עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"ב באב תשפ"ב 18:06
אז ככה..בהיריון, שבוע 39. לא היריון ראשון בכלל.יש לנו בן ואני ממש לא אחת שמספרת מה יש לה.
במשפחה של בעלי זה לא מקובל, כולם מספרים מה יש להם ולא כ"כ מבינים את 'השריטה' שלי. גם מבחינת בעלי לספר אבל העיקר שהוא איתי ומכבד את הבקשה. מקבלת כל הזמן עקיצות והערות על זה מהמשפחה שלו. ודי מתעלמת.
עד כאן סבבה.
הבעיה שהם כל פעם מחליטים מה יש לי. עכשיו זה נחמד לנחש ואין לי בעיה עם זה. אבל הם יורדים ממש לפרטים. למשל כל ההיריון הם אמרו שזה בת ואני שמחתי שלא עלו עלי. פתאום בחודש האחרון החליטו שזה בן. שוב לא איכפת לי שינחשו...אבל מה שמעצבן כאן זה שהם פשוט יורדים לפרטים. כמו למשל: אל תלדי בשבת שהברית לא תהיה בשבת. עכשיו חמותי הגדילה לעשות ואמרה שמקסימום יכול להיות לו צהבת ואז הברית תדחה את זה יהיה בשבת.
אתם קולטות את רמת העצבים???
כאילו מה נסגר איתכם? החלטתם מה זה, החלטתם מתי זה יהיה ומה יקרה אם זה יצא ככה וככה.. לא מבינה את הסיפור. באמת! עוד חמותי מוסיפה "טוב נזמין את זה ואת זה..." הלו? זה אירוע שלכם? אתם ממנים? עוזרים? כלום! באים כמו אורחים.
היה לנו כבר כמה אירועים של בריתות ופדיון. לא קיבלנו שום עזרה. לא כלכלית ולא באירגון. באירועים של אחים של בעלי עזרו מלא. לא מתבאסת על זה בכלל. אני בן אדם עצמאי ומאד אוהבת את זה. זה האני מאמין שלי. אבל שאתם כבר מעירים את הערות האלה ואפילו לא חלק מזה אז מה הקטע??
כאילו אם זה יצא בשבת..אתם מארגנים? אתם משלמים? אתם תבואו כמו אורחים! היחידה שצריכה להילחץ זה אני. וההערות האלה פשוט לא מוסיפות.
ושוב, אין בעיה פעם אחת לומר שזה בן ושיצא ככה וככה. הבעיה שאני שומעת את המשפטים האלה כבר חודש. חפרתם!! שחררו!
האמת שזה מעצבן אותי כי זה יושב על הרבה הערות כאלה מהיריונות קודמים..
פעם קומת אותו דבר. חמותי החליטה שזה בן והגדילה לעשות ולבקש מבעלי שנקרא לו על שם משהו!!! וזה לפני שילדתי!! אני מהעצבים של החוצפה לא הסכמתי רק על הבקשה. (שוב קבעתם מה זה ושוב על דעת זה אתם כבר משליכים מלא צעדים קדימה). תנו לי לעבור את הלידה בשלום! כל הדיבורים האלה לא עושים לי טוב.
אגב, בסוף הסכמתי להוסיף את השם הזה ועשיתי את זה כלפי שמים. אבל באמת שזה היה הכנעה מבחינתי..
ועוד ברית שהיתה לנו ויצאה בשבת, הם הציעו שנדחה את זה כי זה לא נח בשבת! אתם קולטות?? וזה משפחה דתית.
בקיצור הם עולים לי על העצבים כל היריון מחדש. אבל ממש.
אה..ולא בקטע גזעני אבל הם אשכנזים! כן..התיאור כאן מתאים לספרדים (ואני ספרדיה אז מרשה לעצמי) ואני כל פעם בשוק מחדש. הייתי מצפה לדבר כזה מהצד שלי אם כבר..ודווקא מהצד הזה כל ההתערבות והחוסר טאקט הזה? מה נסגר??
זה בעיקר מול חמותי.
אה והכי מעצבן שכל מה שהיא אומרת קורה!!
למשל אני אחת שיולדת יחסית מוקדם והיא אמרה לי שהיא מתפללת שאלד בתאריך שיהיה לי כמה שפחות זמן חופש עם הילדים. וזה באמת קורה!! וואי. זה מעצבן!!
ברור לי שהכל מכוונות טובות. היא אוהבת אותי ומעריכה אותי מאד. אבל זה פשוט מעצבן אותי כל פעם מחדש.
בעלי איתי לגמרי, אבל אומר שאין מה להעיר כי אז זה רק מחזק את זה שהם צודקים. אומר לי או לספר מלכתחילה או פשוט להתעלם. וכן הוא מסכים שהם חסרי טאקט...
ועוד נקודה שפעם יצא לו לדבר עם אמא שלו, והיא אמרה שאנחנו פשוט מאד עצמאיים ומסתדרים ולכן לא עוזרים לנו. ממקום מאד מעריך. שאר האחרים שזה משגע אותם שהם לא גדלו והכל נופל עליהם. אז ברור לי שהכל בסוף זה מהערכה כלפינו ואהבה אבל אותי זה מעצבן!
וכל מה שאני רוצה זה לעבור את הלידה בשלום וכל הדיבורים האלה לא עושים לי טוב. לא מתכננת לפני..לא מדברת לפני..וכל הירידה לפרטים האלו בלי שילדתי עדין זה גורם לי ללחץ.
זהו..פרקתי😁
)