ופשוט אין לי סבלנות יותר, בכלל, כלום, גם לא פירור..אז נכון היופ התחילו המסגרות אבל אני מרגישה כבר כל כך רע עם עצמי שזההלא מנחם אותי כי עוד מעט הם חוזרים, ואין לי כח..
לא היה לי טיפת מנוחה ושקט בחופש הזה..המשפחה השתדלה לעזור אבל זה הרגיש לי טיפה בים ורק עזר לי להתאפס על עצמי וכל שאר הזמנים אני איתם לבד..
בקיצור אני גמורה ובלי סבלנות בכלל ורע לי מאוד שאני ככה.
אני מרגישה שהמפלט שלי בפה ושם שהם קצת העסיקו את עצמם היה הטלפון כי גם ככה אין סיכוי שאוכל לעשות משו רציני אז למה לנסות, וטלפון זה אחלה פתרון.
בקיצור אני יודעת שהחופש נגמר ואני יתחיל להאוורר ויהיה לי זמן לעצמי.
אבל נשארת אם תחושה רעה..כאילו את לא יכולה להתגבר ולהיות סבלנית..לפחות לקטנים..אבל לא אני מרגישה שאני פשוט כבר לא מסוגלת..צריכה רק שקט, והרבה שקט..
זהו פרקתי..עידודים שאני לא ממש אמא רעה ושהם לא יזכרו את החוסר סבלנות והעבצים שלי יתקבלו בברכה כי המצפון שלי עולה על גדותיו כרגע..

תודה על התגובה!