אז נתחיל מזה שהיה מדובר בהריון ivf מאוד יקר. בס"ד זכינו להגיע לרגע הזה ולהילקט אחרי 6 שנות ציפייה (ואכזבות)
כל ההריון היינו ממש במתח, רק רצינו להגיע לסוף ולהיות כבר עם תינוקי בידיים.
בשבוע 23 נאמר לי שיש לי צוואר מקוצר, הוציאו אותי לשמירה. ורק חיכינו לשבוע 34 כדי ללדת (כל הזמן הפחידו אותנו ששבוע 34, זה השבוע הקריטי וכדאי לעבור אותו. מבחינתי זה היה התלמ..)
כמובן בסוף סבנו ועברנו את 34, הגענו עד 39 - כמובן כמעט כל שבוע ביקור במיון.. נורא פחדנו וכל דבר ממש הקפיץ אותנו אם זה מיעוט תנועות חשד לירידת מים מכה קטנה וכו וכד..
בשבוע 38, לפי האולטראסאונד - הערכת משקל גבוהה
סופסוף מדברים על זירוז.. יותר נכון סופסוף נזכה להיפגש
מי שזוכרת, התייעצתי אתכן לגבי ההערכת משקל.. תודה לכן על המענה 
הרופא סיכם איתנו שנלך ביום ראשון, שבוע 39+2 למיון לזירוז.
הגענו ממש בהתרגשות, תיק לידה הכל היה מאורגן..
הלכנו להדסה עין כרם, בעין כרם יש תור לזירוז
אשפזו אותי בינתיים במחלקה עד שיתפנה חדר לידה לזירוז..
בינתיים עשו לי סטריפינג
דיקור ורפלקסולוגיה (עשיתי לפני ההגעה לבית חולים וזה לא עשה כלום)
הדברים האלה לא קידמו במשהו..
יום שני, שבוע 39+3 מעבירים לחדר לידה, אין איך לתאר את ההתרגשות
בדיקת פתיחה 1.5 סמ 80 מחיקה
שמו לי נר. אחרי 6 שעות פתיחה 4
מקבלת פיטוצין + אפידורל.. - הייתי בטוחה עד אז שכל האמהות סתם מפונקות. אבל אמאלה כמה שהצירים כואבים..
כעבור שעתיים מהאפידורל פתיחה 7,
עוד שעה פתיחה 9
חצי שעה לאחר מכן פתיחה מלאה
בכל ההתקדמות נורא םחדתי משלב הלחיצות בגלל חברה שעברה לידה שקטה בלידה בגלל מצוקה עוברית, הייתי ממש בחרדות
יידעתי על זה מראש את הצוות הרפואי..
על פניו הכל התנהל ממש כמו שצריך, לפיהספר אפשר לומר
בשלב הזה התחילו כאבי לחץ והם כאבו לי ברמות
התחלנו בלחיצות, לחצתי את נשמתי. רק רציתי לראות אותו בחוץ..
בכל לחיצה הדופק של העובר ירד, ועם הזמן התחיל לעלות לי החום
אחרי שעתיים וחצי של לחיצות עשו לי ניסיון לוואקום שלא הצליח
הם נורא חששו בגלל המצוקה העוברית ואני כמובן נכנסתי לחרדות איומות.. עבדנו כלכך קשה על ההריון אין מצב שעכשיו ברגע הכי כואב משהו קורה
כל הזמן עולים לי פלאשבקים מהחדר לידה איך בעלי שואג על הרופאה המההמת שיעשו כבר קיסרי אם הדופק לא תקין.. והיא אומרת כל הזמן שהכל בסדר ונחכה עוד קצת..
שעתים וחצי של לחיצות, שעתיים וחצ של כאב נוראי (כן, קיבלתי עוד אפידורל אבל משום מה הרגשתי הכל.. אמא כמה זה כאב)
עשו ניסיון לוואקום
והחליטו להעביר לקיסרי חירום. מיותר לציין באיזה לחץ הייתי...
בחדר ניתוח, כולם שם מסתחבקים.. הצוות היה סופר רגוע
זה קצת הרגיע אותי כי הבנתי שאם הם רגועים כנראה המצב בשליטה
בחדר ניתוח התחילו להכין לקיסרי, שמו את הוילון
ואז הרופאה הציעה לעשות עוד ניסיון לואקום, יעלה בכיף
היא מנסה, מיידעת אותי שחותכת קצת ואין, העובר לא יוצא
והצפצופים של המוניטור עם הדופק היורד - פחד אימים
ביצור, עשו קיסרי.. לפחות השאירו את בעלי כי נראה לי הבינו שאם הוא יהיה בחוץ הוא יתאבד.. לא, אין לי איך לתאר לכן את הדרמה הזוגית שלנו (באמת פחדנו עליו..)
בקיצור, בסוף פצפוני נולד במשקל 4.100 (הערכת אולטראסאונד של 3980 וידני של 3700)
אחרי הלידה שלו, התחיל איזה דימום מוגבר שלא הבינו מה המקור שלו, אז נשארתי בניתוח לעוד איזה שעתיים
בזמן הזה מסכן בעלי יושב עם התינוק והדולה ולא מבין מה קורה..
ואני בחדר ניתוח עדיין מתפתלת מכאבים ורק מבכה על זה שלא נמניקה אותו עדיין ולא עושה עור לעור.. כמ רציתי כבר לפגוש להתחבק ולהתנשק איתו..
אחרי איזה שעתיים בחדר ניתוח מעבירים להתאוששות, ואמרו לי (בגלל שהייתי ככה בטירוף על הנקה) שעד 6 שעות מהלידה התינוק לא צריך לאכול
אז מבחינתי היה לי ממש דד ליין שתוך 6 שעות אני חייבת להאכיל אותו.. כמה חפרתי שם לצוות שישחררו אותי למחלקה חחח
אבל, לצערי לחץ דם דופק והמוגלובין שלי לא תקינים. מקבלת 2 מנות דם.
ב"ה בשבח והודיה, העלו אותי למחלקה ממש רבע שעה לפני שעברו ה 6 שעות האלה..
כמובן לפני שהעלו אותי שאלו אותי מליון פעם איך אני מרגישה, כמובן עניתי שמרגישה מצוין וחזקה
למררות שראיתי שחור בעיניים מרוב חולשה...
ב"ה העלו אותי, הפגש עם תינוקי היה הדבר הכי הכי מרגש. וואו כמה בכי ודמעות. הוא היה (ועדיין) הדבר הכי חמוד בעולם!!!!
לצערי אחרי כל ההפצרות בהתאוששות, לא הצלחתי להצמיד את פצפוני.. אז הייתי חייבת לתת לו מטרנה וסחטתי קולסטרום (כן, מאכזב..)
אבל ב"ה היום חודש מהלידה הוא כבר נצמד, אבל עדיין משלבת בין שאוב הנקה למטרנה..
זהו, סיפור ממש ארוך
בטח לא קראתן עד לכאן, וזה בסדר
חיבוקים לכל הזוגות הממתינים. ההמתנה הזו נוראית וסופר מאתגרת.
לא מבינה איך אתם עדיין מסוגלים להמשיך לחכות. כי אני לקראת הסוף הרגשתי שכבר דיי - אבדתי.
אז באמת, כל הכבוד לכם. בתפילה שיהיה לכם תמיד רק טוב.
היו איתי 2 מיילדות ורפואה מדהימה
