אז אין לי כרגע הרבה זמן, אפרט בעז"ה יותר בהמשך

בגדול הריון תאומים מונו בי-שליה אחת ושק אחד עם מחיצה זה הריון בסיכון גבוה.

לא מכירה את תחום הרפואה בחו"ל....

אני הייתי במעקב כל שבועיים ובהמשך פעם בשבוע ולקראת הסוף כל יומיים. (אצלי עד שבוע 14+ לא ראו מחיצה אז גם אז בין 6 ל14 עשיתי לפחות פעם בשבוע)

כל פעם היה US בטני וגם וגינאלי כדי למדוד אורך צוואר

משבוע מסוים החלו במעקב זרימות(לא זוכרת איזה שבוע)

אצלי זה היה ב"ה הריון חמישי, הייתי מאד כבדה מהתחלה למרות שעליתי ממש מעט במשקל (10 קילו בלבד)

בהריון הזה עשיתי גם שקיפות וסקירה מוקדמת ומאוחרת, מה שלא עשיתי בהריונות הרגילים.

פה בארץ לא מחכים בהריון מונו בי מעבר לשבוע 36 בדיוק. ומזרזים.

לזכור לשתות הרבה, ליטול פרנטאל+ויטמין D, כמה שפחות להתאמץ, פחות לסחוב, לא להתכופף. (לשאול את הרופאה בעניין יחסים למשל...) אני פיזית לא הייתי מסוגלת ללכת ויצאתי לשמירה ב25. אז גם התחיל קיצור צוואר אז בכל מקרה אישרו מהר שמירה. גם כאן לא יודעת איך זה עובד בחו"ל כל עניין השמירה.

עד כאן בנתיים...

מוזמנ לדייק בשאלות ולכוון אותי מה עוד את רוצה לדעת

הריון תקין, קל ומשעמם

ובעז"ה בידיים מלאות מלאות

זו ברכה עצומה ואושר הכי גדול שאפשר לקבל!!!!!

מקנאה בך!!!

לדוג', מעקב זרימות מתחילים לפני שבוע 24 וזה עוד בכלל לפני שהם ברי חיות בעצם. אבל במקרה של תאומים זהים במיוחד, יש מצבים שעובר אחד לוקח דם לעובר השני- תסמונת TTTS קוראים לזה. אפשר לעלות על זה במעקב זרימות ואם יש בעיה לפעמים עושים ניתוח תוך רחמי לצרוב את העורק המשותף וכד'.

או בעניין אורך הצוואר- זה ברור שמנוחה עוזרת למצב. אני ראיתי איך הצוואר שלי היה דינאמי ואיך השתפר אחרי שהקפדתי על מנוחה.

אני פיזית לא הצלחתי לתפקד בבית משלב די מוקדם וגם נפשית... הייתי מאד בלחץ. התמיכה מההורים הטכנית והנפשית מאד עזרה- טוב מאד ששיתפת!!!

אני זוכרת את השבועות הראשונים, עם הלחץ והמתח המטורף. אצלנו בגלל שלא מצאו מחיצה זה היה שבעתיים...

חשוב מאד למצוא רופא שמבין בנושא של הריון תאומים זהים- את חייבת לעשות בדיקה באזור מגורייך איך זה בדיוק עובד. אני אישית גם הלכתי באופן פרטי לרופא מומחה לאולטרה סאונד לאורך כל ההריון.

תאומים זה דבר נפלא! ומאתגר
אני מרגישה שזכינו בפיס. אבל גם לזכיה יש את האתגרים שלה..
לוקח זמן לצאת מההלם הראשוני, ועד היום, כשהם בני 4, אני שואלת את עצמי מידי פעם אם זה אמיתי אבל בסוף נכנסים לאיזה שהוא מסלול חיים.

תאומים זהים הם תאומים שחולקים את אותה השיליה אותו שק הריון.
כשיש מחיצה ביניהם (מה שנקרא מונו בי) יש רופאים שמגדירים את זה כשני שקים נפרדים.
ההגדרה לא מאוד משנה. מה שמשנה זה אם השיליה משותפת ואם יש מחיצה או לא (אם יש מחיצה זה פשוט יותר...).

ולשאלות שלך...

1) בעיקרון, בשבועות הראשונים אין הרבה אחרי מה לעקוב יותר מבהריונות רגילים.
אבל מה שכן, חשוב ממש ממש להיות במעקב של מרפאת הריון בסיכון כמה שיותר מוקדם, ושם המעקב (לפחות זה שאני מכירה) הוא אחת לשבועיים לכל היותר. אצלי בכל ביקור עשו גם אולטרסאונד.

2) מעקבי זרימות, הערכות משקל וכו' מתחילים החל משבוע 18, ועושים אותם פעם בשבועים.
אם אני זוכרת נכון, משבוע 24 מתחילים גם מוניטור אחת לשבוע/שבועיים (לא כ"כ יצא לי כי התאשפזתי אחרי המוניטור הראשון שעשיתי בקהילה...).
אני מאמינה שכל רופא של הריון בסיכון ידע להפנות אותך לזה. אבל לא בהכרח שרופא נשים רגיל ידע את זה...
כן הייתי מחפשת המלצה על רופא שמתמחה בתאומים, במיוחד אצל זהים זה חשוב כי יש יותר סיבוכים וכדאי שידעו לזהות אותם בזמן.
כתבת שאת גרה בחו"ל, אז יכול להיות שפרוטוקול המעקב אצלכם שונה מבארץ, קחי בחשבון.

3) אין לי מושג למה דווקא מהשבוע הזה, אבל באמת זה שלב שכבר נהיה ממש כבד.
יכול להיות שבט"ל החליטו דווקא על זה כי משבוע 24 העוברים נחשבים לברי חיות, ואם חלילה קורה משהו ומתפתחת לידה/צריך לילד אפשר להציל אותם.
לי הרופאה הציעה שמירה כבר בשבוע 23. עד שהגשתי את כל המסמכים זה כבר היה אחרי הלידה (בשבוע 29), ככה שאישרו לי את הכל בלי בעיה ;)

4) לא הגעתי לסוף והם גם היו אצלי מאוד קטנים... אבל כן, זה כבד יותר מהריון רגיל.
בחודש שישי/שביעי לגמרי נראיתי כמו בחודש תשיעי בהריונות הקודמים (למרות שמשקל הלידה של שניהם ביחד היה נמוך משל עובר אחד שנולד במועד..)

5) התופעות בהריון תאומים מועצמות יותר, ובהחלט יכולות להופיע מוקדם יותר.
יש על הגוף לחץ כפול של עבודה (זה לא קשור רק לגודל, אלא לכמות האנרגיה שצריך בשביל לפתח עובר). אבל אם זה מדאיג אותך לכי להיבדק.  תמיד עדי להיבדק יותר מידי מאשר פחות מידי...

בהצלחה רבה!
אם יש שאלות נוספות - מוזמנת לשאול כאן או בפורום תאומים

רק לגבי זה שכתבת שאת פיצית-

אחותי קטנטונת בגובה ובמשקל וילדה שלישיה בריאה ב"ה,

סחבה עד שבוע 34...

וגם אותה ייאשו שהיא לא תצליח להחזיק מעמד...

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל