בהשראת השרשור של @מתואמת על מריבות בין ילדים, בתשעה באב עשיתי עם הילדים שיחה+יצירה על אהבת חינם.
דיברנו (בעקבות קטע לתשעה באב ששמענו) על עמ"י שלא הקשיבו לנבואות של החורבן ולא שינו את המעשים שלהם. דיברנו על מה אנחנו היינו רוצים לעשות אם היינו חיים אז (כן לשנות את המעשים שלנו). ואז שאלתי אותם - אם היה נביא בדורנו, מה הוא היה אומר לנו לעשות כדי שבית המקדש ייבנה? והאם אנחנו רוצים להקשיב לו ובאמת לשנות את המעשים שלנו?
ומתוך כך דיברנו על זה שאנחנו רוצים להרבות באהבת חינם, ובשביל זה צריך באמת לעשות שינוי ממה שאנחנו רגילים. וזה לא כל כך קל, אבל אפשר להחליט שאנחנו מנסים ומשתדלים.
ואז עשינו את היצירה שבה כתבנו בגדול 'אנחנו מרבים באהבת חינם', ואחרי שהילדים קישטו עשינו המשך לשיחה וחשבנו ביחד מה אנחנו יכולים לשנות ממה שאנחנו רגילים, כדי להרבות באהבת חינם.
את השלט שיצא לנו תלינו על הדלת, לידו שמנו דף של מדבקות מיוחדות, והחלטנו שהמדבקות יקשטו את הדף כשנצליח באמת לעשות את הדברים שהחלטנו.
מצרפת את מה שיצא. חלק מהרעיונות אני אמרתי, אבל הרוב היה של הילדים (הם גם כיוונו את השיחה שתהיה בעיקר סביב מריבות. אולי בהמשך נוסיף שם דברים סביב נתינה, וויתור וכיוונים נוספים מעבר למריבות).
האמת שאחרי שעשינו את זה לא ידעתי מה מכל זה הם יצליחו ליישם. זה לא קל גם למבוגרים לשנות הרגלים, ובמיוחד בזמנים של מריבה, שהכעס עלול להשתלט. אבל קיוויתי שמשהו מהשיחה הזאת ישפיע עליהם, כי באמת היו לנו הרבה מידי מריבות בתקופה האחרונה.
מיד אחרי תשעה באב יצאנו לנופש משפחתי, ושם כל מה שדיברנו קצת נשכח (דווקא לא רבו המון, חוץ מבחלק מהנסיעות, אבל זה בגלל שהיו עסוקים בטיול ובמשחקים עם בני הדודים). וגם בשבת לא היינו בבית, ואתמול חזרנו רק בצהריים. אבל היום היינו יום שלם בבית, ונזכרנו ביחד בשלט, והילדים ממש הפתיעו אותי לטובה. כמה פעמים כשהתחילה מריבה, אחד מהם אמר 'בואו נעצור את המריבה', וזה באמת עבד.
(כמובן שאחרי כך גם היו מריבות בכל זאת. זה לא קסם... אבל היו הרבה מריבות שהיו יכולות להתפתח הרבה יותר והם באמת הצליחו לעצור אותם בהתחלה).
דיברנו (בעקבות קטע לתשעה באב ששמענו) על עמ"י שלא הקשיבו לנבואות של החורבן ולא שינו את המעשים שלהם. דיברנו על מה אנחנו היינו רוצים לעשות אם היינו חיים אז (כן לשנות את המעשים שלנו). ואז שאלתי אותם - אם היה נביא בדורנו, מה הוא היה אומר לנו לעשות כדי שבית המקדש ייבנה? והאם אנחנו רוצים להקשיב לו ובאמת לשנות את המעשים שלנו?
ומתוך כך דיברנו על זה שאנחנו רוצים להרבות באהבת חינם, ובשביל זה צריך באמת לעשות שינוי ממה שאנחנו רגילים. וזה לא כל כך קל, אבל אפשר להחליט שאנחנו מנסים ומשתדלים.
ואז עשינו את היצירה שבה כתבנו בגדול 'אנחנו מרבים באהבת חינם', ואחרי שהילדים קישטו עשינו המשך לשיחה וחשבנו ביחד מה אנחנו יכולים לשנות ממה שאנחנו רגילים, כדי להרבות באהבת חינם.
את השלט שיצא לנו תלינו על הדלת, לידו שמנו דף של מדבקות מיוחדות, והחלטנו שהמדבקות יקשטו את הדף כשנצליח באמת לעשות את הדברים שהחלטנו.
מצרפת את מה שיצא. חלק מהרעיונות אני אמרתי, אבל הרוב היה של הילדים (הם גם כיוונו את השיחה שתהיה בעיקר סביב מריבות. אולי בהמשך נוסיף שם דברים סביב נתינה, וויתור וכיוונים נוספים מעבר למריבות).
האמת שאחרי שעשינו את זה לא ידעתי מה מכל זה הם יצליחו ליישם. זה לא קל גם למבוגרים לשנות הרגלים, ובמיוחד בזמנים של מריבה, שהכעס עלול להשתלט. אבל קיוויתי שמשהו מהשיחה הזאת ישפיע עליהם, כי באמת היו לנו הרבה מידי מריבות בתקופה האחרונה.
מיד אחרי תשעה באב יצאנו לנופש משפחתי, ושם כל מה שדיברנו קצת נשכח (דווקא לא רבו המון, חוץ מבחלק מהנסיעות, אבל זה בגלל שהיו עסוקים בטיול ובמשחקים עם בני הדודים). וגם בשבת לא היינו בבית, ואתמול חזרנו רק בצהריים. אבל היום היינו יום שלם בבית, ונזכרנו ביחד בשלט, והילדים ממש הפתיעו אותי לטובה. כמה פעמים כשהתחילה מריבה, אחד מהם אמר 'בואו נעצור את המריבה', וזה באמת עבד.
(כמובן שאחרי כך גם היו מריבות בכל זאת. זה לא קסם... אבל היו הרבה מריבות שהיו יכולות להתפתח הרבה יותר והם באמת הצליחו לעצור אותם בהתחלה).
)