הכוונה שלי היא שנישואין זו החלטה מושכלת בין 2 בני הזוג ולא איזו הצגה חיצונית כזו או אחרת.

להשקיע באישה משקיעים כל החיים ולא באיזה "אירוע" שכולו הגיע מהתרבות המערבית.

ואכן גם חתונה צריך לעשות בצורה מושכלת ולא להכנס לחובות לכל החיים בשביל דברים מיותרים.

באמת שלא מבין איך "הצעת נישואים" מתורגמת להשקעה באשתך.

אביא דוגמא פשטנית - מישהו שישקיע כמה שלא יהיה בהצעה גרנדיוזית אבל לא יודע לשאול אותה למה היא עצובה?

פשוט לא מבין למה ההצגה הזו מתורגמת להשקעה. אשמח אם תפרטי כי באמת שלא מבין.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא מדובר על קמצנות (בזה ובכלל) אלא על עצם המעמד וצורת האירוע.

אני התכוונתי להסביר מה הגישות הכלליות לנושא. עדיין מה שאמרת הוא לבטא את ההשקעה הנפשית בצורה חיצונית מסוימת. איפה בדיוק עובר הגבול בין "מינימום השקעה" לראוותנות אצלך נמצא במקום מסויים ואצל מישהי אחרת נמצא במקום אחר, זה עדיין אותו קו מחשבה.

יש אנשים שקו המחשבה שלהם אחר והם לא רואים צורך בשום ביטוי חיצוני, רק לשאול את השאלה זה הדבר הכי חשוב וכל המסביב לא משנה בכלל.

מה עם לא להביא טבעת בכלל? וללכת יחד איתה אחרי שמחליטים כדי שתבחר מה שהיא אוהבת?

אני קורא את הדברים שנכתבו בשרשור כאילו מדובר כאן בחד כיווניות - האיש מארגן אירוע שלם והאשה שם רק כדי לומר "כן" (מעריך שטועה אבל ככה זה מתפרש לי).

נראה לי יותר הגיוני לבחור מקום נעים לשניכם, עדיף שקשור סנטימנטלית לקשר. לשתף זה עם זו (דו כיווני) מה טוב לכם בקשר, כמה אתה מעריך את השניה, איך אתם רואים את העתיד ומשם להגיע להחלטה על מיסוד הקשר.

לדעתי השיתוף הזה, גם במה שהולך בפנים וגם בהחלטה המשותפת היא ההשקעה האמיתית, הרבה יותר מכל המסביב אם בכלל.

זו גם התחלה נכונה לחיי נישואין שבנויים על השיתוף והקשר הדו כיווני הזה (כל אחד עם כוחותיו ומקומו הוא).

לכל שאר הדברים יהיו חיים שלמים ביחד בעז"ה.

לא נראה לי שצריך שכולם יתאימו את עצמם לרעיון מסויים, רק שיבינו שלאנשים שונים יש רעיונות שונים ואין שום דבר קדוש בטקס הזה.

אולי אפילו כדאי שבחור שכלי ולא רגשן ישקיע באופן חד פעמי לכבוד כמעט- ארוסתו, כי הוא מזהה שזה חשוב לה. וכמובן שבחורה רגשנית לא תיבהל אם הוא רואה את זה אחרת. זה הכל עניין של תקשורת ותיאום ציפיות.

תקראי את המשמעות של הדברים, לא את התרגום המעשי.

זה אבל בגלל שכבר חשבתי ככה לפני.

אבל אני לא חושבת צריך לנסות לשכנע מישהי לרצות סיטואציה כזאת או אחרת. בגבול הסביר כל האפשרויות טובות, רק צריך להבין שלכל מיני אנשים יש כל מיני רצונות וצריך לנהל אותם.

שהמטרה כאן בפורום היא לא לשכנע אחרים (אלא אם כן זו המטרה המוצהרת של הדיון).

יותר להבין נקודות מבט של אחרים (בלנ"ו זה בד"כ בין בנים לבנות).

אני מתאר איך אני רואה דברים כדי לנסות להבין מהתגובה של הצד השני ומהדרך שבה הבין אותי מה הוא חושב\איך הוא רואה את הדברים.

אז מה מציעים בדיוק? את מוכנה להמשיך להסכים לשיחה הקודמת שלנו?

אבל יש בזוגיות משהו לא שוויוני.

יש אשה שצריכה גבר, וגבר שצריך אשה, וזה לא בהכרח דומה ל"שני אנשים שרוצים להקים בית".

הקשר הוא דו כיווני אבל לא באותו ערוץ.

וכן, לפעמים יש מקום שבו האשה רוצה שהגבר יארגן אירוע והיא רק תגיד "כן".

ואם הוא לא יארגן אירוע, אולי זה יהיה שוויוני יותר, אבל היא תגיד "לא". כי היא לא תצליח להרגיש את מה שהיא צריכה להרגיש בשביל להכנס לזוגיות. וההבנה הזאת, שזה באמת חיוני בשבילה, היא דבר קריטי לזוגיות.

אז יש כנראה גם נשים שיוותרו על זה, ויש כאלה שירגישו מה שהן צריכות גם בלי זה, אבל בסופו של דבר עדיף ללמוד להתנהל עם זה מאשר להמשיך לעבוד קשה בלי זה. זה מחיר לשלם אבל הוא מחזיר את עצמו בריבית.

זה א-ב. זה מה שכתבתי בסוף "כל אחד עם כוחותיו ומקומו הוא".

לגבי התיאור שלך - אשמח לדעת מה הנשים כאן חושבות על זה.

פעם אתה מקבל יותר והיא משקיעה יותר, פעם אתה מפרגן והיא רק יושבת ונהנית מהשפע שמורעף עליה.

לדעתי זה כיף הרבה יותר.

ולכן גם אם יש דו כיווניות, היא לא תהיה בהכרח באותו ערוץ, כמו שכתבתי.

ובהחלט כל @הנשים כאן מוזמנות להביע את דעתן

רק שבסך הכל יש הדדיות. לא צריך להתחשבן בדיוק כמה כל אחד קיבל וכמה כל אחד נתן, אבל מצב בזוגיות שאחד יושב רגל על רגל ורק מקבל כל הזמן, הוא בהחלט לא בריא.

המצב הכי בריא הוא ששני הצדדים מרגישים שהצד השני נותן המון, כל אחד מרגיש שהוא יושב בנחת והשני מתרוצץ ודואג לו - ואם הצד השני מבקש עזרה זאת הזדמנות נפלאה להחזיר ולהראות הערכה.

זה מצב שממש אפשרי בעיני.

והצעת נישואין היא אירוע חד פעמי. אשה בדרך כלל עוברת יותר הריונות ולידות מאשר הצעות נישואין. אז מותר לגבר פעם להיות בצד שמשקיע, ולאשה כיף לראות שהגבר שלה מוכן להשקיע בה בלי חשבון של "מה היא עשתה בשבילי" - בדיוק כמו שהגבר אוהב לראות כשהאשה דואגת לו באותו אופן.

למהות, לא ל"לוח תוצאות".

לוח תוצאות הוא דוגמה ממש קיצונית ובוודאי לא בריאה ולא נעימה.

אבל גם רצון לשוויון מהותי מאבד משהו מההתמסרות הטוטאלית שיכולה להיות ושנותנת הרבה עוצמה לקשר.

במחשבה שניה זה נראה לי שאלת קיטבג 

אחרי שהם כבר יוצאים מספיק זמן ושניהם יודעים שהם רוצים

בכל זאת זה יעשה להן טוב שההצעה תבוא ממנו ובצורה כלשהי שתראה שהוא משקיע בה

מי שלא מתחבר לאירועים ומחוות לא רואה אותם כביטוי להשקעה, אלא כמשהו חיצוני ולא נצרך שאפשר לוותר עליו. ומי שכן (בעיקר בנות מסוימות) רואה את הביטוי להשקעה דרך מחוות כאלו, ואם אין מחווה סימן שאין ביטוי להשקעה ולרגשות.

אתם לא מדברים באותה שפה.

שימי לב שאני מדבר ספציפית על "הצעת נישואין" ולא על יום הולדת וכדו'.

זו החלטה שצריכה להיות מושכלת. לא סתם כתבתי שיש את כל החיים (לפני ואחרי) להשקיע (באמת!) באשה.

מבחינתה להראות רצינות וחלק מהותי בהחלטה של הצעת הנישואים זה השקעה במיקום, בתפאורה וכל הטקס. זה ביטוי לכך שהוא מוכן להשקיע בה מכל הבחינות הפיזיות והרגשיות.

אגב גם אני לא חושבת שזה נצרך, אבל הרבה אנשים מרגישים אחרת, ככה הם רואים את המצב.

@הפי - לזה התכוונת?

למה אין הוראות הפעלה? עדיף עם ציורים למאותגרים שבינינו.

אם היא לא רוצה לשים תמונה?

לוקח בלי הוראות. שווה את המאמץ.

​​​​​​​

ללכת לשכונת הוליווד שבלוס אנג'לס ולהציע מול השלט הענק הזה.

רק לא ממש פרקטי למי שגר בישראל....

רוב הסיכויים שמדובר בגויים. מבחינתם זאת החלטה אסטטית לחלוטין ואין ממש הבדל בין רקע השלט של הוליווד מפל מים או הטירה בדיסנילנד (זה גם אמיתי)

ממש לא אומר שאני תומכת בזה, אבל ככה הם חיים, לא נראה שזה מפריע להם.

יש שם מלא הצעות נישואין.

ומזל"ט.

יש שם כזו רחבה עם מעקה וספסל שצופה לתוך הכותל.

טוב וכמובן אש התורה עצמו, אם אתה מספיק מקושר

לא יודעת. יודעת שלעשות שם אירוע זה טירוף תקציבי, וקשרים.

אולי הצעת נישואין זה אחרת.

אבל מן הסתם לא עם מי שהם נפגשים איתה...

אתה מוזמן לקרוא לי בכל פעם שאתה צריך ייבוש.

הסבא: "והנה תמונות מהצעת האירוסין לסבתא שלכם".

הנכד: " סבא, מי זה האיש שנמצא בכל התמונות?"

הסבא: " איזה משוגע אחד שנדבק אלינו ועשה קולות מוזרים"

במסדרון שלפני הקרח עם קבוצת חברות. שניה לפני שהתמונה צולמה נדחפו אליה פתאום 3 בנות זרות לגמרי והצטלמו איתנו. כשמסתכלים מקרוב רואים שמאחורי הזכוכית בשטח הקרח עצמו יש עוד שתי בנות גם כן מחייכות לתמונה.

עד עכשיו זה עדיין לא ברור מה הן חיפשו בתמונה של בנות זרות שהן גם ככה לא לקחו איתן.

אנשים אוהבים להידחף לתמונות.

של השומעים

שפעם עשינו תמונה של חברים באיזה חוף, פתאום באו עוד חבר'ה רצו להצטלם

אז זרמנו וקראנו לעוד אנשים בחוף וכולם באו בשביל הצחוקים יצא שם כמו תמונת מחזור 

נראה לי צריך לקרוא תופעה ההפוכה על שמי, יש לי פוביה מלהיכנס לפריים של אנשים..כל פעם שמישהו מוציא פלאפון/מצלמה ומתכונן לסלפי אני בורחת קילומטרים מהמקום

עריכה: כי למה שהFBI יחפשו גורמים עוינים בפורום..

"נשרפת" כאן? (עלו עליך)

הבנת! ( פירוש אבן שושן, הבין: תפס את משמעותו של הנאמר או הכתוב, תפס בשכלו)

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.