בס"ד
- 11 שבועות לבחירות -
מרגע שהשתחרר גדי אייזנקוט מהתפקיד הגבוה ביותר בצה"ל, הוא הכין את עצמו לרגע הזה שבו הוא יצטרף לפוליטיקה. כבר אם שחררו מצה"ל קיצר אייזנקוט את חופשת השחרור שלו משנה שלמה לחודש אחד בלבד כאשר כל הזמן הזה הקריצה לכיוון הפוליטיקה הייתה שם. אך עם זאת תהליך ההבשלה של המהלך היה איטי. מאוד איטי. אבל בתחילת השבוע, לאחר תדרוכים שהשבוע תתקבל ההחלטה, הודיע הרמטכ"ל לשעבר כי הוא מצטרף לבני גנץ וגדעון סער וביחד הם מקימים את סיעת 'המחנה הממלכתי'.
במסיבת עיתונאים שנערכה באותו הערב שמענו מאייזנקוט את אותם הדברים ששמענו כבר כל כך הרבה פעמים במהלך השנים האחרונות. "מדינת ישראל נקלעה למשבר פוליטי שנמשך שנים, פוער קרע עמוק בחברה, ולכן גמלה בליבי ההחלטה שלא לשבת בצד אלא לעשות מעשה ולהצטרף למסגרת פוליטית ממלכתית" הסביר אייזנקוט את הצטרפותו. המשך הנאום עסק גם הוא בדברים ששמענו כל כך הרבה פעמים מאותו הכיוון שהתחיל מהקמת חוסן לישראל ותל"ם והמשיך עד ימים אלו בהקמת הרוח הציונית של שקד והנדל. דיבורים גבוה גבוה על הצורך בחילוץ ישראל מהמשבר הפוליטי והעובדה שרק הם יוכלו לגאול את ישראל מהמצב שבו המדינה נמצאת.
כנראה שזאת הסיבה שהציבור הישראלי לא רואה כלל בשורה חדשה בהצטרפותו של איינזקוט למערכת הפוליטית. על פי הסקרים שפורסמו באותו הערב, ההצטרפות שלו לרשימה מביאה למפלגה המאוחדת בין מנדט אחד לבין ארבעה מנדטים. כאשר מסתכלים על הירידה העקבית של האיחוד בין גנץ לסער, לא נותר לצפות שזה מה שיקרה גם במקרה הזה. בכל מקרה, איום על יאיר לפיד, שממשיך לעלות בסקרים על חשבון השותפים שלו, הם לא מצליחים לייצר, בטח שלא אלטרנטיבה שיכולה להקים ממשלה אחרי הבחירות הקרובות.
בנוסף, כניסתו של אייזנקוט פתחה את הדלת גם לסגן השר לשעבר (החל מחצות האחרון) מתן כהנא. מיד עם פירוק ימינה ניסה כהנא להצטרף לגנץ, אבל גנץ עצמו שקל את הדברים ועשה סקרי עומק לבדוק האם צירופו של כהנא מועיל או מזיק למפלגה. עם זאת, כבר בסוף השבוע האחרון פרסם עמיחי אתאלי בידיעות אחרונות שכניסה של איינזקוט תכניס את כהנא מהדלת האחורית אל החיבור הזה. אחד החששות של גנץ מצירופו של כהנא היה החרם של הציבור החרדי, עליו כבר דובר פה בעבר. למרות הצהרות הנאמנות של ש"ס, אגודת ישראל, וכן גם דגל התורה שגמגמה לא מעט, גנץ עדיין היה בטוח שיש עוד סיכוי שאם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, המפלגות החרדיות יבואו איתו להרכבת ממשלה אחרת. הצירוף של כהנא טרק על זה את הדרך.
גורם ביהדות התורה אמר לכתבת הפוליטית של גלובס, שירית אביטן כהן, כי "צירוף איזנקוט לגנץ יכול היה להביא לאלטרנטיבה שלטונית למקרה שביבי לא יביא 61, אך צירוף מתן כהנא הורס את המהלך. חבל שסער לא הצליח למנוע זאת כפי שהשכיל למנוע את שילוב הנדל. כהנא והנדל הם סדין אדום בוהק לכל שת"פ אפשרי עתידי עם החרדים". בש"ס גם הם מיהרו לעקוץ את החבריים מהסיעה האשכנזית, וגורם מטעמם אמר ליקי אדמקר: "עכשיו ידעו כל המחנה שלנו, גם אלו שפקפקו ופזלו לגנץ, שהם לא יכולים להיות שותפים שלנו (...) אלו שפזלו לגנץ רואים הבוקר את פרצופם האמיתי של שניהם".
בינתיים, החלטתו של כהנא לעבור ל'מחנה הממלכתי' פינתה את המקום השלישי במפלגת 'הרוח הציונית', שעל פי הסקרים מתחילת השבוע מתרחקים עוד יותר מאחוז החסימה, כלפי מטה. את המקום הזה מקווה שקד להעניק למועמד שינסה להביא קולות מתוך הציונות הדתית. האופציה הקלה היא כמובן מפלגתו של יוסי ברונדי עם השם שנבחר לאחר סקרי עומק רבים 'המפד"ל – הבית היהודי". אלא שאצל ברונדי עדיין בטוחים שהם יכולים לעבור בעצמם את אחוז החסימה, וזה רק עניין של זמן עד שהציבור יתחיל להכיר אותם. בינתיים, אפילו למצוא מועמדים נוספים לרשימה הם לא מצליחים. בכל מקרה, לאור המודעות של שתי המפלגות בעלוני השבת, במידה ויהיה איחוד, צריך יהיה רק למצוא את האמירה של הרב קוק שתתאים לשתי המפלגות שממנופפות כל אחת באמירה המתאימה לה.
אבל לפני המודעה, נחזור רגע אחורה לכך שמפלגת המחנה הממלכתי לא מצליחה להביא איתה בשורה שתפנה לציבור, כדאי לעשות בנקודה נוספת. כל מה שמחבר בין אייזנקוט למתן כהנא זה אך ורק העבר הצבאי המשותף. כך גם החיבור בין איינזנוט לאנשי תקווה חדשה. בראיון טרום כניסתו לפוליטיקה שערך עימו בן כספית עבור העיתון מעריב, שטח אייזנקוט את משנתו המדינית והביטחונית, ולא ברור כיצד היא מתיישבת לא עם כהנא ולא עם אלקין. בראיון דיבר איינזנקוט בין היתר על יצירת אוטונומיה פלסטינית בכל צפון השומרון, כולל רמיזה על פינוי היישובים מבוא דותן וחרמש. אמירות עוד יותר חמורות מהפגיעות שגנץ מקדם בהתיישבות. זאת לצד אמירות נוספות שצריכות לעורר דאגה.
"אני שליח של ציבור ושל דרך. שליחות זו מלווה אותי כבר למעלה משלושים שנה" צייץ מתן כהנא בחשבון הטוויטר שלו ביום הקמת המפלגה. לדבריו של סגן השר והשר לשעבר, "המחנה הממלכתי יהיה ביתם גם של רבבות אנשי הציבור הדתי לאומי, אלו המאמינים שצריך לחזק את צביונה היהודי של מדינת ישראל בהסכמות רחבות". לאור הדיבורים האלה על הסכמות רחבות, ולאור הצטרפותו לאיינקוט וגנץ, לא ברור בכלל על איזה דרך מדובר. אולי רק על הדרך של העפת נתניהו בכל מחיר, כולל את מחיר זריקת כלל האידיאלים לפח.
משילות בצביעות
את הנזקים של הממשלה היוצאת ייקח הרבה זמן לתקן. זה נכון לנזקים במשרד הבריאות שקידם השר הורביץ' למען הקהילה בה הוא חבר, זה נכון לנזקים במשרד התפוצות שמקדם פעילות של התנועה הרפורמית כפי שהתפרסם בתחקיר של קלמן ליביסקינד בסוף השבוע האחרון, וזה נכון למינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים למשך שמונה השנים הקרובות. זאת אומרת, שגם אם בעוד שלושה חודשים תתחלף ממשלה, הם ייאלצו לחיות עם המינוי שכפתה עליהם ממשלת המעבר היוצאת.
במיוחד בשביל להימנע ממקרים כאלה, צריכה היועצת המשפטית לממשלה לאשר כל מינוי שכזה לגופו. אלא שאם בעבר אסרו על נתניהו לערוך מינויים בזמן ממשלת מעבר, והדוגמה הבולטת היא החוסר במינוי קבוע של מפכ"ל למשטרה לאורך תקופה ארוכה, כעת נדמה שהיד של היועמ"שית מאפשרת הרבה יותר. אבל הסיפור לא מסתכם בזה, מי שהמליץ בעבר על מינויה של גלי בהרב-מיארה הוא לא אחר מאותו מני מזוז. רק החשש שלהחלטה יש ניחוח של תגמול עבור מזוז, הוא מאוד בעייתי.
מי שהיה יכל למנוע את המינוי, אבל לא עשה את זה, הוא נפתלי בנט שזכות הווטו שמורה לו כחלק מההסכם שנחתם בין המפלגות. בהודעה שהוציא בנט לתקשורת הוא הסביר שהמינוי חשוב בשביל לאפשר מינוי של רמטכ"ל חדש, דבר שאם הוא לא יקרה עלול לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל. כאמור, אמירות שנדחו במערכות בחירות קודמות. לאחר שבנט החליט שלא להטיל ווטו, היחידה שהצביעה נגד המינוי הייתה השרה שקד שניסתה להציע סוג של פשרת ביניים. אבל האמת היא שערב קודם לכן גם מבחינת שקד המינוי הזה היה צריך לעבור, אבל בשביל להבין את זה, צריך רגע לחזור לנושא הקודם והוא המעבר של מתן כהנא מהרוח הציונית למחנה הממלכתי.
כאמור החל מהלילה פג המינוי הזמני של כהנא לתפקיד סגן שר הדתות. כזכור, אירועי הפרקים האחרונים בקצרה: כהנא התפטר מתפקידו ודחק את ח"כ כלפון מחוץ לכנסת בטענה שזה מה שיכול להוביל ליציבות הקואליציה. בימינה קיוו שסילמן תצביע שוב בעד מינויו של כהנא חזרה לתפקיד שר הדתות, אך היא סירבה לעשות את זה. מאז שיקלי התפטר מהכנסת על מנת שהוא לא יוכרז כפורש וכלפון חזר לכנסת, מה שהחזיר את הרוב לקואליציה. בימינה ביקשו לנצל את העובדה ולמנות את כהנא מחדש, אבל מרצ לא הסכימו למהלך בגלל ווטו שהטיל בנט באותם הימים על מינויו של יוסי ביילין לתפקיד יו"ר רשות הטבע והגנים.
יש לא מעט יסודות להאמין שהפעם בימינה התכוונו לנהוג אחרת. במפלגה כנראה רצו להתנות את מינויו של מזוז בתמורה למינוי קבוע של מתן כהנא לתפקיד שר הדתות. אלא שבאותו הבוקר הגיעה ההודעה של כהנא על כך שהוא עובר למפלגתו של גנץ, ושהסיפור שלו עם הרוח הציונית של שקד והנדל נגמר. תוך מספר דקות לאחר מכן פרסמה שקד מכתב לבנט בו היא מבקשת ממנו להטיל ווטו על המינוי של מזוז, בקשה שכאמור נדחתה על ידו. נראה שמרגע שהבינה שקד שאין לה מה לפעול למען כהנא ולהשאיר אותו במפלגתה, ומצד שני שהיא מספידה רווח פוליטי על החלטתה בנוגע לשקד, היא החליטה לשנות את עמדתה בנוגע למזוז.
הערה לסיום
בעוד שבוע בדיוק תגיע עונת הפריימריז לסיומה כאשר גם מתפקדי מרצ והציונות הדתית יבחרו את רשימתם לכנסת, אחרי העבודה והליכוד. בשבוע שעבר ראינו בשתי המפלגות חילוף דורי בין הח"כים הוותיקים לאלה הצעירים יותר (בגיל ובכנסת). כנראה שעל מפלגת הציונות הדתית, שעורכת בחירות פנימיות בפעם הראשונה, זה ידלג, אבל יהיה מעניין לעקוב אחרי מה שקורה בנושא בכל הנוגע להתמודדות במרצ. חילופי הדורות האלו זה בדיוק מה שצריך יאיר גולן בשביל לשנות את המשוואה לטובתו מול זהבה גלאון. ובכלל, כל הריצה שלו היא קריאה לשינוי של מרצ הוותיקה בשביל לפרוץ לקהלים נוספים. מעניין יהיה לראות האם הרוח של העבודה והליכוד ימשיכו גם למרצ.
