קודם כל - שאלת האם הגמילה מהנקות לילה הפסיקה את הקימות בלילה.
אז אצלנו זה לא גרם לקימות להפסיק. כמות הקימות כן פחתה עם הזמן, אבל למשל הגדולה שלי, שגמלתי בגיל שנתיים, המשיכה להתעורר ולרצות שאני אהיה לידה עד שהיא תירדם (ולפעמים לקח לה המון זמן להירדם שוב. אם כבר הלכתי לישון בעצמי אז הייתי עוברת אליה למיטה או מזמינה אותה להצטרף אלי למיטה. אבל אם היא התעוררה לפני שהלכתי לישון, זה היה ממש לא נוח).
עם השני שלי - הוא גם המשיך להתעורר בלילה, והיה בא אלי למיטה. ולפעמים היה גם משגע אותי בשאלות אם כבר הגיע הבוקר, כדי לדעת אם הוא כבר יכול לינוק (ברמה שלפעמים כבר הצטערתי על הכלל הזה, כי היה לי הרבה יותר קל להניק וזהו…). אבל אני מניחה שזה יכול לקרות רק עם ילד גדול מספיק שכבר ממש מדבר, דווקא עם תינוק קטן שלא יכול לנהל איתך משא ומתן באמצע הלילה זה מן הסתם יותר קל…
אצלו זה גם עבר לבד בשלב מסויים.
עכשיו הקטן שגמלתי גם ממשיך להתעורר מידי פעם בלילה, אבל כשגמלתי אותו מטיטולים גיליתי שבעצם הוא מתעורר כשהוא צריך לשירותים. אז אני עדיין צריכה לקום כדי לקחת אותו לשירותים, ולפעמים גם להישאר לידו כמה דקות עד שהוא נרדם בחזרה, אבל אין ספק שאני שמחה על זה שהוא מתעורר ולא נשאר לישון ולפספס…
בכל מקרה, אני לא בטוחה כמה זה משנה מה היה אצלי. הגיוני שאצלכם זה יהיה אחרת, ואם החלטת שהגיע הזמן לגמול מהנקה בלילה, אז זו כנראה ההחלטה הנכונה עבורכם עכשיו. ואני מקווה שאצלכם זה באמת יפחית או לגמרי יוריד את הקימות בלילה…
לגבי איך לגמול בגיל כזה - רוב התשובות שענו לך היו בשיטה של 'מהיום לא יונקים בכלל בלילה', עם כמה לילות של בכי, וככה התינוק לומד שאפשר להירדם גם אחרת.
זה באמת מה שעשיתי עם שני הגדולים שלי. וזו בהחלט שיטה טובה שעובדת ונכונה להרבה מקרים.
אני רוצה להציע כיוון נוסף. אבל מסייגת מראש שאני עשיתי את זה רק בגיל הרבה יותר גדול, אז אני באמת לא יכולה להגיד איך זה יהיה בגיל כמו שלך.
למעשה מה שאני מציעה די דומה לדרך שמתוארת בספר 'לישון בלי לבכות', ושם נראה לי שזה מיועד לתינוקות קטנים יותר, אז אולי זה כן יכול להתאים (האמת שלא קראתי את הספר בעצמי, אבל כתבו עליו פה בפורום לזכור לי שהדברים הם באותו כיוון. זה היה ממש מזמן אז לא בטוח שאני זוכרת מי כתבה, אולי
@יעל מהדרום?).
הרעיון הוא לעשות את המעבר בהדרגה. בשלב ראשון - תוך כדי שהתינוק יונק, ברגע שהוא מתחיל להירדם, לנתק אותו מההנקה. שלא ימשיך עוד למצוץ הרבה זמן תוך כדי שינה. אחר כך מנתקים אותו כשהוא כבר מתחיל להיות מנומנם אבל עוד לפני שנרדם, ונותנים לו להשלים את ההירדמות בלי לינוק. בהמשך אפשר לשיר שיר תוך כדי ההנקה, וכשהשיר נגמר אז מפסיקים לינוק והולכים לישון בלי הנקה (לחלופין אפשר לספור עד מספר קבוע - 10 או 20, אבל עם תינוק קטן הייתי הולכת על שיר שהוא מכיר כי יש לזה יותר משמעות מבחינתו).
בכל פעם שעוברים שלב, זה לא קל בהתחלה. אם התינוק בוכה אחרי שניתקתי אותו, אני נותנת לו שוב לינוק ולהירגע, אבל שוב מנתקת אותו כשמגיע הזמן (לפי השלב בו אנחנו נמצאים - כשהוא מתחיל להירדם, כשהוא מתחיל להתנמנם, או כשנגמר השיר).
בפועל אני לא עשיתי את זה בצורה ממש עקבית, אבל כן היה שלב שהתחלתי להשתדל לשים לב יותר לנתק אותו מיד כשהוא מתחיל להירדם, ואחר כך גם ניסיתי לפעמים לנתק אותו כשהוא קצת מנומנם, אבל ממש לא באופן עקבי ומסודר (והרבה פעמים כן נתתי לו להמשיך לינוק גם תוך כדי שהוא כבר רדום). זה היה די מזמן, אבל רק לאחרונה עברתי לשלב שבו הוא יונק קצת ואז עובר לשכב ולהירדם במיטה שלו (אצלנו זה היה הנקה בספירה עד 20, כי הוא כבר גדול ומכיר את זה מהקשרים אחרים). זה עבר דווקא ממש בקלות, ותוך כמה ימים הוא מעצמו כבר הפסיק לבקש את ההנקה שלפני ההשכבה וישר נשכב לישון במיטה.
אני לא יודעת אם השיטה הזו יכולה להתאים לך. היא דורשת הרבה יותר סבלנות וזמן עד שמגיעים לשלב של הירדמות עצמאית. ואני לא מספיק יודעת איך זה עם תינוקות בגיל של הבן שלך.
אבל אם כן מעניין אותך לנסות, אז יכול להיות שווה לקנות את הספר שהזכרתי, כדי לקבל משם הנחיות יותר מסודרות, ושכתובות באופן שמותאם לתינוקות.
בהצלחה רבה!
).