילות, הילדים רואים אותי מתפללת 3 פעמים ביום, שומעת שיעורים ברקע. ובכל זאת מרגישה שאין להם שום משיכה לשם, הכל נראה להם כעול.

יש מדרשה קלילה פעם בשבוע, משהו ממש נחמד וקליל, לא רוצים אפילו לנסות, את הבנים צריך לשכנע ללכת לתפילה.

באמת אנחנו לא מטיפים ומנסים לשחרר ועכשיו מרגישה שאולי נרדמנו בשמירה.

וממש מתלבטת מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו, ואיך להשתפר כדי לא להתעורר מאוחר מדי ..

זה ממש בנפשי החינוך שלהם ורוצה לדעת שעשינו כל מה שאפשר, גם אם בסוף חס ושלום יבחרו אחרת

ההסטוריה בצ'טירושלמית במקור

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

זהו, שאנחנו שנינו חוזרים בתשובהירדנית

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

כי היא בת עשר... אבל חיבוק...ירושלמית במקור

החיבור של הילדים למצוות עובר דרך ההוריםהמקורית

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

הכי חשוב- בלי לחץ ובלי רגשות אשמהיעל...

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

תודה רבה, התגובה שלך עשתה לי דמעותירדנית

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

יצא לי כמה פעמים שיחות דומותיעל...

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה לא קשור לחינוך תורניאמאשוני

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

רק לגבי הצ'אטבאתי מפעם

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

מתחברת לנושא הלחץ. כך חוויתי כילדהירושלמית במקור

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

אנחנו לא מהסוג המלחיץ בכלל, להפך יש בנו אדישותירדנית

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

בעיני זה כן מחלחל, ויתבטא בבגרותירושלמית במקוראחרונה

לגבי חינוך תורנידיאן ד.

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

זה משהו שאני לא מצליחה להביןירדנית

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

מה עושים אם אין תורים לאוטלרסאונד?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני עם התקן.

הרופאה שהכניסה לי אמרה שאני צריכה אולטרסאונד חודש אחרי ההכנסה כדי לוודא שהוא במקום.

היה לי מלא עומס ותורים אחרים וחשובים יותר של הילדים וזה נדחה ונדחה.

ועכשיו סוף סוף אני מנסה לטפל בזה. השגתי הפניה מהרופאת משפחה (את ההתקן עשיתי אצל רופאה פרטית אז היא לא הוציאה הפניה), וכשניסיתי לקבוע תור ב*2700 היא אמרה שאין תורים בכלל.

נשמע לי ממש מוזר שאין שום תורים לאולטרסאונד בשום מקום... לא?

מי שענתה לי היתה ערביה שלא ממש הבינה עניין, אז אולי היה שם איזה חוסר הבנה? או שהרופא לא הוציאה לי הפניה מתאימה? אני מנסה להבין איך זה הגיוני שאין בכלל תורים, ומה אני אמורה לעשות...

וזה כל כך מתסכל לקבוע תוריםאנונימית בהו"ל

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

זה אולטרסאונד רגיל אצל טכנאית?~מרמלדה

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

אני לא יודעת בעצמי מה בדיוק לבקשאנונימית בהו"ל

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

זה באמת הפניה שונה..אחות אחת

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

ההפניה הזאת לא תקינה לדעתי- לכן אין תוריםshiran30005

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

תתקשרי ישירות למזכירות של מרפאת נשיםעדיין טרייה

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז בריאות האישהאמהלה

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

להתקשר למזכירות של המרפאות נשים הקרובהאיזמרגד1

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

אני לא בכלליתהשם שלי

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

ציפיתי שלא יהיה תור קרובאנונימית בהו"ל

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

תנסי באפליציה אושואלת12

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

במאוחדתהשם שלי

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

תתקשרי ישירות למראפה כמו שכתבו לךSheela

אני בדקתי בלי תור בכלל במרכז בריאות האישההריון ולידהאחרונה

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

תודה ,זה בול אני מה שתיארתאנונימית בהו"ל

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

הם כל הזמן על הפלאפוןאנונימית בהו"ל

פשוט לא בראש מעייניהם

לגיטימי להתעצבןנעמי28

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

השאלה למה התקשרו אחרי 3 ימים.?ממתקית

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

לא יודעת למה , אלפי סיבות יכולותאנונימית בהו"ל

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

זה ממש מובן שקשה לך לענות לה עכשיו כשאת טעונה עליהבארץ אהבתי

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

שהתקשרו מוקדם מדי או מאוחר מדי?אמאשוני

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

כןעלמא22

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

קשה לדעת בלי להכיר את הסגנון שלהםרוצה לשאול שאלה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

בסדר אבל אחרי לידה זה משהו אחר לגמרי...אנונימית בהו"ל

האמתבאתי מפעם

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

כל רגש הוא לגיטימישיפוראחרונה

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

בפניםכנה שנטעה

בע''ה תכף מקווה אחרי לידה, איכשהו אני קצת אדישה לאירוע. אנחנו עסוקים עם הילדים ורצים מדבר לדבר ואין לנו ממש פניות נפשית או באופן כללי סתם פניות, בעלי יותר מתרגש ממני ובכל זאת מרגיש לי שגם הוא לא 100% שם.

כן הייתי רוצה איכשהו להפוך את הערב הזה למיוחד, בשבילו ובשבילי ולעורר בנו (בי בעיקר) יותר ציפייה והתרגשות. אשמח אם יש לכן רעיונות

מה "עושה" לך את זה?ברונזה

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

תודה! רעיון, אנסהכנה שנטעה

כיוון קצת אחרמבורכת

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

זהו האמת היאכנה שנטעה

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

גם אני הייתי ככהרקאני

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

וואי טוב בע''ה שזה באמתכנה שנטעה

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

זה תמיד מבחינתי ערב מושקע ממש.דיליה

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

תודה!כנה שנטעה

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

אז מה נשתנה?והרי החדשה

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

זה לא שלא היה דימוםנעמי28

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

איזה באסה 🙈כנה שנטעה

ממש 😖נעמי28

סליחה על הכפירהוהרי החדשה

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

מסכימה ממש..טארקו

צריך סנהדרין בשביל זה..

אמן שכבר יהיה!והרי החדשה

זנ לא ככה.דיליה

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

כי גם אם היה דםנעמי28

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

נכון. אבל תראי לי משהי היום,דיליה

שיכולה לעשות הפסק טהרה ביום השביעי.

הדם שאחר כך היה מותר רק אם היה הפסק טהרה

אני לא בטוחה שהפסק של אחרי לידהטארקואחרונה

היה כמו שהוא היום.

אוף מתחברתדפני11

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

שאלה על בדיקות דםציונה.

פעם יצאה לכם בדיקה לא תקינה והרופא חזר אליכם?

יש לי עוד שבוע עד התור

אבל פתאום תהיתי לעצמי אם קופצת להם התראה על בדיקה חריגה (ברמה שדורשת התערבות)

*רופא נשים, לא משפחה

כןאפונה

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

כן, אבל רק לפעמים, לא תמידזוית חדשה

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

אני חושבת שכןהשם שלי

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

כן, כמה פעמים התקשרו אליי על בדיקות לא תקינותהשקט הזה

כן בטחדיאן ד.

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

הרבה פעמים התקשרו אלישימושיתאחרונה

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מחפשת פתרון קסם לתינוק בן שנה מנוזל ומשועליעל מהדרום

לק"י

נשמע שיעול עם ליחה.

חוץ מלעשות עיסוי עם שמן זית ולהוריד מוצרי חלב.

וחוץ מלהלביש חם...

לא מכירה קסם...יש תרופות סבתאשיפור

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

שמן אקליפטוס פותח את הנשימה. לא?יעל מהדרום

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

אני חושבת שעוזר בכללי לייבש נזלתשיפור

ספריי של מי מלח באףקופצת רגע

תודה! זה עוזר לייבש?יעל מהדרום

הרופאת ילדים שלנוהשם שלי

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

תודה...לא רוצה לתת "סתם" בלי לשאול רופאיעל מהדרום

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

כן. אפשר גם לבקש מהרוקח ספריי היפרטוניקופצת רגע

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

אינהלציות מי מלחרקאני

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

תודה...אין לנו אינהלציה. בדיוק זרקתי אחת ישנהיעל מהדרום

אני לקחתי משכנה האמתרקאני

זה מאוד עזר לנו

אני לשיעול לילדיםד' הוא האלוקים

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

תודה!! שכחתי מזה... אולי ננסה באמתיעל מהדרום

מהנסיון שלנועלמא22

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

אנלהציה עם מי מלח, טיפות פניסטיל/טינדן לייבושאמהלה

תודה לכן!יעל מהדרוםאחרונה

קופץ לכולן אותו הדבר.. אני כבר חצי שעה נקרעת מצחוקיעל...

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

אצלי לא קפץהשם שלי

מעניין... גם פעם קודמת כמה אמרו שקפץ להם אותו הדבריעל...

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

יכול להיותהשם שלי

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

😅😅😅 איזה חמוד להיזכר בזה!מתואמת

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

יופי. במקום לעשות דברים, קראתי את השרשור הזה🤣יעל מהדרום

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

גם אצלך זה ככה??רקאני

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

גם אצלי! אהוביה סנדק בכל התגובות, מה נסגר?שמש בשמיים

אמאלהה מה עשית לייירקאני

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

דמעתי מצחוק שנהב

מה זה אני בעבודה לא מצליחה להתאפק מצחוקפרח חדש

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

תגידו רק לי יש משתמשים שבשרשורים האלהלפניו ברננה!

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

גם לי זה ככהרקאני

מודעה על אהוביה

גם אצלי המודעה הזאתקנקן שבור

גם ליאנונימית בהריון

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

גם אצלי. או רצף סמייליםיעל מהדרום

אולי נפתח שרשור חדש על פאדיחות חדשות??פרח חדש

בגללך בזבזתי חצי שעה מהחיים עכשיושמש בשמיים

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

וואי כמה צחקתייייייישירה_11אחרונה

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!