שידוך עם בעלת תשובהאש לבנה

שתפו את דעתכם,

בחורה שחזרה בתשובה מוערכת בעיני בעקבות עבודה שעשתה עם עצמה וההליכה שלה אחר האמת. זה באמת גדול ומיוחד בעיני, ובדר''כ הקשר שלה עם ה' הוא מדהים.  

אבל עד כמה החסרון מורגש בשידוך עם בחורה כזו, מצד שהמשפחה שלה לא דתייה?

המשפחה שלי כמעט תורנית, ויציק לי לראות ולהיות בקשר קרוב עם אנשים שרחוקים מה'. (אלא אם כן אצליח לקרב אותם, אבל מי אמר שיש עם מי לדבר). 

מה גם שאני חושש שבחורה בדר"כ קשורה בליבה למשפחתה, בגלל הרגש המפותח של אשה, והיא עלולה להיות מושפעת מהם. וחז''ל אמרו "ואל תתחבר לרשע".

ובנוסף אני רואה כמה אחי מגיע אלינו ואל משפחת אשתו, ושוהה ונהנה, ודי ברור לי שאני לא ארצה שהילדים שלי ישהו בבית שרחוק מה' ויתחברו לאנשים שרחוקים מה'.

זה מה שעולה לי כרגע. מה דעתכם?

לענ"ד, הצד החילוני יתקשה לציית לדרישות ההלכהshaulreznik

תרגיל מחשבה קצר. נניח שבתי, חס וחלילה, תאמץ אורח חיים טבעוני-אורגני-ניו אייג'י חושף שיניים ותתחתן עם אחד כמוה. ההורים יביאו אליי את הילדים ויבקשו שאקפיד להאכיל אותם מזון אורגני, בעוד שברור לי בלי צל של ספק, כולל הוכחות מדעיות, שזה בולשיט, סליחה על הביטוי. האם אציית לבקשותיהם של בתי ובעלה? 

לו היה מדובר בזוג של חוזרים בתשובה, זה היה קלshaulreznik

כמו במקרה שלי. ילדיי יודעים שסבא וסבתא משני הצדדים "לא זכו לקבל חינוך דתי" וכיו"ב. כשמדובר בצד אחד שיש לו סבא וסבתא דתיים לתפארת אל מול הצד השני, עם סבא וסבתא שונים בתכלית, זה עשוי ליצור בלבול אצל הילדים.

הכתבה שקישרת מאוד מעניינתחושבת בקופסא
כן, אתה תכבד אותם. פשוט.כלי פשוט
תלוי באילו מאמצים עולה ה"כיבוד" הזהshaulreznik

נחזור לדוגמה שהבאתי. נניח, חס וחלילה וחס ושלום, שבתי תפקוד עליי להאכיל את הנכדים אך ורק במוצרים אורגניים. אתה חושב שלעולם לא אפשל ואכתת את רגליי לחנויות ייעודיות כדי לקנות איזה תפוח עם המדבקה הנכונה (או שאשבר ויום אחד אזייף את המדבקה)? הדרישות ההלכתיות הרבה יותר מקיפות ונוקשות, כולל סינון תכנים לקריאה ולצפייה. לא בטוח שסבא חילוני מצוי יסכים לכל המגבלות שיוטלו עליו.

בוודאי שתצייתפשוט אני..
לא כי אוכל אורגני חשוב לך, אלא כי הקשר עם הילדים והנכדים חשוב לך.
כפי שאמרתי, אציית ואחפףshaulreznik

כי ציות למשהו שאני לא מאמין בו (יתרונות האוכל האורגני), בעוד המשהו הזה קשה לביצוע (לא בכל מקום יש חנות אורגנית) דורש יותר מדי משאבים נפשיים וכספיים. להיות סבא חילוני לנכדים דתיים זה עוד יותר קשה.

אתה לא צריך להאמין באוכל אורגני, אלא בחשיבותפשוט אני..
הקשר שלך עם המשפחה שלך.

ובכל מקרה לא הייתי סומך על חילונים, לא בגלל הפחד שלא אכפת להם בגלל שהם פשוט לא יודעים
עדיף ללבן איתה את כל הסוגיות הנ"לshaulreznik

אני ואשתי חוזרים בתשובה, ואני מדי פעם תופס את אימא שלי דוחפת לילדים ממתק שכשרותו מוטלת בספק: "נו, זה הרי לא בשר חזיר".

 

כדאי שתעלה בפני המדויטת את כל ההתלבטויות שעלו לך. אם תסכינו לנסח איזשהו "קוד התנהגות" כלפי ההורים שלה ושהיית הילדים שיוולדו בע"ה, מה טוב.

אני די מבין את מה שאתה אומרסבכי החשתי
ובכל זאת, כמה שתנסה להתרחק מאנשים שהם לא יראי שמיים, לא ילך לך, כמה שתנסה להרחיק את הילדים שלך מאנשים שהם לא יראי שמיים, זה לא תמיד תלוי בך, לכן אולי לא כדאי לוותר על שידוך טוב בגלל זה, מהסיבה שהמציאות במהותה היא מורכבת ומלאה באתגרים האלה. אני אתן לך דוגמה מהצד ההפוך - נגיד ותתחתן עם גברת חסודה, דוסית וצדקת מבית תורני שאביה אף תלמיד חכם גדול, ירא שמיים וראש כולל, מה תעשה אם יום אחד, אחיה בן ה26, אברך, עם ילד, יחליט לא עלינו לחזור בשאלה? מה תעשה אם חבר טוב של אחד מילדיך יחזור בשאלה? ישנה חזקה במציאות העולם שלא כולם חושבים כמוך, ואולי אשתך כן תרצה לשמור על קשר טוב עם אחיה, וככל הנראה הבן שלך כן ירצה לשמור על קשר עם חברו הטוב..

זה כבר גולש לדיון אחר של איך לחנך ילדים, אבל זה לא העניין, אלא זו שאלה שנוגעת בשאלה קצת יותר עמוקה ויסודית ולכן גם רחבה ובעייתית יותר. כמה אתה יכול כבר לברוח מהעולם בחיים כאלה דינאמיים ומשתנים? ואם הם כאלה, באמת כדאי שבשיקולים כאלה גורליים תקח בחשבון את האפשרות שתמיד תחיה בבועה בה אתה רוצה לחיות?
זאת לא ביקורת אח יקר, חס ושלום ומצטער אם אני נשמע חריף או ביקורתי אני באמת מבין אותך, אני גם סובר שכן כדאי לשמור על איזושהי בועה בטוחה, מעגל חברים קרוב, סביבה טובה, אבל צריך להיות מוכנים לכך שזה לא תמיד מתאפשר. אשמח אם תאיר את עיני בנוגע לתפיסת עולמך אחשלי היקר
יש הבדל בין אחד שנפל לבין משפחה שלמה חילונית...אש לבנה

וקשר משפחתי זה דבר הדוק, ומחייב רגשות אהבה. שונה מקשר חברי.

אז כן, צריך להתרחק כמה שאפשר, ואם ח"ו ה' גורם שאי אפשר, אי אפשר.

אם אדם מתרחק כפי יכלתו, מכאן ואילך ה' עוזר ויש סיעתא דשמיא. אבל אם אדם מראש לא עושה סייגים, ולא מתאמץ לשמור את עצמו כפי יכלתו, הוא מאבד את סיעתא דשמיא המיוחדת הזו. זה נובע מהכלל שמי שמכניס את עצמו במודע לנסיון, מאבד סיעתא דשמיא להצליח בו, בשונה ממי שנכנס לנסיון בעל כרחו. 

לא לגמרי מסכיםאחו
קודם כל מניין לך איך ומתי ה' נותן סייעתא דשמיא. את דרכי ההנהגה שלו לא גוזרים מהיגיון אנושי במיוחד שכל אחד עובר מסע ארוך ומלא תלאות בחיים אז לסכם את זה כך זה פשוט... לא מבוסס.

למעשה בחברה הישראלית דימינו התרבות החילונית פשוט נמצאת בכל מקום. אז אם "להגן" על הילדים מפני סבא שמחלל שבת, מחר הם ימצאו איזה חבר אחר שידרדר אותם. או שיפתחו אינטרנט. או שיקראו ספר. גם אם גרים בתוך קהילה דתית החשיפה היא פשוט בלתי נמנעת.

אני כן מאמין בגישה של התבדלות ו"התבצרות" מכל הטעמים בדברי חז"ל כו' אבל לדעתי היישום של ההוראות האלה בדורנו הוא שונה, פעם אפשר היה להסתגר בתוך השטייטעל ובתוך הקהילה, להחרים כל מגע לחול והרעה לא הייתה מגיעה, אלא שבימינו זה כבר לא מעשי, אז נחרים את הקרובים החילונים ומאידך ניתקל במאתיים חילונים בעבודה, וברחוב, ובהתנדבות.

וגם אנשים שגדלו בסביבה דתית כל החיים, ובסוף איכשהו בטובתם או שלא בטובתם הגיעו לסביבה חילונית - צבא עבודה מה שזה לא יהיה, איך פתאום הם מתפרקים? הם חלשים? הסביבה החילונית אשמה? ומה הפתרון? לכלוא אותם במאה שערים? זה לא ישים.

אז ההתבדלות אינה דווקא ניתוק קשר עם קרובי משפחה. אנחנו מפחדים מחילונים? מה בדיוק החשש? שהם יחדירו אמונות רעות? אז נהיה יותר חזקים מהם, נתבצר בערכים שלנו ונתבדל בהתנהגות ובזהות שלנו, בלי להיכנס לפניקה מהם.

יש עוד מה להרחיב בנדון אבל בהזדמנות אחרת.
קראתי את זה באחד הספרים חבל שאינני זוכראש לבנה

ה' עוזר לאדם לעמוד בנסיונות. אבל אם הוא במזיד מכניס את עצמו לנסיון מרצונו, טוענים בשמיים שהוא לא ראוי לקבל עזרה בגלל שהוא נכנס לזה מרצונו.

 

גם אם אי אפשר להיות רחוק מחילונים, צריך להשתדל למעט את החיכוך.

לא לפחד מפני עוצמתם, אבל כן להיות ירא חטא. כשאתה רואה שכל הסביבה שלך משדרת חוסר אמונה וחוסר ערך למצוות, זה משפיע. במחקר אומרים שהחברה זה הגורם הפסיכולוגי מס' 1 שמשפיע על האדם, אין להפחית את החשיבות של זה.

השאלה כמה ניתן למתוח את העיקרון הזהאחו
מי שבכוונה נכנס למקומות לא צנועים אז כנראה באמת תהיה לו פחות סייעתא דשמיא בענייני צניעות
אבל אם מדובר לצאת לרחוב שבו יש מדי־פעם בנות שמתלבשות לא צנוע, האם לא לצאת מהבית לעולם בטענה שאחרת לא תהיה סייעתא דשמיא
כלומר:
א. היכן עובר הגבול
ב. נזק לעומת תועלת כאשר "מזיזים" את הגבול לכאן או לכאן

כאמור מבחינת עבודת השם אולי מישהי ממשפחה חילונית שחזרה בתשובה ועכשיו צדיקה חבל על הזמן תוכל להקים בית יותר טוב מאשר מישהי דתייה מלידה ממוצעת - קשה לתת הדרכה גורפת

במיוחד שברור שדעת התורה היא לקרב בעלי תשובה כמה שניתן וכן גם אם לכאורה יש "מחיר" לזה כי זה חלק מערבות הדדית - שוב לא אומר שצריך להנמיך את הרמה הרוחנית אבל כן לקחת בחשבון
אז לשיטתך חוזר בתשובה אמור להקים משפחה חילוניתיעל מהדרום
לק"י

כדי שהמשפחה החילונית שלו לא תקלקל את הדוסים?!
עכשיו אני רואה שאתה הפותח,יעל מהדרום
לק"י

מבינה שאתה שואל לגבי עצמך, ולא לגבי כולם.
הרחבהאחו
"אברהם קובע את מושבו בין קדש ובין שור, ארץ לא נושבת [...] אך מצד שני הוא מבקש גם קשר עם חיי הערים, ו"גר" לפרקים בגרר - היא בירת מלכי פלשת.
אם לא טעינו בכל, הרי מעיזים אנו לומר, שהציפייה הקרובה להולדת הבן, היא היא, שהביאה את אברהם ושרה לכלל החלטה לשנות את מקום מושבם: יצחק חייב להתחנך בבדידות, בריחוק מקום מכל השפעה מזיקה. ברם הבידוד המוחלט, המונע מהחניך מגע עם חיים אחרים, עם מחשבות ושאיפות אחרות - אף הוא אינו אלא שגיאה חינוכית מסוכנת. צעיר שמעודו לא ראה חיים, השונים מחיי הוריו; מימיו לא למד לכבד את מוסר אביו, בהשוואה עם ערכים זרים ומנוגדים; צעיר כזה וודאי יפול קרבן, עם פגישתו הראשונה, לכל השפעה קלה; כדרך שהמתיירא מהאוויר ומסתגר בחדר - מובטח לו שילקה בנזלת עם יציאתו הראשונה לאוויר החופש."
(רש"ר הירש וירא)
את הנקודה שאתה מעדיף משפחה דתית הבנתיהפי
ואני יכולה להבין את זה שתרגיש יותר בנוח בסגנון שלך

אך את הטיעונים שכתבת אני לא יכולה להבין
למשל "אל תתחבר עם רשע"
או יתחברו לאנשים שרחוקים לה"?

הלכת רחוק מידי
ולמה אתה קורא לאדם לא דתי רשע ?

מה כל-כך מפחיד אותך שהמשפחה שלך תדבר עם אנשים קצת אחרים ..

אני מקווה ואני רוצה להאמין שאפשר לחנך ילדים שיש הרבה אנשים שונים בעולם ואפשר לראות וללמוד את היופי מכל אחד ..
מכל אחד לקחת משהו אחד קטן ..

ולא " אוי תראוו את הרשע הזה " !
כן גם אם יעמוד מולם מישהו חילוני או גייז או לא יודעת מה .

למה צריך ישר לברוח הרי אתה חי בעולם ואי אפשר לחיות בעולם הזה בלי לתווך להם באופן בריא מה מתרחש ..



מה נסגר למה אנשים דתיים צריכים לסגל לעצמם התבודדות והתנשאות.



אם פגשת מישהי שהיא מהממת מעצם היותה והמשפחה
שלה עם מידות טובות ואוהבים אותך ..
הכל בסדר ניתן לבוא אחד לקראת השני ..

האם זה יהיה מאתגר לפעמים? בוודאי
אבל האם הם רשעים ? לא
תגובה יפהמארי
אז מה המשמעות של ההוראהאחו
אין מה לעשות, לסביבה שאינה שומרת תורה ומצוות יש השפעה, לאווירה יש השפעה, בהלכות דעות דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, כל אחד יכול להעיד על עצמו האם וכמה הסביבה שלו משפיעה עליו, לומר את האמת אני בסביבה חילונית ועם כמה שאני משתדל לחזק בסוף נשאר איזשהו רושם בעייתי.

אז הראי"ה זצ"ל תמך דווקא בשיתוף פעולה ובחיבור עם החילונים אבל זה לא משהו שמוסכם פה אחד, זה לא שאין נזק בצד התועלת לכן כל אחד צריך לשקול לעצמו, גם ביחס לשירות צבאי עם חילונים שמשפיע על כל אחד אחרת, גם בשאר תחומי החיים, וגם לעמוד על ההבדל בין קשר ארעי או מקצועי לבין קשר משפחתי כו'.

וגם לענ"ד לא צריכים להיות פיראטים שודדים כדי לומר שיש להם ערכים שאני לא רוצה לקבל. גם אם זה אומר להסתכל על חילוני במבט שהוא זה לא אני ואני לא רוצה את הדעות שלו.

אחת הסיבות ש"לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני" היא שאז אותה אישה תהיה קשורה לבית הוריה ויכולה להיות להם השפעה על הילדים, אז אמנם כנראה אין דרישה להחרים את כל העולם אבל מצד שני גם זאת תורה.

בכל־אופן לחרוץ לכאן או לכאן לא פשוט וצריך לבחון לעומק.
מי שקובע את הערכים בשבילי זו התורה בלבדאש לבנה

תודה על תגובתך.

אז כן, התורה אומרת שמי שמחלל שבת הוא משומד, וכמו גוי. (רמב"ם הל' שבת, ל,טו). רשע. אין מה לעשות זו המציאות.

והתורה הדריכה אל תתחבר לרשע. מסכת אבות זה לא וורטים, זה התגלות דבר ה' אלינו וצריך לפעול לפי זה.

ועם זאת חכמים כגון הרמב"ם (בשו''ת) ציוו שצריך לקרב את הנשמות האלו באהבה, להתבונן על החיובי שבהם לצורך כך.

אבל יש לזה תנאים - שהשני מוכן לשמוע ומכבד. ושאתה בא בתחושת שליחות מוגדרת, ולא בא להיות חבר בין שווים. 

ובקשר משפחתי זה קשר שבו אתה 'אנוס' להיות מחובר למשפחה השניה, ואם הם חילונים זו בעיה. זה לא שהם באו לשמוע אותך.

ולא, אסור ללמוד את היופי בחילונים. זה חינוך של טעות. הלא משנאיך ה' אשנא. וה' שונא את הכופרים יותר מעובדי עבודה זרה. הגישה שלך לא תואמת את המקורות התורניים. יש לך לב אוהב, אבל גם אהבה צריך לרסן

 

ח''ו לומר שהם לאזושא.



(הרב דרוקמן, מביא את רבי עובדיה מברטרנורא בפירושו לאבות א,א)
אז מה זאת תורה שבעל פה בדיוק אם לא דבר ה'?אחו
לאאחו
זה דיון ארוך מכדי שאוכל להיכנס אליו כרגע אבל בפשטות זה לא נכון

ירושלמי פאה ב ה"ד
גם רש"ר הירש בראשית א יד או שמות כג ד ובעוד מקומות בקצרה ובארוכה עומד על העניין

לוּ רק חמשת חומשי תורה הם התגלות דבר ה' מה הצורך בכל המסביב ושל כל ישראל לדורותיהם להקדיש זמן רב כל־כך על דברים שהם בבחינת "עצה טובה קמ"ל"

ואם תוס' לפיכך הוא לא דבר ה' בצורה כזאת או אחרת חבל על הזמן גם שלהם וגם של הלומדים אותו
אתה מביןkaparalay
שיש מצב שמבחינתו כל הנימוקים שהבאת עכשיו הם כנראה לא טיעון מספק כי הם במקרה הטוב יצירה אנושית שיש לה תוקף הלכתי רק בגלל שהיא פרי יצירתם של תלמידי חכמים..😥
ה' שונא את היהודים החילונים?פשוט אני..
אסור לאהוב את החילונים?

תעזוב מהר את הישיבה שלימדה אותך את זה, זה לשון הרע על הקב''ה
^^^^הפי
זה עצוב לקרוא מה שאתה כותבהפי
בשורה תחתונה אתה אומר אני A - שליט עליון
הם B - עלובים .
זה יפה שאתה אומר מה ה' אוהב או שונא
זה לא עובד ככה ..
המצווה היא לאהוב כל אחד מישראל
החובה לאהוב כל אחד מישראל לא אומרת לחשוב שהוא צודקultracrepidam

אני יכול לאהוב מישהו ולחשוב שהוא לא יודע מתמטיקה

אני יכול לאהוב מישהו ולחשוב שהוא ממש טיפש

אני יכול לאהוב מישהו ולחשוב שהא ממש רשע

 

ואם אני חושב שהוא ממש רשע, אז גם החובה לאהוב אותו היא לא באותה רמה (עד כדי לא קיימת)

 

ולא, אני לא שליט עליון, אבל הקב"ה כן, ואני מציית לו, ואם יש מישהו שלא מציית לו - אז הבחור הזה בבעיה.

היכולת להכיל, לחבק, לאהוב אנשים שאנחנו לא מסכימים איתם - אין משמעותה שאנחנו מקבלים את הדעות שלהם. הדעות שלהם מוטעות/שקריות/מתועבות/מרושעות, אבל אנחנו מתייחסים אליהם בכבוד

מה ההגדרה שלך לרשע?הפי
כל עמ"י שלא מקיימים מצוות?
אני לא נכנס להגדרותultracrepidam

לא כל כך מעניין אותי מי נקרא רשע ומי לא.

אבל כן, כל יהודי שלא מקיים מצוות נמצא במצב לא טוב בכלל.

יש לך ספק בזה? למה את מקיימת מצוות, אם את חושבת שאין הבדל בין מי שמקיים למי שלא?

אבל זה לא העניין פהadvfb

העניין הוא לא הם עושים מעשים טובים או רעים אלא מה היחס כלפיהם עצמם, לא כלפי המעשים שלהם

אם מישהו גונב, הוא גנבultracrepidam

אם אדם עושה מעשי רשע, הוא רשע

היחס לאדם תלוי בשקלול המעשים עם כוונה והקשר. אבל בהחלט היחס לאדם נגזר מהיחס למעשים

רשע זה ביחס לכל מעשה רע, ולאותה שנייה שהאדם עושהadvfb

או לכל הפחות ביחס למעשה הזה שלעצמו ולא לשאר החלקים באישיות שלו. 

להגיד על המכלול של האדם צדיק או רשע זה כבר דורש יכולת שיפוט, וזה נראה לי התפקיד של הקב"ה בכבודו ובעצמו. לא נראה לי שאדם צריך להסתובב בעולם ולשפוט את הסובבים אותו.

המודל שנראה לי עדיף לקחת הוא אברהם אבינו ביחסו לאנשי סדום. הוא לא עסוק בלשפוט אותם, אלא בלהציל אותם

^^^^^^^^^^^^^^^הפי
אל תתחבר לרשע לא רלוונטי?ultracrepidam

כי אי אפשר לקיים בלי להכריע שהאדם רשע

או שאולי הכוונה לא להתחבר לאותם היבטים של האדם בזמן שהוא באמצע לשדוד.

 

גם אני לא הסתובבתי בעולם לשפוט אנשים.

זה אתם שיוצאים מגדרכם כדי לומר שאין הבדל בין מחלל שבת לשומר שבת.

גדולי ישראל בדורות האחרונים שיתפו פעולה עםadvfb

אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אפשר להתעלם מזה?

 

אכן המצב שלנו היום שונה מבעבר לגבי אנשים שנטשו אורח חיים של תורה ומצוות.

 

אכן, אל תתחבר לרשע זה עניין גדול. אך השאלה מה הגרעין של העניין. זאת לא המסגרת להגיע לדקדוקי הגדרות ביחס לאמירות חז"ל כאלה או אחרות.

מה זה קשור?ultracrepidam

הם שיתפו פעולה עם רשעים מוך מחשבה שבמקרה הזה זה מותר

 

אבל הם לא טענו שלא מדובר ברשעים.

 

אתה טוען שאין דבר כזה רשע חוץ מאשר ברגע החטא עצמו וגם זה בספק 

לא אמרתי שאין דבר כזה רשעadvfb

אבל בהחלט הרהרתי בדבר היכולת שלנו לקבוע מי כן ומי לא.

 

לגבי מה הם טענו או לא - הם רבים, בוודאי שתלמידי הרב קוק לא הטיחו בכל אחד רשע. הרב קוק באחד ממכתביו החסיר את מילה "שלום" משום "אין שלום לרשעים אמר ה'" אך זה היה חריג מאוד.

ועדיין לא קשורultracrepidam

גם אני לא הטחתי באף אחד שום דבר.

בסך הכל אמרתי שמציאות של אדם שאפשר להגדיר אותו רשע היא לא מציאות נדירה כל כך או רגעית כל כך, וחז"ל היו צריכים להזהיר ממנה

ההקשר המקורי של הדיוןadvfb

היה ביחס אישי הריגשי הפשוט כלפי אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות ובהקשר הזה השאלה על דבר ההגדרה לרשע היא לא רלוונטית אלא אם כן אתה מסיק מכך יחס ריגשי ביחס לאותם אנשים.

היחס של בתי מדרש שאני מכיר איננו כזה מתוך כך הגבתי את מה שהגבתי.

לא טענתי שאתה הטחת רשע במאן דהו חלילה, אלא אם אתה טוען את מה שאתה טוען ואין לזה יחס ריגשי אז זה לא רלוונטי למה שעורר את ההקשר המקורי של העניין להבנתי.

נכון מאדultracrepidam

הדיון היה איך להתייחס למשפחה של מחללי שבת.

האם הם "רשעים"? לא מעניין אותי

האם היחס אליהם זהה ליחס למשפחה של שומרי שבת? זאת השאלה מבחינתי, וברור שהיחס לא יכול להיות אותו יחס.

למה לא?advfb

במה קשור חילול השבת שלהם למערכת היחסים שלך איתם?

אם מישהו היה מקלל את אמא שלך, זה היה מפריע לך?ultracrepidam

גם אם הוא לא יודע שהיא אמא שלך.

 

אז למה מחללי שבת זה נחמד ויפה?

אמרתי שזה נחמד ויפה?!!??!advfb

אמרתי שזה לא קשור למערכת יחסים שלך איתם כל עוד אתם לא נמצאים ביחד באותה שבת.

והדוגמא ממש לא דומה, כי חילול שבת, ברובו, כיום לא נובע משנאת הדת (לעומת קללה על אמא שנובעת משנאה)

שני הטיעונים שלך הם אותו טיעוןultracrepidam

אז קודם כל, אתה עלול להיות איתם באותה שבת

וחוץ מזה, יש עוד המון מצוות שהם לא מקיימים

 

ולגבי המניע - אני חושב שגם מי שמקלל אנשים שאני אוהב בלי שהוא שונא אותם, אני לא אוהב להיות בחברתו.

יותר מדי אנשים שבויים במחשבות של "מה זה מעיד". לא מעניין אותי מה הוא חושב, ומה האופי שלו באמת. מבחינתי, עדיף לי להקיף את עצמי באנשים שמתנהגים למופת כחיקוי עלוב למישהו (בהנחה שזה יישאר אמין לאורך זמן), מאשר אנשים תמימים וכנים שמתנהגים בצורה בלתי נסבלת.

עדיין לא הבנתי מה החילול שבת קשור למערכת היחסיםadvfb

גם כשאני ליד בנאדם ששומר שבת, שמירת השבת שלו (ושאר המצוות שהוא מקיים או לא) היא לא הדבר הראשון שקופץ לי בראש ביחס אליו. 

כמו כן, אני דווקא מבין מאוד אנשים שלא שומרים שבת, זה לא פשוט להיות בנאדם מאמין לענ"ד. אם לך זה דבר פשוט שברור לך שזאת הנחת היסוד שברור שכולם יעשו, אשריך.

 

ובאמת, יהיה לי ממש לא נעים להיות בחברתם באותה שבת אם הם מחללים בפני. וגם אם יהיה לי נוח בכך - אני לא מצדיק את זה. אשתדל לא להיות בחברתם בשבת.

 

אני באמת לא מבין מה הקשר בין יחסים בינאישיים פשוטים, של אדם מול אדם, לב מול לב, לבין שמירת המצוות. אני לא חושב שכדאי להסתכל לציציות של האחר אם אין צורך לכך. נגיד, לצורכי עבודה, לא יהיה לי משנה לעבוד עם אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות כי זה לא קשור למהות מערכת היחסים המקצועית. 

מה שאני כן יסכים איתך - טוב יותר להרגיש טבעי בסביבה שומרת מצוות וראוי שמרכז החברתי של האדם להתחבר לחברים שומרי תורה ומצוות. חברויות עם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יהיו עם פחות נושאים משותפים והגיוני שזה ישפיע על הקשר.

סיפור על הרצי"ה (בונוס, לא חובה ;) )advfb

הרב יואל בן נון שהיה תלמיד צעיר הסתובב עם הרצי"ה בשכונת גאולה והיתה שם כינוס של חרדים שמי שקרא שם בכריזה אמר בקול שהקהל שמופיע שם הוא קהל של "אתרוגים" שיש בהם גם תורה ומצוות ומעשים טובים, הרב צבי יהודה ממש לא אהב את האמירה הזאת ותפס את ידו של ר' יואל בן נון בחוזקה תוך כדי שהוא חוזר ואומר "במה הקיפו את המזבח, במה הקיפו את המזבח!" (מצוות ערבה כל שבעה). מתבר שהיה ויכוח בין הרב צבי היהודה לתושבים שם ביחס לחילונים או כאלה ששמירת תורה ומצוות יותר רופפת אצלם והם היו טוענים שההתייחסות העיקרית צריכה להיות לאתרוג ומה שעושים עם הערבה זה שחובטים אותה בקרקע. כנגד זה הרב צבי יהודה היה טוען שאמנם יש חיבטת ערבות אך מצוות ערבה כל שבעה ובהם מקיפים את המזבח. בערבה יש עניין מיוחד בכך שרק בה יש מצווה עצמאית (הקפת המזבח) בניגוד לשאר המינים שהמצווה בהם רק עם כל שאר המינים ביחד. 

זה סיפור מופלא ובאמת לולא הוא לא היה פשוט. 

כיף לגדול ולהיות מושפע מתלמידי הראי"ה והרצי"ה. אחרי שאני כותב את זה אני מרגיש את זה ממש כזכות גדולה.

אני לא רואה את עצמי כתלמיד הרצי"הultracrepidam

וממילא אם הוא התווכח עם מישהו בנושא מסוים - מבחינתי זאת בסך הכל אינדיקציה ששתי הדעות קיימות ולגיטימיות בעיני.

חוץ מזה, לבנות השקפת עולם לפי סיפורים זאת דרך גרועה מאד. כי אתה תביא את הסיפורים שמתאימים לאג'נדה ולא את אלה שסותרים.

לעצם הביטוי - נו, אני מאד מעריך את הערבה, אבל שמח יותר באתרוג. כמו בדיון קודם, אני לא טוען שיש חובה דתית להתחתן עם מישהי שבאה מבית דתי, אני בסך הכל טוען שטבעי לאדם דתי להעדיף את זה. ואם הוא לא מעדיף את זה, או שהוא לא דתי או שהוא לא נוהג בצורה טבעית.

הסיפור זה היה בונוס,advfb

מתוך התלהבות של הכתיבה בלילה, לא היה לי עניין לשכנע דרכו...

 

מבחינת טענות, ההודעה הראשונה היא היתה התגובה הרצינית ביחס לדבריך.

טוב, התגובה הזאת לא עונה על מה שאמרתיultracrepidam

להיפך, אתה מחזק מה שאמרתי

 

אתה רק מסיים באמירה די נאיבית שאתה מנהל מערכת יחסים מלאה ועשירה עם היבט אחד של מישהו בזמן שאתה מתעלם מהיבטים אחרים.

מי אמר לך שאני מקיים מערכת יחסים עשירה ומליאה עםadvfb

כל אחד?

אדרבה, באמת אני רואה אנשים בפרספקיטבה מאוד אישית ולכן אני לוקח את החלקים שרלוונטים אלי במערכת היחסים איתם.

 

 

הנושא בשרשור הוא חתונהultracrepidam

או חתונה עם בת משפחה של

 

מי שלא מקיים מערכת יחסים עשירה עם אשתו, באמת אני לא רואה סיבה שלא יתחתן עם מישהי מרקע לא דתי

ובהצלחה.

הנושא של הפותח היה חתונה עם בת ממשפחה 'חילונית'advfb

והנושא של הדיון המקורי השתנה ברצף התגובות הנ"ל (בתגובה שלי לפותח השרשור עצמו עניתי בצורה אחרת לגמרי) ל'יחס הראוי כלפי אנשים שלא שומרים תורה ומצוות'. ועל זה עניתי שאני לא מקיים יחסים עשירים עם כל אחד ואני לא נכנס לאנשים לקשקע ובטח שלא מנסה לשפוט אותם למה שלא קשור אלי.

 

ולגבי ההקשר של הנושא של בעל השרשור -

מקיימים יחסים עשירים ואכן זה מורכב, אך יכולות עוד מורכבויות אחרות גם

אתה לא מקיים איתם יחסים ביחס לחינוך ילדים בסופו של דבר החלטות משותפות ביחס לבית אדם עושה עם אשתו בלבד.

 

דווקא לאאחו
הראי"ה זצ"ל יוצא מן־הכלל בסוגיה הזאת
מה כוונתך?advfb


ששיתוף פעולה עם חילוניםאחו
היא דרך מיוחדת של הראי"ה זצ"ל ולצד השני של המתרס גם טענות רציניות ביותר ובכל־אופן הראי"ה לא היה דעת הרוב בזמנו
בודאי שיש טענות רציניותadvfb

השאלה מי צדק - ההסיטוריה תוכיח וכל אחד לפי שיכלו ישפוט את העניין ויראה מה נראה לו יותר הגיוני. בכל אופן היום רוב גדולי הרבנים החרדים משפתים פעולה עם מוסדות המדינה החילוניים בצורה יחסית פעילה ולכן נראה לי שההסיטוריה הוכיחה שהצד שמשתף פעולה נהיה קונסנזוס. 

גם אם עדיין יש התייחסויות שונות לעצם שיתוף הפעולה

 

וזה לא רק הרב קוק!

רבני המזרחי שהיו גדולי עולם - הרב שמואל מוהליבר, הרב ריינס, הרב הרצוג, הרב סולובייצ'יק וכולי

מי צדק - איני מחלק ציונים לרבניםאחו
וגם יש לדון מה רמת שיתוף הפעולה / בידול שנדרשים ובמה

העדה החרדית יגידו שלא להם ולנו לבנות את בית ה'
חרדים ליטאים יגידו שהם לא מתים על המדינה אבל "מה לעשות"
חרדים ספרדים יותר נוטים לקחת חלק בעניינים ציבוריים אבל עדיין לא כזה רוצים להתחבר לחילונים
וגם בקרב הדתיים הלאומיים קשת רחבה של דעות

האם שיתוף הפעולה שנדרש הוא רק לשלם מיסים וזהו? האם צריך לעבוד איתם ביחד? האם צריך להיות חברים? האם צריך לצאת איתם לבית קפה? היכן נמתח הגבול בין שיתוף פעולה חיוני לבין מזיק?
אז צריך להתייחס לאדםהפי
שלא שומר שבת כמו רשע?
אתה לא יכול להגיד לא נכנס להגדרות מתי שאתה בעצמך יוצר אותם
דבר שני הסיפור של האדם מולך זה לא סיפור שלך
התפקיד שלי בחיים או שלך או של כל אחד מישראל
זה לשפוט בעין טובה את השני
כן גם אדם לא דתי ..
די עם ההגדרות ודי עם להרגיש התנשאות על מישהו שהוא לא שומר
אתה לא עברת את המסע שלו אז קצת ענווה
קצת רחמנות קצת תפילה
ועדיף לא לצאת בחוצות הפורום ולהגיד
הוא רשע!!! היחס לרשע צריך להיות בהתאם .

כל כך להקפיד על האחר , למה???

זה לא אדם שבא ליהדות וירק עליה
זה אדם שהתרחק כי נסיבות החיים הובילו אותו
זה לא אומר שהוא פחות חשוב לה" ממך
ובטח לא אומר שאתה או אני או כל אדם אחר לא יכולים ללמד עליו זכות
--ultracrepidam

שלא שומר שבת כמו רשע?
אתה לא יכול להגיד לא נכנס להגדרות מתי שאתה בעצמך יוצר אותם

אני לא יצרתי הגדרות. איפה כתבתי על מישהו שהוא רשע? רק התייחסתי לאמירה שהוא בוודאי לא רשע, או הזעזוע מהאמירה
דבר שני הסיפור של האדם מולך זה לא סיפור שלך

נכון. ואני לא שופט אותו. אבל איך אתייחס אליו זה כן הסיפור שלי
התפקיד שלי בחיים או שלך או של כל אחד מישראל
זה לשפוט בעין טובה את השני

נכון (לא התפקיד היחיד)
כן גם אדם לא דתי ..

לאו דווקא. מי שאינו עושה מעשה עמך, לא בהכרח
די עם ההגדרות ודי עם להרגיש התנשאות על מישהו שהוא לא שומר

אומר שוב, לא הגדרתי. ולא מתנשא. אבל בדיוק כמו שהוא יודע לבשל ואני לא, אני שומר שבת והוא לא, ובזה אני יותר טוב ממנו. זאת שאלה של מציאות. אם אחליט להתנשא זה שאלה של מה אני עושה עם המציאות הזאת
אתה לא עברת את המסע שלו אז קצת ענווה
קצת רחמנות קצת תפילה

מסכים
ועדיף לא לצאת בחוצות הפורום ולהגיד
הוא רשע!!! היחס לרשע צריך להיות בהתאם .

חוזר ואומר, לא אמרתי את זה ולא עשיתי את זה

כל כך להקפיד על האחר , למה???

כנ"ל, לא עשיתי


זה לא אדם שבא ליהדות וירק עליה
זה אדם שהתרחק כי נסיבות החיים הובילו אותו

יופי שנסיבות החיים הובילו אותו. "כבד את אביך ואת אמך כי נסיבות החיים יובילו אותך". "לא תרצח כי נסיבות החיים יובילו אותך".
זה לא אומר שהוא פחות חשוב לה" ממך

בהחלט. יכול להיות שהוא עשה יותר מצוות ופחות חטאים, אולי הוא עובד את ה' יותר ממני. אבל ברשימת החטאים שהוא כן עשה, נמצא חילול שבת.
ובטח לא אומר שאתה או אני או כל אדם אחר לא יכולים ללמד עליו זכות

אין לי בעיה ללמד זכות, ובכל זאת, המציאות היא שהוא מחלל שבת

צריך להפריד את הדיון לשני מישוריםאחו
א. מה ההתייחסות הרעיונית לחילונים
ב. מה ההדרכה למעשה

א. מבחינת ההתייחסות הרעיונית ראשית אני לא חושב שיש כאן מישהו שאומר שכל החילונים גרועים וצריכים להישרף בגיהנם או משהו, או שהם איזה סוג של תת־אדם נחות.

אין לנו היכולת לשפוט אנשים ולהחליט מי טוב יותר בתור אדם ולכאן בדיוק שייכות ההגדרות של תינוק שנשבה, שהמשמעות שלהן למעשה היא לא כזאת קריטית.
תיאורטית יכול להיות חילוני איש חסד עצום עם יותר זכויות מאיש דתי ממוצע אבל זה לא ענייננו כי זה לא התפקיד שלנו לחלק ציונים לאנשים ושוב בדבר הזה אין כל־כך ויכוח.

זה ביחס לאדם עצמו.

ביחס ל"חילוניות" קרי כל הדעות וההשקפות וההתנהגות, הרי שמי שנאמן לקב"ה, לא שותף למשהו שהוא נוגד את הקב"ה. אם אני מאמין באל אחד, אני לא מקבל כל אמונה אחרת. אם אני מאמין במצוות, אני רוצה לדבוק בהן בכל כוחי.
עד כמה אנחנו מוכנים לקבל חילול שבת? אי־צניעות? כפירה? עד כמה אנחנו *צריכים* להכיל דברים כאלה?

באשר לכך שאפשר ללמוד מכל אדם, ראשית אפשר לדון אם זה נכון ואם כן אז מתי. אבל לא בהכרח, אילו כבר ערכים אנחנו צריכים שאין ביהדות? אנחנו צריכים לשאול ערכים מתרבויות זרות? אם כן, אילו? ואיך?

ב. בהתייחסות המעשית בעצם אנחנו נתקלים בכמה התלבטויות שצריך לדון על כל אחת בנפרד.

האם יש הבדל בין כפירה "קשה" של רפורמים ואתאיסטים לבין כפירה "רכה" של כאלה שפשוט לא גדלו על זה אבל יש להם הערכה לדת?

עד היכן מגעת השליחות שלנו להחזיר אנשים בתשובה?

האם מעשי להתבדל?

אין מה לעשות, חז"ל מלמדים אותנו לא להתחבר להשפעה שלילית. יהושפט "חטף" על ההתחברות שלו עם אחאב. יש ערך לאדם וגם לחברה להקיא מתוכם יסודות רעים, זה חלק מטבע הנפש הבריא באמת שאינו מסוגל לסבול טומאה.
ניקח דוגמה קיצונית של מישהו שהוא אדם מאוד חביב ואיש חסד לצורך העניין אבל מקלל חבל על הזמן. חד־משמעית למישהו שמקפיד על כך, לא נעים לשהות בקרבתו, כי הנפש רגישה לזה. עד היכן הנפש צריכה להיות רגישה?

להגיד שאין ערך בהתבדלות גם רעיונית וגם מעשית זה לא כזה נכון אלא שלמעשה זה משהו שמצריך הדרכה פרטנית והתייחסות לכל הבחינות וההשלכות.
סתם שואל, עד כמה אנחנו מוכנים לקבלארץ השוקולד
אנשים שמלינים שכר שכיר?
(כמה איסורי דאורייתא)

ואני רומז לראש מפלגת יהדות התורה שהלין שכר שכיר לגננות רבות.
אני לאאחו
ולכן בגלל כל הפרשיות הבעייתיות של המפלגות הדתיות אני לא משתתף בבחירות

וזאת בדיוק השאלה של כמה הנפש שלנו רגישה וכמה היא צריכה להיות רגישה.

אם מישהו יספר לי שהוא שודד סבתות גם אם הוא האדם הכי נחמד בעולם חוץ מזה, אני לא ארצה לדבר איתו בחיים, מעצם זה שזה כל־כך חורה לי.
ואם הוא יספר לי שהוא גונב בסופר, איך אגיב?
ואם הוא יספר לי שהוא מקמבן בדוחות מס?

מאידך באמת לא ניתן להתנתק מכל העולם ולגור במדבר וגם לא נצטווינו על זה אלא אם מדובר במקרים ממש קיצוניים
אבל כן יש עניין גדול להקיף את עצמנו באנשים צדיקים ככל הניתן

ולשאלה המקורית יכולה להיות בחורה ממוצעת ממשפחה דתית שהאופי שלה בסדר ועבודת השם שלה בסדר ומאידך בעלת תשובה שהמשפחה שלה אמנם חילונית אבל היא בעצמה מעריצה מספר 1 של הקב"ה וכלילת המעלות ודווקא איתה יכול להיות סיכוי מצוין לבית של עבודת השם לעילא אז צריך לשקול זה כנגד זה

אני אישית מגיע ממשפחה מאוד לא פשוטה ולומר את האמת כן זה מאוד מטריד אותי שלעת"ל אשתי והילדים יצטרכו איכשהו להסתדר איתם בחינה דתית כו'
באמת מוזר בעיניultracrepidam

שבגלל בעייתיות במפלגות הדתיות אתה מחלק את פתק ההצבעה שלך בשווה בין אנשים בעייתיים לשונאי ישראל.

 

אבל מזדהה עם האמירה העקרונית שלך שיש גבול לטהרנות, וטהרנות קיצונית היא לא דרך שמאפשרת חיים תקינים.

אם יש בחירה בין ש"ץ שודד לבין רוצחאחו
אני פשוט לא אתפלל בבית הכנסת הזה

אני לא רואה בעצמי אחראי על איך חבורה מושחתת או מושחתת יותר תופסת פיקוד על המדינה, צר לי אבל קצרה ידי מלהושיע בנושא הזה.
זה באמת לא כזה משנה אם זה ימין או שמאל או חרדים או ערבים, אם ה' רוצה אז הוא יעזור לנו ואם לא אז לא
אם יש בחירה בין שוטר שמקלל לשוטר שמדבר בתפילהultracrepidam

אני לא אקרא למשטרה כשיש גנבים

נכון? זה ההגיון?

והקב"ה יעזור אם הוא רוצה, ואם לא לא

אוקייאחו
משטרה היא שירות שאני משלם עליו ואין נפק"מ של ממש מי נותן השירות.
אתה מדבר כאילו בן־אדם אחד ישכח להצביע בבחירות אז למחרת היום יזרקו את כל היהודים לים.

ומה אתה מציע? לבחור בין אנשים שעוזרים לפדופילים, לבין גזענים שיכולים להעמיד את ישראל בסכנה ממשית, חבין נוכלים מארץ הנוכלים, לבין חילונים כופרים, לבין הטליבאן? אני באמת ובתמים לא יודע את מי אני מעדיף. ובאמת שיהיה להם לבריאות פשוט אני לא רואה איך אני קשור לזה.

את אותן טענות שאתה טוען אפשר לטעון גם כלפי העדה החרדית ובטוחני שיש להם תשובות טובות יותר מאשר לי, אבל בכל מקרה זאת בדיוק המחלוקת.
לא רואה הבדלultracrepidam

ולא, הסיפור הוא לא בן אדם אחד, ולא יום למחרת, אבל כן, ארבעה מנדטים שירגישו לא בנוח עם הנציגים שלהם, יגרמו להטות את הכף, ובארבע שנים הצד השני יכול להספיק הרבה.

החשבונות האלה לא מטרידים אותיאחו
אתה מתחתן עם הבת של ראש המפלגה שאתה מצביע לה?ultracrepidam

כמה בנות צריכות להיות לראשי מפלגה בשביל זה?

 

בהנחה שאכן זאת יוזמה של אדם מסוים, אותו אדם הוא באמת לא בסדר.

אבל גם הוא חושב שזה לא בסדר, ורק הוא "סולח לעצמו", או מתרץ לעצמו שזה בסדר.

 

גם חז"ל התיייחסו באופן שונה לאנשים שחוטאים במודע לאנשים שמאמינים שהם בסדר (הסוג השני לא נפסל לעדות).

 

מי שמחלל שבת כשיטה ודרך קבע, נמצא על סט ערכים שונה ממני.

מי שמלין שכר שכיר יכול בקלות להיות על אותה מערכת ערכים, ורק להכשל בעקביות בחטא.

מאד שונה בעיני אדם שנכשל בחטאים מאשר אדם שחוטא.

לי אישית מפריע מישהו דתי שחוטא קצת במודעאחו
מאשר חילוני ממוצע
אם מדובר בעניין חד־פעמי של יצר הרע אז זה משהו אחד אבל אם מדובר לדוגמה בנוכלות שיטתית "לצד" הדתיות זה מחליא, גם חילול השם, גם לא תינוק שנשבה, גם מראה לך שאפשר להיות גם דתי וגם נוכל

גם מי שמשקר ומקמבן נמצא על סט ערכים שונה ממני גם אם לכאורה הוא מייצג את הערכים שלי, לא זקוק לייצוג כזה
העניין הוא שמדובר ביחס ציבורי לאיסוריםארץ השוקולד
מסויימים.

לא בדיוק היתר הלכתי, אלא התנהלות פסולה שברחובות מסויימים אנחנו מתעלמים ממנה, העיקר שאחרים הם חוטאים.

במקומות שונים אנשים הם לא מושלמים, השאלה היא לאלו חטאים ובעיות התרגלנו ולאלו לא. ממילא, לא חושב שנכון לפסול קבוצה מסוימת רק כי הם חוטאים חטאים אחרים ממני.
השאלה היאkaparalay
האם זה מישהו שאתה חושב שהוא רשע, או מישהו שהקב''ה חושב שהוא רשע..
יש קריטריונים שהם חד משמעיים...ultracrepidam

חילול שבת הוא לא מוטל בספק.

שוב, ההגדרה הקונקרטית של "רשע" היא לא הסיפור.

השאלה היא העקרון, האם אנחנו מבדילים בין מי ששומר מצוות למי שלא

דווקא היה נראה ליkaparalay
שהיא כן הסיפור.
ונראה לי שהקריטריונים חד משמעיים כשהנסיבות חד משמעיות. ולא ברור לי שזה המצב הנידון..

בוודאי שאנחנו מבדילים בין מי ששומר תורה ומצוות למי שלא. אבל יש מימד מסוים ביחס אליהם שמשתנה בהתאם להחלטה להגדיר אותם כרשעים או לא..
מציע לעיין בחזון איש יורה דעה סימן אארץ השוקולד
הוא מדבר שם על טקטיקה, מקסימום על אסטרטגיהultracrepidam

אם אני אגיע למסקנה שאין שום הבדל בעיני הקב"ה בין מי ששומר שבת למי שמחלל שבת, אין לי סיבה לשמור שבת.

הסיבה שאני שומר שבת ומקפיד על זה, היא בגלל שאני מאמין שעל כל חילול שבת אני עובר על איסור חמור שבחמורים

לא נכוןארץ השוקולד
זה לא רק עניין של טקטיקה, אלא כיצד הוא הסתכל על אלה שאינם שומרי תורה ומצוות ומדוע.

הוא לא סובר שמי שמחלל שבת פועל נכון, אלא שזה לא הופך אותו לרשע.
wishful thinkingultracrepidam

תראה לי ציטוט מדבריו שהולך בכיוון הכללי של מה שאתה כותב כאן.

אני לא רואה רמז לזה

אגב, סימן ב ס"ק טז, זה המקור העיקרי שאתה רוצה, כנראה

לא בטוחה שזאת התורה..kaparalay
תו''כ שקראתי נזכרתי שראיתי פעם קריקטורה חמודה מאוד (לא הצלחתי למצוא אותה עכשיו) של ילד חרדי הולך עם אבא שלו ברחוב, ולפניהם איש עם ראסטות בשיער.
הילד מצביע עליו ושואל את אבא שלו מה זה.
אז האבא ענה משהו בסגנון של 'לנו יש רק 2, לו יש הרבה (כלומר- פיאות). הוא ממש צדיק'.
(באנגלית זה היה נשמע יותר חמוד, ועם הציורים בכלל)

אם לדייק, נזכרתי בזה כשקראתי את שני המשפטים האחרונים שלך (וכנראה שאתייחס גם לחלק מהדברים שכתב @אחו)

התורה אומרת שמי שמחלל שבת הוא משומד, כמו גוי, רשע וכו' על אדם שעושה זאת במזיד ומתוך מודעות מוחלטת.
בעבר, הציבור החילוני בחר לכפור- רבים עשו זאת דווקא מתוך ידיעת התורה וההלכה, ידעו במה הם כופרים, אילו מצוות הם לא מקיימים וכו'. הבעיה הייתה שהם לא חינכו את הדור הבא לכפירה מתוך ידיעה והבנה, אלא לכפירה כהרגל סתמי. לכן גדל דור שאמנם לא שומר תורה ומצוות, אבל הוא לא עושה זאת מתוך בחירה מושכלת ומודעת, וגם לא מתוך היכרות-אך-חוסר-אמונה/הסכמה עם הקב''ה, עם התורה, עם ההלכה..
בקיצור, אם להמשיך עם הרמב''ם (בהלכות ממרים), ולהוסיף גם את החזון איש וכנראה שעוד כמה פוסקים- 'בניהם ותלמידיהם של רשעים' הם אנוסים/תינוקות שנשבו וכו'..
לפי זה, הסיכויים שאתה ואני משומדים ורשעים בגלל איזה חיפוף (מודע) כזה או אחר בשמירת שבת, הוא גדול מהסיכויים שאנשים שגדלו וחונכו כחילונים הם כאלה.
באותו הקשר, הדברים שהבאת בסוף דבריך- 'משנאיך ה' אשנא', נעשים פחות רלוונטיים. הם לא שונאים. בפשטות לא.
(ואפשר לפתוח פה דיון שלם גם על אלה שממש מגדירים עצמם כשונאים, אבל לא רק שהם מעטים, גם להם אין דעת אמיתית. גם אם הם ''יודעים'' לפתוח תנ''ך או גמרא ולצטט מהם)

לגבי מה שכתבת על הצורך לקרב אותם-
א. גם אם הוא קיים, לא בטוח שאתה צריך להיות השליח לזה.
ב. גם אם כן, ההגעה בגישה מחשבתית כמו זאת שהצגת כנראה תפריע לך בדרך.
ג. אתה לא בא להיות חבר בין שווים, ואתה גם לא צריך להגיע בתחושת שליחות מוגדרת-
אתה קטן מההורים שלה, ראוי ונכון שתכבד אותם, כי אם לא תעשה את זה, לא רק שהילדים שלך לא יכבדו אותם, הם כנראה גם לא יכבדו אותך.. וזה עוד בלי לציין את זה שההתנהלות כזאת עלולה לפגוע באשתך וליצור קושי שלה מול ההורים שלה.
ד. אתה מתחתן איתה, בגללה, ולא ע''מ להיות זה שמחזיר את ההורים שלה בתשובה..

באופן כללי, יש לי קושי עם הדיכוטומיות שבתשובה שלך..
קח בחשבון שמציאות של בן משפחה שמתקרב ברמה כזאת או אחרת ואף חוזר בתשובה היא מאוד נפוצה היום, וע''פ רוב, אפשר למצוא דרך לחיות יחד.
אני מכירה משפחות כאלו באופן אישי, וקורים שם דברים מאוד מיוחדים ומוערכים, ונראה לי שחוץ מזה שלבעלי תשובה יש מעלה גדולה על המהלך שהם עשו ועל ההתמודדות עם המורכבות המשפחתית, גם למשפחות שלהם לא חסר.. ב''ה.

אני לא אומרת שזה קל.
אני לא אומרת שצריך 'לחבק' את החילוניות שלהם או לחנך את הילדים בדרך שמנוגדת לדרך ה'.
אני לא מדברת על לראות את הטוב בחילוניות.
אבל כן לגיטימי לראות טוב באנשים כפרטים ובמידות טובות שעשויות להימצא בהם, על אף הדרך השונה ('תוכו לקח, קליפתו זרק')..
כן הגיוני לחיות יחד/לדבר/להעריך דברים מסוימים למרות שהם לא הולכים בדרך ה'.
תודה על התגובה, הגבתי למטהאש לבנה


קראתי. כתבת דברים חשוביםkaparalay
כמה נקודות למחשבה-
א. אני חושבת שהיום רבים מאוד בציבור החילוני לא נכנסים לקטגוריה שהזכרת, של אלו שמבזים ת''ח/לא מכבדים את הדת/מנסים להשפיע עלינו.. המציאות היא שב''ה הציבור היהודי בארץ נעשה יותר מחובר למסורת ויותר מאמין, כך שגם אם לצערינו הם עדיין לא 'לגמרי שם', הם לא בועטים או מזלזלים.
(כתבתי כבר קודם שלדעתי היא שגם חלק מאלו שכן בועטים לא עושים זאת מתוך דעת אמיתית ונכונה, ויכול להיות שיש מקום לדון גם על זה, אבל לא דחוף כרגע..)

ב. לא כתבתי את הדברים האלו כדי להרחיב את הדיון ליחס לציבור החילוני בכללי, אלא דווקא מתוך התייחסות לשאלתך. יכול להיות שלא הבהרתי את זה מספיק בדבריי-
דווקא מתוך המחשבה הזאת, אני לא בטוחה שנכון לפסול על הסף בעלת תשובה בגלל המשפחה שלה.
ייתכן שבפועל היחס שלהם הוא לא 'אנטי' כמו שהיה עשוי להצטייר מהשאלה שלך (ובאמת, באופן אישי שמעתי על הרבה משפחות שמכבדות, בין אם זה בשבת, בכשרות, בלבוש, בטלוויזיה..).
ייתכן שהשהות לצידם (שאגב, לא חייבת להיות אינטנסיבית ברמות, או לפחות יכולה להיות מנוהלת על-ידיכם ברמה כזאת או אחרת) לא חייבת להשפיע לרעה עליך ועל המשפחה שלך, אלא דווקא יכולה לחזק אתכם בעמדתכם ובתפיסתכם.
וגם לגבי עניין ההשפעה של המשפחה על הבחורה, אני נוטה להגיד שאם היא כבר נמצאת בתשובה זמן משמעותי, המשפחה לא תהיה מה ש'יפיל' אותה.

בקיצור. אני מרגישה חופרת..
המטרה העיקרית הייתה להגיד שנראה לי שלא נכון לקבוע כ''כ הרבה דברים מראש באופן שהוא מאוד 'שחור-לבן', מכיוון שבפועל המציאות יותר רחבה.. ואולי כדאי לבחון את הדברים לגופים, בהתאם למקרה שהגיע לפניך..
אוקי. תודה על העצהאש לבנהאחרונה


מה המקור שלך ביחס של ה' לכופרים?advfb

התורה שבכתב דווקא לא מתייחסת כלל וכלל לכופרים אלא לעובדי ע"ז.

מותר להכנס למסגד שהיא טענותיו הם כפירה בתורת משה אך אסור להכנס לכנסייה שהיא בגדר עבודה זרה.

 

הגמרא במסכת סנהדרין אומרת "איפלו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון" - צריך להבין על מה היא מדברת אבל בוודאי שנראה לי שהמקורות הם לא חד צדדים כמוך, לפחות לא לפי כל גדולי ישראל ששיתפו פעולה עם גורמים חילוניים ביניהם גדולי עולם.

יש כל כך הרבה בעיות פוטנציאליות עם ההורים של הצד הפשוט אני..
כולל המוני אנשים שבכלל בכלל לא מצליחים להסתדר עם ההורים של בן/בת הזוג.

אני לא חושב שחותנים דתיים זו ערובה ליחסים טובים, ולא חושב שחותנים שאינם דתיים זו ערובה ליחסים לא טובים או לפגיעה בילדים וכו'.

זה דורש עבודה מן הסתם, אבל לא הייתי פוסל על זה שידוך מוצלח.
אם יש מספיק גדלות כדי לעבור את האתגר, חד משמעיתadvfb

זה לא עניין שצריך למנוע. בעניין חינןףך ילדים והתהליך של האישה עצמה זה דורש גבולות אבל אם אתה חושב שהאתגר הזה גדול עליך 

, זמעת החלטה מושכלת לוותר בגלל זה.

 

זה נראה לי גם עניין אידיאולוגי - מה היחס ראוי לאנשים שרחוקים מאורח חיים דתי. נראה לי שיחס של קרבה ואהבה הוא המגמה שאליה ראוי להתקרב כמה שניתן אבל זה כבר דיון אחר.

 

בלי קשר נשמע שאתה בונה בניינים על עתיד מאוד רחוק, כמו בכל נושא, כדאי להזהר מזה.

 

"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדיתילי חורבות
הגיע הזמן שהציונות הדתית תתחיל להפנים את המשפט הזה במקום רק לזרוק אותו בתור סיסמא...

את. מתחתן עם הבחורה לא עם המשפחה שלה.
לפסול בגלל דבר כזה יהיה טיפשי להחריד.
אני מסכימה איתך שמתחתנים לא רק עם האדםלגיטימי?

אלא גם עם המשפחה, לטוב ולרע.

 

אבל אני לא חושבת שבהכרח המשפחה שלה הם בגדר "רשעים".

אני לא חושבת שצריך לחשוש להשפעה שלה מהמשפחה, בהנחה שהיא באמצ כבר חצתה את הגשר של החזרה בתשובה. גם את הניסיונות לקרב את המשפחה - לא הייתי עושה את זה בלי שהם יבקשו, כדי לא לשרוף את הקשר איתם.

 

זה נכון שיש מחירים במשפחות מסוימות (ולא רק חזרה בתשובה - נניח יצא לי לצאת עם אנשים שאין להם משפחה בארץ, או משפחה מאוד מאוד קטנה, או שמסיבות אחרות אי אפשר להגיע להורים - ל"ע גם במשפחות דתיות יש סיפורים לא פשוטים בכלל).

 

אפשר להיות אדם דתי ורחוק מה'.
אז גם אם תגור במקום שכולם דתיים, תלמד במקום שכולם דתיים, תעבוד במקום שכולם דתיים, תעשה את הקניות שלך במקום שכולם דתיים - הילדים שלך יפגשו אנשים שרחוקים מה'. צריך לחנך אותם בכל מקרה, לא משנה עם מי מתחתנים.
ולא חייבים שמגיל 0 הם ישהו עם סבא סבתא והדודים. 

אפשר לקבוע שהם באים אליכם ולא להפך ופתרונות נוספים.

אם בסה"כ מדובר באנשים עם לב טוב ועין טובה - אולי זה שווה את המאמץ.

ולכן הייתי ממליצה לך לדבר עם רב שאתה מכיר וסומך עליו (ואולי אפילו לבוא יחד עם המיועדת).

אני חושבת שהענין העיקרי הואבת 30

לבדוק איך המשפחה שלה מקבלת אותה ואת עובדת היותה דתיה עכשיו.

האם הם כועסים? יורדים עליה? מתנגדים לה?

או שאולי הם מקבלים אותה באהבה? ואפילו הכשירו את המטבח עבורה?

אם התשובה השניה היא מה שקורה אצל הבחורה, אז אני באמת חושבת שהכל יהיה בסדר.

נכון, יהיו אתגרים. תצטרכו להסביר, ולהציב גבולות, ולבקש, ואולי גם להימנע מהשתתפות בדברים מסוימים. אבל הדברים האלה ממילא קורים גם אצל משפחות דתיות, פשוט בהקשרים אחרים.

 

לגבי חינוך הילדים- אישית, לא הייתי חוששת מזה. דווקא ילדים שגדלים בחשיפה למשהו אחר, אפשר לבנות אצלם חוסן פנימי וידיעה ברורה של מי הם ומה הם. פשוט כי יש למה להשוות...ולדעת שאמנם הם סבא וסבתא או בני דודים ואנחנו אוהבים אותם הכי בעולם, אבל הדרך שלנו היא שונה.

בהצלחה!!

תודה על התגובה. ותודה לכל מי שענה למה ששאלתיאש לבנה


תגובה לכל מי שדן על היחס הכללי לחילוניםאש לבנה
עבר עריכה על ידי אש לבנה בתאריך ט"ו באלול תשפ"ב 12:23

מתנצל שרק עכשיו אני יכול לענות. היו שלקחו את השאלה שלי ודנו ביחס לחילונים, ובזכותם גרמו לי להתבונן בזה יותר. זה התמצות:

 

תראו, אני עובד עם מקורות תורניים. סברות תמיד אפשר לומר. מקורות זו הדרך יחידה בעיני לבירור האמת.

כתב הרמב"ם בפירוש המשנה, סוף הקדמה לפרק חלק:

"וכאשר יודה האדם באלו השלוש עשרה עיקרים כולם (שאחד מהם הוא האיסור לכפור בתורה), ויאמין בהם אמונה שלמה – הריהו נכנס בכלל ישראל, וחיבים לאהבו ולרחם עליו וכל מה שחיב ה' מקצתנו לקצתנו מן האהבה והאחוה (היינו ואהבת לרעך כמוך). ואם יתקלקל לאדם יסוד מאלו היסודות, הרי יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחיבים לשנאו ולאבדו, ועליו הוא אומר "הלוא משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים, לאוייבים היו לי". עכ"ל.

חילוני שכופר בתורה מדעתו נכנס בגדר זה. ואין מקור בחז"ל שה' אוהב את הכופרים. (יש מקור שהוא קורא להם בנים, כי בסוף תהיה להם תקנה וה' ישיבם, אבל כל עוד הם לא תוקנו, יש משבר בינו לבינם. רמב"ם הלכות תשובה ז,ז)

ובהל' ע''ז י,א משמע שאנחנו צריכים להרחיקם דוקא כשהן מדברים לפי כפירתם. הוא כתב שאנחנו צריכים להרחיקם "מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה".

 

אבל בהל' ממרים ג,ג הרמב"ם הוסיף וכתב שאם מדובר בילדים של הכופרים שגידלום מילדותם על הטעויות שלהם, הוא "כתינוק שנשבה", ("ועברותיהן שגגה", פה''מ חולין א,ב). ו"לפיכך, ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן". כלומר צריך להאיר להם פנים ולכבדם כדי לקרבם לתורה, כי בלי זה הם לעולם לא יחזרו בתשובה. ואיך נוכל להאיר פנים אליהם ולהפגין כלפיהם רגשות חיוביים? ע"י התבוננות בפוטנציאל שלהם ובניצוץ המוסתר שבתוכם, אפילו שבמציאות הם רשעים.

אבל אין להתחבר אליהם לשם סיבה אחרת (אא"כ מוכרחים), פירש הרמב"ם בפירוש המשנה: "אל תתחבר לרשע: איזו סוג חברות שתהיה, כדי שלא תלמד ממעשיו. שהמגרעות נקנות בהתערבות על הרשעים".

והרדב"ז כתב בפירושו על הל' ממרים דלעיל, שאם ה"תינוק" מבזה ומזלזל בתורה או בחכמיה, חזר דינו להיות ככופר גמור ולא כתינוק, ומדייק מדברי הרמב"ם "ולא ימהר אדם להרגם". כלומר רק לא ימהר, אבל לא שדין זה פקע מהם. [אמנם ברור שבימינו אמרו כל הרבנים שאסור להרוג כופרים]

 

לסיכום: אדם שגדל כחילוני מילדות (או דתי שירד מהדרך אבל הוא תמיד מכבד את הדת והדתיים), צריך להאיר פנים ולקרבו בשלום וענוה, שמא יחזור בתשובה. אבל אם הוא מבזה את החכמים, ולא מכבד את הדת, או מנסה להשפיע עלינו מבחינה דתית, צריך לשנאו, ולכן להרחיקו. בגלל ש"הלך אחרי דעתו הקלה, ואחרי שרירות לבו וכפר" (הל' ממרים שם), ו"החשיכו התאוות את נפשו" (פה"מ חולין א,ב). רואים שהוא לא כפר דוקא מתוך 'מחשבה מעמיקה'.

(ומה ה' חושב עליו? שאין לו חלק לעולם הבא, אין יותר רחוק ממנו. ואם יש לו נשמת ישראל ולא ערב רב, הוא יזכה אחרי מסע לא נעים להיות 'אפר תחת כפות רגלי הצדיקים בעוה''ב. הלשם.)

 

מי שיוכיח אחרת, מוזמן להאיר את עיניי.

הצעתי לך להסתכל במקורות בני ימינוארץ השוקולד
אם ככה אתה מסתכל עליהם אז אין טעםים...

אם תוכל לשים את ההסתכלות הצדקנית בצד ולראות את המעבר שלה ושל המשפחה רק תרוויח- קודם כל מלהיות אדם טוב שאוהב אנשים אחרים ואת עמו.

אחרת פשוט אין טעם. תתמקד בלמצוא אישה שתרגיש בנוח בארבע אמות שלך.

 

לגמרי מסכיםארץ השוקולד
ללא קשר מה נכון אידיאלית או לא ביחס לאנשים ממגזרים אחרים, אם זה היחס שלך למשפחה שלה כנראה שלא תצליחו לנהל בית תקין כך ויהיו מלא חיכוכים.
עניין של עומק ההכלהshaulreznik

פעם ראיתי דיון בפורום חרדי על נישואין עם גיורת. אחד המשתתפים העלה נקודה שאינה תקינה פוליטית, אבל בהחלט נכונה תחושתית: "נניח שהבחורה היא צדיקה ב-100 אחוז, גלגול של רות המואבייה וכו', אבל לי באופן אישי לא יהיה נוח לארח את הוריה הגויים בליל הסדר".

 

אז כן, בתור חוזר בתשובה אני מבין דתיים מבטן ומלידה שקצת חוששים ממגע עם חותנים חילונים.

מוזיקה בחתונה, אפשר בבקשה סדר?ארץ השוקולד

מה המחירים?

מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?

תועלת בכל אחד מהם?

להקותפצל"פ

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

הראל טל מבוקש מאד, עמוס מאוד ולכן סיכוי טוב שתפוסנפש חיה.

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

מענייןחושבת בקופסא

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

מעניין ממש הפערפצל"פ

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

כנראה זה לא אאוטינגחושבת בקופסא

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

מוזר...פצל"פ

אין לי מושג

תודה על הפירוטארץ השוקולד

לא יודעת מחיר בכל אחד מהםמבולבלת מאדדדד

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

תודהארץ השוקולד

אמת

אני לחתונה שלי הבאתי הרכב ב-7,000 ש"ח.ענבל

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

להקה עדיפה בהרבה על DJפשוט אני..

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

תודה!ארץ השוקולד

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

כמובן הכוונה הייתה ל*אולם*פשוט אני..

האולם לא זוכרים ואת הלהקה כן?ארץ השוקולד

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

לא לא, התכוונתי לשגיאת כתיב שהייתה לי בטעותפשוט אני..

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

אחלה, תודה על ההבהרהארץ השוקולד

בקשר להערהפשוט אני..

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

אהבתיארץ השוקולדאחרונה

מה התועלת?שבורת,לב

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

מסכימההמקורית

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

אני לא חושב שהם עבדו עליךמשה

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטורי

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

התיאור שלך הזכיר לי את הרבניות קניבסקי ושטיינמןנקדימון

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

אני יכול להגיד רק לגבי העוצמתיתPaslash

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

לדעתי זה דווקא ממש מוסיףקפה שחור חזק

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

..שפלות רוחאחרונה

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

*שואל בשביל חבר* איפה יש מקומות לדייטיםאדם פרו+

איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.

תודה לכל העונים.

מה שעולה לי כרגעאשר ברא

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

איזה סגנון?ארץ השוקולד

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

תודהאדם פרו+

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש בית קפה בגן הבוטניארץ השוקולד

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

ממילא בירושלים/ הרובע / קפה קפה או קפה גרג בסנטר 1נפש חיה.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

אני רואה עכשיו שכתבת אזור ירושלים ולא רק ירושליםארץ השוקולדאחרונה

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

את מי תעדיפו לחתונה, לוחם או מי שלומד תורה כל היוםמוקי_2020

אותו אופי. אותו מראה.

אחד לוחם שהגן על עם ישראל במלחמה האחרונה ועכשיו הוא עובד בעבודה רגילה. דתי או חרדי. שומר מצוות.

השני לומד תורה כל יום (באמת לומד תורה) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך ללמוד תורה, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך ללמוד תורה ויחזור בערב. אפילו התה והוופלה לימון יהיה קבוע ועוד מלא דברים אחרים.

רק חשוב לי להדגיש,

שאני באמת לא מכוון לאפשרות "טובה" מול "רעה" ( ולי מותר, בכל זאת זו אחת הפריבלגיות של חילוני-מסורתי)

ואני באמת באמת מאמין, בלב תמים ושלם, שיש בנות שהכי מתאים להם אפשרות אחת וחלק אפשרות אחרת.

לי אישית, קשה לי מאוד שאני תלוי בצד השני או שאני לא זה שאחראי על נושא שהוא קריטי כמו פרנסת הבית

זו הסיבה (יש כמובן סיבות רציניות וכבדות יותר), שרק אם יום אחד יושבים לי 20 מיליון שקל בבנק, אני למחרת בבוקר וכשאני אומר למחרת בבוקר

אני מתכוון לזה, פשוט עוצר אחת אחת ברחוב מ 6:00 בבוקר עד חצות, מסביר לה את הסיפור ושואל "את רוצה להקים משפחה של 12 ילדים ?"

הראשונה שאומרת כן, אני אשאל אותה ...."כן כן.." או "כן..."

והיא תענה "כן..נו.. כן כן, הבנתי כן".

אז אני אקשה "זהו, הכן הזה, לא חוזרים ממנו כי כל דקה שכרגע עוברת, מבחינתי זה בזבוז זמן. אני צריך מישהי שחיכתה כל השנים לזה ושהכל ברור לה מאוד

אז היא בטח תגיב שוב "כן..".אבל רגוע כזה...

כמובן כדי לשלול שהיא לא חיה בסרט,

אז אני אגיד לה "מעולה, איפה את גרה, נוסעים להורים שלך"

אם היא תכנס לרכב ולא תגיד כלום (כלומר נוסעים להורים שלה), אז אנחנו על המסלול.

אם היא תגיד "אבל" "רגע", אני אענה לה (בחיוך ובנימוס), "גברת, אני מצטער, כל דקה שאני מבזבז עכשיו זה דקה שאני לא רואה את הילדים שחיכיתי להם כל החיים. אני צריך ללכת, מצטער" ואני אטוס משם לבחורה הבאה ועד חצות אמצא את הבחורה שחיכתה לי בא.מ.ת.

למה אני מספר את כל זה ואיך הכל התחיל בפוסט ?

תנו לי לגלול ולבדוק...אה כן,

אז את מי תעדיפו לחתונה

לוחם ועובד או לומד תורה כל היום ?

תמיד טוב לדבר על זה. כאן זה המקום למקרה שמישהו מקשיב ויתחיל לארגן את המציאות.

שבוע טוב והצלחה במציאת זוגיות ואהבה ובניית תא משפחתי שמח, לכולם.

תכלסכְּקֶדֶם

הקשרים שהיו ונגמרו

-הלוואי שהייתה בי תיכולת הקרה והנכונה הזאת להתנתק מהם מהר ולהמשיך הלאה

חלום כי באמת כל רגע שעדיין יש חיבור זה בזבוז זמן יקר

מסקרן מתי האבא מגדל את הילדים? ומחנכם?ראומה1

אם כשמגיע וכשהולך ללימוד תורה הם ישנים? ומתי הוא ואישתו זוכים לזמן זוגי אישי רוחני נפשי היות וכשהוא מגיע הביתה זה למקלחת שינה ואוכל?

נראה לי יש לך דמיונות בנוגע לאברכיםנקדימון

מה זה שונה מאדם שהולך לעבודה ונמצא מחוץ לבית 9 שעות לא כולל נסיעות? או מאדם שמשמש כקצין קרבי ונמצא רוב זמנו בפעילות צבאית? או טייס אזרחי שנמצא הרבה בשמיים ובמדינות אחרות, או באיש עסקים שעסוק ומתרוצץ בניהול העסק?

אצל אברך, להיפך, אין לו נסיעות כמעט כי הוא פשוט יגור בקהילה ליד הישיבה/כולל.

שאלתי נקודתית לגביי מה שהוא מתאר שמחפש.ראומה1

ברוב הישיבות אברכים חוזרים הביתה ב6 בערבחושבת בקופסא

לא שונה מהרבה מקצועות אחרים, כמו שכתבו מעליי.

הרוב של אברכים לא רק הולכים וחוזרים מהלימודחושבת בקופסא

בלי איזשהי מטרה או או הישג במשך עשרות שנים.

יש המון דרכים להתפתח בלימוד תורה, לימודי רבנות, כתיבת מאמרים תורניים, העברת חַבּוּרוֹת ושיעורים בישיבה, לימודי דיינות, כתיבת מאמרים תורניים, וכולי.

מי שסדר היום ומטרות הלימוד שלו במשך עשרות שנים נראות בדיוק כמו בשיעור א', שווה למי שנשאר קופאי בסופר בעולם העבודה ולא מחפש להתפתח בזה.

הרבה דרכים להתפתח בלימוד התורה גם מביאות בסוף למשרות תורניות שגם מביאות פרנסה, למרות שמאוד קשה להתקבל אל הדברים הרציניים באמת.

אני מסכימה שבחור שרוצה לצאת לדייטים ואין לו מושג מהחיים שלו, לא רק לפרנסה שהיא מחוץ לישיבה, אלא לפחות מטרות ויעדים בתוך עולם הישיבות, כנראה שהוא לא בוגר מספיק ולא בשל לנישואים.

מה שכתבת בסוף על לאסוף בחורות זרות ברכב לצורך נישואים, נראה לי כדאי שתשקול בתרחיש המדומיין שלך מה תעשה כשהבנות החביבות שפחות זורם להן להיות מכונת ילדים, יתקשרו למשטרה.

השוואה מוזרה ותיאורים מוזריםנקדימון

השני יועץ משכתנאות כל יום (באמת יועץ משכנתאות) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך לייעץ לאנשים, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך לייעץ לאנשים ויחזור בערב. אפילו הקפה והבדיחות מסדרון יהיו קבועים ועוד מלא דברים אחרים.

בולרקאני

קשה לקרוא את ההודעה הפותחת

כי היא כתובה עם המון תפיסות ברורות של הכותב

הלוחם שכרגע עובד בעבודה רגילה,

הולך לעבודה כל יום וחוזר בערב? למה הוא לא נשאר קבוע עם אותם וופלים?

פעם, באיזה מדרשה שהייתי בה דנו בזהאשר ברא

סגנון הר המור.

אמרו שלצערם במשך שנים טיפחו את עניין הצבא ושבנות יעדיפו מישהו שעושה צבא מאשר אברך.

לענ"ד,

לא סותר שאפשר גם וגם. ואם הבחור תלמיד חכם אז שיתגייס בחוק טל וכו'

יש עניין בלהביא את התורה לחיי המעשה.

ואין לזה באמת תשובה של שחור לבן, זה תלוי בהרבה משתנים.

דבר אחד ברור לכולנו, תורה מצלא ומגנה וזה עיקר חיינו.

ואת זה המדינה והצבא וכו' צריכים לזכור, שלימוד תורה הוא מה שמחזיק אותנו ולא להפך.

לעומת דברים אחרים.. זה וודאי לא פרדוקס, אלא עובדה- תורה קדמה. תורה תישאר.

וזה העיקר.

את יודעת כיצד פירשו רש"י והרמב"ם מה זה דרך ארץארץ השוקולד

שקדמה לתורה?

דרך ארץ=עבודה.

שלא להזכיר את הביאורים על "מגנא ומצלא"נקדימון

יש הנחה לא מבוססת שאם כולם ילמדו תורה אז לא יהיו מלחמות. הבעיה המרכזית היא שיש שלל ראיות הופכיות מהמציאות, מהמצוות ומהתנך לכך שזה שגוי.

מילא היו אומרים "כולם יקיימו צורה ואז לא יהיו מלחמות" עוד היה אפשר להבין, כי לכאורה זה יהיה גאולה - וגם זה עוד טעון ראיה שהרי הרמבם כותב במפורש שמלך המשיח יילחם לישראל. אבל להגיד שהלימוד הוא הקובע? מוזמנים לשאול את חזקיה ורבשקה אם הלימוד לבד מועיל.

מצחיק שהבאת דווקא את חזקיהו כהוכחהכְּקֶדֶם

שהציל את דורו בזכות הכפייה הדתית

בזכות הכפייה הדתית?ארץ השוקולד

מקור?

לא הציל את דורו בכללנקדימון

הקב"ה במפורש אומר "וגנותי את העיר למעני ולמען דוד עבדי", קרי חסד גמור ושמירת הברית לדוד - וגם זה לאחר שכל יהודה נחרבה תחת כיבוש רבשקה. אותה יהודה שכל ילד ידע בדיני טהרות וכו'.

כדאי לחזור לתחילת ישעיהו ולקרוא על אותו הדור. לימוד התורה הוא רק מצוה אחת, והיא לא הכריעה כלום.

לא לימוד תורה הציל אותם. ממש לא.

זה לא אומר שאין ערך ללימוד תורה חלילה. זה רק אומר שאין קשר בין לימוד תורה להיעדר מלחמות.

כל יהודה ברחו לירושליםכְּקֶדֶם

גם 1 מכל 8 יהודים ממלכת ישראל ברחו לירושלים. העיר בתקופת חזקיהו גדלה אסקפונציאלית, יש לזה גם הוכחות ארכיאולוגיות.

וכן חדמשמעית שניצלו בזכות התורה

בזכות דוד העונש נדחה לדור אחר

אנא צרף ראיותיךנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באלול תשפ"ו 10:35

מילים כמו "חדמשמעית" או "אקספוננציאלית" זה לא ראיה, כידוע. זה רק נשמע טוב.

אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד? ואם זכותו של דוד הצילה - כמו שהנביא אומר - אז לימוד התורה לא הספיק? לא יכלו להוסיף עוד אמירת תהילים או עוד חצי שעה של העמקה הסוגית רוב וקרוב? וכיוון שלמדו ללא הפוגה, עד שאפילו רוכבים לסוסים לא היו להם - למה עונש? וכי יש נעלה יותר מזה? הרי זה בדיוק הפנטזיה החרדית שאתה מציג?

אלא, שפשוט וברור שלימוד תורה אינו העניין בכל הנוגע למלחמות ישראל. לשיטתך, אחזיה מרד במלך אשור ורצה ליטול עצמאות בחזרה לעם ישראל למרות שידע שאין לו צבא (כי כולם לומדים) וכי חשב שהלימוד מספיק כדי שהמציאות תתיישר... שלא לדבר על השוחד הכושל שהוא שלח לסנחריב. וכל זה למה? הרי לימוד התורה מגנא ומצלא?

בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים, הנביא מיכה מתאר "כי אנושה מכותיה, כי באה עד יהודה, נגע עד שער עמי עד ירושלים", הנביא ישעיה מתאר את המצב של כל אותם לומדי תורה של יהודה.

גם במלכים וגם בישעיה מדובר במפורש על השארית ועל הפליטה.

במצבות הפאר של סנחריב הוא מתאר את כיבוש יהודה ומדבר שם על מאות אלפי בני אדם, איש ואישה, קטן וגדול. התנך מתאר בפועל את כיבוש ערי יהודה. האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם?

זה השיבוש החרדי. העירבוב בין קיום תורה ללימוד תורה. בעוד אחד הוא כל המצוות וכל האמונה, השני הוא מצווה אחת ואמונה מומצאת.

כשיש מלחמה אז מלהגים על הכרח הלימוד, אבל כשיש חוק גיוס אז צריך לצאת לרחובות ולימוד לא מספיק.

כשאחד מגדולי הדור החרדיים נמצא על ערש דווי אז חשוב לעשות גם עצרות תפילה לקרוע את השמיים, אבל כשאלף איש נרצחים ביום אחד ומרחפת סכנת השמדה על מדינת ישראל אז מספיק רק לכוון יותר (מבלי לומר מה זה אומר בכלל ואיך עושים את זה).

למזלנו, זהו מעוות שכן יוכל לתקון. אם ירצו. היום. אם בקולו תשמעון.

לא יודע אם שמת לב למה שכתבתכְּקֶדֶם

אבל יש בליל גדול מאד של שטוית ובילבולים ואני חייב להעמיד את הדברים על דיוקם כי זה גובל בחרפה.

א. אמרת שאחזיה מרד באשור? אחזיה היה עבד נרצע שלהם. אז כנראה שהתבלבלת והתכוונת לחזקיהו (אלף אלפי הבדלות) לא ברור לי איך אפשר להתבלבל בין משיח השם לבין אחד המלכים הגרועים שלנו (מתלבט אם ראוי לומר עליו יימח שימו)

ב. "אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד" נראה לי שכאן שורש העיוות שלך. זה לא שדוד הוא איידול. שרק בזכותו לבד נינצל חלילה. זה בזכות הברית שהשם כרת איתו (שהייתה על תנאי) שים לב למה שדוד המלך אומר בעצמו :"וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם לְמַעַן יָקִים ה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם"

"למעני ולמען דוד עבדי" - רוצה לומר למען כבוד שמי ובעבור בריתי עם דוד עבדי שאם ישמרו בניו את מצותי לא תסור מלכות מהם" (רלב"ג)

כזכור על חזקיהו הכתוב מעיד שעשה הישר כדוד אביו ולא היה אחריו ולא לפניו מלך (לבד דוד) שעשה הישר בעיני השם כמוהו .

"בַּה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, בָּטָח; וְאַחֲרָיו לֹא-הָיָה כָמֹהוּ, בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה, וַאֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו"

ובדברי הימים מפורט יותר פועליו בחנוכת המקדש ובפסח שחגג כל העם.

"עַתָּה, עִם-לְבָבִי, לִכְרוֹת בְּרִית, לַה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

כלומר בזכות הברית שחזקיהו חידש בין עם ישראל והשם הברית שהשם כרת עם דוד יכלה להתקיים. אחרת כדבריך, אם זה לא התנאי ומספיק להיסמך על דוד כאדם איך תסביר שנחרב הבית הראשון והשני? הרי היה דוד המלך. שנניצל בזכותו. לא?

אגב, חז"ל לומדים גם שברית אבות עמדה עד דורו של חזקיהו ולא כולל (כלומר לדור של חזקיהו לא היה זכות אבות כי היא תמה)

ג. "בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים" כאן הכעס שלי כבר באמת גבר מאז שהדלקת אותי אתמול "מוזמנים לשאול את חזקיהו ואת רבשקה אם לימוד התורה מועיל" לפני שאתה מוכיח אחרים בלימוד תורה תעשה טובה קטנה ובדוק את הדברים שאתה כותב. כי אתה מבולבל. מאד. רבשקה לא היה מלך והוא בטח שלא כבש את ירושלים... רבשקה היה יהודי מומר שהשמיץ את השם בנוכחות יהודים רבים שהיו בחומות ירושלים. "אל דבר איתנו יהודית" זוכר? ואז ויגבה קולו. אתה לא שמת לב אבל כל הדברי נאצות שרבשקה אמר שם במודע או שלא במודע אתה ציטטת והבאת כראיה...

"וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-ה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר"

בחזקיהו עסקינן, ולא בחורבן הבית. ירושלים לא נחרבה. היא ניצלה בזכות חזקיהו ודורו שהיו צדיקים (חז"ל בפסחים כמדומני) אומרים שלא היה כדורו של רבי שמעון בר יוחאי וכשל חזקיהו שלא נראתה הקשת בימיהם.

רק ערי המטרופולין של ירושלים נחרבו, כלומר לכיש, גזר וכן הלאה

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם (לא ירושלים!!!)

אך לא לפני שכל הגולים עלו לירושלים (כולל ממלכת שומרון ) וזה מביא אותנו לנושא הבא שגם בו גילית בורות.

בימי המרד באשור ירושלים גדלה ויש לזה הוכחה כמובן גם בארכיאולוגיה ראה ערך חומות חזקיהו

וכן יש לזה רמז בכתובים "יוְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה" וכן בדברי הימים "והוא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ" כלומר ציון שממערב לעיר יבוס.

אם אתה לא מודע לאסכולה השלימה הזאת בארכיאולוגיה אז אין לי דרך וכוונה להמשיך להסביר. פשוט תלך לרובע היהודי ותראה את החומה הרחבה שנבנתה בימיו.

וההוכחה שגם ממלכת שומרון עלו לירושלים : " בפאת מטה אלו קצת עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ופלטו עמהם בפאת מטה מלמד שלא פלטו מישראל אלא אחד משמנה שבהם " (רד"ק עמוס ג יב)

ועכשיו לדובדבן שבקצפת

ומצטער אם אערער לך מעט את האידיאולוגיה "האנטי חרדית" שלך. במחילה אבל זה לא אידיאולוגיה חרדית. זו פשוט אידיאולוגיה יהודית. זה הבסיס של הבסיס של הכל ועצוב לראות קוקניקים שקצת התבלבלו בדרך. התורה היא הכל. כמובן שצריך לעשות את מה שבחלקנו אבל התורה היא המגינה. והנס בדורו של חזקיהו שבאופן אירוני הבאת הוא ההוכחה הגדולה לכך. וכן כן ידוע לי מה הרב בעין איה אומר על הניסים באותו דור, וזה נכון, ושוב אין סתירה.

"וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל-הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם לֵאמֹר

חִזְקוּ וְאִמְצוּ--אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ כִּי-עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה "

ובכך ניצלה הממלכה. ואותו מלך דגול היה מועמד להיות המשיח שלנו.

אגב, הרב איפשהו באגרות כמדומני אומר שהתברר לו שהוא משורש נשמתו של חזקיהו מלך יהודה

בויקיפדיה קוראים לזה "להניח כוונות טובות"נקדימון

א. אכן נפלה טעות תחת ידי, טעות סופר. זה קורה לפעמים כשמגיבים באמצע היום.

התכוונתי לחזקיה ולא לאחזיה, וכמו שכתבתי נכונה בתגובה הראשונה. וכמו שהמעשים שתיארתי שם היו מעשיו של חזקיה. וכמובן שהתכוונתי ליהודה ולא לירושלים, כמו שציטטתי נכונה את הפסוק.

מיהרת לכעוס ידידי, או שחיפשת אמתלאות כדי להוסיף פסקה או שניים לתגובה שלך.

ב. לפני שניכנס לפרטים נצטרך להבהיר שוב, כי זה שורש המרי, יש קיום תורה ויש לימוד תורה. כל הראיות החרדיות - כולל אלה שלך כאן - עוסקות בקיום התורה אך במסקנתה שלהן מוחלפת המילה "קיום" במילה "לימוד". זהו שורש האמונה שהוא שורש המרי.

ייתכן והמוח החרדי רואה זהות מוחלטת בין המילים הללו והוא מאחד אותם לעניין אחד, וזה באמת עיוות חמור.

ג. במה שקשה לך על לימוד תורה וזכותו של דוד: ראשית, "זכות אבות" זה ביטוי שמור ומשמעותו היא זכות 3 האבות ולא זכותו של דוד. וזה לא מענייננו, גם לא הזכרתי את האבות.

שנית, אם לימוד תורה מגן מצד עצמו אז אין צורך בזכות של אף אחד שהרי זכותו של הדור עצמו בגלל הלימוד מספיקה כי בכלל מאתיים מנה. וכל זה לשיטתך, או לשיטת החרדים שאת שיטתם אתה מייצג להבנתי בדיון הזה.

ג.2. ומה שהבאת מרלב"ג יפה ונחמד אך אינו יוצא מכלל דברי האברבנאל (בפסוק לג): "היה הש"י מגן ומחסה על העיר להושיעה, לא בזכות העם היושב בה כי אם למען כבוד שמו ית' ובעבור הברית אשר כרת לדוד עבדו, שאם ישמרו בניו את מצוותיו לא יסור המלכות מהם... והעיר הנביא בזה שזכות חזקיהו וצדקתו תגין על העיר". בעברית מודרנית אומר האברבנאל שחזקיהו הוא זה שניצל, והעם ניצל אגב חזקיה.

ד. לגבי הרחבת העיר, אני לא רואה איך זה משנה משהו בטיעון או שאני לא מבין את האמירה הארכאולוגית. האם כל שטח ממלכת יהודה התרוקן מיושביו ונס לתוך ירושלים? אם כן אזי שאלתי מקודם עומדת בעיניה: האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם? למה יאמרי הגויים איה אלוהיהם?

ואם השטח לא התרוקן אזי בוודאי רבים מלומדי הצורה גם לא ניצלו אלא חוו את הכיבוש על נזקיו, שבוייו, פצועיו והרוגיו. וביניהם בוודאי הנמצאים בערי הבצורות.

ה. הדובדבן שבקצפת הוא קצת רקוב לדעתי, בכל הנוגע לכוחו בטיעון. הרי אתה רוצה לומר שלימוד תורה בהיקף החרדי של היום הוא מה שמציל ולצורך כך מביא ראיה את דברי חזקיהו הנהדרים, אך מה כתוב באותו פסוק שציטטת? שמא נעלם ממך במודע או שלא במודע אך כתוב שם "ויתן שרי מלחמות על העם". קרי, חזקיה יצר צבא. ובפשטות אלה דברי חיזוק לעם היוצא למלחמה, ואחרי נבואת ישעיהו נאמרו (או שאני טועה?).

מצד עצמו הוא רעד עד אימה מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר, כמו שידוע לנו ממאמר חזל על כך שלא היה לו כח לא לרדוף, לא להרוג ולא לומר שירה. כל זה למה לו? הרי למדו תורה בכמויות!

אלא, ושוב הדברים חוזרים לפשוטם הפשוט, לימוד אינו ממלא את הפונקציה שהטענה החרדית רוצה שהוא ימלא.

אם תגיד לי שאתה רוצה לדבר על קיום תורה, כאשר לימוד הוא מצווה מהמצוות שיש לקיים, זה כבר יהיה דיון אחר.

הרבה מלל שהוא בעצם כלוםכְּקֶדֶם

אפילו את דברי האברבנאל שהבאת ראוי לך לקרוא שוב "שזכות חזקיהו וצדקתו תגן על העיר"

טעות סופר אעלק גבר לפחות תודה שאתה קצת חלוד אולי קצת הרבה.

"רעד מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר'

ירושלים? דיברנו על זה כבר לא..?

"אני ישן במיטתי ואתה עושה" זה לא נשמע לי כמו מישהו שרועד מפחד.

נסיים את "הדיון" כאן כי זה ממש לטחון מים

ירא הציבור וישפוט. דיינו.נקדימוןאחרונה

עבודה =תפילהכְּקֶדֶם

ודרך ארץ קדמה לתורה ב26 דורות לפני המעמד

עד מתי נביא "הוכחות" מפילפולי דרש?

מה שהבאתי זה לא פלפולי דרש אלא דברי גדולי הפרשניםארץ השוקולד

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

רש"י בפירושו שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:"

הרמב"ם בפירושו על המשנה שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא בפירושו שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז:

"

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"."

רש"י בפירושו שם:

"אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ"ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד"א:"

הרמב"ם על המשנה שם:

"רוצה לומר בזה, שכל שנים מאלו, כל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו."

הרב עובדיה מברטנורא על המשנה שם:

"אם אין דרך ארץ וכו' - סוף שתורתו משתכחת ממנו נג:"

עיקר תוספות יום טוב על המשנה והרב עובדיה מברטנורא:

"אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"

אעיר שדבריי אינם דרוש בלבד, אלא נפסקו להלכהארץ השוקולד

כי הרמב"ם, הטור והרמ"א פסקו את זה בהלכות תלמוד תורה. (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, בטור ובשולחן ערוך בסוף סימן רמו ביורה דעה)

הטור, הבית יוסף והב"ח הביאו את הדברים להלכה בהלכות משא ומתן (אור חיים סימן קנו)

בכלל, אחת התופעות התמוהות זה החשיבות הגדולה המוענקת ללימוד תורה במקומות רבים ועדיין לא לומדים שם הלכות תלמוד תורה. מובן לנו שצריך ללמוד הלכות שבת כדי לדעת איך לנהוג בשבת והלכות חנוכה לקראת חנוכה, למה לא לומדים הלכות תלמוד תורה לפני שלומדים כל היום תורה?

עבודה זה משא ומתן כפי שהבאתי את דברי הקדמוניםארץ השוקולד

הם לא קראו לזה עבודה, אני קראתי לזה עבודה, הם כתבו פרנסה כפי שהבאתי פה למטה:

יפהכְּקֶדֶם

אגב מה שלומך??? קטע שאת פו

זה הפוסט הכי רנדומלי שקראתי כאן צדיק יסוד עלום

כרגיל התיאורים שלך מאוד דיכוטומייםהסטורי

בגדול -

  1. לא סביר שלשתי הדמויות שהצגת, יש את אותו אופי.

  2. בהנחה שהציבור כאן הוא בגדול 'דתי לאומי' ואם יש חרדים שגולשים בערוץ 7, הם לא 'מיניסטרים' - יש מעט מאוד אברכים שעונים על התיאור שהצגת.

  3. כמעט כל האברכים בציבור הדתי לאומי, (למעט עשרות בודדות) עשו שירות צבאי כזה או אחר ומשרתים במילואים בשגרה ובוודאי במלחמה.

  4. כמעט כל מי שמתחתן בציבור הדתי לאומי על דעת שהוא אברך בתקופה הקרובה ולא מתחייב להמשך. יש מי שכבר עם תכנית יציאה (עד סוף ההסדר/התעודת הוראה וכד') ויש מי שעדיין לא, אבל גם הוא, כמעט אף פעם לא חותם קבע.

  5. רוב מי שנשאר אברך מעבר לגיל שלושים - זה או עם תכנית ספציפית (כולל דיינות וכד'), או בסוג של מחקר תורני - כמו מכון הלכה ברורה, המכון של הרב רימון, הר ברכה וכד'.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

מה הסגנון שלך?אשר בראאחרונה

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקולי

איזה אסטרטגיה אחרת יש?מישהי719אחרונה

על פערים בקשרעַלְמָה

היי, אז יוצאים תקופה וב"ה טוב וכיף והכיוון רציני.

אבל יש ביננו כמה פערים,

אלו לא פערים שנוגעים לסגנון חיים שנרצה לחיות בעתיד, אלא דברים שיותר קשורים למנטליות, למקום שממנו כל אחד מגיע, לאופי...

אנחנו מדברים על הנושא הזה אבל אני מרגישה שאני לא באמת מצליחה לבוא בפתיחות מושלמת ולומר לו בצורה ברורה את מה שמפריע לי בפערים האלו, אולי גם קצת מפחדת לפגוע או חוששת שלא אצליח להעלות נקודות רגישות בצורה שהוא יקבל בטוב.

יש לנו חיבור טוב, אבל הפתיחות לא מושלמת... איך עובדים על זה? עצות...?

בדיוק העליתי פוסט ולא הבנתי איך הפוסט שלך לפניימוקי_2020

אבל גם את פרסמת עכשיו.

לשאלתך.

זה חשש טבעי,

אבל אם אלה דברים חשובים, אז בסופו את צריכה לומר את זה.

וכן, לקחת בחשבון שהוא "יפגע" או לא ירצה לשנות כלום, כי זה קו אדום שלו או כי לא בא לו.

זה חלק מהזוגיות, ללטש את הפערים ולגלות את הקלפים.

העניין הוא שלפעמים הצד השני (וגם את )לא יודע מה באמת הקווים האדומים שלו,

וכמה באמת הוא מוכן לעשות עבור הצד השני.

וזה החלק המעניין : הקו האדום והמעשים יכולים להשתנות מאוד כאשר ההפסד מאי המשך הקשר לא ישתלם לו.

אז אם למשל את אומרת לי דברים שמפריעים לך, אבל הקשר בינכם עדיין לא פלדה, את לוקחת סיכון.

מצד שני, אולי את חייבת לומר עכשיו את הדברים שמפריעים לך כדי שבסופו של דבר הקשר יהיה פלדה ?

מה למדנו מזה ?

  1. אין כאן חוקים ברורים. כל מקרה לגופו ובפורום יהיה קשה מאוד לדעת את תמונת המצב שאת רואה מולך.

  2. הכי חשוב שאת באה באמת באמת מכוונה טובה ואת מסתכלת באמת על שניכם ולא רק עלייך. אם זה המצב, לכי על זה ותגידי לו מה שמפריע לך.

בהצלחה.

נשמע רגיל לגמריזיויק

מה מהותי בעינייך?

מתישהו לוקחים סיכון שאפשר להיפגע ולפגועארץ השוקולד

נראה שזה בעיקר חשש, זה לא קל, יהיו טעויות בדרך , אבל בשלב מסוים בקשר מתגברים עליו ולוקחים סיכון כזה כדי שהקשר יתפתח🌷

כי בקשר זוגי שחיים יחד, ברור שלפעמים ניפגע ונפגע, מה שמייחד את הקשר זה האהבה והיכולת לנהל שיח ולהתגבר על טעויות שיהיו.

המון בהצלחה!

פערים במנטליות ובסגנון הם טבעיים לחלוטיןפ.א.

בפרט בציבור הדת"ל, המתאפיין בשיעור ניכר של זוגיות ונישואים בין עדתיים.

(לעומת המצוי אצל חרדים - נדיר ביותר למצוא נישואין מעורבים)

ואיזה כייף להיות בהרגשה שהקשר רציני והולך בכיוון טוב 🙂

מציע שתשתפי אותו בקושי עצמו, תגידי לו: יש משהו שיושב עלי ואני קצת חוששת להעלות אותו כי חשוב לי לא לפגוע, אבל אני רוצה שנוכל לדבר על הכל באמת.

תתחילי מהנקודה שהכי מפריעה לך - כשקורה X, קשה לי כי אני רגילה ל-Y..

תשאלי אותו איך הוא רואה את הפערים האלו, לפעמים כשהצד השני מדבר ראשון זה מוריד את ההגנות.

ופתיחות היא לא קסם של רגע, היא עבודה בהמשכים. ככל שתעברו שיחות כאלו בשלום, הפחד ייעלם.

בהצלחה רבה!

לאט לאטחקלאי

לאט לאט ליצור אמון ולא להיבהל, בהלה לוקחת 50 אחוז מאנרגיה שלנו. זה יבוא.

תודה רבה לכולכם!עַלְמָה

בהצלחה ענקיתזיויקאחרונה

קשר צעירפצלשלי

טוב התלבטתי הרבה אם לכתוב פה או לא כיוון שמצד אחד אני מאוד נהנה לקרוא פה וללמוד ולהחכים מחכמת אנשים אחרים בעלי יותר ניסיון ומצד שני לא בטוח שאצליח להבהיר את עצמי נכון.

יש לי חברה מהממת שאנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, וכמובן בהתחלה הייתה את התקופה הזו של ההתאהבות שבה הייתי בטוח שהינה זו האחת (היא הראשונה יש לציין), אבל עם הזמן קלטתי כמה פערים שאני מאוד מתלבט עליהם. אני מדבר בתחום התורני (שכן מבחינה אישיותית היא אדם מדהים), אנחנו גדלנו בחברה יחסית ליברלית והיא יותר נוטה לכיוון הזה, בין אם זה המקום של התורה בבית, או היראת שמיים או חיי שליחות, ו(כןכןכן אני יודע שזה ויכוח אינסופי אבל בכל זאת אני אכתוב) צניעות (מכנסיים, שרוולים די קצרים, שאלה פשוט דברים שכן די מפריעים לי, לא יודע אם בצדק או שלא). עכשיו אני קצת בצומת דרכים, אני בסוף השמינית (כן כן די צעיר לכל העסק הזה מסכים ולא הייתי נכנס לזה סתם - ) אבל נכנסתי לכל הזוגיות הזו מכל מיני סיבות של בעיות במשפחה ואני ממש מרגיש שהיא הנקודה של אור וחום שלי, בקיצור עכשיו עם היציאה לישיבה זה אמור להיפתר...

היא גם הולכת למדרשה.

בקיצור בקיצור בקיצור, אני פשוט מרגיש מתוסבך מכל הכיוונים של אולי זה לא זה, אולי אלה פערים יחסית מהותיים ואני נותן לעצמי להתעוור משאר התכונות שלה, וכדאי לחתוך וחבל למשוך. או אולי כן כדאי לתת לזה הזדמנות ולראות לאן הישיבה\מדרשה לוקחת.

כך או כך אני מרגיש בפלונטר ואשמח לשמוע מה יש לחכמת ההמונים להציע.

תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה.

מקווה שמתאים לפה

יש הבדל בין לפני שאתה בקשר ואחרי שאתה בקשרintuscrepidam

בסופו של דבר העיקר זה הקשר עצמו. אם הקשר שלכם בוגר וטוב, אז כדאי לנסות להתגבר על הפערים, ותמיד יש פערים כלשהם.

מכיוון שאתם עוד בשלב גמיש בחיים, כדאי לנסות לבדוק את ההתאמה בשאיפות וערכים. וגם אם יש פערים, אולי השאיפה להתחזק יחד חשובה יותר מהיעד. שהרי בסופו של דבר כשהתחיל הקשר החולשות האלה היו קיימות.

תודהפצלשלי

מה זאת אומרת ההתייחסות לתחילת הקשר? אני לא לגמרי בטוח שזה התחיל מהמקום הכי רציונלי ונכון מהבחינה הזו

יש הבדל בין קשר ראשוני לקשר שכבר התבססintuscrepidam

אני אדייקפצלשלי

קצת, זה מתלווה לאיזו מין הרגשה של התפשרות, ואולי מצד אחד אני לא נמצא במקום שצריך להתפשר (הן הגיל וזה שאני לא מבקש איזה משהו מטורף מידי) ואולי מצד שני כן כדאי וחשוב להתפשר ואני זקוק לכלים ולהבנה של הסיבה והנושא

התפשרות מאיזו בחינה?intuscrepidam

משהו תפס אותי במה שכתבתדרייב

"נכנסתי לזוגיות הזו בעקבות מורכבות במשפחה". ממליץ מאוד להיזהר בזוגיות שמגיעה בסיטואציה כזו.. באופן אישי הקשרים הארוכים והלא טובים שלי היו בתקופות כאלו בחיים, כשהבית לא עשה לי טוב ונשארתי בקשר עם הבחורה למרות שזה לא באמת הלך, ולא נהנתי. כנראה מתוך תחושה בתת מודע של זה העוגן שלי בתקופה הזו והקרן אור לעתיד היותר טוב שבחוץ.

אתה בחור צעיר ועומד בפני החלטה משמעותית לכל החיים, וצריך לקבל אותה בשיקול דעת. לא מתוך מפלט שאחרי כך נצטער עליו..

חשוב לי לומר שזה לא יוריד לך מהבחורה, יכול להיות שהיא האחת שלך לגמרי! בטח אם הולך לכם טוב. רק שים לב למצב, אל תגרר לקשר הזה רק כי יש משהו ביד. תמיד יכולה לבוא אחת אחרת. תפתח עוד עין בהחלטה הזו כי המצב שלך יותר רגיש מאחרים.

ולגבי רמה דתית, נראלי בגיל הזה עדיין לא סגורים על השאיפות התורניות לטוב או לרע. ייתכן מאוד שאם אתה תוביל טון תורני יותר בזוגיות היא תלך בעקבותיך (קרה אצל הורים שלי) , בטח אם היא הולכת למדרשה וכו'. אז יש שמקום לאופטימיות שהמצב גמיש. אבל ככלל זה כן נקודה חשובה בעיניי רמה דתית שמשפיע על איך נראה הבית חינוך ילדים וכו'.

הצלחה גדולה אחי! מעריך אותך על היכולת שלך להיות בקשר בגיל צעיר גם כשמורכב.

הייתי נזהרת מפעריםשבורת,לב

ומקשר שהוא בריחה.

אתה לא מספיק מכיר את עצמך.

היי, אני ממש יכולה להבין את הדילמה.מדרשיסטית20

מצד אחד יש לך מקום בטוח, מקור חום, קבלה, שיח נעים. מאוד קשה עד מרגיש בלתי אפשרי להיפרד ממקום כזה.

ומקום כזה חד משמעית הוא גם מקום מרכזי בזוגיות בריאה וטובה. חברות היא הבסיס הכי טוב לזוגיות.

אבל, מצד שני עלה בך קול משמעותי וחשוב (שמעיד על בגרות!) ששואל את עצמו- רגע, האם זה שייך לבית שאני רוצה להקים?

אני חושבת שזו שאלה סופר קריטית. שקריטי לעצור ולהתבונן בה. חברות וכו' זה אמנם קריטי, אבל הערכים וסגנון הבית שאתה רוצה להקים זה חשוב לא פחות, בעיני (ובסוף אגב יכול להשפיע גם על החברות ויכולה ליצור לא מעט תקלים שקשה מאוד להתמודד איתם).

הישיבה זה מקום מצוין לעצור רגע, לנשום, להכיר את עצמך יותר, לבנות לעצמך תפיסת עולם יציבה יותר, ו-להתבונן מחדש על הקשר הזה. הייתי אולי אפילו לוקחת איזה הפסקה בקשר, רק כדי להתבונן עליו רגע מבחוץ, עם פחות עירבוב רגשי.

יכול להיות שיש בקשר הזה משהו שממשיך קצת מכוח האנרציה, כי פשוט טוב. גם אם הוא לא נכון לך באמת. וזה שלב טוב לעצור רגע ולהבין מי אתה באמת ומה אתה רוצה, ומתוך כך איזה סוג בית אתה רוצה להקים והאם הפערים האלה שציינת ימנעו ממך להקים בית כזה.

אחרי שלב הבירור אני חושבת שנכון לשתף אותה, לשמוע מה יש לה לומר בנושא- אולי היא מזדהה עם הערכים שאתה מחפש? אולי היא מחפשת להיות במקום אחר מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו?

בהצלחה רבה! בע"ה שתהיה בהירות הדרך

אני חושב שכדאי להוריד מינון ולתת לישיבה ולמדרשהנוגע, לא נוגע

לעשות את שלהם (וגם בלי קשר לעניין, כדי שהישיבה תחדור מומלץ כמה שיותר להיות עם הראש בישיבה).

יכול להיות שאחרי כמה זמן כבר יהיה ברור לכם לאיפה זה הולך. ואם תהיה פרידה, טוב שזה יבוא ככה, בהדרגתיות, ולא בבום של פרידה.

זה תלוי גם לאיזו מדרשה היא הולכת. אם היא הולכת למדרשה שהקו שלה דומה למה שאתה רוצה, יש יותר סיבה לתת הזדמנות.

עזוב תחולצה מכנסיים.. המה שתפס אותי זהכְּקֶדֶם

המקום הנפשי שממנו נכנסת לקשר.

כל דבר שמשמש מעין בריחה הוא שלילי

נכון, אנחנו לא אמורים לבוא לקשר מושלמיםץכל אחד והשריטות שלו. אבל קשר שהוא בסופו של דבר מעין בריחה זה לא נכון לך וזה לא פייר גם כלפי הצד השני (במידה והיא באמת בונה עליך)

רק כששני הצדדים לא רציניים לחתונה אני יכול להבין את ההיגיון במהלך כזה כי מלכתחילה זה לא רציני. אבל גם זה שלילי, רק פחות

אגב העניין עם הצניעות הוא מאד חשוב, אבל הוא יותר גמיש ודינאמי.

>>ברוקולי

טוב שאתה נכנס לישיבה והיא למדרשה. תדאג לתת לעצמך זמן להיבנות בישיבה, ותנצל את הליווי הרוחני והדמויות שתפגוש שם.

ותזכור לא נכנסים לקשר ולא מתחתנים בשביל לפתור בעיות. קשר טוב יכול לתת הרבה כוח וטוב, אבל הוא לא אמור להיות הפתרון לקשיים שכל אחד מביא איתו.

כדאי מאוד שיהיה לך ליווי מיטיב של אדם שאתה סומך עליו, שמכיר אותך ויכול לעזור לך להסתכל על הדברים גם מבחוץ ולא רק מתוך הסיטואציה.

ומסכימה עם מה שכתבו לך @מדרשיסטית20 ו @נוגע, לא נוגע

שומע?חנניה מלכנו!

תלוי כמה אכפת לך מהצניעות... אבל נראלי אתה באמת קצת מתעוור...

דרך צלחה

שאלה קשהמוקי_2020אחרונה

כי אתה מציג תמונה שקשה מהצד להבין אותה ורק אתה יודע באמת מה יש מולך.

מצד אחד,

תמיד טוב להכנס לקשר כאשר לך -טוב כשאתה לבד- (כלומר אתה לא במצוקה ואז מחפש זוגיות כדי להרגיע את המצוקה).

אז הקשר בריא יותר, כי אתה גם חזק יותר במקרה שיהיו בעיות.

אם אתה מגיע מתוך מצוקה או חולשה, אז ברגע שיצוצו בעיות אתה תהיה פחות חזק להתמודד עם זה ואז אתה יכול להכנס לסיחרור ולהתגמש או להלחץ

גם כשאין צורך בזה.

מצד שני,

אתה אומר שמדובר בבחורה עם אישיות מדהימה. השאלה אם פירגנת מתוך נימוס או שבאמת התכוונת לזה ויהיה לך קשה מאוד להשיג שוב בחורה כזו ?

כי גם זה חשוב לא לפספס.

מורכב.

מה שאני הייתי עושה במקומך,

זה משתף את המציאות, את האמת, את כל האמת, עם אותה בחורה.

אומר לה בדיוק את המורכבות הזו ורואה איך היא מגיבה אבל מעבר לזה, אני באמת לא יכול להגיד משהו ברור.

פשוט אתה צריך לשים לב, לא להלחץ ולא למהר לקחת החלטה פזיזה, שלא תפספס משהו מתחת לרדאר.

בתחושה שלי,

אם בן אדם נמצא איתי בתקופה קשה בחיים למרות שזה פחות האינטרס שלו והוא עובר איתי הכל, בלב שלם, נותן תחושה שאפשר לסמוך עליו (עליה)

אצלי זה מקבל המון נקודות בונוס, כי אם בתקופה חלשה היא איתי, אז בתקופה חזקה אני אהיה איתה. אבל לא יודע אולי פשטני מדי.

מי יתן שתקבל את ההחלטה הכי מתאימה לשניכם.

הצלחתך, הצלחת עם ישראל.

אולי יעניין אותך