לנצח אל תכנע
אחרי חורף יש סתיו ואביב
את אומרת, ואני לא נרגע
פתח תקוה- תל אביב
איבדתי את האהבה
לאלוהים, ליופי במציאות
לחופש, לבחירה
רק שאריות הפיחו משמעות
לא איפשרו טביעה
כל דבר ספק, התלבטות
באמונה, להתחלה חדשה
יקום של אינסוף
אני רק פירור
יחפים על החוף
חולם את זה ברור
עולם ענק
קורא מאי שם
מעדיף אור ברק
מקול רעם
הגיוני להתגעגע
זיכרונות מן העבר
להחזיק בהם, להתפרע
ביום של גשם קר
ובסדר לפחד
מן העתיד
מצא כוכב בודד
שאיתו לא תפסיד
כשהלב ריק מאהבה
בלילות ארוכים
בימים של סערה
כשלא רואים את אלוהים
החלום, הדמיון, המשאלה
יהיו לעוגן, כל השנים...
