סקר ...פרצוף כרית

בעיקר לבנות נשואות - 

 

נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

 

יאללה תפציצו בתשובות אם בא לכן  

עונה יש לך סקרים נהדרים!נפש חיה.
נושא : קשרים חברתיים כאישה נשואה

השאלות -

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?
לא
2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?
קצת יותר מעכשיו

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן
חברות קרובות

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?
טלפון

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? קצת חבל אבל כנראה נסיבות החיים, תמיד אפשר לחדש אם רוצים. האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? הייתי רוצה יותר אבל זה לא משפיע על מי שאני
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?
לא בטוח.
לדעתי
אישה כדי להרגיש טוב צריכה חברה ולא יכולה להסתפק רק בבעלה ובילדיה שאפילו לא בקבוצת השווים שלה.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?
כמו ששמעתי "מותר אבל לא כדאי"

תודה איזה כיף שענית פרצוף כרית

שמחה שאת אוהבת ת'סקרים שלי בעקרון לא זוכרת מתי בכלל כתבתי סקר.... מזמן מזמן מזמן....

ותודה על התשובות לסקר עצמו...

מוסיפהנפש חיה.
לדעתי אישה לא נמדדת ברמת החברויות שלה אם היא מוצלחת או לא
יש לכל בנאדם סל תכונות שהוא יכול להגיע בעזרתו לאיזה יעד שירצה.
וואיפרצוף כרית

ממש נגעת בי

שמעי יש לי קטע/שריטה שאני באמת מודדת את עצמי ככה

וכל הזמן לחוצה שאין לי מספיק קשרים......... מבואסת מעצמי.... 

אני אגיד לךנפש חיה.
בהתחלה באמת הייתי מהואסת מעצמי שאני לא מצליחה ליצור קשרים ושהאנשים פה לא מעניינים אותי ברמה של להיכנס הביתה לדבר גם כי יש להם ילדים ועיסוקים
וגם לי לא יצא לי לראות אותם טכנית.

אס הייתי בטוחה שאני שיא הדפוקה והכל

לאט לאט יצאתי מזה
ופיתחתי לי תחומי עניין אחרים
הלכתי להרצאות בלי קשר לאף אחת
יצאתי עם עצמי להליכות וכו'

ואני לא חושבת שאני לא בנאדם מוצלח או טוב פחות מאחרים כי הקטע החברותי לא מצליח

אני מאמינה שגם אפשר ליצור קשרים ולמנן אותם למה שמתאים לך

נניח יש לי איזה שכנה שכל הזמן מסיימת ב"תהיי בקשר" נימוסי כזה ושתינו יודעות שזה בשביל הנימוס (היא מבוגרת ממני , עסוקה מעל הראש עם הילדים ולי לא יוצא לראות אותה וכשכן זה יותר משפט מנומס ו"שלום שלום") ובאמת פחות התאים לי ליצור פעמים של מפגש מאולץ...


אס תרגישי נוח
זה לא אומר כלום לדעתי שאין לך הרבה חברות
יד כאלה שנוח לנו עם כמה בודדות וקשר טוב ויציב.
כתבת יפהפרצוף כרית

תודה רבה על ההשקעה

את באמת מקסימה! 

ונכון ממש שכל אחת בתקופת חיים שלה - זה משתנה אופי וכמות החברות.... והעיקר שטוב לך עם עצמך ולא מס' או איכות החברויות הוא הקובע בחיים בלבד....

וואו. לראשונה אני רואה שנישאת. מזל טוב ענק!!!!!!שמן פשתן
עונההמקורית
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לגמרי כן

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

היום יש לי יותר האמת


3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

חברות ילדות, חברות מהצבא, נשים של חברים של בעלי, עבודה, אקדמיה

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

בעיקר טלפוני אבל גם מפגשים אצלי או בחוץ


5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא מאוכזבת בכלל. אנחנו משתנים כל הזמן ויש חברויות שמתפתחות ומתפוגגות עקב עזיבה של מקום עבודה, מעבר דירה, חוסר התאמה.
זה לא מהווה בעיניי מודל לאישה מוצלחת בהכרח, זה פשוט בריא בעיניי. כשאין חברה מלבד הבעל זה יכול ליצור תלות לא בריאה


6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

ברור. להפחית וודאי, אבל לא לקטוע לגמרי
שמעי אחותיפרצוף כרית

את חבר'המנית ממש כל הכבוד , נשמע שיש לך מלא מלא קשרים אשריך!  

ותודה על המענה המקוריתוש 

האמת שזה לא אינטנסיבי כמו שזה נשמעהמקורית
אחרת לא היה לי זמן להיות חברה שלכן פה
איזה כיף! סקר חדש...מאוהבת בילדי

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא ממש, הייתי שמחה לעוד חברה- שתיים.

 

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

נראה לי שפחות.

 

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

משפחה- שלי בעיקר טלפונית, של בעלי בעיקר מפגשים.

חברה אחת טובה שפעם עבדנו יחד.

 

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

עם המשפחה- כל הזמן, בעיקר חגים ושבתות.

עם החברה- טלפונית. ובגינה בשבת. אני מחכה לזה כמו מים במדבר.

 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

לא, אני מוצלחת בזכות עצמי.

אני חושבת שאת רוב הקשרים החברתיים שלי אני הפסקתי... פשוט נהיו תחומי עניין שונים...

 

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן. חברויות חדשות נוצרות והקודמות לא תמיד רלוונטיות..

 

שנזכה תמיד להיות בחברה טובה

אמן שנזכהפרצוף כרית

תודה על המענה , אהבתי את התשובות....

יש לי שאלה לגבי שאלה 5 אם בא לך לפרט - איך הפסקת קשרים? פשוט לא ענית להם? לא הרגשת שאת כאילו מפסידה פחות קשר? מענין.... כי אף פעם לא היתי בצד הזה שהפסקתי חברות, נדמה לי

תראימאוהבת בילדי

לא התחתנתי מהראשונות בכיתה, ואחרי החתונה שלי כבר לא הלכתי לחתונות של חברות.

לא באה למפגשים...

 

לא יודעת, קשה לי עם המון חברות. צריכה 1 על 1, אז זה גם פחות מעניין אותי...

 

לא הרגשתי שאני מפסידה פחות. מידי פעם חברה מפעם מתקשרת. זה נחמד לי ל2 דקות. לא יותר...

תראיפרצוף כרית
עצם זה שמישהי חושבת עליך ורוצה לשמור איתך על קשר - זה דבר גדול בעיניי, ובסדר גם אם רק 2 דקות.. כואב לי החברות שלא רצו לשמור איתי על קשר, מרגיש לי שמשהו דפוק בי
אוי. אני מבינה אותךמאוהבת בילדי

אצלי אני מרגישה שאם אין תכלית לשיחה- אז למה התקשרת? מבינה?

כי זה לא שאנחנו בקשר ביומיום, אני כאילו מחכה ל"פואנטה" של השיחה...

 

אבל כל אחת מה שטוב לה.

אני לא חושבת שאם חברה שלי לא מעניינת אותי היא פחות שווה.

פשוט *אני* פחות מתחברת לשיחות חולין כאלו של פעם באף פעם...

1. כןoo
2. פחות
3. אחיות ועבודה
4. ווצאפ ועבודה
5. את הקשרים מהעבר בחרתי לנתק ואני שמחה על הבחירה שלי.
אני לא מחפשת להיות אישה מוצלחת, אז זה לא מטריד אותי הגדרות מהסוג הזה.
6. נראה לי טבעי ביותר. אבל אם זה מפריע למשהי שחסר לה קשרים בגלל העיסוקים, כדאי למצוא את הזמן והדרך למלא את החסר.
תודה יקרה על ההשתתפות בסקר פרצוף כרית

מענין ...

לגבי 5- אהבתי שלא מטריד אותך הגדרות מהסוג הזה....

 

ואגב - לגבי תשובה 5 - איך בחרת לנתק קשרים מהעבר? פשוט לא ענית ?למה בחרת לנתק? לא הרגשת שאת מכאיבה לצד השני - כלומר רק אם בא לך לפרט, לא חיבת, רק שואלת , זה נושא מענין בעינייי....... 

 

ואהבתי מה שכתבת ב-6- שזה טבעי.... צודקת לגמרי!!!!

בחרתיoo
לנתק קשר עם חברות שהיו מתקשרות יותר מידי והקשר היה מעיק עלי, עם חברה שניצלה אותי ועם חברות שהיו משעממות אותי.

לחלק הפסקתי לענות, לחלק הפסקתי ליזום קשר ורק עניתי בקטנה, עד שהקשר פסק.

ידעתי שזה עלולו לפגוע, אבל ברגע שהחלטתי שהקשר לא טוב עבורי, שמתי את טובתי לפני התחושות של החברות.
מבינה אותךפרצוף כרית

צודקת , הטובה שלך קודמת 

כן חברות שמנצלות זה מעצבן בהחלט.... יש לי גם חברה שכשהיא צריכה אותי - אני עונה לו בזמנים ממש לחוצים שהילדים קופצים עלי למשל וכ'ו, והיא חופשי לא עונה לי ואומרת סיבה ממש מגוחכת כמו "היתי באמצע לשטוף רצפה" והיא טוענת שאין לה חברות......... כאילו הרגשתי שזה לא הדדי שעונים אחת לשניה כשצריכות אחת את השניה.... אבל אנשים לא מושלמים וסך הכל אני כן אוהבת אותה והכל... ורואה בה חברה טובה ...

 

וכנראה שהמושג "חברות" מאוד חמקמק ומסתורי - מה בנאדם מחפש בחבר......

 

כי אני מהמתרס השני שמקבלת חוסר מענה או אדישות- זה כואב..... שאני מנסה לייצר חברויות ואנשים כאילו לא ממש עונים וכו' 

האמת גם אני לא עונה כל הזמן כשאני שוטפתהמקורית
רצפה או עסוקה
זה לא מגוחך בעיניי כי חברות זה לא פיקוח נפש יותר בעיניי בקטע טוב, כשאני פנויה ויכולה ובא לי לדבר. ולא תמיד בא לי האמת.
אם כי אני מסייגת מקרים בהם חברה צריכה אותי ואני יודעת שהיא צריכה אותי, אז אתאמץ עבורה יותר כמובן
אני חושבת שלכן אני מצליחה להחזיק קשרים ארוכי טווח, וזו גם הסיבה שבגינה הסתיימו להן כמה חברויות כאלה - היכולת או חוסר היכולת לשמור על דיסטאנס עדין וחוסר מחויבות להיענות לכל שיחה

אני גם בכלל כמעט לא עונה לחברות כשאני עם הילדים. זה פשוט לא נח לי לדבר ככה כשהם מפריעים כל רגע. וגם חברות שלי ככה, יוצא לנו הרבה פעמים לקטוע שיחה כשזה לא מתאים בגלל הילדים, פחות כיף לדבר ככה ולא כל דבר מתאים שהילדים ישמעו. מבחינתי הרוב לא מיועד לאוזניים שלהם
ברור שאת צודקת, התכוונתי למשהו אחרפרצוף כרית

שאולי לא דייקתי מספיק - 

 

ברור שאת צודקת שחברות לא תמיד חיבים לענות באותו רגע

 

אבל התכוונתי שעם החברה ההיא החוסר הדדיות משווע - 

היא טוענת שאין לה בכלל בכלל בכלל חברות והיא בודדה ומשעמם לה, מצד שני יכולה לסנן אותי כמה ימים חופשי, ואני עונה לה מיד ברוב הפעמים, או חוזרת די מהר, וכאילו תמיד היא שיא העסוקה ואני עונה לה גם כשאני עסוקה.....למרות הכל , כי יש בינינו קשר קרוב ואולי היא רוצה לשאול או להתיעץ משהו דחוף.....

היתה תקופה שלא עניתי לה הרבה כי נמאס לי.... אבל רוב הפעמים אני עונה או לפחות חוזרת באותו יום

כאילו רמת החשיבות שאנחנו מיחסות לקשר לא מספיק הדדי...... 

 

צודקת שכשהילדים בשטח - ברור אפשר לא לענות ולחזור אח"כ... וברור שחברות זה לא פיקוח נפש, את ממש צודקת - לא על זה דיברתי, מדייקת. ... לא כתבתי ברור מספיק  

הבנתיהמקורית
תשקלי אם החברות הזו מתאימה לך לדעתי
יש פער בהסתכלות שלכן על הדברים כנראה
אם קשה לך עם זה הייתי משחררת קצת
משחררת?פרצוף כרית

לשחרר - מה זאת אומרת? כאילו עוזבת אותה?

לא ממש יכולה היא החברה הכי טובה שלי....

תראי, בעלי כן  אמר לי לנפנף אותה קצת יותר כמו שהיא מנפנפת אותי... ובאמת פעם שהתקשרה אמרתי לה שלא נוח ונדבר בזמן אחר.... כי די - כמה אני יכולה להתמסר אליה והיא חופשי כאילו לא עונה כמה ימים? גם אצלה הכל כזה דחףו דחוף דחוף ,.... כשהיא רוצה להתיעץ איתי על משהו, ואילו כשלי משהו דחוף היא חופשי יכולה כזה להגיד שלא יכולה על סיבות לא כזה משמעותיות (ברור שזכותה, אבל שוב ההדדיות....) 

יש לי חברות נוספות, אבל איתה הכי בקשר מכולן , יחסית.... 

בחלק מהחברויות ניכרת יותר האינטרסנטיותהמקורית
כמו אצל חברה שלך - היא מתקשרת כשדחוף לה, ומסננת כשזו שיחה 'רגילה'.
ואת רואה את זה אחרת ממנה.
לדעתי כדי לא להיפגע קודם כל - תביני את הפרסונה ותחליטי אם מתאים לך להיות בקשר עם חברה כזו.
גם לי יש חברות כאלה, רק שאני מתנהלת איתן בצורה שמתאימה לי בקשר הזה כדי לא להיפגע
אויש זוהי הרגשה נוראית!!!קופצת
לחוות חוסר הדדיות בקשר זה אחד הדברים המקטינים והמשפילים יותר...

חיבוק על החוויה הזאת. אני לא מצליחה להכיל קשרים כאלה🤷‍♀️
וואי תודה על ההבנה!פרצוף כרית
יקרה שאת!
אניoo
לא רואה בחברות (בשורוק) משהו מחייב.
מה שמחזיק חברות זו הנאה של שני הצדדים מהקשר.

אני חושבת שחברות צריכה להתנהל באופן ספונטני ולא עם התחשבנות כזו או אחרת.

אני מבינה את הבאסה שאת מנסה ולא עונים, יכול להיות שלא מעונינים בקשר אבל גם יכול להיות שזה זמן לא מתאים וגם אם את נוהגת לענות בזמן לא נוח, יש אנשים שלא עושים את זה.
פראיירית שלא דיברה איתך!!אם_שמחה_הללויה
שטיפת רצפה וכלים זה הזמן שאני הכי אוהבת לדבר בטלפון, מעביר לי את נזמן של המטלות המעצבנות האלה
עונהריבוזום
1. כן
2. פחות
3. בעיקר משפחה. קצת חברות מלפני הנישואין. קצת חברות שהכרתי אחרי.
4. בעיקר קשר טלפוני / ווטסאפ. עם אמהות של ילדים מהגן יוצא להתראות פה ושם בגינה / כשאוספים וכו' - לא יותר מדי. עם משפחה נפגשים לפעמים בשבתות (לצורך קשר חברתי אני מחשיבה גיסות או אחיות, לא אמא / חמות)
5. לא מהווה פרמטר בכלל
6. כן
תודה לך מדהימה פרצוף כרית

אהבתי את התשובות 

ולגבי 4 בסוגרים - ומענין מה שאת אומרת כי אצלנו דווקא אחרת - קשר חברתי כולם בקשר עם האמא אבל לא הגיסות/אחיות ביניהן - כלומר כן במפגשים אבל לא טלפוני סתם לקשקש...

ולגבי 5 - יפה שלא מהווה אצלך פרמטר.... כנראה ששריטה שלי אצלי זה ממש פרמטר.....לעצמי (לא לגבי אחרות) 

חחחח נושא כאוב🙈קופצת
אין לי חברות בכלל.
ואני מעולה ממש בקשרים בין - אישיים!

כרווקה היה לי מליון חברות! מליון!
והיום - נשארה אחת שאני מדברת איתה ממש מידי פעם...

איך? ברוכה הבאה לשריטה שלי🙃
אצלי זה יושב על מקום עמוק בנפש..מסובך וארוך..
אבל לא נורא, אני מכניסה אותו לסל השריטות שלי ומשכיבה אותו לישון שם יחד עם כולם.
מתישהוא אי פעם אולי אטפל בו.

כיום החברות שלי זה בעיקר בעלי. והנס שלי שאצלנו זה תלות הדדית... אז איכשהוא מסתדר...
חוץ מזה יש את הבנות מהעבודה ואחיות - אין על אחיות בעולם!!

אני לא מאוכזבת מעצמי, אני יותר פוחדת. מה יהיה כשאתבגר... כשהחיים יהיו פחות אינטנסיביים ואני אמצא את עצמי בחוסר חברתי נורא...

לא חלמתי אף פעם שמוצלחות קשורה בחיי חברה.
בעיני אני מוצלחת אש ככה כמו שאני😁.
תודה רבה על המענה פרצוף כרית

ומזדהה עם הפחד - מה יהיה כשאתבגר..... צודקת

אבל אולי לא צריך לפחד אלא לומר - שבעתיד מן הסתם תוכלי להרשם לקורסים או משהו ושם להכיר חברות חדשות? אולי זה יעודד אותך...כי עכשיו את עסוקה עם קטנים (מן הסתם... לא זוכרת אם יש לך קטנים או לא..) וזה מגביל אותך בזמן - שאת לא יכולה תמיד להיות זמינה ולקפוץ להפגש עם חברה שגרה רחוק למשל וכו' 

 

ואהבתי שאת מוצלחת אש בעיניך צריכה לאמץ, זה קשה!!!!

השמועה אומרתהמקורית
שככל שמתבגרים ומגיעים הנכדים החיים הופכים עמוסים יותר
אבל זה לא באמת נכון לכולם

באמת הפתיע אותי לקרוא. לפי איך שאני מדמיינת אותך, את הכי מהחוגגות את החיים עם שמלה יפה ורביולי בבית קפה עם חברות
חחח אני בעד עומס😁קופצת
שונאת להשתעמם.
מקסימום אם לא באמת יהיה עמוס אפצח לי בטיול מסביב לעולם.🤣

אני הכי חוגגת את החיים, אבל בלי חברות 🤷‍♀️
שמלה ורביולי מצחיק התיאורפרצוף כרית

כן באמת לפעמים מדמינים מראה

נגיד מישהי פעם שכתבה שצריכה לרדת במשקל ולפי הכתיבה שלה היתה בתיאור שלי רזה ומתוקתקת...

אפילו שברור שזה לא משנה לי אם מישהי רזה או לא.... סתם מצחיק לדמיין ת'מראה מעבר לכתב פה  

זה לא חסר לך?המקורית
האמת כרגע כמעט שלא.קופצת
מבחינת שיח וקשר רגשי וחברי והכל- זה בעלי.
יש גם את האחיות שלי וקצת חברות מהעבודה...

זה מה יש🤷‍♀️
תראיפרצוף כרית

אם יש לך את אחיות שלך - זה יפה מאוד, זה חברות טובות לכל דבר וענין 

וחברות מהעבודה - גם טוב

לא נקרא שאין לך חברות  

השאלה למה קוראים חברות...קופצת
אני מתייחסת לחברה כאחת שאני נהנת לדבר איתה שיחות עומק, שיש לנו קשר רצוף כזה ולא אחת לשנה, שאפשר לצאת איתה לקניון נגיד...
זה אין לי בכלל.

אחיות יש בענק ב"ה.
אםפרצוף כרית
את אחיות שלך את יכולה לקחתלקניון ויש קשר רציף- זה חברותלכל דבר! ואפילו יותר! איזהכיף לך... יש לי גם כאב על האחיות, אבל לא רציתי להעמיס הכל בשרשור אחד....
אני רק אזדהה איתךמחי
מרגישה את הכאב שלך...
חשבתי שיש לי קשר קרוב יותר עם האחיות, מסתבר שלא. דרך הוואטסאפ יש לנו יותר קשר... ואז כשנפגשים מסתבר שכל אחת עסוקה בעולמה ובמכשירה. כולן אהובות וחביבות, אבל אין את שיחות העומק שרציתי, או רצון לצאת ביחד לאן שהוא.
ואני בסוג של משבר אמון/זהות... גרה ליד המשפחה של בעלי ותמיד הרגשתי שזה לא המקום הטבעי שלי, מרגישה קצת נטע זר עם חמותי והגיסות, ואז פתאום מגיעה למשפחה שלי וגם מרגישה קצת לא שייכת ולא קשורה, שלא מחפשים את חברתי יותר מידי
מוכר גם ליהמקורית
אבל לא חייב שהחברה תהיה משפחה.
חיי החברה שלי בכלל לא קשורים לא לאחיות שלי ולא לגיסות
נכון, זה לא ממש קשור לנושא השרשורמחי
ב"ה יש לי חברות שהן לא משפחה. אבל עדיין כואב לי שאין לי קשר מאוד קרוב עם אחיותיי
אני שחררתי את זה מזמן האמתהמקורית
יש פעמים שזה לא ment to be
🤷

אם כי יכולה להבין אותך. ממש ❤️
תודה ❤️מחי
את צודקת... אבל איך שהוא עוד לא גנזתי את החלום. אני הגדולה, אז אני כל הזמן חושבת שאולי כשנגדל זה יקרה. הרי כל האחיות מספרות שהיו מכסחות אחת את השניה בילדות ובגיל ההתבגרות, "ואז פתאום גדלנו ונהיינו חברות טובות"... אני מבינה שלא אצל כולם זה קורה, ותוהה אם לשכוח מהשטויות האלה שהכניסו לי לראש, או לחכות לעתיד...
אחותיoo
ואני באמת נהיינו חברות אחרי הנישואים, אבל יש לי אחיות שאין לי איתן קשר מיוחד גם שגדלו.

אני חושבת שלאחיות יש פוטנציאל להיות חברות טובות כי יש הרבה במשותף, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק או שאין להם ענין בחברות.
בעיניי אם את לא מצליחה ליצור לעצמךהמקורית
את המציאות הזו וזה גורם לך לחוות מפחי נפש, ייתכן וזה לא המקרה שלכן או שזה לא הזמן כרגע.
אני גם מכירה אחיות שהן חברות טובות מאוד וקרובות, ובאמת אני ואחיות שלי לא שונאות חלילה אבל רחוקות מלהיות קרובות ברמת החברות, וזה מה שעוזר לנו לשמור על הקשר. יותר מזה כנראה שאי אפשר וזה הפוטנציאל המקסימלי של הקשר שלנו - אחיות, שומרות על קשר,אבל לא חברות
כשאתן נפגשות יש לכן על מה לדבר?מחי
או שכל אחת חיה לעצמה?
לא אכפת לי לא להיות חברות הכי טובות, אבל לפחות שיהיו נושאים משותפים ושננהל שיחה בליל שבת אחרי הדלקת נרות... סתם דוגמה.
מרגישה ממש ריחוק כזה וזה צובט
אנחנו לא נפגשות הרבה לצעריהמקורית
אולי פעמיים בשנה..
וכשנפגשות מדברות, אבל זה בעיקר בגלל שגם אמא שלי נמצאת האמת..
מדברות בטלפון מדי פעם.. לא משו רציני. הן לא מכירות אותי האמת. עברו הרבה מים בנהר בשנים האחרונות והשתניתי המון, אנחנו חושבות אחרת על ככ הרבה דברים..
כשהייתי צעירה יותר ניסיתי לשמור על הקשר יותר וראיתי שזה לא עובד, החיים שלנו שונים, ואז הפער גדל עוד יותר. אז אנחנו שומרות על יחסים פוליטיים מנומסים ותו לא.
נשמע ממש דומהמחי
גם אני מרגישה שהן לא מכירות אותי ושאנחנו חושבות אחרת על המון נושאים, יש לנו תחומי עניין שונים לגמרי ויוצא שאין כמעט נושאים משותפים לדבר עליהם.
לא נראה שמפריע להן ושזה חסר להן... אבל לי כן
אני חושבת שאם תנסיהמקורית
לסגל לעצמך נושאי שיחה שכן מעניינים אותן זה יכול להצליח.
לפעמים בקשר כל אחד רוצה להביא את עצמו וזה גורם להתנגשות כי לא שני הצדדים מסוגלים להתגמש. אם תהיי מוכנה להתגמש ולזרום איתן - מעולה, זה יוכל להביא לקרבה,אבל זה לא יהיה המענה שאת מחפשת אולי. זה יאפשר קשר שהוא יותר חד צדדי, לפחות בתור התחלה, ואולי גם באופן קבוע
משפט מעניןפרצוף כרית
יכולה לתת דוגמא? לא בטוחה שהבנתי הכל וזה נושא מענין
מנסה להסבירהמקורית
נגיד אצלנו אחיות שלי שונות מאוד ממני, וגם הרבה חברות שלי לא חולקות איתי הרבה במשותף מבחינת אורח חיים וכו, חלקן לא דתיות בכלל, אבל בגדול - אנחנו כן יכולות לדבר על נושאים שמשותפים לנו, עם דגש על זה שאם זה מפגש משותף ויש לכמה אחיות או חברות נושאי שיחה משלהן, אני מצטרפת אליהן ו'זורמת' לתוך העולם שלהן. לא מחפשת להכניס לשיח דברים שאני יודעת שהן פחות יבינו אותי בהם. נגיד - מדברות על עבודה, והן מורות. אני יכולה להשתתף בשיח כשאני שואלת אותן אם לדעתן תהיה שביתה וכו מתוך הידע של האקטואלי אבל לא מתוך חוויה אישית שלי.
או - אם זה חברה אחת אז תוך כדי השיחה לשאול כל מיני שאלות על דברים שהיא מספרת וכן יש לנו מכנה משותף בהם. נגיד, קיץ וקשה להעסיק ילדים. נוגע בכולן. דתיות וכאלה שלא. או - עליות המחירים ויוקר המחייה בהקשר לאטרקציות. מפתחים סביב זה את השיחה. תוך כדי משתפים מחוויות אישיות. אבל זה לא יהיה אותו קשר כמו עם חברה שיודעת להחזיק את המורכבות של השוני ולהקשיב כי היא קרובה אלייך מאוד.

לא תמיד זה עובד, כי צריך לדעת להחזיק את זה, אבל אני שומרת ככה על קשר עם חברות מהצבא אפיל וגם מהתיכון
וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי במשפט האחרון -'לא נראהשמפריע להן ומפריע לי' חח קבלי הזדהות ענקית!
היו ימים שהיתי חושבת המון איך לשפר את המצב, עד שהשלמתי עם זה.. ונראה לי ככה יותר טוב
בליל שבתפרצוף כרית
אין לכן על מה לדבר? לנו יש על מה לדבר, אבל עם חברות טובות השיחה יותר זורמת ומרגישים ענין..
מצטרפת.. ממש כך..מותק 27
עם חברות טובות זה אחרת.. השיחות קולחות יותר
תודה פרצוף כריתאחרונה


צודקתפרצוף כרית
באמת צובט.. אם כי מוכר לי ולא נורא העיקר שאתן בשלום, כנראהיש לכן אופי אחר או תחומי ענין אחרים אולי?
מנחם😆פרצוף כרית
כי שמעתי על המון שהאחיות הן חברות הכי טובות... טוב לדעת שלא אצל כולן ואני נורמלית
גם אצלנו לא כך ככמותק 27
יש לי 3 אחיות
כל אחת במקום שלה...
אחת בשירות הצבאי
אחת רווקה לא דתיה אז כן מוצאות נושאי שיחה אבל לא מדברות ככ כי אין זמן ביומיום.. היא עובדת רוב הזמן.. אז רק בשבתות אצל הוריי יוצא שנפגשים וגם אז אין מידי מה לדבר..
ועוד אחת נשואה, בלי ילדים כרגע, אז גם אין מידי נושאי שיחה משותפים.. איתה אני יותר מדברת כי יש על מה אבל היא שקועה בלימודיה מבוקר עד ליל אז אין אפשרות לשיחה יותר מידי..
בקיצור את לא לבד במערכה 😅
איזה כיף לדעת תודהפרצוף כרית


וואיפרצוף כרית
הזכרת לי את עצמי בדברים מסוימים( חוץ משכל אחת שקועהבמכשירה- זה ב'ה אין אצלנו..), שרציתי קשר יותר קרוב עם האחיות.. אבל יש בזה נקודת יתרון- יותר פרטיות ופחות ריכולים -כי עם חברה את יכולה לשתף על המשפחה ואם היא לא מכירה אותם פחות מרגיש כריכול..
החברה הכי טובה שלי זו אחותיoo
ואני יוצאת איתה לא רק לקניון אלא גם להופעות, מסעדות וחופשות.

זה לא סותר, אחות יכולה להיות חברה.
אם ככה אז יש לי שתיים!!קופצת
אחיות שהן חברות נפש ממש.
ועוד אחיות שהן חברות סבבה כזה..
סקר מעולהההטובה דיה
יש לי הרבה מה לכתוב..אענה בהמשך
כל הכבוד כריתוש
תודה נשמה אהובה פרצוף כרית


עונהאפונה
1. כן
2. יותר
3. אחיות ושכנות (מהעבר ובהווה)
4. ספסלי גן שעשועים.
5-6 חברות אמורה לענות על צורך. אם הצורך החברתי משתנה, אני לא רואה חשיבות רבה בלשמר קשרים ישנים בכח. אבל באופן כללי אני מתקשה לשמר קשרים מרחוק (לכן החברות שלי הן בעיקר שכנות).
נשמעת חבר'המנית פרצוף כרית

כל הכבוד לך , אשריך , תודה על ההשתתפות בסקר  

חח מצב החברות שלי ברצפהאיזמרגד1
החברה שמוגדרת כחברה הכי טובה שלי, דיברנו בפעם האחרונה לפני חצי שנה😮 אז:
1. ממש לא
2.הרבה פחות
3.משפחה- האחיות והגיסות שלי.
4.כשנפגשים אצל ההורים... בעיקר שבתות אבל יוצא גם אמצע שבוע
5.לא מאוכזבת בקטע שזה מוריד את הערך שלי אבל כן בקטע שאני צריכה חברות ואין לי... ממש מרגישה שחסר לי ולא יודעת איך ליצור קשרים חדשים
6. כן בהחלט
תודה על המענה פרצוף כרית

עודדת שהמצב שלי לא כזה גרוע תודה לך, וזה סבבה כל עוד שטוב לך....... מאמינה שיבוא עם הזמן - פתאום מוצאים מישהי שיש חיבור איתה, אולי חברה חדשה בעבודה וכו' דברים משתנים בחיים..

ממממים...

1) הייתי רוצה יותר להיפגש עם חברות מסויימות אבל אין לי ולהן זמן

2) פחות, עדין בקשר אבל קשה להיפגש

3) אחיות וחברות מהלימודים

4)  ווטסאפ ושיחות טלפון אבל אין באמת פניות לשבת לדבר אפילו בטלפון

5) אף פעם לא היו לי הרבה קשרים קרובים. עם אלו שכן אני עדין בקשר. אבל באופן טבעי כל אחת בנתה את חייה חלק נשואות וחלק רווקות. עם הנשואות בכלל קשה לקבוע ובאמת שכבר שנים לא נפגשנו וזה גרם שהקשר יתרחק. עם הרווקות הן גם עסוקות אבל יותר קל לקבוע. רק שאני לא מוצאת פניות הרבה פעמים. זה לוקח לי מהזמן עם הילדים ומהכוח שלי.
האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? אני כבר לא מרגישה צורך ליצור חברויות חדשות. נחמד להכיר אנשים חדשים אבל אין לי צורך בעוד חברות קרובות. בקושי מצליחה להשקיע בחברות הקיימות שזה דורש השקעה לתחזק את הקשר....

6) סתם נשואה לא ממש. כשיש ילדים כל החיים משתנים. כמו עכשיו שיש לי שני הקטנטנים שמחכים לי בבית ב"ה שברגע שמסיימת לעבוד אני רצה אליהם. וחברה שהתחילה עבודה חדשה ורצתה להיפגש כדי שאסביר לה על משהו כבר לפני אולי שבועיים ולא מצאנו זמן לזה

תודה על המענה ועל השיתוף יקרה פרצוף כרית


עונהפרצוף כרית

1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע?

לא

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין?

פחות לכאורה

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן

2 חברות שגרות באזור וחברה אחת שגרה רחוק -מהלימודים בעבר שמרנו על קשר

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים?

זו שגרה רחוק - טלפון, אמא בטלפון, וחברה שגרה קרוב - הליכות או בשבת לגינה, חברה אחרת - בשבתות/הרצאות/תלוי 

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך?

מאוכזבת מאוד, מרגישה כשלון , כי בעבר היו לי חברות שהינו בקשר קרוב ופתאום עם השנים פחת לאט לאט וכבר אין קשר... חבל ומרגישה שאני לא מספיק חשובה להן וזה מבאס אותי מאוד כאילו אני בנאדם דפוק או משהו.....
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?

כלפי עצמי - כן ומאוד , כלפי אחרות - לא

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'?

כן בעקרון, אבל קשה לי להפנים את זה , כלומר שריטה שלי שאני חושבת שאישה נשואה כן אמורה לתחזק המון קשרים.... כנראה שלא מציאותי וקשה לי להרגיש את זה באמת שזה טבעי...

יקירתיהמקורית
יש רצוי ויש מצוי
המצוי לא אומר שמשו דפוק בך חלילה. זה אומר שזה לא בנמצא כרגע.
וגם, את אומרת שאת חושבת שנשים נשואות צריכות להחזיק הרבה קשרים.
מי קבע את זה?
זה איזה הלכה פסוקה? חוק מדינה?
אם קבעת לעצמך נורמה בראש שאיננה ישימה, אין פלא שאת מתוסכלת. ועוד יותר כשמול נשים אחרות זה נורמלי בעינייך
במה את שונה מהן? למה אצלן זה בסדר ואצלך זה דפוק?
תודה מקוריתוש על ההשקעה, ואוליפרצוף כרית

אולי כי אני משווה את עצמי להוריי? אולי כי אני נחשבת פחות "שווה" בעיניהם? לא יודעת.... שאלה טובה... ואני מאוד רוצה שהם יחשבו שאני "מוצלחת" ויעריכו אותי......

לא יודעת באמת

ברגע שאת שווה בעיניי עצמךהמקורית
יתייחסו אלייך ככה.
יכולה לשתף אותך על עצמי, שמבין האחים שלי אני הכי פחות 'פרודוקטיבית' מה שנקרא.
למדתי אקדמיה והכל, אבל בניגוד לאחיות שלי עצרתי לגדל את הילדים בבית בזמן שהן מפתחות קריירה ושכר של 5 ספרות ב"ה.
הייתה נקודת זמן שחשבתי בה כמוך ומאוד חששתי לשתף אותם בהחלטה, כי מגיל צעיר ההורים שלי חלמו על ילדים 'מסודרים' בעבודות נחשבות במקצועות נחשבים כי גדלנו בבית בלי כפית של זהב, ואמא שלי בשנים שגידלה ילדים בבית ממש נבלה.
וברגע שעשיתי בירור עם עצמי והחלטתי שזה מה שאני מאמינה בו וכך אני רוצה לחיות וזה מה שנכון לי, לא רק שלא התאכזבו ממני - גם שיבחו אותי.
אז זה לא רלוונטי מה ההורים עושים ואיך הם חיים, הורים רוצים לראות את הילדים שלהם מאושרים ושטוב להם. לפעמים הם מציבים מעין 'מבחני קבלה' בדוגמת מקצוע, חיי חברה, סטטוס כלכלי, ילודה, אבל את לא באמת צריכה להיות מראה שלהם. יש לך את מכלול החיים שלך ואת צריכה למצוא את הדרך שלך למה שטוב לך בלי לחשוב מה יגידו ומה מצפים ממך. רק את חיה את החיים שלך.
תובנה מהממת!מאוהבת בילדי


כתבת יפה...פרצוף כרית
תודה על החיזוק החשוב וההשקעה המרובה 😎
בשמחה יקירתי המקורית
מזדהה מאוד!טובה דיה
עונה גםבתנועה מתמדת
1. כן (לפני כמה זמן לא הייתי למרות שהמצב היה כמעט אותו דבר. למדתי להעריך ולהפנים את השלב הזה בחיים שלי. אה, בעצם לא היה לגמרי אותו דבר.. הייתה קורונה שנתנה יותר תחושה של בדידות)
2. פחות קשרים
3. בעיקר שכנות/ נשים מהקהילה.
4.גינה אחהצ ובשבתות מחוץ לבית כנסת ;)
5. זה לא מדד בכלל מבחינתי לאישה מוצלחת. בעבר הייתי ממש מאוכזבת שלא מצליחה לשמור על קשרים, בעיקר כי לי היה חסר והרגשתי בודדה/ לא חשובה.. בסוף הבנתי שזה נורמלי ממש לשלב הזה בחיים שמתכנסים בו יותר בבית במשפחה וגם שיש סוגי חברויות שנשארות, ויש חברויות "אינטרנסטיות" שמתאימות לתקופה מסוימת וחולפות (למשל חברות במכללה שלא נשארות בקשר אחרי זמן הלימודים, חברות מהעבודה, שכנות שמתחלפות במעבר דירה וכו) ושבאמת אי אפשר לשמור על קשר עם כוווולם ואם יש לי אחת טובה ועוד כאלה שכיף לי לשתף אותן בדברים כשאנחנו נפגשות זה מהמם ומספיק לי כרגע😁
וגם למדתי לאהוב את עצמי עם התכונות שבי, כנראה שאני לא כזה חברותית ומרכז העניינים, וזה בסדר. לא צריך ללכת נגד הטבע שלנו.
חפרתי🙈🙈 זה פשוט נושא שפעם הטריד אותי ממש ועברתי תהליך עם עצמי בזה..
6. כנ"ל- לדעתי לגמרי הגיוני כמו שכבר כתבתי (יש אפילו שלב כזה בפסיכולוגיה אם אני לא טועה, שבגילאים מסוימים, בנעורים למשל, יש חשיבות מאוד גדולה לקבוצת השווים ואחכ זה עובד לקשר זוגי. את יכולה לקרוא על זה עוד.. לא מצליחה להיזכר בשם של הוגה הגישה)
נשמע שאת מעורבת בקהילה, זה מעולה, אשריךפרצוף כרית

ותודה על ההשתפות בסקר מענין לקרוא  

עונהאם_שמחה_הללויה
1) לא כל כך. הייתי רוצה להכיר חברות חדשות.ויודעת שאולי צריכה להתאמץ יותר, לצאת לשיעורי תורה ליד הבית, אבל השגרה שוחקת ואני שוכחת. הייתי רוצה לגור בתוך קהילה, אבל גרה בעיר גדולה.

2) כן מן הסתם, בבית ספר, אוניברסיטה היו לי הרבה חברות טובות על בסיס יומיומי. מאז החתונה עברתי לעיר מרוחקת, עכשיו אני בבית, וגם כשעבדתי זה היו קשרים לא קרובים מדי.

3) אין לי המון.
יש לי חברת ילדות שחזרנו להיות בקשר טלפוני קרוב (למרות שחזרתי בתשובה והיא חילונית!) חברה מהצבא (היא יותר מתקשרת אליי, מאשר אני)וחברה מאוניברסיטה שגם פעם ב מתעדכנות.
ווטס אפים עם הגיסות, ואחת הגיסות שבלי ילדים באה אלינו לשבתות.ובכלל ב"ה בקשר טוב עם המשפחה של בעלי.
יש שתי בנות שהיינו המשפחה המארחת שלהן בתהליך גיור ואנחנו עד עכשיו בקשר והן באות לפעמים.
וזה מצחיק, אבל סבתא שלי. משתדלת לצלצל אליה כשיש לי זמן פנוי.
אהה ולא כתבת את הפורום, זה גם קשר חברתי!!!

4)
אני מרגישה שכשאני מארחת לשבת/ באמצע שבוע זה יוצר קשר הכי טוב.
ושיחת טלפון עדיפה על ווטס אפ, אבל לפעמים עם העומס של החים טוב שיש ווטס אפ.
5)
לא, לא מאוכזבת מעצמי, כי זה בדרך כלל זה בא משני צדדים.
כשאני רואה שמישהי לא בעניין לשמור על קשר, אז אני מרפה.
אבל מצד שני אומרים "תקנה לך חבר", צריך השתדלות מסוימת. אז אני משתדלת בגבול שמתאפשר לי להזמין אליי/ לענות להזמנות, להגיד שאני בסביבה וליזום להפגש וכו'

האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"?- כן, זה סוג של הצלחה בעיני, היכולת הזאת ליצור קשרים חברתיים.
אבל מצד שני, זה תלוי אופי, יש אנשים יותר מופנמים שטוב להם עם עצמם,לא לכולם יש צורך גדול בקשרים, יש אנשים שאוהבים את השקט שלהם וגם הכמות של חברים לא תמיד שווה לאיכות.

6)
זה תקין עד גבול מסוים. העיסוק בבעל,ילדים נקיון ועבודה שוחקים ולוקחים אנרגיות. טוב שיהיו חברות להתמלא מהן, להתלונן להן, לצחוק איתן, אפילו כאן בפורום.
וואופרצוף כרית

כתבת חזק, ממש התחברתי

תודה שהשתתפת בסקר יקרה

בדיוק קראתי פוסט של עינת נתן על חברותאם_שמחה_הללויה
אמרתי אני חייבת לשתף..
אם אין לך אמא, בעצם גם אם יש, עשי לעצמך טובה וצאי ללהק נשים נפלאות שביחד יצרו פסיפס מופלא של מענה לליבך המצולק. מצאי אחת שלא נותנת עצות כשאת בצרות עם עצמך, כזו שיודעת להקשיב לך כמו שאת אמורה להקשיב לעצמך, בחמלה. אחת שתעשה הכל כדי שתרגישי טוב יותר, אבל שלא דחוף לה להאיץ בך לחזור להיות הגרסה המיטבית של עצמך. וכשהיא תסיים להקשיב ואת תתעקשי שאולי בכל זאת תגיד את דעתה, היא תגיד ארבעה משפטים כל כך חכמים שיצליחו להחזיר אותך הביתה ביום קר וגשום לתנור דולק וריח של מרק מבעבע.
מצאי אחת שתמיד עונה לטלפון, תמיד זמינה, כזו שאם שלחת לה הודעה ולא קיבלת מענה תוך דקות ספורות, זה פשוט ברור שהטלפון שלה נגנב או התנפץ מיד אחרי הפעם האחרונה שהיא השיבה לך בידיים מלוכלכות מבצק תוך כדי שהיא מתכופפת לילד, כשהאורחים שלה בדלת והיא לא לבושה.
ואחת שתמיד תגיד לך כמה את יפה היום, ואת תדעי שהיא באמת מתכוונת לזה, וכשהיא מתפעלת ומפרטת כמו מבקרת אומנות ומנסה לדייק במילים את ההתרגשות, את פתאום מרגישה קצת יותר נסבלת, גם בימים בהם את מרגישה טעות של הטבע.
ואחת שתוכלי לצלול איתה לשיחה העמוקה בעולם גם כשיש לכן חצי שעה בין הסעה של ילדים ליום עבודה, ובין לבין היא תשלח לך קישורים של שירים יפים, כתבה מעניינת, הרצאה ביוטיוב ותכתוב "חשבתי עלייך, מתה לשמוע מה את חושבת על זה, ביי, לאב יו".
את חייבת גם אחת פרקטית, כזו עם רשימת אנשי קשר לכל בעיה, כזו שתיכנס לאוטו כי היא שמעה בקול שלך שצריך. כזו שלא תקנה את ה"עזבי לא צריך" וכשהיא תגיע יהיה לה מבט של 'הכל טוב, אני פה, תיק תק אנחנו מסדרות את זה'. היא ערוכה לקבור איתך גופה כשפישלת והיא גם הביאה מעדר.
תוסיפי אחת שמצחיק איתה, שאת מצחיקה אותה, כי צחוק לא משקר אף פעם, בעבוע מתפרץ של נעים, של ביחד, של מפגש בין נשים שלא משנה מה גילן, הן יכולות בשנייה להפוך לילדות בנות 13 במסיבת פיג'מות שבה כל מילה מתניעה צחוק מתגלגל שמכאיב בצלעות.
מצאי לך חברה שחיבוק שלה אף פעם לא מרגיש ארוך מדי, שהוא גורם לך לעצום עיניים ולנשום אחרת. כזו שתוכלי להגיד לה 'אל תבואי כי עדיין קשה לי נורא ואני יודעת שאראה אותך ואתפרק'.
אישה חכמה יודעת שאי אפשר לבד. שצריך שבט. ולפעמים מספיקה חברה אחת שהיא שבט. אמא.
אין לי אמא, השבט שלי קטן מאוד, אבל נשבעת שכל אחת עוטפת אותי, מנחמת, מקשיבה, מצילה, אוהבת ללא תנאי ממש כמו שאמא עושה בגרסת משאלת הלב של ילדה. בימים טובים, אני מצליחה להיות קצת מכל הנשים האלו עבור הבנות שלי, הולכת לישון בידיעה שהנכחתי קול פנימי עמוק שישלח אותן יום אחד בבגרותן ללהק לעצמן נשים מרפאות.
@עינת נתן
וואו מהמם. אהבתי.המקורית
איזה כתיבה יפה יש לה
וואו!!! תודה על השיתוףטובה דיה
מהמם אבלפרצוף כרית
זה עצוב כי זה לא באמת מציאותי, זה סתם מכניס לאשליה שאם אין לך את מלאי החברות האלו-אז משהו בך 'לא בסדר'.....
מסכימה איתך.המקורית
בטח לא חברות כאלה עם ילדים קטנים שירוצו אלייך עם את חפירה כדי לקבור גופות

וגם לא כדי לשמוע את שעל ליבך כל הזמן
זה אוטופי מדי. אבל עדיין יפה
חחחחחחחפרצוף כרית
נכון!!!! אבל אולי כוונתה לתת תקוה, ויש בזה מן האמת, שחברה טובה רוב הפעמים לא תוכל לפתור לך את כל הבעיות בחיים, אבל עצם זה שהיא איתך -נותן המון חוזק ורוגע
מסכימה..זה מושלם מדי!אם_שמחה_הללויה
אבל כתבה יפה♡ נותנת תקווה שאפשר למצוא את כל זה אם לא בחברה אחת, אז אולי בכמה...ואולי יום אחד נהיה אמהות כאלה לבנות שלנו.
עונה🙂אודיה.
1) האם את מסופקת ממס' ורמת הקשרים החברתיים שלך כרגע? כן🙂

2) האם כנשואה יש לך יותר או פחות קשרים בהשוואה ללפני הנישואין? אותו דבר

3) מה מקור עיקר הקשרים החברתיים שלך כיום? - משפחה / אחיות/גיסות/שכנות/עבודה/בנות דודות/ חברות ילדות / אמהות מהגן. שכנות, עבודה, אחיות וגיסות חברות מהאולפנא- קשר יותר רחוק לצערי, בעיקר בווצאפ.

4) באיזו פלטפורמה / זמן בעיקר מבוססים הקשרים החברתיים האיכותיים ביותר שלך - עבודה / ווטסאפ/ שיחות טלפון / סעודות שבת / חגים? עבודה+ווצאפ+מפגשים בערב

5) איך את מרגישה בנוגע לחברות או קרובות משפחה מהעבר שלא שמרו איתך על קשר? האם את מאוכזבת מעצמך? או שזה לא משפיע על ההרגשה שלך כבנאדם בעל ערך? אני גרועה בלשמור על קשר. אז אני החברה שמאוכזבים ממנה🙈😜
כלומר האם מס' חברות מהווה עבורך פרמטר ל"אישה מוצלחת"? ברמה מסויימת כן.

6) האם תקין בעיניך שאישה נשואה מפחיתה את הקשרים החברתיים שלה (בהשוואה ללפני החתונה) בשל העיסוק בבית- בבעל , בילדים , בנקיון, בעבודה וכו'? תקין מאוד.
עונהטובה דיה
נושא שקרוב ללבי מאז שהכרתי את בעלי..
1. לא. לפני שהתחתנתי הייתי הרבה יותר בקשר. היו לי בערך 7 חברות מאוד טובות שגם חגגו אותי בשבת כלה שלי, אבל מאז שהתחתנתי כמעט כל הקשרים נחלשו משמעותית, על אף השתדלות רבה מאוד מצדי.. לציין שכמעט כל החברות רווקות כרגע ולדעתי זה מאוד משפיע.
2. פחות
3. משפחה. קצת מהעבודה. קצת חברות מהאקדמיה ומעבודות קודמות. חברה אחת הכי טובה שאנחנו שומרות על קשר כבר הרבה שנים ב"ה
4. וואטסאפ ושיחות טלפון
5. בגדול אני לוקחת את זה קשה, אבל משתדלת לעבוד על עצמי ולעבור הלאה.. השתדלתי לשמור על קשר וזה לא ממש הלך, אז מנסה להשלים עם המצב.
עבורי קשרים חברתיים זה א"ב, תמיד הייתי מאוד חברותית ומוקפת חברות שקופצות אליי הביתה או מתקשרות וחופרות מלא בטלפון..אז המצב הנוכחי מאוד שונה, אבל כנראה שאצטרך להתרגל עד לשלב מסויים שבו זה יחזור
6. לא חושבת שזה עניין של תקין או לא, אלא בחירה אישית. כל עוד טוב לה- מצויין. מצד שני, צריך לזכור את הדרך הארוכה ש(בד"כ) החברות עברו איתנו עד שהתחתנו ולגמול להן טובה ולא לשכוח את כל הטוב ולהיעלם, ככל הניתן.
וואו מעניין.. עונהמותק 27
1. יש ימים ויש ימים... או יותר נכון תקופות...
2.כנשואה נראה לי פחות.. אבל אולי זה כי אני עמוסה ברוך ה בעבודה וענייני בית ומשפחה.
3. עבודה, חברות ילדות, אחיות..
4.וואטסאפ ושיחות טלפון
5. אומרת לעצמי
שכל אחת נמצאת במקום שלה כרגע.. ואני ממש מבינה שיש בנות שהתרחקו או התנתקו כי הן עדיין רווקות והן ממש רוצות לא להיות במקום כזה, אלא להינשא...ולא פשוט להן לשמוע מהצד השני... כך תחושתי.. ויש כאלו שלא מצליחות לשלב בין ענייני המשפחה לקשרים החברתיים.. ויש כאלו שיש יותר מידי עיסוקים אצלן.. אז ממש לא משליכה עליי.. דווקא להפך..כל אחת שאני יוצרת איתה קשר ממש שמחה בכך שאני מתחזקת עדיין את הקשר..
6.ותקין בעיניי.. יש ככ הרבה מה לעשות.. שברוך ה לא חסר...
שאלה רגישה.. נוגעת בנק' כואבתעלמא ועלמה
אין לי כח לענות לפי סעיפים

מרגישה ממש מחוסרת חברות
היו לי 2-3 חברות טובות מלפני החתונה
שמרנו על אש נמוכההה של קשר... אבל זה הלך והתמעט..
אני אחת שמשקיעה בקשרים ומאוד זקוקה לחברות..אבל נופלת על חברות שפחות מרגישות צורך
אני לא פגועה כי יודעת שאוהבות אותי רק עסוקות בחייהן וזה האופי שלהן
אבל כבר התעייפתי ליזום

ביום יום כמעט ואין עם מי..גג 1-2 אופציה וגם..סוג של..

לי זה חסר מאוד
ברמת הבא לי לעבור דירה רק בגלל זה..
וואיפרצוף כרית
די הזדהיתי עם רוב מה שכתבת קבלי חיבוק
עונהאמא טובה---דיה!

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לגבי 6-חחחח חמודה!פרצוף כרית
יאלה.שיח סוד
1. לא כל כך... מרגישה בודדה. בגדול יוצאת רק עם בעלי או אמא שלי.
2.בערך אותו דבר ודי באותה רמה (לא הרבה, ורובן קשר של היי וביי)
3. נטו משפחה.
4.עם המשפחה זה פיזית כל שבוע בערך. עם השאר רק ווצאפ.
5. לא מהווה, והגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים, נישואים, ילדים... אבל כן הייתי שמחה ל2-3 חברות שאפשר לדבר איתן על הכל ולצאת לבלות
6. תקין כי זו סיבה טכנית, אבל יש כאלו שאחרי החתונה נהיות סנוביות ושוכחות פשוט מהכל. וזה מעצבן קצת... מי ישמע מה יקרה אם תפני ערב אחד בחודש לחברה שלך, לפני שיש ילדים. לא באמת עם הבעל 24/7 ;)

לא אבל בכללי מצבי החברתי מעולם לא היה שופע
סקר מעניין.
תודה על ההשתתפותפרצוף כרית

אהבתי שכתבת ב-5 שהגיוני שקשרים נשכחו בגלל מרחקים , ילדים וכו'

יאללה, גם אני אענהנועה נועה
1) אממממ... שאלה מעולה. אני מרוצה מהמספר והרמה, אבל קצת מבואסת שאין לי חברה קרובה פה, כולן בדרגות שונות של מרחק ממני. פה בקהילה יש הרבה נשים שאני אוהבת, אבל אין לי קשר רציף עם אף אחת מהן.
2) נורא תלוי בנקודת הזמן
3) כמה חברות עבר ממקורות מפוזרים - אחת מכל מסגרת: היישוב שגדלתי בו, התואר, השירות, האולפנא, ועוד אחת מהחיים. חוץ מזה התחלתי לימודים חדשים לפני שנה וחצי אז יש עוד כמה טובות משם. אחיות - בעיקר הקרובות אלי בגיל, ולא מספיק בקשר כמו שהייתי רוצה.
4) עם החברות הטובות והרחוקות שלי זה 99% וואצאפ. לעיתים רחוקות מאוד מצליחות לעשות שיחת טלפון, ולא נפגשנו נצח לשתיהן יש ילדים שעוד לא פגשתי פנים אל פנים!
עם החברות מהלימודים - היינו נפגשות בלימודים... עכשיו פחות מגיעים, ולא מצליחות ממש להיפגש.
5) לא מאוכזבת מעצמי, קצת תחושת החמצה לפעמים. אבל קשר הוא דבר חי ואי אפשר להכריח אותו, לאט לאט לומדת להשלים עם זה. וזה שלא שהן לא שמרו איתי על קשר, זה לכל הפחות הדדי ולפעמים אני עיקר הבעיה 🙈
לא יודעת אם אני רואה בזה ממש פרמטר, אני כן חושבת שזה משהו משמעותי לחיים, וקצת מקנאה כשאני רואה נשים שיש להן חברויות ארוכות שנים. תמיד תוהה אם גם אני אצליח להיות בקשר אפילו עם חברה-שתיים מאלה של עכשיו בעוד 30 שנה, זה נשמע לי חלום.
6) שוב, זה לא עניין של תקין או לא, וזה גם מאוד אינדיבידואלי. לכל אחת צרכים שונים והתנהלות שונה. אני חושבת שחשוב שתהיינה לשני בני הזוג חברויות מחוץ למעגל הזוגי, ושחשוב שאשה תשמור על חברויות טובות. מכאן והלאה זה תלוי אשה.
אהבתי ת'תשובות שלך תודה על ההשתתפות!פרצוף כרית

ואהבתי במיוחד מה שענית בסעיף 6 - חיזקת אותי בענין! זה באמת נכון שזה לא ענין של תקין או לא, אני מדי משליכה את זה על עצמי ככשלון, בעוד שזה לא כשלון אלא בחירה בתקופה מסוימת בחיים להשקיע יותר בבעל/ילדים/עבודה / וכו'

וכשיש זמן יותר פנוי - להשקיע בחברות לפי הרצון והצורך... צודקת ממש! תודה רבה על זה! 

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

סייע במערכת החינוך?אפונה

שעות נוחות

עבודה משמעוצית ומספקת

משכורת רעב אבל כרגע השכר הוא לא העניין שלכם להבנתי.

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

חמותך נמצאת בלידה שלך?השקט הזה

אצלי נגיד לא.

אמא שלי כן.

מה לעשות. חמותי היא חמותי ואמא שלי היא אמא שלי.

וכנ"ל להפך. יש לחמותי בת מקסימה שאני מאד אוהבת ואני לא חושבת שאני באותו מקום כמו הבת הזו.

ולי ולחמותי יש קשר מדהים והיא הרבה פעמים אומרת שאני כמו הבת שלה. ועדיין אני חושבת שברור שיש הבדל

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

השאריות שיליהקנקן שבוראחרונה

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24אחרונה

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפור

וואהו! מי את? כתבת מדהים !אובדת חצותאחרונה

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושיתאחרונה

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

לא קראתי תגובות קודמותצלולהאחרונה

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 7:58

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (הייתי שם לפני כמה חודשים..)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעון

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

תודה על ההרגעה שזה נורמליהריון ולידה

אבל איך מסתדרים? ועוד חגים. ואנחנו בבית.

בעלי יודע לעשות הכל בבית, והוא עובד קשה לאחרונה, אבל הזמן שלו מוגבל.

עם הילדים האחרים אנחנו מסתדרים, יותר טכנית ניהול הבית, כביסות בישולים וכו.

וגם איך שורדים את העבודה בתקופה הזאת? בינתיים שורדת בקושי וכבר לקחתי יום מחלה אחד.

למנוסות בהריון תאומים- האם צפוי שיפור בשליש השני, או שעם תאומים זה שונה?

אולי לקחת עוזרת בתשלום?שיפור

אצלימוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 9:16

היה שיפור קל ואז שוב עייפות וחוסר כח.

אבל זה לא מחייב.

מיקור חוץ והורדת סטנדרטים..טארקו

אין הרבה ברירות..

אני רקאםאני

מזל טוב ובהצלחה,

מקסימום תשעה חודשים וזה עובר.

אני גם בתחילת הריון לא הצלחתי לתפקד בכלל בעבודה ולקחתי הרבה יותר מיום חופש אחד (גם על חשבוני)

ואני לא בהריון תאומים, אז מאמינה שאצלך זה יותר מורכב.

אצלי זה טיפה השתפר עכשיו בשליש השני, ועדיין זה הריון, וזה כל מיני מיחושים וכאבים מוזרים, והבחילות והשינויים בשינה, והחוסר תאבון והכל...

זה לא עובר אחרי 9 חודשים. 🫣מוריה

אחרי זה יש תינוקות לטפל בהם.

🤦‍♀️אםאניאחרונה

אולי יעניין אותך