אל תחזור למקום שעשה לך רע רק בגלל געגוע קטן.

יש חיים אחרי
בוודאי שיש חיים אחרי
רק שמתי זה האחרי הזה
זה יגיע בכלל
מנסה להאמין ולקוות
אבל הייאוש גדול יותר.

הרבה בלגן
הכל מתחרבש בסוף
או באמצע או בהתחלה
הרצון הציפייה הייאוש הוויתור

עד מתי וכמה עוד
איןליכח

הכל מפחיד לי
העתיד לא ידוע וזה ממש עושה לי חרדות
ולנסות לשרוד ולא להצליח
ולוותר ושוב לוותר ולהיכנע

הכל בראש אה
רק את יודעת
תחושת בטן זה לא סתם
כן אה.

(אני צריכה אשפוז דחוף)

אז לא אשפוז
אולי טיפול יום
וגם זה בספק גדול

חרא על החיים שלי.
הייתי ככ לא שם
לא אמרתי את כל מה שרציתי
איבדתי ריכוז
הפגישה לא מיצתה את עצמה
ועכשיו עד הפעם הבאה יכול לעבור המון זמן
וזה פאקינג שיט אחד גדול.

מתגעגע לי לאנשים
ולים
ולחיים נורמליים
ולשגרה אולי גם קצת

אני מרגישה ממש רע
אני מרגישה בתוך מציאות אחרת
אני לא יודעת מה עושים עם זה
באלי לישון וזהו אבל זה לא יהיה טוב
מחר צריך לקום איך קמים כל יום אני לא יודעת לעשות את זה
לכן גם לא הייתי מאופסת בפגישה
אני נהיית עייפה מהר מאוד
וכואב לי כל הגוף מעייפות
והכל כבד ואיכ.

דווקא היה היום בסדר יחסית
וזה שווה המון
חוץ מהדרך הסיוטית בחזור
אבל בסופו של דבר היה סביר
וזה גם משהו.

בוא נברח לעצים ולרוח ולמים עם לימון וסיגריה
ואז אולי נרגיש קצת יותר טוב
אולי

אני מפחדת.
מותר לי להגיד שאני מפחדת מזה?
כי באמת זה כבר נהיה טאבו ואם אני רק אגיד מילה יזדעקו ויסקלו אותי.
אני מפחדת מזה ככ
אני מסתכלת במראה ומה שאני רואה זה רק חרדות
ייאוש עמוק בתוך העיניים
רצון ל*.

בעצם זה עניין של תפיסת תודעה
לפחות ככה אומרים
אבל איך משנים תפיסת תודעה.
כל החיים אני מנסה לעשות את זה ולא מצליחה.

אני מרגישה חרא ואני מפחדת שזה יתגבר
מחר אני צריכה לקום אני כבר חייבת את זה
זה כבר עניין של חוסר גדול ככ שצריך להתמלא
וזה חסר לי ואני חייבת כבר
אני רוצה אני ככ רוצה
אבל מפחדת שאני לא אצליח לקום
או שההרגשה הפיזית תהיה רעה מדי
בינתיים אני עייפה ככ למרות שישנתי רוב היום
הראש כואב כואב ברמות לא הגיוניות כבר

ולא כדור לא עוזר
וכן אני יודעת בדיוק למה זה
אבל אני לא מצליחה לעשות משהו עם זה
אני רק חושבת על ההיא
מפגרת שהיא
במקום לעזור רק הרסה יותר
זה לא גורם לי לרצות לבקש עזרה
ובכלל הם מרחפים ועסוקים בדברים אחרים
אין להם זמן גם בשבילי

והרי אני לא צריכה אשפוז
אז מה אם היא אמרה שהמצב מדאיג ושאני צריכה השגחה
בינתיים תמשיכי להתמודד לבד
ורק תצטרכי לסבול את החפירות של כולם
אבל בסוף זה רק אני מול עצמי וההפרעות
ועד שלא יקרה משהו כנראה לא ישימו לב אליי בכלל

אני לא רוצה שיקרה משהו
(המ)
באמת שלא
אבל אין לי כוחות להילחם כבר
אז אני יורדת יותר ויותר נמוך
הורסת את עצמי יותר ויותר
הכאבים זה מהצמצומים, היא אמרה
כאילו אני לא יודעת את זה. פף.

אני רוצה לנוח
אני רוצה לשחרר
אין לי כוחות להחזיק עוד
אבל אני חייבת כי פאק איט אם לא אז מה יהיה

לרצות לחזור זה מפגר
אני יודעת
לקנא בה כי * זה חולה
זה ממש חולה
אבל אני הרי חולה ככ אז
(לא הלכתי לקנות ועכשיו לא יהיה המ יופי גאונה)

אני רוצה די טוב?
באלי להיעלם

שמישהו יציל אותי מעצמי



אני משתגעת אני משתגעת
אני כבר משוגעת

אני צריכה כדור שיסמם וירדים אותי
אולי זה הפתרון
לילה שמתחיל רע סופו בלא להצליח לקום
וזה יהיה נורא מאוד

אל תפתחי פה לשטן, אה
תסתמי כבר מפגרת.

שמישהו יציל אותי