סקר ...פרצוף כרית

בעיקר לבנות נשואות - 

 

נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

 

יאללה תפציצו בתשובות אם בא לכן  

עונה יש לך סקרים נהדרים!נפש חיה.
נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?
לא
2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?
קצת יותר מעכשיו

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן
חברות קרובות

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?
טלפון

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? קצת חבל אבל כנראה נסיבות החיים, תמיד אפשר לחדש אם רוצים. האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? הייתי רוצה יותר אבל זה לא משפיע על מי שאני
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?
לא בטוח.
לדעתי
אישה כדי להרגיש טוב צריכה חברה ולא יכולה להסתפק רק בבעלה ובילדיה שאפילו לא בקבוצת השווים שלה.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?
כמו ששמעתי "מותר אבל לא כדאי"

תודה איזה כיף שענית פרצוף כרית

שמחה שאת אוהבת ת'סקרים שלי בעקרון לא זוכרת מתי בכלל כתבתי סקר.... מזמן מזמן מזמן....

ותודה על התשובות לסקר עצמו...

מוסיפהנפש חיה.
לדעתי אישה לא נמדדת ברמת החברויות שלה אם היא מוצלחת או לא
יש לכל בנאדם סל תכונות שהוא יכול להגיע בעזרתו לאיזה יעד שירצה.
וואיפרצוף כרית

ממש נגעת בי

שמעי יש לי קטע/שריטה שאני באמת מודדת את עצמי ככה

וכל הזמן לחוצה שאין לי מספיק קשרים......... מבואסת מעצמי.... 

אני אגיד לךנפש חיה.
בהתחלה באמת הייתי מהואסת מעצמי שאני לא מצליחה ליצור קשרים ושהאנשים פה לא מעניינים אותי ברמה של להיכנס הביתה לדבר גם כי יש להם ילדים ועיסוקים
וגם לי לא יצא לי לראות אותם טכנית.

אס הייתי בטוחה שאני שיא הדפוקה והכל

לאט לאט יצאתי מזה
ופיתחתי לי תחומי עניין אחרים
הלכתי להרצאות בלי קשר לאף אחת
יצאתי עם עצמי להליכות וכו'

ואני לא חושבת שאני לא בנאדם מוצלח או טוב פחות מאחרים כי הקטע החברותי לא מצליח

אני מאמינה שגם אפשר ליצור קשרים ולמנן אותם למה שמתאים לך

נניח יש לי איזה שכנה שכל הזמן מסיימת ב"תהיי בקשר" נימוסי כזה ושתינו יודעות שזה בשביל הנימוס (היא מבוגרת ממני , עסוקה מעל הראש עם הילדים ולי לא יוצא לראות אותה וכשכן זה יותר משפט מנומס ו"שלום שלום") ובאמת פחות התאים לי ליצור פעמים של מפגש מאולץ...


אס תרגישי נוח
זה לא אומר כלום לדעתי שאין לך הרבה חברות
יד כאלה שנוח לנו עם כמה בודדות וקשר טוב ויציב.
כתבת יפהפרצוף כרית

תודה רבה על ההשקעה

את באמת מקסימה! 

ונכון ממש שכל אחת בתקופת חיים שלה - זה משתנה אופי וכמות החברות.... והעיקר שטוב לך עם עצמך ולא מס' או איכות החברויות הוא הקובע בחיים בלבד....

וואו. לראשונה אני רואה שנישאת. מזל טוב ענק!!!!!!שמן פשתן
עונההמקורית
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לגמרי כן

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

היום יש לי יותר האמת


3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

חברות ילדות, חברות מהצבא, נשים של חברים של בעלי, עבודה, אקדמיה

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

בעיקר טלפוני אבל גם מפגשים אצלי או בחוץ


5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא מאוכזבת בכלל. אנחנו משתנים כל הזמן ויש חברויות שמתפתחות ומתפוגגות עקב עזיבה של מקום עבודה, מעבר דירה, חוסר התאמה.
זה לא מהווה בעיניי מודל לאישה מוצלחת בהכרח, זה פשוט בריא בעיניי. כשאין חברה מלבד הבעל זה יכול ליצור תלות לא בריאה


6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

ברור. להפחית וודאי, אבל לא לקטוע לגמרי
שמעי אחותיפרצוף כרית

את חבר'המנית ממש כל הכבוד , נשמע שיש לך מלא מלא קשרים אשריך!  

ותודה על המענה המקוריתוש 

האמת שזה לא אינטנסיבי כמו שזה נשמעהמקורית
אחרת לא היה לי זמן להיות חברה שלכן פה
איזה כיף! סקר חדש...מאוהבת בילדי

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא ממש, הייתי שמחה לעוד חברה- שתיים.

 

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

נראה לי שפחות.

 

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

משפחה- שלי בעיקר טלפונית, של בעלי בעיקר מפגשים.

חברה אחת טובה שפעם עבדנו יחד.

 

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

עם המשפחה- כל הזמן, בעיקר חגים ושבתות.

עם החברה- טלפונית. ובגינה בשבת. אני מחכה לזה כמו מים במדבר.

 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא, אני מוצלחת בזכות עצמי.

אני חושבת שאת רוב הקשרים החברתיים שלי אני הפסקתי... פשוט נהיו תחומי עניין שונים...

 

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן. חברויות חדשות נוצרות והקודמות לא תמיד רלוונטיות..

 

שנזכה תמיד להיות בחברה טובה

אמן שנזכהפרצוף כרית

תודה על המענה , אהבתי את התשובות....

יש לי שאלה לגבי שאלה 5 אם בא לך לפרט - איך הפסקת קשרים? פשוט לא ענית להם? לא הרגשת שאת כאילו מפסידה פחות קשר? מענין.... כי אף פעם לא היתי בצד הזה שהפסקתי חברות, נדמה לי

תראימאוהבת בילדי

לא התחתנתי מהראשונות בכיתה, ואחרי החתונה שלי כבר לא הלכתי לחתונות של חברות.

לא באה למפגשים...

 

לא יודעת, קשה לי עם המון חברות. צריכה 1 על 1, אז זה גם פחות מעניין אותי...

 

לא הרגשתי שאני מפסידה פחות. מידי פעם חברה מפעם מתקשרת. זה נחמד לי ל2 דקות. לא יותר...

תראיפרצוף כרית
עצם זה שמישהי חושבת עליך ורוצה לשמור איתך על קשר - זה דבר גדול בעיניי, ובסדר גם אם רק 2 דקות.. כואב לי החברות שלא רצו לשמור איתי על קשר, מרגיש לי שמשהו דפוק בי
אוי. אני מבינה אותךמאוהבת בילדי

אצלי אני מרגישה שאם אין תכלית לשיחה- אז למה התקשרת? מבינה?

כי זה לא שאנחנו בקשר ביומיום, אני כאילו מחכה ל"פואנטה" של השיחה...

 

אבל כל אחת מה שטוב לה.

אני לא חושבת שאם חברה שלי לא מעניינת אותי היא פחות שווה.

פשוט *אני* פחות מתחברת לשיחות חולין כאלו של פעם באף פעם...

1. כןoo
2. פחות
3. אחיות ועבודה
4. ווצאפ ועבודה
5. את הקשרים מהעבר בחרתי לנתק ואני שמחה על הבחירה שלי.
אני לא מחפשת להיות אישה מוצלחת, אז זה לא מטריד אותי הגדרות מהסוג הזה.
6. נראה לי טבעי ביותר. אבל אם זה מפריע למשהי שחסר לה קשרים בגלל העיסוקים, כדאי למצוא את הזמן והדרך למלא את החסר.
תודה יקרה על ההשתתפות בסקר פרצוף כרית

מענין ...

לגבי 5- אהבתי שלא מטריד אותך הגדרות מהסוג הזה....

 

ואגב - לגבי תשובה 5 - איך בחרת לנתק קשרים מהעבר? פשוט לא ענית ?למה בחרת לנתק? לא הרגשת שאת מכאיבה לצד השני - כלומר רק אם בא לך לפרט, לא חיבת, רק שואלת , זה נושא מענין בעינייי....... 

 

ואהבתי מה שכתבת ב-6- שזה טבעי.... צודקת לגמרי!!!!

בחרתיoo
לנתק קשר עם חברות שהיו מתקשרות יותר מידי והקשר היה מעיק עלי, עם חברה שניצלה אותי ועם חברות שהיו משעממות אותי.

לחלק הפסקתי לענות, לחלק הפסקתי ליזום קשר ורק עניתי בקטנה, עד שהקשר פסק.

ידעתי שזה עלולו לפגוע, אבל ברגע שהחלטתי שהקשר לא טוב עבורי, שמתי את טובתי לפני התחושות של החברות.
מבינה אותךפרצוף כרית

צודקת , הטובה שלך קודמת 

כן חברות שמנצלות זה מעצבן בהחלט.... יש לי גם חברה שכשהיא צריכה אותי - אני עונה לו בזמנים ממש לחוצים שהילדים קופצים עלי למשל וכ'ו, והיא חופשי לא עונה לי ואומרת סיבה ממש מגוחכת כמו "היתי באמצע לשטוף רצפה" והיא טוענת שאין לה חברות......... כאילו הרגשתי שזה לא הדדי שעונים אחת לשניה כשצריכות אחת את השניה.... אבל אנשים לא מושלמים וסך הכל אני כן אוהבת אותה והכל... ורואה בה חברה טובה ...

 

וכנראה שהמושג "חברות" מאוד חמקמק ומסתורי - מה בנאדם מחפש בחבר......

 

כי אני מהמתרס השני שמקבלת חוסר מענה או אדישות- זה כואב..... שאני מנסה לייצר חברויות ואנשים כאילו לא ממש עונים וכו' 

האמת גם אני לא עונה כל הזמן כשאני שוטפתהמקורית
רצפה או עסוקה
זה לא מגוחך בעיניי כי חברות זה לא פיקוח נפש יותר בעיניי בקטע טוב, כשאני פנויה ויכולה ובא לי לדבר. ולא תמיד בא לי האמת.
אם כי אני מסייגת מקרים בהם חברה צריכה אותי ואני יודעת שהיא צריכה אותי, אז אתאמץ עבורה יותר כמובן
אני חושבת שלכן אני מצליחה להחזיק קשרים ארוכי טווח, וזו גם הסיבה שבגינה הסתיימו להן כמה חברויות כאלה - היכולת או חוסר היכולת לשמור על דיסטאנס עדין וחוסר מחויבות להיענות לכל שיחה

אני גם בכלל כמעט לא עונה לחברות כשאני עם הילדים. זה פשוט לא נח לי לדבר ככה כשהם מפריעים כל רגע. וגם חברות שלי ככה, יוצא לנו הרבה פעמים לקטוע שיחה כשזה לא מתאים בגלל הילדים, פחות כיף לדבר ככה ולא כל דבר מתאים שהילדים ישמעו. מבחינתי הרוב לא מיועד לאוזניים שלהם
ברור שאת צודקת, התכוונתי למשהו אחרפרצוף כרית

שאולי לא דייקתי מספיק - 

 

ברור שאת צודקת שחברות לא תמיד חיבים לענות באותו רגע

 

אבל התכוונתי שעם החברה ההיא החוסר הדדיות משווע - 

היא טוענת שאין לה בכלל בכלל בכלל חברות והיא בודדה ומשעמם לה, מצד שני יכולה לסנן אותי כמה ימים חופשי, ואני עונה לה מיד ברוב הפעמים, או חוזרת די מהר, וכאילו תמיד היא שיא העסוקה ואני עונה לה גם כשאני עסוקה.....למרות הכל , כי יש בינינו קשר קרוב ואולי היא רוצה לשאול או להתיעץ משהו דחוף.....

היתה תקופה שלא עניתי לה הרבה כי נמאס לי.... אבל רוב הפעמים אני עונה או לפחות חוזרת באותו יום

כאילו רמת החשיבות שאנחנו מיחסות לקשר לא מספיק הדדי...... 

 

צודקת שכשהילדים בשטח - ברור אפשר לא לענות ולחזור אח"כ... וברור שחברות זה לא פיקוח נפש, את ממש צודקת - לא על זה דיברתי, מדייקת. ... לא כתבתי ברור מספיק  

הבנתיהמקורית
תשקלי אם החברות הזו מתאימה לך לדעתי
יש פער בהסתכלות שלכן על הדברים כנראה
אם קשה לך עם זה הייתי משחררת קצת
משחררת?פרצוף כרית

לשחרר - מה זאת אומרת? כאילו עוזבת אותה?

לא ממש יכולה היא החברה הכי טובה שלי....

תראי, בעלי כן  אמר לי לנפנף אותה קצת יותר כמו שהיא מנפנפת אותי... ובאמת פעם שהתקשרה אמרתי לה שלא נוח ונדבר בזמן אחר.... כי די - כמה אני יכולה להתמסר אליה והיא חופשי כאילו לא עונה כמה ימים? גם אצלה הכל כזה דחףו דחוף דחוף ,.... כשהיא רוצה להתיעץ איתי על משהו, ואילו כשלי משהו דחוף היא חופשי יכולה כזה להגיד שלא יכולה על סיבות לא כזה משמעותיות (ברור שזכותה, אבל שוב ההדדיות....) 

יש לי חברות נוספות, אבל איתה הכי בקשר מכולן , יחסית.... 

בחלק מהחברויות ניכרת יותר האינטרסנטיותהמקורית
כמו אצל חברה שלך - היא מתקשרת כשדחוף לה, ומסננת כשזו שיחה 'רגילה'.
ואת רואה את זה אחרת ממנה.
לדעתי כדי לא להיפגע קודם כל - תביני את הפרסונה ותחליטי אם מתאים לך להיות בקשר עם חברה כזו.
גם לי יש חברות כאלה, רק שאני מתנהלת איתן בצורה שמתאימה לי בקשר הזה כדי לא להיפגע
אויש זוהי הרגשה נוראית!!!קופצת
לחוות חוסר הדדיות בקשר זה אחד הדברים המקטינים והמשפילים יותר...

חיבוק על החוויה הזאת. אני לא מצליחה להכיל קשרים כאלה🤷‍♀️
וואי תודה על ההבנה!פרצוף כרית
יקרה שאת!
אניoo
לא רואה בחברות (בשורוק) משהו מחייב.
מה שמחזיק חברות זו הנאה של שני הצדדים מהקשר.

אני חושבת שחברות צריכה להתנהל באופן ספונטני ולא עם התחשבנות כזו או אחרת.

אני מבינה את הבאסה שאת מנסה ולא עונים, יכול להיות שלא מעונינים בקשר אבל גם יכול להיות שזה זמן לא מתאים וגם אם את נוהגת לענות בזמן לא נוח, יש אנשים שלא עושים את זה.
פראיירית שלא דיברה איתך!!אם_שמחה_הללויה
שטיפת רצפה וכלים זה הזמן שאני הכי אוהבת לדבר בטלפון, מעביר לי את נזמן של המטלות המעצבנות האלה
עונהריבוזום
1. כן
2. פחות
3. בעיקר משפחה. קצת חברות מלפני הנישואין. קצת חברות שהכרתי אחרי.
4. בעיקר קשר טלפוני / ווטסאפ. עם אמהות של ילדים מהגן יוצא להתראות פה ושם בגינה / כשאוספים וכו' - לא יותר מדי. עם משפחה נפגשים לפעמים בשבתות (לצורך קשר חברתי אני מחשיבה גיסות או אחיות, לא אמא / חמות)
5. לא מהווה פרמטר בכלל
6. כן
תודה לך מדהימה פרצוף כרית

אהבתי את התשובות 

ולגבי 4 בסוגרים - ומענין מה שאת אומרת כי אצלנו דווקא אחרת - קשר חברתי כולם בקשר עם האמא אבל לא הגיסות/אחיות ביניהן - כלומר כן במפגשים אבל לא טלפוני סתם לקשקש...

ולגבי 5 - יפה שלא מהווה אצלך פרמטר.... כנראה ששריטה שלי אצלי זה ממש פרמטר.....לעצמי (לא לגבי אחרות) 

חחחח נושא כאוב🙈קופצת
אין לי חברות בכלל.
ואני מעולה ממש בקשרים בין - אישיים!

כרווקה היה לי מליון חברות! מליון!
והיום - נשארה אחת שאני מדברת איתה ממש מידי פעם...

איך? ברוכה הבאה לשריטה שלי🙃
אצלי זה יושב על מקום עמוק בנפש..מסובך וארוך..
אבל לא נורא, אני מכניסה אותו לסל השריטות שלי ומשכיבה אותו לישון שם יחד עם כולם.
מתישהוא אי פעם אולי אטפל בו.

כיום החברות שלי זה בעיקר בעלי. והנס שלי שאצלנו זה תלות הדדית... אז איכשהוא מסתדר...
חוץ מזה יש את הבנות מהעבודה ואחיות - אין על אחיות בעולם!!

אני לא מאוכזבת מעצמי, אני יותר פוחדת. מה יהיה כשאתבגר... כשהחיים יהיו פחות אינטנסיביים ואני אמצא את עצמי בחוסר חברתי נורא...

לא חלמתי אף פעם שמוצלחות קשורה בחיי חברה.
בעיני אני מוצלחת אש ככה כמו שאני😁.
תודה רבה על המענה פרצוף כרית

ומזדהה עם הפחד - מה יהיה כשאתבגר..... צודקת

אבל אולי לא צריך לפחד אלא לומר - שבעתיד מן הסתם תוכלי להרשם לקורסים או משהו ושם להכיר חברות חדשות? אולי זה יעודד אותך...כי עכשיו את עסוקה עם קטנים (מן הסתם... לא זוכרת אם יש לך קטנים או לא..) וזה מגביל אותך בזמן - שאת לא יכולה תמיד להיות זמינה ולקפוץ להפגש עם חברה שגרה רחוק למשל וכו' 

 

ואהבתי שאת מוצלחת אש בעיניך צריכה לאמץ, זה קשה!!!!

השמועה אומרתהמקורית
שככל שמתבגרים ומגיעים הנכדים החיים הופכים עמוסים יותר
אבל זה לא באמת נכון לכולם

באמת הפתיע אותי לקרוא. לפי איך שאני מדמיינת אותך, את הכי מהחוגגות את החיים עם שמלה יפה ורביולי בבית קפה עם חברות
חחח אני בעד עומס😁קופצת
שונאת להשתעמם.
מקסימום אם לא באמת יהיה עמוס אפצח לי בטיול מסביב לעולם.🤣

אני הכי חוגגת את החיים, אבל בלי חברות 🤷‍♀️
שמלה ורביולי מצחיק התיאורפרצוף כרית

כן באמת לפעמים מדמינים מראה

נגיד מישהי פעם שכתבה שצריכה לרדת במשקל ולפי הכתיבה שלה היתה בתיאור שלי רזה ומתוקתקת...

אפילו שברור שזה לא משנה לי אם מישהי רזה או לא.... סתם מצחיק לדמיין ת'מראה מעבר לכתב פה  

זה לא חסר לך?המקורית
האמת כרגע כמעט שלא.קופצת
מבחינת שיח וקשר רגשי וחברי והכל- זה בעלי.
יש גם את האחיות שלי וקצת חברות מהעבודה...

זה מה יש🤷‍♀️
תראיפרצוף כרית

אם יש לך את אחיות שלך - זה יפה מאוד, זה חברות טובות לכל דבר וענין 

וחברות מהעבודה - גם טוב

לא נקרא שאין לך חברות  

השאלה למה קוראים חברות...קופצת
אני מתייחסת לחברה כאחת שאני נהנת לדבר איתה שיחות עומק, שיש לנו קשר רצוף כזה ולא אחת לשנה, שאפשר לצאת איתה לקניון נגיד...
זה אין לי בכלל.

אחיות יש בענק ב"ה.
אםפרצוף כרית
את אחיות שלך את יכולה לקחתלקניון ויש קשר רציף- זה חברותלכל דבר! ואפילו יותר! איזהכיף לך... יש לי גם כאב על האחיות, אבל לא רציתי להעמיס הכל בשרשור אחד....
אני רק אזדהה איתךמחי
מרגישה את הכאב שלך...
חשבתי שיש לי קשר קרוב יותר עם האחיות, מסתבר שלא. דרך הוואטסאפ יש לנו יותר קשר... ואז כשנפגשים מסתבר שכל אחת עסוקה בעולמה ובמכשירה. כולן אהובות וחביבות, אבל אין את שיחות העומק שרציתי, או רצון לצאת ביחד לאן שהוא.
ואני בסוג של משבר אמון/זהות... גרה ליד המשפחה של בעלי ותמיד הרגשתי שזה לא המקום הטבעי שלי, מרגישה קצת נטע זר עם חמותי והגיסות, ואז פתאום מגיעה למשפחה שלי וגם מרגישה קצת לא שייכת ולא קשורה, שלא מחפשים את חברתי יותר מידי
מוכר גם ליהמקורית
אבל לא חייב שהחברה תהיה משפחה.
חיי החברה שלי בכלל לא קשורים לא לאחיות שלי ולא לגיסות
נכון, זה לא ממש קשור לנושא השרשורמחי
ב"ה יש לי חברות שהן לא משפחה. אבל עדיין כואב לי שאין לי קשר מאוד קרוב עם אחיותיי
אני שחררתי את זה מזמן האמתהמקורית
יש פעמים שזה לא ment to be
🤷

אם כי יכולה להבין אותך. ממש ❤️
תודה ❤️מחי
את צודקת... אבל איך שהוא עוד לא גנזתי את החלום. אני הגדולה, אז אני כל הזמן חושבת שאולי כשנגדל זה יקרה. הרי כל האחיות מספרות שהיו מכסחות אחת את השניה בילדות ובגיל ההתבגרות, "ואז פתאום גדלנו ונהיינו חברות טובות"... אני מבינה שלא אצל כולם זה קורה, ותוהה אם לשכוח מהשטויות האלה שהכניסו לי לראש, או לחכות לעתיד...
אחותיoo
ואני באמת נהיינו חברות אחרי הנישואים, אבל יש לי אחיות שאין לי איתן קשר מיוחד גם שגדלו.

אני חושבת שלאחיות יש פוטנציאל להיות חברות טובות כי יש הרבה במשותף, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק או שאין להם ענין בחברות.
בעיניי אם את לא מצליחה ליצור לעצמךהמקורית
את המציאות הזו וזה גורם לך לחוות מפחי נפש, ייתכן וזה לא המקרה שלכן או שזה לא הזמן כרגע.
אני גם מכירה אחיות שהן חברות טובות מאוד וקרובות, ובאמת אני ואחיות שלי לא שונאות חלילה אבל רחוקות מלהיות קרובות ברמת החברות, וזה מה שעוזר לנו לשמור על הקשר. יותר מזה כנראה שאי אפשר וזה הפוטנציאל המקסימלי של הקשר שלנו - אחיות, שומרות על קשר,אבל לא חברות
כשאתן נפגשות יש לכן על מה לדבר?מחי
או שכל אחת חיה לעצמה?
לא אכפת לי לא להיות חברות הכי טובות, אבל לפחות שיהיו נושאים משותפים ושננהל שיחה בליל שבת אחרי הדלקת נרות... סתם דוגמה.
מרגישה ממש ריחוק כזה וזה צובט
אנחנו לא נפגשות הרבה לצעריהמקורית
אולי פעמיים בשנה..
וכשנפגשות מדברות, אבל זה בעיקר בגלל שגם אמא שלי נמצאת האמת..
מדברות בטלפון מדי פעם.. לא משו רציני. הן לא מכירות אותי האמת. עברו הרבה מים בנהר בשנים האחרונות והשתניתי המון, אנחנו חושבות אחרת על ככ הרבה דברים..
כשהייתי צעירה יותר ניסיתי לשמור על הקשר יותר וראיתי שזה לא עובד, החיים שלנו שונים, ואז הפער גדל עוד יותר. אז אנחנו שומרות על יחסים פוליטיים מנומסים ותו לא.
נשמע ממש דומהמחי
גם אני מרגישה שהן לא מכירות אותי ושאנחנו חושבות אחרת על המון נושאים, יש לנו תחומי עניין שונים לגמרי ויוצא שאין כמעט נושאים משותפים לדבר עליהם.
לא נראה שמפריע להן ושזה חסר להן... אבל לי כן
אני חושבת שאם תנסיהמקורית
לסגל לעצמך נושאי שיחה שכן מעניינים אותן זה יכול להצליח.
לפעמים בקשר כל אחד רוצה להביא את עצמו וזה גורם להתנגשות כי לא שני הצדדים מסוגלים להתגמש. אם תהיי מוכנה להתגמש ולזרום איתן - מעולה, זה יוכל להביא לקרבה,אבל זה לא יהיה המענה שאת מחפשת אולי. זה יאפשר קשר שהוא יותר חד צדדי, לפחות בתור התחלה, ואולי גם באופן קבוע
משפט מעניןפרצוף כרית
יכולה לתת דוגמא? לא בטוחה שהבנתי הכל וזה נושא מענין
מנסה להסבירהמקורית
נגיד אצלנו אחיות שלי שונות מאוד ממני, וגם הרבה חברות שלי לא חולקות איתי הרבה במשותף מבחינת אורח חיים וכו, חלקן לא דתיות בכלל, אבל בגדול - אנחנו כן יכולות לדבר על נושאים שמשותפים לנו, עם דגש על זה שאם זה מפגש משותף ויש לכמה אחיות או חברות נושאי שיחה משלהן, אני מצטרפת אליהן ו'זורמת' לתוך העולם שלהן. לא מחפשת להכניס לשיח דברים שאני יודעת שהן פחות יבינו אותי בהם. נגיד - מדברות על עבודה, והן מורות. אני יכולה להשתתף בשיח כשאני שואלת אותן אם לדעתן תהיה שביתה וכו מתוך הידע של האקטואלי אבל לא מתוך חוויה אישית שלי.
או - אם זה חברה אחת אז תוך כדי השיחה לשאול כל מיני שאלות על דברים שהיא מספרת וכן יש לנו מכנה משותף בהם. נגיד, קיץ וקשה להעסיק ילדים. נוגע בכולן. דתיות וכאלה שלא. או - עליות המחירים ויוקר המחייה בהקשר לאטרקציות. מפתחים סביב זה את השיחה. תוך כדי משתפים מחוויות אישיות. אבל זה לא יהיה אותו קשר כמו עם חברה שיודעת להחזיק את המורכבות של השוני ולהקשיב כי היא קרובה אלייך מאוד.

לא תמיד זה עובד, כי צריך לדעת להחזיק את זה, אבל אני שומרת ככה על קשר עם חברות מהצבא אפיל וגם מהתיכון
וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי במשפט האחרון -'לא נראהשמפריע להן ומפריע לי' חח קבלי הזדהות ענקית!
היו ימים שהיתי חושבת המון איך לשפר את המצב, עד שהשלמתי עם זה.. ונראה לי ככה יותר טוב
בליל שבתפרצוף כרית
אין לכן על מה לדבר? לנו יש על מה לדבר, אבל עם חברות טובות השיחה יותר זורמת ומרגישים ענין..
מצטרפת.. ממש כך..מותק 27
עם חברות טובות זה אחרת.. השיחות קולחות יותר
תודה פרצוף כריתאחרונה


צודקתפרצוף כרית
באמת צובט.. אם כי מוכר לי ולא נורא העיקר שאתן בשלום, כנראהיש לכן אופי אחר או תחומי ענין אחרים אולי?
מנחם😆פרצוף כרית
כי שמעתי על המון שהאחיות הן חברות הכי טובות... טוב לדעת שלא אצל כולן ואני נורמלית
גם אצלנו לא כך ככמותק 27
יש לי 3 אחיות
כל אחת במקום שלה...
אחת בשירות הצבאי
אחת רווקה לא דתיה אז כן מוצאות נושאי שיחה אבל לא מדברות ככ כי אין זמן ביומיום.. היא עובדת רוב הזמן.. אז רק בשבתות אצל הוריי יוצא שנפגשים וגם אז אין מידי מה לדבר..
ועוד אחת נשואה, בלי ילדים כרגע, אז גם אין מידי נושאי שיחה משותפים.. איתה אני יותר מדברת כי יש על מה אבל היא שקועה בלימודיה מבוקר עד ליל אז אין אפשרות לשיחה יותר מידי..
בקיצור את לא לבד במערכה 😅
איזה כיף לדעת תודהפרצוף כרית


וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי בדברים מסוימים( חוץ משכל אחת שקועהבמכשירה- זה ב'ה אין אצלנו..), שרציתי קשר יותר קרוב עם האחיות.. אבל יש בזה נקודת יתרון- יותר פרטיות ופחות ריכולים -כי עם חברה את יכולה לשתף על המשפחה ואם היא לא מכירה אותם פחות מרגיש כריכול..
החברה הכי טובה שלי זו אחותיoo
ואני יוצאת איתה לא רק לקניון אלא גם להופעות, מסעדות וחופשות.

זה לא סותר, אחות יכולה להיות חברה.
אם ככה אז יש לי שתיים!!קופצת
אחיות שהן חברות נפש ממש.
ועוד אחיות שהן חברות סבבה כזה..
סקר מעולהההטובה דיה
יש לי הרבה מה לכתוב..אענה בהמשך
כל הכבוד כריתוש
תודה נשמה אהובה פרצוף כרית


עונהאפונה
1. כן
2. יותר
3. אחיות ושכנות (מהעבר ובהווה)
4. ספסלי גן שעשועים.
5-6 חברות אמורה לענות על צורך. אם הצורך החברתי משתנה, אני לא רואה חשיבות רבה בלשמר קשרים ישנים בכח. אבל באופן כללי אני מתקשה לשמר קשרים מרחוק (לכן החברות שלי הן בעיקר שכנות).
נשמעת חבר'המנית פרצוף כרית

כל הכבוד לך , אשריך , תודה על ההשתתפות בסקר  

חח מצב החברות שלי ברצפהאיזמרגד1
החברה שמוגדרת כחברה הכי טובה שלי, דיברנו בפעם האחרונה לפני חצי שנה😮 אז:
1. ממש לא
2.הרבה פחות
3.משפחה- האחיות והגיסות שלי.
4.כשנפגשים אצל ההורים... בעיקר שבתות אבל יוצא גם אמצע שבוע
5.לא מאוכזבת בקטע שזה מוריד את הערך שלי אבל כן בקטע שאני צריכה חברות ואין לי... ממש מרגישה שחסר לי ולא יודעת איך ליצור קשרים חדשים
6. כן בהחלט
תודה על המענה פרצוף כרית

עודדת שהמצב שלי לא כזה גרוע תודה לך, וזה סבבה כל עוד שטוב לך....... מאמינה שיבוא עם הזמן - פתאום מוצאים מישהי שיש חיבור איתה, אולי חברה חדשה בעבודה וכו' דברים משתנים בחיים..

ממממים...

1) הייתי רוצה יותר להיפגש עם חברות מסויימות אבל אין לי ולהן זמן

2) פחות, עדין בקשר אבל קשה להיפגש

3) אחיות וחברות מהלימודים

4)  ווטסאפ ושיחות טלפון אבל אין באמת פניות לשבת לדבר אפילו בטלפון

5) אף פעם לא היו לי הרבה קשרים קרובים. עם אלו שכן אני עדין בקשר. אבל באופן טבעי כל אחת בנתה את חייה חלק נשואות וחלק רווקות. עם הנשואות בכלל קשה לקבוע ובאמת שכבר שנים לא נפגשנו וזה גרם שהקשר יתרחק. עם הרווקות הן גם עסוקות אבל יותר קל לקבוע. רק שאני לא מוצאת פניות הרבה פעמים. זה לוקח לי מהזמן עם הילדים ומהכוח שלי.
האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? אני כבר לא מרגישה צורך ליצור חברויות חדשות. נחמד להכיר אנשים חדשים אבל אין לי צורך בעוד חברות קרובות. בקושי מצליחה להשקיע בחברות הקיימות שזה דורש השקעה לתחזק את הקשר....

6) סתם נשואה לא ממש. כשיש ילדים כל החיים משתנים. כמו עכשיו שיש לי שני הקטנטנים שמחכים לי בבית ב"ה שברגע שמסיימת לעבוד אני רצה אליהם. וחברה שהתחילה עבודה חדשה ורצתה להיפגש כדי שאסביר לה על משהו כבר לפני אולי שבועיים ולא מצאנו זמן לזה

תודה על המענה ועל השיתוף יקרה פרצוף כרית


עונהפרצוף כרית

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

פחות לכאורה

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

2 חברות שגרות באזור וחברה אחת שגרה רחוק -מהלימודים בעבר שמרנו על קשר

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

זו שגרה רחוק - טלפון, אמא בטלפון, וחברה שגרה קרוב - הליכות או בשבת לגינה, חברה אחרת - בשבתות/הרצאות/תלוי 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?

מאוכזבת מאוד, מרגישה כשלון , כי בעבר היו לי חברות שהינו בקשר קרוב ופתאום עם השנים פחת לאט לאט וכבר אין קשר... חבל ומרגישה שאני לא מספיק חשובה להן וזה מבאס אותי מאוד כאילו אני בנאדם דפוק או משהו.....
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

כלפי עצמי - כן ומאוד , כלפי אחרות - לא

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן בעקרון, אבל קשה לי להפנים את זה , כלומר שריטה שלי שאני חושבת שאישה נשואה כן אמורה לתחזק המון קשרים.... כנראה שלא מציאותי וקשה לי להרגיש את זה באמת שזה טבעי...

יקירתיהמקורית
יש רצוי ויש מצוי
המצוי לא אומר שמשו דפוק בך חלילה. זה אומר שזה לא בנמצא כרגע.
וגם, את אומרת שאת חושבת שנשים נשואות צריכות להחזיק הרבה קשרים.
מי קבע את זה?
זה איזה הלכה פסוקה? חוק מדינה?
אם קבעת לעצמך נורמה בראש שאיננה ישימה, אין פלא שאת מתוסכלת. ועוד יותר כשמול נשים אחרות זה נורמלי בעינייך
במה את שונה מהן? למה אצלן זה בסדר ואצלך זה דפוק?
תודה מקוריתוש על ההשקעה, ואוליפרצוף כרית

אולי כי אני משווה את עצמי להוריי? אולי כי אני נחשבת פחות "שווה" בעיניהם? לא יודעת.... שאלה טובה... ואני מאוד רוצה שהם יחשבו שאני "מוצלחת" ויעריכו אותי......

לא יודעת באמת

ברגע שאת שווה בעיניי עצמךהמקורית
יתייחסו אלייך ככה.
יכולה לשתף אותך על עצמי, שמבין האחים שלי אני הכי פחות 'פרודוקטיבית' מה שנקרא.
למדתי אקדמיה והכל, אבל בניגוד לאחיות שלי עצרתי לגדל את הילדים בבית בזמן שהן מפתחות קריירה ושכר של 5 ספרות ב"ה.
הייתה נקודת זמן שחשבתי בה כמוך ומאוד חששתי לשתף אותם בהחלטה, כי מגיל צעיר ההורים שלי חלמו על ילדים 'מסודרים' בעבודות נחשבות במקצועות נחשבים כי גדלנו בבית בלי כפית של זהב, ואמא שלי בשנים שגידלה ילדים בבית ממש נבלה.
וברגע שעשיתי בירור עם עצמי והחלטתי שזה מה שאני מאמינה בו וכך אני רוצה לחיות וזה מה שנכון לי, לא רק שלא התאכזבו ממני - גם שיבחו אותי.
אז זה לא רלוונטי מה ההורים עושים ואיך הם חיים, הורים רוצים לראות את הילדים שלהם מאושרים ושטוב להם. לפעמים הם מציבים מעין 'מבחני קבלה' בדוגמת מקצוע, חיי חברה, סטטוס כלכלי, ילודה, אבל את לא באמת צריכה להיות מראה שלהם. יש לך את מכלול החיים שלך ואת צריכה למצוא את הדרך שלך למה שטוב לך בלי לחשוב מה יגידו ומה מצפים ממך. רק את חיה את החיים שלך.
תובנה מהממת!מאוהבת בילדי


כתבת יפה...פרצוף כרית
תודה על החיזוק החשוב וההשקעה המרובה 😎
בשמחה יקירתי המקורית
מזדהה מאוד!טובה דיה
עונה גםבתנועה מתמדת
1. כן (לפני כמה זמן לא הייתי למרות שהמצב היה כמעט אותו דבר. למדתי להעריך ולהפנים את השלב הזה בחיים שלי. אה, בעצם לא היה לגמרי אותו דבר.. הייתה קורונה שנתנה יותר תחושה של בדידות)
2. פחות קשרים
3. בעיקר שכנות/ נשים מהקהילה.
4.גינה אחהצ ובשבתות מחוץ לבית כנסת ;)
5. זה לא מדד בכלל מבחינתי לאישה מוצלחת. בעבר הייתי ממש מאוכזבת שלא מצליחה לשמור על קשרים, בעיקר כי לי היה חסר והרגשתי בודדה/ לא חשובה.. בסוף הבנתי שזה נורמלי ממש לשלב הזה בחיים שמתכנסים בו יותר בבית במשפחה וגם שיש סוגי חברויות שנשארות, ויש חברויות "אינטרנסטיות" שמתאימות לתקופה מסוימת וחולפות (למשל חברות במכללה שלא נשארות בקשר אחרי זמן הלימודים, חברות מהעבודה, שכנות שמתחלפות במעבר דירה וכו) ושבאמת אי אפשר לשמור על קשר עם כוווולם ואם יש לי אחת טובה ועוד כאלה שכיף לי לשתף אותן בדברים כשאנחנו נפגשות זה מהמם ומספיק לי כרגע😁
וגם למדתי לאהוב את עצמי עם התכונות שבי, כנראה שאני לא כזה חברותית ומרכז העניינים, וזה בסדר. לא צריך ללכת נגד הטבע שלנו.
חפרתי🙈🙈 זה פשוט נושא שפעם הטריד אותי ממש ועברתי תהליך עם עצמי בזה..
6. כנ"ל- לדעתי לגמרי הגיוני כמו שכבר כתבתי (יש אפילו שלב כזה בפסיכולוגיה אם אני לא טועה, שבגילאים מסוימים, בנעורים למשל, יש חשיבות מאוד גדולה לקבוצת השווים ואחכ זה עובד לקשר זוגי. את יכולה לקרוא על זה עוד.. לא מצליחה להיזכר בשם של הוגה הגישה)
נשמע שאת מעורבת בקהילה, זה מעולה, אשריךפרצוף כרית

ותודה על ההשתפות בסקר מענין לקרוא  

עונהאם_שמחה_הללויה
1) לא כל כך. הייתי רוצה להכיר חברות חדשות.ויודעת שאולי צריכה להתאמץ יותר, לצאת לשיעורי תורה ליד הבית, אבל השגרה שוחקת ואני שוכחת. הייתי רוצה לגור בתוך קהילה, אבל גרה בעיר גדולה.

2) כן מן הסתם, בבית ספר, אוניברסיטה היו לי הרבה חברות טובות על בסיס יומיומי. מאז החתונה עברתי לעיר מרוחקת, עכשיו אני בבית, וגם כשעבדתי זה היו קשרים לא קרובים מדי.

3) אין לי המון.
יש לי חברת ילדות שחזרנו להיות בקשר טלפוני קרוב (למרות שחזרתי בתשובה והיא חילונית!) חברה מהצבא (היא יותר מתקשרת אליי, מאשר אני)וחברה מאוניברסיטה שגם פעם ב מתעדכנות.
ווטס אפים עם הגיסות, ואחת הגיסות שבלי ילדים באה אלינו לשבתות.ובכלל ב"ה בקשר טוב עם המשפחה של בעלי.
יש שתי בנות שהיינו המשפחה המארחת שלהן בתהליך גיור ואנחנו עד עכשיו בקשר והן באות לפעמים.
וזה מצחיק, אבל סבתא שלי. משתדלת לצלצל אליה כשיש לי זמן פנוי.
אהה ולא כתבת את הפורום, זה גם קשר חברתי!!!

4)
אני מרגישה שכשאני מארחת לשבת/ באמצע שבוע זה יוצר קשר הכי טוב.
ושיחת טלפון עדיפה על ווטס אפ, אבל לפעמים עם העומס של החים טוב שיש ווטס אפ.
5)
לא, לא מאוכזבת מעצמי, כי זה בדרך כלל זה בא משני צדדים.
כשאני רואה שמישהי לא בעניין לשמור על קשר, אז אני מרפה.
אבל מצד שני אומרים "תקנה לך חבר", צריך השתדלות מסוימת. אז אני משתדלת בגבול שמתאפשר לי להזמין אליי/ לענות להזמנות, להגיד שאני בסביבה וליזום להפגש וכו'

האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?- כן, זה סוג של הצלחה בעיני, היכולת הזאת ליצור קשרים חברתיים.
אבל מצד שני, זה תלוי אופי, יש אנשים יותר מופנמים שטוב להם עם עצמם,לא לכולם יש צורך גדול בקשרים, יש אנשים שאוהבים את השקט שלהם וגם הכמות של חברים לא תמיד שווה לאיכות.

6)
זה תקין עד גבול מסוים. העיסוק בבעל,ילדים נקיון ועבודה שוחקים ולוקחים אנרגיות. טוב שיהיו חברות להתמלא מהן, להתלונן להן, לצחוק איתן, אפילו כאן בפורום.
וואופרצוף כרית

כתבת חזק, ממש התחברתי

תודה שהשתתפת בסקר יקרה

בדיוק קראתי פוסט של עינת נתן על חברותאם_שמחה_הללויה
אמרתי אני חייבת לשתף..
אם אין לך אמא, בעצם גם אם יש, עשי לעצמך טובה וצאי ללהק נשים נפלאות שביחד יצרו פסיפס מופלא של מענה לליבך המצולק. מצאי אחת שלא נותנת עצות כשאת בצרות עם עצמך, כזו שיודעת להקשיב לך כמו שאת אמורה להקשיב לעצמך, בחמלה. אחת שתעשה הכל כדי שתרגישי טוב יותר, אבל שלא דחוף לה להאיץ בך לחזור להיות הגרסה המיטבית של עצמך. וכשהיא תסיים להקשיב ואת תתעקשי שאולי בכל זאת תגיד את דעתה, היא תגיד ארבעה משפטים כל כך חכמים שיצליחו להחזיר אותך הביתה ביום קר וגשום לתנור דולק וריח של מרק מבעבע.
מצאי אחת שתמיד עונה לטלפון, תמיד זמינה, כזו שאם שלחת לה הודעה ולא קיבלת מענה תוך דקות ספורות, זה פשוט ברור שהטלפון שלה נגנב או התנפץ מיד אחרי הפעם האחרונה שהיא השיבה לך בידיים מלוכלכות מבצק תוך כדי שהיא מתכופפת לילד, כשהאורחים שלה בדלת והיא לא לבושה.
ואחת שתמיד תגיד לך כמה את יפה היום, ואת תדעי שהיא באמת מתכוונת לזה, וכשהיא מתפעלת ומפרטת כמו מבקרת אומנות ומנסה לדייק במילים את ההתרגשות, את פתאום מרגישה קצת יותר נסבלת, גם בימים בהם את מרגישה טעות של הטבע.
ואחת שתוכלי לצלול איתה לשיחה העמוקה בעולם גם כשיש לכן חצי שעה בין הסעה של ילדים ליום עבודה, ובין לבין היא תשלח לך קישורים של שירים יפים, כתבה מעניינת, הרצאה ביוטיוב ותכתוב "חשבתי עלייך, מתה לשמוע מה את חושבת על זה, ביי, לאב יו".
את חייבת גם אחת פרקטית, כזו עם רשימת אנשי קשר לכל בעיה, כזו שתיכנס לאוטו כי היא שמעה בקול שלך שצריך. כזו שלא תקנה את ה"עזבי לא צריך" וכשהיא תגיע יהיה לה מבט של 'הכל טוב, אני פה, תיק תק אנחנו מסדרות את זה'. היא ערוכה לקבור איתך גופה כשפישלת והיא גם הביאה מעדר.
תוסיפי אחת שמצחיק איתה, שאת מצחיקה אותה, כי צחוק לא משקר אף פעם, בעבוע מתפרץ של נעים, של ביחד, של מפגש בין נשים שלא משנה מה גילן, הן יכולות בשנייה להפוך לילדות בנות 13 במסיבת פיג'מות שבה כל מילה מתניעה צחוק מתגלגל שמכאיב בצלעות.
מצאי לך חברה שחיבוק שלה אף פעם לא מרגיש ארוך מדי, שהוא גורם לך לעצום עיניים ולנשום אחרת. כזו שתוכלי להגיד לה 'אל תבואי כי עדיין קשה לי נורא ואני יודעת שאראה אותך ואתפרק'.
אישה חכמה יודעת שאי אפשר לבד. שצריך שבט. ולפעמים מספיקה חברה אחת שהיא שבט. אמא.
אין לי אמא, השבט שלי קטן מאוד, אבל נשבעת שכל אחת עוטפת אותי, מנחמת, מקשיבה, מצילה, אוהבת ללא תנאי ממש כמו שאמא עושה בגרסת משאלת הלב של ילדה. בימים טובים, אני מצליחה להיות קצת מכל הנשים האלו עבור הבנות שלי, הולכת לישון בידיעה שהנכחתי קול פנימי עמוק שישלח אותן יום אחד בבגרותן ללהק לעצמן נשים מרפאות.
@עינת נתן
וואו מהמם. אהבתי.המקורית
איזה כתיבה יפה יש לה
וואו!!! תודה על השיתוףטובה דיה
מהמם אבלפרצוף כרית
זה עצוב כי זה לא באמת מציאותי, זה סתם מכניס לאשליה שאם אין לך את מלאי החברות האלו-אז משהו בך 'לא בסדר'.....
מסכימה איתך.המקורית
בטח לא חברות כאלה עם ילדים קטנים שירוצו אלייך עם את חפירה כדי לקבור גופות

וגם לא כדי לשמוע את שעל ליבך כל הזמן
זה אוטופי מדי. אבל עדיין יפה
חחחחחחחפרצוף כרית
נכון!!!! אבל אולי כוונתה לתת תקוה, ויש בזה מן האמת, שחברה טובה רוב הפעמים לא תוכל לפתור לך את כל הבעיות בחיים, אבל עצם זה שהיא איתך -נותן המון חוזק ורוגע
מסכימה..זה מושלם מדי!אם_שמחה_הללויה
אבל כתבה יפה♡ נותנת תקווה שאפשר למצוא את כל זה אם לא בחברה אחת, אז אולי בכמה...ואולי יום אחד נהיה אמהות כאלה לבנות שלנו.
עונה🙂אודיה.
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע? כן🙂

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין? אותו דבר

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן. שכנות, עבודה, אחיות וגיסות חברות מהאולפנא- קשר יותר רחוק לצערי, בעיקר בווצאפ.

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים? עבודה+ווצאפ+מפגשים בערב

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? אני גרועה בלשמור על קשר. אז אני החברה שמאוכזבים ממנה🙈😜
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? ברמה מסויימת כן.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'? תקין מאוד.
עונהטובה דיה
נושא שקרוב ללבי מאז שהכרתי את בעלי..
1. לא. לפני שהתחתנתי הייתי הרבה יותר בקשר. היו לי בערך 7 חברות מאוד טובות שגם חגגו אותי בשבת כלה שלי, אבל מאז שהתחתנתי כמעט כל הקשרים נחלשו משמעותית, על אף השתדלות רבה מאוד מצדי.. לציין שכמעט כל החברות רווקות כרגע ולדעתי זה מאוד משפיע.
2. פחות
3. משפחה. קצת מהעבודה. קצת חברות מהאקדמיה ומעבודות קודמות. חברה אחת הכי טובה שאנחנו שומרות על קשר כבר הרבה שנים ב"ה
4. וואטסאפ ושיחות טלפון
5. בגדול אני לוקחת את זה קשה, אבל משתדלת לעבוד על עצמי ולעבור הלאה.. השתדלתי לשמור על קשר וזה לא ממש הלך, אז מנסה להשלים עם המצב.
עבורי קשרים חברתיים זה א"ב, תמיד הייתי מאוד חברותית ומוקפת חברות שקופצות אליי הביתה או מתקשרות וחופרות מלא בטלפון..אז המצב הנוכחי מאוד שונה, אבל כנראה שאצטרך להתרגל עד לשלב מסויים שבו זה יחזור
6. לא חושבת שזה עניין של תקין או לא, אלא בחירה אישית. כל עוד טוב לה- מצויין. מצד שני, צריך לזכור את הדרך הארוכה ש(בד"כ) החברות עברו איתנו עד שהתחתנו ולגמול להן טובה ולא לשכוח את כל הטוב ולהיעלם, ככל הניתן.
וואו מעניין.. עונהמותק 27
1. יש ימים ויש ימים... או יותר נכון תקופות...
2.כנשואה נראה לי פחות.. אבל אולי זה כי אני עמוסה ברוך ה בעבודה וענייני בית ומשפחה.
3. עבודה, חברות ילדות, אחיות..
4.וואטסאפ ושיחות טלפון
5. אומרת לעצמי
שכל אחת נמצאת במקום שלה כרגע.. ואני ממש מבינה שיש בנות שהתרחקו או התנתקו כי הן עדיין רווקות והן ממש רוצות לא להיות במקום כזה, אלא להינשא...ולא פשוט להן לשמוע מהצד השני... כך תחושתי.. ויש כאלו שלא מצליחות לשלב בין ענייני המשפחה לקשרים החברתיים.. ויש כאלו שיש יותר מידי עיסוקים אצלן.. אז ממש לא משליכה עליי.. דווקא להפך..כל אחת שאני יוצרת איתה קשר ממש שמחה בכך שאני מתחזקת עדיין את הקשר..
6.ותקין בעיניי.. יש ככ הרבה מה לעשות.. שברוך ה לא חסר...
שאלה רגישה.. נוגעת בנק' כואבתעלמא ועלמה
אין לי כח לענות לפי סעיפים

מרגישה ממש מחוסרת חברות
היו לי 2-3 חברות טובות מלפני החתונה
שמרנו על אש נמוכההה של קשר... אבל זה הלך והתמעט..
אני אחת שמשקיעה בקשרים ומאוד זקוקה לחברות..אבל נופלת על חברות שפחות מרגישות צורך
אני לא פגועה כי יודעת שאוהבות אותי רק עסוקות בחייהן וזה האופי שלהן
אבל כבר התעייפתי ליזום

ביום יום כמעט ואין עם מי..גג 1-2 אופציה וגם..סוג של..

לי זה חסר מאוד
ברמת הבא לי לעבור דירה רק בגלל זה..
וואיפרצוף כרית
די הזדהיתי עם רוב מה שכתבת קבלי חיבוק
עונהאמא טובה---דיה!

1. אני מתלבטת בזה. נראה לי שאני די מסופקת.

2. נראה לי שפחות.

3. משפחה ושכנות.

4. האמת היא שדי שום דבר. יותר שיחות מזדמנות וקשרים בלב.חושב

5. לפעמים מתבאסת.

6. אני רוצה להגיד שכן כדי להרגיש נורמליתצוחק אבל נראה לי שבאמת כן.

לגבי 6-חחחח חמודה!פרצוף כרית
יאלה.שיח סוד
1. לא כל כך... מרגישה בודדה. בגדול יוצאת רק עם בעלי או אמא שלי.
2.בערך אותו דבר ודי באותה רמה (לא הרבה, ורובן קשר של היי וביי)
3. נטו משפחה.
4.עם המשפחה זה פיזית כל שבוע בערך. עם השאר רק ווצאפ.
5. לא מהווה, והגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים, נישואים, ילדים... אבל כן הייתי שמחה ל2-3 חברות שאפשר לדבר איתן על הכל ולצאת לבלות
6. תקין כי זו סיבה טכנית, אבל יש כאלו שאחרי החתונה נהיות סנוביות ושוכחות פשוט מהכל. וזה מעצבן קצת... מי ישמע מה יקרה אם תפני ערב אחד בחודש לחברה שלך, לפני שיש ילדים. לא באמת עם הבעל 24/7 ;)

לא אבל בכללי מצבי החברתי מעולם לא היה שופע
סקר מעניין.
תודה על ההשתתפותפרצוף כרית

אהבתי שכתבת ב-5 שהגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים , ילדים וכו'

יאללה, גם אני אענהנועה נועה
1) אממממ... שאלה מעולה. אני מרוצה מהמספר והרמה, אבל קצת מבואסת שאין לי חברה קרובה פה, כולן בדרגות שונות של מרחק ממני. פה בקהילה יש הרבה נשים שאני אוהבת, אבל אין לי קשר רציף עם אף אחת מהן.
2) נורא תלוי בנקודת הזמן
3) כמה חברות עבר ממקורות מפוזרים - אחת מכל מסגרת: היישוב שגדלתי בו, התואר, השירות, האולפנא, ועוד אחת מהחיים. חוץ מזה התחלתי לימודים חדשים לפני שנה וחצי אז יש עוד כמה טובות משם. אחיות - בעיקר הקרובות אלי בגיל, ולא מספיק בקשר כמו שהייתי רוצה.
4) עם החברות הטובות והרחוקות שלי זה 99% וואצאפ. לעיתים רחוקות מאוד מצליחות לעשות שיחת טלפון, ולא נפגשנו נצח לשתיהן יש ילדים שעוד לא פגשתי פנים אל פנים!
עם החברות מהלימודים - היינו נפגשות בלימודים... עכשיו פחות מגיעים, ולא מצליחות ממש להיפגש.
5) לא מאוכזבת מעצמי, קצת תחושת החמצה לפעמים. אבל קשר הוא דבר חי ואי אפשר להכריח אותו, לאט לאט לומדת להשלים עם זה. וזה שלא שהן לא שמרו איתי על קשר, זה לכל הפחות הדדי ולפעמים אני עיקר הבעיה 🙈
לא יודעת אם אני רואה בזה ממש פרמטר, אני כן חושבת שזה משהו משמעותי לחיים, וקצת מקנאה כשאני רואה נשים שיש להן חברויות ארוכות שנים. תמיד תוהה אם גם אני אצליח להיות בקשר אפילו עם חברה-שתיים מאלה של עכשיו בעוד 30 שנה, זה נשמע לי חלום.
6) שוב, זה לא עניין של תקין או לא, וזה גם מאוד אינדיבידואלי. לכל אחת צרכים שונים והתנהלות שונה. אני חושבת שחשוב שתהיינה לשני בני הזוג חברויות מחוץ למעגל הזוגי, ושחשוב שאשה תשמור על חברויות טובות. מכאן והלאה זה תלוי אשה.
אהבתי ת'תשובות שלך תודה על ההשתתפות!פרצוף כרית

ואהבתי במיוחד מה שענית בסעיף 6 - חיזקת אותי בענין! זה באמת נכון שזה לא ענין של תקין או לא, אני מדי משליכה את זה על עצמי ככשלון, בעוד שזה לא כשלון אלא בחירה בתקופה מסוימת בחיים להשקיע יותר בבעל/ילדים/עבודה / וכו'

וכשיש זמן יותר פנוי - להשקיע בחברות לפי הרצון והצורך... צודקת ממש! תודה רבה על זה! 

עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אזתקומה

אני חושבת שזה הגיוני

פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.

ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...

אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.

וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור

אבל זה כן

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo

וגם התגובות צפויות לגמרי

אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש

כלומר

אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר

אבל הילדים כבר לא פיציים

יש לילות שאת ישנה טוב

אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.

כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו

נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.

את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת

לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...

(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)

הדוגמהoo

שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת

היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת

אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר


זו לא האמהות

זה הדברים שהיא מביאה איתה

כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)

זו הייתה חולשה חריגהמתואמת

שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.

אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.

ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.

זה נכוןooאחרונה

לגבי איש רפואה


איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?

אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה

נורמלי בהחלטoo

עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים

פיזיים ונפשיים כמו:

1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)

2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה

3. חוסר בפעילות גופנית

4. חוסר במנוחה פיזית

5. עומס משימות

6. לחץ בעבודה/ בבית

7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית

8. חוסר בזמן עצמי

9. הימצאות תמידית במקומות רועשים 

כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq

הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית! 

לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'... 

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005אחרונה
הוא קטן מאוד
משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

האמת שגם לי זה נשמע קצת מוזר ולא הכי קשוריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).


לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

אני רק אגיד לגביי המרכיבים הבסיסיים של אוטיזםפאף

כדי לאשר אבחנת אוטיזם בודקים שני מרכיבים-קשיי תקשורת בתחומי עניין חזרתיים , אצל מחוננים אני חושבת שאין תחומי עניין חזרתיים...

והיום מבינים גן שהמרכיב החושי (הקושי בוויסות חושי, חיפוש תחושה, רתיעה מתחושה ) הוא מרכיב מהותי מהתקשורת ואפילו שחלק מקשיי התקשורת נובעים מהמרכיב התחושתי והמוצפות מגירויים, (זה במחקרים, לא הכל מאוד מבוסס עדיין) מרכיב שאצל ילד מחונן לא חייב לבוא יחד עם המחוננות (אני מחוננת ואין לי שום קושי תחושתי, הבן שלי על הרצף והאמת שאני לא רואה דמיון, והוא בתפקוד גבוה עם יכולות קוגניטיביות גבוהות לדברי הפסיכולוג) . כן מאפיין את האוטיסטים איים של יכולות (גם לא תמיד) שיכולים להזכיר מחוננות, ואני מניחה שיש מחוננים על הרצף לא מאובחנים/מחוננים עם קשיים רגשיים ותחושתיים שאינם על הרצף, בסוף מאוד קשה לייצר אבחנה מבדלת בגיל הצעיר, במיוחד אצל ילדים בתפקוד גבוה, אבל אני חושבת (ומהיכרות אישית) שמחוננים כן ידביקו את הפער החברתי כשיגדלו, כי הם ובני גילם יתאזנו , אוטיסטים לא ידביקו את הפער, גן אם הם בתפקוד גבוה וזה לא בולט...

תודה על הדיוק!יעל מהדרום
באמת שאלה טובהנפש חיה.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)


ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

גם אני מכירה כמוךיראת גאולה

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

מחוננותתהילה 3>

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.


 

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

 

אני האמת תוהה מה ההבדלבתאל1
בין סימנים של אוטיזם לקשב וריכוז. כי נשמע שיש הרבה מהמשותף. 
אוטיזם זה קודם כל לקות תקשורתיעל מהדרום

לק"י

 

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התסמינים יכולים להיות דומים אבלממשיכה לחלום

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

די פשוטoo

אוטיזם זו לקות

מחוננת זו יכולת


אפשר לקשור לקות ליכולת ויכולת ללקות

זה לא אומר שזה בהכרח נכון


יש מחוננים שאין להם שום לקות או בעיה מיוחדת

רק נטו יכולות גבוהות 

אוטיזם זו לא לא לקות למיטב הבנתיאפונה

זו שונות נוירולוגית

לפחות על פי ההגדרה

תודה על כל התגובות!מתואמת

עדיין נותרתי בתהיות, האמת...🙈 כי באמת בנות פה מתארות קשיים למחוננים שיוצאים מגדר המחוננות הבסיסית.

אבל אולי באמת ההבדל הוא שאוטיסטים לא יודעים לתקשר כמו שצריך עם הסביבה ומחוננים - עם כל הקושי - כן יודעים...

(אני פשוט מסתמכת על מה שאני מכירה... בעלי מחונן כנראה, אבל אין כמוהו יודע לתקשר עם אנשים, והבן שלי גם מחונן, אבל מתקשה בתקשורת, ובאמת אובחן לאחרונה עם אוטיזם... אבל זה לקח זמן, כי הוא בתפקוד גבוה)

יש בזה מן הסטראוטיפיותנעומית

מחוננים מראים התנהגויות של אוטיסטים

אוטיסטים הם מחוננים.

וזה לא נכון. לרוב.


יש קשיים חברתיים ויש יכולות קוגניטיביות לפעמים דברים מופיעים ביחד. ולפעמים יכולת מסוימת משפיעה על משהו אחר.

ילד עם רמה קוגניטיבית מאוד גבוהה יכול להיות שיתקשה להשתעמם בלימודים, להסביר את עצמו כל הזמן, ויעדיף שיחות מבוגרים. (לאנשים יראה קושי תקשורתי).

ילד עם אוטיזם יראה עניין מוגבר בתחום מסוים, (לדוג' מתמטיקה, שחמט) , וימעט להשקיע משאבים בתחומים אחרים או ביצירת קשרים, אז יראה מחונן באותו תחום.


אני באמת לא בטוחה שרוב המחוננים הם עם הקשייםיעל מהדרום

לק"י


שמתוארים פה.

אבל לא עשיתי מחקר בנושא.

את מכירה אקולייזר?עוד מעט פסח

המכשיר הזה של די-ג'יים שמכוון עוצמות ותדרי קול?

שמעתי פעם משל ממש יפה, מפסיכולוגית שמתמחת באבחון אוטיזם, שאבחון הוא כמו אקולייזר-

יש כמה וכמה מאפיינים, שאצל כל אחד מאפיין אחר חזק יותר, ואחר יותר חלש. ויש הרבה אנשים 'נוירוטיפיקליים' (= לא אוטיסטים), שיש להם מאפיינים מסוימים של אוטיזם.

אבל כדי להגדיר מישהו רשמית כ''אוטיסט''- צריך שסך המאפיינים, והעוצמה שלהם, כבר יביאו לצרימה.


אז יש נוירוטיפיקליים עם תחומי עניין ספציפיים. או עם תנועות סטריאוטיפיות (זה נגיד קשור להפרעות קשב).

יש נוירוטיפיקליים עם רגישות לרעש או עם קשיים במעברים. בוודאי שיש עם קושי בהבנה חברתית.

אף דבר כזה בפני עצמו לא יגדיר אדם כאוטיסט.


רק כשיש מספיק מאפיינים יחד (אבל לאו דווקא הכל), והם יביאו להפרעה משמעותית בתפקוד- רק אז תהיה אבחנה.


ועכשיו אוסיף משלי, שאכן גם למחוננים, כמו לאוטיסטים, יש צורת חשיבה שונה משל שאר האוכלוסייה.

ויש מתאם בין אוטיזם למחוננות (כלומר, בקרב מחוננים תמצאי יותר אחוזים של אוטיסטים מבשאר האוכלוסייה). לכן הגיוני בעיניי גם שאצל אוטיסטים יהיו יותר מאפיינים של הרצף, למרות שזה לא מגיע לסף אבחנה רשמית.

(אני גם יודעת שבקרב מחוננים יש יותר בעלי הפרעות קשב, ויותר קשיים רגשיים. בסוף להיות חריג, גם אם זו חריגות שנתפסת כ'מתנה', יוצר כל מיני סוגי הפרעות נלוות).


וממש בקיצור-

יש קשר. יש דמיון. ויש לא מעט שהם גם וגם.

אבל זה לא באמת אותו דבר.

תודה!! הסברת את זה יפה ומניח את הדעת...מתואמת
תודה לך.עוד מעט פסח

אבל זה לא הסבר שלי, אלא של המאבחנת האלופה הזו.

וגם לי זה ממש עשה סדר.

לגבי אוטיזם, יש פה שיחה מעניינת ממש שנתקלתי בהנפש חיה.אחרונה
נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

 

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה
יכולתקומה

להיות שעדיף תור פיזי, אם יש לך אפשרות.

את מתארת משהו שאולי יכול להיות קשור לחרדה, ואולי לא.

ואני מניחה שבשביל לבדוק, הרופא יצטרך שתגיעי פיזית.

הטלפון בדרך כלל מתאים למרשם קטן, התייעצות קצרה, לא לטיפול ממש

חיבוקתהילה 3>

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

מה הכוונה עזרה רגשית?אנונימית בהו"ל
מוכנה לנסות הכל, הבעיה שנכנסתי לסוג של לחץ ופחד שזה לא יחזןר על עצמו בשנית, עזרה רגשית סוג של cbt וכאלה? לא יעזור באופן מיידי ובנתיים מרגישה שאני נשאבת לזה
לפעמים הפחד מהחרדה גדול מהחרדה עצמה.מוריה

אם זה חרדה, אז לתת לעצמך את הזמן.

לחזור כמו מנטרה במח שתיכף זה יעבור.

נשימות עמוקות.


ובכל מקרה, כדאי ללכת לרופא לשלול דברים נוספים.

נכון זה מה שאני חוןה כעתאנונימית בהו"ל
וזה מתסכל אותי מאוד 😔
תנסי נשימותמוריהאחרונה

3 שניות שאיפה. 3 שניות שמירה בבטן ו3 שניות נשיפה.


לחשוב על דברים מרגיעים.

שירים

הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל

הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…

הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.


הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.


אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..


והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.

וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו.  אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.


שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)

אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל  זמן רק חושב עלי.


היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.


סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.

ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.

ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.


אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…

והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.


ואז הוא התקשר.


הוא בדרך.


נבהלתי.


שאלתי אם קרה לו משהו.


ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.


ואז כל הדמעות התפרצו.


והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.


הדברים נכנסנו לפרופורציות.


וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.


ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.

ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.


ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.

שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

את כל כך מחוברת לעצמךEliana a

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

חיבוק ענקיתהילה 3>

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

וואי אהובההבוקר יעלה

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

וואי כתבת ככ יפה ואמיתיאראחרונה

אני לא הייתי מצליחה להתנסח ככה שממש בא לי להראות לבעלי

זה ככ קשה לסחוב ככה לבד

מבינה אותך מאוד


ואיזה מהממים אתם שהוא הרגיש אותך ויצא

מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל

יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..

הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...

מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.

מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..

יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..

יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,

מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...

אשמח למחשבות שלכן

מוסיפהאנונימית בהו"ל

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.  

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר. 

יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם
זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן. 
אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל
כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות. 
אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום

לק"י


זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

תודה על זה.אנונימית בהו"ל
ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.

אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"ל
ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור
אי אפשר לייצר קשר מרחמים אם את לא רוצה את זהכורסא ירוקהאחרונה

אם יש אנשים שמתאים להם לדבר איתו או שמרגישים שזה פחות מעיק עליהם - הם ידברו איתו. עלייך זה מעיק אז פשוט תפסיקי.

אי אפשר לבנות קשר, ועוד כזה שלא מתאים לך ואת לא מעוניינת בו, אם הוא מעיק עלייך רק בגלל הרחמים.

תרחמי קודם על עצמך

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייהאחרונה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

 

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

 

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

 

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים 

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

 

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

 

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה 

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

 

האם תסכימו לא להבין, 

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

 

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

 

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

 

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

 

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.


ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !אחרונה

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.


אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

אולי יעניין אותך