בס"ד
- 10 שבועות לבחירות -
השבוע תגיע לסיומה עונת הבחירות המקדימות של המפלגות השונות, כאשר היום יתקיימו מערכות הבחירות במפלגות הציונות הדתית ומרצ. את השבוע יחתמו הבחירות המקדימות של מרכז מפלגת תע"ל של אחמד טיבי, שם לא צפויות הפתעות, והנציגים שהיו הם אלו שיהיו. לעומתן, הבחירות הפנימיות במרצ הן כנראה המסקרנות ביותר במערכת הבחירות הנוכחיות, שבמוקד הקרב בין גלאון לגולן. בתוך נמצאות הבחירות של הציונות הדתית שאיתן נתחיל.
שניגשים לדבר על מערכת הבחירות הפנימיות בציונות הדתית, צריך קודם כל לזכור שגם בימים אלו יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' עדיין מתנגד לשיטה הזאת. בראיון שפורסם בסוף השבוע האחרון בעלון 'שביעי' אמר בצלאל כי "פריימריז זו לא השיטה הטובה ביותר להקים רשימה. כל השנים התנגדתי אליה ואני חושב שלא הייתי נכנס למערכת הפוליטית אם הייתי נדרש להתמודד בפריימריז. אבל בעיתוני הנוכחי יש שני יתרונות גדולים למהלך הזה".
למעשה, אילו זאת לא הייתה ההבטחה שלו מיד אחרי הבחירות הקודמות, יכול להיות שהוא היה נמנע מלקיים את הבחירות האלה. רק במזל הוא נמנע מלהתמודד מול עו"ד דב הלברטל והפעיל החברתי אלי יוסף. זה לא שהוא לא היה מנצח אותם בקלות רבה, אבל להתמודד מול שני אישים אלו, זה לא אותו דבר כמו להתמודד לדוגמה מול זבולון אורלב, כפי שעשה נפתלי בנט עם כניסתו לבית היהודי. גם כעת עוד לא ברור האם בעתיד יהיה עוד פעם בחירות מקדימות. בעבר זה היה נראה שזה עומד להיות תהליך חד פעמי, צו השעה, היום זה כבר יותר מהומהם.
למעשה, נראה שאפשר לחלק את הבחירות לשני מישורים: הראשונה - מי מבין הח"כים יתברג יותר גבוה בתוך החמישייה הראשונה (כולל בצלאל סמוטריץ' בתפקיד היו"ר), ומנגד מי מבין השחקנים החדשים יתחיל את החמישייה השנייה. על פי רוב רובן של הערכות חברי הכנסת המכהנים הם אלו שיובילו את המפלגה גם במערכת הבחירות הנוכחית, ויש לומר שהרבה בצדק מכיוון ורובם ככולם עשו עבודה מצוינת בכנסת היוצאת. זאת תהיה הפתעה מאוד גדולה, אך אפשרית, אם מועמד מבחוץ יצליח להזיז את אחד מחברי הכנסת המכהנים אחורה. אגב, אם אמרנו שמאוד יכול להיות שסמוטריץ' אולי בתקפות זמן מסוימת היה מעדיף לוותר על הפריימריז אילו היה יכול, אז השיטה שמאוד מטיבה עם הח"כים המכהנים, כנראה היא עוד פרמטר שמעיד על כך.
עם זאת יש גם מועמדים חדשים שמצליחים ליצור אמוציות שונות, ולמעשה הם אלו שבעיקר הצליחו לעורר עניין בנעשה בפריימריז של מפלגה. הראשון היה ארנון סגל שהודעתו על ריצה בפריימריז הדליקו אש דווקא מחוץ למפלגה. כל ראיון איתו, או פוסט שפרסם נקראו לעומק על מנת להבין את עמדותיו זאת לאחר שבעבר הביע תמיכה מסוימת בחלק מהפעולות של הממשלה היוצאת. מאז נראה שהוא מעט הוריד פרופיל, ואם בהתחלה עוד ראו בו כמי שיכול להפתיע, נדמה כעת שההתקפות נגדו הובילו לכך שזה כנראה כבר לא יקרה.
הדמות השנייה היא צבי סוכות, שבעבר היה מנכ"ל עוצמה יהודית שאותה הוא עזב לאחר מערכת הבחירות הראשונה. בשבוע וחצי האחרונים חוטף סוכות מכל עבר, יש מי שמאשים אותו בכך שהוא סוס טרויאני של איתמר בן גביר, ומנגד יש מי שאומר שכדאי לבחור בו ואז האיחוד עם עוצמה יהודית כבר לא יהיה נצרך כי יש להם נציג שנבחר כדת וכדין בפריימריז של המפלגה. בעוד הסגנון הראשון של ההודעות ברור שנועדו לפגוע בו, גם הודעות התמיכה, כביכול, הן אם אותן מטרה ברורה. בינתיים נראה שבעוד אצל ארנון ההתקפות השפיעו על התמיכה בו, בנוגע לסוכות הערכות הן שעדיין יש לו סיכוי להתברג במקום הבא אחרי הח"כים המכהנים.
סוכות הוא לא היחידי שחוטף בפריימריז האלה. מועמד נוסף שחוטף הוא ח"כ אופיר סופר שנתפס כמי שעיקר דאגתו הוא לפריפריה ולנושאים שלו קשורים לאקורד של הציונות הדתית, כך פרסם בתחילת השבוע הכתב הפוליטי של ישראל היום, אמיר אטינגר. על פי הדיווח של אטינגר, ח"כית נוספת שסופגת ביקרות היא אורית סטרוק שעל פי הודעות שיוצאות כלפיה שטוענות כי אין שום הבדל בינה לבין סמוטריץ' ולכן היא לא נצרכת ברשימה. עם זאת על פי הערכות סטרוק צפויה לסיים במקום הראשון או השני את התמודדות הזאת, וכך גם בנוגע לצבי סוכות שמסתמן כמי שיכול להוביל את החמישייה השנייה, ואולי אף להפתיע יותר מכך.
אבל לא צריך להתרגש מהתדרוכים או מההודעות כנגד מועמדים כאלה ואחרים. בסוף, בסוף, זאת טבעה של מערכת בחירות דמוקרטית וחלק מהפכת החיים שאותה ביקש סמוטריץ' להוסיף למפלגה. אך מצד שני צריך גם לזכור שמטרה של פריימריז היא לבחור את המועד או המועמדים שמשקפים את הרצון האישי של המתפקד. זה מה שהתחילו להשכיל להבין לפני שבועיים מתפקדי הליכוד. לא עוד הצבעה על פי רשימות או אסטרטגיה מי יועיל במקרה הזה או מי יועיל במקרה שני. דווקא העובדה שמדובר בפעם הראשונה שבהם עורכים פריימריז במפלגה, כדאי כבר עכשיו לא לחזור על מה שרע אצל האחרים, ולהצביע נטו-נטו למי שמייצג את המתפקד או המתפקדת ואת הערכים שברצונו לקדם.
הקרב על מהות השמאל
כעת נעבור למערכת הבחירות הפנימיות המסקרנת ביותר במערכת הבחירות הזאת, הפריימריז במרצ. נתחיל עם הבחירות לראשות המפלגה שם מתמודדים ראש בראש זהבה גלאון, מי שהייתה יו"ר המפלגה לשעבר, מול סגן השרה יאיר גולן שהגיע למרצ בכלל כשאריות מאיחוד עם מפלגת המחנה הדמוקרטי ז"ל. האחת רוצה להחזיר את מרצ שמאלה, להיות אותה מפלגה אנדרדוגית כפי שהייתה בעבר. השני רוצה להפוך אותה למפלגת שמאל ציונית מה שלטענתו יביא מצביעים נוספים מבחוץ למפלגה שכבר שנים ארוכות מסתובבת סביב אחוז החסימה.
הקרב בין השניים ייצרי מאוד ומגיע למקומות נמוכים ביותר. אבל קודם כל צריך לזכור שגלאון ניסתה לדלג על שלב ההתמודדות ולקבל לידיה את ראשות המפלגה על מגש של כסף. אבל בשביל זה היה על אנשי המפלגה לבקש מגולן לוותר על התמודדות, דבר שנתקל בסירוב חד משמעי. לא רק גלאון לא רצתה בהתמודדותו של גולן, אלא גם מוסדות המפלגה שניסו להרים עליו לא מעט קשיים שהבולטים שבהם זה פסילת כאלף מתפקדים מהפזורה הבדואית שכנראה היו מצביעים לו. עם זאת לגלאון לא הייתה ברירה אלא להתמודד מול גולן, ואם בהתחלה היא חשבה שמדובר בהתמודדות קלה, התברר לה מהר מאוד שגולן לא בא לוותר.
ועוד נקודה שצריך לשים לב אליה שמצביעה יותר מכל על חזרתה של גלאון. בעוד יאיר גולן מתמודד גם לראשות המפלגה וגם על מקום ברשימה, גלאון מתמודדת לרשימה בלבד. על פניו זה נראה כי היא בטוחה שהיא לוקחת את הבחירות לראשות בקלות ולכן אין טעם, אבל כאמור ישנם לא מעט הערכות שלבסוף גולן, שניצל את השנה האחרונה לפקוד אנשים משלו למרצ, יצליח להביא פייט רציני לגלאון ואף אולי לנצח אותה. גלאון כמובן מודעת לעניין, אבל היא לא חזרה למרצ כדי להיות מקום 2, בטח שלא מתחת יותר. מבחינתה, אם הראשות לא תהיה בידיה, אז אין לה מה לחפש במפלגה והיא חוזרת לעשות לביתה.
ומהראשות לרשימה. גם במערכת הבחירות הזאת יש יתרון לח"כים המכהנים בעיקר לאור העובדה שיש רבים כאלה, בין היתר בגלל החוק הנורווגי, לעומת מספר קטן, אם בכלל, של מקומות ריאליים. עם זאת יש את תמר זנגברג (שבן זוגה אורי זכי מתמודד לרשימה) ואת השר עיסאווי פריג' שהודיעו על פרישתם מהחיים הפולטים. לאור זאת, מי שצפויים להתברג ברשימה הם ח"כ מוסי רז, ח"כ מיכל רוזין וגם ח"כ יאיר גולן, במידה ולא יבחר לראשות. כל זה לצד מועמד ערבי ודרוזי שתמיד מתמודדים ברשימה.
שם נוסף שעליו מדברים כמי שיכולה להיכנס מבחוץ היא חברת מועצת העיר בת ים קטי פיאסצקי שהייתה אמורה להיכנס לכנסת עם מינויה של ח"כ זועבי לתפקיד קונסולית ישראל בשנגחאי, מינוי שכידוע לא יצא אל הפועל. מי שנמצא בבעיה חומרה הוא היו"ר היוצא, ניצן הורביץ', שהבין את מצבו במפלגה והודיעה שהוא לא מתמודד לראשות פעם נוספת. עם זאת גם ברשימה למפלגה הוא נמצא במקום בעייתי וכלל לא בטוח שבוחרי מרצ ירצו לראות אותו חלק גבוה ברשימה. דבר אחד בטוח, להרכב הרשימה שתיבחר היום יש השלכות חד משמעיות על השאלה האם מרצ תעבור את אחוז החסימה או שזמנה כבר תם, בטח לאור הפרסומים שהפעם לפיד לא מתכוון לשחק קבוצתי אלא ללכת על ראשן של מפלגות מרצ והעבודה.
הערה לסיום
בסוף השבוע הבא צפויה להיפתח שנת הלימודים, אלא שכלל לא בטוח האם בסוף היא תיפתח בזמנה. המשא ומתן שמתקיים כבר חודשים ארוכים בין משרד האוצר להסתדרות המורים עדיין מתנהל, ונראה שבעוד המורים דורשים, בצדק, להגדיל את שכרם, ליברמן לא מתכוון לאפשר את זה כל כך בקלות. למעשה, באחת ההצעות שהוא העביר להסתדרות המורים לא רק שהוא לא הגדיל שם את שכרם אלא ההפך, הקטין אותו בתווך הארוך.
כפי שלמדנו בשנות הקורונה, לשנת לימודים שאינה נפתחת בזמנה יש השלכות רבות, לא רק על משרד הממונה (אז הבריאות, היום האוצר), אלא על הממשלה כולה. זאת הסיבה שאתמול גם לפיד נכנס לעובי הקורה במטרה לנסות להשפיע על השולט האמיתי, ליברמן, ללכת גם לכיוונם של המורים הוותיקים, בקרב קולני מאוד בין שני הצדדים שמלא בהאשמות הדדיות. ההורים שבניינו יכולים לתלות תקוות בכך שאף שר או ממשלה תרצה לפתוח את שנת הלימודים בשביתה בזמן מערכת בחירות, עם זאת צריך לדעת שהמאבק של המורים הפעם צודק יותר מאי פעם, לא למענם, אלא קודם כל למען התלמידים עצמם ועתידם.
