אולי תעבדי במשהו בקטנה רק בשביל התלוש.

וזה כדי לעודד אותך לצאת לעבוד, פאפפ 🥱

אולי יעודד אותך אם תדעי שאני איכשהו צריכה לשלם 2000+,

בינתיים אני טומנת את ראשי בחול ועושה כאילו אני לא רואה, נראה מה יהיה

כן אני יודעת

מזדהה לצערי.. גם אצל בחורי ישיבות. חוץ מזה שהם צריכים לשלם ביטוח לאומי, עפ"י החוק אסור להם לעבוד לכל משך דחיית השירות [=כולל בין הזמנים, וכולל סופ"ש].

זה לא גזל.

יש כללים שהמדינה נותנת באופן כללי, והיא יודעת וגם לא אכפת לה שיעבדו בסופשי"ם ובבין הזמנים כדי שיהיה ממה לחיות. החוק על הנייר א' והמציאות היא ב'. יש את זה בהרבה חוקים, ואני לא מבין מה הסיפור פה. אני יכול להבין אם תגיד שלמרות שכל המדינה עושה את זה, מביינישים אתה מצפה אחרת. אבל כמו שהרמ"א כתב שלמרות שמבחינה אידיאלית עדיף שבן תורה יסתמך על עצמו ולא יעבוד, מכיוון שאין ברירה ו"עת לעשות לה' הפרו תורתך" וכו'...וכו'...אין ברירה אלא להסתמך על תרומות. (כמובן, הוא מביא גם היתרים הלכתיים, אך הוא מסביר מדוע בכל זאת סומכים על זה....). גם אני חושב שזה לא אפשרי לדרוש מבן אדם מצד אחד להקריב כ"כ הרבה, להיות בישיבה, בלי לקבל את ההטבות וההנחות כמו של סטודנטים או של חיילים, ובלי לקבל מלגה מסויימת, וגם לשלם וגם לא לעבוד בכלל, זה משהו לא הגיוני, ולכן פה בוודאי שאין בעיה להקל בעניין הזה, כיוון שאין אפשרות אחרת. (אם באמת לאדם יש אפשרות, וההורים שלו יכולים לתמוך בו בלי בעיה, סבבה...).

ולגבי מה הגדר, באילו חוקים אומרים את זה, אני די באמת אומר שעדיף לא לעשות את החילוקים האלו ולעשות בתמימות את החוק, אבל אם אין ברירה, זה מה שעושים. סתם דוגמא שקופצת לי, חתימה על שעות נהיגה, אם האדם לא עשה בדיוק את המספר שעות, הוא יחתום בכל זאת, כך גם האיסור הוא לא לעבוד כדי שאנשים לא יעבדו על המדינה ויעבדו במקום ללמוד, אך אין מטרה באמת שלא יעבוד בשום מצב ולא ירוויח שום גרוש בשביל שיהיה לו ממה לחיות קצת...

אבל לא מסכים עם זה שזה עיקר הדין.

מעיקר הדין, את התנאים שעליהם אתה חותם, אתה צריך לקיים. אפילו אם חתמת שדחיית השירות תלויה בזה שתקפוץ כל יום 40 פעם על רגל אחת.

גם אם זה לא צודק, זה לא בלתי הגיוני.

האם תגיד את זה על בן אדם שעשה שעה פחות ממה שהיה אמור לעשות בנהיגה, אך הוא נוהג מעולה, שלא יחתום על זה?

אם אני כותב איתך חוזה עם הרבה פרטים, ובאחד מהפרטים לא עמדתי, לדוגמא, האם זה עילה לביטול כל החוזה? וודאי שלא, יש תנאים מהותיים ועיקריים בחוזה שאם מפרים אותם זה מועיל לביטול כל העסקה, ויש דברים שאתה יכול לדרוש עליהם פיצויים וכדו'...אבל לא עילה מספיקה לביטול המקח. כך גם, הפרט שכתוב שם שאסור לעבוד גם בבין הזמנים ובסופשי"ם הוא לא עקרוני, מה שאני חותם זה שאני לא עובד באופן כללי ולא עוקץ את הצבא ועובד במקום להתגייס, והפרט הזה הוא לא עקרוני ולא מהותי. (וגם אם לכתחילה כדאי לקיים אותו, אם עברת עליו, זה לא נחשב שהפרת את הבטחתך....).

וגם מי שהחתים בעצמו לא חושב שזה מהותי, לא רק אני, ואני בטוח שאם תשאל אנשים ממשרד הדתות באופן אישי האם זה עקרוני, הם יגידו שזה לא עקרוני, ויעלימו עין כל עוד הם יכולים. (כמובן, אם יתפסו, בוודאי שיענישו, כי זו העבודה שלהם והם מחוייבים לאכוף אותה....).

אם לדוגמא אני חותם שאני צריך ללמוד מהשעות האלו ועד השעות האלו, ועכשיו הלכתי לשירותים ואיחרתי בחמש דק' לזמן שהתחייבתי עליו, האם זה אומר שאני לא יכול לחתום? אני מקצין בכוונה, כדי להדגיש את הנקודה....

ואגב, רציתי להדגיש משהו שכתבתי אבל לא מספיק ברור, אדם שעובד ומוציא תלוש לדוגמא, הוא לא גוזל את המדינה. מה הוא עשה? האם הוא בא וגזל מישהו? האם הוא הוציא כסף שלא כדין? לא, הוא בסה"כ הלך לעבוד וקיבל כסף על עבודתו. מקסימום הוא עבר על האיסור של בני ישיבות לעבוד, אך העבירה היא לא מצד גזל, אלא מצד דינא דמלכותא דינא. ואני חושב שבעניין הזה אין דינא דמלכותא דינא, משום שגם המלכות לא תופסת את זה לעקרוני. ואין סיבה לחבר סתם בין האיסור של בני ישיבות לעבוד, לבין הגבייה של ביטוח לאומי, אלו שני דברים נפרדים לגמרי ו"לא קרב זה אל זה".

ובטח שגם שם הוא צריך לומר אמת, 'מדבר שקר תרחק' זה דאורייתא..

לפקידים זוטרים, וגם לאנשי האכיפה, אין שום סמכות לבטל שום סעיף בתקנון, והם לא מדד לשום דבר.

זה כמו שנהג אוטובוס יתן לך לעלות בחינם, אבל זה לא מסמכותו לתת לך לעלות בחינם.

את מי שצריך לשאול בעניינים האלה, זה ראשי משרד התחבורה\צה"ל.

מובן שיש חריגות. שירותים, חתונה, מחלה ח"ו, אבל הם הכרחיים. כמו שלא תצא לטייל על חשבון ימי ישיבה..

לא מכיר שכתוב בשום מקום שהסעיף הזה לא עקרוני. עפ"י מה שחתמת עליו, אסור לעבוד גם בימי חופשה\מחוץ לימי הלימודים. יכולת לבחור שלא לחתום, וחתמת. תעמוד בזה.

מי אמר לך שזה לא מצד גזל? לא המדינה שלחה אותך ללמוד תורה, אלא הציבור, הציבור מממן את מפעל לימוד התורה הענק הזה. וגזל מהציבור הרבה יותר חמור.

אני יודע על רב שמורה בערך כמו שאמרת בשתי הדוגמאות, ולצערי סומך על דעתו, למרות שזה נשמע לי דחוק מאוד, ורוב הרבנים לא סוברים כמותו, כי אני לא רוצה להיות נטל של ממש על ההורים..

ואני גם לא מרעיש על זה, כי כל עוד יש במי להיאחז, הנח להם לישראל.. גם בעניין הורדת שירים מיוטיוב, שרוב הציבור סומך על דעת רבנים בודדים ממש.

בדיוק, אני מסכים לדעתך לכתחילה, אך אומר שמעיקר הדין יש על מה לסמוך, ומכיוון שאין ברירה, אז אפשר לסמוך על זה. אתה ניסית להציג כאילו זה אסור בכל אופן, ואני אומר שזה לא. זה הכל.

ואגב, מאיפה אתה מביא את המקורות לכך שרוב הרבנים אוסרים את זה? (לא שאני יודע ההיפך, פשוט אני שואל אם לך יש מקורות שרוב הרבנים אוסרים את זה....)

אמרתי לך, בכשרות הם מהדרים מכיוון שיש אפשרות להדר, אך בזה אין אפשרות להדר. זה לא מאידיאל, מאידיאל הרצון הוא להדר בכל התחומים, אך כשאין אפשרות אז לא מהדרים. נגיד אני אוכל את האוכל של הישיבה, ולא מחפש להדר יותר מזה, כשאהיה אדם מבוגר אולי אבחר בקפידה יותר את ההידורים שאני רוצה, כשאין אפשרות, כי אני נמצא בישיבה ולא בוחר את האוכל שמזמינים, אני לא מתחיל לשגע את המטבח שיזמינו בדיוק את מה שאני רוצה.

אני מכיר את התופעה הזאת, אך היא לא קשורה לנושא הזה. (אולי יש כאלו שבאמת יזלזלו וגם כשתהיה אפשרות לא יהדרו בזה, וזה מהסיבה לעיל, אך כשאין אפשרות ולכן האדם לא מהדר, זה לא בעייתי, זה מחוסר ברירה...).

בסדר, אז אני בטוח שאם ישאלו את האנשים שצריכים לשאול הם יסכימו...

זה מה שאני אומר, זה הכרחי מאוד. אם זה לא הכרחי, מסכים איתך....(ואני חושב שאין מה להשוות בין ימי הישיבה שהם באמת עיקר מה שאתה חותם עליו ואין היתר לעבור על זה, לבין בין הזמנים וסופשי"ם, שממילא אתה לא חייב ללמוד באותם זמנים, וזה לא עקרוני שלא תעבוד....).

גם בחוזה יכלת לבחור שלא לחתום וחתמת. זה סעיף לא עקרוני, זה מה שאני טוען. (ושוב, בוודאי שעדיף לעמוד בהכל כמו גבר, אבל כשאין ברירה, וזה לא נורמלי גם לשלם לביטוח לאומי, גם לא לעבוד בשום הזדמנות, וגם ללמוד...אא"כ יש הורים שיכולים לתמוך...).

ושוב, מי שחוקק את החוק בעצמו יודה לדברים שלי בוודאי....

זה לא גזל. אני בטוח שאם נעשה משאל ציבורי לרוב ככל הציבור לא יהיה אכפת שבני הישיבות הולכים לעבוד בבין הזמנים ובסופשי"ם, אא"כ הם אנטי-דתיים ברמה מוגזמת....

ואני עומד על כך שבקשר לנהיגה זה לא שקר. אני שמעתי סיפור מכלי שני שאדם שהתוודה שאין לו מספיק שעות, והפקידה שם הסתכלה עליו כמי שנחת מהירח ואמרה לה שלא היה צורך באמת שיעשה בדיוק את המספר, אלא באופן כללי, וכולם יודעים שזה חוק על הנייר אבל תכל'ס אם לא עשית בדיוק אתה גם יכול לחתום, ולא רק הפקידה חושבת ככה, כולם...

נ.ב. חשוב לי להדגיש שדיברתי על עבודה בשחור בקטנה, לא על עבודה עם תלוש. תלוש אולי זה כן בעייתי, אני לא יודע. אני אישית כרגע לפחות משתדל לא לעבוד עם תלוש....

אתה יותר מקושר ממני....

לא כואב לי...אם אתה רוצה, תשאל. אני בטוח במה שאני טוען, אתם מעלים ספק, בשמחה. אם תוכיחו לי שאומרים אחרת, אקבל.

שוב, גם אני אהדר בזה כמה שאני יכול כי יושר חשוב לי, אך בעניין הנ"ל של עבודה בזמן הישיבה אין לי אפשרות כ"כ להדר ולכן מחוסר ברירה אני לא מהדר.

נו, עכשיו הכל ברור. אני מסכים איתך שלכתחילה היה עדיף ואם הייתי יכול כמוך להדר ולא לעבוד הייתי עושה את זה, אבל אין לי ברירה.

אגב, חשוב לי להדגיש, בוודאי שהטענה ש"זה לא פייר" היא לא מספיקה, אם זה לא פייר אך זה אסור, צריך לא לעשות את זה, לא משנה מה. באתי מזה שזה לא הגיוני, זו דרישה בלתי-אפשרית, ולכן מכיוון שעקרונית מותר כי זה סעיף לא עקרוני, וזה בלתי אפשרי אז אי אפשר להדר בזה, לכן אין בעיה להקל בזה. (כאילו, עדיף שלא להקל, אבל מותר....).

1. אחלה, בסדר.

2. סבבה, אם אתה שומר על כל החוקים עד הפרט האחרון, כולל לא לחצות באדום גם ברכבת קלה שעברה כבר והרמזור עוד לא התרענן, וגם בשתיים בלילה, וכן לא עוקף בתור אף פעם, ולא משתמש בפרוטקציות וכו' וכו'....זכותך להעיר.

3. "...כדי שהלימוד יהיה מה שיעסיק את האדם". בדיוק, זאת מטרת החוק, ואנוכי הקטן חושב שאם בייניש יעבוד בבין הזמנים וקצת בסופשי"ם זה לא מה שיעסיק אותו ויוציא אותו מהלימוד, אולי רק יעזור לו ללמוד עוד יותר טוב.

יש לי אח שנמצא במכינה ומשום מה המדינה נותנת לו פטור מנסיעות בכל הארץ, ופטור מביטוח לאומי. אני לא מבין מה ההבדל ביני לבינו, אני הרבה יותר מקריב ממנו מבחינת השנים והרצינות. אז תגיד סטודנטים שלא מקבלים פטור, לפחות להם יש הנחה באוטובוסים ומלגות שהם מקבלים, וכן היתר לעבוד, אצלנו לא מקבלים אף הנחה כזאת. למה?

הדרישה הבלתי-אפשרית הזאת שהאדם יקריץ כסף וישלם בזמן שאוסרים עליו לעבוד היא לא נורמלית, ובעצם אתה באופן אוטומטי אומר שמי שאין לו הורים שיכולים לתמוך לא יכול ללמוד בישיבה, מה שלא הגיוני ולא מתקבל על הדעת. אם אדם ילמד השכלה גבוהה וכך יפתח את המדינה, זה אחלה, ניתן לו מלגה ונשקיע בו, אבל אם אדם מקדיש את חייו ללימוד תורה למען כלל ישראל (בעוד שזה באמת המצב ולא מזלזל במדינה או משהו כזה....), אז לא נותנים לו שום דבר. לא ציפיתי עכשיו לפינוקים כמו בהייטק, אני יודע שחלק מהעניין של חיי תורה זה להתנתק מהחומר ולהסתפק במועט ואני מוכן לזה, אבל לפחות לא דרישות בלתי הגיוניות.

4. שוב, באופן מערכתי כותבים את השעות באופן כללי, אך זה לא עקרוני שיהיו בדיוק מספר השעות האלו. לכן, גם לא עקרוני שאדם לא יעבוד בשום זמן עם סכומים קטנים, העניין הוא שלא יתחיל להרוויח כסף ולעשות עסקים בזמן שהוא לא מתגייס לצבא. וזה לא נחשב לשקר. כמובן, אם אדם יכול להיות: "נקי כפים ובר לבב..." ולא לחתום על דברים שנראים מבחינה חיצונית קצת בעייתים וניתנים לפרשנות לא טובה, עדיף שבאמת לא יעשה את זה, ויהדר בזה, ובנהיגה אם יש אפשרות כמובן לא להקל בזה אם אפשר, אך כשאין אפשרות ואין ברירה, מותר.

אם אתה שומע את דבריי בלי הדוגמא הזאת, מצויין, ראה אותה כלא כתובה....

אם רואים שיש תלוש משכורת, עלול להתבטל להם מעמד בן ישיבה.

(בפועל הרבה ביינישים עובדים, ואוכפי החוק בדר"כ לא מתייחסים לסכומים קטנים.)

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.

1. זה באמת רעיון טוב לשאול את מי שמגיע מהתחום ויודע, לא יודע מה פדיחה בזה

לדעתי יהיה ביקוש לרואי חשבון בכל מצב גם בדור הבינה המלאכותית אין תחליף לרואה חשבון מניסיון

2. תראה קצת סרטונים תנסה לבדוק אם זה בכלל משהו שאתה מסוגל לעשות במשרה מלאה (ובדרך כלל בתחום הזה+++) אין טעם שתעבוד בעבודה שלא מתאימה לך בכלל

1. כן פשוט מישהו שגר בשכונה שלי נניח לא נעים לי לשאול אותו כמה הגיוני שרואה חשבון ירוויח, כי זה קצת דומה  ללשאול אותו כמה הוא מרוויח.. אבל בסוף זה משהו שצריך לבדוק.

באמת הייתי רוצה להבין לעומק יותר את העבודה של רואה חשבון. גם דיברתי עם מישהי מאוניברסיטה שהיא יועצת לימודים מטעמם והיא אמרה לי שהינה מלאכותית לא תחליף שיקול דעת אנושי של רואה חשבון.

הייתי רוצה להבין יותר את המקצוע, כדי ללמוד בעצמי ולא רק לשמוע דעות מאחרים לגבי זה.

2. איך עם סרטונים אוכל לבדוק אם העבודה מתאימה לי?

יש לך המלצה בנושא?

1. אני לא כזה חזק בנורמות חברתיות אבל אם אותי היו שואלים לגבי המקצוע שלי הייתי שמח לנדב את כל המידע שברשותי. גם בסופו־של־דבר באיזשהו מקום אני מאמין שכל אחד בוחר איפה להיות ביחס לממוצע. אני יכול להרוויח פחות מהממוצע מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף עבודה פשוטה בלי יותר מדי ראש גדול. או לחילופין יש כאלה שרוצים לקחת פרויקטים עצומים עד השעות הקטנות של הלילה ולהרוויח יותר. אז זה לא ממש משנה כמה אותו אדם ספציפית מרוויח.

איני עוסק בחשבונאות / הנהלת חשבונות באופן ישיר אבל הייתה תקופה שהייתי צריך לטפל בכל־מיני דברים שקשורים לזה,

ראשית רואה חשבון יודע לבנות דו"חות כספיים וזאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד שיקול דעת וסבלנות

גם כמובן כל הפן החוקי־משפטי / רגולטורי של הדברים

והדרכה להנהלת חשבונות מה לעשות ואיך

חייב להיות בזה גורם אנושי

2. לא ממש כי מדעי המחשב לא עניין אותי כל־כך, אפשר לחפש הרצאות על computer science או שיעורים למתחילים או משהו בסגנון ולראות אם זה משהו שנשמע לך בסדר

זה אינטרס של האוניברסיטה שילמדו בה.

ומה שהיא אמרה לי שהבינה המלאכותית לא תחליף שיקול דעת של רואי חשבון.

אז בעקבות דבריה ייתכן שאלמד שם. נשמע לי הגיוני ומסתדר עם האינטרס של האוניברסיטה 

הם מקבלים בונוסים ואחוזים פר כמות האנשים שהם מצליחים לרשום לאוניברסיטה.

אני לא יודע להגיד אם הבינה המלאכותית תחליף רואי חשבון אבל סביר להניח שהאדם האחרון שהייתי דואל הוא מי שיש לו אינטרס כלכלי ישיר לומר לך שלא.

אולי אתה מתכוון לכל מיני משווקים חרדיים שמוכרים קרח לאסקימואים (בכלל אצל חרדים יש קטע ללכת כמו עדר למכללות דפוקות שמרמות אותם). שם באמת האינטרס הוא להכווין למסלולים ומכללות ספציפיים, כדי למלאות כיתות שלהם.

אם מקצוע ראיית החשבון הולך להעלם או לא זה לא שאלה שחכם לשאול יועץ לימודים באוניברסיטה, ברור שהוא יגיד לך שלא כי האוניברסיטה משלמת לו כדי שיביא כמה שיותר אנשים להרשם אליה, מסלול זה או אחר, מעניין לו את הסבתא.

הרי אם מקצוע ראיית חשבון הולך להיעלם, אז היועץ ייעץ לך להירשם למקצוע רעיית עיזים, וגם אתה וגם האוניברסיטה תרוויחו

אני לא יודע מה כל הנהלים, אבל אם יש חוג פחות מעניין ומבוקש, גם לאוניברסיטה לא שווה להשקיע בו ועדיף שתיסגרנה כיתות וזהו. תאמין לי שהם חסכנים ויעילים כמו כל ארגון, אם לא שזה בבסיס המהות של האוניברסיטה (כמו לימודי יהדות בבר אילן), הם מחשבים כמה אפשר שתהיינה פחות כיתות על יותר תלמידים.

ואומר לו שהוא רוצה מוצר מסוים אבל לא בטוח אם המוצר יהיה יעיל או רלוונטי במועד שהמוצר יהיה שמיש, וחתכן שיזרוק 40-50 אלף שקל לפח לא כולל 4 שנים של זמן ומאמץ שהיו יכולים ללכת למקומות מועילים יוצר, מה איש המכירות אמור לענות לו?

מניח שאם אלך למכולת ואגיד לו "באתי לקנות פסטה, אבל בעצם אשתי גרועה בבולונז", אז הוא לא בהכרח ישכנע אותי לקנות ספגטי, אלא ימליץ על מוצר אחר שלו.

אחרי הכל אני פניצי אליו כי יש לו את כל המגוון שאני רוצה.

יש סבירות שהבחור שלנו יילך ללמוד משהו באוניברסיטה, אז לכאורה היועץ יכווין אותו למה שהכי טוב לו ולא לאיזה משהו שיפוצץ כיתות בסטודנעים ממורמרים ואחוזי הצלחה נמוכים. זה לא משתלם לאוניברביטה.

אם לא יתאחם ראיית חשבון הוא יציע משהו בסגנון. אתה מניח שאם אגם רוצה מדמח וראיית חשבון, לא ישכנעו אותו ללכת לארכיאולוגיה

מעניין לו את הטוכעס מרמור הסטודנטים, הוא עושה כסף מזה שיותר ויותר סטודנטים נרשמים דרכו, זה למה האוניברסיטה משלמת לו.

אם בא אליו טרף קל סטודנט עתידי שרוצה ללמוד חשבונאות או מדמח והסטודנט העתידי מתלבט אם התארים הללו יהיו רלוונטיים ביציאתו מהאוניברסיטה הוא לא יכוון אותו להנדסת חשמל או עבודה סוציאלית, הוא בטח לא יכוון אותו ללמוד מכונאות רכב או אינסטלציה, מקצועות שהai לא יפגע בהם בוודאות כמעט מוחלטת.

היועץ ישכנע אותו שאין לו מה לדאוג והתארים הללו בוודאי יהיו רלוונטיים למרות הai ולמרות שלא מעט מומחים טוענים אחרת, היועץ תפקידו לרשום את הסטודנט הפוטנציאלי דרכו לאוניברסיטה וככל שהוא ירשום יותר הוא יקבל יותר יש לו אינטרס מובהק להצהיר שאין לסטודנט הפוטנציאלי מה לדאוג ובטח שלא לחפש משהו במקום אחר.

יועץ לימודים במכון לב בחיים לא יגיד לך, שמע בטכניון הבוגרים מקבלים יותר כסף במדמח כדאי לך לשפר פסיכומטרי ולהתקבל לשם זו השקעה לטווח ארוך גם אם היועץ משוכנע בכך במאת האחוזים הוא לא ייעץ לך דבר כזה.

אם אדם בא ליועץ לימודים ואומר לו שהוא רוצה ללמוד חשבונאות, היועץ לא ישכנע אותו ללמוד משפטים, אין לו שום אינטרס כזה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה עדיף, הוא לא חבר שלך, מי שמשלם לו זה האוניברסיטה ולא הסטודנט הפוטנציאלי ולכן האינטרס של היועץ הוא לו רווחת הסטודנט הפוטנציאלי אלא רווחת האוניברסיטה והוא לא ישקיע גרם אחד של מאמץ בניסיון לשכנע אותך דבר כזה.

אי לכך כשם שעניתי לך שוב ושוב האינטרס הישיר של היועץ הוא לומר שהמסלולים הללו יהיו רלוונטיים ביציאה מהאוניברסיטה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה שקר שהרי האינטרס הישיר שלו שהסטודנט הפוטנציאלי הנ"ל ירשם לאוניברסיטה דרכו, המרמור לא מעניין אותו אפילו לא קצת, הוא לא חבר שלו וברגע ההרשמה היועץ מקבל בונוס מהאוניברסיטה או אחוזים ותמה האינטרקציה של היועץ עם הסטודנט לנצח.

אי לכך, שוב, האדם האחרון שהייתי מתחשב בדעתו לגבי השאלה אם תואר בחשבונאות או מדמח יהיו רלוונטיים בסוף התואר תהיה דעתו של יועץ הלימודים.

יש מומחים עם דעות לכאן או לכאן אבל יועץ לימודים שתפקידו להעיד על עיסתה של האקדמיה ויש לו אינטרס מובהק ומובנה בתפקידו לומר לי תשובה גם אם הוא יודע שהיא שקר מוחלט ותפקידו לחרטט אותך למען טובת האוניברסיטה תהיה הדעה הכי פחות רלוונטית בעיני בנושא.

כתבתי והסברתי את דעתי, אתה חוזר על אותן אמירות מאוד צודקות והגיוניות (אם כי לא מאוד נכונות, וזה מידיעה, אבל שיהיה). אבל נגמר לי הכוח להסביר למה כל הדברים המאוד נכונים שלך לא קשורים בכלל למסקנה שלך.

מציע למי שמתעניין, לקרוא את שתי הצדדים ולחלץ מהן את העצות שתעזורנה לו.

ואתה עדיין עומד ומתבצר בעמדתך.

טוב שנגמר לך הכח כי אני אין לי דרך להסביר את העניין טוב יותר.

כשאמרת: "אה יועצת הלימודים מטעם האוניברסיטה

אמרה לך דבר כזה? מוזר מאוד, איזה אינטרס יכול להיות לה לומר דבר כזה? ממש ממש מוזר"

אז התכוונת לומר שיש לה אינטרס. וץאבל בהתחלה לא הבנתי אותך וחשבתי שאולי באמת חשבת שאין לה אינטרס.

ואז בהמשך הדברים הבנתי שהתכוונת לומר שיש לה אינטרס ושעשית את זה במה שקראתי לו ציניות. כי לא באמת חשבת שאין לה אינטרס.

שכר הוא גם פונקציה של קביעות ומסירות ויחסי אנוש, אם אתה עובד טוב ואפקטיבי ירצו אותך, וכן להיפך.

כדאי לבדוק באיזה מקצוע צריך יותר שעות עבודה, יחסי אנוש, הקרבה וחשיבה מחוץ לקופסא - ואז לבדוק במה מבין הכישורים האלה יותר יותר טוב, ובמה לא. זה גם יהיה משמעותי לשכר שלך.

(לדוגמה, יתכן שכרואה חשבון צריך יותר להיות בקשר עם אנשים ולשווק את עצמך ואת החברה שאתה עובד בה, לעומת מדמח. אז ככל שאתה אדם נחמד, תוכל להיות רו"ח יותר פרודוקטיבי ותרכוש יותר ניסיון וותק והמלצות, וככה תוכל להשיג קידומים טובים יותר. אבל אם אתה לא כ"כ סבלני ונחמד, עדיף שתלך למדמח. זו כמובן סתם דוגמה ואני לא בטוח שהיא נכונה בכלל)

לימודים וקריירה - לתכנן את העתיד שלך

מניח שהוא די טוב

על מקצועות, מה אנשים מרוויחים באותם מקצועות ומה הם למדו לשם כך ואולי עוד פרטים, ממליץ לרפרף באתר בתחומים שיכולים לעניין אותך.

בהצלחה

בטח יהיו שישמחו לסייע.

(אני מכיר כמה הורים לילדים אוטיסטים אבל כיום הבנים הטלה בגילים גדולים יותר. אם יעזור לכן אז בשמחה)

היי הורים יקרים, אנו סטודנטיות לקלינאות תקשורת ונשמח לעזרתכם.

במסגרת העבודה הסמינריונית שלנו בשפה, אנו רוצות לבדוק את *הרגלי הצפיה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות הוריהם לגבי הרגלים אלו.*

המחקר מיועד להורים לילדים המאובחנים עם ASD בגילאי 3-6 במסגרתו תתבקשו לענות על מספר שאלונים. מובטח לכל משתתף אנונימיות ופרטיות, ונדרשת הסכמה להשתתפות במחקר.

אנו נשמח להשתתפותכם במחקר.

מצ"ב קישור לשאלונים:

הרגלי צפייה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות ההורים בנוגע להרגלים אלו

יש לי חברה שמתחזקת קבוצה של עזרה בשאלונים. שאלתי והיא תשמח להעביר בה. אבל היא ציינה שתי הערות:

1. בתחילת השאלון את מציגה שאלה בינרית- "האם את/ה מסכימ/ה להשתתף במחקר". זה ייצור לך בלגן כי אנשים עלולים לא להבין את השאלה (בעיקר הורים לasd שלפעמים הם בעצמם קצת טועים בפרשנות), ולכתוב "לא". עדיף שתוריגי את השאלה ובמקום זה תכניבי בפתיח "במענה על השאלון אתה מביע את הסכמתך להשתתף במחקר", לא כשאלה.

2. היא ציינה שמהניסיון מי שעונה אצלה זה לא תמיד אנשים שתואמים לאוכלוסיית המחקר (היא אמרה שזה לכ נראה לה קריטי, תכלס במחקרים של תואר ראשון לא יקרה כלום אם יהיו קצת עיוותים... אבל לתשומת ליבך).

אנא אשרי שקראת את מה שכתבתי, ואגיד לה להכניס את השאלון

יש תוכנות יותר חכמות לגוגל פורמס, שאם הבן אדם עונה על השאלה בצורה שפוסלת את השימוש בשאלון, לדוגמה אם הוא עונה שאין לי ילד אוטיסט, או דהוא לא מעוניין להשתתף במחקר), השאלון נסגר במידי ואז זה לא נספר.

גם יש קטע שאי אפשר לענות פעמיים מאותו חשבון גוגל.

בקיצור הכל נהיה אמין ורציני יותר.

אבל לא נראה לי שזה כל כך קריטי לתואר ראשון. אולי כן הייתי נמנע משאלה כזאת כמו שציינת, אבל לא צריך להשתגע.

ההערות נכונות אבל- כל הסמינריון, ובכללו השאלון ותוכנו עברו ביקורות של המנחה שלנו ושל וועדת האתיקה, ככה שהסוגיות עלו ואושרו כפי שהן (בהתחשב בתקציב ובזמן;) וממילא אי אפשר לשנות (אחרת נצטרך אישורים מחדש ובלה בלה). לגבי ההסכמה למחקר, ההערה אודות הסכמה להשתתפות מופיעה בפתיח.

בכל אופן, כפי שציינתם בהחלט לא קריטי הניואנסים

אז אשמח אם תוכלי להעביר לה.

תודה רבה רבה(:

אם אלו ההוראות אז שיהיה ככה

יש תוכנות יותר חכמות מגוגל פורמס.

כלומר, יש תוכנות אחרות טובות יותר.

ושיש בו משרות.

החלפתי מסלול תוך כדי התואר להרחיב אפשרויות של משרות וגם כתלות בקורסים שאהבתי.
 

כן

ככלל, מה שהכי מושך זה מה שאתה הכי רוצה לעשות. כשאתה רוצה לעשות את זה, אתה מתרץ לעצמך שזה בגלל המשכורת או השליחות וכו וכו.

אם אתה באמת מרגיש שזה לא טוב לך ואתה הולך רק בגלל המשכורת (לדוגמה), תברח מזה, כי לרוב האנשים קשה להחליף מסלול או ללמוד עוד משהו בשלב מאוחר.

אני, אגב, פשוט אוהב ללמוד. אז אני מצאתי את עצמי לומד ולומד דברים שונים (תחת אותה נישה), ואני מתפרנס מתחום הלימודים עצמו

למרות שבדרך כלל למי שאוהב ללמוד קשה להתביית על תחום אחד.

חוץ מאולי להיות ספרן.

השיקולים שלי היו:

– לימודים יחסית קצרים

– האם יש עבודה במקצוע הזה

– האם העבודה קשה או סבירה

– האם התחום מסקרן אותי

מרוצה מהבחירה שלי לא נראה לי שהייתי בוחר שום מקצוע אחר בדיעבד.

בעיקר חופשים- בחרתי בהוראה

כי יש חופשים ואין צורך כל הזמן לשים בקייטנות

ומשרד החינוך זה סוג של עובד מדינה.

רציתי ללמוד משהו שיהיה לי ביד

משכורת מכובדת שאפשר להתפרנס