א. לומדים- על המקדש והמשמעות שלו, על החורבן, על הגאולה... 

יש את הלכות בית הבחירה לרמב"ם ועוד הרבה מקורות שאפשר ללמוד

ככל שנבין יותר בשכל נוכל להתחבר יותר ברגש.

עצם הלימוד לא רק מחבר, אלא מקרב את הגאולה בפועל!

יש גם מעשים- להכין בגד יפה ללבוש בבית המקדש, כלי לנגן בו שם, וכל מיני...

ובכללי- לא רק ללמוד לעצמינו אלא להעלות את נושא המקדש והגאולה לשיח ולמודעות. 

ב. משתדלים ללמוד על החורבן ועל המקדש 

קישורים מומלצים:

אפשר לשמוע הרצאות טובות של ד"ר מיכאל בן ארי וסרטונים של מכון מגלי"ם

ממליצה על הספר "יהודה" של יוסף כהן 

יש הרבה הרבה קטעים במקורות שלנו על החורבן שאפשר ללמוד

אפשר לקרוא איכה, ירימיהו...

(צריך לשים לב שזה משהו שמותר ללמוד בתשעה באב)

או את הלכות בית הבחירה.

אפשר ללמוד היום על החורבן ואחרי צאת הצום על הגאולה

לכן רשמתי את זה בשאלה א' (חשבתי שהיא התכוונה לאיך להתחבר לנושא בכללי) ולא בשאלה ב' על מה לעשות בצום עצמו

בסוף ההודעה רשמתי בסוגריים  "צריך לשים לב שזה משהו שמותר ללמוד בתשעה באב"

אבל צודק, הייתי צריכה להדגיש בשאלה הראשונה על לימוד הגאולה שזה לא להיום, תודה על ההבהרה!

חבל שלא ראיתי את זה בצום עצמו..

כן ראיתי את אגדת החורבן וכמה סרטונים של מגלי"ם.

דרך אגב, מה אתם אומרים על אגדת החורבן? הפריע לי שהם היו גלויי ראש.. (אפילו רבן יוחנן בן זכאי..)

אני לא מכירה את זה ספציפית... כאילו השם של זה מוכר לי...

אבל אני יודעת שאני לא הייתי מתחברת והסיבה כנראה שזה פשוט יש בזה ביעה כי יש בזה משהו שקשור לתורה ומצוות (בכל זאת אמרת רבן יוחנן וזה..) גם אגדות החורבן אז נשמע לי מוזר שמי שיציג את זה יהיה ''גלווי ראש''

זה סרט שמורכב מציורים מתחלפים, יפה ממש.. התסריטאי הוא שולי רנד. הוא מבוסס על אגדות חז"ל והספר ההוא של יוסף בן מתתיהו, הסיפור הקלאסי.. לא משהו פרובוקטיבי. רק העובדה שהם צוירו גלויי ראש הפריעה לי. עוד משהו, הבריונים היהודיים מוצגים באור לא ממש חיובי, אבל כן יותר טוב מאיך שהם מוצגים בגמרא.. אני חושבת שזה מעניין להשוות בין אז לבין היום. כי עמדת חז"ל בענייני לאום נראית לי קצת יותר דומה לגישה החרדית (בנשוא הזה ספציפית), שעדיף להיכנע מלהילחם. אני חושבת שהרבה גבעוניסטים יתקשו מאוד להשלים עם זה.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אמרתי אני לא הייתי נוגעת בסרט הזה כי כשר רוצה להגיד שאסור לשמוע שירת נשים אז הוא בעצמו לא ישמע שירת נשים... ולמקרינו אם אנשים באים להציג משהו דתי יהודי והם בעצמם לא דתים ושומרים יהדות אז לדעתי (והגיוני שעוד יסכימו איתי) שזה קצת בעייתי...

ואני לא יודעת מה השיטה של חזל... ועל מה מדובר.. וגיבועוניסטים... הקיצר לא הבנתי... אשמח להסבר

ולגבי השיטה של חז"ל.. עזבי😅

אני רואה את הסרט רק בגלל שזה ממש מעוצב יפה יש שם ציורים שאפשר להסתכל עליהם מלא זמן 

זה ממש ריגש אותי, וגם הציורים על בית המקדש ושירת הלווים היה מרגש.

אל האג'נדות שניסו להציג שם את מגחך, אבל אני שמח שלפחות עשו סרט על זה. זה עדיף מכלום.

אצל הגוים הנוצרים לדוגמא עשו המון המון סרטים על התנ"ך זה מראה שזה מעניין אותם, מרגיש לי כאילו אצלנו הזניחו את זה ממש חוץ מ "היהודים באים" השם ירחם עליהם...

ולגבי מה שהזכרת עם עמדת חז"ל זה באמת נושא מעניין, נראה אבל שיש גם חכמים לדוגמא כמו רבי עקיבא שנותנים כן מקום גדול ללאומיות. אגב, אפשר גם לראות את זה מהפסוק שהוא דרש על רבי יוחנן אחרי מעשה הבריחה מירושלים. "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" 

אבל באמת כמו שאמרת נראה שאצל רוב חז"ל המגמה היא נגד הלאומיות.

שבתקופות מסוימות חז"ל כן היו בעד העניין הלאומי.

כרגע עולה לי רק רבי עקיבא ודורו כמו שהזכרתי לפני כן

האם אתה, שכל כולך צועד לאור תורת הרב, באמת שואל שאלה כזו?

האם לפי דבריך כל תורת הרב היא נגד חז"ל, כל העניין הלאומי הוא המצאה שאינה חלק מהתורה?

האם אחרי כל הקולמוסים שנשתברו לאורך כל הדורות, אחרי כל דברי הכוזרי והמהר"ל, צריך עוד לשאול מנין שחז"ל היו בעד העניין הלאומי? 

האם מי שמכיר את הספר "אם הבנים שמחה" באמת יכול לשאול מניין שהענין הלאומי תפס מקום אצל חז"ל?

ברור שהעניין הלאומי תפס מקום מסוים אצל חז"ל.

אבל, ייתכן שלא מקום מרכזי, כי רוב הזמן אנחנו רואים שחז"ל אימצו גישה גלותית -העדפה שאומה תשלוט עלינו מאשר שנעשה צעד. 

תורת הרב באה להזכיר מה היה בימי קדם, ואני לא מתכוון לתקופת חז"ל.

ככל שעברו השנים והחורבנות, ניכר שהגישה הגלותית השתרשה יותר והתמקדה רק ב 4 אמות של הלכה.

שהחרדים לא מייחסים שום חשיבות לפן הלאומי.

זה פשוט לא במרכז ההכרה של חז"ל.

ואני ממש לא חושב שהרב חלק על חז"ל ח"ו.

-ומבקש שלא תתמלל אותי..

ניתן לראות שאצל חז"ל בעיקר בתלמוד הבבלי יש השקפה שמתמקדת יותר על הפרט מאשר הכלל.

בירושלמי כמובן זה קצת שונה גם משום שזו תורת ארץ ישראל, אבל שוב.

אפילו אצל רבי יוחנן אנחנו מזהים מעין "עימות פנימי" בדיוק על העניין הזה.

יש סיבה לכך שחז"ל בחרו לשים במרכז את התורה ואת הפן הלאומי קצת בצד.

ואילו הדברים היו כ"כ ברורים כפי שאתה סובר, כנראה שמלכתחילה המחלוקת ההשקפתית בין הציבור החרדי לציבור שלנו מעולם לא הייתה באה לידי ביטוי. 

אבל מאחר שהפן הלאומי אצל חז"ל הוא לא כ"כ במרכז (ולא קרוב ללהיות)  

אזי גדולים חרדים אמצו את אותה שיטה.

החרדים לא טועים. הם אוחזים בנקודות רבות של אמת. כמונו. ויש צורך בעם ישראל בחרדים, בחילונים, ובדתלי"ם.  להסתכל אל המציאות כאל שחור לבן זה דיי הקטע שלהם ולא שלנו.

יש לאומיות ויש לאומיות.

אני בטוחה שחז"ל היו מאוד לאומיים במובן שהרב קוק ייצג, אבל לאומיים במובן שהבריונים (אז) והגבעוניסטים (היום) מייצגים, אני חושבת שלא.

אני מדגישה שזה רק לעניות דעתי וכמובן שאם אני אווכח שזו טעות אני אחזור בי.

לענ"ד יש דמיון גדול בין תפיסת העולם של הבריונים בתקופת סוף בית שני לבין תפיסת העולם של הגבעוניסטים כיום, לאומיות קיצונית (גם אם ממניעים טהורים לגמרי) שעומדת גם לפני התורה עצמה (ארנון סגל הוא דוגמה טובה, בקשר לדין שעשה לעצמו בנוגע לנטילת לולב בשבת).

קשה לי לנסח את כל מה שעומד לי בראש, אני אסתפק בינתיים בזה.

יש תיעודים, מקורות שונים, ממצאים ארכואלוגים ועוד שע"פ זה היסטוריונים משערים מה היה אבל אי אפשר לדעת הכל במאה אחוז וזה מבאס... 

סרטון שנותן רקע על המחלוקת בנוגע ליוסף: 

וכמו ש@נשמה כללית הזכיר לעיל, יש את הספר של ד"ר מיכאל בן ארי והרצאות שלו, מומלץ!

הוא אחד המתנגדים ליוסף בן מתיתיהו ותומך גדול של המורדים. ההרצאות שלו מרתקות  ממש! הוא מאיר את כל הנושא באור אחר לגמרי 

הנושא הזה של דילמת המרד מענין וחשוב במיוחד כי יש כ"כ הרבה מה להסיק ממנו לימינו...

למה כל החיים היהודים מתאבדים בסיפורים שלו?

כנראה שנצטרך להמשיך להישאר בספק הזה עד שיבוא התישבי ויתרץ את כל הקושיות..

קשה לי לקבל את הגרסה שתומכת במורדים. גם אם הם היו צדיקים, לא אכזריים ומושחתים כמו שהם מוצגים בספר ההוא, עדיין נראה שעמדת חז"ל (חוץ מר' עקיבא כמו שהאיר את עיני @ekselion) - היא נגד המורדים.

ותודה על הסרטון. היה מעניין מאוד (וקצת מחריד)

באמת נראה שגם רבי עקיבא אע"פ שחיי כ 70 שנה אחרי אותם מאורעות

היה נגד המורדים הקיצוניים.

האמרה שלו על רבי יוחנן הייתה רק משום שהייתה לו (לרבי יוחנן) להציע לקיסר לפרוץ את החומות ולהשמיד רק את המורדים.

מאשר להשמיד את כולם. אבל במקום זה רבי יוחנן פשוט שתק.

יש שמקשרים את התוכחה עליו למה שכתוב במסכת ברכות לא זוכר איזה דף נראה לי יח אולי

ששם כתוב שיש לו 2 דרכים (אחרי המוות) והוא אינו יודע לאיזה דרך יגיע.

והסיבה שהגיע דווקא המלך יחזקאל היא משום שגם הוא נכשל בלאומיות

אבל זה מסוג "החידושים" ששומעים רק אצל לאומיים

חחח קשה לי להאמין שתשמעי את זה בדרשה של חרדים

ולא הבנתי מה כתוב שם במסכת ברכות..

על מה מסתמך בן ארי?

עכשיו בדקתי זה בברכות כח ע"ב

"וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ^ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא"

והנה מאמר של הרב שרקי בעניין : Rav Oury Cherki website

לגבי המורדים צריך לעשות הפרדה בין המנהיגים לבין קומץ של מאד קיצוניים אנשי בליעל שיעשו הכל בשם הלאומיות. זה הגיע למצב שהם היו כביכול אפילו מעיזים להרוג את המנהיג שלהם בשם הלאומיות. 

"אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה שלח ליה תא בצינעא לגבאי אתא א"ל עד אימת עבדיתו הכי וקטליתו ליה לעלמא בכפנא א"ל מאי איעביד דאי אמינא להו מידי

קטלו לי"

היו יהודים שנמשכו לעניינים של הכלל שזה הלאומיות וכו

והיו כאלו שיותר נמשכו לפרט ד אמות של הלכה.

וזה בסדר גמור.

צריך שיהיה גם וגם

אבל מתוך הכרה בקיומם של הצדדים הנוספים.

אפשר להמשך יותר לד' אמות של הלכה בלי לוותר על העניין הלאומי. העניין הלאומי הוא חלק מהיהדות.

אבל זה מאוד קשה. העניין עם הלאומיות הוא שעל מנת לממש את האידאל הזה צריך לגבל את העפר.

ללכלך את הידיים בדם בעודך בתומתך ולא להיהפך לרע כמו שאמר דוד המלך 

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע" גם כאשר הוא נמצא בשדה הקרב במקום הכי האכזרי שיש הוא לא יתן לאכזריות להשתלט עליו ולהפוך אותו לרע. אבל לקדש את החול זה קשה - מאד.

לכן טוב שיהיו בעם עדרים עם נטיה למימד מסוים של האמת, שאותו יופיעו בצורה קיצונית ועזה כי רק ככה זה יוכל להתממש. קמעא קמעא. 

ההפסד העיקרי הוא בכך שאנחנו שוללים את האחר משום שאנחנו חושבים שכביכול

הוא לא עושה את מה שנכון.

הפירוד הזה הוא ההפסד האמיתי. ולכן זה נקרא שנאת חינם, כי זה לא מוצדק.

אז אתה טוען בעצם שסאטמר, החרדים, הגיבעוניסטיים, הליברלים, החרד"לים וכל מי שמדגיש יותר צד מסוים בעבודת ה' ושולל את האחרים הוא טועה? כאילו שיש צורך בו כדי לקיים את אותו הצד, אבל השלילה של האחר היא שנאת חינם.

וזה לא אני אומר

הרב מזכיר את העניין הזה לפעמים

אשרייך ממש על זה. באמת. אני מעריך.

יש בסרטון הבא מדקה 8 תשובות למה ששאלת ולדברים הלא מדויקים שאני אמרתי.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

באמת מעניין הנושא הזה, אשמח לקישורים בנושא

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ואין על הסרטונים של מכון מגלי"ם.

נכון, לגמרי!!

 מתנתקים מהמסביב, ומנסים להרהר על כל הצער והחוסר שקיים.

אני ראיתי סרטונים על ההתנתקות (כמה שיכולתי.. זה ממש כואב)

ושמעתי סיפורים על השואה 

הסרטון הזה נגיד ממש הכה בי:

ומנסה כמה שפחות לחשוב על מתי כבר אוכל לשתות ולאכול

אלא להתמקד בצער ולתת לזה לכאוב.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.