אולי תעבדי במשהו בקטנה רק בשביל התלוש.

וזה כדי לעודד אותך לצאת לעבוד, פאפפ 🥱

אולי יעודד אותך אם תדעי שאני איכשהו צריכה לשלם 2000+,

בינתיים אני טומנת את ראשי בחול ועושה כאילו אני לא רואה, נראה מה יהיה

כן אני יודעת

מזדהה לצערי.. גם אצל בחורי ישיבות. חוץ מזה שהם צריכים לשלם ביטוח לאומי, עפ"י החוק אסור להם לעבוד לכל משך דחיית השירות [=כולל בין הזמנים, וכולל סופ"ש].

זה לא גזל.

יש כללים שהמדינה נותנת באופן כללי, והיא יודעת וגם לא אכפת לה שיעבדו בסופשי"ם ובבין הזמנים כדי שיהיה ממה לחיות. החוק על הנייר א' והמציאות היא ב'. יש את זה בהרבה חוקים, ואני לא מבין מה הסיפור פה. אני יכול להבין אם תגיד שלמרות שכל המדינה עושה את זה, מביינישים אתה מצפה אחרת. אבל כמו שהרמ"א כתב שלמרות שמבחינה אידיאלית עדיף שבן תורה יסתמך על עצמו ולא יעבוד, מכיוון שאין ברירה ו"עת לעשות לה' הפרו תורתך" וכו'...וכו'...אין ברירה אלא להסתמך על תרומות. (כמובן, הוא מביא גם היתרים הלכתיים, אך הוא מסביר מדוע בכל זאת סומכים על זה....). גם אני חושב שזה לא אפשרי לדרוש מבן אדם מצד אחד להקריב כ"כ הרבה, להיות בישיבה, בלי לקבל את ההטבות וההנחות כמו של סטודנטים או של חיילים, ובלי לקבל מלגה מסויימת, וגם לשלם וגם לא לעבוד בכלל, זה משהו לא הגיוני, ולכן פה בוודאי שאין בעיה להקל בעניין הזה, כיוון שאין אפשרות אחרת. (אם באמת לאדם יש אפשרות, וההורים שלו יכולים לתמוך בו בלי בעיה, סבבה...).

ולגבי מה הגדר, באילו חוקים אומרים את זה, אני די באמת אומר שעדיף לא לעשות את החילוקים האלו ולעשות בתמימות את החוק, אבל אם אין ברירה, זה מה שעושים. סתם דוגמא שקופצת לי, חתימה על שעות נהיגה, אם האדם לא עשה בדיוק את המספר שעות, הוא יחתום בכל זאת, כך גם האיסור הוא לא לעבוד כדי שאנשים לא יעבדו על המדינה ויעבדו במקום ללמוד, אך אין מטרה באמת שלא יעבוד בשום מצב ולא ירוויח שום גרוש בשביל שיהיה לו ממה לחיות קצת...

אבל לא מסכים עם זה שזה עיקר הדין.

מעיקר הדין, את התנאים שעליהם אתה חותם, אתה צריך לקיים. אפילו אם חתמת שדחיית השירות תלויה בזה שתקפוץ כל יום 40 פעם על רגל אחת.

גם אם זה לא צודק, זה לא בלתי הגיוני.

האם תגיד את זה על בן אדם שעשה שעה פחות ממה שהיה אמור לעשות בנהיגה, אך הוא נוהג מעולה, שלא יחתום על זה?

אם אני כותב איתך חוזה עם הרבה פרטים, ובאחד מהפרטים לא עמדתי, לדוגמא, האם זה עילה לביטול כל החוזה? וודאי שלא, יש תנאים מהותיים ועיקריים בחוזה שאם מפרים אותם זה מועיל לביטול כל העסקה, ויש דברים שאתה יכול לדרוש עליהם פיצויים וכדו'...אבל לא עילה מספיקה לביטול המקח. כך גם, הפרט שכתוב שם שאסור לעבוד גם בבין הזמנים ובסופשי"ם הוא לא עקרוני, מה שאני חותם זה שאני לא עובד באופן כללי ולא עוקץ את הצבא ועובד במקום להתגייס, והפרט הזה הוא לא עקרוני ולא מהותי. (וגם אם לכתחילה כדאי לקיים אותו, אם עברת עליו, זה לא נחשב שהפרת את הבטחתך....).

וגם מי שהחתים בעצמו לא חושב שזה מהותי, לא רק אני, ואני בטוח שאם תשאל אנשים ממשרד הדתות באופן אישי האם זה עקרוני, הם יגידו שזה לא עקרוני, ויעלימו עין כל עוד הם יכולים. (כמובן, אם יתפסו, בוודאי שיענישו, כי זו העבודה שלהם והם מחוייבים לאכוף אותה....).

אם לדוגמא אני חותם שאני צריך ללמוד מהשעות האלו ועד השעות האלו, ועכשיו הלכתי לשירותים ואיחרתי בחמש דק' לזמן שהתחייבתי עליו, האם זה אומר שאני לא יכול לחתום? אני מקצין בכוונה, כדי להדגיש את הנקודה....

ואגב, רציתי להדגיש משהו שכתבתי אבל לא מספיק ברור, אדם שעובד ומוציא תלוש לדוגמא, הוא לא גוזל את המדינה. מה הוא עשה? האם הוא בא וגזל מישהו? האם הוא הוציא כסף שלא כדין? לא, הוא בסה"כ הלך לעבוד וקיבל כסף על עבודתו. מקסימום הוא עבר על האיסור של בני ישיבות לעבוד, אך העבירה היא לא מצד גזל, אלא מצד דינא דמלכותא דינא. ואני חושב שבעניין הזה אין דינא דמלכותא דינא, משום שגם המלכות לא תופסת את זה לעקרוני. ואין סיבה לחבר סתם בין האיסור של בני ישיבות לעבוד, לבין הגבייה של ביטוח לאומי, אלו שני דברים נפרדים לגמרי ו"לא קרב זה אל זה".

ובטח שגם שם הוא צריך לומר אמת, 'מדבר שקר תרחק' זה דאורייתא..

לפקידים זוטרים, וגם לאנשי האכיפה, אין שום סמכות לבטל שום סעיף בתקנון, והם לא מדד לשום דבר.

זה כמו שנהג אוטובוס יתן לך לעלות בחינם, אבל זה לא מסמכותו לתת לך לעלות בחינם.

את מי שצריך לשאול בעניינים האלה, זה ראשי משרד התחבורה\צה"ל.

מובן שיש חריגות. שירותים, חתונה, מחלה ח"ו, אבל הם הכרחיים. כמו שלא תצא לטייל על חשבון ימי ישיבה..

לא מכיר שכתוב בשום מקום שהסעיף הזה לא עקרוני. עפ"י מה שחתמת עליו, אסור לעבוד גם בימי חופשה\מחוץ לימי הלימודים. יכולת לבחור שלא לחתום, וחתמת. תעמוד בזה.

מי אמר לך שזה לא מצד גזל? לא המדינה שלחה אותך ללמוד תורה, אלא הציבור, הציבור מממן את מפעל לימוד התורה הענק הזה. וגזל מהציבור הרבה יותר חמור.

אני יודע על רב שמורה בערך כמו שאמרת בשתי הדוגמאות, ולצערי סומך על דעתו, למרות שזה נשמע לי דחוק מאוד, ורוב הרבנים לא סוברים כמותו, כי אני לא רוצה להיות נטל של ממש על ההורים..

ואני גם לא מרעיש על זה, כי כל עוד יש במי להיאחז, הנח להם לישראל.. גם בעניין הורדת שירים מיוטיוב, שרוב הציבור סומך על דעת רבנים בודדים ממש.

בדיוק, אני מסכים לדעתך לכתחילה, אך אומר שמעיקר הדין יש על מה לסמוך, ומכיוון שאין ברירה, אז אפשר לסמוך על זה. אתה ניסית להציג כאילו זה אסור בכל אופן, ואני אומר שזה לא. זה הכל.

ואגב, מאיפה אתה מביא את המקורות לכך שרוב הרבנים אוסרים את זה? (לא שאני יודע ההיפך, פשוט אני שואל אם לך יש מקורות שרוב הרבנים אוסרים את זה....)

אמרתי לך, בכשרות הם מהדרים מכיוון שיש אפשרות להדר, אך בזה אין אפשרות להדר. זה לא מאידיאל, מאידיאל הרצון הוא להדר בכל התחומים, אך כשאין אפשרות אז לא מהדרים. נגיד אני אוכל את האוכל של הישיבה, ולא מחפש להדר יותר מזה, כשאהיה אדם מבוגר אולי אבחר בקפידה יותר את ההידורים שאני רוצה, כשאין אפשרות, כי אני נמצא בישיבה ולא בוחר את האוכל שמזמינים, אני לא מתחיל לשגע את המטבח שיזמינו בדיוק את מה שאני רוצה.

אני מכיר את התופעה הזאת, אך היא לא קשורה לנושא הזה. (אולי יש כאלו שבאמת יזלזלו וגם כשתהיה אפשרות לא יהדרו בזה, וזה מהסיבה לעיל, אך כשאין אפשרות ולכן האדם לא מהדר, זה לא בעייתי, זה מחוסר ברירה...).

בסדר, אז אני בטוח שאם ישאלו את האנשים שצריכים לשאול הם יסכימו...

זה מה שאני אומר, זה הכרחי מאוד. אם זה לא הכרחי, מסכים איתך....(ואני חושב שאין מה להשוות בין ימי הישיבה שהם באמת עיקר מה שאתה חותם עליו ואין היתר לעבור על זה, לבין בין הזמנים וסופשי"ם, שממילא אתה לא חייב ללמוד באותם זמנים, וזה לא עקרוני שלא תעבוד....).

גם בחוזה יכלת לבחור שלא לחתום וחתמת. זה סעיף לא עקרוני, זה מה שאני טוען. (ושוב, בוודאי שעדיף לעמוד בהכל כמו גבר, אבל כשאין ברירה, וזה לא נורמלי גם לשלם לביטוח לאומי, גם לא לעבוד בשום הזדמנות, וגם ללמוד...אא"כ יש הורים שיכולים לתמוך...).

ושוב, מי שחוקק את החוק בעצמו יודה לדברים שלי בוודאי....

זה לא גזל. אני בטוח שאם נעשה משאל ציבורי לרוב ככל הציבור לא יהיה אכפת שבני הישיבות הולכים לעבוד בבין הזמנים ובסופשי"ם, אא"כ הם אנטי-דתיים ברמה מוגזמת....

ואני עומד על כך שבקשר לנהיגה זה לא שקר. אני שמעתי סיפור מכלי שני שאדם שהתוודה שאין לו מספיק שעות, והפקידה שם הסתכלה עליו כמי שנחת מהירח ואמרה לה שלא היה צורך באמת שיעשה בדיוק את המספר, אלא באופן כללי, וכולם יודעים שזה חוק על הנייר אבל תכל'ס אם לא עשית בדיוק אתה גם יכול לחתום, ולא רק הפקידה חושבת ככה, כולם...

נ.ב. חשוב לי להדגיש שדיברתי על עבודה בשחור בקטנה, לא על עבודה עם תלוש. תלוש אולי זה כן בעייתי, אני לא יודע. אני אישית כרגע לפחות משתדל לא לעבוד עם תלוש....

אתה יותר מקושר ממני....

לא כואב לי...אם אתה רוצה, תשאל. אני בטוח במה שאני טוען, אתם מעלים ספק, בשמחה. אם תוכיחו לי שאומרים אחרת, אקבל.

שוב, גם אני אהדר בזה כמה שאני יכול כי יושר חשוב לי, אך בעניין הנ"ל של עבודה בזמן הישיבה אין לי אפשרות כ"כ להדר ולכן מחוסר ברירה אני לא מהדר.

נו, עכשיו הכל ברור. אני מסכים איתך שלכתחילה היה עדיף ואם הייתי יכול כמוך להדר ולא לעבוד הייתי עושה את זה, אבל אין לי ברירה.

אגב, חשוב לי להדגיש, בוודאי שהטענה ש"זה לא פייר" היא לא מספיקה, אם זה לא פייר אך זה אסור, צריך לא לעשות את זה, לא משנה מה. באתי מזה שזה לא הגיוני, זו דרישה בלתי-אפשרית, ולכן מכיוון שעקרונית מותר כי זה סעיף לא עקרוני, וזה בלתי אפשרי אז אי אפשר להדר בזה, לכן אין בעיה להקל בזה. (כאילו, עדיף שלא להקל, אבל מותר....).

1. אחלה, בסדר.

2. סבבה, אם אתה שומר על כל החוקים עד הפרט האחרון, כולל לא לחצות באדום גם ברכבת קלה שעברה כבר והרמזור עוד לא התרענן, וגם בשתיים בלילה, וכן לא עוקף בתור אף פעם, ולא משתמש בפרוטקציות וכו' וכו'....זכותך להעיר.

3. "...כדי שהלימוד יהיה מה שיעסיק את האדם". בדיוק, זאת מטרת החוק, ואנוכי הקטן חושב שאם בייניש יעבוד בבין הזמנים וקצת בסופשי"ם זה לא מה שיעסיק אותו ויוציא אותו מהלימוד, אולי רק יעזור לו ללמוד עוד יותר טוב.

יש לי אח שנמצא במכינה ומשום מה המדינה נותנת לו פטור מנסיעות בכל הארץ, ופטור מביטוח לאומי. אני לא מבין מה ההבדל ביני לבינו, אני הרבה יותר מקריב ממנו מבחינת השנים והרצינות. אז תגיד סטודנטים שלא מקבלים פטור, לפחות להם יש הנחה באוטובוסים ומלגות שהם מקבלים, וכן היתר לעבוד, אצלנו לא מקבלים אף הנחה כזאת. למה?

הדרישה הבלתי-אפשרית הזאת שהאדם יקריץ כסף וישלם בזמן שאוסרים עליו לעבוד היא לא נורמלית, ובעצם אתה באופן אוטומטי אומר שמי שאין לו הורים שיכולים לתמוך לא יכול ללמוד בישיבה, מה שלא הגיוני ולא מתקבל על הדעת. אם אדם ילמד השכלה גבוהה וכך יפתח את המדינה, זה אחלה, ניתן לו מלגה ונשקיע בו, אבל אם אדם מקדיש את חייו ללימוד תורה למען כלל ישראל (בעוד שזה באמת המצב ולא מזלזל במדינה או משהו כזה....), אז לא נותנים לו שום דבר. לא ציפיתי עכשיו לפינוקים כמו בהייטק, אני יודע שחלק מהעניין של חיי תורה זה להתנתק מהחומר ולהסתפק במועט ואני מוכן לזה, אבל לפחות לא דרישות בלתי הגיוניות.

4. שוב, באופן מערכתי כותבים את השעות באופן כללי, אך זה לא עקרוני שיהיו בדיוק מספר השעות האלו. לכן, גם לא עקרוני שאדם לא יעבוד בשום זמן עם סכומים קטנים, העניין הוא שלא יתחיל להרוויח כסף ולעשות עסקים בזמן שהוא לא מתגייס לצבא. וזה לא נחשב לשקר. כמובן, אם אדם יכול להיות: "נקי כפים ובר לבב..." ולא לחתום על דברים שנראים מבחינה חיצונית קצת בעייתים וניתנים לפרשנות לא טובה, עדיף שבאמת לא יעשה את זה, ויהדר בזה, ובנהיגה אם יש אפשרות כמובן לא להקל בזה אם אפשר, אך כשאין אפשרות ואין ברירה, מותר.

אם אתה שומע את דבריי בלי הדוגמא הזאת, מצויין, ראה אותה כלא כתובה....

אם רואים שיש תלוש משכורת, עלול להתבטל להם מעמד בן ישיבה.

(בפועל הרבה ביינישים עובדים, ואוכפי החוק בדר"כ לא מתייחסים לסכומים קטנים.)

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב